בהנחה שצריך לקבל את דברי חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם" ומפני שכתוב "כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּךָ" ואת "לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל", הרי בטקסט נאמרו עוד דברים שאתה צריך לעשות, האם להם אין חשיבות? האם לא צריך לשאול מי הם אשר "יַגִּידוּ לְךָ" או "יוֹרוּךָ"? האם כל אדם יכול להורות? האם חכמים? האם רבנים? איזה שופט? ומי השופט? ומדוע הכוהנים מוזכרים בטקסט? ומי הם הכוהנים האלה? האם כל כהן יכול להורות?

דברים יז (ח) כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט בֵּין דָּם לְדָם בֵּין דִּין לְדִין וּבֵין נֶגַע לָנֶגַע דִּבְרֵי רִיבֹת בִּשְׁעָרֶיךָ וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בּוֹ: מדוע מודגשים הדברים שבגינם אתה מחויב לבוא אל המקדש? "דָּם לְדָם... דִּין לְדִין... נֶגַע לָנֶגַע דִּבְרֵי רִיבֹת בִּשְׁעָרֶיךָ"? האם לא מספיק לומר "כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ? כל "דָבָר"? מדוע החיוב לקום ולעלות למקום אשר בחר? הרי יש בית משפט בכל עיר? יש "חכמים" בכל עיר? (ט) וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְאֶל הַשֹּׁפֵט אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם וְדָרַשְׁתָּ וְהִגִּידוּ לְךָ אֵת דְּבַר הַמִּשְׁפָּט: מדוע נאמר כוהנים ושופט? לא נאמר חכמים, צדיקים, רבנים? מדוע הכוהנים הלווים ברבים והשופט ביחיד? (י) וְעָשִׂיתָ עַל פִּי הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ מִן הַמָּקוֹם הַהוּא אֲשֶׁר יִבְחַר יְהֹוָה וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּךָ: מדוע חשוב לכותב התורה המקום, אשר בחר אלוהים? (יא) עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְךָ תַּעֲשֶׂה לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל:(יב) וְהָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה בְזָדוֹן לְבִלְתִּי שְׁמֹעַ אֶל הַכֹּהֵן הָעֹמֵד לְשָׁרֶת שָׁם אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ אוֹ אֶל הַשֹּׁפֵט וּמֵת הָאִישׁ הַהוּא וּבִעַרְתָּ הָרָע מִיִּשְׂרָאֵל: ושוב חוזר כותב התורה ומדגיש שהמקום צריך להיות המקום אשר בחר אלוהים? הרי מה פירוש "שָׁם"? מדוע שוב השופט הוא יחיד ולא רבים? האם כותב התורה לא שמע על הסנהדרין? הרי הסנהדרין לא הייתה מורכבת רק מכוהנים? או אולי כן? (יג) וְכָל הָעָם יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּ וְלֹא יְזִידוּן עוֹד:

מדוע אין חשיבות/התייחסות לזה שכותב התורה חוזר ומדגיש שהדברים צריכים להיאמר מן "הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בּוֹ"? זה שכתוב "וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם" אינו חשוב? איך הפכו "חכמים" למחליפים של "הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם"?

מי הם השופטים? שעליהם מסופר או מדובר בתנ"ך?  

שופטים ב (יא) וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הָרַע בְּעֵינֵי יְהֹוָה וַיַּעַבְדוּ אֶת הַבְּעָלִים:(יב) וַיַּעַזְבוּ אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֵי אֲבוֹתָם הַמּוֹצִיא אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים מֵאֱלֹהֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיהֶם וַיִּשְׁתַּחֲווּ לָהֶם וַיַּכְעִסוּ אֶת יְהֹוָה:(יג) וַיַּעַזְבוּ אֶת יְהֹוָה וַיַּעַבְדוּ לַבַּעַל וְלָעַשְׁתָּרוֹת:(יד) וַיִּחַר אַף יְהֹוָה בְּיִשְׂרָאֵל וַיִּתְּנֵם בְּיַד שֹׁסִים וַיָּשֹׁסּוּ אוֹתָם וַיִּמְכְּרֵם בְּיַד אוֹיְבֵיהֶם מִסָּבִיב וְלֹא יָכְלוּ עוֹד לַעֲמֹד לִפְנֵי אוֹיְבֵיהֶם:(טו) בְּכֹל אֲשֶׁר יָצְאוּ יַד יְהֹוָה הָיְתָה בָּם לְרָעָה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהֹוָה וְכַאֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהֹוָה לָהֶם וַיֵּצֶר לָהֶם מְאֹד:(טז) וַיָּקֶם יְהֹוָה שֹׁפְטִים וַיּוֹשִׁיעוּם מִיַּד שֹׁסֵיהֶם:(יז) וְגַם אֶל שֹׁפְטֵיהֶם לֹא שָׁמֵעוּ כִּי זָנוּ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים וַיִּשְׁתַּחֲווּ לָהֶם סָרוּ מַהֵר מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלְכוּ אֲבוֹתָם לִשְׁמֹעַ מִצְוֹת יְהֹוָה לֹא עָשׂוּ כֵן:(יח) וְכִי הֵקִים יְהֹוָה לָהֶם שֹׁפְטִים וְהָיָה יְהֹוָה עִם הַשֹּׁפֵט וְהוֹשִׁיעָם מִיַּד אֹיְבֵיהֶם כֹּל יְמֵי הַשּׁוֹפֵט כִּי יִנָּחֵם יְהֹוָה מִנַּאֲקָתָם מִפְּנֵי לֹחֲצֵיהֶם וְדֹחֲקֵיהֶם:(יט) וְהָיָה בְּמוֹת הַשּׁוֹפֵט יָשֻׁבוּ וְהִשְׁחִיתוּ מֵאֲבוֹתָם לָלֶכֶת אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים לְעָבְדָם וּלְהִשְׁתַּחֲוֹת לָהֶם לֹא הִפִּילוּ מִמַּעַלְלֵיהֶם וּמִדַּרְכָּם הַקָּשָׁה:(כ) וַיִּחַר אַף יְהֹוָה בְּיִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר יַעַן אֲשֶׁר עָבְרוּ הַגּוֹי הַזֶּה אֶת בְּרִיתִי אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶת אֲבוֹתָם וְלֹא שָׁמְעוּ לְקוֹלִי:(כא) גַּם אֲנִי לֹא אוֹסִיף לְהוֹרִישׁ אִישׁ מִפְּנֵיהֶם מִן הַגּוֹיִם אֲשֶׁר עָזַב יְהוֹשֻׁעַ וַיָּמֹת:(כב) לְמַעַן נַסּוֹת בָּם אֶת יִשְׂרָאֵל הֲשֹׁמְרִים הֵם אֶת דֶּרֶךְ יְהֹוָה לָלֶכֶת בָּם כַּאֲשֶׁר שָׁמְרוּ אֲבוֹתָם אִם לֹא:(כג) וַיַּנַּח יְהֹוָה אֶת הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה לְבִלְתִּי הוֹרִישָׁם מַהֵר וְלֹא נְתָנָם בְּיַד יְהוֹשֻׁעַ:

שמואל א ח (א) וַיְהִי כַּאֲשֶׁר זָקֵן שְׁמוּאֵל וַיָּשֶׂם אֶת בָּנָיו שֹׁפְטִים לְיִשְׂרָאֵל:(ב) וַיְהִי שֶׁם בְּנוֹ הַבְּכוֹר יוֹאֵל וְשֵׁם מִשְׁנֵהוּ אֲבִיָּה שֹׁפְטִים בִּבְאֵר שָׁבַע:(ג) וְלֹא הָלְכוּ בָנָיו בדרכו בִּדְרָכָיו וַיִּטּוּ אַחֲרֵי הַבָּצַע וַיִּקְחוּ שֹׁחַד וַיַּטּוּ מִשְׁפָּט:(ד) וַיִּתְקַבְּצוּ כֹּל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיָּבֹאוּ אֶל שְׁמוּאֵל הָרָמָתָה:(ה) וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הִנֵּה אַתָּה זָקַנְתָּ וּבָנֶיךָ לֹא הָלְכוּ בִּדְרָכֶיךָ עַתָּה שִׂימָה לָּנוּ מֶלֶךְ לְשָׁפְטֵנוּ כְּכָל הַגּוֹיִם:(ו) וַיֵּרַע הַדָּבָר בְּעֵינֵי שְׁמוּאֵל כַּאֲשֶׁר אָמְרוּ תְּנָה לָּנוּ מֶלֶךְ לְשָׁפְטֵנוּ וַיִּתְפַּלֵּל שְׁמוּאֵל אֶל יְהֹוָה: מה הבעיה של עם ישראל, הרי זה כולה שני רבנים/שופטים מכל העם שלא הולכים בדרך האלוהים, שילכו לרבנים אחרים טובים מהם? למה להם לחפש מלך שישפוט? או שאולי מה שמלמד פרק זה שאין סנהדרין ולא הייתה סנהדרין ולא היו רבנים וחכמים וכאשר שני בני שמואל פושעים ורשעים, כל המערכת המשפטית קרסה? ואיתה קרסה גם המערכת המנהיגותית, לכן זו בקשת העם שים עלינו מלך שישפוט וינהיג?

מלכים ב כג (כב) כִּי לֹא נַעֲשָׂה כַּפֶּסַח הַזֶּה מִימֵי הַשֹּׁפְטִים אֲשֶׁר שָׁפְטוּ אֶת יִשְׂרָאֵל וְכֹל יְמֵי מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל וּמַלְכֵי יְהוּדָה: איזה תקופה זו? הרי לפי "חכמים", מתי לא היו סנהדרין לעם ישראל?

רות א (א) וַיְהִי בִּימֵי שְׁפֹט הַשֹּׁפְטִים וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה לָגוּר בִּשְׂדֵי מוֹאָב הוּא וְאִשְׁתּוֹ וּשְׁנֵי בָנָיו: איזה תקופה זו? הרי לפי "חכמים" מתי לא היו סנהדרין לעם ישראל?

דברי הימים א כג (א) וְדָוִיד זָקֵן וְשָׂבַע יָמִים וַיַּמְלֵךְ אֶת שְׁלֹמֹה בְנוֹ עַל יִשְׂרָאֵל:(ב) וַיֶּאֱסֹף אֶת כָּל שָׂרֵי יִשְׂרָאֵל וְהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם:(ג) וַיִּסָּפְרוּ הַלְוִיִּם מִבֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וָמָעְלָה וַיְהִי מִסְפָּרָם לְגֻלְגְּלֹתָם לִגְבָרִים שְׁלֹשִׁים וּשְׁמוֹנָה אָלֶף:(ד) מֵאֵלֶּה לְנַצֵּחַ עַל מְלֶאכֶת בֵּית יְהֹוָה עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אָלֶף וְשֹׁטְרִים וְשֹׁפְטִים שֵׁשֶׁת אֲלָפִים:(ה) וְאַרְבַּעַת אֲלָפִים שֹׁעֲרִים וְאַרְבַּעַת אֲלָפִים מְהַלְלִים לַיהֹוָה בַּכֵּלִים אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְהַלֵּל: מדוע מהלווים לוקח דוד שופטים ושוטרים?

                                            ככל אשר יורוך?

דברים יז (ח) כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט בֵּין דָּם לְדָם בֵּין דִּין לְדִין וּבֵין נֶגַע לָנֶגַע דִּבְרֵי רִיבֹת בִּשְׁעָרֶיךָ וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בּוֹ:(ט) וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְאֶל הַשֹּׁפֵט אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם וְדָרַשְׁתָּ וְהִגִּידוּ לְךָ אֵת דְּבַר הַמִּשְׁפָּט:(י) וְעָשִׂיתָ עַל פִּי הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ מִן הַמָּקוֹם הַהוּא אֲשֶׁר יִבְחַר יְהֹוָח וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּךָ:(יא) עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְךָ תַּעֲשֶׂה לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל:(יב) וְהָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה בְזָדוֹן לְבִלְתִּי שְׁמֹעַ אֶל הַכֹּהֵן הָעֹמֵד לְשָׁרֶת שָׁם אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ אוֹ אֶל הַשֹּׁפֵט וּמֵת הָאִישׁ הַהוּא וּבִעַרְתָּ הָרָע מִיִּשְׂרָאֵל:(יג) וְכָל הָעָם יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּ וְלֹא יְזִידוּן עוֹד:

דברים יז (יא) עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְךָ תַּעֲשֶׂה לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל: 

רש"י ימין ושמאל - אפילו אומר לך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין וכ"ש שאומר לך על ימין ימין ועל שמאל שמאל:

רמב"ן ימין ושמאל אפילו אם אומר לך על ימין שהוא שמאל או על שמאל שהוא ימין, לשון רש"י וענינו, אפילו תחשוב בלבך שהם טועים, והדבר פשוט בעיניך כאשר אתה יודע בין ימינך לשמאלך, תעשה כמצותם, ואל תאמר איך אוכל החלב הגמור הזה או אהרוג האיש הנקי הזה, אבל תאמר כך צוה אותי האדון המצוה על המצות שאעשה בכל מצותיו ככל אשר יורוני העומדים לפניו במקום אשר יבחר ועל משמעות דעתם נתן לי התורה אפילו יטעו, וזה כענין רבי יהושע עם ר"ג ביום הכיפורים שחל להיות בחשבונו (ר"ה כה): והצורך במצוה הזאת גדול מאד, כי התורה נתנה לנו בכתב, וידוע הוא שלא ישתוו הדעות בכל הדברים הנולדים, והנה ירבו המחלוקות ותעשה התורה כמה תורות וחתך לנו הכתוב הדין, שנשמע לבית דין הגדול העומד לפני השם במקום אשר יבחר בכל מה שיאמרו לנו בפירוש התורה, בין שקבלו פירושו עד מפי עד ומשה מפי הגבורה, או שיאמרו כן לפי משמעות המקרא או כוונתה, כי על הדעת שלהם הוא נותן (ס"א לנו) להם התורה, אפילו יהיה בעיניך כמחליף הימין בשמאל, וכל שכן שיש לך לחשוב שהם אומרים על ימין שהוא ימין, כי רוח השם על משרתי מקדשו ולא יעזוב את חסידיו, לעולם נשמרו מן הטעות ומן המכשול ולשון ספרי (שופטים קנד) אפילו מראין בעיניך על הימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין שמע להם:  איך מסתדרות פרשנויות אלה של רש"י ורמב"ן עם ההלכה הבאה? רמב"ם הלכות סנהדרין פרק ב (ד) ואין מושיבין מלך ישראל בסנהדרין שאסור לחלוק עליו ולמרות את דברו, אבל מושיבין כהן גדול אם היה ראוי בחכמה: הרי אם לא מושיבים מלך כי אסור להמרות את פיו אז להמרות פיו של כל אחד אחר מותר אם כך מותר להמרות את פי הסנהדרין? הרי אם זו הסיבה שבגללה לא מושיבים מלך בסנהדרין אז את פי הכהן והסנהדרין האחרים מותר להמרות?

איך מסתדרות הפרשנויות של רש"י ורמב"ן עם הסיפור הבא?

ירמיהו כו (א) בְּרֵאשִׁית מַמְלְכוּת יְהוֹיָקִים בֶּן-יאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה הָיָה הַדָּבָר הַזֶּה מֵאֵת יְהוָה לֵאמר:(ב) כּה אָמַר יְהוָה עֲמד בַּחֲצַר בֵּית-יְהוָה וְדִבַּרְתָּ עַל-כָּל-עָרֵי יְהוּדָה הַבָּאִים לְהִשְׁתַּחֲוֹת בֵּית- יְהוָה אֵת כָּל-הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְדַבֵּר אֲלֵיהֶם אַל-תִּגְרַע דָּבָר:(ג) אוּלַי יִשְׁמְעוּ וְיָשֻׁבוּ אִישׁ מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה וְנִחַמְתִּי אֶל-הָרָעָה אֲשֶׁר אָנכִי חֹשֵׁב לַעֲשׂוֹת לָהֶם מִפְּנֵי רעַ מַעַלְלֵיהֶם:(ד) וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כּה אָמַר יְהוָה אִם-לֹא תִשְׁמְעוּ אֵלַי לָלֶכֶת בְּתוֹרָתִי אֲשֶׁר נָתַתִּי לִפְנֵיכֶם:(ה) לִשְׁמעַ עַל-דִּבְרֵי עֲבָדַי הַנְּבִאִים אֲשֶׁר אָנכִי שׁלֵחַ אֲלֵיכֶם וְהַשְׁכֵּם וְשָׁלֹחַ וְלֹא שְׁמַעְתֶּם:(ו) וְנָתַתִּי אֶת-הַבַּיִת הַזֶּה כְּשִׁלֹה וְאֶת-הָעִיר הַזּאת אֶתֵּן לִקְלָלָה לְכל גּוֹיֵי הָאָרֶץ:(ז) וַיִּשְׁמְעוּ הַכּהֲנִים וְהַנְּבִאִים וְכָל-הָעָם אֶת-יִרְמְיָהוּ מְדַבֵּר אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּבֵית יְהוָה:(ח) וַיְהִי כְּכַלּוֹת יִרְמְיָהוּ לְדַבֵּר אֵת כָּל-אֲשֶׁר-צִוָּה יְהוָה לְדַבֵּר אֶל-כָּל-הָעָם וַיִּתְפְּשׂוּ אתוֹ הַכּהֲנִים וְהַנְּבִיאִים וְכָל-הָעָם לֵאמר מוֹת תָּמוּת:(ט) מַדּוּעַ- נִבֵּיתָ בְשֵׁם-יְהוָה לֵאמר כְּשִׁלוֹ יִהְיֶה הַבַּיִת הַזֶּה וְהָעִיר הַזּאת תֶּחֱרַב מֵאֵין יוֹשֵׁב וַיִּקָּהֵל כָּל-הָעָם אֶל-יִרְמְיָהוּ בְּבֵית יְהוָה:(י) וַיִּשְׁמְעוּ שָׂרֵי יְהוּדָה אֵת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיַּעֲלוּ מִבֵּית-הַמֶּלֶךְ בֵּית יְהוָה וַיֵּשְׁבוּ בְּפֶתַח שַׁעַר-יְהוָה הֶחָדָשׁ:(יא) וַיּאמְרוּ הַכּהֲנִים וְהַנְּבִאִים אֶל-הַשָּׂרִים וְאֶל-כָּל-הָעָם לֵאמר מִשְׁפַּט- מָוֶת לָאִישׁ הַזֶּה כִּי נִבָּא אֶל-הָעִיר הַזּאת כַּאֲשֶׁר שְׁמַעְתֶּם בְּאָזְנֵיכֶם:(יב) וַיּאמֶר יִרְמְיָהוּ אֶל- כָּל-הַשָּׂרִים וְאֶל-כָּל-הָעָם לֵאמר יְהוָה שְׁלָחַנִי לְהִנָּבֵא אֶל-הַבַּיִת הַזֶּה וְאֶל-הָעִיר הַזּאת אֵת כָּל-הַדְּבָרִים אֲשֶׁר שְׁמַעְתֶּם:(יג) וְעַתָּה הֵיטִיבוּ דַרְכֵיכֶם וּמַעַלְלֵיכֶם וְשִׁמְעוּ בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם וְיִנָּחֵם יְהוָה אֶל-הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבֶּר עֲלֵיכֶם:(יד) וַאֲנִי הִנְנִי בְיֶדְכֶם עֲשׂוּ-לִי כַּטּוֹב וְכַיָּשָׁר בְּעֵינֵיכֶם:(טו) אַךְ יָדעַ תֵּדְעוּ כִּי אִם-מְמִתִים אַתֶּם אתִי כִּי-דָם נָקִי אַתֶּם נתְנִים עֲלֵיכֶם וְאֶל-הָעִיר הַזּאת וְאֶל-ישְׁבֶיהָ כִּי בֶאֱמֶת שְׁלָחַנִי יְהוָה עֲלֵיכֶם לְדַבֵּר בְּאָזְנֵיכֶם אֵת כָּל-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה:(טז) וַיּאמְרוּ הַשָּׂרִים וְכָל-הָעָם אֶל-הַכּהֲנִים וְאֶל-הַנְּבִיאִים אֵין-לָאִישׁ הַזֶּה מִשְׁפַּט-מָוֶת כִּי בְּשֵׁם יְהוָה אֱלֹהֵינוּ דִּבֶּר אֵלֵינוּ: מי אלה זקני הארץ שמביאים את הדוגמאות האלה?

דוגמא א

(יז) וַיָּקֻמוּ אֲנָשִׁים מִזִּקְנֵי הָאָרֶץ וַיּאמְרוּ אֶל-כָּל-קְהַל הָעָם לֵאמר:(יח) מִיכָה הַמּוֹרַשְׁתִּי הָיָה נִבָּא בִּימֵי חִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ-יְהוּדָה וַיּאמֶר אֶל-כָּל-עַם- יְהוּדָה לֵאמר כּה-אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ וִירוּשָׁלַיִם עִיִּים תִּהְיֶה וְהַר הַבַּיִת לְבָמוֹת יָעַר:(יט) הֶהָמֵת הֱמִתֻהוּ חִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ-יְהוּדָה וְכָל-יְהוּדָה הֲלֹא יָרֵא אֶת- יְהוָה וַיְחַל אֶת-פְּנֵי יְהוָה וַיִּנָּחֶם יְהוָה אֶל-הָרָעָה אֲשֶׁר-דִּבֶּר עֲלֵיהֶם וַאֲנַחְנוּ עשִׂים רָעָה גְדוֹלָה עַל-נַפְשׁוֹתֵינוּ:

דוגמא ב

(כ) וְגַם-אִישׁ הָיָה מִתְנַבֵּא בְּשֵׁם יְהוָה אוּרִיָּהוּ בֶּן-שְׁמַעְיָהוּ מִקִּרְיַת הַיְּעָרִים וַיִּנָּבֵא עַל-הָעִיר הַזּאת וְעַל-הָאָרֶץ הַזּאת כְּכל דִּבְרֵי יִרְמְיָהוּ:(כא) וַיִּשְׁמַע הַמֶּלֶךְ- יְהוֹיָקִים וְכָל-גִּבּוֹרָיו וְכָל-הַשָּׂרִים אֶת-דְּבָרָיו וַיְבַקֵּשׁ הַמֶּלֶךְ הֲמִיתוֹ וַיִּשְׁמַע אוּרִיָּהוּ וַיִּרָא וַיִּבְרַח וַיָּבא מִצְרָיִם:(כב) וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ יְהוֹיָקִים אֲנָשִׁים מִצְרָיִם אֶת-אֶלְנָתָן בֶּן-עַכְבּוֹר וַאֲנָשִׁים אִתּוֹ אֶל-מִצְרָיִם:(כג) וַיּוֹצִיאוּ אֶת-אוּרִיָּהוּ מִמִּצְרַיִם וַיְבִאֻהוּ אֶל-הַמֶּלֶךְ יְהוֹיָקִים וַיַּכֵּהוּ בֶּחָרֶב וַיַּשְׁלֵךְ אֶת-נִבְלָתוֹ אֶל-קִבְרֵי בְּנֵי הָעָם:

(כד) אַךְ יַד אֲחִיקָם בֶּן-שָׁפָן הָיְתָה אֶת- יִרְמְיָהוּ לְבִלְתִּי תֵּת-אתוֹ בְיַד-הָעָם לַהֲמִיתוֹ: מי זה אחיקם בן שפן?

מי אלה הכוהנים והנביאים? מי אלה השרים והעם? מי מחליט אם נביא אמת הוא, או נביא שקר?

רשב"ם ויקרא ד (ג) לאשמת העם - חכמים דרשו הרי משיח כציבור בהוריות. אך לפי הפשט משמע לפי שבכהנים נאמר [יורו] משפטיך ליעקב ותורתך לישראל, וכל שכן כהן גדול שהוא מומחה לרבים, אם הכהן המשיח יחטא בהוראתו גם להחטיא את העם עמו, והקריב על חטאתו וגו':