בניית אתרים בחינם
 

חינוך ערכי -יהדות אורט קרית מוצקין

 
                              חומרים לקראת בחינה,שאלות אישיות ופורומים
 
    דף הבית
    שאלות כלליות
    צור קשר
    אלול
    סליחות
    ראש השנה
    חגי תשרי
    אמונה
    חשוון
    תפילה
    גבורה-חנוכה
    צומות
    שבת
    נספח לנושא שבת-ראיון עם טל ברמו
    שליחות- פורים
    חירות-פסח
    פסח-עיוני
    ספירת העומר

גבורה

 

1. רקע על "מסכת אבות"

א. המשנה מחולקת ל6 חלקים שנקראים "סדרים".

כל סדר מחולק למסכתות.

כל מסכת מחולקת לפרקים.

כל פרק מחולק למשניות.

 

ב. "מסכת אבות" הוא שמה של אחת המסכתות במשנה. מסכת זו עוסקת בענייני מוסר, התנהגות, ערכים ותכונות. המסכת נקראת כך מכיוון שההסברים שמופיעים בה ומדריכים אותנו איך להתנהג הם "אבות למצוות". כלומר, התוכן של המסכת הוא עקרונות יסוד להתנהגות האדם, שעל גביהן מושתתות המצוות. אדם יהודי צריך קודם כל לדעת להתנהג כמו בן אדם, ועל גבי ההתנהגות המוסרית יכולות להתבסס גם המצוות האחרות.

 

---

משנה= חלק מהתורה שבעל פה. כוללת הסברים על התורה. בעז"ה בהמשך השנה נרחיב על הנושא.

"אבות למצוות"= פירוש המילה 'אב' היא גם 'ראשוני', 'בסיסי'. פירוש המושג 'אבות למצוות' הוא- הבסיס של המצוות.
 
 

 

2. מקורות לימוד- איזהו גיבור?

א."איזהו גיבור? הכובש את יצרו" [מסכת אבות, פרק ד', משנה א']

האדם נברא עם כל מיני יצרים, כשתפקיד היצרים הוא להגן על חייו.

היצרים שנבראנו איתם הם יצרים שנחוצים לנו כדי להתקיים, והיהדות לא מתעלמת מהם אלא מנחה אותנו לשלוט בהם. אם לא נדע לשלוט ביצרים שלנו, הם עלולים להשתלט עלינו ולהפוך להיות מרכז החיים שלנו.

היהדות מנחה אותנו לקחת אחריות על החיים שלנו! לא לתת לעצמנו "לזרום", אלא לשלוט ביצרים שלנו ולהשתמש בהם לטובתנו.

הרבה פעמים אנחנו נוטים להגדיר אנשים חזקים, גדולים ומנצחים כ"גיבורים". אם נשאל ילד בגן מי לדעתו הוא גיבור, מן הסתם התשובה הראשונה שלו תהיה "חייל", בגלל שהוא חזק, מנצח, יש לו נשק וכו'. אבל, החייל הוא גיבור לא בגלל שהוא ניצח מישהו אחר, אלא בגלל שהוא הצליח להתגבר על עצמו. יש לו דחף שאומר לו שהוא עייף ורוצה לישון, יש לו יצר שאומר לו שהוא רעב ואין לו כוח, יש לו יצר שאומר לו שהוא מת מפחד, ויש לו גם יצר שאומר לו- יאללה, אפשר גם לשבת בצד כשאחרים יעשו את העבודה!

אבל מה שהופך את החייל לגיבור, זה היכולת שלו לשים מול העיניים את המטרה והאידיאלים, ולהתגבר ולכבוש את היצרים והדחפים שלו כדי להגיע למטרה!

הגבורה לא תלויה בניצחון החיצוני. היו לעם ישראל אסונות ומלחמות רבות שהסתיימו בכשלונות, ובכל זאת כולנו זוכרים את מי שלקח בהם חלק כגיבור. הגבורה היא נצחון של הרוח האנושית.

בן אדם שלא נותן לדחפים שלו לשלוט בחיים שלו אלא לוקח אחריות ומחליט איך החיים שלו ייראו למרות כל הקשיים- הוא גיבור!

 

ב."איזהו גיבור שבגיבורים? מי שעושה שונאו לאוהבו" [אבות דרבי נתן כ"ג]

אדם שמצליח לגרום לאדם ששנא אותו להפוך לאוהב שלו, הוא גיבור. למה?

כי הוא מצליח להתגבר על יצרים של שנאה, נקמנות, עלבון, כבוד, ועוד. היצרים האלה הם יצרים שמגיעים מהרגש, מהנפש, מהאישיות של האדם, וקשה מאוד להשתלט על דחפים כאלו. נדרשים מהאדם כוחות גדולים מאוד בשביל לשלוט ביצרים האלה שלו. ולכן, אדם שמצליח להגיע לרמה כזאת גבוהה של שליטה עצמית- הוא "גיבור שבגיבורים".

 

---

כובש= שולט, מגביל

יצרים= דחפים פנימיים. יש יצרים מאד בסיסיים כמו למשל יצר האכילה (שגורם לנו לאכול ובכך להמשיך לחיות), יצר הפחד (שמונע מאיתנו לעשות מעשים שמסכנים את חיינו), ועוד. ישנם יצרים נוספים כמו יצרי שלטון, כוח, רכושנות, יצרי נקם, משיכה ודחייה, אימהות, ועוד.

אבות דרבי נתן= תוספת על "מסכת אבות"

 
 
 

3. שני סוגים של גבורה

א. אלה אבוקסיס גדלה בעיר שדרות ולמדה בכיתה י"ב. מספרים עליה שתמיד רצתה להספיק לתרום ולעשות כמה שיותר. היא תמיד ניסתה להתנהג יפה לכולם, שימשה דוגמא לכיבוד הורים ומורים, השתדלה מאד לא לדבר דברים רעים על אחרים, וניסתה לתקן את עצמה ולהשפיע גם על הסביבה. כשהיתה עושה למען אחרים היא השתדלה שלא ידעו על כך. היא תמיד חשבה על אחרים, וחשבה איך היא יכולה לעשות ולתקן יותר בעולם.

במוצאי שבת לפני כארבע שנים אלה חזרה עם אחיה הקטן מפעילות בתנועת הנוער "בני עקיבא" בה הדריכה, כשנשמעה אזעקת "צבע אדום". אלה ואחיה ניסו להתחבא, אבל כשאלה הבינה שהטיל קרוב מידי, היא נשכבה על אח שלה והגנה עליו בגופה. אחיה ניצל בזכותה, אבל היא נפגעה בכל חלקי גופה ונפטרה מפצעיה לאחר שבוע.

 

ב. ישנם 2 סוגים של גבורה, שאותם ניתן לראות גם בחייה ובמותה של אלה.

הסוג האחד: גבורה הירואית, גדולה וחד פעמית.

הסוג השני: גבורה יומיומית.

אין ספק שהמוות של אלה הוא מוות שזועק גבורה (סוג 1), אבל גם החיים שלה זעקו גבורה באותה מידה (סוג 2). ההבדל היחיד הוא שלפעמים אנחנו פחות קשובים לגבורה היומיומית.

חוץ מהמוות של אלה, גם החיים שלה היו מלאים בגבורה. אלה תמיד השתדלה לכבוש את היצר, לתקן, לשפר, ולא להיכנע למה שהיה לה באותו רגע נוח ומתחשק, אלא לעשות את מה שצריך ונכון. כך למעשה היהדות מחנכת אותנו להתנהג! היהדות מצפה מאיתנו להיות גיבורים לא רק ברגע אחד, אלא במהלך כל החיים.

יש עוד המון דוגמאות של גבורה יהודית לאורך כל ההסטוריה שלנו, מהתנ"ך ועד היום. בכל דור תמיד בלטה הגבורה היהודית.

 

---

הירואית= מלשון hero (באנגלית- גיבור) 
 
 
 

4. מאפייני הגבורה

א."הגבורה אינה פסגה; היא דרך העפלה שאין בה קפיצות. היסוד שבגבורה אינו האומץ, אלא הנכונות להקרבה עצמית... אנו רגילים לייחס את מושג הגבורה לצבאיות, מסיבה מובנת... אך אין זו הדרך היחידה... הגבורה האמיתית מתגלה גם בחולין של יום יום. לא הפחדנות היא היפוכה של הגבורה, אלא האנוכיות. האיש האנוכי יכול להיות אמיץ, אך גבור לא יהיה" ("שבילי הגבורה", יצחק שדה)

 

ב. מאפייני הגבורה שמופיעים בקטע בסעיף א':

1. הגבורה היא דרך- אין שלב שבו ניתן לעצור ולומר "זהו, כבר הגעתי לגבורה". הגבורה היא לא מטרה, אלא דרך חיים. הגבורה מלווה את האדם הגיבור בכל החלטותיו.

2. יסוד הגבורה הוא הנכונות להקרבה עצמית-  אדם גיבור תמיד יאלץ להקריב מהנוחיות או מהרצונות שלו- אם זה כדי לעזור לאחרים, ואם זה כחלק מכיבוש היצר.

3. הגבורה האמיתית מתגלה גם ביום-יום-  אדם גיבור הוא כזה שכל חייו מתנהלים בגבורה, ולא רק רגעים מסויימים וגדולים. גם אדם שמעולם לא הציל אף אחד ולא ניצח בשום קרב יכול להיחשב כגיבור.

4. היפוך הגבורה הוא האנוכיות-  אדם אנוכי הוא אדם שממוקד בעיקר בעצמו ובדחפים וברצונות שלו. אדם כזה לא ירגיש צורך לכבוש את עצמו, לא ירגיש צורך לעשות וויתורים או הקרבות למען אחרים, ולא ירגיש צורך אמיתי לתקן את עצמו.

 
 
 

5. סיפור מלחמת המכבים

א. במאה השניה לפני הספירה (לפני כמעט 2200 שנה), האמפריה היוונית שלטה בעולם. המשטר של אנטיוכוס רצה לנתק את היהודים מהיהדות כדי שיתבוללו וייעלמו בתוך תרבות יוון.

כדי לממש זאת, הוציא אנטיוכוס אל מחוץ לחוק את קיום המצוות- כולל תלמוד התורה, כשרות, שבת, חגים, ברית מילה וכו'- והדבר החל למוטט את בסיס החיים היהודיים. היו יהודים שאכן עזבו את מסורת אבותיהם, התחתנו עם יוונים, העניקו לעצמם שמות יווניים, ולמעשה אימצו אורח חיים יווני. אנשים אלו כונו "מתיוונים". לעומתם, רב היהודים נשארו נאמנים לדתם, והעדיפו למות ולא להתיוון.

בתגובה לגזירות הקשות, שנמשכו כ3 שנים, קבוצת יהודים קטנה- החשמונאים (המכבים)- ברחה להרי יהודה והכריזה מרד גלוי על גזירות אנטיוכוס. קבוצה זו של יהודים שנשארו נאמנים לדתם, בהנהגת מתתיהו החשמונאי ובנו יהודה המכבי, ניהלה מלחמה נגד הצבא של אנטיוכוס.

אנטיוכוס שיגר גייסות צבא מאומנים כדי לדכא את המרד - אבל קומץ המכבים הצליח, באופן ניסי ולא ייאמן, לגבור על אלפי החיילים ולגרש אותם מאדמתם.

הלוחמים היהודים נכנסו לירושלים בחודש כסלו בשנת 164 לפני הספירה ומצאו את בית המקדש פרוץ ומחולל.

הם טיהרו את המקדש, הדליקו את המנורה, וחנכו אותו מחדש ביום כ"ה בכסלו.

 

למרות שמלחמות המכבים הסתיימו בניצחון - חג החנוכה איננו חג ניצחון.

היהדות אינה מייחסת לניצחון צבאי חשיבות של ערך. הניצחון אינו ערך, אלא אמצעי להשגת מטרה. המכבים נלחמו על אמונתם ועל חייהם. הם נלחמו כדי להשיג עצמאות רוחנית, דתית ותרבותית.

"חג החנוכה" נקרא כך על שם "חנוכת המקדש"- שזוהי בעצם המטרה בשבילה נלחמו היהודים. הם נלחמו בשביל להמשיך את היהדות. אם הם לא היו נשארים יהודים ולא היו נלחמים- היום לא היה זכר לעם היהודי!

 

ב. מאפייני הגבורה בסיפור החג:

1. הגבורה היא דרך- המכבים ניצחו במטרה להמשיך ולחיות חיים יהודיים, ולא במטרה סתם לנצח.

2. יסוד הגבורה הוא הנכונות להקרבה עצמית- המכבים סיכנו את חייהם במלחמה. היהודים שבחרו לא להתייוון גם סיכנו את חייהם (כי אדם שהיה נתפס מקיים מצוות היה מוצא להורג) וגם וויתרו על נוחות ואיכות חיים.

3. הגבורה האמיתית מתגלה גם ביום-יום- הגבורה שאנו חוגגים היא לא רק הגבורה של המלחמה עצמה, אלא גם הגבורה היומיומית שאיתה התמודדו היהודים שלא התייוונו!

4. היפוך הגבורה הוא האנוכיות-  המתיוונים החליטו לוותר על היהדות מטעמי נוחות- היוונים הציעו להם עושר, שפע תרבותי, חיים טובים.. הם לא חשבו על כלל העם ועל העובדה שאם כולם יתייוונו לא יהיה יותר זכר לעם היהודי. שאר היהודים הבינו שלמרות הקשיים הם חייבים להחזיק מעמד למען הדורות הבאים.

 

---

גזירות= חוקים שאוסרים או מחייבים אנשים לעשות דברים מסויימים (במקרה שלנו, החוקים שאנטיוכוס קבע ובהם אסר על היהודים לקיים מצוות).

חנוכה= כשמתחילים להשתמש בדבר או במקום מסויים (כמו: חנוכת בית).