 "כִּי הָמָן בֶּן הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי צֹרֵר כָּל הַיְּהוּדִים חָשַׁב עַל הַיְּהוּדִים לְאַבְּדָם וְהִפִּל פּוּר הוּא הַגּוֹרָל לְהֻמָּם (לְהַשְׁמִידָם) וּלְאַבְּדָם… וְתָלוּ אֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ. עַל כֵּן קָרְאוּ לַיָּמִים הָאֵלֶּה פוּרִים עַל שֵׁם הַפּוּר…" (מגילת אסתר פרק ט פס' 24 –26)
מצוות החג: א. מקרא המגילה ב. משלוח מנות ג. מתנות לאביונים ד. קריאה בתורה ה. תפילה על הניסים בתפילה ובברכת המזון ו. משתה פורים ז. איסור הספד ותענית ח. מתחפשים
קריאת מגילה את מגילת אסתר קוראים בציבור בבית הכנסת, אדם יחיד שלא יכול היה להגיע לבית הכנסת רשאי לקרוא בביתו. את המגילה קוראים בליל פורים ולמחרת היום.
משלוח מנות ע"מ לצאת ידי חובת משלוח מנות מספיק לשלוח לאדם אחד משלוח ובו שני מיני מזון. אך נוהגים לא להסתפק בכך, ולשלוח לחברים ולקרובים כדי להרבות בשמחה וברעות.
מתנות לאביונים מצווה לתת שתי מתנות לשני עניים - לכל עני מתנה.
קריאה בתורה ותפילת "על הניסים" מוסיפים את תפילת ההודיה "על הניסים" בתפילת היום ובברכת המזון.
סעודת פורים ימי חג פורים נקבעו כימי משתה ושמחה, לכן מצווה לקיים סעודה בפורים. מצווה גם להתבסם ולשתות יותר יין מהרגיל, עד שלא יידע להבחין בין "ארור המן" ל"ברוך מרדכי".
איסור הספד ותענית. הימים י"ד וט"ו באדר הם ימי שמחה, לכן אסורים הספד ותענית בשני ימים אלו.
מגילת אסתר מתארת את הנס שאירע ליהודים בימי אחשוורוש ושבגללו קבעו את חג הפורים לדורות.
מסופר שם על המן מזרע עמלק, שהתמנה למשנה למלך אחשוורוש, שביקש להשמיד את כל היהודים במלכות אחשוורוש. בתאריך י"ד באדר, בזכות השתדלותם של המלכה היהודייה ששמה היה אסתר ובן דודה ששמו מרדכי - בטלה הגזרה, המן נתלה על העץ, והיהודים נקמו בשונאיהם ביום י"ג באדר ובשושן הבירה גם ביום י"ד באדר. לדורות נקבע שערים פרוזות - שאינן מוקפות חומה יציינו את פורים ביום י"ד באדר ואילו ערים המוקפות חומה ביום ט"ו באדר. אסתר המלכה קבעה גם יום צום לזכר דברי הצומות והזעקות שצמו וזעקו ישראל ע"מ לבטל את רוע הגזרה. הצום חל יום לפני חג הפורים בתאריך י"ג באדר.
מדוע מרעישים ברעשן ובאקדח? מצווה מהתורה למחות את זכר עמלק. המן היה מזרע עמלק, לכן הרעשה ברעשן ובאקדח הן פעולות סמליות המבטאות את מחיקת זכרו.
מדוע אוכלים אוזני המן? בעניין זה חלוקות הדעות. שתי הסברות הראשונות אינן "שופעות" טוב לב. יש הסבורים ש"אוזניים" הן על שם מדרש האגדה שבו מסופר שהמן נכנס לגנזי המלך כפוף קומה אבל וחפוי ראש. סברה אחרת גורסת שכרתו את אוזניו של המן בטרם תלוהו. צורתן של אוזני המן היא משולשת כנראה כצורת כובעי קציני הצבא הגבוהים במזרח אירופה, שבדרך כלל לא אהדו את היהודים ובכך הזכירו את המן. יש הסבורים שהצורה המשולשת היא כנגד שלושת אבות האומה אברהם, יצחק ויעקוב. מדוע מתחפשים? התחפושת היא היפוך ושינוי דמות, כפי שארע לעם ישראל בימי מרדכי ואסתר" ,אשר נהפך להם מיגון לשימחה ומאבל ליום טוב" עדלידע בהתחדש הישוב העברי בארץ, קיימו בחוצות הערים תהלוכת מסיכות, שמככבים בה דמויות מהמגילה. ביוזמת ברוך אגדתי, התקיימו תהלוכות מסיכות בתל אביב בשנות העשרים וקהל רב בא לצפות בהן. בשנת 1932 החליטה הוועדה למפעלי פורים שליד עריית תל אביב, בהמלצת הסופר י"ד ברקוביץ, לאמץ את השם עדליידע לתהלוכה זו, מאז נקבע השם עדליידע. כיתה ווירטואלית לפורים הקליקו על התמונה לפתיחת הקובץ.  https://drive.google.com/file/d/1pd-VDIFT_dUvhq3kMoZuuzm8VJmH1bRY/view?usp=sharing הקליקו על התמונה לפתיחת קובץ PDF |
https://drive.google.com/file/d/1qMygQ16_7Aj5HbKyw15NSDWDaiB_k_gn/view?usp=sharing|
להקליק על התמונה לצפייה בסרטון  https://www.youtube.com/watch?v=2CDu2sFAe64&feature=youtu.be |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
