בניית אתרים בחינם
 

חינוך ערכי -יהדות אורט קרית מוצקין

 
                              חומרים לקראת בחינה,שאלות אישיות ופורומים
 
    דף הבית
    שאלות כלליות
    צור קשר
    אלול
    סליחות
    ראש השנה
    חגי תשרי
    אמונה
    חשוון
    תפילה
    גבורה-חנוכה
    צומות
    שבת
    נספח לנושא שבת-ראיון עם טל ברמו
    שליחות- פורים
    חירות-פסח
    פסח-עיוני
    ספירת העומר
פסח
 
1. חמץ ומצה- עיוני
א. כשפרעה גירש את בני ישראל ממצרים לאחר מכת בכורות, בני ישראל היו חייבים לצאת במהירות, ולכן הבצק שהם הכינו לדרך לא הספיק לתפוח ולהפוך ללחם- והתוצר היה מצות.
ב. כאשר תוצר של 5 מיני דגן שוהה עם מים מעל 18 דקות, הוא הופך לחמץ. 
ג. חמץ בפסח אסור באכילה, בהנאה, ובהימצאות ברשותו של יהודי. 
 
---
5 מיני דגן= חיטה, שעורה, כוסמת, שיבולת שועל, שיפון
הנאה= כל שימוש שהוא. למשל: אסור לי לתת לחיית המחמד שלי לאכול חמץ; אסור לי למכור למישהו את החמץ במהלך החג; וכו'
הימצאות ברשותו של יהודי= אסור שיהיה במהלך הפסח חמץ ברשותו של יהודי. זאת אומרת, גם אם אני שמה את החמץ שלי בתוך ארון ונועלת אותו- זה עדיין נחשב שזה ברשותי (כי זה עדיין שלי, למרות שאני לא רואה את זה). לכן, צריך להיפטר מהחמץ לפני החג, או למכור אותו לגוי לפני החג.
 
2. חמץ ומצה- רעיוני
א. ביהדות יש מצוות רבות שמכוונות אותנו לעבור תהליכים פנימיים בעקבות פעולות חיצוניות. כך למשל ניקיון הבית מחמץ. באמצעות ניקיון הבית מהחמץ, אנו לא רק עושים פעולה פיזית של ניקיון, אלא אמורים גם לנקות את עצמנו מהחמץ הפנימי שדבק בנו במהלך השנה.

ב. הרבה פעמים כשאדם מחליט לקחת על עצמו משהו, או להשתפר בתחום מסויים- הוא מאוד יתלהב וייקח על עצמו המון- אבל ההתלהבות הזאת תדעך מהר מאוד. שינוי הוא לא דבר שקורה ברגע אחד, אלא מתוך תהליך, מתוך הרגל, מתוך הרבה התמדה ומסירות נפש.

באופן דומה- ליל הסדר לבדו לא מספיק בשביל לנקות אותנו לגמרי. זוהי חווייה שיכולה להיעלם כמו שבאה. לעומת זאת, שבוע מסמל שגרה. השבוע שבא אחרי ליל הסדר (שמכונה "חול המועד")- שבוע שהוא הרבה פחות מסעיר ומלהיב, אבל עדיין אסור לאכול בו חמץ- בעצם מנציח את השינוי, ונותן לנו את הזמן להתרגל ולחשוב לעומק- ולא רק מתוך התלהבות רגעית.
כך היהדות מחנכת אותנו ששינוי הוא תהליך הדרגתי שדורש הרבה התמדה.
 
---
חמץ פנימי= ה"חמץ הפנימי" יכול להיות הרגלים רעים, תכונות לא טובות, צורת התנהגות שלילית וכו'...
 
 
3. פסח- מושגי יסוד

א. בדיקת חמץ:

מה? ישנו איסור להחזיק ברשותנו חמץ במהלך החג. לכן, ערב לפני ליל הסדר- לאחר שניקינו ביסודיות את הבית, עורכים בדיקה אחרונה כדי לוודא שלא נשאר חמץ.

מתי? לאחר צאת הכוכבים בערב י"ד ניסן.

איך? מחשיכים את הבית ועורכים את הבדיקה לאור נר. נהוג להניח 10 חתיכות חמץ ברחבי הבית ולאסוף אותן במהלך הבדיקה. לפני תחילת הבדיקה מברך בעל הבית- "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על ביעור חמץ". לאחר סיום הבדיקה אומר הבודק- "כל חמץ ושאור שיש ברשותי, שלא ראיתיו ולא ביערתיו, יבטל ויהיה כעפר הארץ".

 
ב. ביעור חמץ:

מה? את כל החמץ שנשאר עד לבוקר י"ד ניסן ולא נמכר- צריך לשרוף.

מתי? הביעור צריך להתבצע בי"ד ניסן בבוקר.

איך? שורפים את החמץ שנשאר בבית ואומרים לאחר מכן: "כל חמץ ושאור שיש ברשותי, שראיתיו ושלא ראיתיו, שביערתיו ושלא ביערתיו, יבטל ויהיה כעפר הארץ".

 
ג. ליל הסדר:

מה? בזמן שבית המקדש היה קיים, היה עם ישראל עולה לירושלים ואוכל שם את קורבן הפסח. כיום אנו מקיימים את מצוות הפסח ע"י קיום ליל הסדר- לילה שעיקרו לזכור ולהתחבר לתחושת היציאה ממצרים, ולהודות לה' על הניסים הגדולים שעשה עימנו.

מתי? ליל ט"ו ניסן

איך? * ישנם 14 סימנים: קדש, ורחץ, כרפס, יחץ, מגיד, רחצה, מוציא מצה, מרור, כורך, שולחן עורך, צפון, ברך, הלל, נרצה. ההגדה, לפי סדר הסימנים, ממחישה ומעבירה את סיפור יציאת מצרים בצורה חווייתית שגם הילדים יוכלו להתחבר ולהבין.

* על שולחן הסדר מונחת "קערת הסדר"- שבה מאכלים המסמלים את מרכיבי החג. ביצה (זכר לקורבן חגיגה), זרוע (זכר לקורבן פסח), חרוסת (זכר לטיט שאיתו עבדו בני ישראל), כרפס, מרור (זכר לשיעבוד), חזרת. בנוסף, מונחות במרכז 3 מצות.

* בליל הסדר ישנה חובה לאכול מצה.

* בחג הראשון (שכולל את ליל הסדר והיום שאחריו) אסור לעשות מלאכה (כמו בשבת- חוץ ממלאכת אוכל נפש).

 
ד. חול המועד:

מה? הימים שבין החג הראשון ל"שביעי של פסח". אלו ימי שמחה.

מתי? ממוצאי החג הראשון (ערב ט"ז ניסן) עד ערב "שביעי של פסח" (ערב כ"א ניסן).

איך? גם בימים אלו ישנו איסור אכילת והחזקת חמץ, אך אין חיוב אכילת מצה. מותר לעשות מלאכה בימים אלו, אך רצוי לא לעבוד.

 
ה. ספירת העומר:

מה? 7 שבועות הנספרים מפסח ועד חג השבועות. תקופה זו היא מעין ציפיה ו"ספירה לאחור" לקראת חג השבועות- בו אנו חוגגים את קבלת התורה, שהיא מימוש מטרת יציאת מצרים.

מתי? מהיום שלאחר החג הראשון של פסח (מערב ט"ז ניסן) ועד הערב שלפני חג השבועות (ערב ה' סיון)

איך? כל ערב מברכים "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על ספירת העומר" ומציינים את מספר הימים והשבועות שעברו (למשל: היום עשרה ימים שהם שבוע אחד ושלושה ימים לעומר). אם מישהו שכח לספור באחד הערבים, הוא יכול להשלים בבוקר שלאחריו. אם מישהו שכח לספור גם בבוקר- הוא יוכל מאותו יום והלאה לספור ללא ברכה.

 
ו. שביעי של פסח:

מה? יום חג שחותם את פסח. בו אנו חוגגים את נס קריעת ים סוף.

מתי? היום האחרון של פסח- כ"א ניסן.

איך? יום החג האחרון אסור בעשיית מלאכה (חוץ ממלאכת אוכל נפש).
 
---
מלאכת אוכל נפש= בחגים [בניגוד לשבת שבה זה אסור] מותר להכין אוכל (כולל בישול- ע"י העברת אש מנר שדולק כל החג) לצורך החג עצמו (אי אפשר להכין סתם אוכל להמשך השבוע..).