|
|
מבצע "לוט"
ב-4 בנובמבר יצאה מחלקת הסיירים של גדוד 7 לראש זוהר (ראס זווירה) ומשם ירדה לסדום דרך מיצד זוהר (קאסר זווירה). לקראתם יצאה מחלקה מסדום. בשעה 10.00 נפגשו שתי המחלקות לרגלי ראש זוהר והמשיכו את צעידתם המשותפת לסדום. בכוונת הסיור הייתה לחזור למחרת למעלה העקרבים, דרך המכתש הקטן, שם יאספו על ידי משאיות. כשהגיעו הסיירים לסדום, הסתיים המצור על המקום ואנשי סדום ערכו לסיירים מסיבה "כיד המלך". מפת מבצע "לוט" בדרכו חזרה טעה הסיור וסטה מהדרך למכתש הקטן. היה זה יום חם במיוחד והמים אזלו. רק עם חשיכה הגיעו הסיירים לעין פוקרה (היום – עין צין). המשאיות שהיו אמורות להחזיר את הסיירים לבאר-שבע המתינו מעל מעלה העקרבים. בנות ההכשרה, שהיו במשאיות, שכנעו את הנהגים לרדת למרגלות מעלה העקרבים ולאסוף שם את הסיירים, שחזרו לבאר-שבע רק ב-6 בנובמבר בשעה 02.00. עדותו של אברהם בנקל (קוקון) על הסיור שטעה בניווט בנחל צין. בדרך חזרה טעינו ונכנסנו לואדי מזרחית לזה המתוכנן. מטוס ליווה אותנו אך הקשר איתו לא פעל. הוא זרק פתק בו היה כתוב "לאן אתם הולכים"? התיישבנו על הקרקע בצורת חץ להצביע על הכיוון המוטעה בו צעדנו. כשהוא ראה שאנחנו מצלמים אותו, דימם מנוע, ירד נמוך וצעק: "תשלחו את התמונות לטייסת". נגמרו לנו המים והייתה נקודת משבר. תפסנו בדואית עם שני נאדות מים ושתינו מים מלאי שערות עזים. בסופו של דבר הגענו לעין פוקרה. המשאיות הגיעו לכיווננו ובמקום לעלות את מעלה העקרבים ברגל נסענו במשאיות. היינו כל כך עייפים ואני זוכר שישבתי אחרון במשאית שהיו לה שני טורי ספסלים משני הצדדים. מאוד פחדתי שאפול וקשרתי את עצמי בכפייה לגב המשאית, וכך נמנמתי כל הדרך לבאר שבע. המסע לסדום ב-13 בנובמבר קיבלו סיירי הגדוד השביעי פקודה לצאת שנית לסדום וממנה לערוך סיור למשטרת עין-חוסוב. ב-14 בנובמבר 1948 יצאו, מבאר-שבע לראס-זווירה, 7 סיירים ואיתם 20 מלווים נוספים. בגלל תנאי מזג האויר התעכבו עוד יום בסדום וב-16.11.1948 בשעה 18.30 יצאו הסיירים ברכב מסדום עד לשפך ואדי פוקרה ומשם המשיכו ברגל לעין-חוסוב, אליה הגיעו בשעה 01.50. המשטרה נמצאה ריקה אך נמצאו מסמכים המעידים על עבירות הדרכים. בשעה 03.50 יצאו בדרכם חזרה, בשעה 12.00 הגיעו לפתח ואדי פוקרה ולאחר המתנה עלו על הרכב והגיעו חזרה לסדום בשעה 14.45. מעלה העקרבים (לאחר ששופץ ע"י מדינת ישראל) ב-18 בנובמבר 1948 הוציא המטה הכללי "מצע למבצע לוט" ובו צוין שיש חשש ש"הלגיון הערבי", המצוי בערבה, יפעל כדי להשתלט על סדום, כדי למנוע זאת יש להשתלט על:
בין ה-18 ל-21 בנובמבר הוצאו סדרת פקודות למבצע "לוט" לפיה יתפס 35 חיילים מגדוד 7 את משטרת כורנוב ואילו 100 חיילי גדוד 9 שיוסעו ב-8 ג'יפים ו-8 משוריינים. יתפסו את עין-חוסוב. ב-23 בנובמבר 1948 יצאו סיירי חטיבת "הנגב" ותפסו את משטרת כורנוב ללא קרב. ב-25 בחודש יצאה שיירה שנייה במבצע שכונה "מבצע דבמבם" על שם גרשון דובנבוים מהלוחמים האמיצים של גדוד 9 שנהרג, לאחר כיבוש באר-שבע, בפשיטה על דהרייה. השיירה, עברה ליד משטרת כורנוב וירדה דרך מעלה עקרבים לערבה. גם משטרת עין חוסוב נתפסה ללא קרב. משם המשיכה השיירה דרך נחל אמציה לסדום וחידשה את הקשר עם המקום, שהיה נצור מזה כששה חודשים. במבצע נהרג אחד מקציני גדוד 9 שסטה מהשביל המסומן ועלה על מוקש. מכוניות תובלה התקשו לעבור בדרך היבשתית לסדום, שהושגה במבצע. בגלל בעיות העבירות, ולכן התמיד חיל האוויר בהטסת אספקה לסדום גם לאחר המבצע, עד סוף מלחמת העצמאות.
מפעל האשלג בסדום 1944
המחנה בסדום 1948
| ||
