|
לונדון , אנגליה, יום הראשון לסתיו.
קמתי והרגשתי שקר לי, הסתכלתי מבעד לחלון , וראיתי עלים נושרים לאט לאט..
וענן אפור מתקרב . יש ! סתיו ! חייכתי . (:
אבל עדיין הרגשתי רע מאתמול , התעלפתי .. והנשירה שלי גוברת.
"קמת?" הציץ אבא מהדלת . "כן.." עניתי ישנונית . "תזדרזי, יש לך בדיקות היום!" אמר .
אני לחוצה נורא , ואם אני חולה? מה יקרה בהמשך? אני ימות ?!
לא יהיה לי עתיד ? הרגשתי חלשה ! .
ואז התמונה של לואיס הופיעה בראשי , התחלתי לבכות ..
ומה - יהיה - אם - לואיס ? חשבתי. אם אני יהיה חולה הוא לא יאהב אותי יותר הוא ילך למישהי אחרת , ואני אשאר לבד . בלי תמיכה בלי כלום .. התחיל לכאוב לי הראש , הרגעתי את עצמי . הלכתי רחוק אם המחשבות ! אבל עדיין הייתה לי תקווה , שאני בסדר . שהכל יהיה בסדר .
קמתי , שטפתי פנים , התלבשתי חם , ויצאתי לחצר האחורית , לשאוף אויר ולקרוא את הספר שאימא השאירה לי לפני שהיא נפטרה. פתאום אבא יצא אליי "את לא רעבה?" שאל . "לא" עניתי . "אין לי תאבון היום .." המשכתי .
"את חייבת לאכול משהו אשלי ! שלא תתעלפי לי שוב בגלל שלא אכלת" אמר בחדות.
"אבא, אתה מגזים , הכל יהיה בסדר , אני אלך להכין לי איזה סנדוויץ' אוקי?" נאנחתי . אבא לא אמר מילה וחזר לעיתון שהוא קורא כל בוקר . הלכתי באי-רצון למטבח , והכנתי לי סנדוויץ' כדי להראות לאבא שאכלתי משהו . אבל כשישבתי ואכלתי הרגשתי מוזר , מן בחילה כזאת , עד שהרגשתי שהאוכל עולה לי .. אז רצתי מהר לשירותים להקיא .. אבא לא הבין מה קרה ומהר דפק בדלת השירותים לשאול מה קרה ?! "זה בסדר משהו היה מקולקל בסנדוויץ' הזה .." אמרתי . "אני לא חושב שזאת הבעיה , עילפון, נשירה, בחילות?... משהו קורה כאן" אמר מודאג נורא. "נלך לבדיקות , ואני מבטיחה שהכל יהיה בסדר אבא , אין לך מה לדאוג" אמרתי. אבא נאנח . עברתי מולו וחזרתי לחצר. הוא לא אמר מילה וחזר שוב לעיתון שלו. שמתי לב שאבא מסתכל עליי דרך הדלת השקופה . עשיתי את עצמי קוראת את הספר אבל הייתי מודאגת יותר ממה שקורה לי מאשר הספר. שמעתי את פעמון הדלת , זאת הייתה היילי , אבא הכניס אותה בשמחה .. מה שלומך אשלי? שאלה היילי מודאגת .
"אני בסדר.." אמרתי למרות המחשבות המדאיגות . "קדימה, אני יודעת על הנשירה, ועל העילפון .. קדימה ספרי לי" אמרה. טוב תראי , אני לא יודעת עדיין אם זה נכון , אבל אני חושבת שיש לי סרטן , אמרתי. ... כל הסימנים האלו, נראים לי ממש מדאיגים . אני זוכרת שאימא שלי סבלה מבעיות כאלה ואפילו יותר, המשכתי. "הכל יהיה בסדר, אל תחשבי על זה ככה , אולי זה פשוט שפעת או משהו" אמרה . ואז היא חבקה אותי חזק חזק . "הכל יהיה בסדר וגם אם לא מבטיחה להיות תמיד לצידך" לחשה לי באוזן . הטלפון שלי צלצל , אבא בא אליי כשהוא מושיט את הטלפון "זה לואיס." אמר בחדות. חיכיתי שאבא יכנס חזרה , ואז עניתי . "היי.." אמרתי מחייכת "איך את? רוצה שאני יבוא?" שאל. "זה בסדר היילי פה איתי, אני בסדר עכשיו.." אמרתי. "טוב.. שמרי על עצמך" אמר
"אוהב אותך.." המשיך. "גם אני אותך ," חייכתי. אחרי שעה וחצי שאני והיילי עשינו שיחת נפש . הגיע הזמן להתארגן לבדיקות ! "אני צריכה ללכת , אני נורא מצטערת שלא אוכל להיות איתך בבדיקות" אמרה מבואסת "זה בסדר אבא שלי יתמוך מי" חייכתי . "טוב נדבר מחר אשלי.." חבקה אותי והלכה.
"אשלי? את יוצאת.. אנחנו נאחר!" אמר אבא בעצבים. יצאתי .. מפוחדת
"אל תדאגי , יהיה בסדר" אמר. נכנסתי למכונית , חגרתי חגורה, והתחלנו לנסוע. אבא שם את הדיסק האהוב עליי, כדי לשפר לי את מצב הרוח. הפנים שלי היו חיוורות, מפוחדות. אבא ניסה להרגיע אותי כל הדרך , אבל ראשי מלא במחשבות על מוות. הגענו, אמר אבא. "תראי מי מחכה לך" המשיך מצביע מבעט למכונית. ראיתי את לואיס עומד בכניסה , יצאתי מהאוטו והוא הבחין בי מיד. הוא הלך לכיווני , ואני לכיוונו ! נפגשנו באמצע והוא הרים אותי וחיבק אותי. חייכתי. הרגשתי הרבה יותר טוב , הראש שלי התרוקן ממחשבות שליליות והתמלא רק במחשבות על לואיס. "חשבתי שתרצי שאני יהיה לידך בזמן בדיקות.." חייך. "אני כלכך שמחה לראות אותך" חייכתי. "ואו, את חיוורת נורא " דאג. "זה בסדר אני פשוט מפחדת . זה הכל" אמרתי. "אני יהיה איתך הכל יהיה בסדר.." חייך וליטף אותי. בואו נלך , אמר אבא .. לואיס חיבק אותי והמשכנו ללכת לכיוון חדר הבדיקות . אבא הודיע למזכירה על הגעתי והיא הזמינה אותנו לחדר 6B. החזקתי את היד של אבא מצד אחד. ומצד שני, לואיס החזיק לי את היד .. עמדו מול החדר . ושוב התמלאתי במחשבות שליליות . פחדתי ! הרופאה יצאה , "את מוכנה מתוקה?" שאלה . לא עניתי , הפנים שלי עדיין היו חיוורות . "אוקי , אני יודעת שאת מפוחדת אבא שלך הסביר לנו את המצב , את חייבת לעשות
בדיקות כדי שנדע אם זה רציני או לא.." חייכה בדאגה.
האחיזה של לואיס הייתה חזקה . הסתובבתי אליו . ראיתי את המבט המודאג שלו. שחררתי את הידיים מאבא ומלואיס , ולאט לאט נכנסתי לחדר . טוב , בואי נתחיל מדופק לב ולחץ הדם . אחר כך נמשיך אם דגימות. התיישבתי בזהירות על הכיסא והיא התחילה בבדיקות הלב והדם שלי . בזמן שהיא בדקה , היא עשתה הבעות פנים משונות כאילו שמשהו חריג . כלכך פחדתי . חשבתי על אבא ולואיס שנמצאים במסדרון.. "אוקי , עכשיו נעבור לדגימות" אמרה ללא הבעה. בהתחלה היא לקחה דגימות מהדם שלי , אחר כך היא תלשה שיערה מראשי
"אני צריכה גם דגימה של הרוק שלך" אמרה.
אז ירקתי באיזו מבחנה שהיא נתנה לי .
"זהו.." חייכה . סיימנו .. "אני רק צריכה לדבר שנייה אם אביך והתוצאות יגיעו מחר." המשיכה. יצאתי מהחדר ולואיס התפרץ אליי וחיבק אותי.
"נו? יש משהו חדש?" שאל בדאגה. "התוצאות יגיעו מחר , אבל היא עשתה הבעות ממש מוזרות כשבדקה לי את הדופק ואת הלחץ דם" אמרתי. לואיס לא אמר מילה , הוא היה כאילו מהופנט . והביט בי כאילו משהו נורא קרה. אחר כך הוא חזר להבעה הרגילה והחזיק לי את היד. הסתובבתי לראות מה קורה אם אבא ואם הרופאה. ראיתי איך היא דיברה איתו ושניהם מודאגים קצת . התחלתי שוב לפחד . הם סיימו לדבר ואבא הסתובב אלי .. "התוצאות יגיעו מחר ונראה מה קורה" אמר מודאג. "קרה עוד משהו חוץ מזה?" שאל לואיס לפני שהספקתי להגיב.. "הכל יהיה בתוצאות , מחר." אמר בחדות. "בואו נלך לאיזו מסעדה" חייך. הסתכלתי במבט חשוד על אבא . אבל הוא רק חייך.. נכנסנו לאוטו ונסענו לאותה המסעדה שאבא אהב לקחת את אמא. זה היה נראה יותר חשוד בעיניי. שמשהו רע הולך לקרות מחר . התוצאות !
שולחן ל3 אמר אבא במתחם הקבלה. המלצר הוביל אותנו לשולחן קטן ליד החלון . התיישבנו .. אבא התיישב בייני לבין לואיס . ככה שלואיס ישב מולי . לא הסתכלתי באף אחד . רק הבטתי בעלים הנושרים מהעצים . במבט מפוחד. שהזכיר לי את הנשירה שלי .. המלצר קטע לי את המחשבות . כששאל מה אנחנו רוצים להזמין . לפני שהספקנו להגיב איכשהו , אבא הזמין 3 מנות שהיה מזמין כשהיה לוקח את אימא לכאן. הסתכלתי על לואיס. ידעתי שגם הוא חושד שאבא שלי מתנהג מוזר. אחרי שתיקה ארוכה , ומבטים חשודים , האוכל הגיע, ביחד אם המון מבחר של תבלינים ותיבול . השתייה הייתה בשפע . אבא הזמין כלכך הרבה.
כל הארוחה , עברה בשקט . למרות שהסתכלתי על לואיס כל הארוחה .. ידעתי שאבא הסתכל עליי מהצד . אף אחד לא חייך, כולם דאגו . אני פחדתי. כשסיימנו לאכול המלצר בא לקחת הכל . לואיס הוציא אותי החוצה עד שאבא שילם על הכל. "את לא יודעת עד כמה אני אוהב אותך" אמר. "לואיס, מה אתה יודע?" שאלתי. "אני לא יודע כלום , אני נורא מודאג מהמצב .." אמר. הוא נישק אותי. והרגשתי שהנשיקה הייתה לא רגילה , היא הייתה .... יותר חזקה.
היא הייתה יותר מידיי . לא כמו שהוא תמיד היה מנשק אותי . עצרתי אותו .. "מה קרה?" שאל.
"זה לא אותו דבר כשאתה מודאג" אמרתי. "מצטער.." ליטף אותי. אבא יצא ... "בואו הבייתה" אמר בחיוך .
אני ולואיס הסתכלנו אחד על השני במבט מוזר. ואז המשכנו למכונית. לואיס בא במכונית שלו .. הוא שאל אם אני רוצה לבוא במכונית שלו . אבל סירבתי . אבא מתנהג מוזר..
אז אני לא רוצה להשאיר אותו לבד ברכב. לואיס הבין אותי והוא נסע תמיד מאחורינו. הגענו הבייתה . אני הייתי עייפה מתמיד . אבא מהר נכנס הבייתה והכין לי תה הלכתי לחדר ולואיס אחריי . החלפתי מהר בגדים . בינתיים לואיס העביר תמונות שלי ושל החבר'ה במחשב. פחדתי לסרק את השיער , אז אספתי אותו בגומייה . אבא נכנס לחדר בחדות . והגיש לי כוס תה אם מאפים שהוא קנה היום בבוקר לפני שקמתי. הוא הדליק את התנור חימום שלא יהיה לי קר. סגר את הדלת והלך בלי להגיד כלום. לואיס קם , הסתובב אליי והביט בי . אחר כך לקח את המצלמה שהייתה מונחת ליד המחשב בינתיים התיישבתי על המיטה ושתיתי את התה שאבא הכין לי. לואיס התחיל לצלם אותי ולחייך. "תפסיק.." צחקתי. הוא לא אמר כלום רק חייך. אחר-כך הוא התיישב לידי , וכיוון את המצלמה על שנינו , וצילם . עשיתי פרצופים , חלקם מצחיקים ובחלקם שתיתי תה והייתי רצינית יותר . לואיס נישק אותי שוב וצילם אותנו . הפעם הנשיקה הייתה שוב רכה וקסומה ששוב שכחתי מרוב המחשבות השליליות.. לואיס הניח את המצלמה למקומה , וחזר לשבת לידי במיטה. סיימתי לשתות את התה שלי . נשכבתי עליו והוא ליטף אותי.. הייתי כלכך עייפה , ולואיס ליטף אותי ברכות כזאת , עד שנרדמתי.
• - - - - - - - - - - - - - •
נשלחה הזמנה לקוראים קבועים לפרק 4 . D:
• - - - - - - - - - - - - - •
10 תגובות , ואני ממשיכה לפרק 5 . ( =
- הגיבו , 10 . טנקיו ^~^
מקווה שאהבתם, 33> אמבר . ♥
| 
