בניית אתרים
הפוך לדף הבית
הוסף למועדפים
שלח לחבר
 
 

מכבי תל אביב

 
   דף הבית    פורם מכבי תל אביב    טבלת ליגת ווינר(לגית העל)    סגל מכבי    דף הסירטונים של מכבי    דף המשחקים של מכבי
   מכבי תל אביב בכדורסל    הסגל המלא    כתבה של מכבי    משחקים של כדורגל    בדיחות    מכבי תל אביב בכתבות של כדורסל
   מידע של מכבי תל אביב בכדורסל    מידע של מכבי תל אביב בכדורגל    שאלון מכבי    דף הודעות
 
    דף הבית
    פורם מכבי תל אביב
    טבלת ליגת ווינר(לגית העל)
    סגל מכבי
    דף הסירטונים של מכבי
    דף המשחקים של מכבי
    מכבי תל אביב בכדורסל
    הסגל המלא
    כתבה של מכבי
    משחקים של כדורגל
    בדיחות
    מכבי תל אביב בכתבות של כדורסל
    מידע של מכבי תל אביב בכדורסל
    מידע של מכבי תל אביב בכדורגל
    שאלון מכבי
    דף הודעות
שלום לכל אוהדי מכבי
הגעתם לאתר של מכבי תל אביב
ואם יש לכם
רעיונות לשיפור האתר תיכתבו
בפורום של האתר
 
 
הינה מידע על מכבי תל אביב בכדורגל:
 
לפני הקמת מדינת ישראל

האגודה הוקמה בשנת 1906 בשכונת נווה שלום כאגודת הראשון לציון-יפו, אגודה שהתמחותה הייתה בתרבות הגוף. מאוחר יותר החלו מספר חברים באגודה לאמץ את חוקי משחק הכדורגל, שהובאו לארץ על ידי אוניות סוחר. בשנת 1910, שנה לאחר הקמת העיר תל אביב, שינתה האגודה את שמה למכבי תל אביב. ב-1922 הפכה לקבוצה היהודית הראשונה שהשתתפה במפעלים המקומיים.

ב-1925 יצאה הקבוצה למסע משחקים באוסטריה. ב-1928/1929 זכתה מכבי בגביע הראשון בתולדותיה, לאחר ניצחון על מכבי חשמונאי ירושלים. שנה לאחר-מכן שיחזרה את ההישג, הפעם בניצחון על הגדוד ה-48 של הצבא הבריטי.

ב-1936 הגיע למשרדי ארגון מכבי בארץ ישראל מכתב אשר הזמין את שחקני מכבי תל אביב לסיור משחקי ידידות ברחבי ארצות הברית. את המסע בארצות הברית סיימה מכבי עם חמישה ניצחונות, חמישה הפסדים ושלושה תוצאות תיקו, ביחס שערים חיובי 27:21. ב-1939 יצאה מכבי למסע משחקי ידידות נוסף, הפעם באוסטרליה. בתקופה של ארבעה חודשים קיימה מכבי 19 משחקים, מהם ניצחה עשרה, הפסידה חמישה, וסיימה ארבעה משחקים בתיקו, ביחס שערים חיובי 92:46.

עד תחילת שנות ה-40 שיחקה מכבי במדים כחולים-לבנים ואף כינוי הקבוצה היה "הכחולים", עד שבשנת 1942, לאות הזדהות עם יהודי אירופה שנרדפו בידי הנאצים ואולצו לענוד את הטלאי הצהוב, הציע שחקן הקבוצה, יוסף מרימוביץ', שמכבי תשחק בחולצות צהובות בנוסף לכחול המסורתי עד לאותם ימים. ההצעה התקבלה על ידי הנהלת המועדון, ומאז למעשה הפכו צבעי הקבוצה לצהוב-כחול, כאשר הצבע הצהוב הוא סימן ההיכר הבולט של הקבוצה.

בשנים שבין הקמת המועדון ועד קום המדינה זכתה קבוצת מכבי תל אביב בשש אליפויות ובשישה גביעים, ובתוכם 2 זכיות ב"דאבל".

[עריכה] שנות ה-50

בעונת הכדורגל הראשונה של מדינה ישראל, זכתה מכבי תל אביב באליפות, כשאת שרביט המאמן באותה עונה אחז ג'רי בית הלוי, אחד הסמלים המובהקים של הקבוצה לדורותיה.

ב-1950 קבעה מכבי את שיא ההבקעות של קבוצה בליגה הראשונה, שיא שמחזיק מעמד עד היום, 103 שערים, שהובקעו בעונה בת 24 מחזורים. בתום העונה יצאה הקבוצה למסע משחקי ידידות נוסף, הפעם ביוגוסלביה ושווייץ. עונת 1951/1952 התחילה במשבר שפרץ בהתאחדות לכדורגל, שגרם ליצירת 2 ליגות נפרדות. בליגה לקבוצות מכבי זכתה מכבי תל אביב באליפות השמינית. במחזור האחרון של אותה עונה נפגשה מכבי עם קבוצת מכבי נתניה למשחק שלא השפיע על האליפות, אבל נתניה היתה חייבת לנצח בשביל להישאר בליגה הראשונה. בעקבות הוראת מנהלי מרכז מכבי, שחקני מכבי תל אביב איחרו להגיע למשחק ובעקבות כך נפסק נצחון טכני לנתניה אשר השאיר אותה בליגה הראשונה. כששחקני מכבי הגיעו למגרש נערך משחק ידידות בין הקבוצות שנגמר בתוצאה 9-0 למכבי. באותה עונה הגיעה אלופת סקוטלנד, דנדי יונייטד, למשחק ראווה שהתקיים באצטדיון רמת גן.

בתום עונת 1953/1954, זכתה מכבי באליפות הרביעית ברציפות. בגמר גביע המדינה ניצחה מכבי את קבוצת מכבי נתניה, ובכך זכתה ב"דאבל" השלישי בתולדותיה, והראשון מאז קום המדינה. ב-1955/1956 זכתה מכבי באליפות נוספת, ויצאה בתום העונה לסיבוב משחקים נוסף בארצות הברית. בעונת 1957/1958 זכתה מכבי ב"דאבל" נוסף, הרביעי במספר.

[עריכה] שנות ה-60

ביוני 1961 ביקרה קבוצת סנטוס הברזילאית עם כוכבה פלה בישראל, ופגשה בקבוצה אשר הורכבה מכוכבי מכבי תל אביב ומכבי פתח תקווה למשחק ידידות שנגמר בתוצאה 3-1 לברזילאים. בעונת 1963/1964, לאחר 5 שנים ללא תואר, שיחקה מכבי תל אביב נגד הפועל חיפה בגמר גביע המדינה. שיטת הפנדלים טרם הונהגה, וכשמשחק הסתיים ללא הכרעה אחרי 120 דקות, היה נקבע משחק חוזר. הקבוצות נפגשו למשחק חוזר שני (ושלישי בסך הכול) לאחר שלא הייתה הכרעה בשני המשחקים הראשונים, ובו זכתה מכבי בגביע המדינה ה-11 של המועדון לאחר 360 דקות מתישות. בעונת 1964/1965 זכתה מכבי בגביע מדינה נוסף.

תוצאות עונת 1966/1967 הוקפאו על ידי ההתאחדות לכדורגל, שהחליטה להאריך את הליגה לשנתיים. באותה עונה זכתה מכבי בגביע המדינה ה-13 של המועדון. הקפאת הליגה שנקבעה בעקבות מלחמת ששת הימים, הובילה את מכבי לזכייה נוספת באליפות בעונה הכפולה של 1966/1968, מספר 12 בסך הכול, והראשונה לאחר 10 שנים עקרות מאליפות.

בקיץ 1967 חזר ג'רי בית הלוי למכבי תל אביב, הפעם כיושב ראש הקבוצה, כדי להוציא את המועדון מהמשבר הכלכלי החמור בתולדותיו. כצעד ראשון החליט בית הלוי כי מכבי חייבת לעזוב את אצטדיון המכביה, ולעבור לשחק באצטדיון בלומפילד.

בעקבות ההצלחה והזכייה באליפות ב-1968, ערכה מכבי תל אביב את הופעת הבכורה שלה באליפות אסיה לקבוצות בעונת 1969/1970, ובה היא זכתה בתואר. מכבי ניצחה 2-3 את אלופת יפן, סיימה בתיקו אפס מול אלופת איראן, ניצחה את אלופת הונג קונג 0-5, ואת אלופת הודו 1-6. במשחק הגמר פגשה מכבי את אלופת דרום קוריאה, יאנגז'י,וניצחה בתוצאה בתוצאה 1-2.

[עריכה] שנות ה-70

בעונת 1969/1970 זכתה מכבי תל אביב ב"דאבל" החמישי בתולדותיה, שבעקבותיו השתתפה הקבוצה שוב באליפות אסיה לקבוצות. בטורניר זה, שנערך בעונת 1971/1972, זכתה מכבי בתואר בפעם השנייה, אחרי שסיימה את הטורניר ללא הפסד, כשניצחה את אלופת מלזיה 0-1, את אלופת הודו 1-4, ואת אלופת דרום קוריאה 0-2. עצם ההעפלה למשחק הגמר הבטיחה למכבי את הגביע, זאת הודות להיעדרות אלופת עיראק, קבוצת משטרת בגדאד, ממשחק הגמר, בשל סיבות פוליטיות. בעונת 1971/1972 זכתה מכבי באליפות ה-14 של המועדון.

בעונת 1975/1976 נקלעה מכבי בפעם הראשונה למאבקי הירידה, כשבערב המחזור האחרון של העונה נאבקו תשע קבוצות על הזכות להישאר בליגה הראשונה, ובניהן מכבי. בזכות ניצחון במחזור האחרון, נשארה מכבי בליגה הראשונה. באפריל אותה שנה הגיעה קווינס פארק ריינג'רס, מוליכת הליגה האנגלית, למשחק ידידות בבלומפילד מול מכבי תל אביב, אשר תוגברה בשלושת כוכבי הליגה, מוטל'ה שפיגלר, עודד מכנס ואורי מלמיליאן. מכבי ניצחה 1-2 משערים של מלמיליאן ושפיגלר.

בעונת 1976/1977 מכבי זכתה ב"דאבל" השישי בתולדות המועדון, כשאת כובשי השערים הוליך ויקי פרץ, שסיים את העונה כמלך השערים עם 17 כיבושים. בעונת 1977/1978 מכבי אירחה את אלופת אירופה, אנדרלכט הבלגית, למשחק ראווה בבלומפילד. מכבי השיגה ניצחון 1-2 מרשים על אנדרלכט לעיני 20 אלף צופים בבלומפילד.

עונת 1978/1979 חתמה את שנות ה-70 עם האליפות ה-16 במספר, והאחרונה לתקופה ארוכה.

[עריכה] שנות ה-80

העשור של שנות ה-80 נחשב העשור החלש ביותר של מכבי תל אביב מיום הקמתה. בעשור זה, בפעם הראשונה מאז האליפות הראשונה בה זכתה הקבוצה, לא הצליחה מכבי לזכות בתואר האליפות ולו פעם אחת. במהלך עשור זה החליפה מכבי מספר רב של מאמנים בנסיון להחזיר לקבוצה את תואר האליפות, ובניהם מאמנים אשר זכו עם הקבוצה להצלחה כשחקנים וכמאמנים, כמו זאב זלצר, יעקב גרונדמן, דוד שווייצר, יצחק שניאור וגיורא שפיגל.

בעונת 1980/1981 במהלך משחק נגד בית"ר ירושלים באצטדיון ימק"א פסל השופט אברהם קליין שער של הירושלמים, אך שחקני הקבוצה המארחת המשיכו לחגוג מכיוון שלא הבחינו בזאת. מיקו בלו חידש את המשחק בזריזות ומסר למוטי איוניר שכבש מול יוסי מזרחי (לימים מאמן מכבי) את שער הניצחון. בסוף המשחק נאלצו שחקני מכבי להתבצר בחדר ההלבשה במשך שעות ארוכות בזמן שאוהדי בית"ר שהו מחוץ לחדר ההלבשה בנסיון לתקוף אותם.

בעשור זה חוותה מכבי את העונה החלשה ביותר שלה בליגה הראשונה כשסיימה בעונת 1987/1988 במקום ה-12, הנמוך ביותר בתולדות המועדון. באותה עונה ספגה מכבי את התבוסה הגדולה ביותר של המועדון כשהפסידה 10-0 למכבי חיפה באצטדיון קריית אליעזר.

למרות היותו העשור השחור של הקבוצה, זכתה מכבי פעמיים בגביע המדינה, בעונות 1986/1987 ו-1987/1988.

[עריכה] שנות ה-90

בעונת 1991/1992 שברה מכבי תל אביב בצורת ארוכה של 13 שנה ללא זכייה בתואר האליפות (מ-1979 עד 1992), כשזכתה באליפות בהדרכתו של המאמן אברהם גרנט. בעונת 1992/1993 זכתה מכבי בגביע הטוטו, הראשון של המועדון. באוגוסט 1992 הפכה מכבי לקבוצה הראשונה ששיחקה משחק רשמי נגד קבוצה אירופאית, כשפגשה באלופה המלטית, פ. צ. ולטה. בעונת 1993/1994 רשמה מכבי שיא של 11 ניצחונות ברציפות מפתיחת העונה, שיא שהושווה רק בעונת 2005/2006 על ידי מכבי חיפה, אך לא הצליחה לזכות באליפות. מכבי התנחמה בגביע המדינה, ה-18 של המועדון. בעונת 1994/1995 ניהלה הקבוצה מרוץ צמוד על תואר האליפות, והצליחה להבטיח את האליפות ה-18 בתולדות המועדון במחזור הסיום.

קבוצת "מופת", בראשות אנשי העסקים רוני קליימן, מאיר שמיר, דייויד פדרמן, יולי עופר, מוזי ורטהיים, עופר נמרודי, שלום זינגר ולוני הרציקוביץ', רכשה את השליטה במועדון ב-1995, וכצעד ראשון בחרה בדרור קשטן כמאמן הקבוצה. בתחילת עונת 1995/1996 יכלה מכבי להפוך לקבוצה הישראלית הראשונה שמשתתפת בליגת האלופות, אך במשחק המכריע בבלומפילד ניצחה קבוצת גראסהופרס השווייצרית ועלתה במקומה. למרות שמכבי זכתה ב"דאבל" השביעי בתולדותיה באותה עונה, פוטר דרור קשטן ובמקומו מונה לקדנציה שנייה אברהם גרנט. מהלך זה החל קרע מתמשך בין לוני הרציקוביץ', שנשאר הבעלים היחידי של המועדון לאחר התפרקות קבוצת "מופת", ואוהדי הקבוצה.

בעונת 1996/1997 אכזבה מכבי תל אביב כאשר לא הצליחה לשחזר את היכולת הטובה שלה מעונת הדאבל, ונשארה הרחק ממאבק האליפות. אוהדי מכבי תל אביב לא אהבו את סגנון המשחק של הקבוצה והחלו בהפגנות נגד המאמן גרנט. עונת 1997/1998 הייתה חלשה אף יותר, כאשר הקבוצה פתחה את העונה עם רצף הפסדים ובמחזור השביעי אף הידרדרה למקום האחרון בליגה. לאחר מאבק קשה הצליחה הקבוצה להבטיח את הישארותה בליגה סמוך לסיום העונה.

עונת 1998/1999 התחילה גם היא עם שרשרת הפסדים, אך הקבוצה התאוששה במהירות והצליחה להגיע לחלק העליון של הטבלה, לסיים במקום השני ולזכות בגביע הטוטו. בסיומה של אותה עונה התפוצצה "פרשת האפדרין" - מאמן הכושר של הקבוצה, גיא עזורי, נתן לשחקן הקבוצה כפיר אדרי לפני אחד ממשחקי הקבוצה תוסף מזון המכיל את סם האפדרין האסור לשימוש בספורט. אדרי הורחק לשישה משחקים, ואילו הקבוצה קיבלה עונש כבד של הפחתת 4 נקודות וקנס כספי בסך 100 אלף ש"ח. הפרשה העיבה על ההכנות של הקבוצה לעונת 1999/2000 אשר בה הקבוצה חזרה לאכזב, וסיימה במקום השישי בלבד. במהלך העונה הלכו וגברו הפגנות האוהדים נגד המאמן גרנט, ובסופה החליט לוני הרציקוביץ' לסיים את תפקידו כמאמן הקבוצה, ובמקומו למנות את שלמה שרף.

[עריכה] שנות ה-2000

תקופתו של שלמה שרף במכבי תל אביב הייתה קצרה במיוחד. לאחר משחק חלש של הקבוצה במחזור השני בעונת 2000/2001, התראיין המאמן וביקר בחריפות את יכולת שחקניו. קפטן הקבוצה, אבי נמני, תקף את המאמן בחזרה כשאמר שדבריו של שרף נאמרו באופן "ברברי ופרימיטיבי". דבר זה יצר קרע בין המאמן והשחקן, ולאחר שהבעלים לוני הרציקוביץ' סירב לגבות את שרף ולהשעות את נמני, התפטר שרף מאימון הקבוצה ובמקומו הוחתם ניר לוין. הפרשה השפיעה לרעה על תפקודם של השחקנים והקבוצה הידרדרה במורד הטבלה, אך ככל שהתקדמה העונה הלכה והתייצבה ואף השיגה מספר ניצחונות מרשימים, וביניהם 10:1 מול עירוני ראשון לציון ו-7:0 מול בית"ר ירושלים, וזכתה בגביע המדינה. בעונת 2001/2002 זכתה הקבוצה בגביע המדינה פעם נוספת.

בעונת 2002/2003 הוחתם ניר קלינגר כמאמן מכבי תל אביב והוביל אותה לזכייה ה-20 באליפות המדינה, בזכות יחס שערים. במהלך מחנה האימונים לקראת עונת 2003/2004 שררה בקבוצה אוירה חברתית לא טובה עקב סכסוך בין שני הכוכבים של הקבוצה, אבי נמני וטל בנין, שהואשמו על ידי המאמן קלינגר ביצירת מחנאות בין שחקני הקבוצה. ב-13 באוגוסט 2003 הודיע קלינגר לשניים כי הם סיימו את דרכם בקבוצה. המהלך עורר הלם וזעם רב בקרב אוהדי הקבוצה, אשר ראו בנמני כסמל, ולאורך העונה ערכו מפגני מחאה כנגד המאמן וההנהלה. הקבוצה לא הצליחה לשמור על תואר האליפות, אך סיימה במקום השני, ובכרטיס למוקדמות ליגת האלופות.

בעונת 2004/2005 הפכה מכבי תל אביב לקבוצה השנייה שהעפילה לליגת האלופות, אחרי שגברה בשלבים המוקדמים על ה.י.ק. הלסינקי הפינית ופאוק סלוניקי היוונית. מכבי הוגרלה לבית ג' יחד עם יובנטוס, באיירן מינכן ואייאקס אמסטרדם, וסיימה במקום הרביעי עם ניצחון על אייאקס ותיקו מול יובנטוס. בליגה הקבוצה הייתה חלשה וסיימה במקום השמיני בלבד. באותה עונה זכתה הקבוצה בגביע המדינה ה-22 בתולדות המועדון. בעקבות מסע רכישות גדול בתחילת עונת 2005/2006, רכשו האוהדים כמות שיא של מעל ל-11,000 מנויים. למרות הרכש, סיימה הקבוצה במקום השישי בלבד.

ב-18 בדצמבר 2007, במהלך עונת 2007/2008, עבר המועדון לידיו של המיליארדר אלכסנדר שניידר, אשר מכר את הקבוצה אף הוא לידיו של מיליארדר אחר, מיטשל גולדהאר, ב-3 באוגוסט 2009. בעונתו הראשונה כבעליה של הקבוצה, החליט גולדהאר לא להשקיע כלכלית בקבוצה, אך לקראת עונת 2010/2011 ערכה הקבוצה מסע רכש מסיבי בו הוחתמו 13 שחקנים חדשים. בעונה זו תקציב הקבוצה שבר שיא ישראלי כשחצה את רף ה-100 מליון שקל. ב-4 בינואר 2011 פוטר מנג'ר הקבוצה אבי נמני. בעקבות פיטורי נמני התפטר מאמן הקבוצה יוסי מזרחי וכשבוע לאחר מכן התפטר גם עוזר המאמן איציק עובדיה. במקומם מונה מוטי איוניר לתפקיד המאמן, אליו הצטרפו חנן אזולאי וקובי אלפסי בתור עוזרי המאמן. לקראת עונת 2011/2011 עזב עוזר המאמן חנן אזולאי, ובמקומו הצטרף גדי כרמלי.

[עריכה] מגרשים, אצטדיונים ומתקנים

מיום הקמתו של המועדון, עד לשנת 1938 שחקה מכבי תל אביב ב-8 מגרשים שונים, בעלי משטחי חול, חמרה וכורכר.

בשנת 1938 עברה מכבי לשחק באצטדיון המכביה שעל גדות הירקון, אשר שימש כבית של המועדון במשך 31 שנה. במהלך תקופה זו אירחה מכבי לפרקים במגרש "באסה" אשר ביפו במשחקים מרובי קהל, וכמו כן באצטדיון בלומפילד, מפאת המספר הנמוך של מקומות הישיבה באצטדיון המכביה, והפריצות שהיו בגדרות שמסביבו.

בעקבות המשבר הכלכלי שפקד את מכבי באמצע שנות ה-60, החליט יושב ראש הקבוצה ג'רי בית הלוי, לעבור לארח באצטדיון בלומפילד באופן קבוע. מהלך זה נעשה בשנת 1967, אך רק בשנת 1969 הפסיקה מכבי להשתמש באצטדיון המכביה לאירוח משחקים רשמיים. בשנים 1986-2006 שיחקה מכבי גם באצטדיון רמת גן, כשבחלק מהזמן אצטדיון זה היה אצטדיון הבית של מכבי, אך בשנים האחרונות הפך אצטדיון בלומפילד לבית הרשמי של מכבי תל אביב.

מכבי עורכת את אימוניה במתקן האימונים בקריית שלום אשר בדרום תל אביב-יפו. במתקן זה משתמשת מחלקת הנוער של מכבי כמגרש בית.

[עריכה] סגל השחקנים

נכון ל-1 ביולי 2011

מס' עמדה שם
1 ישראל שוער ברק לוי
2 ישראל מגן קלמי סבן
3 ישראל מגן אורי כהן
4 ברזיל בלם ניבאלדו
6 ישראל קשר גל אלברמן
7 ישראל קשר גיז'רמו ישראלביץ'
9 ישראל חלוץ ברק יצחקי (קפטן)
10 בוסניה קשר האריס מדוניאנין
13 ישראל חלוץ מונס דאבור
14 ישראל מגן יואב זיו
15 ישראל קשר דור מיכה
16 ישראל חלוץ אלירן עטר
17 מונטנגרו בלם סאבו פאביצ'ביץ'
מס' עמדה שם
18 סנגל חלוץ מוסא קונאטה
20 ישראל קשר דיא סבע
21 ישראל קשר שרן ייני
23 ישראל קשר משה לוגסי
24 ישראל חלוץ רוברטו קולאוטי
25 ישראל קשר רפי דהן
26 ישראל בלם אבי סטרול
27 ישראל מגן עומר ורד
29 ישראל קשר ריף פרץ
31 ישראל שוער יוסי גינזבורג
32 ישראל קשר רועי קהת
36 ישראל קשר אלי זיזוב
55 ישראל שוער גיא חיימוב

[עריכה] תארים, שיאים והישגים

[עריכה] תארים

  • אליפויות: 20 (14 לאחר קום המדינה)[1]
    • 1923, 1929, 1936, 1937, 1941/1942, 1946/1947, 1949/1950, 1951/1952, 1953/1954, 1955/1956, 1957/1958, 1966/1968, 1969/1970, 1971/1972, 1976/1977, 1978/1979, 1991/1992, 1994/1995, 1995/1996, 2002/2003
  • גביעי מדינה: 22 (16 לאחר קום המדינה)
    • 1928/1929, 1929/1930, 1932/1933, 1940/1941, 1945/1946, 1946/1947, 1953/1954, 1954/1955, 1957/1958, 1958/1959, 1963/1964, 1964/1965, 1966/1967, 1969/1970, 1976/1977, 1986/1987, 1987/1988, 1993/1994, 1995/1996, 2000/2001, 2001/2002, 2004/2005
  • גביעי טוטו: 3
    • 1992/1993, 1998/1999, 2008/2009
  • אליפות אסיה לקבוצות: 2
    • 1968/1969, 1970/1971
  • אלוף האלופים: 5
    • 1964/1965 , 1967/1968 , 1976/1977 , 1978/1979 , 1987/1988

[עריכה] שיאים והישגים

  • הקבוצה היחידה בישראל שמעולם לא שיחקה בליגות המשנה.
  • המיקום הנמוך ביותר - 12 (עונת 1987/1988)
  • דאבל - 7 (1941, 1947, 1954, 1958, 1970, 1977, 1996)
  • סגנות - 9 (1955, 1960, 1966, 1969, 1974, 1993, 1994, 1999, 2004)
  • הופעות בגמר גביע המדינה - 33 (כולל זכיות)
  • הופעות בגמר גביע הטוטו - 6 (כולל זכיות)
  • שיא הניצחונות לעונה - 30 (1966/1968)
  • שיא ההפסדים לעונה - 13 (1999/2000)
  • שיא הנקודות לעונה - 88 (1993/1994)
  • שיא השערים לעונה - 103 (1949/1950)
  • שיא הספיגה לעונה - 53 (1990/1991)
  • שיא שערים לשחקן בעונה - 27 (שייע גלזר ב-1952/1953)
  • מלך השערים בכל הזמנים - אבי נמני (174)
  • מלך ההופעות בכל הזמנים - מיקו בלו (498)
  • מלך השערים במסגרות האירופאיות - ברוך דגו (9)
  • מלך ההופעות במסגרות האירופאיות - לירן שטראובר (29)
  • הניצחון הגבוה ביותר בליגה - 13-0 (מכבי ראשון לציון ב-1950)
  • תבוסה הגדולה ביותר בליגה - 0-10 (מכבי חיפה ב-1988)
  • הניצחון הגבוה ביותר במסגרות האירופאיות - 6-0 (ז'לגיריס וילנה ב-2001, וז'לייזניצ'אר סראייבו ב-2011)
  • תבוסה הגדולה ביותר במסגרות האירופאיות - 1-5 (באיירן מינכן ב-2004)

[עריכה] מלכי השערים בליגה

[עריכה] מחלקת הנוער

למכבי תל אביב אחת ממחלקות הנוער הגדולות והענפות ביותר בישראל.

[עריכה] קבוצות מחלקת הנוער

מנהל מחלקת הנוער: ניר לוין

שם הקבוצה ליגה מאמן
מכבי "שחר" תל אביב נוער לאומית עמיר תורג'מן
מכבי "עודד" תל אביב נערים א' ארצית דרום שרון חיטמן
מכבי תל אביב נערים א' ארצית דרום מולי ארייך
מכבי "אלי פוקס" תל אביב נערים ב' מרכז דני היימר
מכבי "שלמה" תל אביב נערים ג' מרכז איקו סער
מכבי "אלדד" תל אביב נערים ג' מרכז עמית רוקמן
מכבי תל אביב ילדים א' מרכז חיים סיטון
מכבי תל אביב ב' ילדים ב' צפון עדי סומך
מכבי תל אביב ילדים ב' דרום רפי שמואל
מכבי תל אביב ב' ילדים ג' דרום יוסי חכים
מכבי "לייבו" תל אביב ילדים ג' צפון אריק לוי
מכבי תל אביב ב' טרום ילדים א' מיכה דהן
מכבי תל אביב צפון טרום ילדים א' אסף פרופטה
מכבי תל אביב טרום ילדים ב' כפיר אלפונטה
מכבי "אהרון" תל אביב טרום ילדים ב' צפון שי לוי

[עריכה] תארים והישגים

קבוצת הנוער הבכירה של המועדון, מכבי "שחר" תל אביב, מובילה את טבלת הקבוצות הזוכות באליפות המדינה לנוער של הליגה הלאומית בכדורגל לנוער ואת טבלת הזוכות בגביע המדינה. בעונת 1996/1997 הייתה לקבוצת הנוער הראשונה שזוכה בדאבל, הישג אותו שחזרה שלוש פעמים.

[עריכה] שחקני עבר בולטים

ישראלים בולטים ששיחקו במועדון
זרים בולטים

ברית המועצות אלכסנדר אובארוב, ברית המועצות אלכסנדר פולוקרוב, פולין אנדז'יי קוביקה.

[עריכה] מאמני עבר

מאמני הקבוצה בעבר עד היום
שם מדינה שנת התחלה שנת סיום
עמנואל גור-אריה צרפת שנות העשרה -
שמעון (לומק) רוטנר פולין שנות ה-20 1934
אגון פולק אוסטריה 1934 1939
אלכסנדר נמש ישראל שנות ה-30 -
ארמין וייס ישראל 1939 1941
אגון פולק אוסטריה ישראל 1941 1947
לאיוש הס ישראל שנות ה-40 -
ג'רי בית הלוי ישראל 1947 1952
גאול מכליס ישראל 1952 1953
ג'רי בית הלוי ישראל 1953 1957
יוסף טסלר ישראל 1957 1959
יוסף מרימוביץ' ישראל 1959 1961
איגנץ' מולנר הונגריה 1961 1962
ישראל חליבנר ישראל 1962 1962
סלבוליו סטנקוביץ יוגוסלביה 1962 1962
ג'רי בית הלוי ישראל 1962 1964
סלבוליו סטנקוביץ יוגוסלביה
אליעזר שפיגל ישראל 1966 1967
שם מדינה שנת התחלה שנת סיום
צבי ארליך ישראל 1967 1967
ישראל חליבנר ישראל 1967 1968
יוסף מרימוביץ' ישראל 1968 1969
דוד (דוביד) שווייצר ישראל 1969 1970
ישראל חליבנר ישראל 1970 1971
איציק שניאור ישראל 1971 1972
יוסף מרימוביץ' ישראל 1972 1973
איציק שניאור ישראל 1973 1976
יעקב גרונדמן ישראל 1976 1977
שמואל פרלמן ישראל 1977 1978
ניסים בכר ישראל 1978 1979
צבי רוזן ישראל 1979 1980
זאב זלצר ישראל 1980 1981
יעקב גרונדמן ישראל 1981 1982
ניסים בכר ישראל 1982 1982
דוד (דוביד) שווייצר ישראל 1982 1983
יצחק שניאור ישראל 1983 1985
שמעון שנהר ישראל 1985 1987
שם מדינה שנת התחלה שנת סיום
גיורא שפיגל ישראל 1987 1988
דרור בר-נור ישראל
יוסף מרימוביץ' ישראל 1988 1989
ניסים בכר ישראל 1989 1990
צבי רוזן ישראל 1990 1991
אברהם גרנט ישראל 1991 1995
דרור קשטן ישראל 1995 1996
אברהם גרנט ישראל 1996 2000
שלמה שרף ישראל 2000 2000
ניר לוין ישראל 2000 2002
ניר קלינגר ישראל 2002 2005
טון קאנן הולנד 2005 2006
אלי כהן ישראל 2006 2007
ניר לוין ישראל 2007 2008
רן בן שמעון ישראל 2008 2009
אבי נמני ישראל 2009 2010
יוסי מזרחי ישראל 2010 2011
מוטי איוניר ישראל 2011 -

[עריכה] אוהדים

אוהדי הקבוצה, שעתיים לפני משחק הדרבי של תל אביב

[עריכה] השחקן ה-12

ארגון האוהדים "השחקן ה-12" נוסד בשנת 2000. עיקר פעילותו מתרכזת בשער 11 באצטדיון בלומפילד. הארגון קם בשאיפה להנעים את השהייה במגרשים, הן על ידי שיפור העידוד והן על ידי מיגור האלימות במגרשים, ובכך למשוך קהל אשר יעניק למועדון גב כלכלי. אף על פי שארגון השחקן ה-12 קם כדי לשפר ולתמוך במועדון הכדורגל של האגודה, הוא תומך בעידוד הקבוצה ונוכח גם במשחקיה בענפי הכדורסל, כדוריד והכדורעף. למרות תמיכת הארגון בשיתוף פעולה עם הנהלת המועדון, בשנים האחרונות התגלעו מספר מחלוקות בינו לבין הנהלת המועדון, בין השאר בנוגע למחירי הכרטיסים, אי־התייחסות לבקשות הקהל ושחרור אבי נמני מהקבוצה בשנת 2003. מחאת האוהדים החלה לאחר שבמשך תקופה ארוכה חשו בארגון כי ההנהלה מפגינה יחס מזלזל כלפיהם. באוגוסט 2003, לאחר שחרורו מהקבוצה של הקפטן אבי נמני, החל הארגון במחאה וביקש מההנהלה להגביר את השיח בין המועדון לאוהדים, להוזיל את מחירי הכרטיסים למשחקי הקבוצה ולשפר את היחס לשחקני העבר ולסמלים.

[עריכה] אולטראס מכבי 96

ארגון האוהדים "אולטראס מכבי 96" הוקם בעונת הדאבל 1995/1996. עיקר פעילותו מתרכזת בשער 11 באצטדיון בלומפילד. למרות שהארגון הוקם בשנת 1996, רק כעשור לאחר מכן התחיל לפעול כארגון מעודד וזכה להכרה ביציע. הארגון נוסד עקב החיכוכים הרבים שהיו בין בעלי הקבוצה, לוני הרציקוביץ', לאוהדי הקבוצה. ארגון האולטראס עמד מול לוני בחזית המאבק על הקבוצה במשך 12 שנות בעלותו בקבוצה, עד שהצליח להביא לעזיבתו את הקבוצה ולמכירתה לבעלים חדש. במהלך עונת 2003/2004 הגיע הארגון למשחקי הבית של הקבוצה לבושים בחולצות שחורות ונמנעו מלעודד את הקבוצה במהלך המשחקים. בתום עונה זו הושג הסכם בין הארגון להנהלה, אשר יישר את ההדורים בין שני הגורמים.

 
 
מכבי שלנו מכבי תל אביב היא בדם!!!!!!!!!!!!
מכבי שלנו מכבי תל אביב בחורף בקיץ בסתיו ובאביב מכבי זה שם טוב תמיד נשמע חביב 2* זה היה הימנון
כל הזכיות שמורות לאתר מכבי תל אביב@
 
האתר נבנה במערכת 2all   בניית אתרים