בניית אתרים בחינם
הפוך לדף הבית
הוסף למועדפים
שלח לחבר
 

   דף הבית♥    פורום הדרקונים♥    צור קשר♥    איך לעשות כל מיניי סוגים של נפצים    קלאב פינגוון    בניית מישחק מחשב    מישחקים    דמויות להורדה    ערוצים לצפייה    הילוך איטי    לישלוח עודעות מה צריך עוד לאתר    תוכנות שוות להורדה    קולנוע דרקונים    לונה פארק    דמויות בנות    דמויות של בנים    גן הדרקונים    ביה"ס דרקונים    מקדונלס    פארק דרקונים
   הלווית החופש הגדול    קודים למיקמק    איך לצייר מיקמק    תשובות לכל הפרקים    מיקמקים מינויים ולא מינויים.    הכל על מיקמק ליוטיוב מגיע אוליי    היסטוריה של מיקמק    מידע על זואי    מידע על סאני    מידע על מקס    מידע על ג'ימבו    הרנגטונים של מיקמק    הפרק ה1 המלא    סירטונים על מיקמק    משימה    חדר הבקרה של מיקמק    תמונות של מיקמק    קודים לשלבים של פיצול הקניידלך במיקמק    מיקמק הבטחה    קישורים לצפיה בפרקים של הסידרה מ1-6
   עזרה למשימה של מקס    עזרה למשימה של אקסל    לחצו כאן סתם אמרתי לא להיכנס    מיקמקודים למיקמק    איך הסמל של דרגה5 ניראה של מיקמק מישרוצה להיכנס    משימת האנטנה    פורום המיקמק    מה יש בחנות?    מיקארד במיקמק    הורדת האפליקציה של מיקמק    עולמות וירטואליים לנוער וילדים.    קישור לבלוג    להוריד תוכנות מעולות בחינם    מיקמקים בחינם    תמונות יפות של מיקמק    מיקלדת ברוסית    המדריך למניעת פריצות בפייסבוק    לבוניי אתרים    עיצוב חברים    ציור מידרכות.
   מחשבון    דמויות    קומיקס כתוב    ו בשבט מיקמקי    בובות של מיקמק    מתקונים מהירים    חדשות ערוץ 10 ו22    למה אין מיקמקודים של מינוי    הים הדרקונים    איך להישתמש בצ'ט אנגן בדיבוב לעיברית.    ולמי שנוח יותר באנגלית    קזינו    קיצוריי מקשים    מיסגרות לעיצובים    כדוריי בדולח    סרטים לצפיה    תפוד מעצבן    תעתועי ראיה    ספרי בון    איך להכין צ'יטים.
   מתקון לשיכפול כסף    משימה של יום העצמאות    סירטונים של מיקמק    מידע על הכותל המערבי    מיקמק הסדרה    מילים יפות    שובות למשימה של ראש העיר במיקמק    קודים לgta    ג'ננה ספליט באקולוקו    מיספרים בספרדית    הכנת פניקייק    הכל על איפון    הכנת כדוריי שוקולד!!    קסם!!    מיקמק ויקיפדיה    דיגליי מדינות!!    איך לעצב חדר    יצירת גליטר אישי    על מיקמק    יומולדת מאה דפים
   דוליז!! ₪€    כפתורים ישנים    איך לצייר דרקונים    סימס    אוריגמי של לב    קישורים    מדריך לחדשים באקולוקו    מינוי למיקמק ולמוגובי ו לאקולוקו    פריצה להאיפון איפד ואיפוד    קישורים למישחקים מומלצים.    שחקני מוגובי בחינם    קודים לסימס2    מישחקיי מצלמה    שאלות ותשובות    מישחקי בליבליד מי שאוהב!!    מיהם מוגאעים    פרקים של מיקמק הסדרה    דברים לביה"ס    איפה אפשר להשיג נדירים באקולוקו    סירטונים של אקולוקו
   צ'טים לקונטר להורדה!!    קודים לאקולוקו שווה תיכנסו!!    כניסה לאקולוקו    איך להישתמש ברימונים!!    איך להישתמש בסקינים!!    מנהלי האקולוקו    מזה אקולוקו ואיך נירשמים    עוד נדירים לאקולוק♥ו איך הם ניראים    איך הפעיל הווק♥    איך ליבנות קופנילג♥    כתובות אחרונות♥    קישורים של כלבים♥    סקרים♥    אני הולך לעולמי זה נורא תיכנסו ותיראו!!    מה עפשר לעשות עם שטר של 20$    קישורים לחתול חמוד חייבים ליראות    הסיפור הסמיילי    שלבים לבניית אתרים    אנשים במישרד    דמויות של וובקינז
   מתקוניי וובקינז    מתקוניי וובקינז שווים מאוד    חדרים של וובקינז    לעשות תמונות זזות וטקסט זז    מידע על ערפד מצוי    מונסטר היי    כל הסימס מ1-3    שיטות לפריצה למחשב    איך ליצור וירוסים    התקנת לוילד בוקס    מדריך איך ליפרוץ לפורום    מועדון ווינקס    סקריפטים לאקרים    איך ליצור סקריפטים לאקרים    דברים יפים למחשב    הכל על FPS    לבנות מה לעשות בדיאטה    הכנת לק לבנות בלבד!!!    צ'זבטים    המדריך לעלם חצ'קונים!!
   סמיילים לפייסבוק♥    צ'יטים למישחק יריות!!    אתרים♥    עוד אתרים נוספים♥    עוגית מזל לפתיחה    אנימציות♥♥♥♥♥♥    איך לציר דמויות מפיניס ופרב!!    אנימציות של חיות חמודות    חפשו אותי בפיסבוק    קישור לאתר יויו    קודים לגיטיאי סאן אנדראס    תמונה של מיקמק העוגה!!    תשובות למשימה של השף    אתר שיוצרים גלידה וירטואלית!!    קודים למישחקים    קריאת מחשבות    חיפוש אתרים!!    סירטונים    פירסומת    מישחקים להורדה
   צ'יטים    בית חולים    להוריד צ'יט אינגין    להוריד איפון למחשב    כפתורים לאתר    אוריגמי קיפוד    אוריגמי ארנבון    אוריגמי ארנב מיתנפח    ספירה לאחור    עוד תוכנות להורדה    עמוד הקטן    לאתר רקעים     אפליקציות מיקמק להורדה לאיפון איפד איפוד לדף    סיפורי אימה    סקריפטים    מתקונים    פיליקסים    אתרים שימושים    עוד אתרים    גרפיטי
   יומולדת 2001 לדפים    צ'אט    חיפוש אתרים בקטן    עוד לבוני אתרים    עכברים לאתרכם    להוריד סרגל כלים של האתר    האתרים שלכם תיכתבו את אתרכם    לבוני אתרים    עוד לבוני אתרים..    אנימציות לבוני אתרים    דברים לבוני אתרים    עוד לבוני אתרים    דפי קישקושים    קישורים שימושיים    היפוך טקסט    שני קישורים לוובקינז שווה    סירטונים שיעזרו לכם במיקמק    כל סרטי דימדומים ברוסית    כל הקישורים לדפים    מנוע חיפוש באתר
   חדשות    תן שם לדף
 
    דף הבית♥
    פורום הדרקונים♥
    צור קשר♥
    איך לעשות כל מיניי סוגים של נפצים
    קלאב פינגוון
    בניית מישחק מחשב
    מישחקים
    דמויות להורדה
    ערוצים לצפייה
    הילוך איטי
    לישלוח עודעות מה צריך עוד לאתר
    תוכנות שוות להורדה
    קולנוע דרקונים
    לונה פארק
    דמויות בנות
    דמויות של בנים
    גן הדרקונים
    ביה"ס דרקונים
    מקדונלס
    פארק דרקונים
    הלווית החופש הגדול
    קודים למיקמק
    איך לצייר מיקמק
    תשובות לכל הפרקים
    מיקמקים מינויים ולא מינויים.
    הכל על מיקמק ליוטיוב מגיע אוליי
    היסטוריה של מיקמק
    מידע על זואי
    מידע על סאני
    מידע על מקס
    מידע על ג'ימבו
    הרנגטונים של מיקמק
    הפרק ה1 המלא
    סירטונים על מיקמק
    משימה
    חדר הבקרה של מיקמק
    תמונות של מיקמק
    קודים לשלבים של פיצול הקניידלך במיקמק
    מיקמק הבטחה
    קישורים לצפיה בפרקים של הסידרה מ1-6
    עזרה למשימה של מקס
    עזרה למשימה של אקסל
    לחצו כאן סתם אמרתי לא להיכנס
    מיקמקודים למיקמק
    איך הסמל של דרגה5 ניראה של מיקמק מישרוצה להיכנס
    משימת האנטנה
    פורום המיקמק
    מה יש בחנות?
    מיקארד במיקמק
    הורדת האפליקציה של מיקמק
    עולמות וירטואליים לנוער וילדים.
    קישור לבלוג
    להוריד תוכנות מעולות בחינם
    מיקמקים בחינם
    תמונות יפות של מיקמק
    מיקלדת ברוסית
    המדריך למניעת פריצות בפייסבוק
    לבוניי אתרים
    עיצוב חברים
    ציור מידרכות.
    מחשבון
    דמויות
    קומיקס כתוב
    ו בשבט מיקמקי
    בובות של מיקמק
    מתקונים מהירים
    חדשות ערוץ 10 ו22
    למה אין מיקמקודים של מינוי
    הים הדרקונים
    איך להישתמש בצ'ט אנגן בדיבוב לעיברית.
    ולמי שנוח יותר באנגלית
    קזינו
    קיצוריי מקשים
    מיסגרות לעיצובים
    כדוריי בדולח
    סרטים לצפיה
    תפוד מעצבן
    תעתועי ראיה
    ספרי בון
    איך להכין צ'יטים.
    מתקון לשיכפול כסף
    משימה של יום העצמאות
    סירטונים של מיקמק
    מידע על הכותל המערבי
    מיקמק הסדרה
    מילים יפות
    שובות למשימה של ראש העיר במיקמק
    קודים לgta
    ג'ננה ספליט באקולוקו
    מיספרים בספרדית
    הכנת פניקייק
    הכל על איפון
    הכנת כדוריי שוקולד!!
    קסם!!
    מיקמק ויקיפדיה
    דיגליי מדינות!!
    איך לעצב חדר
    יצירת גליטר אישי
    על מיקמק
    יומולדת מאה דפים
    דוליז!! ₪€
    כפתורים ישנים
    איך לצייר דרקונים
    סימס
    אוריגמי של לב
    קישורים
    מדריך לחדשים באקולוקו
    מינוי למיקמק ולמוגובי ו לאקולוקו
    פריצה להאיפון איפד ואיפוד
    קישורים למישחקים מומלצים.
    שחקני מוגובי בחינם
    קודים לסימס2
    מישחקיי מצלמה
    שאלות ותשובות
    מישחקי בליבליד מי שאוהב!!
    מיהם מוגאעים
    פרקים של מיקמק הסדרה
    דברים לביה"ס
    איפה אפשר להשיג נדירים באקולוקו
    סירטונים של אקולוקו
    צ'טים לקונטר להורדה!!
    קודים לאקולוקו שווה תיכנסו!!
    כניסה לאקולוקו
    איך להישתמש ברימונים!!
    איך להישתמש בסקינים!!
    מנהלי האקולוקו
    מזה אקולוקו ואיך נירשמים
    עוד נדירים לאקולוק♥ו איך הם ניראים
    איך הפעיל הווק♥
    איך ליבנות קופנילג♥
    כתובות אחרונות♥
    קישורים של כלבים♥
    סקרים♥
    אני הולך לעולמי זה נורא תיכנסו ותיראו!!
    מה עפשר לעשות עם שטר של 20$
    קישורים לחתול חמוד חייבים ליראות
    הסיפור הסמיילי
    שלבים לבניית אתרים
    אנשים במישרד
    דמויות של וובקינז
    מתקוניי וובקינז
    מתקוניי וובקינז שווים מאוד
    חדרים של וובקינז
    לעשות תמונות זזות וטקסט זז
    מידע על ערפד מצוי
    מונסטר היי
    כל הסימס מ1-3
    שיטות לפריצה למחשב
    איך ליצור וירוסים
    התקנת לוילד בוקס
    מדריך איך ליפרוץ לפורום
    מועדון ווינקס
    סקריפטים לאקרים
    איך ליצור סקריפטים לאקרים
    דברים יפים למחשב
    הכל על FPS
    לבנות מה לעשות בדיאטה
    הכנת לק לבנות בלבד!!!
    צ'זבטים
    המדריך לעלם חצ'קונים!!
    סמיילים לפייסבוק♥
    צ'יטים למישחק יריות!!
    אתרים♥
    עוד אתרים נוספים♥
    עוגית מזל לפתיחה
    אנימציות♥♥♥♥♥♥
    איך לציר דמויות מפיניס ופרב!!
    אנימציות של חיות חמודות
    חפשו אותי בפיסבוק
    קישור לאתר יויו
    קודים לגיטיאי סאן אנדראס
    תמונה של מיקמק העוגה!!
    תשובות למשימה של השף
    אתר שיוצרים גלידה וירטואלית!!
    קודים למישחקים
    קריאת מחשבות
    חיפוש אתרים!!
    סירטונים
    פירסומת
    מישחקים להורדה
    צ'יטים
    בית חולים
    להוריד צ'יט אינגין
    להוריד איפון למחשב
    כפתורים לאתר
    אוריגמי קיפוד
    אוריגמי ארנבון
    אוריגמי ארנב מיתנפח
    ספירה לאחור
    עוד תוכנות להורדה
    עמוד הקטן
    לאתר רקעים
    אפליקציות מיקמק להורדה לאיפון איפד איפוד לדף
    סיפורי אימה
    סקריפטים
    מתקונים
    פיליקסים
    אתרים שימושים
    עוד אתרים
    גרפיטי
    יומולדת 2001 לדפים
    צ'אט
    חיפוש אתרים בקטן
    עוד לבוני אתרים
    עכברים לאתרכם
    להוריד סרגל כלים של האתר
    האתרים שלכם תיכתבו את אתרכם
    לבוני אתרים
    עוד לבוני אתרים..
    אנימציות לבוני אתרים
    דברים לבוני אתרים
    עוד לבוני אתרים
    דפי קישקושים
    קישורים שימושיים
    היפוך טקסט
    שני קישורים לוובקינז שווה
    סירטונים שיעזרו לכם במיקמק
    כל סרטי דימדומים ברוסית
    כל הקישורים לדפים
    מנוע חיפוש באתר
    חדשות
    תן שם לדף



הכותל המערבי

הכותל המערבי. ניתן לראות מימין את מסגד אל אקצה, משמאל את כיפת הסלע וברקע מאחור את הר הזיתים והר הצופים
תפילה בכותל המערבי

הכותל המערבי (בקיצור: הכותל) הוא אחד מארבעת קירות התמך המקיפים את הר הבית זה כאלפיים שנה, משלהי תקופת בית שני ועד ימינו. במסורת היהודיתמיוחסת לכותל המערבי קדושה יתרה, ובשל כך נקבע במאה ה-14 מקום תפילה סמוך אליו, המשמש עד היום. לכותל המערבי חשיבות דתית, לאומית והיסטורית, ואלה מביאים אליו מיליוני מבקרים בכל שנה, יהודים ושאינם יהודים - בני מצווה חוגגים שם עם משפחתם, חיילים נשבעים אמונים ברחבתו העליונה, ואישים מרחבי העולם מבקרים בו.

מיוחסת לכותל המערבי קדושה יתרה, ובשל כך נקבע במאה ה-14 מקום תפילה סמוך אליו, המשמש עד היום. לכותל המערבי חשיבות דתית, לאומית והיסטורית, ואלה מביאים אליו מיליוני מבקרים בכל שנה, יהודים ושאינם יהודים - בני מצווה חוגגים שם עם משפחתם, חיילים נשבעים אמונים ברחבתו העליונה, ואישים מרחבי העולם מבקרים בו.

[עריכה]רקע ותיאור

שיר על הכותל מאת הרב ד"ר חיים גרשון וידאוֶור (ווידאווער) הלוי מקהילת בני ישורון בניו יורק, שפורסם בעיתון החבצלת במרץ 1871

הכותל המערבי נבנה כחלק מסדרת שיפוץ מקיפה ביותר שיזם המלך הורדוס בהר הבית במאה הראשונה לפני הספירה. עד ימיו של הורדוס היה הר הבית קטן למדי, והשתרע על שטחו הטבעי של הר המוריה. הורדוס הרחיב את המתחם אל הגאיות וההרים המקיפים את ההר. כדי לתמוך ברחבה הגדולה, ששוליה תוכננו להיות מעל פני הקרקע, הורדוס הקים ארבעה קירות תמך עצומים, שיצרו יחד מבנה טרפזי, ובחלל בינם לבין ההר בנה קשתות וקמרונות. בשנת 2011 התגלו מתחת לנדבך הראשון של הכותל, באזור קשת רובינסון, מטבעות שככל הנראה הוטבעו כ-20 שנה לאחר מות הורדוס; תגלית זו מערערת את הקביעה כי הכותל המערבי נבנה כולו בתקופת הורדוס‏[1].

הכותל המערבי, שהוא הארוך מבין הכתלים, נמשך לאורך כ-488 מטרים, וגובהו המקורי הגיע ככל הנראה לכ-30 מטרים. עקב איסור מוסלמי על מחקרארכאולוגי בהר הבית, לא ניתן למדוד את עובי הכותל, אולם על פי מדידות שונות נראה כי עובי הכתלים כולם נע בין 4 מטרים בחלק התחתון, ל-2 מטרים בחלק העליון. הקיר נבנה באבני גיר מסוג מֵלֶכֵּה, שנחצבו כנראה במערת צדקיהו, השוכנת במרחק של כמה מאות מטרים מהר הבית. גודל האבנים ומשקלן משתנה, ונע בין כשני טון לכמה מאות טונות כל אחת. האבן הגדולה ביותר שוכנת במנהרות הכותל ואורכה כ-14 מטרים. כדי לייצב את הכותל, שהיה נתון בלחץ עצום של הקשתות והקמרונות בחללים הפנימיים שמאחוריו, הוא נבנה בתבנית פירמידאלית, כך שכל נדבך נסוג בכשני סנטימטרים פנימה ביחס לנדבך שתחתיו. דבר זה מאפיין את הכתלים כולם, וניתן להבחין בשיפועים אלה בפינות הר הבית.

הכותל המערבי קיים עד היום לכל אורכו, ומשתרע מפינת הר הבית הדרום-מערבית ועד הפינה הצפון-מערבית, לאורך הגן הארכאולוגי ירושלים, רחבת התפילה, בצמוד לבתים פרטיים ברובע המוסלמי ולאורך מנהרות הכותל. הקטע הדרומי, השוכן בגן הארכאולוגי, משתרע לאורך כ-80 מטרים; רחבת התפילה כוללת כ-60 מטרים, וכל המשכו של הקיר עובר במנהרות הכותל. החלק הגלוי המוכר ביותר של הכותל הוא רחבת התפילה, בה השתמרו הנדבכים המקוריים עד לגובה של 19 מטרים. חלק גלוי קטן נוסף הוא הכותל הקטן, השוכן ליד שער הברזל ברובע המוסלמי.

נדבכיו העליונים של הכותל, כשאר הכתלים, נהרסו על ידי הרומאים בעקבות המרד הגדול וחורבן ירושלים בשנת 70 לספירה, אך שופצו בידי שושלת בית אומיההמוסלמית במאה השמינית. במסגרת שיפוץ זה בנו האומיים כמה נדבכים מעל אבני הכותל המקוריות, ופילסו את שטח הר הבית מחדש. ברחבת התפילה, למשל, ניתן להבחין בין האבנים המקוריות ובין השיפוץ: האבנים ההרודיאניות גדולות מאוד אך מגוונות בגודלן, הן מוחלקות, ולכל אחת מהן מסגרת שוליים מוקפדת. האבנים האומיות, לעומת זאת, קטנות בהרבה, בעלות גודל אחיד, ופניהן חלקות לגמרי ללא גימור או מסגרת.

מעל הבניה האומאית 4 נדבכים נמוכים, ככל הנראה של בניה עבאסית או פאטימית. מעליה לגובה של כמעט 5 מטר ישנה בניה ממלוכית באבנים קטנות ומעליה שורה של אבנים, שהן ככל הנראה פוסט סולימאן. בתקופת המנדט הבריטי הוסיפו המוסלמים כ-15 נדבכים צרים לכותל באזור רחבת התפילה [דרוש מקור](שהייתה אז סמטה צרה). הדבר עורר מתח בין יהודים ומוסלמים, ואף עלה כטענה יהודית על הפרת הסטטוס קוו בדיונים במשפט הכותל. אחרי מלחמת ששת הימים, במסגרת הכשרת רחבת התפילה, יושרה גם השורה האחרונה של הכותל, והיא בולטת בגונה הלבן הבוהק.

קטע הכותל ברחבת התפילה מאופיין בצמחיית-קירות טיפוסית, הכוללת כמה פרטים של צלף קוצנישיכרון זהובשרביטןמציץ סוריצמרנית הסלעיםלוע האריהסיצילי, וארכובית שבטבטית[2]

[עריכה]הכותל במסורת היהודית

בעת העתיקה

במקרא נחשב מקום בית המקדש למקום קדוש, ואף על הר הבית חלים דיני קדושה שונים. לפי דיני קדושה אלו נאסרו חלקים שונים ברחבי הר הבית לכניסה שלא בטהרה ושלא בקיום תנאים מיוחדים נוספים. גם לאחר חורבן הבית, אמרו חז"ל כי הקדושה עדיין קיימת באותם המקומות ומחמת שלא ניתן היום להיטהר מטומאת מת הרי שעל פי ההלכה היהודית הכניסה לרוב המקומות שבהר הבית אסורה באיסור חמור. מאחר שתקופה ארוכה לא יכלו יהודים להיות בירושלים ובהר הבית לכן לא נשארה מסורת ברורה היכן בדיוק המקומות המותרים בו. תפילה מול כתליו השונים הייתה המקום הקרוב ביותר שלא היה ספק לגביו. מאוחר יותר, ובנסיבות היסטוריות שונות, זכה כותלו המערבי של הר הבית למעמד מיוחד מביניהם.

הכותל המערבי כפי שעובד בשנת 1860 מציור של הצייר האנגלי ויליאם הנרי ברטלט ב-1844

הכותל המערבי של הר הבית אינו מוזכר במקורות במפורש, ואינו מתואר כמקום קדוש יותר משאר שרידיו של הר הבית. אמונה מסורתית רווחת קושרת את המאמר "מעולם לא זזה שכינה מכותל המערבי של בית המקדש"‏[3] לכותל המערבי של ימינו, אולם קישור זה הוא מאוחר, ובפועל מדבר המדרש על כותלו המערבי של בית המקדש עצמו, כפי שניתן ללמוד מהמדרש, המבאר כי קדושת הכותל המערבי של בית המקדש נובעת מכך שמקום השכינה הוא במערב (ומשום כך אף כיוון התפילה, לפי אחת הדעות בחז"ל, הוא לצד מערב).‏[4] האגדה המובאת במדרש, לפיה הכותל המערבי הוא הכותל היחידי שלא חרב, מתייחסת אף היא לכותלו של בית המקדש, ולא לכותל המערבי של הר הבית - הכותל המערבי של ימינו. עם השנים, כאשר נתקבע הכותל המערבי כמקום תפילה מרכזי ובעל חשיבות רבה, עשו יהודים רבים שימוש במדרש זה כדרך לתאר את מידת חשיבותו של הכותל.

תפילות של יהודים ועלייתם לאתרים סביב קירות הר הבית‏[5] מוזכרות בתלמוד[6] כבר לגבי חכמים בדור שלאחר החורבן, אולם לאחר מרד בר כוכבא אסרו הרומאים על יהודים לבוא לירושלים.

תפילות של יהודים מול קירות הר הבית מתועדות החל מהמאה הרביעית בסיפורי נוסעים ועולים לרגל. עדות ראשונה לכך נמצאת בדבריו של "הנוסע מבורדו" - עולה רגל נוצרי, שהגיע לירושלים בשנת 333:


מיוחסת לכותל המערבי קדושה יתרה, ובשל כך נקבע במאה ה-14 מקום תפילה סמוך אליו, המשמש עד היום. לכותל המערבי חשיבות דתית, לאומית והיסטורית, ואלה מביאים אליו מיליוני מבקרים בכל שנה, יהודים ושאינם יהודים - בני מצווה חוגגים שם עם משפחתם, חיילים נשבעים אמונים ברחבתו העליונה, ואישים מרחבי העולם מבקרים בו.

תוכן עניינים

  [הסתרה

[עריכה]רקע ותיאור

שיר על הכותל מאת הרב ד"ר חיים גרשון וידאוֶור (ווידאווער) הלוי מקהילת בני ישורון בניו יורק, שפורסם בעיתון החבצלת במרץ 1871

הכותל המערבי נבנה כחלק מסדרת שיפוץ מקיפה ביותר שיזם המלך הורדוס בהר הבית במאה הראשונה לפני הספירה. עד ימיו של הורדוס היה הר הבית קטן למדי, והשתרע על שטחו הטבעי של הר המוריה. הורדוס הרחיב את המתחם אל הגאיות וההרים המקיפים את ההר. כדי לתמוך ברחבה הגדולה, ששוליה תוכננו להיות מעל פני הקרקע, הורדוס הקים ארבעה קירות תמך עצומים, שיצרו יחד מבנה טרפזי, ובחלל בינם לבין ההר בנה קשתות וקמרונות. בשנת 2011 התגלו מתחת לנדבך הראשון של הכותל, באזור קשת רובינסון, מטבעות שככל הנראה הוטבעו כ-20 שנה לאחר מות הורדוס; תגלית זו מערערת את הקביעה כי הכותל המערבי נבנה כולו בתקופת הורדוס‏[1].

הכותל המערבי, שהוא הארוך מבין הכתלים, נמשך לאורך כ-488 מטרים, וגובהו המקורי הגיע ככל הנראה לכ-30 מטרים. עקב איסור מוסלמי על מחקרארכאולוגי בהר הבית, לא ניתן למדוד את עובי הכותל, אולם על פי מדידות שונות נראה כי עובי הכתלים כולם נע בין 4 מטרים בחלק התחתון, ל-2 מטרים בחלק העליון. הקיר נבנה באבני גיר מסוג מֵלֶכֵּה, שנחצבו כנראה במערת צדקיהו, השוכנת במרחק של כמה מאות מטרים מהר הבית. גודל האבנים ומשקלן משתנה, ונע בין כשני טון לכמה מאות טונות כל אחת. האבן הגדולה ביותר שוכנת במנהרות הכותל ואורכה כ-14 מטרים. כדי לייצב את הכותל, שהיה נתון בלחץ עצום של הקשתות והקמרונות בחללים הפנימיים שמאחוריו, הוא נבנה בתבנית פירמידאלית, כך שכל נדבך נסוג בכשני סנטימטרים פנימה ביחס לנדבך שתחתיו. דבר זה מאפיין את הכתלים כולם, וניתן להבחין בשיפועים אלה בפינות הר הבית.

הכותל המערבי קיים עד היום לכל אורכו, ומשתרע מפינת הר הבית הדרום-מערבית ועד הפינה הצפון-מערבית, לאורך הגן הארכאולוגי ירושלים, רחבת התפילה, בצמוד לבתים פרטיים ברובע המוסלמי ולאורך מנהרות הכותל. הקטע הדרומי, השוכן בגן הארכאולוגי, משתרע לאורך כ-80 מטרים; רחבת התפילה כוללת כ-60 מטרים, וכל המשכו של הקיר עובר במנהרות הכותל. החלק הגלוי המוכר ביותר של הכותל הוא רחבת התפילה, בה השתמרו הנדבכים המקוריים עד לגובה של 19 מטרים. חלק גלוי קטן נוסף הוא הכותל הקטן, השוכן ליד שער הברזל ברובע המוסלמי.

נדבכיו העליונים של הכותל, כשאר הכתלים, נהרסו על ידי הרומאים בעקבות המרד הגדול וחורבן ירושלים בשנת 70 לספירה, אך שופצו בידי שושלת בית אומיההמוסלמית במאה השמינית. במסגרת שיפוץ זה בנו האומיים כמה נדבכים מעל אבני הכותל המקוריות, ופילסו את שטח הר הבית מחדש. ברחבת התפילה, למשל, ניתן להבחין בין האבנים המקוריות ובין השיפוץ: האבנים ההרודיאניות גדולות מאוד אך מגוונות בגודלן, הן מוחלקות, ולכל אחת מהן מסגרת שוליים מוקפדת. האבנים האומיות, לעומת זאת, קטנות בהרבה, בעלות גודל אחיד, ופניהן חלקות לגמרי ללא גימור או מסגרת.

מעל הבניה האומאית 4 נדבכים נמוכים, ככל הנראה של בניה עבאסית או פאטימית. מעליה לגובה של כמעט 5 מטר ישנה בניה ממלוכית באבנים קטנות ומעליה שורה של אבנים, שהן ככל הנראה פוסט סולימאן. בתקופת המנדט הבריטי הוסיפו המוסלמים כ-15 נדבכים צרים לכותל באזור רחבת התפילה [דרוש מקור](שהייתה אז סמטה צרה). הדבר עורר מתח בין יהודים ומוסלמים, ואף עלה כטענה יהודית על הפרת הסטטוס קוו בדיונים במשפט הכותל. אחרי מלחמת ששת הימים, במסגרת הכשרת רחבת התפילה, יושרה גם השורה האחרונה של הכותל, והיא בולטת בגונה הלבן הבוהק.

קטע הכותל ברחבת התפילה מאופיין בצמחיית-קירות טיפוסית, הכוללת כמה פרטים של צלף קוצנישיכרון זהובשרביטןמציץ סוריצמרנית הסלעיםלוע האריהסיצילי, וארכובית שבטבטית[2]

[עריכה]הכותל במסורת היהודית

בעת העתיקה

במקרא נחשב מקום בית המקדש למקום קדוש, ואף על הר הבית חלים דיני קדושה שונים. לפי דיני קדושה אלו נאסרו חלקים שונים ברחבי הר הבית לכניסה שלא בטהרה ושלא בקיום תנאים מיוחדים נוספים. גם לאחר חורבן הבית, אמרו חז"ל כי הקדושה עדיין קיימת באותם המקומות ומחמת שלא ניתן היום להיטהר מטומאת מת הרי שעל פי ההלכה היהודית הכניסה לרוב המקומות שבהר הבית אסורה באיסור חמור. מאחר שתקופה ארוכה לא יכלו יהודים להיות בירושלים ובהר הבית לכן לא נשארה מסורת ברורה היכן בדיוק המקומות המותרים בו. תפילה מול כתליו השונים הייתה המקום הקרוב ביותר שלא היה ספק לגביו. מאוחר יותר, ובנסיבות היסטוריות שונות, זכה כותלו המערבי של הר הבית למעמד מיוחד מביניהם.

הכותל המערבי כפי שעובד בשנת 1860 מציור של הצייר האנגלי ויליאם הנרי ברטלט ב-1844

הכותל המערבי של הר הבית אינו מוזכר במקורות במפורש, ואינו מתואר כמקום קדוש יותר משאר שרידיו של הר הבית. אמונה מסורתית רווחת קושרת את המאמר "מעולם לא זזה שכינה מכותל המערבי של בית המקדש"‏[3] לכותל המערבי של ימינו, אולם קישור זה הוא מאוחר, ובפועל מדבר המדרש על כותלו המערבי של בית המקדש עצמו, כפי שניתן ללמוד מהמדרש, המבאר כי קדושת הכותל המערבי של בית המקדש נובעת מכך שמקום השכינה הוא במערב (ומשום כך אף כיוון התפילה, לפי אחת הדעות בחז"ל, הוא לצד מערב).‏[4] האגדה המובאת במדרש, לפיה הכותל המערבי הוא הכותל היחידי שלא חרב, מתייחסת אף היא לכותלו של בית המקדש, ולא לכותל המערבי של הר הבית - הכותל המערבי של ימינו. עם השנים, כאשר נתקבע הכותל המערבי כמקום תפילה מרכזי ובעל חשיבות רבה, עשו יהודים רבים שימוש במדרש זה כדרך לתאר את מידת חשיבותו של הכותל.

תפילות של יהודים ועלייתם לאתרים סביב קירות הר הבית‏[5] מוזכרות בתלמוד[6] כבר לגבי חכמים בדור שלאחר החורבן, אולם לאחר מרד בר כוכבא אסרו הרומאים על יהודים לבוא לירושלים.

תפילות של יהודים מול קירות הר הבית מתועדות החל מהמאה הרביעית בסיפורי נוסעים ועולים לרגל. עדות ראשונה לכך נמצאת בדבריו של "הנוסע מבורדו" - עולה רגל נוצרי, שהגיע לירושלים בשנת 333:


מיוחסת לכותל המערבי קדושה יתרה, ובשל כך נקבע במאה ה-14 מקום תפילה סמוך אליו, המשמש עד היום. לכותל המערבי חשיבות דתית, לאומית והיסטורית, ואלה מביאים אליו מיליוני מבקרים בכל שנה, יהודים ושאינם יהודים - בני מצווה חוגגים שם עם משפחתם, חיילים נשבעים אמונים ברחבתו העליונה, ואישים מרחבי העולם מבקרים בו.

תוכן עניינים

  [הסתרה

[עריכה]רקע ותיאור

שיר על הכותל מאת הרב ד"ר חיים גרשון וידאוֶור (ווידאווער) הלוי מקהילת בני ישורון בניו יורק, שפורסם בעיתון החבצלת במרץ 1871

הכותל המערבי נבנה כחלק מסדרת שיפוץ מקיפה ביותר שיזם המלך הורדוס בהר הבית במאה הראשונה לפני הספירה. עד ימיו של הורדוס היה הר הבית קטן למדי, והשתרע על שטחו הטבעי של הר המוריה. הורדוס הרחיב את המתחם אל הגאיות וההרים המקיפים את ההר. כדי לתמוך ברחבה הגדולה, ששוליה תוכננו להיות מעל פני הקרקע, הורדוס הקים ארבעה קירות תמך עצומים, שיצרו יחד מבנה טרפזי, ובחלל בינם לבין ההר בנה קשתות וקמרונות. בשנת 2011 התגלו מתחת לנדבך הראשון של הכותל, באזור קשת רובינסון, מטבעות שככל הנראה הוטבעו כ-20 שנה לאחר מות הורדוס; תגלית זו מערערת את הקביעה כי הכותל המערבי נבנה כולו בתקופת הורדוס‏[1].

הכותל המערבי, שהוא הארוך מבין הכתלים, נמשך לאורך כ-488 מטרים, וגובהו המקורי הגיע ככל הנראה לכ-30 מטרים. עקב איסור מוסלמי על מחקרארכאולוגי בהר הבית, לא ניתן למדוד את עובי הכותל, אולם על פי מדידות שונות נראה כי עובי הכתלים כולם נע בין 4 מטרים בחלק התחתון, ל-2 מטרים בחלק העליון. הקיר נבנה באבני גיר מסוג מֵלֶכֵּה, שנחצבו כנראה במערת צדקיהו, השוכנת במרחק של כמה מאות מטרים מהר הבית. גודל האבנים ומשקלן משתנה, ונע בין כשני טון לכמה מאות טונות כל אחת. האבן הגדולה ביותר שוכנת במנהרות הכותל ואורכה כ-14 מטרים. כדי לייצב את הכותל, שהיה נתון בלחץ עצום של הקשתות והקמרונות בחללים הפנימיים שמאחוריו, הוא נבנה בתבנית פירמידאלית, כך שכל נדבך נסוג בכשני סנטימטרים פנימה ביחס לנדבך שתחתיו. דבר זה מאפיין את הכתלים כולם, וניתן להבחין בשיפועים אלה בפינות הר הבית.

הכותל המערבי קיים עד היום לכל אורכו, ומשתרע מפינת הר הבית הדרום-מערבית ועד הפינה הצפון-מערבית, לאורך הגן הארכאולוגי ירושלים, רחבת התפילה, בצמוד לבתים פרטיים ברובע המוסלמי ולאורך מנהרות הכותל. הקטע הדרומי, השוכן בגן הארכאולוגי, משתרע לאורך כ-80 מטרים; רחבת התפילה כוללת כ-60 מטרים, וכל המשכו של הקיר עובר במנהרות הכותל. החלק הגלוי המוכר ביותר של הכותל הוא רחבת התפילה, בה השתמרו הנדבכים המקוריים עד לגובה של 19 מטרים. חלק גלוי קטן נוסף הוא הכותל הקטן, השוכן ליד שער הברזל ברובע המוסלמי.

נדבכיו העליונים של הכותל, כשאר הכתלים, נהרסו על ידי הרומאים בעקבות המרד הגדול וחורבן ירושלים בשנת 70 לספירה, אך שופצו בידי שושלת בית אומיההמוסלמית במאה השמינית. במסגרת שיפוץ זה בנו האומיים כמה נדבכים מעל אבני הכותל המקוריות, ופילסו את שטח הר הבית מחדש. ברחבת התפילה, למשל, ניתן להבחין בין האבנים המקוריות ובין השיפוץ: האבנים ההרודיאניות גדולות מאוד אך מגוונות בגודלן, הן מוחלקות, ולכל אחת מהן מסגרת שוליים מוקפדת. האבנים האומיות, לעומת זאת, קטנות בהרבה, בעלות גודל אחיד, ופניהן חלקות לגמרי ללא גימור או מסגרת.

מעל הבניה האומאית 4 נדבכים נמוכים, ככל הנראה של בניה עבאסית או פאטימית. מעליה לגובה של כמעט 5 מטר ישנה בניה ממלוכית באבנים קטנות ומעליה שורה של אבנים, שהן ככל הנראה פוסט סולימאן. בתקופת המנדט הבריטי הוסיפו המוסלמים כ-15 נדבכים צרים לכותל באזור רחבת התפילה [דרוש מקור](שהייתה אז סמטה צרה). הדבר עורר מתח בין יהודים ומוסלמים, ואף עלה כטענה יהודית על הפרת הסטטוס קוו בדיונים במשפט הכותל. אחרי מלחמת ששת הימים, במסגרת הכשרת רחבת התפילה, יושרה גם השורה האחרונה של הכותל, והיא בולטת בגונה הלבן הבוהק.

קטע הכותל ברחבת התפילה מאופיין בצמחיית-קירות טיפוסית, הכוללת כמה פרטים של צלף קוצנישיכרון זהובשרביטןמציץ סוריצמרנית הסלעיםלוע האריהסיצילי, וארכובית שבטבטית[2]

[עריכה]הכותל במסורת היהודית

בעת העתיקה

במקרא נחשב מקום בית המקדש למקום קדוש, ואף על הר הבית חלים דיני קדושה שונים. לפי דיני קדושה אלו נאסרו חלקים שונים ברחבי הר הבית לכניסה שלא בטהרה ושלא בקיום תנאים מיוחדים נוספים. גם לאחר חורבן הבית, אמרו חז"ל כי הקדושה עדיין קיימת באותם המקומות ומחמת שלא ניתן היום להיטהר מטומאת מת הרי שעל פי ההלכה היהודית הכניסה לרוב המקומות שבהר הבית אסורה באיסור חמור. מאחר שתקופה ארוכה לא יכלו יהודים להיות בירושלים ובהר הבית לכן לא נשארה מסורת ברורה היכן בדיוק המקומות המותרים בו. תפילה מול כתליו השונים הייתה המקום הקרוב ביותר שלא היה ספק לגביו. מאוחר יותר, ובנסיבות היסטוריות שונות, זכה כותלו המערבי של הר הבית למעמד מיוחד מביניהם.

הכותל המערבי כפי שעובד בשנת 1860 מציור של הצייר האנגלי ויליאם הנרי ברטלט ב-1844

הכותל המערבי של הר הבית אינו מוזכר במקורות במפורש, ואינו מתואר כמקום קדוש יותר משאר שרידיו של הר הבית. אמונה מסורתית רווחת קושרת את המאמר "מעולם לא זזה שכינה מכותל המערבי של בית המקדש"‏[3] לכותל המערבי של ימינו, אולם קישור זה הוא מאוחר, ובפועל מדבר המדרש על כותלו המערבי של בית המקדש עצמו, כפי שניתן ללמוד מהמדרש, המבאר כי קדושת הכותל המערבי של בית המקדש נובעת מכך שמקום השכינה הוא במערב (ומשום כך אף כיוון התפילה, לפי אחת הדעות בחז"ל, הוא לצד מערב).‏[4] האגדה המובאת במדרש, לפיה הכותל המערבי הוא הכותל היחידי שלא חרב, מתייחסת אף היא לכותלו של בית המקדש, ולא לכותל המערבי של הר הבית - הכותל המערבי של ימינו. עם השנים, כאשר נתקבע הכותל המערבי כמקום תפילה מרכזי ובעל חשיבות רבה, עשו יהודים רבים שימוש במדרש זה כדרך לתאר את מידת חשיבותו של הכותל.

תפילות של יהודים ועלייתם לאתרים סביב קירות הר הבית‏[5] מוזכרות בתלמוד[6] כבר לגבי חכמים בדור שלאחר החורבן, אולם לאחר מרד בר כוכבא אסרו הרומאים על יהודים לבוא לירושלים.

תפילות של יהודים מול קירות הר הבית מתועדות החל מהמאה הרביעית בסיפורי נוסעים ועולים לרגל. עדות ראשונה לכך נמצאת בדבריו של "הנוסע מבורדו" - עולה רגל נוצרי, שהגיע לירושלים בשנת 333:


מיוחסת לכותל המערבי קדושה יתרה, ובשל כך נקבע במאה ה-14 מקום תפילה סמוך אליו, המשמש עד היום. לכותל המערבי חשיבות דתית, לאומית והיסטורית, ואלה מביאים אליו מיליוני מבקרים בכל שנה, יהודים ושאינם יהודים - בני מצווה חוגגים שם עם משפחתם, חיילים נשבעים אמונים ברחבתו העליונה, ואישים מרחבי העולם מבקרים בו.

תוכן עניינים

  [הסתרה

[עריכה]רקע ותיאור

שיר על הכותל מאת הרב ד"ר חיים גרשון וידאוֶור (ווידאווער) הלוי מקהילת בני ישורון בניו יורק, שפורסם בעיתון החבצלת במרץ 1871

הכותל המערבי נבנה כחלק מסדרת שיפוץ מקיפה ביותר שיזם המלך הורדוס בהר הבית במאה הראשונה לפני הספירה. עד ימיו של הורדוס היה הר הבית קטן למדי, והשתרע על שטחו הטבעי של הר המוריה. הורדוס הרחיב את המתחם אל הגאיות וההרים המקיפים את ההר. כדי לתמוך ברחבה הגדולה, ששוליה תוכננו להיות מעל פני הקרקע, הורדוס הקים ארבעה קירות תמך עצומים, שיצרו יחד מבנה טרפזי, ובחלל בינם לבין ההר בנה קשתות וקמרונות. בשנת 2011 התגלו מתחת לנדבך הראשון של הכותל, באזור קשת רובינסון, מטבעות שככל הנראה הוטבעו כ-20 שנה לאחר מות הורדוס; תגלית זו מערערת את הקביעה כי הכותל המערבי נבנה כולו בתקופת הורדוס‏[1].

הכותל המערבי, שהוא הארוך מבין הכתלים, נמשך לאורך כ-488 מטרים, וגובהו המקורי הגיע ככל הנראה לכ-30 מטרים. עקב איסור מוסלמי על מחקרארכאולוגי בהר הבית, לא ניתן למדוד את עובי הכותל, אולם על פי מדידות שונות נראה כי עובי הכתלים כולם נע בין 4 מטרים בחלק התחתון, ל-2 מטרים בחלק העליון. הקיר נבנה באבני גיר מסוג מֵלֶכֵּה, שנחצבו כנראה במערת צדקיהו, השוכנת במרחק של כמה מאות מטרים מהר הבית. גודל האבנים ומשקלן משתנה, ונע בין כשני טון לכמה מאות טונות כל אחת. האבן הגדולה ביותר שוכנת במנהרות הכותל ואורכה כ-14 מטרים. כדי לייצב את הכותל, שהיה נתון בלחץ עצום של הקשתות והקמרונות בחללים הפנימיים שמאחוריו, הוא נבנה בתבנית פירמידאלית, כך שכל נדבך נסוג בכשני סנטימטרים פנימה ביחס לנדבך שתחתיו. דבר זה מאפיין את הכתלים כולם, וניתן להבחין בשיפועים אלה בפינות הר הבית.

הכותל המערבי קיים עד היום לכל אורכו, ומשתרע מפינת הר הבית הדרום-מערבית ועד הפינה הצפון-מערבית, לאורך הגן הארכאולוגי ירושלים, רחבת התפילה, בצמוד לבתים פרטיים ברובע המוסלמי ולאורך מנהרות הכותל. הקטע הדרומי, השוכן בגן הארכאולוגי, משתרע לאורך כ-80 מטרים; רחבת התפילה כוללת כ-60 מטרים, וכל המשכו של הקיר עובר במנהרות הכותל. החלק הגלוי המוכר ביותר של הכותל הוא רחבת התפילה, בה השתמרו הנדבכים המקוריים עד לגובה של 19 מטרים. חלק גלוי קטן נוסף הוא הכותל הקטן, השוכן ליד שער הברזל ברובע המוסלמי.

נדבכיו העליונים של הכותל, כשאר הכתלים, נהרסו על ידי הרומאים בעקבות המרד הגדול וחורבן ירושלים בשנת 70 לספירה, אך שופצו בידי שושלת בית אומיההמוסלמית במאה השמינית. במסגרת שיפוץ זה בנו האומיים כמה נדבכים מעל אבני הכותל המקוריות, ופילסו את שטח הר הבית מחדש. ברחבת התפילה, למשל, ניתן להבחין בין האבנים המקוריות ובין השיפוץ: האבנים ההרודיאניות גדולות מאוד אך מגוונות בגודלן, הן מוחלקות, ולכל אחת מהן מסגרת שוליים מוקפדת. האבנים האומיות, לעומת זאת, קטנות בהרבה, בעלות גודל אחיד, ופניהן חלקות לגמרי ללא גימור או מסגרת.

מעל הבניה האומאית 4 נדבכים נמוכים, ככל הנראה של בניה עבאסית או פאטימית. מעליה לגובה של כמעט 5 מטר ישנה בניה ממלוכית באבנים קטנות ומעליה שורה של אבנים, שהן ככל הנראה פוסט סולימאן. בתקופת המנדט הבריטי הוסיפו המוסלמים כ-15 נדבכים צרים לכותל באזור רחבת התפילה [דרוש מקור](שהייתה אז סמטה צרה). הדבר עורר מתח בין יהודים ומוסלמים, ואף עלה כטענה יהודית על הפרת הסטטוס קוו בדיונים במשפט הכותל. אחרי מלחמת ששת הימים, במסגרת הכשרת רחבת התפילה, יושרה גם השורה האחרונה של הכותל, והיא בולטת בגונה הלבן הבוהק.

קטע הכותל ברחבת התפילה מאופיין בצמחיית-קירות טיפוסית, הכוללת כמה פרטים של צלף קוצנישיכרון זהובשרביטןמציץ סוריצמרנית הסלעיםלוע האריהסיצילי, וארכובית שבטבטית[2]

[עריכה]הכותל במסורת היהודית

בעת העתיקה

במקרא נחשב מקום בית המקדש למקום קדוש, ואף על הר הבית חלים דיני קדושה שונים. לפי דיני קדושה אלו נאסרו חלקים שונים ברחבי הר הבית לכניסה שלא בטהרה ושלא בקיום תנאים מיוחדים נוספים. גם לאחר חורבן הבית, אמרו חז"ל כי הקדושה עדיין קיימת באותם המקומות ומחמת שלא ניתן היום להיטהר מטומאת מת הרי שעל פי ההלכה היהודית הכניסה לרוב המקומות שבהר הבית אסורה באיסור חמור. מאחר שתקופה ארוכה לא יכלו יהודים להיות בירושלים ובהר הבית לכן לא נשארה מסורת ברורה היכן בדיוק המקומות המותרים בו. תפילה מול כתליו השונים הייתה המקום הקרוב ביותר שלא היה ספק לגביו. מאוחר יותר, ובנסיבות היסטוריות שונות, זכה כותלו המערבי של הר הבית למעמד מיוחד מביניהם.

הכותל המערבי כפי שעובד בשנת 1860 מציור של הצייר האנגלי ויליאם הנרי ברטלט ב-1844

הכותל המערבי של הר הבית אינו מוזכר במקורות במפורש, ואינו מתואר כמקום קדוש יותר משאר שרידיו של הר הבית. אמונה מסורתית רווחת קושרת את המאמר "מעולם לא זזה שכינה מכותל המערבי של בית המקדש"‏[3] לכותל המערבי של ימינו, אולם קישור זה הוא מאוחר, ובפועל מדבר המדרש על כותלו המערבי של בית המקדש עצמו, כפי שניתן ללמוד מהמדרש, המבאר כי קדושת הכותל המערבי של בית המקדש נובעת מכך שמקום השכינה הוא במערב (ומשום כך אף כיוון התפילה, לפי אחת הדעות בחז"ל, הוא לצד מערב).‏[4] האגדה המובאת במדרש, לפיה הכותל המערבי הוא הכותל היחידי שלא חרב, מתייחסת אף היא לכותלו של בית המקדש, ולא לכותל המערבי של הר הבית - הכותל המערבי של ימינו. עם השנים, כאשר נתקבע הכותל המערבי כמקום תפילה מרכזי ובעל חשיבות רבה, עשו יהודים רבים שימוש במדרש זה כדרך לתאר את מידת חשיבותו של הכותל.

תפילות של יהודים ועלייתם לאתרים סביב קירות הר הבית‏[5] מוזכרות בתלמוד[6] כבר לגבי חכמים בדור שלאחר החורבן, אולם לאחר מרד בר כוכבא אסרו הרומאים על יהודים לבוא לירושלים.

תפילות של יהודים מול קירות הר הבית מתועדות החל מהמאה הרביעית בסיפורי נוסעים ועולים לרגל. עדות ראשונה לכך נמצאת בדבריו של "הנוסע מבורדו" - עולה רגל נוצרי, שהגיע לירושלים בשנת 333:


מיוחסת לכותל המערבי קדושה יתרה, ובשל כך נקבע במאה ה-14 מקום תפילה סמוך אליו, המשמש עד היום. לכותל המערבי חשיבות דתית, לאומית והיסטורית, ואלה מביאים אליו מיליוני מבקרים בכל שנה, יהודים ושאינם יהודים - בני מצווה חוגגים שם עם משפחתם, חיילים נשבעים אמונים ברחבתו העליונה, ואישים מרחבי העולם מבקרים בו.

תוכן עניינים

  [הסתרה

[עריכה]רקע ותיאור

שיר על הכותל מאת הרב ד"ר חיים גרשון וידאוֶור (ווידאווער) הלוי מקהילת בני ישורון בניו יורק, שפורסם בעיתון החבצלת במרץ 1871

הכותל המערבי נבנה כחלק מסדרת שיפוץ מקיפה ביותר שיזם המלך הורדוס בהר הבית במאה הראשונה לפני הספירה. עד ימיו של הורדוס היה הר הבית קטן למדי, והשתרע על שטחו הטבעי של הר המוריה. הורדוס הרחיב את המתחם אל הגאיות וההרים המקיפים את ההר. כדי לתמוך ברחבה הגדולה, ששוליה תוכננו להיות מעל פני הקרקע, הורדוס הקים ארבעה קירות תמך עצומים, שיצרו יחד מבנה טרפזי, ובחלל בינם לבין ההר בנה קשתות וקמרונות. בשנת 2011 התגלו מתחת לנדבך הראשון של הכותל, באזור קשת רובינסון, מטבעות שככל הנראה הוטבעו כ-20 שנה לאחר מות הורדוס; תגלית זו מערערת את הקביעה כי הכותל המערבי נבנה כולו בתקופת הורדוס‏[1].

הכותל המערבי, שהוא הארוך מבין הכתלים, נמשך לאורך כ-488 מטרים, וגובהו המקורי הגיע ככל הנראה לכ-30 מטרים. עקב איסור מוסלמי על מחקרארכאולוגי בהר הבית, לא ניתן למדוד את עובי הכותל, אולם על פי מדידות שונות נראה כי עובי הכתלים כולם נע בין 4 מטרים בחלק התחתון, ל-2 מטרים בחלק העליון. הקיר נבנה באבני גיר מסוג מֵלֶכֵּה, שנחצבו כנראה במערת צדקיהו, השוכנת במרחק של כמה מאות מטרים מהר הבית. גודל האבנים ומשקלן משתנה, ונע בין כשני טון לכמה מאות טונות כל אחת. האבן הגדולה ביותר שוכנת במנהרות הכותל ואורכה כ-14 מטרים. כדי לייצב את הכותל, שהיה נתון בלחץ עצום של הקשתות והקמרונות בחללים הפנימיים שמאחוריו, הוא נבנה בתבנית פירמידאלית, כך שכל נדבך נסוג בכשני סנטימטרים פנימה ביחס לנדבך שתחתיו. דבר זה מאפיין את הכתלים כולם, וניתן להבחין בשיפועים אלה בפינות הר הבית.

הכותל המערבי קיים עד היום לכל אורכו, ומשתרע מפינת הר הבית הדרום-מערבית ועד הפינה הצפון-מערבית, לאורך הגן הארכאולוגי ירושלים, רחבת התפילה, בצמוד לבתים פרטיים ברובע המוסלמי ולאורך מנהרות הכותל. הקטע הדרומי, השוכן בגן הארכאולוגי, משתרע לאורך כ-80 מטרים; רחבת התפילה כוללת כ-60 מטרים, וכל המשכו של הקיר עובר במנהרות הכותל. החלק הגלוי המוכר ביותר של הכותל הוא רחבת התפילה, בה השתמרו הנדבכים המקוריים עד לגובה של 19 מטרים. חלק גלוי קטן נוסף הוא הכותל הקטן, השוכן ליד שער הברזל ברובע המוסלמי.

נדבכיו העליונים של הכותל, כשאר הכתלים, נהרסו על ידי הרומאים בעקבות המרד הגדול וחורבן ירושלים בשנת 70 לספירה, אך שופצו בידי שושלת בית אומיההמוסלמית במאה השמינית. במסגרת שיפוץ זה בנו האומיים כמה נדבכים מעל אבני הכותל המקוריות, ופילסו את שטח הר הבית מחדש. ברחבת התפילה, למשל, ניתן להבחין בין האבנים המקוריות ובין השיפוץ: האבנים ההרודיאניות גדולות מאוד אך מגוונות בגודלן, הן מוחלקות, ולכל אחת מהן מסגרת שוליים מוקפדת. האבנים האומיות, לעומת זאת, קטנות בהרבה, בעלות גודל אחיד, ופניהן חלקות לגמרי ללא גימור או מסגרת.

מעל הבניה האומאית 4 נדבכים נמוכים, ככל הנראה של בניה עבאסית או פאטימית. מעליה לגובה של כמעט 5 מטר ישנה בניה ממלוכית באבנים קטנות ומעליה שורה של אבנים, שהן ככל הנראה פוסט סולימאן. בתקופת המנדט הבריטי הוסיפו המוסלמים כ-15 נדבכים צרים לכותל באזור רחבת התפילה [דרוש מקור](שהייתה אז סמטה צרה). הדבר עורר מתח בין יהודים ומוסלמים, ואף עלה כטענה יהודית על הפרת הסטטוס קוו בדיונים במשפט הכותל. אחרי מלחמת ששת הימים, במסגרת הכשרת רחבת התפילה, יושרה גם השורה האחרונה של הכותל, והיא בולטת בגונה הלבן הבוהק.

קטע הכותל ברחבת התפילה מאופיין בצמחיית-קירות טיפוסית, הכוללת כמה פרטים של צלף קוצנישיכרון זהובשרביטןמציץ סוריצמרנית הסלעיםלוע האריהסיצילי, וארכובית שבטבטית[2]

[עריכה]הכותל במסורת היהודית

בעת העתיקה

במקרא נחשב מקום בית המקדש למקום קדוש, ואף על הר הבית חלים דיני קדושה שונים. לפי דיני קדושה אלו נאסרו חלקים שונים ברחבי הר הבית לכניסה שלא בטהרה ושלא בקיום תנאים מיוחדים נוספים. גם לאחר חורבן הבית, אמרו חז"ל כי הקדושה עדיין קיימת באותם המקומות ומחמת שלא ניתן היום להיטהר מטומאת מת הרי שעל פי ההלכה היהודית הכניסה לרוב המקומות שבהר הבית אסורה באיסור חמור. מאחר שתקופה ארוכה לא יכלו יהודים להיות בירושלים ובהר הבית לכן לא נשארה מסורת ברורה היכן בדיוק המקומות המותרים בו. תפילה מול כתליו השונים הייתה המקום הקרוב ביותר שלא היה ספק לגביו. מאוחר יותר, ובנסיבות היסטוריות שונות, זכה כותלו המערבי של הר הבית למעמד מיוחד מביניהם.

הכותל המערבי כפי שעובד בשנת 1860 מציור של הצייר האנגלי ויליאם הנרי ברטלט ב-1844

הכותל המערבי של הר הבית אינו מוזכר במקורות במפורש, ואינו מתואר כמקום קדוש יותר משאר שרידיו של הר הבית. אמונה מסורתית רווחת קושרת את המאמר "מעולם לא זזה שכינה מכותל המערבי של בית המקדש"‏[3] לכותל המערבי של ימינו, אולם קישור זה הוא מאוחר, ובפועל מדבר המדרש על כותלו המערבי של בית המקדש עצמו, כפי שניתן ללמוד מהמדרש, המבאר כי קדושת הכותל המערבי של בית המקדש נובעת מכך שמקום השכינה הוא במערב (ומשום כך אף כיוון התפילה, לפי אחת הדעות בחז"ל, הוא לצד מערב).‏[4] האגדה המובאת במדרש, לפיה הכותל המערבי הוא הכותל היחידי שלא חרב, מתייחסת אף היא לכותלו של בית המקדש, ולא לכותל המערבי של הר הבית - הכותל המערבי של ימינו. עם השנים, כאשר נתקבע הכותל המערבי כמקום תפילה מרכזי ובעל חשיבות רבה, עשו יהודים רבים שימוש במדרש זה כדרך לתאר את מידת חשיבותו של הכותל.

תפילות של יהודים ועלייתם לאתרים סביב קירות הר הבית‏[5] מוזכרות בתלמוד[6] כבר לגבי חכמים בדור שלאחר החורבן, אולם לאחר מרד בר כוכבא אסרו הרומאים על יהודים לבוא לירושלים.

תפילות של יהודים מול קירות הר הבית מתועדות החל מהמאה הרביעית בסיפורי נוסעים ועולים לרגל. עדות ראשונה לכך נמצאת בדבריו של "הנוסע מבורדו" - עולה רגל נוצרי, שהגיע לירושלים בשנת 333:


מיוחסת לכותל המערבי קדושה יתרה, ובשל כך נקבע במאה ה-14 מקום תפילה סמוך אליו, המשמש עד היום. לכותל המערבי חשיבות דתית, לאומית והיסטורית, ואלה מביאים אליו מיליוני מבקרים בכל שנה, יהודים ושאינם יהודים - בני מצווה חוגגים שם עם משפחתם, חיילים נשבעים אמונים ברחבתו העליונה, ואישים מרחבי העולם מבקרים בו.

תוכן עניינים

  [הסתרה

[עריכה]רקע ותיאור

שיר על הכותל מאת הרב ד"ר חיים גרשון וידאוֶור (ווידאווער) הלוי מקהילת בני ישורון בניו יורק, שפורסם בעיתון החבצלת במרץ 1871

הכותל המערבי נבנה כחלק מסדרת שיפוץ מקיפה ביותר שיזם המלך הורדוס בהר הבית במאה הראשונה לפני הספירה. עד ימיו של הורדוס היה הר הבית קטן למדי, והשתרע על שטחו הטבעי של הר המוריה. הורדוס הרחיב את המתחם אל הגאיות וההרים המקיפים את ההר. כדי לתמוך ברחבה הגדולה, ששוליה תוכננו להיות מעל פני הקרקע, הורדוס הקים ארבעה קירות תמך עצומים, שיצרו יחד מבנה טרפזי, ובחלל בינם לבין ההר בנה קשתות וקמרונות. בשנת 2011 התגלו מתחת לנדבך הראשון של הכותל, באזור קשת רובינסון, מטבעות שככל הנראה הוטבעו כ-20 שנה לאחר מות הורדוס; תגלית זו מערערת את הקביעה כי הכותל המערבי נבנה כולו בתקופת הורדוס‏[1].

הכותל המערבי, שהוא הארוך מבין הכתלים, נמשך לאורך כ-488 מטרים, וגובהו המקורי הגיע ככל הנראה לכ-30 מטרים. עקב איסור מוסלמי על מחקרארכאולוגי בהר הבית, לא ניתן למדוד את עובי הכותל, אולם על פי מדידות שונות נראה כי עובי הכתלים כולם נע בין 4 מטרים בחלק התחתון, ל-2 מטרים בחלק העליון. הקיר נבנה באבני גיר מסוג מֵלֶכֵּה, שנחצבו כנראה במערת צדקיהו, השוכנת במרחק של כמה מאות מטרים מהר הבית. גודל האבנים ומשקלן משתנה, ונע בין כשני טון לכמה מאות טונות כל אחת. האבן הגדולה ביותר שוכנת במנהרות הכותל ואורכה כ-14 מטרים. כדי לייצב את הכותל, שהיה נתון בלחץ עצום של הקשתות והקמרונות בחללים הפנימיים שמאחוריו, הוא נבנה בתבנית פירמידאלית, כך שכל נדבך נסוג בכשני סנטימטרים פנימה ביחס לנדבך שתחתיו. דבר זה מאפיין את הכתלים כולם, וניתן להבחין בשיפועים אלה בפינות הר הבית.

הכותל המערבי קיים עד היום לכל אורכו, ומשתרע מפינת הר הבית הדרום-מערבית ועד הפינה הצפון-מערבית, לאורך הגן הארכאולוגי ירושלים, רחבת התפילה, בצמוד לבתים פרטיים ברובע המוסלמי ולאורך מנהרות הכותל. הקטע הדרומי, השוכן בגן הארכאולוגי, משתרע לאורך כ-80 מטרים; רחבת התפילה כוללת כ-60 מטרים, וכל המשכו של הקיר עובר במנהרות הכותל. החלק הגלוי המוכר ביותר של הכותל הוא רחבת התפילה, בה השתמרו הנדבכים המקוריים עד לגובה של 19 מטרים. חלק גלוי קטן נוסף הוא הכותל הקטן, השוכן ליד שער הברזל ברובע המוסלמי.

נדבכיו העליונים של הכותל, כשאר הכתלים, נהרסו על ידי הרומאים בעקבות המרד הגדול וחורבן ירושלים בשנת 70 לספירה, אך שופצו בידי שושלת בית אומיההמוסלמית במאה השמינית. במסגרת שיפוץ זה בנו האומיים כמה נדבכים מעל אבני הכותל המקוריות, ופילסו את שטח הר הבית מחדש. ברחבת התפילה, למשל, ניתן להבחין בין האבנים המקוריות ובין השיפוץ: האבנים ההרודיאניות גדולות מאוד אך מגוונות בגודלן, הן מוחלקות, ולכל אחת מהן מסגרת שוליים מוקפדת. האבנים האומיות, לעומת זאת, קטנות בהרבה, בעלות גודל אחיד, ופניהן חלקות לגמרי ללא גימור או מסגרת.

מעל הבניה האומאית 4 נדבכים נמוכים, ככל הנראה של בניה עבאסית או פאטימית. מעליה לגובה של כמעט 5 מטר ישנה בניה ממלוכית באבנים קטנות ומעליה שורה של אבנים, שהן ככל הנראה פוסט סולימאן. בתקופת המנדט הבריטי הוסיפו המוסלמים כ-15 נדבכים צרים לכותל באזור רחבת התפילה [דרוש מקור](שהייתה אז סמטה צרה). הדבר עורר מתח בין יהודים ומוסלמים, ואף עלה כטענה יהודית על הפרת הסטטוס קוו בדיונים במשפט הכותל. אחרי מלחמת ששת הימים, במסגרת הכשרת רחבת התפילה, יושרה גם השורה האחרונה של הכותל, והיא בולטת בגונה הלבן הבוהק.

קטע הכותל ברחבת התפילה מאופיין בצמחיית-קירות טיפוסית, הכוללת כמה פרטים של צלף קוצנישיכרון זהובשרביטןמציץ סוריצמרנית הסלעיםלוע האריהסיצילי, וארכובית שבטבטית[2]

[עריכה]הכותל במסורת היהודית

בעת העתיקה

במקרא נחשב מקום בית המקדש למקום קדוש, ואף על הר הבית חלים דיני קדושה שונים. לפי דיני קדושה אלו נאסרו חלקים שונים ברחבי הר הבית לכניסה שלא בטהרה ושלא בקיום תנאים מיוחדים נוספים. גם לאחר חורבן הבית, אמרו חז"ל כי הקדושה עדיין קיימת באותם המקומות ומחמת שלא ניתן היום להיטהר מטומאת מת הרי שעל פי ההלכה היהודית הכניסה לרוב המקומות שבהר הבית אסורה באיסור חמור. מאחר שתקופה ארוכה לא יכלו יהודים להיות בירושלים ובהר הבית לכן לא נשארה מסורת ברורה היכן בדיוק המקומות המותרים בו. תפילה מול כתליו השונים הייתה המקום הקרוב ביותר שלא היה ספק לגביו. מאוחר יותר, ובנסיבות היסטוריות שונות, זכה כותלו המערבי של הר הבית למעמד מיוחד מביניהם.

הכותל המערבי כפי שעובד בשנת 1860 מציור של הצייר האנגלי ויליאם הנרי ברטלט ב-1844

הכותל המערבי של הר הבית אינו מוזכר במקורות במפורש, ואינו מתואר כמקום קדוש יותר משאר שרידיו של הר הבית. אמונה מסורתית רווחת קושרת את המאמר "מעולם לא זזה שכינה מכותל המערבי של בית המקדש"‏[3] לכותל המערבי של ימינו, אולם קישור זה הוא מאוחר, ובפועל מדבר המדרש על כותלו המערבי של בית המקדש עצמו, כפי שניתן ללמוד מהמדרש, המבאר כי קדושת הכותל המערבי של בית המקדש נובעת מכך שמקום השכינה הוא במערב (ומשום כך אף כיוון התפילה, לפי אחת הדעות בחז"ל, הוא לצד מערב).‏[4] האגדה המובאת במדרש, לפיה הכותל המערבי הוא הכותל היחידי שלא חרב, מתייחסת אף היא לכותלו של בית המקדש, ולא לכותל המערבי של הר הבית - הכותל המערבי של ימינו. עם השנים, כאשר נתקבע הכותל המערבי כמקום תפילה מרכזי ובעל חשיבות רבה, עשו יהודים רבים שימוש במדרש זה כדרך לתאר את מידת חשיבותו של הכותל.

תפילות של יהודים ועלייתם לאתרים סביב קירות הר הבית‏[5] מוזכרות בתלמוד[6] כבר לגבי חכמים בדור שלאחר החורבן, אולם לאחר מרד בר כוכבא אסרו הרומאים על יהודים לבוא לירושלים.

תפילות של יהודים מול קירות הר הבית מתועדות החל מהמאה הרביעית בסיפורי נוסעים ועולים לרגל. עדות ראשונה לכך נמצאת בדבריו של "הנוסע מבורדו" - עולה רגל נוצרי, שהגיע לירושלים בשנת 333:


מיוחסת לכותל המערבי קדושה יתרה, ובשל כך נקבע במאה ה-14 מקום תפילה סמוך אליו, המשמש עד היום. לכותל המערבי חשיבות דתית, לאומית והיסטורית, ואלה מביאים אליו מיליוני מבקרים בכל שנה, יהודים ושאינם יהודים - בני מצווה חוגגים שם עם משפחתם, חיילים נשבעים אמונים ברחבתו העליונה, ואישים מרחבי העולם מבקרים בו.

תוכן עניינים

  [הסתרה

[עריכה]רקע ותיאור

שיר על הכותל מאת הרב ד"ר חיים גרשון וידאוֶור (ווידאווער) הלוי מקהילת בני ישורון בניו יורק, שפורסם בעיתון החבצלת במרץ 1871

הכותל המערבי נבנה כחלק מסדרת שיפוץ מקיפה ביותר שיזם המלך הורדוס בהר הבית במאה הראשונה לפני הספירה. עד ימיו של הורדוס היה הר הבית קטן למדי, והשתרע על שטחו הטבעי של הר המוריה. הורדוס הרחיב את המתחם אל הגאיות וההרים המקיפים את ההר. כדי לתמוך ברחבה הגדולה, ששוליה תוכננו להיות מעל פני הקרקע, הורדוס הקים ארבעה קירות תמך עצומים, שיצרו יחד מבנה טרפזי, ובחלל בינם לבין ההר בנה קשתות וקמרונות. בשנת 2011 התגלו מתחת לנדבך הראשון של הכותל, באזור קשת רובינסון, מטבעות שככל הנראה הוטבעו כ-20 שנה לאחר מות הורדוס; תגלית זו מערערת את הקביעה כי הכותל המערבי נבנה כולו בתקופת הורדוס‏[1].

הכותל המערבי, שהוא הארוך מבין הכתלים, נמשך לאורך כ-488 מטרים, וגובהו המקורי הגיע ככל הנראה לכ-30 מטרים. עקב איסור מוסלמי על מחקרארכאולוגי בהר הבית, לא ניתן למדוד את עובי הכותל, אולם על פי מדידות שונות נראה כי עובי הכתלים כולם נע בין 4 מטרים בחלק התחתון, ל-2 מטרים בחלק העליון. הקיר נבנה באבני גיר מסוג מֵלֶכֵּה, שנחצבו כנראה במערת צדקיהו, השוכנת במרחק של כמה מאות מטרים מהר הבית. גודל האבנים ומשקלן משתנה, ונע בין כשני טון לכמה מאות טונות כל אחת. האבן הגדולה ביותר שוכנת במנהרות הכותל ואורכה כ-14 מטרים. כדי לייצב את הכותל, שהיה נתון בלחץ עצום של הקשתות והקמרונות בחללים הפנימיים שמאחוריו, הוא נבנה בתבנית פירמידאלית, כך שכל נדבך נסוג בכשני סנטימטרים פנימה ביחס לנדבך שתחתיו. דבר זה מאפיין את הכתלים כולם, וניתן להבחין בשיפועים אלה בפינות הר הבית.

הכותל המערבי קיים עד היום לכל אורכו, ומשתרע מפינת הר הבית הדרום-מערבית ועד הפינה הצפון-מערבית, לאורך הגן הארכאולוגי ירושלים, רחבת התפילה, בצמוד לבתים פרטיים ברובע המוסלמי ולאורך מנהרות הכותל. הקטע הדרומי, השוכן בגן הארכאולוגי, משתרע לאורך כ-80 מטרים; רחבת התפילה כוללת כ-60 מטרים, וכל המשכו של הקיר עובר במנהרות הכותל. החלק הגלוי המוכר ביותר של הכותל הוא רחבת התפילה, בה השתמרו הנדבכים המקוריים עד לגובה של 19 מטרים. חלק גלוי קטן נוסף הוא הכותל הקטן, השוכן ליד שער הברזל ברובע המוסלמי.

נדבכיו העליונים של הכותל, כשאר הכתלים, נהרסו על ידי הרומאים בעקבות המרד הגדול וחורבן ירושלים בשנת 70 לספירה, אך שופצו בידי שושלת בית אומיההמוסלמית במאה השמינית. במסגרת שיפוץ זה בנו האומיים כמה נדבכים מעל אבני הכותל המקוריות, ופילסו את שטח הר הבית מחדש. ברחבת התפילה, למשל, ניתן להבחין בין האבנים המקוריות ובין השיפוץ: האבנים ההרודיאניות גדולות מאוד אך מגוונות בגודלן, הן מוחלקות, ולכל אחת מהן מסגרת שוליים מוקפדת. האבנים האומיות, לעומת זאת, קטנות בהרבה, בעלות גודל אחיד, ופניהן חלקות לגמרי ללא גימור או מסגרת.

מעל הבניה האומאית 4 נדבכים נמוכים, ככל הנראה של בניה עבאסית או פאטימית. מעליה לגובה של כמעט 5 מטר ישנה בניה ממלוכית באבנים קטנות ומעליה שורה של אבנים, שהן ככל הנראה פוסט סולימאן. בתקופת המנדט הבריטי הוסיפו המוסלמים כ-15 נדבכים צרים לכותל באזור רחבת התפילה [דרוש מקור](שהייתה אז סמטה צרה). הדבר עורר מתח בין יהודים ומוסלמים, ואף עלה כטענה יהודית על הפרת הסטטוס קוו בדיונים במשפט הכותל. אחרי מלחמת ששת הימים, במסגרת הכשרת רחבת התפילה, יושרה גם השורה האחרונה של הכותל, והיא בולטת בגונה הלבן הבוהק.

קטע הכותל ברחבת התפילה מאופיין בצמחיית-קירות טיפוסית, הכוללת כמה פרטים של צלף קוצנישיכרון זהובשרביטןמציץ סוריצמרנית הסלעיםלוע האריהסיצילי, וארכובית שבטבטית[2]

[עריכה]הכותל במסורת היהודית

בעת העתיקה

במקרא נחשב מקום בית המקדש למקום קדוש, ואף על הר הבית חלים דיני קדושה שונים. לפי דיני קדושה אלו נאסרו חלקים שונים ברחבי הר הבית לכניסה שלא בטהרה ושלא בקיום תנאים מיוחדים נוספים. גם לאחר חורבן הבית, אמרו חז"ל כי הקדושה עדיין קיימת באותם המקומות ומחמת שלא ניתן היום להיטהר מטומאת מת הרי שעל פי ההלכה היהודית הכניסה לרוב המקומות שבהר הבית אסורה באיסור חמור. מאחר שתקופה ארוכה לא יכלו יהודים להיות בירושלים ובהר הבית לכן לא נשארה מסורת ברורה היכן בדיוק המקומות המותרים בו. תפילה מול כתליו השונים הייתה המקום הקרוב ביותר שלא היה ספק לגביו. מאוחר יותר, ובנסיבות היסטוריות שונות, זכה כותלו המערבי של הר הבית למעמד מיוחד מביניהם.

הכותל המערבי כפי שעובד בשנת 1860 מציור של הצייר האנגלי ויליאם הנרי ברטלט ב-1844

הכותל המערבי של הר הבית אינו מוזכר במקורות במפורש, ואינו מתואר כמקום קדוש יותר משאר שרידיו של הר הבית. אמונה מסורתית רווחת קושרת את המאמר "מעולם לא זזה שכינה מכותל המערבי של בית המקדש"‏[3] לכותל המערבי של ימינו, אולם קישור זה הוא מאוחר, ובפועל מדבר המדרש על כותלו המערבי של בית המקדש עצמו, כפי שניתן ללמוד מהמדרש, המבאר כי קדושת הכותל המערבי של בית המקדש נובעת מכך שמקום השכינה הוא במערב (ומשום כך אף כיוון התפילה, לפי אחת הדעות בחז"ל, הוא לצד מערב).‏[4] האגדה המובאת במדרש, לפיה הכותל המערבי הוא הכותל היחידי שלא חרב, מתייחסת אף היא לכותלו של בית המקדש, ולא לכותל המערבי של הר הבית - הכותל המערבי של ימינו. עם השנים, כאשר נתקבע הכותל המערבי כמקום תפילה מרכזי ובעל חשיבות רבה, עשו יהודים רבים שימוש במדרש זה כדרך לתאר את מידת חשיבותו של הכותל.

תפילות של יהודים ועלייתם לאתרים סביב קירות הר הבית‏[5] מוזכרות בתלמוד[6] כבר לגבי חכמים בדור שלאחר החורבן, אולם לאחר מרד בר כוכבא אסרו הרומאים על יהודים לבוא לירושלים.

תפילות של יהודים מול קירות הר הבית מתועדות החל מהמאה הרביעית בסיפורי נוסעים ועולים לרגל. עדות ראשונה לכך נמצאת בדבריו של "הנוסע מבורדו" - עולה רגל נוצרי, שהגיע לירושלים בשנת 333:


[עריכה]רקע ותיאור

שיר על הכותל מאת הרב ד"ר חיים גרשון וידאוֶור (ווידאווער) הלוי מקהילת בני ישורון בניו יורק, שפורסם בעיתון החבצלת במרץ 1871

הכותל המערבי נבנה כחלק מסדרת שיפוץ מקיפה ביותר שיזם המלך הורדוס בהר הבית במאה הראשונה לפני הספירה. עד ימיו של הורדוס היה הר הבית קטן למדי, והשתרע על שטחו הטבעי של הר המוריה. הורדוס הרחיב את המתחם אל הגאיות וההרים המקיפים את ההר. כדי לתמוך ברחבה הגדולה, ששוליה תוכננו להיות מעל פני הקרקע, הורדוס הקים ארבעה קירות תמך עצומים, שיצרו יחד מבנה טרפזי, ובחלל בינם לבין ההר בנה קשתות וקמרונות. בשנת 2011 התגלו מתחת לנדבך הראשון של הכותל, באזור קשת רובינסון, מטבעות שככל הנראה הוטבעו כ-20 שנה לאחר מות הורדוס; תגלית זו מערערת את הקביעה כי הכותל המערבי נבנה כולו בתקופת הורדוס‏[1].

הכותל המערבי, שהוא הארוך מבין הכתלים, נמשך לאורך כ-488 מטרים, וגובהו המקורי הגיע ככל הנראה לכ-30 מטרים. עקב איסור מוסלמי על מחקרארכאולוגי בהר הבית, לא ניתן למדוד את עובי הכותל, אולם על פי מדידות שונות נראה כי עובי הכתלים כולם נע בין 4 מטרים בחלק התחתון, ל-2 מטרים בחלק העליון. הקיר נבנה באבני גיר מסוג מֵלֶכֵּה, שנחצבו כנראה במערת צדקיהו, השוכנת במרחק של כמה מאות מטרים מהר הבית. גודל האבנים ומשקלן משתנה, ונע בין כשני טון לכמה מאות טונות כל אחת. האבן הגדולה ביותר שוכנת במנהרות הכותל ואורכה כ-14 מטרים. כדי לייצב את הכותל, שהיה נתון בלחץ עצום של הקשתות והקמרונות בחללים הפנימיים שמאחוריו, הוא נבנה בתבנית פירמידאלית, כך שכל נדבך נסוג בכשני סנטימטרים פנימה ביחס לנדבך שתחתיו. דבר זה מאפיין את הכתלים כולם, וניתן להבחין בשיפועים אלה בפינות הר הבית.

הכותל המערבי קיים עד היום לכל אורכו, ומשתרע מפינת הר הבית הדרום-מערבית ועד הפינה הצפון-מערבית, לאורך הגן הארכאולוגי ירושלים, רחבת התפילה, בצמוד לבתים פרטיים ברובע המוסלמי ולאורך מנהרות הכותל. הקטע הדרומי, השוכן בגן הארכאולוגי, משתרע לאורך כ-80 מטרים; רחבת התפילה כוללת כ-60 מטרים, וכל המשכו של הקיר עובר במנהרות הכותל. החלק הגלוי המוכר ביותר של הכותל הוא רחבת התפילה, בה השתמרו הנדבכים המקוריים עד לגובה של 19 מטרים. חלק גלוי קטן נוסף הוא הכותל הקטן, השוכן ליד שער הברזל ברובע המוסלמי.

נדבכיו העליונים של הכותל, כשאר הכתלים, נהרסו על ידי הרומאים בעקבות המרד הגדול וחורבן ירושלים בשנת 70 לספירה, אך שופצו בידי שושלת בית אומיההמוסלמית במאה השמינית. במסגרת שיפוץ זה בנו האומיים כמה נדבכים מעל אבני הכותל המקוריות, ופילסו את שטח הר הבית מחדש. ברחבת התפילה, למשל, ניתן להבחין בין האבנים המקוריות ובין השיפוץ: האבנים ההרודיאניות גדולות מאוד אך מגוונות בגודלן, הן מוחלקות, ולכל אחת מהן מסגרת שוליים מוקפדת. האבנים האומיות, לעומת זאת, קטנות בהרבה, בעלות גודל אחיד, ופניהן חלקות לגמרי ללא גימור או מסגרת.

מעל הבניה האומאית 4 נדבכים נמוכים, ככל הנראה של בניה עבאסית או פאטימית. מעליה לגובה של כמעט 5 מטר ישנה בניה ממלוכית באבנים קטנות ומעליה שורה של אבנים, שהן ככל הנראה פוסט סולימאן. בתקופת המנדט הבריטי הוסיפו המוסלמים כ-15 נדבכים צרים לכותל באזור רחבת התפילה [דרוש מקור](שהייתה אז סמטה צרה). הדבר עורר מתח בין יהודים ומוסלמים, ואף עלה כטענה יהודית על הפרת הסטטוס קוו בדיונים במשפט הכותל. אחרי מלחמת ששת הימים, במסגרת הכשרת רחבת התפילה, יושרה גם השורה האחרונה של הכותל, והיא בולטת בגונה הלבן הבוהק.

קטע הכותל ברחבת התפילה מאופיין בצמחיית-קירות טיפוסית, הכוללת כמה פרטים של צלף קוצנישיכרון זהובשרביטןמציץ סוריצמרנית הסלעיםלוע האריהסיצילי, וארכובית שבטבטית[2]

[עריכה]הכותל במסורת היהודית

בעת העתיקה

במקרא נחשב מקום בית המקדש למקום קדוש, ואף על הר הבית חלים דיני קדושה שונים. לפי דיני קדושה אלו נאסרו חלקים שונים ברחבי הר הבית לכניסה שלא בטהרה ושלא בקיום תנאים מיוחדים נוספים. גם לאחר חורבן הבית, אמרו חז"ל כי הקדושה עדיין קיימת באותם המקומות ומחמת שלא ניתן היום להיטהר מטומאת מת הרי שעל פי ההלכה היהודית הכניסה לרוב המקומות שבהר הבית אסורה באיסור חמור. מאחר שתקופה ארוכה לא יכלו יהודים להיות בירושלים ובהר הבית לכן לא נשארה מסורת ברורה היכן בדיוק המקומות המותרים בו. תפילה מול כתליו השונים הייתה המקום הקרוב ביותר שלא היה ספק לגביו. מאוחר יותר, ובנסיבות היסטוריות שונות, זכה כותלו המערבי של הר הבית למעמד מיוחד מביניהם.

הכותל המערבי כפי שעובד בשנת 1860 מציור של הצייר האנגלי ויליאם הנרי ברטלט ב-1844

הכותל המערבי של הר הבית אינו מוזכר במקורות במפורש, ואינו מתואר כמקום קדוש יותר משאר שרידיו של הר הבית. אמונה מסורתית רווחת קושרת את המאמר "מעולם לא זזה שכינה מכותל המערבי של בית המקדש"‏[3] לכותל המערבי של ימינו, אולם קישור זה הוא מאוחר, ובפועל מדבר המדרש על כותלו המערבי של בית המקדש עצמו, כפי שניתן ללמוד מהמדרש, המבאר כי קדושת הכותל המערבי של בית המקדש נובעת מכך שמקום השכינה הוא במערב (ומשום כך אף כיוון התפילה, לפי אחת הדעות בחז"ל, הוא לצד מערב).‏[4] האגדה המובאת במדרש, לפיה הכותל המערבי הוא הכותל היחידי שלא חרב, מתייחסת אף היא לכותלו של בית המקדש, ולא לכותל המערבי של הר הבית - הכותל המערבי של ימינו. עם השנים, כאשר נתקבע הכותל המערבי כמקום תפילה מרכזי ובעל חשיבות רבה, עשו יהודים רבים שימוש במדרש זה כדרך לתאר את מידת חשיבותו של הכותל.

תפילות של יהודים ועלייתם לאתרים סביב קירות הר הבית‏[5] מוזכרות בתלמוד[6] כבר לגבי חכמים בדור שלאחר החורבן, אולם לאחר מרד בר כוכבא אסרו הרומאים על יהודים לבוא לירושלים.

תפילות של יהודים מול קירות הר הבית מתועדות החל מהמאה הרביעית בסיפורי נוסעים ועולים לרגל. עדות ראשונה לכך נמצאת בדבריו של "הנוסע מבורדו" - עולה רגל נוצרי, שהגיע לירושלים בשנת 333:

"יש שתי אנדרטאות של אדריאנוס, ולא רחוק מהאנדרטאות נמצאת אבן נקובה שהיהודים באים אליה כל שנה ומושחים אותה בשמן. הם מקוננים על עצמם באנחות וקורעים את בגדיהם ואז עוזבים".

– יומן מסע מבורדו לירושלים, תיאור ירושלים, חלק 591[7]

התיאור מתייחס ככל הנראה לטקסי האבלות של תשעה באב. מקומה של "האבן הנקובה" אינו ברור, אך לצד ההנחה שהכוונה לאבן בכותל המערבי, שכן הוא מופיע בפירוש בתיאורים דומים נוספים, יש שמעריכים שהיא עמדה דווקא באזור הפינה הדרומית-מזרחית של הר הבית. באותה תקופה הוטלו מגבלות חמורות על כניסת יהודים לירושלים, כך שיהודים פקדו בעיקר את הר הזיתים, שממנו היה אפשר להשקיף על הר הבית. כיוון שכך, ייחסו יהודים חשיבות מיוחדת דווקא לכותל המזרחי של חומת הר הבית, כיוון שהוא הנשקף מהר הזיתים, וכיוון שממנו יצאו הכהן הגדול ועוזריו להכין אפר פרה אדומה בתקופת המקדש.

בימי הביניים

עד למאה השביעית, עמדו בשממונן חורבותיו של בית המקדש, שהשלטון הביזנטי לא שיפצם או שינם. בשנת 614 גורשו הביזנטים על ידי הפרסים, שנעזרו ביהודים במלחמותיהם בארץ ישראל ובירושלים, ואלו העניקו ליהודים חופש פעולה מסוים שעורר תקוות משיחיות בקרב היהודים, שאף היו מעורבים בהרס הכנסיות שחוללו הפרסים.‏[8][9] כעבור זמן לא רב חל מפנה בעמדת הפרסים, שנטו אחר כך להעדיף לטפח את קשריהם עם המוני הנוצרים בשטחים שכבשו. השינוי בעמדתם של הפרסים הביא לקיצו את הניסיון היהודי להפוך את ירושלים לעיר יהודית.‏[10]

עם שובם של הביזנטים לשלוט בירושלים בשנת 628 נפרעו מן היהודים על תמיכתם, וחוללו הרס נורא ומכוון בהר הבית. הכותל המערבי של הר הבית ניזוק פחות, שכן למרגלותיו שכנה שכונת מגורים, שהרס הכותל היה מחייב את פינויה.‏[11] הארכאולוג מאיר בן דב, שהיה מנהל החפירות הארכאולוגיות ליד הר הבית ופיקח על חפירות הכותל, סבור כי בתקופת הרס זו החלה בניית "כנסיית ניצחון" נוצרית מתומנת על הר הבית, צורהאדריכלית מקובלת במבנים נוצריים דומים, ודומה לזו של הכנסייה בגריזים.‏[12] אך זמן לא רב אחרי שובם של הביזנטים, בשנת 638, נכבשה ירושלים בידי המוסלמים. אלו שיפצו והגביהו את כתליו החרבים למחצה של הר הבית, הקימו מבני ציבור של הח'ליפות סמוך לכותל המערבי. הם בנו, אולי על בסיס יסוד הכנסייה הביזנטית, את מבנה כיפת הסלע[13].

בראשית התקופה הערבית הראשונה הגיעו לירושלים כשבעים משפחות יהודיות מטבריה, בהזמנת השלטון החדש אשר נזקק למלאכות בהן עסקו והתמחו. יהודים אלה קבעו את מקום מגוריהם בסמוך לכותל הדרומי של הר הבית.[14] נאסר עליהם להיכנס להר הבית, אותו הפכו המוסלמים לאתר הקדוש להם.

על תפילות היהודים בסמוך לכתלים הדרומי והמזרחי של הר הבית בתקופה הערבית הראשונה, כותב מאיר בן דב:

"הבחירה של הדרום כאתר התפילה היהודי נבעה מכך שבכותל הדרומי נמצאו שני שערי חֻלדה: שערי הכניסה והיציאה הראשיים של הר הבית, בימי הבית השני. כמה עשרות שנים לאחר-מכן, בנו המוסלמים ארמון וכמה מבני-יוקרה הקשורים בו, מדרום להר הבית וסמוך לשערי חלדה. השערים ששוקמו היו לשערי כניסה להר הבית, אך נועדו רק לבאי הארמון, וכך נאלצו היהודים לחפש להם שוב אתר לתפילה.

הפעם פנו לכתל המזרחי. היה זה בשל שער הכהן, הוא שער שושן ובשל המסורת, לפיה כאשר יהודים לא יכלו להיכנס לעיר הם התפללו אל מול כותל המזרח ושער הכוהן מעל הר הזיתים. עם נפילת השושלת האומיית והזנחת מפעל הבנייה האדיר בדרום, חזרו יהודים להתפלל סמוך לשערי חלדה בדרום".

– מאיר בן דב, 'הכותל המערבי: מאימתי?'

הרמב"ם אשר שהה בארץ ישראל בשנים 1165 - 1166, ביקר ככל הנראה בירושלים למשך שלושה ימים ואף נכנס להר הבית עצמו להתפלל אך אינו מזכיר ביקור באחד מכתליו של ההר.[15]

בנימין מטודלה, שביקר בירושלים בשנת 1170 בערך, מזכיר מקום מול כיפת הסלע: "כותל מערבי, אחד מהכתלים שהיו במקדש בקודש הקודשים, וקוראים אותו שער הרחמים, ולשם באים היהודים להתפלל בפני הכותל בעזרה".[16] תיאור דומה מופיע בספרו של רבי יצחק חילושבילי ירושלים, שיצא לאור ב-1333, וגם בתיאור זה נזכר "הכותל המערבי" עם הביטוי "שער הרחמים".

לדעת בן-דב בעקבות התפתחות הקהילה היהודית ברובע היהודי בראשות הרמב"ן שהחלה בשלהי המאה ה-13, ניתן לשער שהתפילה בכותל המערבי של הר הבית נקבעה במאה ה-14.

תמונת משפחות יהודים בכותל המערבי בשנת 1880, כנראה בתשעה באב, שיצר האמן הצרפתי אלכסנדר בידה

[עריכה]ראשית העת החדשה

התיאור הראשון שאפשר לקשרו בוודאות למקום המוכר כיום בשם "הכותל המערבי" נכתב בשנת 1488 בידי רבי עובדיה מברטנורא, בעקבות ביקורו בירושלים.

"וכותל מערבי, אשר הוא קיים עדיין, רצוני לומר חלק ממנו, אבניו הן אבנים גדולות מאד ועבות, לא ראיתי כגודל האבנים ההן בשום בניין קדמון, לא ברומי ולא בשאר מקומות".

– רבי עובדיה מברטנורא, אגרות ארץ ישראל, עמ' 134.

זמן קצר לאחר כיבוש ירושלים בידי העות'מאנים בשנת 1517, החל השלטון העות'מאני לשקם את העיר ואת המבנים שבה, ואף עודד יהודים ממגורשי ספרדלהתיישב ברחבי האימפריה העות'מאנית בכלל, ובארץ ישראל בפרט. לפיכך, יהודים רבים יותר יכלו לפקוד את המקום והכותל המערבי הוכר כאתר תפילה יהודי באופן רשמי על ידי השלטונות בפקודת הסולטאן סֻלמאן. התפילה נערכה בסמטה צרה ליד קטע קטן שאורכו היה עשרים מטרים, ובמרחק של כ-110 מטרים מצפון לפינה הדרומית-מערבית.

במהלך המאה ה-16 התרבו התיאורים של הכותל המערבי ברשימותיהם של נוסעים יהודים וקראים, ונראה שבתקופה זו כבר הפך המקום לאתר תפילה יהודי מוכר וסמל קדוש ליהודי התפוצות.‏[17] מתקופה זו ישנם מקורות בהם חכמי ישראל מייחסים למעמד התפילה הסמוך לכותלו המערבי של הר הבית, יחס נכבד בדומה לעמידה בפני כותלו המערבי של בית המקדש.‏[18]

[עריכה]הכותל במסורת המוסלמית

הערבים כינו את הכותל בשם "כותל הדמעות" או "כותל הבכי" (حائط المبكى, חאאֶ'ט אלמַבְּכּא), על שם תפילותיהם ובכיים של היהודים שבאו להתפלל שם, וכינוי זה התקבל מאוחר יותר גם לתיאור הכותל בשפה האנגלית(The Wailing Wall) ו"כותל הקינות" בשפה הצרפתית.

על פי ד"ר שמואל ברקוביץ', עד המאה ה-19 המסורת המוסלמית זיהתה את הכותל הדרומי או המזרחי כמקום אליו קשר הנביא מוחמד את הבהמה הפלאית שלו, "אל-בוראק", לאחר מסע הטיסה הלילי שלו ממכה אלמסגד אל-אקצא. כאשר התפתח המאבק סביב הכותל המערבי במאה ה-19, העתיקו המוסלמים ממניעים פוליטיים את נקודת הקשירה של "אל בוראק" אל הכותל המערבי. באנציקלופדיה של האסלאם שיצאה בראשית המאה ה-20, בספרו של ההיסטוריון עראף אל-עראף, "ההיסטוריה המפורטת של ירושלים" וכן בספרי תיירות של הוואקף עד 1990 אין אזכור לכותל המערבי כקשור לאסלאם.‏[19]

המופתי אמין אל חוסייני עשה שימוש במסורת זו, בנוסף לטיעונים משפטיים כאלה ואחרים, כדי לדרוש בעלות על הכותל בתקופת המנדט הבריטי. מסורת זו נעשתה מקובלת יותר ויותר בקרב ההוגים המוסלמים במהלךהמאה ה-20, ככל שהסכסוך בין היהודים לערבים בירושלים גבר. ובמיוחד מאז מאורעות תרפ"ט שהחלו בכותל המערבי, ומכונות לפיכך בערבית "מהפכת אל-בוראק". כיום אין מוסלמים רבים המערערים על המסורת הזו.

בתחילת המאה ה-21, הכחישו אישי דת מוסלמיים בכירים, בהם השייח' עכרמה צברי והשייח' מוחמד חוסיין, את הקשר ההיסטורי של היהודים לכותל המערבי, וטענו כי הוא שייך לווקף המוסלמי.‏[19][20]

בשנת 2011, טען ארכאולוגי פלסטיני מאוניברסיטת ביר-זית, כי מציאת מטבעות מתחת לכותל המערבי אשר לטענתו "היה הקיר המערבי של בית המקדש" מהווה עוד הוכחה לטענה הכוזבת של היהודים לגבי הקיום האגדי של המקדש‏[21]

[עריכה]הכותל בעת החדשה

[עריכה]בתקופת השלטון הבריטי

חיילי הגדודים העבריים בכותל המערבי, 1918

לאחר כיבוש ירושלים בידי הבריטים בשנת 1917, ועם סיום מלחמת העולם הראשונה והתקופה העות'מאנית בארץ ישראל בשנת 1918, התגברה נוכחותם של יהודים תושבי הארץ ומבקרים מהתפוצות בכותל המערבי. מאורעות תר"פ 1920 התחוללו בעיר העתיקה בסמוך לכותל. במשך שנת 1921 החלו להירשם אירועים של פגיעה בבאי הכותל, אך זרם הפוקדים את הכותל המשיך לעלות בהתמדה ובמיוחד בימי חג ומועד.

בשל העומס הרב במקום בימים נוראים ובשל תודעתם הלאומית, הציבו היהודים לקראת יום הכיפורים מספר ספסלים עבור חלושי-כח, ובפעם הראשונה גם מחיצה להפרדה בין גברים לנשים. בעיצומו של יום הכיפורים של שנת ה'תרפ"ט, 24 בספטמבר 1928 התפרצו שוטרים בריטים והסירו, תוך כדי התנגשות בקהל המתפללים, את המחיצה והספסלים.‏[22]

בעקבות מחאות היישוב היהודי בארץ ישראל ובעולם על ההתנגשות, שבה נפגעו מתפללים יהודים, מינתה ממשלת בריטניה בהסכמת חבר הלאומים "ועדה לקביעת הזכויות והתביעות השנויות במחלוקת של היהודים והמוסלמים בכותל המערבי" - ועדה זו כונתה גם בשם "ועדת הכותל הבינלאומית". בקיץ 1929 פרצומאורעות תרפ"ט שהחלו בתשעה באב ברחבי הארץ. ועדת הכותל הגישה את הדו"ח שלה ביוני 1931.‏[23]

בשנים 1930 - 1948
הכותל וצילום אישי בכרטיס ברכה ל"שנה טובה",תרצ"א 1931
נקודת משטרה בכניסה לרחבת הכותל, 1933

בעקבות אירועי הכותל ומאורעות תרפ"ט הוקמו בקרב היישוב היהודי שתי ועדות לצורך הטיפול בענייני הכותל. הוועדות היו מורכבות מנציגים של המוסדות הלאומייםהרבנות הראשית, ואגודת ישראל. בעקבות ועדות אלה ייסדו ב-1930 את תפקיד רב הכותל, שנמסר לרב יצחק אביגדור אורנשטיין.

בעקבות דו"ח הוועדה הבריטית נקבעו תקנות לסדרי התפילה בכותל, שבהן נאסר להניח שם כל חפץ כולל מחיצה, שולחן, ארון או כסא. הבאת ארון קודש ושולחן לקריאה בתורה הותרה רק בחגים ובימי צום.‏[24] בימים אחרים נאלצו המתפללים להפסיק את התפילה, וללכת אל בתים באזור, בהם ניתן היה לקיים את קריאת התורה, ולאחר מכן חזרו להמשך התפילה בכותל. נאסר לתקוע בשופר ליד הכותל, ולכן לא יכלו לקיים את תפילות ראש השנה. למרות זאת, בתפילת נעילה של יום הכיפורים תר"ץ 1930 תקע משה צבי סגל, צעיר מתנועת הנוער בית"ר.[25] ובמשך השנים, הוגנבו שופרות שבהם תקעו עם סיום היום בכל שנה.

למעשה בתקופה זו, מלבד בראש השנה, התקיימו בכותל המערבי תפילות בכל ימי השבוע. בימי חג ושבת היה הכותל הומה מרוב אנשים. גם מבקרים ותיירים רבים פקדו את המקום ותועדו כמדי יום ביומנו של הרב אורנשטיין. בשנת ה'תש"ו 1946 ביקרו בכותל, לפי הערכתו של רב הכותל, כ-370,000 נפש.[26]

התפילה הציבורית האחרונה בכותל נערכה בט"ז בכסלו תש"ח, ערב החלטת החלוקה של האו"ם ב-29 בנובמבר 1947. באותו יום נכחו בכותל כ-1,500 מתפללים שבאו במיוחד להתפלל להצלחת מדינת ישראל שבדרך. בחצות הלילה כמדי יום הגיעו קבוצות של חסידי ברסלב לערוך תיקון חצות. לאחר מכן חסמו הבריטים את הדרך אל הכותל. הערבים הטילו מצור על הרובע היהודי במשך 6 חודשים, עד שנפל בידי הלגיון הירדני באביב תש"ח 1948.

[עריכה]בתקופת השלטון הירדני, 1967-1948

בהסכם הכניעה של יהודי העיר העתיקה, סוכם שתתאפשר גישה של אזרחי מדינת ישראל לכותל. אך בפועל מאז כיבוש העיר בידי הירדנים ב-1948 ועד 1967נמנעה גישה של ישראלים לכותל. בתחילת התקופה היה הכותל סגור לתיירים, אך בהמשך נפתח לביקורי תיירים (לא ישראלים).‏[27] בתשעה באב מדי שנה נהגו יהודים לעלות להר ציון ל"מצפה הבית" כדי לצפות על הר הבית והכותל המערבי‏[28].

[עריכה]בתקופת שלטון ישראל

הכותל, כמו כל העיר העתיקה נכבש על ידי צה"ל במלחמת ששת הימיםתצלום הצנחנים בכותל המערבי הוא מהתמונות המפורסמות בתולדות המדינה. זמן קצר לאחר מכן נהרסה שכונת המוגרבים ששכנה בסמוך אל הכותל, ובמקומה נבנתה רחבה למתפללים ולמבקרים.

בשבועות תשכ"ז נפתחו שערי העיר העתיקה לתנועה חופשית של תושבי ישראל. יותר מ-200,000 איש הגיעו בהתרגשות רבה לבקר באזור, שביקורים בו נמנעו מהם במשך כשני עשורים. ביקורים אלה, שהיו כרוכים בחילול חג המוני (רבים מהמבקרים הגיעו ברכב בעצם החג), הדגישו את מעמדו של הכותל כאתר לאומי.

עקב התנועה הרבה נדרשו כללים וסדרים חדשים להתנהלות במקום, תוך תשומת לב לקדושתו וחשיבותו התרבותית. בח' בתמוז תשכ"ז, (16 ביולי 1967) - חוקקה הכנסת את חוק השמירה על המקומות הקדושים. האחריות למתחם הכותל המערבי, סדריו, תחזוקתו וניהולו עברו מן הרבנות הצבאית אל משרד הדתות, אז בראשותו של השר זרח ורהפטיג. תקנות שהותקנו מכוח חוק זה קובעות את המותר והאסור בכותל המערבי ובאזור הסמוך אליו.

לקראת תשעה באב תשכ"ז 1967 התחיל חיל הנדסה בהתקנת פנסים וזרקורים להארת המקום, כדי שאפשר יהיה לשהות בו גם בלילה, וכן נהרסו מבנים שנמצאו בסכנת התמוטטות. בתקופה זו התמנה האדריכל יוסף שנברגר לשמש יועץ שר הדתות לפיתוח רחבת הכותל. פרופ' בנימין מזר מונה לשמש ראש המשלחת הארכאולוגית לחפירות בכותל הדרומי ובכותל המערבי. במשך מספר חודשים שימש החלק הדרומי של רחבת הכותל כעזרת גברים, ואילו החלק הצפוני אשר מוגבה יותר שימש כעזרת נשים. הוחלט ליישר את השטח הצפוני המוגבה, ונחשפה הכניסה מתחת לבנין המחכמה. עפר, פסולת ושברי אבנים, מתחת לבנין המחכמה עד לקשת וילסון פונו.

[עריכה]כיום

אזור תחום ברחבה המשתרע עד הכותל עצמו נחשב כבית כנסת אורתודוקסי, בו נערכים מאות של מניינים במהלך כל היום ולפיכך קיימת בו הפרדה בין נשים לגברים. בכניסה אליו מתבקשים המבקרים לכסות את ראשם, והנשים מתבקשות לשמור על כללי הצניעות. נהוג שנערים המגיעים לגיל מצוות באים לכותל כדי לעלות לתורה. התפילה במקום מתנהלת על פי מנהגי היהדות האורתודוקסית.

עקב זאת, מדי פעם מתעוררות מחלוקות; למשל בעקבות נסיונות של קבוצת נשות הכותל (חלקן בנות התנועה ליהדות מתקדמת) להתפלל ברחבת הכותל כשהן עטופות בטליתות. פנייה לבג"ץ הביאה לפשרה שעל פיה תנוהל תפילתן בסמוך לכותל, מחוץ לאזור התחום ברחבה; לשם כך נקבע אזור בגן הארכאולוגי, סמוך לקשת רובינסון, המיועד לתפילות משותפות של נשים וגברים.

פתקי בקשות בכותל המערבי

הכותל המערבי הוא אתר מרכזי בטקסי ההשבעה של צה"ל; ברחבת הכותל משביעים את חיילי חטיבת כפירחטיבת הצנחניםחטיבת הנח"ל וחיל המשטרה הצבאית בנוכחות מכובדים, אורחים ומשפחות החיילים; וכן נערכים בו אירועים ממלכתיים נוספים, כמו פתיחת אירועי יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה.

מבקרים בכותל נוהגים לכתוב פתקים עם בקשות לאלוהים ולשימם בין אבני הכותל. מספר ארגונים יהודיים מפעילים מצלמת-אינטרנט המשדרת תמונה עדכנית במהלך כל שעות היום מהכותל. כמו כן, ישנו שירות חינם של חברת בזק לקבלת בקשות מכל רחבי העולם בפקס ובדואר אלקטרוני, על מנת לשים אותן בכותל. אחת לכמה זמן אוספים שמשי הכותל את הפתקים הרבים ומעבירים אותם לגניזה.

כיום (2012) רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים הוא הרב שמואל רבינוביץ. מספר הביקורים באתר הכותל מדי שנה נאמד ב-10 מיליון.[29]

האדמו"ר ומייסד חסידות סאטמר, הרב יואל טייטלבוים אסר את כניסתם וביקורם של חסידיו לכותל המערבי (וכך גם הלכו בדרכו עוד עשרות אלפים שמאמינים בדרכו) וזאת משום אמירתו כי הביקור בכותל המערבי מחזק את מדינת ישראל "הציונים" בכך שהם שמחים לראות ערנות מתוגברת של מבקשרים הנמצאים בכותל. למרות זאת, ישנם גם חסידים הנמנים עם חצרות היישוב הישן שמתייחסים לאיסור זה כמעיין "שיטה" ולמרות זאת הולכים לכותל.

[עריכה]מעמדו המשפטי והמדיני

בימי השלטון העות'מאני היו הכותל ושכונת המוגרבים חלק משטח בבעלות הנהלת הוקף על הר הבית. יהודים הציעו לקנות את הכותל מידי הווקף, כדי להעבירו לבעלות יהודית. השר משה מונטיפיורי היה מעורב בניסיון רכישת שכונת המוגרבים, בשנות השבעים של המאה ה-19 (אך לא תרם לבניית נדבכי הכותל העליונים, למרות הנטען בשיר הידוע[30]). ב-1887 ניסה הברון אדמונד דה רוטשילד לרכוש את הכותל בעת ביקורו בארץ ישראל. ליוזמה זו התנגדו רבני ירושלים, מחשש לתגובה קשה של הערבים המוסלמים בעיר. יוזמה נוספת הייתה בשנת 1914, כאשר דוד ילין פנה אל שגריר ארצות הברית באיסטנבולהנרי מורגנטאו, וביקש ממנו לפעול להסכמת השלטונות העות'מאניים להעברת הכותל לידי "החברה להחזקת המקומות ההיסטוריים בארץ ישראל" שנוסדה בידי ילין ואחרים. ילין העריך את הסכום שיש לגייס תמורת ההעברה בכמיליון פרנק צרפתי[31].

במלחמת העצמאות נכבש הכותל בידי הלגיון הירדני, אך הקהילה הבינלאומית לא הכירה בריבונות הירדנית עליו.[דרוש מקור] במלחמת ששת הימים הכותל נכבש על ידי ישראל, והוא נכלל בחוק ירושלים. הקהילה הבינלאומית אינה מכירה בריבונות הישראלית עליו, אף על פי כן, יש תמיכה רחבה בעולם להשארתו (ללא הר הבית) בידי ישראל בכל הסדר של קבע.[דרוש מקור]

קבוצות חרדיות-חסידיות אנטי ציוניות קיצוניות, בהם פלגים מנטורי קרתא, נמנעות לבקר בכותל המערבי מכיוון שהוא נכבש על ידי צה"ל במלחמת ששת הימים, והן רואות בו את אחד מסמליה הלא רשמיים של מדינת ישראל.

[עריכה]כתובות על גבי אבני הכותל

דוגמה לכתובת מהעת החדשה

על אחדות מאבני הכותל המערבי (וכך גם בשאר כותלי הר הבית‏[32]) נחרתו במהלך השנים כתובות עבריות על ידי עולי רגל יהודים שביקרו במקום.

כתובת עברית קדומה מצויה מתחת לקשת רובינזון ומצטטת (לא במדויק) מדברי ישעיהו הנביא (ס"ו, 14) את המילים "וראיתם ושש לבכם ועצמותם כדשא". בין הנוסח הזה לנוסח המסורה יש שני שינויים חשובים: "עצמותם" במקום "עצמותיכם", וחסרונה של המילה "תפרחנה" אחרי "כדשא". כתובת זו נחשפה בחפירות בידי בנימין מזר, והוא תארכה למאה ה-4, וייחסה ליהודים שקיוו לבניין בית המקדש השלישי, בעקבות תמיכת הקיסר יוליאנוס הכופר בבנייתו. מאוחר יותר חפרו במפלס שמתחת לכתובת רוני רייך ויעקב ביליג וגילו בית קברות, ככל הנראה של לא מוסלמים ונוצרים. אחת מהשערותיהם היא שהכתובת מתייחסת אל נקברים אלה, ושהשינוי בנוסח הפסוק נעשה בכוונה תחילה- לעג לעצמות הגויים.

ברחבות הכותל המערבי מצויות, בנדבכים שמעל לראשי המתפללים, כתובות רבות המאזכרות שמות עבריים, כנראה של עולי הרגל עצמם שבכך ביקשו להנציח את שמם על גבי האבנים הקדושות. כתובות אלו נחרתו על אבנים שהיו בעבר בגובה המתפללים, אך בשל הנמכת מפלס הרחבה קשה כיום לראותן. בין הכתובות היו שמולאו בצבע כדי להבליט את הכתובת על פני האבן, ובשאר הכתובות- עם חלוף השנים הצבע נעלם או הוסר והכתובות התמזגו עם גון האבן.

[עריכה]הכותל בתרבות ובאומנות

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

[עריכה]הכותל הקטן

הכותל הקטן
Postscript-viewer-shaded.pngערך מורחב – הכותל הקטן

הכותל הקטן הוא אתר תפילות יהודי, הנמצא בהמשכו של הכותל המערבי של הר הבית צפונה, סמוך למקום קודש הקודשים. במקום מתקיימות תפילות המאורגנות על ידי ארגון "כותלנו", מיסודה של ישיבת עטרת כהנים.

הכותל הקטן הוא המקום השני בקרבתו (מחוץ להר הבית) אל המקום המקובל כמקום קודש הקודשים. במנהרות הכותל נמצא "שער וורן", אשר נמצא מול קודש הקודשים במדויק.

הכותל הקטן נמצא סמוך לשער הברזל, ולמבקרים בו מתאפשרת לרוב הצצה אל תוך הר הבית. ביקור במקום ממחיש את הווי הכותל לפני מלחמת ששת הימים, קודם יצירת רחבת הכותל הגדולה המוכרת לנו. 'רחבת' הכותל הקטן היא סמטה צרה (כ-3 מטר) המצפינה מרחוב שער הברזל ומובילה לבתי מגורים פרטיים. בכך, תנועת האנשים העוברת בה פחותה משהייתה בכותל ה'גדול', שהייתה מעבר ראשי בגיא המרכזי לעבר שער האשפות.

[עריכה]תמונות

צילום פנורמי של רחבת הכותל המערבי, מנקודת השקפה ברובע היהודי, ינואר 2008

[עריכה]ראו גם

[עריכה]לקריאה נוספת

[עריכה]קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוףהכותל המערבי

[עריכה]הערות שוליים

  1. ^ צופיה הירשפלד, תגלית: חלקים מהכותל לא נבנו על ידי הורדוס, באתר ynet
  2. ^ הכותל המערבי תעלומה ופתרון, וראו גם: עוזי פז, "צמחיית הכותל", אריאל, עמ' 180-181
  3. ^ מדרש רבה על שיר השירים, ובספר הזוהר. מאז שלהי ימי הביניים ביטוי זה מאוזכר ומצוטט רבות בכתבי המחברים ועולי הרגל השונים.
  4. ^ יצחק ספיר, כיוון התפילה ומקום הפתח בבתי כנסת הקדומים, באתר "דעת"
  5. ^ ייתכן שגם ביקרו בתוך תחומו של הר הבית כי בזמנם היה ידוע להם היכן מותר
  6. ^ תלמוד בבלי, מסכת מכות, כד, עמ' א-ב
  7. ^ הקטע תורגם מהנוסח האנגלי של אוברי סטיוארט משנת 1887, כפי שמופיע באתר זה. הטקסט במקורו נכתב בלטינית.
  8. ^ יורם צפריר, שמואל ספראי (עורכים) ספר ירושלים: התקופה הרומית והביזאנטית 638-70, הוצאת יד בן צבי: ירושלים, 1999, עמ' 251-54
  9. ^ מאיר בן-דב, "ארכאולוגיה וארכיטקטורה", בתוך: הכותל, תל אביב: הוצאת משרד הביטחון, 1981. עמ' 49
  10. ^ יורם צפרירשמואל ספראי (עורכים), ספר ירושלים: התקופה הרומית והביזאנטית 638-70, הוצאת יד בן צבי: ירושלים, 1999, עמ' 256-57
  11. ^ מאיר בן-דב, "ארכאולוגיה וארכיטקטורה", בתוך" הכותל, הוצאת משרד הביטחון, תל אביב, 1981. עמ' 49-50
  12. ^ מאיר בן-דב, חפירות הר הבית: בצל הכתלים ולאור התגליות, ירושלים: הוצאת כתר, עמ' 281
  13. ^ מאיר בן־דב, "ארכאולוגיה וארכיטקטורה", בתוך: הכותלהוצאת משרד הביטחון, תל אביב 1981. עמ' 49-50
  14. ^ לפי מקור מהגניזה הקהירית ולפי תיאור של ממצאי החפירה מדרום להר הבית על ידי החוקריםבנימין מזר ומאיר בן דב באתר רשות העתיקות‏
  15. ^ ברשימה המיוחסת לרמב"ם כתוב: "ונכנסתי לבית הגדול והקדוש והתפללתי בו, ביום חמישי, ששה ימים לירח מרחשון. ובאחד בשבת, תשעה בחודש, יצאתי מירושלים לחברון". וראו: איגרות הרמב"ם, (מהדורת יצחק שילת), כרך א, ירושלים תשנ"ה, עמ' רכד-רכה.
  16. ^ ספר המסעות של בנימין מטודלה, (עורכת: מירה מאיר), תל אביב: ספרית פועלים, 1984.
  17. ^ בצלאל לנדוי, הכותל - סמל ירושלים בגולה, באתר דעת, קדושת הכותל, באתר הכותל
  18. ^ בצלאל לנדוי, הכותל - סמל ירושלים בגולה, למשל רבי ישראל משקלוב: "ואנחנו פה, בארץ הקדושה, פורשים כפינו בתפילתנו נוכח שער השמים, מקום מקדשנו כותל המערבי, אשר לא זזה שכינה משם".
  19. ^ 19.0 19.1 נדב שרגאיכשכבר כמעט הושגה הבנה, באתר הארץ, 26 בפברואר 2007
  20. ^ המופתי הכללי מכחיש הזיקה היהודית לכותל המערבי, באתר מבט לתקשורת פלסטינית, 26 ביוני 2010
  21. ^ ארכאולוג סותר את הטענות היהודיות בדבר מקדשם, באתר מבט לתקשורת פלסטינית, 6 בדצמבר 2011
  22. ^ המשטרה הבריטית "מנצחת" על יד הכותל המערבידבר, 25 בספטמבר 1928
    נוסח מלא של הספר הלבן על הכותל המערבידבר, 6 בדצמבר 1928
  23. ^ מן הדו"ח של ועדת הכותל המערבידבר, 10 ביוני 1931
    מהדו"ח של ועדת הכותל המערבידבר, 11 ביוני 1931
    מן הדו"ח של ועדת הכותל המערבידבר, 14 ביוני 1931
  24. ^ דבר המלך על הכותל המערבידבר, 9 ביוני 1931
  25. ^ פלוגת הכותל: קבוצות בית"רים שהתארגנו להגן על יהודי הרובע היהודי, אתר דעת.
  26. ^ יומן הכותל המערבי, (עורך: שמואל אבן אור), עמ' 419-420.
  27. ^ חיים שושקס, בעיר העתיקה בירושליםדבר, 16 בדצמבר 1960
  28. ^ לקראת ט' באבדבר, 29 ביולי 1952
    המונים עולים להר ציון ביום האבל הלאומידבר, 8 באוגוסט 1954
  29. ^ מורשת 13/07/2011
  30. ^ על פי עדות מונטיפיורי עצמו בספר זיכרונותיו, בשנת תרכ"ו, 1866, הוא בסך הכל רצה להקים גגון מחסה למתפללים, אך הדבר לא יצא לפועל, 'ספור משה וירושלים', ורשה 1881, עמ' 74-75
  31. ^ מכתבו של דוד ילין לשגריר ארצות הברית באיסטנבול פורסם על ידי "הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי" בירושלים, ראו: עמירם ברקת, גם מיליון פרנק לא הספיקו לקניית הכותל, באתר הארץ, 15 במאי 2007
  32. ^ יורם צפריר, שמואל ספראי (עורכים) ספר ירושלים: התקופה הרומית והביזאנטית 638-70, הוצאת יד בן צבי: ירושלים, 1999