עשה לך רב:

 פעמים רבות פנה הרבי בבקשה נפשית אל כל אחד ואחת מישראל, מקטן ועד גדול, האנשים והנשים, כולל ילדים וילדות קטנים, לקיים את הוראת המשנה לקבל עליו ולעשות לו רב - ש"תקבלהו עליך לרב" לסמוך על דבריו. ובנוגע לנשים ובנות - אצל ה"משפיעות", וקטנים וקטנות - אצל ההורים, או מורים ומורות, מדריכים ומדריכות.

 טעם הדבר: מכיוון ש"אדם קרוב אצל עצמו" ובמילא אינו יכול לסמוך על עצמו, צריך לעשות לו רב, דהיינו רבו שמלמדו תורה, או מי שקיבל על עצמו להדריכו בענייני מוסר וכו' שיחשיבהו גדול ממנו ולקיים את דבריו. וגם מי שהוא גדול בתורה וביראת-שמים, ואפילו מורה-הוראה בישראל חייב (כשלא מצא מי שגדול ממנו) לטרוח ולקבל עליו מי שהוא למטה ממנו.

בחירת רב:

 האדם צריך לבחור לעצמו את הרב מרצונו הטוב, ולא על-ידי כפייה כלשהי לאידך, הרב צריך להיות רב אמיתי שידריכנו בדרך הנכונה. אין לחפש דווקא רב שיהיה נוח ומקובל ומתאים לרצונו, שכן אוי ואבוי ל"רבנות" כזו, כי אם לקבלו בדרך כפייה וקבלת עול דווקא.

 על הפסוק "כי שפתי כהן ישמרו דעת, ותורה יבקשו מפיהו, כי מלאך ה' צבאות הוא", אמרו חז"ל: "אם דומה הרב למלאך ה' צבאות - יבקשו תורה מפיהו, ואם לאו...". ואיך יידע האדם, שלא ראה מלאך מימיו, אם אכן הרב דומה למלאך ה' צבאות? - אלא, תכונת המלאכים היא, שאין ביניהם קנאה, שנאה ותחרות, אלא אדרבה, ככל ג' הסימנים דבני-ישראל בכלל, שהם "הרחמנים, הביישנים וגומלי- חסדים", ויש לחפש רב כזה שסימנים אלו יהיו אצלו באופן הגלוי ונראה לעין כל.

ייעוץ וביקורת:

 הכוונה היא, שילך מזמן לזמן ל"רב" על מנת ובאופן לעמוד ל"מבחן" בנוגע למעמדו ומצבו בלימוד התורה, בנתינת הצדקה, ובכללות הנהגתו בעבודת ה', גם בענייני הרשות, אשר על-ידי-זה יקבל את ההוראה וההדרכה הנכונה (ללא השוחד דאהבת עצמו), ומה גם שעצם הידיעה שמזמן לזמן יצטרך לתת "דין וחשבון" לבשר ודם, תפעל אצלו להיטיב את הנהגתו, ולהוסיף בכל ענייני טוב וקדושה.

 ומצווה גדולה מדרכי המוסר להדגיש את הצורך לשאול אצל הרב בנוגע לכל ענייניו, ואדרבה - דין קדימה לאותם עניינים שבספק אצלו או שמעירים לו שאינם כשורה. כמה פעמים העיר הרבי, שדווקא אלו שאצלם נוגע ומוכרח ביותר העניין ד'עשה לך רב' לא קיימו הוראה זו... וש"כל הצרות-צרורות באות כתוצאה מזה שפוסק דין לעצמו, במקום לברר ולעשות על-פי פסק-דין של רבנים".