מבול לא היה בכל העלם?

בראשית ז (ד) כִּי לְיָמִים עוֹד שִׁבְעָה אָנֹכִי מַמְטִיר עַל הָאָרֶץ אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה וּמָחִיתִי אֶת כָּל הַיְקוּם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה:--- (כא) וַיִּגְוַע כָּל בָּשָׂר הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ בָּעוֹף וּבַבְּהֵמָה וּבַחַיָּה וּבְכָל הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל הָאָרֶץ וְכֹל הָאָדָם:(כב) כֹּל אֲשֶׁר נִשְׁמַת רוּחַ חַיִּים בְּאַפָּיו מִכֹּל אֲשֶׁר בֶּחָרָבָה מֵתוּ:(כג) וַיִּמַח אֶת כָּל הַיְקוּם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה עַד רֶמֶשׂ וְעַד עוֹף הַשָּׁמַיִם וַיִּמָּחוּ מִן הָאָרֶץ וַיִּשָּׁאֶר אַךְ נֹחַ וַאֲשֶׁר אִתּוֹ בַּתֵּבָה:

אבן עזרא וימחו מן הארץ נמחה שמם מן הארץ, כי אין להם זרע. וישאר. ונשאר רק נח לבדו ואשר אתו. והנה זאת תשובה גמורה על חסירי דעת מאחינו, שאומרים שלא היה המבול בכל הארץ: האבן עזרא טוען שרק נח ובניו ניצלו? ומי שאומר שלא היה מבול בכל העולם הוא מ"חסירי דעת"?  האם האבן עזרא טוען שמישהו בגמרא? או אחד הפרשנים? הוא חסר דעת? הרי על ארץ ישראל לפי פרשנות ה"חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם" הבאים לא ירד המבול?  

רמב"ן בראשית ח (יא) והנה עלה זית טרף בפיה - מפשוטו של פסוק זה יראה שלא נעקרו האילנות ולא נמחו במבול, כי לא היה שם נחל שוטף, בעבור כי נתמלא כל העולם מים. אבל בבראשית רבה (לג ו) אמרו מהיכן הביאה אותו, רבי לוי אמר, מהר המשחה הביאה אותו דלא טפת ארעא דישראל במיא דמבולא, הוא שהקדוש ברוך הוא אמר ליחזקאל בן אדם אמור לה את ארץ לא מטוהרה היא לא גושמה ביום זעם (יחזקאל כב כד). רבי ביריי אמר, נפתחו לה שערי גן עדן והביאה אותו:  והנה כוונתם שנעקרו האילנות ונמחו במקומות המבול, ואף כי יהיה העלה נבל. וכן אמרו (ב"ר ל ח) אפילו איצטרובולין של ריחים נמוחו במבול, ודרשו בו אבנים שחקו מים (איוב יד יט):  ומאמרם "דלא טפת ארעא דישראל במיא דמבולא", שלא היה עליה גשם המבול, כדכתיב לא גושמה, ולא נפתחו בה מעינות תהום רבה, אבל המים נתפשטו בכל העולם וכסו כל ההרים הגבוהים אשר תחת כל השמים, כמו שכתוב מפורש (לעיל ז יט), ואין סביב ארץ ישראל גדר לעכב המים שלא יבאו בה. וכך אמרו בפרקי רבי אליעזר (פרק כג), ארץ ישראל לא ירד עליה מי המבול מן השמים אלא נתגלגלו המים מן הארצות ונכנסו לתוכה, שנאמר בן אדם אמור לה. והנה לדעת רבי לוי, מפני שלא ירד בארץ ההיא הגשם השוטף ולא נפתחו עליה ארובות השמים, נשארו בה האילנות, ובכל העולם נשברו ונעקרו במבול ומטרות עזו: האם כולם קיבלו את אותה "מסורת"?

בראשית רבה פרשה לג (ו) ו וישלח את היונה וגו' ולא מצאה היונה מנוח וגו', יהודה בר נחמן בשם ר"ש (רב שמעון) אמר אלו מצאה מנוח לא היתה חוזרת ודכוותה (איכה א) היא ישבה בגוים לא מצאה מנוח, אלו מצאה מנוח לא היו חוזרים, ודכוותה (דברים כח) ובגוים ההם לא תרגיע ולא יהיה מנוח וגו', הא אלו מצאה מנוח לא היו חוזרים, ויחל עוד שבעת ימים רבי יוסי אמר ג' שבועות ימים, ויוסף שלח את היונה ותבא אליו היונה וגו' טרף כפיה וגו', מהו טרף קטיל, היך מד"א (בראשית לז) טרוף טורף יוסף, אמר לה אילו שבקתה אילן רב הוה מתעביד, מהיכן הביאה אותו, רבי אבא בר כהנא אמר משבשושין שבא"י (שבארץ ישראל) הביאה אותו רבי לוי אמר מהר המשחה הביאה אותו, דלא טפת ארעא דישראל במבולא, והוא שהקב"ה אומר ליחזקאל (יחזקאל כב) ארץ לא מטוהרה היא ולא גושמה ביום זעם, רב ביבי אמר נפתחו לה שערי גן עדן והביאה אותו, א"ר אבהו אילו מג"ע(מגן עדן) הביאה אותו, לא היתה מביאה דבר מעולה או קנמון או פלסמן, אלא רמז רמזה לו, אמרה לו לנח מוטב מר מזה ולא מתוק מתחת ידיך, וייחל עוד ז' ימים אחרים, הדא מסייעא להא דא"ר יוסי בר חנינא ג' שבועות ימים, וישלח את היונה ולא יספה שוב אליו עוד.

ילקוט שמעוני יחזקאל רמז שסב בן אדם אמר לה את ארץ לא מטוהרה, ר' יוחנן ור' שמעון בן לוי, ר' יוחנן אמר אתמוהי קא מתמה ארץ לא מטוהרה את, כלום ירדו עליך גשמים ביום זעם, ור' שמעון בן לקיש אמר כפשטיה דקרא ארץ לא מטוהרה את, מי לא ירדו עליך גשמים ביום זעם. רבי אבא בר כהנא אמר והנה עלה זית טרף בפיה, מהיכן הביאה לו? משבשין של ארץ ישראל, הדא אמרה דלא טפת ארעא דישראל במבולא:

זהרה של תורה פרשת נח פרק כ  (הועתק מספרו של יצחק שוקרון "זהרה של תורה" "הנפש אשר באדם")

עשה לך תיבת עצי גופר אמר רכי שמעון בא וראה וכי לא יכל הקב"ה לשמר את נח בעולם הגדול בזמן שהיה מבול בכל העולם כמו שכתוב בגדעון יהי נא חרב אל הגזה לבדה או אפילו לשמר אותו בארץ ישראל שכתוב בה לא גשמה ביום זעם שלא ירדו עליה מי המבול אלא כיון שהמשחית ירד לעולם מי שאין סוגר עצמו בבית ונמצא לפניו גלוי מתחייב בנפשו  מנלן מלוט שכתוב המלט על נפשך אל תביט אחריך 

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית ז (כב) כל אשר נשמת רוח חיים באפיו מכל אשר בחרבה מתו. ולא דגים שבים שלא נגזרה עליהם גזירה, שלא היו בכי השחית כל בשר, לפיכך ניצולו: האם לא כולם קיבלו את אותה "מסורת" "תורה" "שבע"פ" לגבי המבול?

תלמוד בבלי מסכת זבחים דף קיג עמוד ב לא ירד מבול לא"י(לארץ ישראל), משום הכי הוי חרבה, אלא לדידך מאי חרבה? חרבה שהיתה מעיקרא. ואמאי קרי ליה חרבה? כדרב חסדא, דאמר רב חסדא: בדור המבול לא נגזרה גזרה על דגים שבים, שנאמר: מכל אשר בחרבה מתו, ולא דגים שבים. בשלמא למ"ד לא ירד מבול לא"י, היינו דקם רימא התם, גמרא שניתנה בסיני מהאלוהים למשה נכתבה ע"י "חסירי דעת"? תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ה עמוד א ואמר רבי לוי בר חמא אמר רבי שמעון בן לקיש: מאי דכתיב +שמות כ"ד+ ואתנה לך את לחת האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורותם, לחות - אלו עשרת הדברות, תורה - זה מקרא, והמצוה - זו משנה, אשר כתבתי - אלו נביאים וכתובים, להורותם - זה תלמוד; מלמד שכולם נתנו למשה מסיני. רש"י מסכת ברכות דף ה עמוד א זה מקרא - חומש, שמצוה לקרות בתורה. זו משנה - שיתעסקו במשנה. זה גמרא - סברת טעמי המשניות שממנו יוצאה הוראה, אבל המורים הוראה מן המשנה נקראו מבלי העולם במסכת סוטה (דף כ"ב א). רש"י ישעיהו נא (ד) כי תורה מאתי תצא - דברי נביאים תורה הוא והמשפטים סופן להיות מרגוע ומנוחה לעמי' אשר אהפוך להם שפה ברורה לעבדני: ויקרא כו (מו) אֵלֶּה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים וְהַתּוֹרֹת אֲשֶׁר נָתַן יְהֹוָה בֵּינוֹ וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַר סִינַי בְּיַד מֹשֶׁה: רש"י והתורת. אחת בכתב ואחת בעל פה מגיד שכולם נתנו למשה בסיני: פרקי אבות פרק א משנה (א) משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה.