בניית אתרים בחינם
   צור קשר    יואב הכהן גדי בחלב אמו בשר וחלב אסור?    יואב הכהן כתב הסמכה מינוי לכהנים    יואב הכהן קברי צדיקים?    יואב הכהן קבר וטומאת מתים?
   יואב הכהן קרי לילה זרע לבטלה?    יואב הכהן התרת נדרים?    יואב הכהן הרמב"ם במצרים?    יואב הכהן אל תוסף על דבריו?    יואב הכהן נישואין לגויה מותר אסור?
   יואב הכהן מותר לאכול חזיר?    יואב הכהן חזיר יהיה מותר לאכילה?    רמב"ם הזיק לדת יותר משחיזק?    רמב"ם אות ומופת?    הפלה זה רצח? נפל ולד?
   יואב הכהן מי כתב את התורה?    יואב הכהן התרת נדר שבועה?    יואב הכהן התרת נדרים שאלות?    יואב הכהן התרת שבועה פילגש בגבעה?    בית המקדש ודוד
   יואב הכהן ירושלים הוויכוח והקונפליקט    יואב הכהן קרבן תפילה מותר בכל מקום?    יואב הכהן עולם הבא?    יואב הכהן דוד ויהונתן    יואב הכהן כאפיקורוס טוב ליהודים
   שכינה?    בית כנסת מקדש מעט?    בתי כנסת?    סוכות    פסח
   שבועות    בית כנסת מהי קדושתו?    תשרי שביעי או ראשון?    חגי ישראל שלוש רגלים    ט באב,
   תמוז?    תאריכים מבול פסח וכיפור,    ראש חודש ראשי חודשיכם    תשרי ראש השנה לשנים ולשמיטין וליובלות    הלל דאטפת גולגולת צפה
   משלם לאדם כפועלו    חרם דרבנו גרשום?    חכמים ומספרים    שבעים לשון?    שבעים שמות לאלוהים?
   שלוש עשרה מידות לאלוהים?    היו במצרים 430 שנה או 210?    120 שנה לאדם.    אין ברכה בנמנה?    כמה עיקרים לרמב"ם?
   פתילים בציצית    מהיכן 70 אומות לשונות?    נבראו בערב שבת?    ספירת בני יעקב היורדים מצרימה?    שבעים למה?
   שישה בכרס אחת?    רמב"ן לשון רש"י איננו נכון?    מלשינים ודוברי לשון הרע בעם ישראל?    משנה וגמרא על חכמים    רד"ק חכמים פספסו?
   רמב"ם על ישו ומוחמד?    רמב"ן על ראב"ע    רמב"ן על הרמב"ם    רשבא על תלמוד ירושלמי    רשב"ם ובנות יעקב
   רשב"ם וסבא רש"י    רשב"ם על סבא רש"י    רש"י מול הזוהר.    ככל אשר יורוך?    עשה לך רב?
   מהיכן המילה רב?    עשה לך רב והסתלק מן הספק?    רב לכם רבנות?    ובני קרח לא מתו?    מדוע נקראים זקנים וחכמים?
   גדולי החכמים היו עניים וחולים?    הרועים?    חכמים חלוקים מדוע?    כהנים רבנים?    לא יכנף עוד מוריך?
   הרוגי מלכות?    חסידות במשבר?    האם הרלב"ג סנילי?    רד"ק, גמרא לא מסיני?    שמואל בר נחמני
   אבן עזרא ורש"י?    אבן עזרא על הקודמים לו?    אבן עזרא עושר לא לצדיקים?    אבן עזרא על פרשני תורה,    אבן עזרא על סעדיה גאון
   בניו של רב עקיבא    מדוע מתו תלמידי עקיבא?    משה רבנו מול עקיבא?    עקיבא בכלא? צדיק?    עקיבא ובר כוכבא?
   עקיבא וחבריו הרוגי מלכות?    עקיבא ותלמידיו?    עקיבא שועל במקדש?    עקיבא ומלך ערב הכושי?    עקיבא ותורה?
   נחמן מברסלב צדיק?    ברלנד הברסלבי צדיק?    "הרבי" מלובביץ' ערירי וצדיק?    רמח"ל צדיק?    הרמח"ל ומשפחתו נספו במגיפה?
   ברכת המזון? רמב"ם    ברכה לבטלה? רמב"ם    חבר? רמב"ם    לחם רק מחמשת מיני דגן?    לא יראני האדם וחי?
   רש"י אורך מחנה ישראל?    רש"י חוסר אות סוד או רמז?    שאלות על פירוש רש"י?    חובה לזבוח קרבן או לא?    חשבנות רבים?
   רש"י עם ישראל עניים ויתומים?    רש"י כמה ילדים לחנה?    רש"י לדרתם לדרת צדיקים גמורים?    רש"י ליצני הדור וקלסתר פנים?    מבול לא בכול העולם?
   רש"י מבן חודש?    עין רעה?    בלי עין רעה?    פדיון    פדיון בכור בהמה
   פדיון חמור בלבד?    מקנך מקנה פדיון חמור    פדיון בהמה ביום 8 או ביום 30?    פדיון "בכור לאמו" או מן האב?    כתר תורה ומלכות
   המקל    דינא דמלכותא דינא    שריפת גופות    כתיב מלא או כתיב חסר?    ירבעם והנביא מסר לחיים
   ירמיהו והעול מסר לחיים    ארץ ישראל פרס    הגלות עונש    גולה גלות גולים    היוצא מארץ ישראל נענש
   הגר בארץ ישראל עדיף על חכם בחו"ל    חכמים על מגורים בגולה    היושב בארץ ישראל    למה אנו בגלות?    מדוע אלפיים שנות גלות ומקדשים
   מצרים לא תשוב    ארץ ישראל מקיאה עוברי עבירה    הארץ שלנו בירושה?    מתנחלים תנו לצה"ל לנצח?    מתנחלים?
   מוסר השכל למתנחלים    עקירת עצים ע"י מתנחלים?    עם ישראל גרוע יותר מהגויים?    אל תפלל לא לתפילה    סוכה מצה שופר גזולים
   פתק בכותל?    ואכלת ושבעת וברכת - ושמחת    רבנים וחכמים מזלזלים אחד בשני    שחיטה נבלה וטריפה    פיגול
   אלוהים מטעה הטעיה מכוונת    אלוהים למה תתענו    אליהו ואחאב בכרמל    התגלות האל לאליהו    אדם יראה לעיניים בוחן כליות ולב
   הבנת הנקרא    אחרי רבים להטת?    ודרשת וחקרת ושאלת היטב    קרוב יהוה לכל קראיו    ניסיון
   קידוש השם במוות?    קידוש השם חיזקיהו    קידוש השם בקרבן אדם?    תפילין?    תפילין בימין או שמאל?
   מקור השם תפילין    נשים ותפילין    מזוזה תפילין    מזוזה?    מצאת כי תדרשנו
   קרוב יהוה לכל קוראיו

13 מידות אלוהים?

שמות לד (ה) וַיֵּרֶד יְהֹוָה בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְהֹוָה:(ו) וַיַּעֲבֹר יְהֹוָה עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא יְהֹוָה יְהֹוָה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת:(ז) נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל בָּנִים וְעַל בְּנֵי בָנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים:

ריקאנטי ויעבור י"י על פניו ויקרא י"י י"י אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת [שם ו']. כבר ידעת כי באלו השלש עשרה מדות נחלקו בו הגאונים ז"ל, יש אומרים כי פוקד עון אבות על בנים מן המנין, ולפי דיבורם יהיה השם הראשון מן שם הקריאה שבא להודיענו מי הקורא. אמנם המנהג ברוב המקומות שלא למנות רק עד ונקה, ומנהג של ישראל תורה היא, כי השלש עשרה מדות הם רחמניות כולם, ואין להזכיר בהם לא ינקה ופוקד עון אבות וגו'. ועתה הבן פירוש הענין וסודו, כאן קיים הקב"ה הבטחתו שאמר למשה רבינו ע"ה(עליו השלום) [לעיל ל"ג, י"ט] אני אעביר כל טובי על פניך, כלומר השכינה הנקראת אני, עבר על פניו, ועל כן תרגם ואעבר י"י שכינתיה. ויקרא, יש אומרים כי השכינה קרא אלו המדות, ויש אומרים כי מדת רחמים אמרן, ויש אומרים כי משה רבינו ע"ה(עליו השלום) אמרן, כי משם נבואת משה רבינו ע"ה. י"י י"י אל, שלש מדות הללו הם שמות, וקראו אותן רז"ל מדות, והראשון מדת המלך בעל התשובה, והשני כסא המלך שהוא תפארת ישראל, והשלישי מדת טובו הרומז לשכינת עוזו. והעשרה הנותרים נכללים בשלשה שהזכרנו, כי רחום וחנון וארך אפים לתשובה, ולא אמר מרחם ומחונן ומאריך אפים, כי הוא יתעלה פועל במדות הללו, והוא הרחמים והרחמים הוא החנינה והחנינה הוא אריכות אפים, ואע"פ שאנו אומרים בשמונה עשרה המרחם כי לא תמו חסדיך, זה כשאנו מזכירים אותו יתעלה על פעולותיו, אמנם כשאנו מזכירין מדותיו הדבוקות בו כשלהבת הקשורה בגחלת, אז יש לומר רחום וחנון. ועוד יש לפרש, כי הרחמים והחנינה נרמזים ברחום וחנון, ר"ל כי ממנו הרחמים והחנינה הרומזים לדיו פרצופים. ועוד אמרו שלשה מדות אחרים לבעל הרחמים, והם ורב חסד, כי טובו מן החסד, וזהו [ראש השנה י"ז ע"א] מטה כלפי חסד, כי הוא מרבה חסד באמת על גבורתו ועוזו, ואמת כך שמו. נוצר חסד לאלפים, כי זכר חסדו ואמונתו לבית ישראל, או נוצר כמו מצמיח, כמו [ישעיה י"א, א'] נצר משרשיו יפרה. עוד אמרו שלש (עשרה) מדות אחרות למדת הטוב, והם נושא עון ופשע וחטאה, וראיה לדבר [ישעיה מ"ו, ד'] אני עשיתי ואני אשא, כי אני הוא הנושא, וכבר ידעת פירוש אני. והמדה האחרונה היא ונקה, רמז בו לסוד העיבור, כי ע"י הפקידה יתלבנו ויתנקו כתמי הנפש, והשם יתעלה יסלח לנו העונות והפשעים. ומפני כי הנשיאות אינו שוה בעון ופשע וחטאה, כי כפי חטא האדם כך היא פקודתו, ובכל אחד ענין אחד מיוחד, יקרא בכל אחד מדה אחת. והנה נרמזו בשלש עשרה מדות כל ההויות, כי הענפים בכלל הזרועות, והמכריע שני בכלל הראשון. זהו דעת הרב הגדול [הרמב"ן] ז"ל בפירוש שלש עשרה מדות [כאן], ואחריו נטו רוב חכמי הקבלה. מדוע "נחלקו" "הגאונים"? הרי אמור להיות הכל ב"מסורת" ממשה? או שמשה "מסר" כמה גרסאות?

רמב"ם הלכות ממרים פרק א הלכה (ג) דברי קבלה אין בהן מחלוקת לעולם וכל דבר שתמצא בו מחלוקת בידוע שאינו קבלה ממשה רבנו, לאחר שראינו שכל פרשן בעצם מחווה דעתו, הרי ברור שאין כאן שום מסורת מאב לבן, שהרי היו צריכים כולם להיצמד לגרסה אחת, ולא כל אחד בודה ממוחו ומהרהורי ליבו.

האם "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם" לא קיבלו "מסורת" "תושב"ע" מדויקת? כמה הן מידותיו של האלוהים? האם "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם" נחלקו מפני שאין מספר למידות האלוהים? וזה שהחליטו "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם" להתעלם מ"וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת" כנראה שלא קראו "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם" אלה את התנ"ך, אחרת היו מגלים שבאלוהים יש גם את מידת הדין, ולא רק "שלש עשרה מדות הם רחמניות", הניסיון של "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם" להידמות לבת-יענה, לא פתר את הבעיה, אלא רק העצים אותה, מפני שהשוטים שבאו אחריהם העדיפו לא ללמוד תנ"ך כלל, וקיבלו את מידות הרחמים וחשבו לעצמם אין באלוהים מידת דין, ולכן אין לנו לדאוג ממנה, הנה דוגמאות למידת הדין של האלוהים בפס' הבאים,

שמות כ (ג) לֹא-יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל-פָּנָי:(ד) לֹא-תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל-תְּמוּנָה אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ:(ה) לֹא- תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם כִּי אָנכִי יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ אֵל קַנָּא פּקֵד עֲוֹן אָבת עַל-בָּנִים עַל- שִׁלֵּשִׁים וְעַל-רִבֵּעִים לְשׂנְאָי:(ו) וְעשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים לְאהֲבַי וּלְשׁמְרֵי מִצְוֹתָי:  

דברים ה (ז) לֹא-יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל-פָּנָי:(ח) לֹא-תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל כָּל-תְּמוּנָה אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ:(ט) לֹא-תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם כִּי אָנכִי יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ אֵל קַנָּא פּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל-בָּנִים וְעַל-שִׁלֵּשִׁים וְעַל-רִבֵּעִים לְשׂנְאָי:(י) וְעשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים לְאהֲבַי וּלְשׁמְרֵי מִצְוֹתָי: שתי הדוגמאות הראשונות באות מעשרת הדיברות, והמעניין שהאלוהים העדיף להדגיש את מידת הדין שלו בעשרת הדיברות, לפני מידת הרחמים שלו, שנאמרה רק לאוהבי יהוה ולשומרי מצוותיו,

דברים ו (יג) אֶת-יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ תִּירָא וְאתוֹ תַעֲבד וּבִשְׁמוֹ תִּשָּׁבֵעַ:(יד) לֹא תֵלְכוּן אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים מֵאֱלֹהֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיכֶם:(טו) כִּי אֵל קַנָּא יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ בְּקִרְבֶּךָ פֶּן-יֶחֱרֶה אַף-יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ בָּךְ וְהִשְׁמִידְךָ מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה:

דברים לב (לט) רְאוּ עַתָּה כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא וְאֵין אֱלֹהִים עִמָּדִי אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא וְאֵין מִיָּדִי מַצִּיל:

יהושע כג (טו) וְהָיָה כַּאֲשֶׁר בָּא עֲלֵיכֶם כָּל הַדָּבָר הַטּוֹב אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם אֲלֵיכֶם כֵּן יָבִיא יְהֹוָה עֲלֵיכֶם אֵת כָּל הַדָּבָר הָרָע עַד הַשְׁמִידוֹ אוֹתְכֶם מֵעַל הָאֲדָמָה הַטּוֹבָה הַזֹּאת אֲשֶׁר נָתַן לָכֶם יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם:

יהושע כד (כ) כִּי תַעַזְבוּ אֶת יְהֹוָה וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהֵי נֵכָר וְשָׁב וְהֵרַע לָכֶם וְכִלָּה אֶתְכֶם אַחֲרֵי אֲשֶׁר הֵיטִיב לָכֶם:

שמואל א ב (א) וַתִּתְפַּלֵּל חַנָּה וַתּאמַר עָלַץ לִבִּי בַּיהוָה רָמָה קַרְנִי בַּיהוָה רָחַב פִּי עַל-אוֹיְבַי כִּי שָׂמַחְתִּי בִּישׁוּעָתֶךָ:(ב) אֵין-קָדוֹשׁ כַּיהוָה כִּי-אֵין בִּלְתֶּךָ וְאֵין צוּר כֵּאלֹהֵינוּ:(ג) אַל-תַּרְבּוּ תְדַבְּרוּ גְּבהָה גְבהָה יֵצֵא עָתָק מִפִּיכֶם כִּי אֵל דֵּעוֹת יְהוָה וְלוֹ נִתְכְּנוּ עֲלִלוֹת: (ד) קֶשֶׁת גִּבּרִים חַתִּים וְנִכְשָׁלִים אָזְרוּ-חָיִל:(ה) שְׂבֵעִים בַּלֶּחֶם נִשְׂכָּרוּ וּרְעֵבִים חָדֵלּוּ עַד-עֲקָרָה יָלְדָה שִׁבְעָה וְרַבַּת בָּנִים אֻמְלָלָה:(ו) יְהוָה מֵמִית וּמְחַיֶּה מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל:(ז) יְהוָה מוֹרִישׁ וּמַעֲשִׁיר מַשְׁפִּיל אַף-מְרוֹמֵם:(ח) מֵקִים מֵעָפָר דָּל מֵאַשְׁפּת יָרִים אֶבְיוֹן לְהוֹשִׁיב עִם-נְדִיבִים וְכִסֵּא כָבוֹד יַנְחִלֵם כִּי לַיהוָה מְצֻקֵי אֶרֶץ וַיָּשֶׁת עֲלֵיהֶם תֵּבֵל:(ט) רַגְלֵי חֲסִידָיו יִשְׁמר וּרְשָׁעִים בַּחֹשֶׁךְ יִדָּמּוּ כִּי-לֹא בְכחַ יִגְבַּר-אִישׁ:(י) יְהוָה יֵחַתּוּ מְרִיבָיו עָלָיו בַּשָּׁמַיִם יַרְעֵם יְהוָה יָדִין אַפְסֵי- אָרֶץ וְיִתֶּן-עז לְמַלְכּוֹ וְיָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחוֹ:

ישעיה מה (ה) אֲנִי יְהֹוָה וְאֵין עוֹד זוּלָתִי אֵין אֱלֹהִים אֲאַזֶּרְךָ וְלֹא יְדַעְתָּנִי:(ו) לְמַעַן יֵדְעוּ מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ וּמִמַּעֲרָבָה כִּי אֶפֶס בִּלְעָדָי אֲנִי יְהֹוָה וְאֵין עוֹד:

+++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++

(ז) יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא רָע אֲנִי יְהֹוָה עֹשֶׂה כָל אֵלֶּה:

+++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++

ישעיה נד (טו) הֵן גּוֹר יָגוּר אֶפֶס מֵאוֹתִי מִי גָר אִתָּךְ עָלַיִךְ יִפּוֹל:(טז) הִןֵ  אָנֹכִי בָּרָאתִי חָרָשׁ נֹפֵחַ בְּאֵשׁ פֶּחָם וּמוֹצִיא כְלִי לְמַעֲשֵׂהוּ וְאָנֹכִי בָּרָאתִי מַשְׁחִית לְחַבֵּל:(יז) כָּל כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ לֹא יִצְלָח וְכָל לָשׁוֹן תָּקוּם אִתָּךְ לַמִּשְׁפָּט תַּרְשִׁיעִי זֹאת נַחֲלַת עַבְדֵי יְהֹוָה וְצִדְקָתָם מֵאִתִּי נְאֻם יְהֹוָה:

ישעיה סג (י) וְהֵמָּה מָרוּ וְעִצְּבוּ אֶת רוּחַ קָדְשׁוֹ וַיֵּהָפֵךְ לָהֶם לְאוֹיֵב הוּא נִלְחַם בָּם:

ירמיה מה (ה) וְאַתָּה תְּבַקֶּשׁ לְךָ גְדֹלוֹת אַל תְּבַקֵּשׁ כִּי הִנְנִי מֵבִיא רָעָה עַל כָּל בָּשָׂר נְאֻם יְהֹוָה וְנָתַתִּי לְךָ אֶת נַפְשְׁךָ לְשָׁלָל עַל כָּל הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר תֵּלֶךְ שָׁם:--- (לא) וּפָקַדְתִּי עָלָיו וְעַל זַרְעוֹ וְעַל עֲבָדָיו אֶת עֲוֹנָם וְהֵבֵאתִי עֲלֵיהֶם וְעַל יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם וְאֶל אִישׁ יְהוּדָה אֵת כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֲלֵיהֶם וְלֹא שָׁמֵעוּ:

יחזקאל ה (יא) לָכֵן חַי אָנִי נְאֻם אֲדֹנָי יֱהֹוִה אִם לֹא יַעַן אֶת מִקְדָּשִׁי טִמֵּאת בְּכָל שִׁקּוּצַיִךְ וּבְכָל תּוֹעֲבֹתָיִךְ וְגַם אֲנִי אֶגְרַע וְלֹא תָחוֹס עֵינִי וְגַם אֲנִי לֹא אֶחְמוֹל:

יחזקאל ז (ט) וְלֹא תָחוֹס עֵינִי וְלֹא אֶחְמוֹל כִּדְרָכַיִךְ עָלַיִךְ אֶתֵּן וְתוֹעֲבוֹתַיִךְ בְּתוֹכֵךְ תִּהְיֶיןָ וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יְהֹוָה מַכֶּה:

עמוס ג  (ו) אִם יִתָּקַע שׁוֹפָר בְּעִיר וְעָם לֹא יֶחֱרָדוּ אִם תִּהְיֶה רָעָה בְּעִיר וַיהֹוָה לֹא עָשָׂה:

 

בתשובה לוויכוח מי אמר את המידות האלה? פשוט היו צריכים "חכמים" לשים סימני נקוד פשוטים, והיו מקבלים את התשובה, הנה החלוקה: (ו) וַיַּעֲבֹר יְהֹוָה עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא יְהֹוָה יְהֹוָה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת:(ז) נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל בָּנִים וְעַל בְּנֵי בָנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים:

  אזור זה נשאר קבוע בכל חלקי האתר
אזור זה נשאר קבוע בכל חלקי האתר
אזור זה נשאר קבוע בכל חלקי האתר