בניית אתרים בחינם





"כִּי הָמָן בֶּן הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי צֹרֵר כָּל הַיְּהוּדִים חָשַׁב עַל הַיְּהוּדִים לְאַבְּדָם וְהִפִּל פּוּר הוּא הַגּוֹרָל לְהֻמָּם (לְהַשְׁמִידָם) וּלְאַבְּדָם… וְתָלוּ אֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ. עַל כֵּן קָרְאוּ לַיָּמִים הָאֵלֶּה פוּרִים עַל שֵׁם הַפּוּר…"  (מגילת אסתר פרק ט פס' 24 –26)



א.   לפני הרבה שנים, נחרב בית המקדש בירושלים, וגרשו את היהודים מארץ ישראל.

 

ב.

בפרס, בעיר הבירה שושן,

היה מלך בשם אחשורוש

המלך ערך סעודה גדולה,

הוא הזמין הרבה אורחים.

אחשורוש קרא לאשתו, המלכה ושתי,

לבוא לסעודה, אבל ושתי לא באה.

המלך כעס מאוד על המלכה ושתי,

וגרש אותה.

 

ג.

אחשורוש חפש מלכה אחרת.

הרבה נערות יפות באו לארמון של המלך.

גם אסתר באה לארמון.

 

ד.

אסתר הייתה נערה יהודיה יפה מאוד.

ההורים שלה מתו.

היא גדלה בבית של בן-הדוד שלה,

מרדכי היהודי.

המלך אחשורוש, ראה את אסתר היפה,

ואהב אותה יותר מכל הנשים שבארמון


המלך בחר באסתר, להיות מלכה.

אסתר לא ספרה לאחשורוש, שהיא יהודיה.

 

ה

ראש השרים של המלך אחשורוש,

היה המן.

המן דרש מכל האנשים להשתחוות לו.

כל האנשים השתחוו לו.

רק מרדכי היהודי, לא רצה להשתחוות להמן.

המן כעס מאד

ולכן הוא רצה להרוג את כל היהודים.

 

ו.

המן ערך הגרלה, הפיל פור,

בין כל הימים של השנה.

הוא רצה לקבוע באיזה יום בשנה,

הוא יהרוג את כל היהודים.

היום שעלה בגורל הוא

שלושה עשר בחודש אדר.

השם "פורים" הוא על שם הפור,

ההגרלה, שערך המן.

 

ז.

המן ביקש את ההסכמה של המלך אחשורוש,

לתוכנית שלו להרוג את היהודים.

אחשורוש הסכים לתוכנית של המן.



ח.

מרדכי בקש מאסתר ללכת למלך

ולנסות לבטל את התוכנית של המן.

אסתר לבשה בגדים יפים,

והזמינה את אחשורוש ואת המן לסעודה.

המלך והמן באו לסעודה שלה.

 

ט.

בלילה המלך לא נרדם.

הוא בקש לקרוא את ספר הזכרונות שלו.

בספר היה כתוב שמרדכי היהודי

הציל את המלך.

אחשורוש רצה לתת פרס למרדכי.

 

י.

בבוקר, בא המן למלך.

שאל המלך את המן:

"מה לעשות לאיש שהמלך רוצה להודות אמר המן:

"צריך להלביש את האיש הזה בבגדים של המלך.

צריך להרכיב את האיש הזה על הסוס של המלך.

צריך לשים לאיש הזה כתר על הראש.

צריך להוביל את האיש הזה על הסוס

ברחובות של שושן הבירה.

צריך לקרוא לפני האיש הזה:

"ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו".

אמר המלך אחשורוש להמן:

"כל מה שאמרת, תעשה למרדכי היהודי".

המן עשה מה שהמלך אמר לו לעשות.

 

יא.

אסתר ספרה למלך שהיא יהודיה.

היא בקשה מאחשורוש,

שיציל אותה ואת היהודים, מהמן הרשע,

 

יב.

אחשורוש כעס מאוד על המן.

הוא ציוה לתלות את המן על עץ גבוה.

המלך ביטל את התוכנית של המן

להרוג את היהודים.


יג.

היהודים שמחו מאד שהגזירה בוטלה ולזכר יום זה הם חוגגים את חג הפורים בי"ד באדר.

 

 

יד.

בשושן הבירה, לא נודע על ביטול הגזירה ולכן האבל נמשך יום נוסף.

כשנודע על ביטול הגזירה הייתה שמחה ואורה ולכבוד יום זה חגגו את הנצחון ב-ט"ו באדר.

 

טו.

ליהודים הייתה

אורה ושמחה

וששון ויקר.






מצוות החג:


א. מקרא המגילה

ב. משלוח מנות

ג. מתנות לאביונים

ד. קריאה בתורה

ה. תפילה על הניסים בתפילה ובברכת המזון

ו. משתה פורים

ז. איסור הספד ותענית

ח. מתחפשים

 

 קריאת מגילה

את מגילת אסתר קוראים בציבור בבית הכנסת, אדם יחיד שלא יכול היה להגיע לבית הכנסת רשאי לקרוא בביתו. את המגילה קוראים בליל פורים ולמחרת היום.

 

 משלוח מנות

ע"מ לצאת ידי חובת משלוח מנות מספיק לשלוח לאדם אחד משלוח ובו שני מיני מזון.

אך נוהגים לא להסתפק בכך, ולשלוח לחברים ולקרובים כדי להרבות בשמחה וברעות.

 

 מתנות לאביונים

מצווה לתת שתי מתנות לשני עניים - לכל עני מתנה.

 

קריאה בתורה ותפילת "על הניסים"

מוסיפים את תפילת ההודיה "על הניסים" בתפילת היום ובברכת המזון.

 

 סעודת פורים

ימי חג פורים נקבעו כימי משתה ושמחה, לכן מצווה לקיים סעודה בפורים.

מצווה גם להתבסם ולשתות יותר יין מהרגיל, עד שלא יידע להבחין בין "ארור המן" ל"ברוך מרדכי".

 

 איסור הספד ותענית.

הימים י"ד וט"ו באדר הם ימי שמחה, לכן אסורים הספד ותענית בשני ימים אלו.

 

מגילת אסתר מתארת את הנס שאירע ליהודים בימי אחשוורוש ושבגללו קבעו את חג הפורים לדורות.

 

מסופר שם על המן מזרע עמלק, שהתמנה למשנה למלך אחשוורוש, שביקש להשמיד את כל היהודים במלכות אחשוורוש.

בתאריך י"ד באדר, בזכות השתדלותם של המלכה היהודייה ששמה היה אסתר ובן דודה ששמו מרדכי - בטלה הגזרה, המן נתלה על העץ, והיהודים נקמו בשונאיהם ביום י"ג באדר ובשושן הבירה גם ביום י"ד באדר. לדורות נקבע שערים פרוזות - שאינן מוקפות חומה יציינו את פורים ביום י"ד באדר ואילו ערים המוקפות חומה ביום ט"ו באדר. אסתר המלכה קבעה גם יום צום לזכר דברי הצומות והזעקות שצמו וזעקו ישראל ע"מ לבטל את רוע הגזרה. הצום חל יום לפני חג הפורים בתאריך י"ג באדר.



מדוע מרעישים ברעשן ובאקדח?

מצווה מהתורה למחות את זכר עמלק. המן היה מזרע עמלק, לכן הרעשה ברעשן ובאקדח הן פעולות סמליות המבטאות את מחיקת זכרו.

 

מדוע אוכלים אוזני המן?

בעניין זה חלוקות הדעות. שתי הסברות הראשונות אינן "שופעות" טוב לב. יש הסבורים ש"אוזניים" הן על שם מדרש האגדה שבו מסופר שהמן נכנס לגנזי המלך כפוף קומה אבל וחפוי ראש. סברה אחרת גורסת שכרתו את אוזניו של המן בטרם תלוהו.

צורתן של אוזני המן היא משולשת כנראה כצורת כובעי קציני הצבא הגבוהים במזרח אירופה, שבדרך כלל לא אהדו את היהודים ובכך הזכירו את המן. יש הסבורים שהצורה המשולשת היא כנגד שלושת אבות האומה אברהם, יצחק ויעקוב.

מדוע מתחפשים?

התחפושת היא היפוך ושינוי דמות, כפי שארע לעם ישראל בימי מרדכי ואסתר" ,אשר נהפך להם מיגון לשימחה ומאבל ליום טוב"

עדלידע

בהתחדש הישוב העברי בארץ, קיימו בחוצות הערים תהלוכת מסיכות, שמככבים בה דמויות מהמגילה.

ביוזמת ברוך אגדתי, התקיימו תהלוכות מסיכות בתל אביב בשנות העשרים וקהל רב בא לצפות בהן. בשנת 1932 החליטה הוועדה למפעלי פורים שליד עריית תל אביב, בהמלצת הסופר י"ד ברקוביץ, לאמץ את השם עדליידע לתהלוכה זו,  מאז נקבע השם  עדליידע.



כיתה ווירטואלית לפורים הקליקו על התמונה לפתיחת הקובץ.


https://drive.google.com/file/d/1pd-VDIFT_dUvhq3kMoZuuzm8VJmH1bRY/view?usp=sharing


הקליקו על התמונה לפתיחת קובץ PDF






להקליק על התמונה לצפייה בסרטון


https://www.youtube.com/watch?v=2CDu2sFAe64&feature=youtu.be













2all - בניית אתרי אינטרנט