 גדול המשוררים העברים בזמן המודרני, כותב מסות, מחבר סיפורים, מתרגם ועורך שהשפיע רבות על התרבות היהודית המודרנית. המשורר הלאומי, חיים נחמן ביאליק, העסיק עצמו רבות ביצירת תשתית לתרבות עברית חדשה ועשירה יותר בכתיבה לילדים ועל ילדים. זאת, על מנת שהיא תוכל לשמש את ילדי ישראל השבים למולדתם כתחליף לשירים ולסיפורי הילדים של העמים שביניהם חיו היהודים (למשל: אגדות האחים גרין, אגדות כריסטיאן אנדרסן ושירי ערש רבים ומפחידים). כל אם, הרי, צריכה חרוזים קליטים ומשובבים לשיר לילדיה בשעת משחק, שירי ערש בשעת לילה, סיפורי אגדה לפני השינה - ואת כולם ניסה לספק ביאליק. לביאליק היה מסר חינוכי בשירים הללו, אותו הוא ניסה להנחיל לילדי ישראל בכתיבתו. מטרתו של ביאליק: מפעלו הספרותי של ביאליק, נועד לתת ל"עם" המתחדש את כל ספרותו - ההלכתית והאגדית - בלבוש עברי חדש ובדגש לאומי. למשל, "ספר האגדה", שהוא כתב יחד עם יהושע חנא רבניצקי, "ספר השבת", שהגה ואחרים כתבו עבורו, וגם פירוש למשניות במסכת ברכות שהוא לא הספיק לסיים. זאת, בנוסף לשירים ופזמונים לילדים, שכבר הזכרנו לעיל.
בשירים שכתב ביאליק למבוגרים, ניתן לראות פולמוס עם עולם בית המדרש: מצד אחד אהבה גדולה לעולם זה ומצד שני ספקנות והתלבטות, ולפעמים גם ניכור וריחוק. ביטויים למתח בין האהבה שלו לבית המדרש לבין השאיפה לתרבות שאיננה בהכרח דתית, ניתן למצוא גם בשירי הילדים שלו.
לפתיחת הקובץ הקליקו על התמונה או על הקישור
|
 |
 |
 |
 |
 |
 |
  |
 |
  |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
  |
 |
