|
למה סוכות ?
חג סוכות נחגג ב: ט"ו בתשרי - כ"א בתשרי
סיבה: "למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל
בהוציאי אותם מארץ מצרים."
חג הסוכות נחוג לזכר הימים שבני ישראל גרו בסוכות
כשהיו בדרך ממצרים לארץ ישראל בעת יציאת מצרים.
בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת:
לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם" ויקרא כ"ג.
סמלים: ישיבה בסוכה, ארבעת המינים.
מתקשר ל: שמיני עצרת ושמחת תורה הצמודים לסוכות.
סוכות הוא חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, החל מט"ו בתשרי. יום החג הראשון הוא יום שבתון, אחריו שישה ימי חול המועד. לאחר חג הסוכות נחגג יום שבתון נוסף - חג שמיני עצרת, (שהוא חג בפני עצמו).
סוכות הוא החג השלישי בשלוש הרגלים, לפי סדר הזכרת הרגלים בתורה. בלשון התורה, חג הסוכות נקרא גם חג האסיף .
חג סוכות הינו אחד משלושת הרגלים שבהם מצווה מהתורה לעלות לרגל לבית המקדש בירושלים. מלבד מצוות העלייה לרגל, התורה מצווה על שתי מצוות נוספות המיוחדות לרגלים: לחגוג אותם, ולשמוח בהם. חז"ל פירשו מצוות אלו כחובה על כל עולה רגל להקריב עולת ראייה, שלמי חגיגה, ושלמי שמחה.
בחג הסוכות, מצווה לשבת בסוכה, ולהשתמש בה בכל השימושים הרגילים של בית. סוכה היא דירת ארעי, כלומר מקום מגורים לא קבוע. גג הסוכה מכונה סכך. המצווה היא לגור בסוכה ממש: לאכול, לשתות ואף לישון, כל שבעת ימי החג, זכר לסוכות בהן ישבו בני ישראל במדבר לאחר יציאתם ממצרים.
רבים נוהגים להזמין לסוכה את שבעת האושפיזין :אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרן, יוסף ודוד.
סֻכּוֹת הוא חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים,
יום החג הראשון הוא יום שבתון, אחריו שישה ימי חול המועד.
לאחר חַג הַסֻּכּוֹת נחגג יום שבתון נוסף - חג שמיני עצרת, (שהוא חג בפני עצמו) בו המצוות המיוחדות של חג הסוכות אינן חלות.
סוכות הוא החג השלישי בשלוש הרגלים, לפי סדר הזכרת הרגלים בתורה. בלשון התורה, חג הסוכות נקרא גם חג האסיף . בזמן שבית המקדש היה קיים, היו העם עולים לרגל לירושלים בחג.
מקור השם סוכות הוא בסוכה. סֻכּוֹת הוא חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, החל מט"ו בתשרי.
יום החג הראשון הוא יום שבתון, אחריו שישה ימי חול המועד. לאחר חַג הַסֻּכּוֹת נחגג יום שבתון נוסף - חג שמיני עצרת, (שהוא חג בפני עצמו) בו המצוות המיוחדות של חג הסוכות (הסוכה, נטילת לולב וכו') אינן חלות.
סוכות הוא החג השלישי בשלוש הרגלים, לפי סדר הזכרת הרגלים בתורה. בלשון התורה, חג הסוכות נקרא גם חג האסיף.
ישיבה סוכה
בזמן שבית המקדש היה קיים, היו העם עולים לרגל לירושלים בחג. מקור השם סוכות הוא בסוכה.
בחג הסוכות, מצווה לשבת בסוכה, ולהשתמש בה בכל השימושים הרגילים של בית. סוכה היא דירת ארעי, כלומר מקום מגורים לא קבוע. גג הסוכה מכונה סכך. המצווה היא לגור בסוכה ממש: לאכול, לשתות ואף לישון, כל שבעת ימי החג, זכר לסוכות בהן ישבו בני ישראל במדבר לאחר יציאתם ממצרים, או זכר לענני הכבוד, שלפי המסורת סוככו על בני ישראל לאחר יציאתם ממצרים. הסוכה אינה צריכה להבנות דווקא לשם החג, וגם סוכה שמשמשת כל השנה לצל, כשרה. גודל הסוכה המינימלי הוא 7 על 7 טפחים, וגובהה המינימלי הוא עשרה טפחים. על הסכך להיות מהצומח, מנותק מהארץ, ומדבר שאינו מקבל טומאה. בסוכה צריך לשבת תחת הסכך ממש, ועל הסכך להיות תחת כיפת השמים, ולכן סדין מתחת לסכך או תקרה מעליו חוצצים ופוסלים את הסוכה. כמו כן, ישנם דינים נוספים לגבי תהליך הבנייה, מספר הדפנות ועוד. יש מסבירים שעיקר המצווה של הסוכה הוא, שגג של סכך העשוי מן הצומח יבדיל בין האדם לבין השמים ויגונן עליו.
את הסוכה נוהגים לקשט בכל מיני קישוטים, תמונות, והם הנקראים בלשון חז"ל "נויי סוכה". רבים נוהגים להזמין לסוכה את שבעת האושפיזין (אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרן, יוסף ודוד) כל אחד מהם ביום אחר מימי החג לפי הסדר, אברהם ביום הראשון וכן הלאה. נהוג להתחיל את בניית הסוכה כבר במוצאי יום כיפור, ובכך להתחיל במצווה ראשונה מיד לאחר יום כיפור שהוא יום כפרת עוונות.
למידע נוסף הקליקו כאן
ארבעת המינים
בתורה כתוב:
" ולקחתם לכם . . . פרי עץ הדר כפות תמרים
וענף עץ עבות וערבי נחל . . . " ויקרא פרק כ"ג פסוק מ'.
בחג סוכות לוקחים, נוטלים ארבעה מינים.
ארבעה סוגים של צמחים.
האתרוג – הוא "פרי עץ הדר " דומה בצורתו ללימון.
הלולב – הוא "כפות תמרים". ענף סגור חדש וצעיר של עץ התמר.
ההדס – הוא "ענף עץ עבות". שיח שהענפים שלו מלאים ועבותים ויש לו הרבה עלים ירוקים.
הערבה – היא "ערבי נחל". שיח שצומח על יד מים, ענפיו ארוכים ודקים.
התורה בחרה ארבעה מינים לפי אלו הפזורים בארץ ישראל. ישראל היא ארץ קטנה עם סוגי אקלים וגיאוגרפיה משתנה. כל אחד מארבעת המינים מייצג איזור גיאוגרפי שונה:
האתרוג – איזורי החוף הצפוניים והעמקים.
הלולב – מדבר.
ההדס – ההרים.
הערבה – מקורות מים.
המדרש מוצא סמליות בארבעת המינים החקלאיים בסוכות:
האתרוג – בעל ריח וטעם – דומה לאלו השומרים על התורה וגם עושים מעשים טובים.
הלולב – אשר יש לו טעם אך אין לו ריח, דומה לאלו השומרים על התורה, אך אינם עושים מעשים טובים.
ההדס – אשר ריח נעים לו, אך אין לו טעם, דומה לאלו אשר עושים מעשים טובים, אך אינם שומרים את התורה.
הערבה - שאין לה טעם ולא ריח, דומה לאלו אשר אינם עושים מעשים טובים, ואף אינם שומרים את התורה.
חג סוכות למידה מקוונת
הקליקו על התמונה או על הקישור
https://drive.google.com/file/d/1Vhv3cQR4jSX08weES7R0w4U77WrQ7rcj/view?usp=sharing
|
המילה אושפיזין בארמית פירושה אורחים. ביחיד: אושפיז. לפי המסורת היהודית מוזמנים לסוכה שבחג הסוכות אורחים נכבדים, בכל ערב אורח אחר. המנהג מבוסס על ספר הזוהר (הקבלה) ומקובל בעדות מסוימות, ואינו מוכר בעדות אחרות.
אירוח הוא נושא מרכזי בחגיגות הסוכות. במשך שבוע אנחנו מבלים מה
שפחות בבתינו ומעדיפים את הסוכה הארעית והצנועה.
בדרך זאת אנו משחזרים את הסוכות של אבותינו, אשר חיו 40 שנה במדבר . הרבה אנשים, בתי כנסת וקהילות עושים מאמצים גדולים לארח, ולפתוח את סוכותיהם לאחרים .
בימי הביניים החל המנהג לקבל בברכה באופן סמלי את שבעת אנשי התורה החשובים, אשר "מבקרים" בסוכתנו, כל אחד באחד משבעת ימי הסוכות אלו נקראים "אושפיזין ".
האורחים המוזמנים לסעודה הם אברהם, יצחק, יעקב, יוסף, משה, אהרון ודוד, ובגירסה אחרת במקום יוסף מוזמן שלמה. חכמים אמרו שלכבוד ביקורם של שבעת האורחים הנכבדים האלה יש להזמין לסוכה גם אורחים בשר ודם מבין העניים, ואף נוצר המנהג להזמין תלמיד חכם עני לשבת בראש השולחן ולמלא את מקומו של האושפיזין של אותו ערב.
מקורו של מנהג הזמנת האושפיזין לסוכה הוא ככל הנראה בתורת הקבלה ובספר הזוהר.
סדר האושפיזין :
ביום הראשון אברהם
ביום השני יצחק
ביום שלישי יעקב
ביום הרביעי משה
ביום החמישי אהרן
ביום השישי יוסף
ביום השביעי דוד
|
|
קישורים לאתרים
סרטון סוכות שירים וציטוטים מהמקרא - הקליקו על התמונה לצפייה
https://www.youtube.com/watch?v=sem3BikEkEM&feature=youtu.be
|
