בניית אתרים בחינם

שמחת תורה







שמיני עצרת הוא חג מקראי שחל בכ"ב בתשרי, למחרת היום השביעי של חג הסוכות. המקרא מדגיש כי זה היום השמיני, שלכאורה ממשיך את חג הסוכות, אך הוא חג בפני עצמו. 

בארץ ישראל, באותו היום חוגגים גם את 'שמחת תורה', והתכנים של שני החגים מתערבבים. בקהילות בתפוצות נשמר מקומו הייחודי של החג. הוא נחגג ביום השמיני של סוכות ולמחרתו חוגגים את שמחת תורה. על פי התורה, שמיני עצרת מסיים את חגי תשרי, מחזיר את הקרבה בין עם ישראל לאלוהיו ופותח את החורף המתקרב בברכה ובתפילה לגשם.


היום השמיני של חג הסוכות. שם החג הוא "שמיני עצרת"
ובארץ ישראל הוא גם "שמחת תורה"
בו מסיימים מחזור שנתי של קריאת התורה
.



היהדות יודעת גם חיים של שמחה וששון, צהלה ועליצות, אבל - כל אלה קשורים באהבת התורה ותענוג לימודה,  באותו "תלמוד גדול, שמביא לידי מעשה". מהותה האמיתית של היהדות היא בצד השמחה והעונג שבה. שני ה"זמנים", "זמן מתן תורתנו" ו"זמן שמחתנו", לדבר אחד

המטרה לנטוע בלבבות את אהבת התורה על ידי מה שישתפו בלימודה ובקיומה של הכתובה בה את כל חלקי האומה, לכל שכבותיה ומעמדותיה, מתוך הכרה עמוקה, שעם ישראל חי בתורתו ועל תורתו, זה אלפי שנה, ויוסיף לחיות בה .

מתחילים מספר בראשית ועוברים לשמות , וקרא, במדבר ומסיימים ב ספר דברים.

ביום זה קוראים בתורה את פרשת ו"זאת   הברכה"  שהיא הפרשה האחרונה של ספר דברים, ושוב מתחילים לקרוא  מחדש את  פרשת "בראשית".

בזכות השמחה הגדולה של סיום קריאת התורה ביום "שמיני עצרת" קוראים לו בארצנו : "חג שמחת תורה".

מנהגי החג

בערב החג צועדים ילדי ישראל בגאווה לבית – הכנסת, בידו של כל ילד דגל, בראש המוט תפוח ובתפוח נר, אותו ידליק לפני כניסתו לבית – הכנסת.

לפני קריאת התורה נוהגים להוציא את כל ספרי התורה מארון הקודש ולערוך שבע הקפות סביב הבימה בבית הכנסת. רוקדים ושמחים עם ספרי התורה.

בשמיני עצרת מזכירים  ומתפללים לגשם, משום שאז יוצאים מן הסוכה.

התפילה נקראת "משיב הרוח ומוריד הגשם". בתפילה נאמר "ותן טל ומטר לברכה."

מהות החג
נחוג בכל שנה בחג שמיני עצרת בכ"ב בתשרי בארץ ישראל ובכ"ג בתשרי בחו"ל (יום שני של גלויות של שמיני עצרת).

היום מסמל את סיום קריאת התורה והתחלתה מחדש במחזור שנתי. ציונו של יום זה כחג, נקבע בתקופת הגאונים, כאשר ניצחה השיטה המחזורית שלהם, הקובעת כי יש לסיים את קריאת התורה אחת לשנה. שיטה אחרת היתה נהוגה בעבר והיא סיום מחזור קריאת התורה אחת ל-3 שנים. ביום זה מסיימים ומתחילים מחדש את קריאת התורה שנערכת בכל אחת משבתות השנה. בחו"ל כ"ב-כ"ג תשרי הם שמיני עצרת ורק היום השני, כ"ג, הוא גם שמחת תורה, ובארץ ישראל שמחת תורה נחגג ביום כ"ב בתשרי, יום שמיני עצרת.

בשמחת תורה נהוג להוציא את כל ספרי התורה מן ההיכל ולרקוד איתם מעבר להקפות הנהוגות בשמיני עצרת. בקריאת התורה קוראים בפרשת "וזאת הברכה" המסיימת את ספר דברים, ומתחילים מייד בקריאת פרשת "בראשית", הפותחת את התורה. עוד נהוג לכבד את כל באי בית הכנסת בעלייה לתורה, לרבות את הילדים.

מנהגי החג
לרגל סיום קריאת התורה נוהגים לערוך בליל החג וביומו חגיגות גדולות שבהן שרים ורוקדים עם ספרי התורה, מנהג זה משולב בהקפות של חג שמיני עצרת.

נהוג לקרוא לכל הקהל לעלות לקריאה בתורה ואפילו לילדים הקטנים שעלייתם נקראת עליית כל הנערים.

בסיום קריאת התורה קוראים חתן תורה (סוף ספר דברים) וחתן בראשית (תחילת ספר בראשית) וכן את הפטרת היום ב"ויעמוד שלמה" (מל"א ח,כב ואילך).

במוצאי החג, עת מתחיל יום טוב שני של גלויות שהוא גם שמחת תורה בחו"ל, נהגו בארץ ישראל לערוך הקפות שניות, שבהן יוצאים עם ספרי התורה לרחובות העיר ורוקדים פעם נוספת עם ספרי התורה. הקפות אלו מושכות קהל רב, ולהן שתי סיבות עיקריות:

השתתפות עם בני הגולה בחגיגותיהם שרק מתחילות בזמן זה.

"ברוב עם הדרת מלך", בזמן זה שאחרי צאת החג מותרת הנגינה וכעת יכולים להיקבץ רבים לשמחת התורה.

לילדים ניתן בחגיגות אלה דגל שמחת תורה.

תפילת הגשם

"בחג נידונים על המים". והיה ראוי להזכיר גשמים בתפילת יום טוב הראשון של חג, כשם שמזכירים טל ביום טוב הראשון של פסח, מפני שהתבואות צריכות טל ובפסח נידונים על התבואות; אף על פי כן אין מזכירים גבורות גשמים אלא משמיני עצרת ואילך. כל ימי החג הרי אנו כאילו רומזים לפני הקדוש ברוך הוא שייתן לנו גשמים בעונתם: אנו מרצים לפניו בארבעה מינים הגדלים על המים, ובניסוך המים שאנו מנסכים על המזבח, ובהקפות ערבי נחל שמקיפים בהן את המזבח, אבל בתפילה אין מזכירים גשמים בפירוש. למה?

אמרו חכמינו, לפי שהטל שמבקשים עליו בפסח - סימן ברכה הוא לעולם תמיד,

ומתפללים על הטל שירד גם במועד. ואילו הגשמים, אנו מבקשים עליהם שירדו

רדו בימי הסוכות. שהגשמים בחג - סימן קללה הם, לפי שאין יכולים בעונתם ולא שלקיים מצוות ישיבת סוכה בשעה שהגשמים יורדים; והרי זה כאילו מראים לישראל מן השמים שאין מצוותם מקובלת לפניו יתברך, וכאילו רומז להם: אי אפשר בשימושכם. וכך אמרו חכמים במשנה: "משלו משל, למה הדבר דומה? לעבד שבא למזוג כוס לרבו - ושפך לו קיתון על פניו".

הואיל והגשמים בחג אינם סימן ברכה, לפיכך אין מזכירים אותם בתפילה עד שמיני עצרת. כיוון שישראל יצאו מסוכותיהם ונכנסו לבתיהם, ולמחרת משכימים ובאי לבתי כנסיותיהם להתפלל, מיד עורכים תפילה לפני הקדוש ברוך הוא ומחברים אותה לתפילת המוסף ומבקשים מלפניו שיפתח את אוצרו הטוב, את השמים, כדי שיפריחו את האדמה אשר תניב תנובתה ותתברך תבואתה.

עצרת תהיה לכם - "לכם" בגימטרייה תשעים, כמניין מים, לפיכך שואלים בה על המים.

קישורים לאתרים

שמחת תורה באתר שלי – ללמוד בכיף

 

שמחת תורה - פורטל עובדי הוראה

 

שמיני עצרת באתר הלו"ז העברי

 

שמחת תורה בויקיפדיה

 

שמחת תורה האתר עמל

 

סאשה ותמר – סיפור אישי

מה זה שמחת תורה ומה עושים בו?

 

שמחת תורה באתר חב"ד

 

שמחת תורה באתר דעת

 

שמחת תורה באתר מט"ח

 

שמחת תורה ברשת אמי"ת

 

שמחת תורה במכללת קיי

 

יצירות לשמחת תורה


הקליקו על הקובץ לפתיחה ניתן לשמור אותו במחשב האישי שלכם.

סרטון שירי החג הקליקו על התמונה להפעלת הסרטון או על הקישור


https://www.youtube.com/watch?v=oYlrfPPo3lY&feature=youtu.be






מספר המוצרים בסל : 0
  1. חומרים
  2. /
  3. חגים ומועדים
  4. /
  5. חג שמחת תורה
2all - בניית אתרי אינטרנט