|
• - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - •
The Story Of My Life רומן נוער . ( :
לא מבוסס על סיפור אמיתי מהחיים ! בחרתי לעשות סיפור , ברקע אנגלי מכיוון שקל לי יותר להמציא עלילות כשאני חושבת על אנגליה והבית שלי שם .. פשוט , זיכרונות ילדות מעוררים השראה להכל ! 33 : • - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - •
פרטים והקדמה: יומנה של נערה , אשלי תלמידת כיתה י' , שהתחילה את כתיבת יומנה בגיל 16 בו מסופר מהלך חיה עד מותה • - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - •
פרק 1: 26.6 - לונדון, אנגליה . קיץ .
"זה היום , אני בת 16 היום . אני שקועה בהמון מחשבות על העתיד שלי איפה אני אלמד ? אם מי אני יחיה ? במה אני יעסוק ? אני יודעת שגיל 16 זה עוד טיפה מוקדם למחשבות כאלה אבל אני אופטימית ואני אוהבת לחשוב על העתיד שלי . לעצב לעצמי אותו בראש.. ולחייך כי בראש שלי העתיד כלכך יפה ומסודר . אבא שלי נכנס לחדר שלי "מזל טוב מתוקה.." הוא אמר , והביא לי קופסה קטנה ועטופה בנייר זוהר בצבע ורוד . פתחתי אותה בעדינות וראיתי את השרשרת עם ציור של הפנים של אמא שלי בתוך לב. התחלתי לבכות ! חשבתי על אמא שככה הלכה לעולמה מסרטן לפני שנתיים . חיבקתי אותו , אמרתי לו תודה, ואז יצאנו מהחדר לארוחת הבוקר. קיבלתי הרבה אסמסים עם כרטיסי ברכות מרקדים מכל החברים , ואחרי זמן קצר קבלתי גם אסמס מלואיס "מזל טוב אשלי , אם את רוצה היום בערב לשבת בקפה איפה שאת והחברים שלך יושבים קבוע, אני אחכה." לואיס היה תלמיד כיתה יא' הוא היה חדש בבית הספר , ונתקלתי בו ליד הלוקרים במסדרון בטעות ביום הראשון כשחיפשתי את המיקום החדש של הלוקר שלי, שהיה בדיוק לידו . מאז כל הזמן הוא מסתכל עליי כשאני עוברת במסדרונות. כשראיתי את ה-אסמס עלה לי חיוך על הפנים ! כי כל הזמן הזה וכל הקטעים במסדרונות ידעתי שהוא נדלק עליי . אפילו חברות שלי אמרו לי שזה שקוף! ומאז הרגשתי כלפיו משהו אבל מעולם לא העזנו להגיד כלום אחד לשנייה. נורא התרגשתי כי ידעתי שאני לא יוכל לפספס את האפשרות הזאת בחיים . היה צלצול פתאומי בדלת , אבל לא הופתעתי כשראיתי את כל החברים שלי עם מלא בלונים ומתנות מול הדלת , שמחתי נורא ! הם החברים הכי טובים שיש !! ישבנו כולנו בחצר האחורית ליד הבריכה , וכולם דרשו שאני אפתח מתנות , אז זה מה עשיתי. הרוב הביאו לי תכשיטים כי הם יודעים שאני מתה על תכשיטים , רק כמה הביאו לי מתנות אחרות ביניהם : בשמים , דיסקים ושמלות. אחר כך אבא בא מהמטבח עם עוגת שכבות ענקית ועליה היה רשום "מזל טוב אשלי" צחקתי כי אבא רשם את זה .. ויצא לו עקום XD העוגה הייתה טעימה , אבא השקיע כל כך אני בטוחה שהוא ידע שכולם יבואו היום אליי. פתאום כולם החליטו שהם קופצים לבריכה עם הבגדים הרגילים, הופתעתי , אולי זה יום הולדת 16 אבל לקפוץ עם הבגדים הרגילים ? ועוד הייתי עם פיג'מה ! אחרי כמה שעות של טירוף ושיגעון מוחלט אמרתי לכולם שלואיס הזמין אותי לבית קפה הקבוע שלנו .. כולם התחילו להתרגש ולצעוק "את הולכת !!!"
צחקתי ואמרתי להם שברור שאני הולכת שאני יפספס הזדמנות של פעם בחיים עם לואיס? הילד החתיך מ-יא' ? ממש לא ! ואז קיבלתי הודעה נוספת ממנו , "אז מה החלטת?.." הוא שאל . שוב חייכתי . וכולם התחילו להתרגש עוד יותר אפילו יותר ממני לדעתי XD הסתכלתי על כולם עם פרצוף מתבייש\מחייך ... ואז כולם התחילו עם התירוצים של "יש לי משהו לעשות אז אני צריך ללכת" כדי להשאיר אותי להתארגן ולפגוש את לואיס. כמובן שידעתי שהם משקרים D: אבל אמרתי להיילי החברה הכי טובה שלי להישאר ולעזור לי . כי אחרי הכל זה דייט !!!!!!! וזה הדייט הראשון שלי ! היילי שמחה ולפני שדחפה אותי לחדר להתלבש אמרתי לכולם ביי והודיתי להם על היום המטורף. היילי , כבר בלי לשאול הוציאה את אחת השמלות שלי ואז זוג הנעליים החדשות שאבא קנה לי לא מזמן , ואמרה "תלבשי את זה!" לא אמרתי כלום כי לי ולהיילי יש אותו טעם בבגדים ומה שהיא בחרה זה היה הלבוש המושלם לדייט הראשון!
הייתי לחוצה בעיקר מהקטע שאבא שלי לקח אותי עד לקפה XD "רק שלואיס לא יראה" חשבתי לעצמי . זה היה דייט ראשון והכל יכול להרוס אותו! רציתי שהוא יהיה מושלם ! רק נכנסתי ולואיס קם ובא לכיווני , "לא ידעתי אם תבואי לא ענית להודעה שלי" ואו שחכתי מזה בכלל ! "מצטערת הייתי קצת לחוצה" . הוא חייך והלכנו לשבת בשולחן הצדדי. "ואו את נורא יפה, אגב מזל טוב עוד הפעם .." הוא היסס אמרתי לו תודה וחייכתי מרוב אושר ולחץ באותו הזמן . "להירגע" חשבתי לעצמי. הוא הושיט לי את ידו , רציתי להגיד לך שמהיום הראשון שראיתי אותך הרגשתי משהו שונה בך, הרגשתי משהו! חייכתי , "אני ידעתי .. עם הזמן במסדרונות ראיתי איך אתה מסתכל עליי ו..אני נמשכת אליך" כן זה נפלט לי הרגשתי מטומטמת .. אבל הוא רק חייך . "איך אתה יודע שאני פה עם חברים כל הזמן?" הסתקרנתי .. "עברתי פה כמה פעמים וזיהיתי אותך , תמיד כשעברתי חייכת או צחקת " חייכתי . אבל לא יודעת למה, שוב הרגשתי מטומטמת . אולי מהלחץ , אני לא מצליחה להירגע! הזמנו אוכל ... והיה שקט כל הארוחה .. רק הסתכלנו אחד על השנייה . סיימנו לאכול . המלצר בא ולקח את הצלחות . ומרוב השקט הארוך כבר היה מביך לשתוק. וכשרציתי להגיד משהו הוא ישר "אז את חושבת שזה ילך בינינו?" ידעתי שזה יגיע . אבל לא ידעתי מה לומר . אני רוצה אותו , אבל .. אני לא מסוגלת להגיד כן . קשה לי להגיד כן . ואני בטוחה שאם אני יצא מפה עכשיו בלי תשובה מחר הוא לא יסתכל עליי באותה צורה! אמרתי לעצמי "תירגעי!" נשמתי נשימה עמוקה ואמרתי לו כן .. הוא חייך חיוך ענק והאמת שגם אני אבל לא הייתי מודעת לזה הייתי בעולם שלו ולרגע שחכתי את שלי. חזרתי לעצמי והיה כבר קצת מאוחר אז אמרתי לו שאני רוצה הבייתה. הוא חייך ואמר "בואי אני אלווה אותך..." . הגענו לדלת , הבאתי לו חיבוק . ידעתי שהוא רוצה יותר מזה , הוא רוצה נשיקה. אז נישקתי אותו בלחי . הוא הבין אותי , הודיתי לו על הערב ועד שלא הופעתי בחלון של החדר שלי הוא לא הלך. הוא שלח לי נשיקה אווירית "נתראה מחר בבית הספר" והלך .. זרקתי את עצמי למיטה וצרחתי לתוך הכרית מאושר . ונרדמתי . • - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - •
לקוראים הקבועים נשלחה הזמנה לפרק 1 . תהנו D: • - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - •
5 תגובות ואני ממשיכה לפרק 2 ~ בינתיים הגיבו 5 ^-^ תוודה . 3> מקווה שאהבתם את הסיפור . [= אמבר . 333>
| 
