 יום הזיכרון למנהיגנו היקר , ראש ממשלת ישראל, יצחק רבין ז"ל שנרצח בנסותו להשכין שלום אמת ב – 4.11.1995 . בשל דעותיו הפוליטיות שלא היו מקובלות על כולם, עלינו לשוב להדגיש ולחשוב את החובה לכבד את חוקי מדינת ישראל, את העובדה כי הדרך היחידה לקבלת הכרעות בחברה היא הדרך הדמוקרטית. הדמוקרטיה מאפשרת לכל אזרח להראות ולהשמיע את דבריו תוך סובלנות והסכמה רחבה על כללי המשחק. מותר ואפשר לחלוק, אפשר לא לקבל אבל חלילה לא לפגוע לרעה. אדם באמונתו יחיה וחובה עלינו לכבד דעותיהם של האחרים ואופן התנהגותם, דיבורם, צורתם והליכותיהם. כי אנחנו חיים בחברה דמוקרטית . ההתנקשות בחייו של יצחק רבין סיימה בצורה טרגית את חייו של אדם, כשנרצח יצחק רבין חשו רבים מאזרחי ישראל כאילו מת אביהם הפרטי, בגלל אהבתם הגדולה אליו, ובגלל אישיותו המיוחדת, האבהית... כל אלו יחד עם תפקידו כראש הממשלה מוביל תהליך השלום חברו יחד לתחושה שאבד לנו מנהיג מיוחד, אבא, לכל אחד באופן פרטי ולכולנו יחד.
ערכים בדמוקרטיה
דמוקרטיה מהותית: לא מספיק שיש כלים ליישום הדמוקרטיה, צריך גם ליישם בפועל את הערכים הדמוקרטיים- שוויון, חירות, חופש הביטוי, האדם במרכז וכו'. דמוקרטיה כדרך חיים.
הנחת המוצא בדמוקרטיה היא שהאדם יצור תבוני, רציונאלי, חופשי ומוסרי (הפוך מטוטאליטריזם, שם המדינה קובעת הכל עבור האדם). מדינה דמוקרטית קמה עבור האזרחים, כדי לאפשר להם חירות ושוויון מקסימליים.
ערכי היסוד של הדמוקרטיה: חירות: זכותו של כל אדם לחשוב או לעשות ככל רצונו ולחיות את חייו בדרך המתאימה לו, כל עוד אינו פוגע באחר, בחברה או בעצמו שוויון: לכל אדם זכות שווה לבטא את חירותו וזכויותיו, כולם שווים בפני החוק והמדינה.
תמיד האמנתי שמרבית העם רוצה בשלום, מוכן ליטול סיכון לשלום. ואתם כאן, בהתייצבותכם בעצרת הזו, מוכיחים, עם רבים אחרים שלא הגיעו לכאן, שהעם באמת רוצה בשלום ומתנגד לאלימות. אלימות היא כרסום יסודות הדמוקרטיה הישראלית. יש לגנות אותה, להוקיע אותה, לבודד אותה. זו לא דרכה של מדינת ישראל. יש דמוקרטיה, יכולות להיות מחלוקות, אך הכרעה תהיה בבחירות דמוקרטיות.
מתוך נאום ראש ממשלת ישראל יצחק רבין, בעצרת "כן לשלום, לא לאלימות",
יצחק רבין תולדות חייו ומותו
יִצְחָק רַבִּין נולד ב- א' באדר תרפ"ב, 1 במרץ 1922 – הלך לעולמו ב- י"ב בחשוון תשנ"ו, 4 בנובמבר 1995, היה ראש ממשלת ישראל ה-5 והרמטכ"ל ה-7 של צה"ל .
רבין היה מפקד גדוד בפלמ"ח, מפקד חטיבת הראל במלחמת העצמאות, הרמטכ"ל השביעי של צה"ל עליו פיקד בעת מלחמת ששת הימים. לאחר פרישתו מצה"ל היה שגריר ישראל בארצות הברית וראש ממשלת ישראל מטעם מפלגת העבודה בשתי קדנציות: הראשונה בשנים 1974–1977, במהלכה יצא אל הפועל מבצע יונתן, והשנייה בשנים 1992–1995, שבמהלכה נחתמו הסכמי אוסלו והסכם השלום עם ירדן. בנוסף כיהן כשר הביטחון במשך כתשע שנים.
על חלקו בהסכמי אוסלו זכה בפרס נובל לשלום לשנת 1994 (יחד עם שמעון פרס ויאסר ערפאת). רבין נרצח במהלך כהונתו כראש ממשלה בידי מתנקש יהודי-ישראלי, יגאל עמיר, שהתנגד להסכמי אוסלו.
רצח רבין
ב-4 בנובמבר 1995, אור לי"ב בחשוון ה'תשנ"ו בסביבות השעה 21:45, בתום עצרת תמיכה בהסכמי השלום בכיכר מלכי ישראל בתל אביב, בעת שצעד לעבר מכוניתו, נורו שלוש יריות לעברו של רבין. הוא הובהל למרכז הרפואי תל אביב, שם נפטר כעבור כ-40 דקות מפצעיו. הלווייתו התקיימה בירושלים ביום שני, 6 בנובמבר 1995, בהשתתפות נציגים מטעם 78 מדינות, בהם נשיא ארצות הברית ביל קלינטון (בראשות משלחת של 39 אישים), חוסיין, מלך ירדן ונשיא מצרים חוסני מובארכ.
הרוצח, יגאל עמיר, סטודנט למשפטים מאוניברסיטת בר-אילן דתי בן 25 מהרצליה, בעל השקפה ימנית רדיקלית, סבר כי הסכמי אוסלו הם סכנה קיומית למדינת ישראל, וקיווה שרצח רבין ימנע את מימוש ההסכמים. עמיר נידון למאסר עולם ולעוד שש שנים (במצטבר), לאחר שהורשע ברצח ובפציעת מאבטחו של רבין. נוסף על כך, הורשע עמיר, יחד עם אחיו חגי ודרור עדני, בקשירת קשר. הוא נידון לחמש שנים נוספות ולאחר ערעור המדינה, הוחמר העונש ל-8 שנים.
קישורים לאתרים |
|
הקליקו על התמונה לצפייה בסרטון או על הקישור  https://www.youtube.com/watch?v=pyR0IVZTW_s&feature=youtu.be |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
