הפוקימונים של האוס: - גולדאק * פוקימון מים. התפתחות של פסיידאק
. גובה- מטר* סוג: מים בן או בת: בן רמה:18 חולשות: חשמל, עשיו מתקפות: אקדח מים, צלילה, שוט זנב, תותח הידרו. - מונפרנו * פוקימון אש. התפתחות של צ'ימצ'ר. מתפתח לאינפרנייפ . גובה- מטר* סוג: אש בן או בת: בן רמה:15 חולשות: אדמה, על חושי, מים, מעופפים מתקפות: להביור, גלגל להבה, גחלת,התקלה. -ייביסאור * פוקימון עשיו. התפתחות של באלבזור. מתפתח לונוזאור. גובה- מטר* סוג: עשיו בן או בת: בן רמה:16 חולשות: על חושי, אש, מעופפים, קרח מתקפות: עלי טער, התקלה, נהמה, שאיבה.
-וורטורטל * פוקימון מים.התפתחות של סקווירטל. מתפתח לבלוסטויז . גובה-מטר* סוג: מים בן או בת: בן רמה:17 חולשות: חשמל, עשיו מתקפות: אקדח מים,מכת זנב, סיבוב הגנה,התקלה.
* פוקימון אש. התפתחות שלו היא טייפלושן
. גובה- חצי מטר* מידע מיוחד: יש לו טבע ביישן. אם הוא מופתע, הגב שלו בוער במרץ. סוג: אש בן או בת: בן רמה:8 חולשות: אדמה, אבן, מים מתקפות: להביור, התקלה, מסך עשן.
* זאב דרקון לבן. הוא מסוגל להשתמש בכוח האש כמה שירצה מבלי שייגרע מכוחותיו. לזאב הדרקון הלבן יש רק כוח אחד שעלול לגרוע מנו את כוחותיו- והוא הפיכה לדרקון. כדי שיוכל להפוך לדרקון- צריך הזאב- דרקון הלבן להיות בשיא עוצמתו. כי אם לא- ההפיכה לדרקון עלולה להרוג אותו ברגע שיחזור לצורתו המקורית. זאב הדרקון הלבן יכול להישאר בצורת דרקון עד תום הקרב או המשימה. לאחר מכן- יחזור לצורתו המקורים עם כוח כ"כ מועט- שלא יכול להסיע אפילו רוכב אחד.
סקילים: נקודות סקיל שלא בשימוש:
לחיית עבודה: - סקיל הפיכה לדרקון
לך: - סקיל מהירות.
נקודות סקיל: 2
הנזק (מ1-10):0
לוקח: 6 נקודות אנרגיה
מגביר את המהירות שלך לשש שניות.
נקודות סקיל: הנזק: לוקח: נקודות אנרגיה נקודות סקיל: הנזק: לוקח: נקודות אנרגיה נקודות סקיל: הנזק: לוקח: נקודות אנרגיה
נקודות סקיל: הנזק: לוקח: נקודות אנרגיה נקודות סקיל: 36 (40 מקסימום) הנזק:360 לוקח: 50 נקודות אנרגיה
כסף: 500 )^(
נקודות אנרגייה: 1000\ 300
נקודות חיים: 3400\3400
משימות:
~להביס את צווד דה וויל ~לגלות מה אביך זומם ~לגלות מה זה סנטו יו
~אתה בודק בכיסי המכנסיים, בשרוולים, בתיק הגב ובז'קט, ואז, אתה מוצא בכיס השמאלי של הג'קט כרטיס קטן, ועליו רשומים כתובת ומספר טלפון. אתה הופך באיטיות את הכרטיס ורואה שכתוב שם "העסקה עדיין בתוקף"~
"זה מעולה!"~ צוהל דרגו~
"עכשיו תקשיב לי טוב, ילד. אם אתה רוצה להשיב את השמש לעולמנו, אתה חייב ללכת לשם, לנסות להתקבל, להתקבל, לחייך לכולם, ולהיות נחמד, ואחרי כמה שבועות - כשהם כבר יבטחו בך- תתחיל להסביר להם את המצב בעולמך."~ אומר דרגו~
~הנער רצה להתחיל וויכוח, אבל מבט אחד מדרגו, והוא נאלץ לשלוף את הפלאפון הנייד מכיסו. במשך דקות ארוכות שמעתם מלמולים מצד הטלפון, ו- ' כן אדוני' 'לא אדוני' 'האוס, כן....' מצד הנער. אחרי הדקות האלה, הנער סגר את הטלפון שלו בחבטה, והחליק אותו בחזרה לכיסו~
"מחר בעלות השחר, אתה צריך להתייצב במדים בכתובת שרשומה על הכרטיס"~ הודיע הנער בחשיבות, ותוך כמה שניות, לפני שאתה ודרגו הספקתם להגיב, הופיעה חבילה מרובעת ודיי גדולה, עטופה בנייר חום, ובול מודבק עליה. לא היה רשום עליה כלום. היא רק הייתה קשורה ברפיון עם חוט מקש~
"נכון, אבל התוכניות השתנו , אני מצטער......"~ הוא אומר, והנער מרכין ראש, ומתכונן להתנגדות מובהקת מצידך..~
"אבל...."~ אומר דרגו, והנער כבר מתחיל לפתח תקווה~
"יש לנו עד מחר, אז תמדוד את המדים, ונתחיל באימונים" ~אומר דרגו, והנער נראה נלהב~ "נו! אז יאללה! אני כבר מת להתחיל!"~ אומר הנער, וצופה בך קורע באיטיות את הנייר החום, וחליפה שחורה הבוהקת נחשפת מתחתיו~
"תשתמש בשוט זנב כדי לקפוץ מעליו ואז תותח הידרו בשיא הכח"
000000000000000000000000
[drorminush]
25/04/2012 13:21
~גולדאק מתחמק מרייצ'ו, ובא להתקיף, אבל אז הנער אומר: "מהלך 4!", ורייצ'ו מתחיל להתחפר באדמה, והתותח מפספס אותו. רייצ'ו נשאר מתחת לאדמה, וכשהנער מקליק באצבעותיו, הוא מגיח ממתחת לאדמה, ופוגע בגולדאק במכת חשמל~
~הוא עשה את זה, ויצר סלסולים של מים, ששטפו לגמרי את רייצ'ו, אבל לא גרמו לו נזק משמעותי, ועכשיו הוא מעוצבן משהו. הנער חייך אליך~ "נקה את עצמך" ~הנער לא הספיק לסיים את המשפט, וכבר זרם של מיים וברק נורו ישירות לגולדאק, והרטיבו וחישמלו אותו.~
הנער זז צעד אחד הצידה, ואתה מפספס אותו. על פניו של הנער נמתח חיוך קטן מעודד. ידיו משולבות מחורי גבו, ורגליו ניצבות על הקרקע בפיסוק קטן שמעניק לו יציבות טובה. עיניו מתרוצצות לאורך כל גופך, כמו בוחנות כל שריר שממנו אתה עשוי
את החרב שלו או שלך? ------------------------- ~הנער לא זז, ונשאר באותה תנוחה שהיה- יושב ישיבה מזרחית, ונועץ בך מבטים~
[drorminush]
17/02/2012 13:42
~אתה יוצא מהריק, ותוך מאית השניה אתה מתקפל מכאבים. אתה לא יכול להזיז שם שריר בגוף. הדבר היחיד שאתה יכול לעשות זה לנסות להסדיר את נשימתך הקטועה. אתה שומע עוד אנקות כאב מצידך, ואלו של הנער~
אתה מצליח לומר בקושי רב, והנער מצליח רק להשתעל, ונשימותיו קטועות~
"ילד!" ~אתה שומע משהו מאחוריך~
"ילד! אתם בסדר שם?" ~הקול נשמע מוכר. דרגו! אתה חושב, אבל אתה לא יכול להוציא אותו. הכאב כ"כ גדול שאתה בקושי יכול לנשום, כל גופך מכווץ ואתה לא מרגיש אותו כלל.~
"ילד! תנשמו נשימות עמוקות"~ אומר דרגו, והנער מבצע. הוא משתעל במשך הדקות הראשונות, אבל אזהוא מצליח לנשום נשימות ארוכות וקצובות, ואחרי עוד שתי דקות, הוא כבר מצליח לשלוט על הנשימה ועל הדיבור, אבל גופו עדיין מכווץ ככדור~
"מחכים עד שהרעל ייפסק. הריי אתם לא יכולים לזוז"~אומר דרגו, והנער נאנק מכאבים, ואחרי רגע גם אתה. הרגשתם כאילו נתנו לכם 20000 זריקות ב 20000 מקומות שונים בגוף, שאפילו לא ידעתם על קיומם. השמש יוקדת מעליהם, ואתם יושבים כך, מקופלים. אתה מצליח לפקוח טיפה את עיניך, ואתה רואה חבורה של ילדים מתקרבת אליכם~
"חה! איזה לוזרים! אפילו את העיניים אתם לא יכולים לפקוח!"~ הם צחקו, בעטו אליכם חול ואבנים והסתלקו. מאחוריהם היה מבנה ענק, עם שני דגלים בשני קצותיו בצבעים אדום וצהוב. כשהעפת מבט אל הילדים, גם הבגדים שלבשו היו באותם צבעים~
"אני כ"כ מצטער. הם עשו לכם משהו?" ~רץ אליכם ילד קטן כבן 10~
"תודה, אחי" ~אומר הנער, ונאנק שוב מכאבים. אתה מצליח לראות שוורידיו ממש יוצאים החוצה~
"זה השפיע עליכם ממש חזק. רגע. אתם הגעתם משם? מהקצה השני? ספרו לי! ספרו לי איך זה שם! יש מלא שמועות על העולם האחר!" ~צווח הילד וחיכה לתשובה, אבל הנער רק נאנק~
"ילד. אני דרגוניו ואני נמצא בתיק של הילד עם שתי החרבות על הגב. תפתח את התיק בזהירות ותוציא אותי מפה" ~אומר דרגו, והנער מסתובב סביבך ופותח את התיק בזהירות. אתה מצליח לשמוע כמה מקופסאות השימורים שנפלו. הילד חזר לקידמתך כשדרגו בידו~
"תקשיבו לי" ~אומר דרגו~
"תנשמו נשימות עמוקות, ואל תדברו. האוס! הצלחת כבר לפקוח עיניים! תעצום אותן. תנשמו עמוק, ואל תנסו להזיז שום שריר. כך ההשפעה תפוג מהר יותר." ~אומר דרגו~
"תקשיב, ילדון" ~הוא דיבר על הילד~
"יש לך מים במקרה?"~ הילד לבש את אותם בגדים כמו האחרים. כשרץ אליכם הוא סחב איתו ספרים ומחברות רבים. הוא הוציא מתיקו בקבוק מים והתחיל לשפוך לכם על העורף. תוך שתי שניות השפעת הרעל פגה, ושניכם התפרקתם מהכדור שלכם ושכבתם על הרצפה.~ "יש למים פה השפעה רבה." ~אומר דרגו~
"המים כאן ממש לא דומים למים אצלנו" ~הוא ממשיך~
"בואו לביתי. תנוחו שם, ואז תספרו לי הכל, בסדר?"~ מתחנן הילד. הנער מתחיל להזיז את שריריו. הוא מצליח בקושי רב להרים את עצמו לישיבה, וגם זה לקח כמה דקות~
"אוי לא טוב אתה בחיים לא תפגע בהם אה" ~את גופי מרימה אנרגיה כה חזקה שמרימה את שערי למעלה והופכת אותו לצהוב~
000000000000000000000000
[ אורח ] drorminush
22/02/2012 17:54
" ואוו! תירגע! אני לא עומד לפגוע בחברים הקטנים שלך! "~ הוא אומר ומחייך~
" האמת היא שאני גם לא יכול. הגוף שלי עדיין כלוא בחרב. אני רק הרוח" ~הוא אומר, מעיף מבט נוזף לנער, רץ אליו במהירות ועובר דרך הנער המבוהל. ברגע שהגיח השטן מצידו השני, נפל הנער על ברכיו ונתחיל מתנשף~
" האמת היא שאני כאן כדי להציע לך עסקה."~ אומר השטן~
" אני אכנס לגופך, ואניח לך לשלוט בכוחותי. אני אפילו אציע לך הצעות ואדריך אותך אם תרצה." ~ הוא אומר~
" מה התכסיס?!" ~ שואל הילד בשילוב של זעם וסקרנות~
" אתה חייב להגיע לשלב שבו אתה שולט בכוחותי לגמרי, ובאותו רגע אתה הולך להרוג את אביך" ~ מחייך השטן~
~ אתה מספיק לראות את השטן מחייך ברצון לפני שאתה חש בעוצמתו האדימה מחלחלת אל גופך ומגדילה כל שריר בגופך פי 10 ממה שהיה בעבר~
" ואוו" ~ אתה פולט מרצון או ללא רצון, ואתה מבחין בדמון שלך מצחקק ועף לכל הכיוונים כשהוא פולט קריאות הידד ועידוד. אתה מרגיש נפלא סוף סוף; אתה עדיין נשאר נחמד, השטן לא שולט לך בגוף ובדיבור, ועוצמתך גדלה והפכה לעוצמתו של השטן~
" מה טוב בזה תגיד לי !?!?! עכשיו הוא יבגוד בך ויהרוג אותך!!" ~ צווח עליך הנער~
" כדאי שתנוחו"~ אמר הילד וגרר את שניכם לבית שלו. מבטו המודהם של הנער לא הפתיע את הילד, אבל הוא פשוט גרר אתכם כאילו הרים כדור ספוג. אפילו אותך הוא הצליח לגרור! הוא גרר אתכם עד לפתח דלת של בית דל למראה~
" אמא! הבאתי את התיגבור שיעזרו לי במתמטיקה! "~ שמעתם את הילד צועק מבין קירות הבית ואת תיקו נזרק על רצפת עץ~ "טוב תכניס אותם ותזמין אותם לארוחת צהריים!" ~שמעתם את אימו צועקת ואותו רץ בחזרה מטה במורד מדרגות העץ החורקות~
" בואו היכנסו. אמא שלי בישלה מרק ירקות טעים. ותזכרו- אתם ילדים שבאים לעזור לי במתמטיקה, בסדר?" ~לוחש הילד, והנער קורץ לו בחיוך ומניח לו להוביל אותו לתוך הבית~
" צהריים טובים, גבירתי" ~ אמר הנער וקד לה קידה ידידותית~
\ צהריים?\ ~ המחשבה הקיפה אותך, וללא שליטה רצת לחלון הבית והצצת דרכו. בחוץ זרחה שמש בוהקת חזקה ומחממת~
" צהריים טובים גם לכם, רבותיי. נחמד שהסקמתם לעזור לניקולס"~ אמרה אימו בחביבות והילד הסמיק לשמע שמו~
" בואו, שבו לאכול איץנו בבקשה. הכנתי לנו מרק ירקות טעים ובריא" ~היא אמרה והניחה על השולחן צלוחיות עם נוזל שבתוכו צפו ירקות שונים ומשונים. המראה היה זוועתי, אבל הניחוח המגרה של אוכל שונה הכריח אותך לשבת לשולחן~
"כמה שתאכל יהיה יותר טוב" ~מסיים לאכול ומחכה בחוץ שהאחרים יסיימו~
000000000000000000000000000000000000000000000000
[drorminush]
23/02/2012 07:16
~הם מסיימים לאכול ובינתיים אתה מספיק להנות מעשר דקות שבהן השמש הבוהקת מסנוורת את עיניך וגופך מתחמם בחמימותה~
"אתם באים לעזור לי במתמטיקה?"~ שואל הילד וקורץ לכם, ואז מוביל אתכם לחדרו~
"נקווה שירד היום גשם" ~הוא אומר, ואתה ניסית להיזכר מתי בפעם האחרונה ראית או הרגשת גשם~
"ואוו מזג האויר אצלכם ממש שונה משלנו" ~אומר הנער~ "אז ספרו לי... איך שם, אצלכם? אסור היה לי לדעת את זה, אבל מספרים שאתם משתמשים שם בחרבות בקשתות ובמטי קסמים. זה נכון?" ~הוא שואל בסקרנות~
" לא רק שאסור לנו להילחם כאן, אפילו הידיעה שנשק כלשהו קיים אסורה בהחלט! אם אימי או כל איש אחר כאן ידע אני יודע על העולם שלכם ועל הקסמים, הלחימות, והשלכת החיצים מבין האצבעות הדקות שמותחות את גומי הקשת במיומנות רבה, ואת העין שתמיד מוכנה להוביל בדרך- יהרגו אותי, חד וחלק" ~ הוא אמר, והספקתם לשמוע יבבה קטנה לפני שפרצה הדלת ואימו של הילד מתפייחת עליו~
"אני לא רוצה לשמוע! תסתלקו שניכם מהבית שלי!"~ צווחה האמא, והילד סימן לכם לחקות לו בחוץ. הנער קם בצייטנות, קד קידה פזיזה ויצא במהירות מהחדר~
"אמא... אני יכול להסביר..."~ מלמל הילד~
"אני מקשיבה..."~ אמרה האמא בכעם ושילבה את ידיה~
"למה אתה יודע את כל זה? הם לימדו אותך? או שאתה שותך לארגון סודי כלשהו, ואני לא יודעת אליו..." ~ שאלה אימו ברוגז, ועיניו נפקחו במהירות והוא הסתכל במבט מתפלא על אימו~
"אז אתה כן.....?" ~היא אמרה לאחר שקלטה את המסר. עיניה היו קרועות, וידה כיסתה את פיה. זה לא היה כ"כ הגיוני, אבל לרגע ראית בהן ניצוץ של אושר. הילד חייך בעצב~
"אז זהו. עכשיו כנראה הם יסלקו אותי, או שהם ימחקו את הזיכרון לשניכם"~ הוא אמר ומשך בכתפיו. הוא ניגש וחיבק את אימו חיבוק אחרון לפני שאנשי הקומנדו פרצו לבית דרך החלונות הרעועים~
"אתה חייב להקשיב לי, רק הפעם... אל תפגע בהם,.. הם רק עושים את העבודה שלהם, והעבודה שלהם היא למנוע מאביך להשמיד גם את הירח..." אמר הילד בעצב
" אני אוכללארגן לך ראיוןהצטרפות, אם אתה רוצה, אבל אם אתה בכל זאת מתעקש להילחם, האנשים האלה חזקים יותר ממך- אחד אחד. הם מאומנים כבר מילדותם לעצור אנשים כמו אביך. אז מה אתה אומר?" הוא שאל והושיט לך יד ללחיצה
"מה שתגיד...."~ אמר הילד, וזז טיפה הצידה כדי לפנות לך את הדרך. כמו שהוא אמר, אנשי הקומנדו היו מעל ומעבר ליכולותיך. כאשר יש 50 אנשי קומנדו בבית, אפילו השטן חסר אונים. האנשים לפתו את זרועותיך, וזרקו אותך דרך חלון החדר. הנער ראה אותך נופל ורץ אליך~
"אמ.... אני באתי איתך מהעולם השני..... זוכר?" ~הוא אמר, דואג שקיבלת מכה מספיק חזקה בראש.~
"ילד, אתה בסדר?"~ שאל דרגו, שהיה מודאג לא פחות~
"תקשיב, בעולם כאן אסור לדעת על לוחמים, קוסמים, דמונים, קשתים, ובקוגנים. תוכל לעמוד במשימה ולשתוק? ילד אחד כבר הרסת. עכשיו אמא שלו מסתובבת בחדר, ומנסה להבין איפה הבן שלה." ~אמר דרגו~
"מה אתה חושב?! שאתה היחיד שלחוץ כאן?! אתה לא מבין ששנינו נכנסנו לעולם שאנחנו לא מודעים עליו בכלל, ושאתה הרסת לנו את ההזדמנות היחידה להתמצא בו, בזה שרבת עם הילד?! הייתי צריך לגרור אותך החוצה כשאני יצאתי!"~ צרח אליך הנער בחזרה~
בואו ותצביעו לאתר! זה חשוב!!! =] 3= XD אם תגיבו לי בפורום האתר, תביאו הצעות לשיפור, ותביעו את דעתכם על האתר,אתם לא יודעים כמה אני אשמח- אני אשמח נורא! =]
.gif)
- דגים
-שטן 
- מעלה 50 חיים
- גולדאק
. גובה- מטר*
- מונפרנו
-ייביסאור
-וורטורטל
. גובה- חצי מטר*
מביא לדרגונויד 200 G
- פוקדע אדום
- סקיל הפיכה לדרקון
[drorminush]
