רשב"ם ורש"י, (לרש"י היו שלוש או ארבע בנות, לא היו לא בנים, ורשב"ם הוא נכדו של רש"י מאחת מבנותיו,)   

שמות י (יט) וַיַּהֲפֹךְ יְהוָֹה רוּחַ יָם חָזָק מְאֹד וַיִּשָּׂא אֶת הָאַרְבֶּה וַיִּתְקָעֵהוּ יָמָּה סּוּף לֹא נִשְׁאַר אַרְבֶּה אֶחָד בְּכֹל גְּבוּל מִצְרָיִם:

רש"י רוח ים - רוח מערבי: רוח ים במצרים יכולה להיות או מצפון או ממזרח אין ים במערבה של מצרים? ימה סוף - אומר אני שים סוף הי'ה מקצתו במערב כנגד כל רוח דרומית וגם במזרחה של א"י לפיכך רוח ים תקעו לארבה בימה סוף כנגדו. וכן מצינו לענין תחומין שהוא פונה לצד מזרח שנא' (שמות כג) מים סוף ועד ים פלשתים ממזרח למערב שים פלשתים במערב הי' שנאמר בפלשתים (צפניה ב) יושבי חבל הים גוי כרתים:   לא נשאר ארבה אחד - אף המלוחים שמלחו מהם (ש"ר): אפילו את המפה רש"י יכול לשנות בפירוש? איזה ים יש למצרים במערב? במערב מצרים נמצאת לוב,

רשב"ם ויהפוך י"י רוח ים - כי רוח הקדים הביאם מן הים ורוח מערבי החזירם לים: רשב"ם נכדו של רש"י מדבר על רוח קדים שזו רוח מזרחית שהביאה אותם, ורוח מערבית לקחה אותם, האם רשב"ם לא הבין את סבא רש"י?

===========================================================================================

שמות ב (יג) וַיֵּצֵא בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי וְהִנֵּה שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִבְרִים נִצִּים וַיֹּאמֶר לָרָשָׁע לָמָּה תַכֶּה רֵעֶךָ: רש"י שני אנשים עברים - דתן ואבירם הם שהותירו מן המן:נצים - מריבים: למה תכה- אע"פ שלא הכהו נקרא רשע בהרמת יד: מדוע כתוב "תַכֶּה" אם לא הכהו? רעך - רשע כמותך: והרשב"ם טוען שכן הכה? בשמות ב (יד) וַיֹּאמֶר מִי שָׂמְךָ לְאִישׁ שַׂר וְשֹׁפֵט עָלֵינוּ הַלְהָרְגֵנִי אַתָּה אֹמֵר כַּאֲשֶׁר הָרַגְתָּ אֶת הַמִּצְרִי וַיִּירָא משֶׁה וַיֹּאמַר אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר: רשב"ם הלהורגני אתה אומר - בשביל שאני מכה את חבירי כאשר הרגת את המצרי בשביל שהיה מכה איש עברי: האם רשב"ם אינו מסכים עם סבא רש"י הטוען: "למה תכה- אע"פ שלא הכהו"?

(יד) וַיֹּאמֶר מִי שָׂמְךָ לְאִישׁ שַׂר וְשֹׁפֵט עָלֵינוּ הַלְהָרְגֵנִי אַתָּה אֹמֵר כַּאֲשֶׁר הָרַגְתָּ אֶת הַמִּצְרִי וַיִּירָא משֶׁה וַיֹּאמַר אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר: רש"י מי שמך לאיש - והרי עודך נער: הלהרגני אתה אומר - מכאן אנו למדים שהרגו בשם המפורש: היכן למד משה את "השם מפורש"? האם אצל פרעה בישיבה או בכולל? איך מסתדר פירוש זה של רש"י עם הפס' הבאים? הרי בשמות ג (יג) וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל הָאֱלֹהִים הִנֵּה אָנֹכִי בָא אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתִּי לָהֶם אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיכֶם שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם וְאָמְרוּ לִי מַה שְּׁמוֹ מָה אֹמַר אֲלֵהֶם: אם ידע משה את "השם מפורש"? איך את השמות הפשוטים יותר לא ידע משה? ואם ידע את "השם מפורש" ממי משה מפחד ובורח? משה אינו יכול להמית את פרעה עם "השם מפורש"? או ש"השם מפורש" אינו יכול להרוג את מלך מצרים? מדוע לא הרג משה את הרשעים דתן ואבירם עם "השם מפורש"? איך מסתדר הפירוש של נכדו של רש"י הרשב"ם מה אומר אליהם - כי איני מכיר ויודע שמך המיוחד: האם הרשב"ם נכדו של רש"י לא קיבל את ה"מסורת" מסבא?

===========================================================================================

במדבר ה (יב) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אִישׁ אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל:(יג) וְשָׁכַב אִישׁ אֹתָהּ שִׁכְבַת זֶרַע וְנֶעְלַם מֵעֵינֵי אִישָׁהּ וְנִסְתְּרָה וְהִיא נִטְמָאָה וְעֵד אֵין בָּהּ וְהִוא לֹא נִתְפָּשָׂה:

רש"י נתפשה - נאנסה, כמו ותפשה ושכב עמה (דברים כב, כח):

רשב"ם והיא לא נתפשה - לא נאנסה. שאם הסתירוה באונס פטורה:

===========================================================================================

רשב"ם בראשית לז (ב) אלה תולדות יעקב - ישכילו ויבינו אוהבי שכל מה שלימדונו רבותינו כי אין מקרא יוצא מידי פשוטו, אף כי עיקרה של תורה באת ללמדנו ולהודיענו ברמיזת הפשט ההגדות וההלכות והדינין על ידי אריכות הלשון ועל ידי שלשים ושתים מידות של ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי ועל ידי שלש עשרה מידות של ר' ישמעאל. והראשונים מתוך חסידותם נתעסקו לנטות אחרי הדרשות שהן עיקר, ומתוך כך לא הורגלו בעומק פשוטו של מקרא, ולפי שאמרו חכמים אל תרבו בניכם בהגיון, וגם אמרו העוסק במקרא מדה ואינה מדה העוסק בתלמוד אין לך מדה גדולה מזו, ומתוך כך לא הורגלו כל כך בפשוטן של מקראות, וכדאמ' במסכת שבת הוינא בר תמני סרי שנין וגרסינ' כולה תלמודא ולא הוה ידענא דאין מקרא יוצא מידי פשוטו. וגם רבנו שלמה אבי אמי מאיר עיני גולה שפירש תורה נביאים וכתובים נתן לב לפרש פשוטו של מקרא, ואף אני שמואל ב"ר(בן רבי) מאיר חתנו זצ"ל נתווכחתי עמו ולפניו והודה לי שאילו היה לו פנאי היה צריך לעשות פרושים אחרים לפי הפשטות המתחדשים בכל יום. ועתה יראו המשכילים מה שפירשו הראשונים: האם טוען הרשב"ם נכדו של רש"י, שסבא רש"י אמר לו: שאם היה זמן לרש"י הוא היה משנה את פירושיו?

אלה תולדות יעקב - אלה מקראות ומאורעות שאירעו ליעקב. והנה זה הבל הוא. כי כל אלה תולדות האמור בתורה [ובנביאים] ובכתובים יש מהם שמפרשים בני האדם ויש מהם רבים שמפרשים בני בנים, כאשר פירשתי באלה תולדות נח. למעלה בפרשת בראשית כת' ויהי נח בן חמש מאות שנה ויולד נח את שם ואת חם ואת יפת, ואחרי כן מפרש כי העולם חטאו ונח מצא חן, ואחרי כן מפרש אלה תולדות נח בני בניו, היאך? כי שלשה בנים היו לו וציוה הק' להכניסם בתיבה י"ב חודש, ובצאתם ויולדו להם בנים אחרי המבול עד שעולים לשבעים בנים שהיו שבעים אומות, כדכת' מאלה נפרדו וגו'. וכן בעשו פרשה ראשונה מפרש בני עשו שנולדו לו במקום אביו, ואחרי כן וילך אל ארץ וגו' וישב לו בהר שעיר וכל הפרשה וכת' אלה תולדות עשו אבי אדום בהר שעיר, וכל פרשה שנייה זאת בבני עשו. וכשם שמצינו בעשו שפירש שבניו נולדו במגורי אביו קודם שהלך אל ארץ מפני יעקב, ובני בניו נולדו בהר שעיר - כן ביעקב למעלה כת' ויהיו בני יעקב שנים עשר וגו', ומפרש לבסוף אלה בני יעקב אשר ילד לו בפדן ארם ויבא [יעקב] אל יצחק אביו וגו', הרי פיר' בניו של יעקב והיכן נולדו כאשר עשה בבני עשו, ועתה כותב אלה תולדות יעקב, בני בניו שהיו שבעים והיאך נולדו. כיצד? יוסף בן שבע עשרה שנה ונתקנאו בו אחיו ומתוך כך ירד יהודה מאת אחיו והיו לו בנים בכזיב ובעדולם שלה ופרץ וזרח, ונתגלגל הדבר שיוסף הורד מצרימה ונולדו לו במצרים מנשה ואפרים ושלח יוסף בשביל אביו וביתו עד שהיו שבעים. וכל זה היה צריך משה רבנו לכתוב שעל זה הוכיחם בשבעים נפש ירדו אבותיך וגו':

===========================================================================================

בראשית טו (טז) וְדוֹר רְבִיעִי יָשׁוּבוּ הֵנָּה כִּי לֹא שָׁלֵם עֲוֹן הָאֱמֹרִי עַד הֵנָּה: רש"י ודור רביעי - לאחר שיגלו למצרים יהיו שם ג' דורות והרביעי ישובו לארץ הזאת לפי שבארץ כנען הי' מדבר עמו וכרת ברית זה כדכתיב לתת לך את הארץ הזאת לרשתה וכן הי' יעקב ירד למצרים צא וחשוב דורותיו יהודה ופרץ וחצרון וכלב בן חצרון מבאי הארץ היה: איך מסתדר לרש"י הפירוש כאן עם הפירוש שלו שמיצחק מתחילה ספירת הגלות? הרי כמה דורות יש? יצחק, יעקב, יהודה, פרץ, חצרון, כלב, הרי 6 דורות? הרי לפי רש"י הספירה של ארבע מאות השנה מתחילה מיצחק, ודור רביעי ישובו, וכאן אנו סופרים שש דורות? כי לא שלם עון האמורי - להיות משתלח מארצו עד אותו זמן שאין הקב"ה נפרע מאומה עד שתתמלא סאתה שנאמר (ישעיה כז) בסאסאה בשלחה תריבנה:

איך מסתדר רש"י עם הפירוש של נכדו הרשב"ם הטוען שאין הכוונה לדור רביעי של עם ישראל, אלא דור רביעי של האמוריים אשר בארץ ישראל? רשב"ם בראשית טו (טז) ודור רביעי ישובו הנה - המפרש דור רביעי של ישראל ישובו הנה לארץ ישראל [טועה הוא].האם סבא רש"י טועה? כי [מאחר] [ש]נתן קצבה של ארבע מאות שנה, מה לנו אם דור רביעי או דור חמישי? והלא מכל מקום יתעכבו ארבע מאות שנה? אלא טעם נתן הקב"ה לדבריו. למה אני צריך לעכב ארבע מאות שנה? [לפי] שאחר דור רביעי של אמוריים ישובו [ישראל] הנה. שהדור מאה [שנה] כאשר נמצא במסכת עדיות, והרי ארבע מאות ארבע[ה] דורות. שאעפ"י שיושבי הארץ חטאו ודינם להקיא הארץ את יושביה, צריך אני להמתין ארבע[ה] דורות כדכתיב פוקד עון אבות על בנים על שלשים ועל רבעים לשנאי, אולי יחזרו הבנים בתשובה כי לא שלם זמן פרעון שאני עתיד ליפרע אליו מן האמוריים החוטאים עד הנה ועד אחר דור רביעי של אמוריים כדכת' על שלשים וגו'. זהו פשוטו: איך מסתדר פירוש זה של הרשב"ם נכדו של רש"י עם זה שספירת ארבע מאות שנה השהייה במצרים של סבא רש"י מיצחק, אם כל דור הוא מאה שנים? ואם מדובר על אמוריים ממתי התחילו לספור את ארבע מאות השנה שהרי לפי רש"י רק 210 שנה שהו עם ישראל במצריים? ומה פירוש "אולי יחזרו הבנים בתשובה"? אלוהים אינו יודע אחרית כראשית?

רמב"ן ודור רביעי ישובו הנה לאחר שיגלו למצרים יהיו שלשה דורות, וכן היה, יעקב גולה, צא וחשוב דורותיו, יהודה פרץ חצרון, וכלב בן חצרון מבאי הארץ היה, לשון רש"י ואיננו נכון כלל והנכון בעיני, כי "דור רביעי" לאמורי המשלים עונו, כי מיום הגזירה האריך לו, כי הוא פוקד עון על שלשים ועל רבעים, כי אם ישובו לא יחרימם אבל יהיו למס עובד או יפנו להם:עון האמורי - הזכיר התקיף שבהם אשר כגבה ארזים גבהו, ולא יוכלו לו עד שתתמלא סאתו ועונותיו ילכדונו ועוד, כי הוא הנלכד להם אשר הורישו בתחלה: האם רמב"ן אומר שהחשבון של רש"י "איננו נכון"? והכוונה לדור רביעי של האמורי, ולא של עם ישראל? האם אין "מסורת" "תושב"ע" מדויקת? האם לא כולם קיבלו את אותה "מסורת"?