בניית אתרים בחינם
   צור קשר    רמב"ם הזיק לדת יותר משחיזק?    רמב"ם אות ומופת?    הפלה זה רצח? נפל ולד?    בושם המור מהודו? רמב"ם
   יואב הכהן כאפיקורוס טוב ליהודים    בית כנסת מקדש מעט?    בתי כנסת?    סוכות    פסח
   שבועות    בית כנסת מהי קדושתו?    תשרי שביעי או ראשון?    חגי ישראל שלוש רגלים    ט באב,
   תמוז?    תאריכים מבול פסח וכיפור,    ראש חודש ראשי חודשיכם    תשרי ראש השנה לשנים ולשמיטין וליובלות    הלל דאטפת גולגולת צפה
   משלם לאדם כפועלו    אשת חמו מותרת?    חרם דרבנו גרשום?    חכמים ומספרים    שבעים לשון?
   שבעים שמות לאלוהים?    שלוש עשרה מידות לאלוהים?    היו במצרים 430 שנה או 210?    120 שנה לאדם.    אין ברכה בנמנה?
   כמה לא חשוב?    כמה עיקרים לרמב"ם?    פתילים בציצית    כמה שבטים בעם ישראל?    מהיכן 70 אומות לשונות?
   נבראו בערב שבת?    ספירת בני יעקב היורדים מצרימה?    ספירת השבטים במדבר    שבעים למה?    שישה בכרס אחת?
   רמב"ן לשון רש"י איננו נכון?    מלשינים ודוברי לשון הרע בעם ישראל?    משנה וגמרא על חכמים    פרעה ופרשנים    רד"ק חכמים פספסו?
   רמב"ם על ישו ומוחמד?    רמב"ן על ראב"ע    רמב"ן על הרמב"ם    רשבא על תלמוד ירושלמי    רשב"ם ובנות יעקב
   רשב"ם וסבא רש"י    רשב"ם על סבא רש"י    רש"י מול הזוהר.    ככל אשר יורוך?    עשה לך רב?
   מהיכן המילה רב?    עשה לך רב והסתלק מן הספק?    רב לכם רבנות?    ובני קרח לא מתו?    מדוע נקראים זקנים וחכמים?
   גדולי החכמים היו עניים וחולים?    הרועים?    חכמים חלוקים מדוע?    כהנים רבנים?    לא יכנף עוד מוריך?
   הרוגי מלכות?    חסידות במשבר?    האם הרלב"ג סנילי?    כתר יונתן?    רד"ק, גמרא לא מסיני?
   שמואל בר נחמני    אבן עזרא ורש"י?    אבן עזרא על הקודמים לו?    אבן עזרא עושר לא לצדיקים?    אבן עזרא על פרשני תורה,
   אבן עזרא על סעדיה גאון    אבן עזרא מקשקש?    אבן עזרא על רב מרינוס    בניו של רב עקיבא    מדוע מתו תלמידי עקיבא?
   משה רבנו מול עקיבא?    עקיבא בכלא? צדיק?    עקיבא ובר כוכבא?    עקיבא וחבריו הרוגי מלכות?    עקיבא ותלמידיו?
   עקיבא שועל במקדש?    עקיבא ומלך ערב הכושי?    עקיבא ותורה?    נחמן מברסלב צדיק?    ברלנד הברסלבי צדיק?
   "הרבי" מלובביץ' ערירי וצדיק?    רמח"ל צדיק?    הרמח"ל ומשפחתו נספו במגיפה?    ברכת המזון? רמב"ם    ברכה לבטלה? רמב"ם
   חבר? רמב"ם    לחם רק מחמשת מיני דגן?    לא יראני האדם וחי?    רש"י אורך מחנה ישראל?    רש"י גלות בגלל מנשה?
   רש"י אלה הדברים תוכחות?    רש"י חוסר אות סוד או רמז?    רש"י דאג האדומי דויג דג?    שאלות על פירוש רש"י?    הדבורה ויכתו?
   רש"י הפיצם עולם הבא?    רש"י ויגוע נאמר בצדיקים?    חובה לזבוח קרבן או לא?    חשבנות רבים?    רש"י עם ישראל עניים ויתומים?
   רש"י כמה ילדים לחנה?    רש"י לא מצינו מצאנו?    רש"י לבן לבנה?    רש"י לדרתם לדרת צדיקים גמורים?    רש"י משה נולד בחודש שישי?
   רש"י ליצני הדור וקלסתר פנים?    מבול לא בכול העולם?    רש"י מבן חודש?    עין רעה?    בלי עין רעה?
   פדיון    פדיון בכור בהמה    פדיון חמור    פדיון חמור בלבד?    מקנך מקנה פדיון חמור
   פדיון בהמה ביום 8 או ביום 30?    פדיון "בכור לאמו" או מן האב?

האם יואב כ"אפיקורס" או כ"כופר" טוב ל"יהודים"? "יארע לפעמים, שאויבי אדם יביאו לו תועלת יותר מאחיו, משום שהם מעירים אותו על חסרונותיו - ויסור מהם." אפלטון

הגישה הבודהיסטית, קיצונית הרבה יותר, בשלילתה את פולחן האלים, מאשר האתיאיזם המערבי המודרני. האתיאיסט המודרני טוען שהוא אינו ממלא את המצוות, של היהדות למשל, כיוון שאינו מאמין שאלוהים קיים. אם אותו אדם ישתכנע איכשהו שאלוהים אכן קיים, הוא יהפוך לאדם דתי, בודהא לעומת זאת לא הכחיש את קיום האלים, אלא רק את הרלוונטיות שלהם, ולכן: גם אם יוכיחו לבודהיסט שאל מסוים קיים, אין זה אמור לשנות את עמדותיו. עמדות דומות נקטו גם כמה ממייסדי אסכולות של הפילוסופיה היוונית. אפיקורס, ששמו הפך בתרבות היהודית שם נרדף ל"כופר", לא הכחיש את קיום האלים. אמרתו המפורסמת הייתה: "האלים קיימים, אך בני האדם אינם מעניינים אותם, והם אינם צריכים לעניין את בני האדם." (קיצור תולדות האנושות עולם אחד תרבות אחת ע"מ 227- 231)

בפרק זה אנסה להסביר, מדוע יואב כ"אפיקורס" או כ"כופר" (או כל שם אחר אשר יתנו לי,)  טוב לעם היהודי בדורות אלו, זאת משום "שהדור הולך ופוחת", אם כך: הדור הולך ופוחת במה? בלימוד, בהתעמקות בלימוד, הכל שטחי, לא מעמיק,

לכן: כאשר יש אפיקורס, הוא מעמיד את "תלמידי" "ה"חכמים", במצב שהם צריכים ללמוד, ולהעמיק בלימוד, כדי להתמודד מול האפיקורס, ואז יקיימו "תלמידי" "ה"חכמים" את המשנה והגמרא הבאים, 

משנה מסכת אבות פרק ב משנה (יד) רבי אלעזר אומר הוי שקוד ללמוד תורה ודע מה שתשיב לאפיקורוס ודע לפני מי אתה עמל ונאמן הוא בעל מלאכתך שישלם לך שכר פעולתך: 

תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף לח עמוד ב תנן התם, (שנינו שם (=פתיחה להבאת משנה ממקום אחר)  רבי אליעזר אומר: הוי שקוד ללמוד תורה, ודע מה שתשיב לאפיקורוס. אמר רבי יוחנן: לא שנו אלא אפיקורוס נכרי, אבל אפיקורוס ישראל - כל שכן דפקר טפי.

תלמוד בבלי מסכת קידושין דף ל עמוד א  תנו רבנן: ושננתם - שיהו דברי תורה מחודדים בפיך, שאם ישאל לך אדם דבר - אל תגמגם ותאמר לו, אלא אמור לו מיד, שנאמר:  עמוד ב  +משלי ז+ אמור לחכמה אחותי את וגו', ואומר: +משלי ז+ קשרם על אצבעותיך כתבם על לוח לבך, ואומר: +תהלים קכז+ כחצים ביד גבור כן בני הנעורים, ואומר: +תהלים קכ+ חצי גבור שנונים, ואומר: +תהלים מה+ חציך שנונים עמים תחתיך יפלו, ואומר: +תהלים קכז+ אשרי הגבר אשר מלא את אשפתו מהם לא יבושו כי ידברו את אויבים בשער. בנוסף יקיימו גם תורה שבכתב דברים פרק ו (ד) שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ יְהֹוָה אֶחָד:(ה) וְאָהַבְתָּ אֵת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ:(ו) וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ:(ז) וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ:(ח) וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ:(ט) וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ: מנין המצוות לרמב"ם מצוות עשה מצווה (יא)  ללמוד תורה וללמדה שנ'אמר ושננתם לבניך. אם תאמר שהאפיקורס עלול להטעות את העם? הרי נאמר בבראשית רבה (תיאודור-אלבק) פרשה ח ר' שמואל בר נחמן בשם ר' יונתן בשעה שהיה משה כותב התורה היה כותב מעשה כל יום ויום, כיון שהגיע לפסוק ויאמר אלהים נעשה אדם וגו' אמר רבונו שלעולם מה אתה נותן פתחון פה למינים, אמר לו כתוב, הרוצה לטעות יטעה, וביחזקאל פרק יד (ט) וְהַנָּבִיא כִּי יְפֻתֶּה וְדִבֶּר דָּבָר אֲנִי יְהוָה פִּתֵּיתִי אֵת הַנָּבִיא הַהוּא וְנָטִיתִי אֶת יָדִי עָלָיו וְהִשְׁמַדְתִּיו מִתּוֹךְ עַמִּי יִשְׂרָאֵל: רש"י והנביא כי יפותה ודבר דבר - שאינו אמת. פתיתי - פתחתי לו פתח לאיזו שירצ'ה ומכאן יש לומר בא ליטמ'א פותחין לו: אם תאמר שתורה אומרת להרוג את המסיר את העם מדרך האלוהים? הרי גם על זה נאמר בדברים פרק יג (יג) כִּי תִשְׁמַע בְּאַחַת עָרֶיךָ אֲשֶׁר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לָשֶׁבֶת שָׁם לֵאמֹר:(יד) יָצְאוּ אֲנָשִׁים בְּנֵי בְלִיַּעַל מִקִּרְבֶּךָ וַיַּדִּיחוּ אֶת יֹשְׁבֵי עִירָם לֵאמֹר נֵלְכָה וְנַעַבְדָה אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתֶּם:(טו) וְדָרַשְׁתָּ וְחָקַרְתָּ וְשָׁאַלְתָּ הֵיטֵב וְהִנֵּה אֱמֶת נָכוֹן הַדָּבָר נֶעֶשְׂתָה הַתּוֹעֵבָה הַזֹּאת בְּקִרְבֶּךָ:(טז) הַכֵּה תַכֶּה אֶת יֹשְׁבֵי הָעִיר הַהִוא לְפִי חָרֶב הַחֲרֵם אֹתָהּ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּהּ וְאֶת בְּהֶמְתָּהּ לְפִי חָרֶב:(יז) וְאֶת כָּל שְׁלָלָהּ תִּקְבֹּץ אֶל תּוֹךְ רְחֹבָהּ וְשָׂרַפְתָּ בָאֵשׁ אֶת הָעִיר וְאֶת כָּל שְׁלָלָהּ כָּלִיל לַיהֹוָה אֱלֹהֶיךָ וְהָיְתָה תֵּל עוֹלָם לֹא תִבָּנֶה עוֹד:(יח) וְלֹא יִדְבַּק בְּיָדְךָ מְאוּמָה מִן הַחֵרֶם לְמַעַן יָשׁוּב יְהֹוָה מֵחֲרוֹן אַפּוֹ וְנָתַן לְךָ רַחֲמִים וְרִחַמְךָ וְהִרְבֶּךָ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ:(יט) כִּי תִשְׁמַע בְּקוֹל יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹר אֶת כָּל מִצְוֹתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לַעֲשׂוֹת הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ: אם כך: אתה מצווה לקיים לפני כן, את "וְדָרַשְׁתָּ וְחָקַרְתָּ וְשָׁאַלְתָּ הֵיטֵב"? הרי עליך לבדוק אם אני מסיר את העם מהאמונה באלוהים, או רק מחזק אצלו יותר את האמונה? לאחר מכן נשאלת השאלה: האם אתה מספיק בקי כדי לקבוע שביצעת עד תום את הציווי "וְדָרַשְׁתָּ וְחָקַרְתָּ וְשָׁאַלְתָּ הֵיטֵב"? לפי "חכמים" צריך אתה לבדוק 7 פעמים, רש"י דברים פרק יג (טו) ודרשת וחקרת ושאלת היטב - מכאן למדו שבע חקירות מרבוי המקרא. כאן יש שלש דרישה וחקירה והיטב. ושאלת, אינו מן המנין, וממנו למדו בדיקות. ובמקום אחר הוא אומר (דברים יט, יח) ודרשו השופטים היטב. ועוד במקום אחר הוא אומר (שם יז, ד) ודרשת היטב. ולמדו היטב היטב לגזירה שוה, ליתן האמור של זה בזה:

ספר החינוך מצוה תסג לחקור העדות חקירה גדולה ולדרוש אותה היטב בכל כחנו כדי לדעת שורש הדבר ואמתתו על הכיוון הגמור, ומיסוד ענין זה אמרו זכרונם לברכה [אבות פ"א מ"א] הוו מתונים בדין, והכל למען נתיישב על הדבר ונדע בו כל האמת ולא נהיה נמהרין בדין פן נמית הזכאי או נפסיד ממונו בהעלמת האמת. ועל כל זה נאמר [דברים י"ג, ט"ו]. ודרשת וחקרת ושאלת היטב והנה אמת נכון הדבר. לאחר שכבר החלטת שאני "כופר", בדוק איך צריכים להיות אלה הקובעים גזר דין מוות על אדם? הנה מה שאומרת הגמרא, מי הם האנשים אשר צריכים לקבוע את דינו של אדם, ושאני "כופר" בתלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף יז עמוד א אמר רבי יוחנן: אין מושיבין בסנהדרי אלא בעלי קומה, ובעלי חכמה, ובעלי מראה, ובעלי זקנה, ובעלי כשפים, ויודעים בשבעים לשון, שלא תהא סנהדרי שומעת מפי המתורגמן. עכשיו נשאלת השאלה מי רשאי לקבוע גזר דין מוות על אדם? משנה מסכת מכות פרק א משנה (י] מי שנגמר דינו וברח ובא לפני אותו בית דין אין סותרים את דינו כל מקום שיעמדו שנים ויאמרו מעידין אנו באיש פלוני שנגמר דינו בבית דין של פלוני ופלוני ופלוני עדיו הרי זה יהרג [יא] סנהדרין נוהגת בארץ ובחוצה לארץ סנהדרין ההורגת אחד בשבוע נקראת חובלנית רבי אליעזר בן עזריה אומר אחד לשבעים שנה רבי טרפון ורבי עקיבא אומרים אילו היינו בסנהדרין לא נהרג אדם מעולם רבן שמעון בן גמליאל אומר אף הן מרבין שופכי דמים בישראל:  תלמוד בבלי מסכת מכות דף ז עמוד א  מתני'. מי שנגמר דינו וברח, ובא לפני אותו ב"ד - אין סותרין את דינו. כל מקום שיעמדו שנים ויאמרו: מעידים אנו באיש פלוני שנגמר דינו בב"ד של פלוני, ופלוני ופלוני עדיו - הרי זה יהרג. סנהדרין נוהגת בארץ ובחוצה לארץ. סנהדרין ההורגת אחד בשבוע - נקראת חובלנית; רבי אליעזר בן עזריה אומר: אחד לשבעים שנה. רבי טרפון ורבי עקיבא אומרים: אילו היינו בסנהדרין - לא נהרג אדם מעולם; רשב"ג אומר: אף הן מרבין שופכי דמים בישראל. אם כך: האם יש היום מישהו אשר העומד בקריטריונים אלה? ורשאי לצוות על הריגת אדם? בהנחה שיש ומצאתם אנשים ברמה זו, היכולים לעמוד בקריטריונים אלה, האם צריך להרוג כמעט בין 50%- 80% מהעם היום? הרי לפי ההלכה בהרמב"ם הלכות שבת פרק ל הלכה (טו) השבת ועבודה זרה - כל אחת מהן, שקולה כנגד שאר כל מצוות התורה; והשבת היא האות שבין הקדוש ברוך הוא ובינינו, לעולם. לפיכך כל העובר על שאר המצוות, הרי הוא בכלל רשעי ישראל; אבל מחלל שבת בפרהסיה, הרי הוא כעובד עבודה זרה - ושניהם כגויים, לכל דבריהם: אדם המחלל שבת? נחשב לגוי?  רמב"ם הלכות רוצח ושמירת נפש פרק ד הלכה (י) המינים, והם עובדי עבודה זרה מישראל, או העושה עבירות להכעיס אפילו אכל נבילה או לבש שעטנז להכעיס הרי זה מין, והאפיקורוסין, והן שכופרין בתורה ובנבואה, מישראל, מצוה להרגן, אם יש בידו כח להרגן בסייף בפרהסיה הורג, ואם לאו יבוא עליהן בעלילות עד שיסבב הריגתן. כיצד, ראה אחד מהן שנפל לבאר, והסולם בבאר, קודם ומסלק הסולם ואומר לו הריני טרוד להוריד בני מן הגג ואחזירנו לך, וכיוצא בדברים אלו: אם כך: מה נחשבים הרופאים בישראל היום? וכל המאמינים בתורת דרווין? מה צריך לעשות עם אלה שפותחים את החנות בשבת? או בט' באב? הרי הם מחללי שבת בפרהסיה, ואפילו נחשבים ב"העושה עבירות להכעיס"? מסכת עירובין דף סט עמוד א יהודה נשיאה כסייה אמר כגון זה מבטל רשות לר' יהודה אמר רב הונא איזהו ישראל מומר זה המחלל שבתות בפרהסיא א"ל רב נחמן כמאן אי כר"מ(כרב מאיר) דאמר חשוד לדבר א'חד חשוד לכל התורה כולה אפ'ילו בא'חד מכל איסורין שבתורה נמי אי כרבנן האמרי חשוד לדבר א' לא הוי חשוד לכל התורה כולה

שולחן ערוך אורח חיים סימן שפה

סעיף א  (א) א <א> צדוקי הרי הוא כישראל ומבטל רשות, אבל עירוב (ב) אינו מועיל כיון שאינו מודה בעירוב.  אם צדוקי הוא כישראל? איך הלכה שמותר להרגו ברמב"ם הלכות דעות פרק ה הלכה (יז)?

סעיף ב  כותי הרי הוא כשאר עמים, ואין לו תקנה אלא בשכירות.

סעיף ג  ב ישראל (ג) מומר לעבודת אלילים * (ד) או לחלל שבתות בפרהסיא, * אפילו אינו מחללו אלא באיסור דרבנן, (ה) הרי הוא כעכו"ם. ואם אינו מחלל (ו) אלא בצינעה, אפילו מחללו באיסור דאורייתא, הרי הוא כישראל ומבטל רשות. לאחר שראינו על כמה הלכות, משנה, וגמרא, יש לשבת ולבדוק, ולחקור, ולשאול היטב, לפני שקובעים גזר דינו של אדם, נחזור לעניין ה"כופר" ה"אפיקורס" יואב, ומה תפקידו? הרי אם גם הצלחתי להכניס "תלמיד" "חכם" אחד, לזה שיצטרך לשבת ולחקור, ולנסות לענות לי על שאלותיי, הרי הצלתי נפש אחת מישראל שהקפידה על לימוד לעומקה של התורה, ובהנחה שיוכל לענות אותו "תלמיד" "חכם" גם על השאלות הנשאלות, הרי שזכה/יזכה הוא להכניס עוד אנשים לעומק הלימוד, בזה שסתר את דברי ה"אפיקורס" "הכופר" יואב, ועל ידי זה הציל הוא נפשות רבות מטעיה, ועשה "התלמיד" "חכם", "קידוש השם", וכל זאת על חשבון הגיהינום שלי. הפוך על הפוך!!!  אם כך: לך תלמד לפני שתקרא לי "אפיקורס" או "כופר" או כל שם אחר! מפני שאני לפחות פתחתי את כל הספרים האלה שמופיעים בעבודה זו כאן, ואני בספק אם גם אתה? (אני לפחות למדתי את "התורה""שבע"פ" שאתה כביכול מאמין בה, ואני בספק גדול אם גם אתה עשית זאת, הרי אם עשית זאת, תוכל בקלות לסתור את דברי.)

לכן: לפני שקוראים לי "אפיקורס" או "כופר" או כל שם אחר! בדקו ברש"י צפניה פרק ב (א) וקושו - מעשיכם השוו מעשיכם לדעת קונכם, ורז"ל דרשו קשוט עצמך ואח"כ קשוט אחרים עשו שניהם לשון היקש אדם המשוה עצמו ומישר דרכו: ובמצודת דוד איוב פרק מ (י) עדה נא - כאומר נסה עתה לבחון הדבר וקשוט עצמך בגאון ובגובה והלבש עצמך בהוד והדר לעשות מעשים נפלאים: ובתלמוד בבלי מסכת בבא מציעא דף קז עמוד ב והכתיב +צפניה ב'+ התקוששו וקושו ואמר ריש לקיש: קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים! ובתלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף ס עמוד ב משום דריש לקיש, דאמר: +צפניה ב'+ התקוששו וקושו - קשוט עצמך ואח"כ קשוט אחרים. וברשב"ם מסכת בבא בתרא דף ס עמוד ב התקוששו - הסר קש מבין עיניך תחלה כמו לקושש קש (שמות ה) כלומר קשוט עצמך.

תלמוד בבלי מסכת קידושין דף ע עמוד ב ותני: כל הפוסל - פסול, ואינו מדבר בשבחא לעולם, ואמר שמואל: במומו פוסל. אני יואב ה"כופר" ה"אפיקורס" אולי "עקום", אבל האם אתה, לפחות הקפדת על "התורה" שאתה אמור להאמין/ללכת בה, הרי הכול תורת משה ומסיני, תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ה עמוד א ואמר רבי לוי בר חמא אמר רבי שמעון בן לקיש: מאי דכתיב +שמות כ"ד+ ואתנה לך את לחת האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורותם, לחות - אלו עשרת הדברות, תורה - זה מקרא, והמצוה - זו משנה, אשר כתבתי - אלו נביאים וכתובים, להורותם - זה תלמוד; מלמד שכולם נתנו למשה מסיני. רש"י מסכת ברכות דף ה עמוד א זה מקרא - חומש, שמצוה לקרות בתורה. זו משנה - שיתעסקו במשנה. זה גמרא - סברת טעמי המשניות שממנו יוצאה הוראה, אבל המורים הוראה מן המשנה נקראו מבלי העולם במסכת סוטה (דף כ"ב א). רש"י ישעיהו פרק נא (ד) כי תורה מאתי תצא - דברי נביאים תורה הוא והמשפטים סופן להיות מרגוע ומנוחה לעמי' אשר אהפוך להם שפה ברורה לעבדני: ויקרא פרק כו (מו) אֵלֶּה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים וְהַתּוֹרֹת אֲשֶׁר נָתַן יְהֹוָה בֵּינוֹ וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַר סִינַי בְּיַד מֹשֶׁה: רש"י והתורת. אחת בכתב ואחת בעל פה מגיד שכולם נתנו למשה בסיני: פרקי אבות פרק א משנה (א) משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה.

אם הגעת עד כאן, לסיום פרק זה, בעבודה זו, אני מקווה שלמדת מעט, מהמקורות שאתה כביכול אמון להכיר, וזה "הרווח" שלי כ"כופר" ו"אפיקורס", לימדתי אותך את מה שלא למדת לבד, "אני את תפקידי עשיתי",

אגב איך מסתדרת הגמרא הבאה עם הכופר האפיקורס יואב שהשקיע את כל הזמן הזה בללמוד מתורת משה ומ"תורה שבע"פ" כדי להכניס מעט "חוכמה" למוחות של "תלמידי" "החכמים" מטעם עצמם? תלמוד בבלי מסכת חגיגה דף ה עמוד ב רב אידי אבוה דרבי יעקב בר אידי הוה רגיל דהוה אזיל תלתא ירחי באורחא וחד יומא בבי רב. והוו קרו ליה רבנן בר בי רב דחד יומא. חלש דעתיה. קרי אנפשיה +איוב י"ב+ שחק לרעהו אהיה וגו' אמר ליה רבי יוחנן: במטותא מינך לא תעניש להו רבנן. נפק רבי יוחנן לבי מדרשא ודרש: +ישעיהו נ"ח+ ואותי יום יום ידרשון ודעת דרכי יחפצון, וכי ביום דורשין אותו ובלילה אין דורשין אותו? אלא לומר לך: כל העוסק בתורה אפילו יום אחד בשנה - מעלה עליו הכתוב כאילו עסק כל השנה כולה. וכן במדת פורענות, דכתיב +במדבר י"ד+ במספר הימים אשר תרתם את הארץ וכי ארבעים שנה חטאו? והלא ארבעים יום חטאו! אלא לומר לך: כל העובר עבירה אפילו יום אחד בשנה - מעלה עליו הכתוב כאילו עבר כל השנה כולה. הרי יש מצב שהשקעתי "יום אחד בשנה" בלקרוא את כל מה שהבאתי כמובאות בציטוטים?

  אזור זה נשאר קבוע בכל חלקי האתר
אזור זה נשאר קבוע בכל חלקי האתר
אזור זה נשאר קבוע בכל חלקי האתר