בניית אתרים בחינם




"אם תרצו אין זו אגדה"


בה' באייר תש"ח, 15.4.1948, הכריזה מועצת העם, בראשותו של דוד בן- גוריון, על הקמתה של מדינת ישראלשתהיה בית לאומי של העם היהודי בארץ ישראל.

אתגרים רבים עמדו לפני המדינה הצעירה שהוקמה בתש"ח: קליטת עלייה, בניית משק כלכלי, הנחלת השפה, יצירת תרבות ישראלית חדשה, הקמת צה"ל והגנה על גבולות המדינה. יום ההולדת למדינה מהווה הזדמנות לעשות חשיבה לשאול: מהם ההישגים שממלאים אותנו גאווה?
אילו מהם מהווים מימוש החזון של בוני המדינה?
אילו הישגים הושגו אשר בוני המדינה לא חזו אותם כלל

מה טרם הושג ומה נדרש לעשות?
מי מהמנהיגים במדינה משמעותי עבורכם במיוחד?
מה ניתן עוד לעשות למען המדינה?
כיצד אתם בהווה ובעתיד יכולים להיות שותפים פעילים בעיצוב דמותה העתידית של מדינת ישראל
?

למידע אודות הרצל ניתן להקליק על הקישור בנימין זאב הרצל – חוזה המדינה.


עצמאות לישראל

ב – ה' באייר אנו חוגגים את יום העצמאות של מדינתנו אבל חשוב שנדע: לא ביום אחד השגנו את עצמאותנו. שנים רבות נלחמנו ועבדנו כדי לקבל עצמאות.

אבותינו אשר באו ארצה לפני קום המדינה, החלו את מלחמת העצמאות. הם נלחמו ברעב, ובצמא. הם נלחמו בביצות ובקדחת, והם נלחמו במתנפלים ורוצחים ערביים שהפריעו להם לבנות את הארץ.

רבים היו הקורבנות. רבים נפלו ומתו במלחמה הקשה והממושכת הזאת של בנין הארץ. והנה באה גם מלחמת העצמאות ושוב נפלו רבים על הגנת הארץ. לא בקלות השגנו את עצמאותנו ולא קל לשמור עליה. אבותינו עשו רבות כדי להגן על המולדת, אך עדיין לא תמה המלאכה. היום אנחנו יודעים כמה יקר לשמור על עצמאות המדינה הזאת.

למידע נוסף הקליקו כאן

יום העצמאות שונה מיתר חגי ישראל. זהו חג לאומי, המסמל את תחייתו המדינית של עם ישראל בארצו בימינו. זהו חג המבטא חיבור למדינה וחיבור לזהות הלאומית. ביום זה ערכים לאומיים ואזרחיים (כמו מולדת, אהבת הארץ, אהבת האדם, פלורליזם, תרומה ומעורבות) מקבלים חיזוק. ערכים אלה באים לידי ביטוי במשך השנה כולה.

מדינת ישראל הוקמה כבית לאומי לעם היהודי, וכמדינה דמוקרטית המחויבת לכלל אזרחיה ללא הבדל דת, גזע ומין. לאור זאת, יש חשיבות של הכרות ושותפות בין האוכלוסיות השונות שבתוכה, וכן לקיום זיקה של ערבות הדדית עם מחצית מבני העם היהודי שאינם חיים בישראל, אך חשים קשר ונאמנות למדינת ישראל כמדינת העם היהודי.

למידע נוסף הקליקו כאן


הכרזת העצמאות

הכרזת העצמאות של מדינת ישראל התקיימה ביום שישי, ה' באייר ה'תש"ח, 14 במאי 1948 בעיר תל אביב, בבית דיזנגוף שבשדרות רוטשילד 16. בטקס, שהתקיים בהתאם להחלטת מנהלת העם כשמונה שעות לפני סיום המנדט הבריטי בהתאם להחלטת החלוקה של עצרת האו"ם מכ"ט בנובמבר 1947, הכריז יושב ראש מנהלת העם דוד בן-גוריון על הקמת מדינת ישראל ונחתמה מגילת העצמאות. מאז חוגגת מדינת ישראל מדי שנה בתאריך זה את יום העצמאות.  
למידע נוסף הקליקו כאן

ההכרזה התקיימה בישיבת מועצת העם באולם מוזיאון תל אביב, שבאותה עת שכן בבית דיזנגוף. תאריך פקיעת המנדט הבריטי היה בליל שבת בתאריך 15 במאי (ו' באייר), אך מתוך רצון להימנע מחילול שבת, הוחלט להקדים את הטקס ליום שישי 14 במאי (ה' באייר) בשעה 16:00.

למידע נוסף הקליקו כאן



מדינה

מדינה מתוארת במדעי המדינה בדרך כלל כקבוצה של אנשים הגרים בטריטוריה ספציפית על פי סמכות משותפת חוקית ופוליטית.

מאפיינים העיקריים של מדינה על מנת לקבוע שקבוצה לאומית מסוימת תוכל להשיג מדינה:

1. טריטוריה - שטח מוגדר על ידי גבולות קבועים. הטריטוריה אינה חייבת להיות רציפה, והיא יכולה 
   לכלול שטחי ים בתוכה (כדוגמת איי יוון)

2. אוכלוסייה - תושבי קבע אשר מביעים שאיפה לאומית שברובה מונחת על יסוד התנועה הלאומית.

3. שלטון - גוף יחיד השולט על האוכלוסייה בתוך הטריטוריה באמצעות חוקים ומוסדות .

4. עצמאות, ריבונות - מדינה ריבונית היא מדינה אשר מסוגלת לנהל את  ענייני הפנים והחוץ שלה
   ללא תלות במדינה אחרת, לשלוט על שטח המדינה, ולאכוף את חוקיה.



מהי עצמאות?

שלום ילד שלום ילדה

ב – ה' באייר אנו חוגגים את יום העצמאות של מדינתנו אבל חשוב שנדע: לא ביום אחד השגנו את עצמאותנו. שנים רבות נלחמנו ועבדנו כדי לקבל עצמאות.

אבותינו אשר באו ארצה לפני קום המדינה, החלו את מלחמת העצמאות. הם נלחמו ברעב, ובצמא. הם נלחמו בביצות ובקדחת, והם נלחמו במתנפלים ורוצחים ערביים שהפריעו להם לבנות את הארץ.

רבים היו הקורבנות. רבים נפלו ומתו במלחמה הקשה והממושכת הזאת של בנין הארץ. והנה באה גם מלחמת העצמאות ושוב נפלו רבים על הגנת הארץ. לא בקלות השגנו את עצמאותנו ולא קל לשמור עליה. אבותינו עשו רבות כדי להגן על המולדת, אך עדיין לא תמה המלאכה. היום אנחנו יודעים כמה יקר לשמור על עצמאות המדינה הזאת.


דגל המדינה


דגל המדינה שעוצב בתקופת חובבי ציון בגולה מסמל את הריבונות היהודית של העם בארצו.

הצבע הכחול מסמל את צבע השמים בארצנו, הצבע הלבן מסמל את טוהר אמונתנו והמגן דוד הוא סמל יהודי דתי לאומי שנתקדש על עם ישראל. הפסים התכולים על רקע לבן מזכירים גם את הטלית.

הדגל הלאומי של מדינת  ישראל הוא הדגל שאמצה לה התנועה הציונית, היו חילוקי דעות רבים לעיצובו של הדגל . הדגל שחזה בנימין זאב הרצל בעיני רוחו היה דגל  לבן ובו שבעה כוכבי זהב, השדה הלבן מסמל את החיים החדשים הטהורים, הכוכבים  שבע שעות העבודה ליום.

דוד וולפסון, מראשי התנועה הציונית העלה את הרעיון: "הרי יש לנו דגל לבן - כחול, הטלית שבה נתעטף בתפילתנו, טלית זו היא סמלנו. נוציא נא את הטלית מנרתיקה ונגולל אותה לעיני ישראל ולעיני כל העמים".

כך נוצר הדגל הלאומי של תחיית ישראל בארצו, דגל כחול  לבן ובמרכזו מגן דוד.  דגל אשר מבטא את כוחות העם היהודי במאבק על גאולתו וקוממותו. בנימין זאב הרצל, חוזה המדינה, הכיר מה כוחו של הדגל כסמל לאומי.
ב 1895 הוא כתב לברון הירש :

" דגל, מה זה ? מוט ומטלית אריג ? - לא אדוני.
דגל הוא למעלה מזה בדגל אפשר להוליך בני-אדם לכל מקום.
למען הדגל בני-אדם חיים, ועליו הם נהרגים. יתר על-כן:
הדגל הוא הדבר היחיד שלמענו מוכנים בני אדם למות,
אם אך חונכו לכך." 
למידע נוסף הקליקו כאן


המנון מדינת ישראל

התקווה 
 נפתלי הרץ אימבר

כל עוד בלבב פנימה

נפש יהודי הומייה,

ולפאתי מזרח קדימה.

עין לציון צופייה

 

עוד לא אבדה תקוותנו

התקווה בת שנות אלפיים,

להיות עם חופשי בארצנו,

ארץ ציון וירושלים.

 

 פשוטה בגווניה ועממית בצורתה, אך ספוגת רגש אמיתי

ונושאת בחובה אף חזון תחיית ישראל במולדתו - כזאת הייתה שירתו של נפתלי הרץ אימבר, המשורר העברי העני והנודד, שזכה ואחד משיריו "התקווה"  היה להמנונה של מדינת ישראל.

רפאל הרץ אימבר נולד בשנת 1856 בעירה זלוצ'וב שבגליציה, רומניה.

כתב סיפורים ושירים. עלה לארץ ישראל בשנת 1882.

חי בישראל 5 שנים וירד לארצות הברית, שם חי בעוני מרירות וצער. נפטר בניו  יורק, בשנת  1909.

בשנת 1954 הועלו עצמותיו מניו  יורק לקבורה בהר המנוחות שבירושלים.

 למידע נוסף הקליקו כאן


סמל המדינה

מנורת שבעת הקנים וענפי זית


המנורה אשר נמנתה בין כלי הקודש העיקריים שעמדו במשכן ליד השולחן ומזבח הקטורת, נלקחה שלל בידי הרומאים, ונישאה על ידם בתהלוכת הניצחון ברומא. המנורה בסמל המדינה מסמלת את חזרת עם ישראל לארצו הריבונית. הסמל מורכב מדגם המנורה החקוקה על שער טיטוס ברומא, מעוטר בענפי זית המסמלים את שאיפת המדינה לשלום והמילה "ישראל", שמה של המדינה ומרמזת על הכתובת שנתגלתה ברצפת הפסיפס של בית הכנסת ביריחו מן המאה השישית לספירה, המופיעה מתחת למנורה בעלת שלוש רגלים: "שלום על ישראל".


מנורת שבעת הקנים היא הסמל היהודי העתיק ביותר, מנורת שבעת הקנים שהאירה במשכן, הודלקה אחר כך בבית המקדש באור תמיד. צורת המנורה מופיעה פעמים רבות כעיטור בבתי כנסת עתיקים ובאתרים יהודיים וכלים שונים המתגלים בממצאים ארכיאולוגיים.

המנורה סמלה את תפארת העם בימי גדולתו, כאשר מנורת הזהב התנוססה בבית המקדש.
למידע נוסף הקליקו כאן



מגילת העצמאות


מגילת העצמאות – ההכרזה על הקמת מדינת ישראל – היא המסמך המכונן של מדינת ישראל.

ביום ששי, ה' באייר תש"ח, 14 במאי 1948, התכנסו חברי מועצת העם במעמד חגיגי באולם מוזיאון תל-אביב שבשדרות  רוטשילד, והכריזו על הקמתה של מדינת ישראל. תאריך החתימה על המגילה נקבע בלוח השנה כיום העצמאות.

מגילת העצמאות משמשת בה בעת מקור לביסוס האופי היהודי של המדינה, כמו גם מקור לעיגון עקרונות השוויון לכל אזרחי המדינה, יהודים ושאינם יהודים.

ההכרזה מחולקת לשני חלקים ראשיים:

החלק ההיסטורי הסוקר את ההיסטוריה של עם ישראל בארץ ישראל ובארצות פזוריו. את הישגיו הכבירים, הלאומיים והכלל אנושיים בתחומי התרבות והמוסר, את סבלותיו ותלאותיו בכל הזמנים ובזמננו. ההכרזה מסתיימת בהכרזה כי:

"זוהי זכותו הטבעית של העם היהודי להיות ככל עם ועם העומד ברשות עצמו במדינתו הריבונית"

החלק השני של ההכרזה הוא החלק המעשי המדיני. הוא מכריז כי ביום סיום המנדט מוקמת בארץ ישראל מדינה יהודית שתיקרא מדינת ישראל, ובה יפעלו מוסדות השלטון של המדינה החדש. מכאן והלאה קובעת ההכרזה את דמות המדינה מבחינה דתית, חברתית, בינלאומית, ויחסי השכנות עם עמי האזור.

למידע נוסף הקליקו כאן



 נשיא המדינה


הנשיא הוא ראש המדינה. מקור השם בכינויו של ראש הסנהדרין, במאה הראשונה לפנה"ס עד למאה החמישית לספירה. חוק-יסוד: נשיא המדינה, שנחקק בשנת ,1964 הסדיר את מעמדו של הנשיא, את דרך בחירתו, את כישוריו, את סמכויותיו ואת נוהלי העבודה שלו. הנשיא נבחר בהצבעה חשאית על-ידי הכנסת לתקופת כהונה אחת של שבע שנים. תפקידי הנשיא כוללים: השתתפות בטקסים וביקורים רשמיים בארץ ובחוץ לארץ כמייצג המדינה, הענקת כתבי האמנה לנציגיה הדיפלומטיים של ישראל במדינות אחרות, קבלת כתבי האמנה של דיפלומטים זרים בישראל, פתיחת המושב הראשון של כנסת חדשה, קבלת דוחות מישיבות הממשלה, המלצה למתן חנינה לאסירים, או להמתקת עונשם. עד לקבלת חוק-יסוד: הממשלה משנת 1992 , הנשיא גם התייעץ עם כל הסיעות שנבחרו לכנסת לפני הטלת תפקיד הקמת הממשלה החדשה על ראש הרשימה שהיו לו הסיכויים הטובים ביותר להקים ממשלה, אך תפקיד זה לא קיים עם בחירתו הישירה של ראש הממשלה. לפי החוק החדש ראש הממשלה חייב להתייעץ עם הנשיא, רק אם הוא מחליט שברצונו לפזר את הכנסת מכיוון שנוכח כי קיים בכנסת רוב המתנגד לממשלה ועקב כך נמנעת אפשרות לפעולה תקינה של הממשלה.
 
למידע נוסף הקליקו כאן




ראש ממשלת ישראל



ראש ממשלת ישראל הוא ראש הרשות המבצעת בשיטת הממשל בישראל. החוק הישראלי מקנה לממשלה שאותה מנהל ראש הממשלה את סמכויות השלטון הביצועיות, על אף שנשיא המדינה מוגדר בחוק כראש המדינה. לראש ממשלת ישראל מתמנה אחד מחברי הכנסת, שנשיא המדינה הטיל עליו להרכיב ממשלה, אחר התייעצות עם נציגי הסיעות, ושהצליח לקבל את אישורה של הכנסת להרכב ממשלתו. תהליך בחירתו של ראש הממשלה, וכן סמכויותיו וסמכות ממשלתו נקבעו בחוק יסוד: הממשלה, שעבר גלגולים אחדים.

ראש הממשלה מנהל את ישיבות הממשלה ואת עבודת הממשלה בכלל. הוא ממלא את מקומם של שרים שהתפטרו או שנבצר מהם למלא את תפקידם, הוא הקובע את העניינים שבהם תטפל הממשלה, והוא הנושא באחריות הראשית לתוצאות מדיניות הממשלה.

עם זאת, החוק קובע כי הממשלה כולה (שלא כבמשטר נשיאותי) היא הגוף השולט במדינה, ולפיכך החלטות הממשלה מתקבלות בהצבעות שדורשות תמיכה של רוב השרים, וקולו של ראש הממשלה שווה לקולו של כל שר אחר. ראש הממשלה אינו יכול לכפות את דעתו על הממשלה באופן ישיר, אולם הוא יכול: לפטר שרים (גם בלי הסכמת הכנסת) באופן שיקנה לו תמיכה מרבית. בפסיקת בג"ץ נקבע כי אין מניעה מראש ממשלה לפטר שרים המתנגדים לו לפני הצבעה בממשלה, כדי ליצור רוב בעד ההחלטה. השרים המפוטרים וסיעותיהם יכולים להצטרף לאופוזיציה בכנסת, ולתמוך בהצעות אי-אמון בממשלה. לפזר את הכנסת ולקבוע בחירות חדשות, במצב בו יש בכנסת רוב שלא מאפשר לממשלה לתפקד, ובלבד שקיבל את אישורו של נשיא המדינה לכך. במצב חירום,

כאשר קיים צורך דחוף וחיוני להתקין תקנות שעת חירום, ולא ניתן לכנס את הממשלה לשם כך, בסמכותו של ראש הממשלה להתקינן בעצמו.

בנוסף:

ראש הממשלה מרכיב את רשימת השרים של הממשלה ומגיש אותה לאישור הכנסת. ראש הממשלה הוא הקובע הבלעדי של סדר היום של ישיבות הממשלה והוא גם המנהל של הישיבות, שמתנהלות בהתאם לתקנון הממשלה.

ראש הממשלה ממונה ישירות על שירות הביטחון הכללי, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, הוועדה לאנרגיה אטומית, המטה לביטחון לאומי, ועוד. ראש הממשלה אינו ממונה על צה"ל רשמית, אך מעביר הוראותיו דרך מזכירו הצבאי.

למידע נוסף הקליקו כאן


הקליקו על הקישורים לפתיחת הקבצים


https://drive.google.com/file/d/13jcRgwYMFicTq0mUHt58XRWFGe6ADg1x/view?usp=sharing





קישורים לאתרים

סמלי מדינת ישראל ויום העצמאות

משחק ארץ נהדרת להכרת מפת ישראל

מונופול - חייו ופועלו של יצחק רבין

קישוטים ליום העצמאות

אתר משחקים על ישראל - רב גילי




יש להקליק על התמונה לפתיחת קובץ PDF

יש להקליק על התמונה לפתיחת קובץ PDF


https://drive.google.com/file/d/1rO4vs2KAAVvM7aF8HijHOrxqbb8V5LdU/view?usp=sharing





להקליק על התמונה לצפייה בסרטון

https://www.youtube.com/watch?v=PtRifQnJfUo



להקליק על התמונה לצפייה בסרטון

https://www.youtube.com/watch?v=M3pEqMUnGY0




















טואול - בניית אתרים בחינם