הערת המחבר:

בספר שבע קהילות שלנו, כל אחד מזכיר באופן כללי שהיהודים עסקו במלאכה ובמסחר. היו אלו תפקידים חיוניים לכל אזור הקרפטורוס.

בקרפטורוס, אשר הוחזרה להונגריה לאחר פירוק צ'כוסלובקיה, היו כ-400 כפרים, עיירות וערים. ליהודים היה תפקיד חיוני בפיתוח האזור ובקיום כלכלי לאוכלוסיה הרוטנית הדוברת רוסית-אוקראינית, כספקי תעסוקה, עבודה ויבוא חומרי גלם לקיום הכלל.

לאחר לקיחת היהודים מבתיהם וגירושם למשרפות אושוויץ, השכנים הרוסיים קיבלו את רכוש היהודים. החנויות עברו לידיהם והם היו בתחילה שותפים לניהול, אך לאחר נישול היהודים מכל רכושם, הם הפכו להיות הבעלים.

השארנו להם גם בעלי-חיים: סוסים, פרות נותנות חלב, אווזים, עופות, תרנגולות, שדות ובתים. הם נהנו מהשלל שנפל בחלקם, אך לא לאורך זמן. לאחר שהמלאי התרוקן והיה צורך להזמין מצרכים וחומרי גלם, לא היה להם קשר לספקי חומרים. על אף שהסוחרים הגדולים, הסיטונאים, עברו גם הם לידיים של הגויים, לא הייתה להם יכולת, יוזמה או מימון להניע את הסחר. כך התרוקנו כל החנויות ולאחר זמן קצר הכל היה ריק.

רק המלחמה, מלחמת העולם השנייה, הסיטה את הסיבה לחוסר-כל. לאחר המלחמה, הקומוניסטים הקימו שותפויות, אשר לא היה בהם לספק את הצרכים לאוכלוסייה הרוסית. לפני המלחמה הייתה באזור זה חיות ופעילות מוצלחת, הודות ליוזמות ולהשקעות היהודים, אשר העניקו תעסוקה לאזרחי המקום. אנשי המקצוע ובעלי המלאכה היהודים לא חזרו לאחר המלחמה, כי רובם נספו במשרפות אושוויץ.

אני רוצה לצרף עדות מובהקת שתהווה הוכחה וגילוי אמת לאמירה הגרמנית "ניקוי האזור מיהודים". לביצוע אכזרי זה היו השלכות כלכליות וקיומיות לאוכלוסייה הנוצרית המקומית באזור. להלן רשימת עיסוקיהם של כל היהודים שהתגוררו בקרצקי.

פירוט עיסוקיהם ומקצועותיהם של המתגוררים בקרצקי הינה עובדה סטטיסטית, אשר מראה את המלאכות בהן עסקו היהודים באותה התקופה. היו אלו מקצועות מלאכה, מסחר ושירותים אשר ניתנו לאזרחי כל הכפרים, העיירות והערים שבקרפטורוס.

ניקוי האזור מהיהודים היה אסון לעם היהודי, אך גם אסון כלכלי קשה לנוצרים, אשר נשארו בלי יהודים. אסון אשר ממנו לא התאוששו עד היום.

אוכלוסיית הנוצרים מנתה כ-3,500 תושבים ומספר היהודים היה כ-350 איש. 55 משפחות של יהודים.

בביקור שורשים בשנת 1994, ראיתי כי הכפרים, העיירות והערים היו נטושים מיהודים והם נראו בגדר חורבן. לא נראו באזור אנשים, חנויות, בתי מלאכה או פעילויות מסוג כלשהו. היה, למשל, באזור חסך אדיר בחנויות, שאמורות היו לספק מוצרים אלמנטאריים לנוצרים ה"גויים", כך שאפילו תרופות לכאב ראש לא ניתן היה להשיג בעיר מחוז במונקאץ'.

מצורפת בזו מפת העיירה קרצקי עם ציון מגורים של היהודים, אשר התגוררו במרכז הכפר - תעודה על עיסוקו של כל יהודי לפי מספור וציון שמה של המשפחה היהודית.

עדות של חיים קליין, רוזמן מרדכי וקלרה שטיינר

עיסוק ופרנסות של היהודים בקרצקי לפי מספר סידורי במפה המצורפת:

1. מרמלשטיין גודל: נגר רהיטים
2. פרבנבלום בנימין: מפעיל טחנת קמח של הנסיכה (הגרף) על הנהר בורז'בה מפיץ ומוכר החלב של הנסיכה מצ'וניק לצרכנים היהודיים בכפר
3. רייק יצחק
4. קליין שלמה לייזר: סוחר סמרטוטים ובגדים ישנים
5. מושקוביץ משה: חייט עובד בדירת ביתו
6. וייס ברצ'י: בית מרזח, מכירת משקאות
7. כהן חיים: סוחר בקר בשווקים, חזן של הקהילה בבית-הכנסת
8. קליין מנדל
9. ראוזמן אלכסנדר: יצרן גדול של מוצרי עצים מתוך היערות, העברתם ושינועם על-ידי רכבל באורך של כ-6 קילומטר מהיער לתחנת רכבת בקושניצה, הכפר השכן
10. קליין אברהם יעקב: יצור עדנים למסילת הרכבות בתוך היערות של הכפר, מוכר משקאות ומספק מצרכים לעובדיו ביער חקלאי, מעבד שדות המשפחה, אשתו פרל: תופרת לבוש מודרני לעלית תושבי הכפר
11. קליין לייב (אריה): מעבד השדות, אשתו רבקה: מוכרת מצרכי מכולת
12. קליין דוד: מנהל חשבונות ועובד במשרד של מועצה מקומית. היה ראש הקהל של הקהילה בזמן השלטון הנאצי, אשתו רחל: עבדה בבית בדירתם, תפרה לבוש לגויים, לרוסים של הכפר
13. שטיינברג שמחה: סנדלר לתיקוני נעליים. שלוש המשפחות גרו בבית אחד ועבדו בחדר המגורים של הדירה
14. ניימן גבריאל: סנדלר מגפיים, שותף של שמחה שטיינברג הנשוי לבתו. ניימן יוסף הרש: סנדלר לתיקוני נעליים. שלוש המשפחות גרו בבית אחד ועבדו בחדר המגורים של הדירה
15. שטיינברג יידל: בית מלאכה לחייטות. שלוש הבנות עבדו בבית המגורים שלהם
16. וייס משה: בית-מסחר למכולת ויבואן תירס לדיירים הנוצריים של הכפר
17. וייס יוסף: עבד בחנות של משפחת עקיבא-וייס
18. וייס שלמה: עבד בחנות מכולת שנמצאה בבניין נפרד ליד בית-המגורים

19. שטיינברג בן ציון
20. וייס לוזר
21. וייס יוסל
22. וייס עקיבא: בית-מסחר גדול, כל-בו, מכולת, בדים, ברזלים לפרזול
23. וייס ישראל: עבד בחנות של עקיבא וייס
24. וייס אברהם: עבד בחנות של עקיבא וייס
25. קליין משה וולף: מרכז הכפר, תחנת אוטובוס, חדר משחקים וביליארד, מכירת משקאות
26. הבת של משה וייס
27. הייזלר שמשון: ספר
28. הייזלר לייב
29. שטיינברג יוסף: חנות מכולת

-------------------------בית הכנסת של הקהילה היהודית בקרצקי-------------------------

30. השוחט של הקהילה
31. שטיינברג שיעה
32. פרידמן
33. שיינמן מרדכי
34. שטיינברג אהרון
35. וייס לוזר

------------------------משטרה----------------------------

36. גולדה
37. פרבנבלום בייריש: עגלון, עובד בהובלות
38. שטיינברג יידל
39. שעיה: נפח
40. פרומר שלמה: חייט עובד בבית המגורים שלו
41. זילברשטיין גודל
42. שטיינברג ישראל
43. קליין שאול קופל: סנדלר ומפעיל את בית המרחץ של הקהילה - "המקווה"
44. הרב: חנוך הניך טייטלבאום, הרב של הקהילה ומנהל את הישיבה לתלמידי תורה וגמרא

--------------המקווה ליד הנהר בורז'בה-----------------

45. גרינברג יידל: יצרן כלים למאפיות, כף מעץ מיוחדת להוצאת כיכרות הלחם מהתנור. האבא נהג לנסוע בכל הערים בצ'כיה ולמכור את המוצרים שהבנים ייצרו. חזר הביתה לחגים ומועדים
46. שויוביץ' דוד:
47. ישראל קריש נבאום: נפח, נעזר ע"י שתי הבנות שעבדו עם פטיש חמישה קילוגרם לחיבורי ברזל בחום, פרזול הפרסות לרגליים של הסוסים, פרזול הגלגלים בברזל לעגלות
48. ניימן איצ'י: בנו היה חרש-אילם. ניימן היה נפח מקצועי טוב ופרנס את המשפחה בכבוד. הוא עבד ביער של רוזמן אלכסנדר בפרזול פרסות של הסוסים.

נתונים נוספים לכפר קרצקי:

רשימת רכבות שיצאו מקרפטורוס לאושוויץ מתאריך 14 במאי 1944 עד תאריך ה-6 ביוני 1944 בלבד. שימו לב למספר היהודים בכל משלוח!

הנתונים התקבלו מתוך רישום של משרדי הרכבת שהובילה את הקורבנות היהודיים לאושוויץ.

הערה" ידוע לי מניצולים ששרדו, שהמשלוח הראשון ממונקאץ' בתאריך ה-14 במאי 1944, כלל יהודים מקרצקי וביניהם משפחת קליין – הם היו הראשונים שהגיעו למונקאץ' והם היו אלו אשר פינו וניקו את שטח בית-החרושת ללבנים, אשר קליט את כל היהודים באזור זה.