בניית אתרים בחינם
   צור קשר    רמב"ם הזיק לדת יותר משחיזק?    רמב"ם אות ומופת?    הפלה זה רצח? נפל ולד?    בושם המור מהודו? רמב"ם
   יואב הכהן כאפיקורוס טוב ליהודים    בית כנסת מקדש מעט?    בתי כנסת?    סוכות    פסח
   שבועות    בית כנסת מהי קדושתו?    תשרי שביעי או ראשון?    חגי ישראל שלוש רגלים    ט באב,
   תמוז?    תאריכים מבול פסח וכיפור,    ראש חודש ראשי חודשיכם    תשרי ראש השנה לשנים ולשמיטין וליובלות    הלל דאטפת גולגולת צפה
   משלם לאדם כפועלו    אשת חמו מותרת?    חרם דרבנו גרשום?    חכמים ומספרים    שבעים לשון?
   שבעים שמות לאלוהים?    שלוש עשרה מידות לאלוהים?    היו במצרים 430 שנה או 210?    120 שנה לאדם.    אין ברכה בנמנה?
   כמה לא חשוב?    כמה עיקרים לרמב"ם?    פתילים בציצית    כמה שבטים בעם ישראל?    מהיכן 70 אומות לשונות?
   נבראו בערב שבת?    ספירת בני יעקב היורדים מצרימה?    ספירת השבטים במדבר    שבעים למה?    שישה בכרס אחת?
   רמב"ן לשון רש"י איננו נכון?    מלשינים ודוברי לשון הרע בעם ישראל?    משנה וגמרא על חכמים    פרעה ופרשנים    רד"ק חכמים פספסו?
   רמב"ם על ישו ומוחמד?    רמב"ן על ראב"ע    רמב"ן על הרמב"ם    רשבא על תלמוד ירושלמי    רשב"ם ובנות יעקב
   רשב"ם וסבא רש"י    רשב"ם על סבא רש"י    רש"י מול הזוהר.    ככל אשר יורוך?    עשה לך רב?
   מהיכן המילה רב?    עשה לך רב והסתלק מן הספק?    רב לכם רבנות?    ובני קרח לא מתו?    מדוע נקראים זקנים וחכמים?
   גדולי החכמים היו עניים וחולים?    הרועים?    חכמים חלוקים מדוע?    כהנים רבנים?    לא יכנף עוד מוריך?
   הרוגי מלכות?    חסידות במשבר?    האם הרלב"ג סנילי?    כתר יונתן?    רד"ק, גמרא לא מסיני?
   שמואל בר נחמני    אבן עזרא ורש"י?    אבן עזרא על הקודמים לו?    אבן עזרא עושר לא לצדיקים?    אבן עזרא על פרשני תורה,
   אבן עזרא על סעדיה גאון    אבן עזרא מקשקש?    אבן עזרא על רב מרינוס    בניו של רב עקיבא    מדוע מתו תלמידי עקיבא?
   משה רבנו מול עקיבא?    עקיבא בכלא? צדיק?    עקיבא ובר כוכבא?    עקיבא וחבריו הרוגי מלכות?    עקיבא ותלמידיו?
   עקיבא שועל במקדש?    עקיבא ומלך ערב הכושי?    עקיבא ותורה?    נחמן מברסלב צדיק?    ברלנד הברסלבי צדיק?
   "הרבי" מלובביץ' ערירי וצדיק?    רמח"ל צדיק?    הרמח"ל ומשפחתו נספו במגיפה?    ברכת המזון? רמב"ם    ברכה לבטלה? רמב"ם
   חבר? רמב"ם    לחם רק מחמשת מיני דגן?    לא יראני האדם וחי?    רש"י אורך מחנה ישראל?    רש"י גלות בגלל מנשה?
   רש"י אלה הדברים תוכחות?    רש"י חוסר אות סוד או רמז?    רש"י דאג האדומי דויג דג?    שאלות על פירוש רש"י?    הדבורה ויכתו?
   רש"י הפיצם עולם הבא?    רש"י ויגוע נאמר בצדיקים?    חובה לזבוח קרבן או לא?    חשבנות רבים?    רש"י עם ישראל עניים ויתומים?
   רש"י כמה ילדים לחנה?    רש"י לא מצינו מצאנו?    רש"י לבן לבנה?    רש"י לדרתם לדרת צדיקים גמורים?    רש"י משה נולד בחודש שישי?
   רש"י ליצני הדור וקלסתר פנים?    מבול לא בכול העולם?    רש"י מבן חודש?    עין רעה?    בלי עין רעה?
   פדיון    פדיון בכור בהמה    פדיון חמור    פדיון חמור בלבד?    מקנך מקנה פדיון חמור
   פדיון בהמה ביום 8 או ביום 30?    פדיון "בכור לאמו" או מן האב?

פדיון בכור של האישה? לפי פרשנות חז"ל, פדיון הבכור נעשה לבכור האישה, ולא לבכור האיש, (פדיון בנה של "בת-כהן" או "בת-לוי"? למטה בסוף המסמך)

שולחן ערוך יורה דעה סימן שה סעיף א מצות עשה לפדות כל איש מישראל בנו, שהוא בכור לאמו הישראלית, בה' סלעים שהם ק"כ מעים שהם שלשים דרהמים כסף מזוקק. (וע"ל סי' רצ"ד כמה היא מעה. וי"א שה' סלעים הם בערך שני זהובים רייני"ש, שהם ב' זהובים פולני"ש) (פסקי מהרא"י סי' מ"ח).

קיצור שולחן ערוך סימן קסד סעיף א מצות עשה על כל איש מישראל שיפדה מכהן את בנו שהוא בכור לאמו בחמשה סלעים ובמטבעות שלנו צריך שיהיו כל כך עד שיהא בכולם חמשה לויט ושליש כסף צרוף (כסף טהור) ויכול ליתן לכהן אפילו שאר חפצים שיהיו שוים כך אבל לא קרקעות או שטרות. ולכן אין פודין בשטר כסף. ונוהגין לעשות סעודה למצוה זאת.

רמב"ם הלכות ביכורים פרק יא הלכה (א) מצות עשה לפדות כל איש מישראל, בנו שהוא בכור לאימו הישראלית, שנאמר "כל פטר רחם, לי" (שמות לד, יט), ונאמר "אך פדה תפדה את בכור האדם" (במדבר יח, טו). ואין האישה חייבת לפדות את בנה - שהחייב לפדות את עצמו, הוא שחייב לפדות את בנו: הרי אִם ה"בכור לאימו"? מדוע המצווה של הגבר? ובהנחה שאביו מת בשעת לידתו או לפני שנולד, הַאִם אין צורך לעשות פדיון? הַאִם אמו אינה חייבת בפדיונו? הלכה (ז) כוהנים ולויים פטורין מפדיון הבן, מקל וחומר - אם פטרו של ישראל במדבר, דין הוא שיפטרו עצמן. ישראל הבא מן הכוהנת ומן הלוייה, פטור - שאין הדבר תלוי באב, אלא באם, שנאמר "פטר רחם בישראל" (ראה שמות יג, ב; במדבר ג, יב): אִם כך: מדוע כוהנים ולווים, פטורים מפדיון הבן הבכור? שהרי ה"בכור לאימו", וכהונה ולוויה, מתייחסת לאב, והָאֵם יכולה להיות מישראל? אִם "אין הדבר תלוי באב" וה"בכור לאימו"? איך ההלכה מסתדרת עם הפס' הבאים בתורה? בדברים כא (טו) כִּי תִהְיֶיןָ לְאִישׁ שְׁתֵּי נָשִׁים הָאַחַת אֲהוּבָה וְהָאַחַת שְׂנוּאָה וְיָלְדוּ לוֹ בָנִים הָאֲהוּבָה וְהַשְּׂנוּאָה וְהָיָה הַבֵּן הַבְּכֹר לַשְּׂנִיאָה:(טז) וְהָיָה בְּיוֹם הַנְחִילוֹ אֶת בָּנָיו אֵת אֲשֶׁר יִהְיֶה לוֹ לֹא יוּכַל לְבַכֵּר אֶת בֶּן הָאֲהוּבָה עַל פְּנֵי בֶן הַשְּׂנוּאָה הַבְּכֹר:(יז) כִּי אֶת הַבְּכֹר בֶּן הַשְּׂנוּאָה יַכִּיר לָתֶת לוֹ פִּי שְׁנַיִם בְּכֹל אֲשֶׁר יִמָּצֵא לוֹ כִּי הוּא רֵאשִׁית אֹנוֹ לוֹ מִשְׁפַּט הַבְּכֹרָה: מה עניין "וְהָיָה הַבֵּן הַבְּכֹר לַשְּׂנִיאָה" ו"לוֹ מִשְׁפַּט הַבְּכֹרָה"? הרי צריכים להיות שני בכורים אִם הָאֵם קובעת, וה"בכור לאימו" או "שאין הדבר תלוי באב"? הרי צריכים להיות כאן שני בכורות לאדם הנשוי לשתי נשים, אחד בכור לאישה זו, ואחד בכור לאישה זו? הַאִם אדם הנשוי לכמה נשים, עושה פדיון לכל בכור, אשר נולד מאישה אחרת? לכן: הַאִם טעו "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם" ואין עניין ה"בכור לאימו" ו"שאין הדבר תלוי באב"? ואִם אין הבכור מהאב, מדוע נאמר בפס' "כִּי הוּא רֵאשִׁית אֹנוֹ"? ובתהלים עח (נא) וַיַּךְ כָּל בְּכוֹר בְּמִצְרָיִם רֵאשִׁית אוֹנִים בְּאָהֳלֵי חָם: תהלים קה (לו) וַיַּךְ כָּל בְּכוֹר בְּאַרְצָם רֵאשִׁית לְכָל אוֹנָם: מה עניין ראשית און של הגבר אצל בכור אישה? הַאִם יש און לאישה? מדוע דוד כותב בזכר ולא בנקבה? הרי ה"בכור לאימו" ו"אין הדבר תלוי באב"? הרי אמור להיות, בן האישה ולא בן הגבר? האם דוד אינו יודע הלכה? או שאולי מפני שאצל הגויים הבכור הוא מהגבר? אם כך: האם דוד כתב את תהילים לגויים?

איך ההלכה בהרמב"ם מסתדרת עם פירוש רש"י בפס' הבא? שמות יב (ל) וַיָּקָם פַּרְעֹה לַיְלָה הוּא וְכָל עֲבָדָיו וְכָל מִצְרַיִם וַתְּהִי צְעָקָה גְדֹלָה בְּמִצְרָיִם כִּי אֵין בַּיִת אֲשֶׁר אֵין שָׁם מֵת: רש"י כי אין בית אשר אין שם מת - יש שם בכור מת אין שם בכור גדול שבבית קרוי בכור שנאמר (תהלים פט) אף אני בכור אתנהו ד"א(דבר אחר) מצריות מזנות תחת בעליהן ויולדות מרווקים פנויים, והיו להם בכורות הרבה פעמים הם חמשה לאשה אחת כל אחד בכור לאביו: רש"י מסכת בבא מציעא דף סא עמוד ב שהבחנתי במצרים - הרי שבאו עשרה רווקים על מצרית אחת, ונתעברה מהן בעשר עבורין, עשר בכורות שהן בכורות של אביהן - כולן מתו. הרי לפי פירוש רש"י: הַאִם אצל הגויים הבכור מהגבר ולא מהאישה? איך אלוהים לפי פירוש רש"י הרג חמישה/עשרה ילדים לאישה אחת שהתעברה מחמישה/עשרה גברים וכולם בכורות לאב ולא לאֵם? האם אצל אלוהים הכללים הפוכים מאצל הרמב"ם? הרי פדיון עושים לבכור הָאֵם? אם כך: הבכור ממי? מהָאֵם או מהאב? או שרק אצל גויים הבכור מהאב? ואצל ישראל מהאם? האם רש"י טעה? או שאינו יודע הלכה? ובהנחה שנכונה ההלכה בהרמב"ם, ופדיון נעשה ל"בכור לאימו"? אם כך, נשאלת השאלה: האם בעצם כאשר ספרו את הבכורים בעם ישראל, ידעו כמה נשים יש בעם ישראל? במדבר ג (מ) וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל מֹשֶׁה פְּקֹד כָּל בְּכֹר זָכָר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל מִבֶּן חֹדֶשׁ וָמָעְלָה וְשָׂא אֵת מִסְפַּר שְׁמֹתָם:(מא) וְלָקַחְתָּ אֶת הַלְוִיִּם לִי אֲנִי יְהֹוָה תַּחַת כָּל בְּכֹר בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֵת בֶּהֱמַת הַלְוִיִּם תַּחַת כָּל בְּכוֹר בְּבֶהֱמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:(מב) וַיִּפְקֹד מֹשֶׁה כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה אֹתוֹ אֶת כָּל בְּכֹר בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל:(מג) וַיְהִי כָל בְּכוֹר זָכָר בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת מִבֶּן חֹדֶשׁ וָמַעְלָה לִפְקֻדֵיהֶם שְׁנַיִם וְעֶשְׂרִים אֶלֶף שְׁלֹשָׁה וְשִׁבְעִים וּמָאתָיִם: הרי נספרו ביציאת מצרים כשש מאות אלף גברים, מעל גיל 20, אִם ה"בכור לאימו" הרי שיש רק 22.273 אלף נשים שילדו? בהנחה שנכון קשקוש זה, הרי אִם כך: 600.000 אלף לחלק ל- 22.273 נשים = שלכול אישה, היו בעצם 27 ילדים? ובכניסה לארץ ישראל נספרו שוב, ושוב היו מעל שש מאות אלף גברים, ובארבעים שנות מדבר מתו שש מאות אלף הגברים שיצאו ממצרים, אם כך: הַאִם כל אישה ילדה 27 ילדים במדבר?

הַאִם יצחק בן אברהם היה בעצם בכור? הרי הוא הבכור של שרה?

איך מסתדר שה"בכור לאימו" עם הפס' הבאים? בבראשית כב (כ) וַיְהִי אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיֻּגַּד לְאַבְרָהָם לֵאמֹר הִנֵּה יָלְדָה מִלְכָּה גַם הִוא בָּנִים לְנָחוֹר אָחִיךָ:(כא) אֶת עוּץ בְּכֹרוֹ וְאֶת בּוּז אָחִיו וְאֶת קְמוּאֵל אֲבִי אֲרָם:(כב) וְאֶת כֶּשֶׂד וְאֶת חֲזוֹ וְאֶת פִּלְדָּשׁ וְאֶת יִדְלָף וְאֵת בְּתוּאֵל:(כג) וּבְתוּאֵל יָלַד אֶת רִבְקָה שְׁמֹנָה אֵלֶּה יָלְדָה מִלְכָּה לְנָחוֹר אֲחִי אַבְרָהָם:(כד) וּפִילַגְשׁוֹ וּשְׁמָהּ רְאוּמָה וַתֵּלֶד גַּם הִוא אֶת טֶבַח וְאֶת גַּחַם וְאֶת תַּחַשׁ וְאֶת מַעֲכָה: הַאִם כותב התורה אינו יודע שהבכור הוא מהאישה ולא מהגבר? הרי מדוע כתוב "עוּץ בְּכֹרוֹ"? הרי היה צריך להיות כתוב "עוץ בכורה" של מִלְכָּה? מדוע טֶבַח לא נחשב כבכור לרְאוּמָה? הרי מקפיד הכותב לספר מי הוא הבכור, ומי לא? אִם כך: מדוע אינו מדגיש את הבכורים מכל הנשים? או שאולי בכורות פילגשים אינם נחשבים?

הַאִם ליעקב בן יצחק יש ארבעה בכורים? הרי היו לו ארבע נשים? לאה, רחל, זילפה, ובלהה? אִם כך: מדוע רק ראובן נקרא "בְּכוֹר יַעֲקֹב"? מדוע הוא נקרא בכור יעקב ולא בכור לאה?

בראשית לה (כג) בְּנֵי לֵאָה בְּכוֹר יַעֲקֹב רְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן וְלֵוִי וִיהוּדָה וְיִשָּׂשכָר וּזְבוּלֻן: הַאִם טעה כותב התורה? הרי ראובן הבכור ללאה ולא ליעקב? בראשית מט רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה כֹּחִי וְרֵאשִׁית אוֹנִי יֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עָז: האם כותב התורה אינו יודע הלכה? או שאולי יעקב כתב את הפס' האלה? האם יעקב שלפי "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם" מקיים תרי"ג מצוות אינו יודע הלכה? הרי מה פירוש "בְּכֹרִי אַתָּה"? הרי הבכור הוא בכור האישה? מה עניין "וְרֵאשִׁית אוֹנִי" אם ה"בכור לאימו"? וליעקב הרי צריכים להיות ארבעה בכורים, או לפחות שניים אם השפחות לא נחשבות? שמות ו (יד) אֵלֶּה רָאשֵׁי בֵית אֲבֹתָם בְּנֵי רְאוּבֵן בְּכֹר יִשְׂרָאֵל חֲנוֹךְ וּפַלּוּא חֶצְרֹן וְכַרְמִי אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת רְאוּבֵן: מדוע "רְאוּבֵן בְּכֹר יִשְׂרָאֵל" ולא בכור לאה? מדוע בשום מקום בתורה לא מוזכר בכור אישה? מדוע אין מוזכרים הבכורות של הנשים הנוספות של הגברים? במדבר כו (ה) רְאוּבֵן בְּכוֹר יִשְׂרָאֵל בְּנֵי רְאוּבֵן חֲנוֹךְ מִשְׁפַּחַת הַחֲנֹכִי לְפַלּוּא מִשְׁפַּחַת הַפַּלֻּאִי: מדוע ראובן הוא "בְּכוֹר יִשְׂרָאֵל" = "בְּכוֹר יַעֲקֹב"? הרי ראובן הוא "בכור לאה"? הרי הרמב"ם טוען "שאין הדבר תלוי באב, אלא באם"? אִם כך: הַאִם ליעקב צריכים להיות ארבעה בכורים? מארבע נשים שהיו לו?

דברי הימים א ה (א) וּבְנֵי רְאוּבֵן בְּכוֹר יִשְׂרָאֵל כִּי הוּא הַבְּכוֹר וּבְחַלְּלוֹ יְצוּעֵי אָבִיו נִתְּנָה בְּכֹרָתוֹ לִבְנֵי יוֹסֵף בֶּן יִשְׂרָאֵל וְלֹא לְהִתְיַחֵשׂ לַבְּכֹרָה:(ב) כִּי יְהוּדָה גָּבַר בְּאֶחָיו וּלְנָגִיד מִמֶּנּוּ וְהַבְּכֹרָה לְיוֹסֵף:(ג) בְּנֵי רְאוּבֵן בְּכוֹר יִשְׂרָאֵל חֲנוֹךְ וּפַלּוּא חֶצְרוֹן וְכַרְמִי: מדוע לאורך כל התנ"ך ראובן נחשב הבכור? מדוע רק לאחר שחילל ראובן את יצועי אביו ניתנה הבכורה כביכול לבני יוסף? הרי גם יוסף בכור או שלא? היכן הבכורים של זילפה שפחת לאה, ובלהה שפחת רחל?

בראשית לו (א) וְאֵלֶּה תֹּלְדוֹת עֵשָׂו הוּא אֱדוֹם:(ב) עֵשָׂו לָקַח אֶת נָשָׁיו מִבְּנוֹת כְּנָעַן אֶת עָדָה בַּת אֵילוֹן הַחִתִּי וְאֶת אָהֳלִיבָמָה בַּת עֲנָה בַּת צִבְעוֹן הַחִוִּי:(ג) וְאֶת בָּשְׂמַת בַּת יִשְׁמָעֵאל אֲחוֹת נְבָיוֹת:(ד) וַתֵּלֶד עָדָה לְעֵשָׂו אֶת אֱלִיפָז וּבָשְׂמַת יָלְדָה אֶת רְעוּאֵל:(ה) וְאָהֳלִיבָמָה יָלְדָה אֶת <יעיש> יְעוּשׁ וְאֶת יַעְלָם וְאֶת קֹרַח אֵלֶּה בְּנֵי עֵשָׂו אֲשֶׁר יֻלְּדוּ לוֹ בְּאֶרֶץ כְּנָעַן: בראשית לו (טו) אֵלֶּה אַלּוּפֵי בְנֵי עֵשָׂו בְּנֵי אֱלִיפַז בְּכוֹר עֵשָׂו אַלּוּף תֵּימָן אַלּוּף אוֹמָר אַלּוּף צְפוֹ אַלּוּף קְנַז: הרי לא עֵשָׂו בן יצחק כתב את התורה, אִם כך: מדוע יש לעֵשָׂו רק בכור אחד? כאשר יש לו שלוש נשים, ומכל אחת יש לו בנים? האם כותב התורה אינו מקפיד על ה"בכור לאימו"?

דברי הימים א ב (ג) בְּנֵי יְהוּדָה עֵר וְאוֹנָן וְשֵׁלָה שְׁלוֹשָׁה נוֹלַד לוֹ מִבַּת שׁוּעַ הַכְּנַעֲנִית וַיְהִי עֵר בְּכוֹר יְהוּדָה רַע בְּעֵינֵי יְהֹוָה וַיְמִיתֵהוּ:(ד) וְתָמָר כַּלָּתוֹ יָלְדָה לּוֹ אֶת פֶּרֶץ וְאֶת זָרַח כָּל בְּנֵי יְהוּדָה חֲמִשָּׁה: מדוע לא נאמר שפרץ הוא בכור יהודה, הרי הוא בכור לתמר, ואין הבכורה תלויה באב אלא באם?

שמואל ב ג (ב) <וילדו> וַיִּוָּלְדוּ לְדָוִד בָּנִים בְּחֶבְרוֹן וַיְהִי בְכוֹרוֹ אַמְנוֹן לַאֲחִינֹעַם הַיִּזְרְעֵאלִת:(ג) וּמִשְׁנֵהוּ כִלְאָב <לאביגל> לַאֲבִיגַיִל אֵשֶׁת נָבָל הַכַּרְמְלִי וְהַשְּׁלִשִׁי אַבְשָׁלוֹם בֶּן מַעֲכָה בַּת תַּלְמַי מֶלֶךְ גְּשׁוּר:(ד) וְהָרְבִיעִי אֲדֹנִיָּה בֶן חַגִּית וְהַחֲמִישִׁי שְׁפַטְיָה בֶן אֲבִיטָל:(ה) וְהַשִּׁשִּׁי יִתְרְעָם לְעֶגְלָה אֵשֶׁת דָּוִד אֵלֶּה יֻלְּדוּ לְדָוִד בְּחֶבְרוֹן: אם נולדו לדוד בנים מכמה נשים, הרי מכל אישה צריך להיות בכור אחד? אִם כך: מדוע אמנון נחשב כבכור? האם כותב התורה אינו מקפיד על ה"בכור לאימו"?

דברי הימים א ג (א) וְאֵלֶּה הָיוּ בְּנֵי דָוִיד אֲשֶׁר נוֹלַד לוֹ בְּחֶבְרוֹן הַבְּכוֹר אַמְנֹן לַאֲחִינֹעַם הַיִּזְרְעֵאלִית שֵׁנִי דָּנִיֵּאל לַאֲבִיגַיִל הַכַּרְמְלִית:(ב) הַשְּׁלִשִׁי לְאַבְשָׁלוֹם בֶּן מַעֲכָה בַּת תַּלְמַי מֶלֶךְ גְּשׁוּר הָרְבִיעִי אֲדֹנִיָּה בֶן חַגִּית:(ג) הַחֲמִישִׁי שְׁפַטְיָה לַאֲבִיטָל הַשִּׁשִּׁי יִתְרְעָם לְעֶגְלָה אִשְׁתּוֹ:(ד) שִׁשָּׁה נוֹלַד לוֹ בְחֶבְרוֹן וַיִּמְלָךְ שָׁם שֶׁבַע שָׁנִים וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים וּשְׁלֹשִׁים וְשָׁלוֹשׁ שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם:(ה) וְאֵלֶּה נוּלְּדוּ לוֹ בִּירוּשָׁלָיִם שִׁמְעָא וְשׁוֹבָב וְנָתָן וּשְׁלֹמֹה אַרְבָּעָה לְבַת שׁוּעַ בַּת עַמִּיאֵל:(ו) וְיִבְחָר וֶאֱלִישָׁמָע וֶאֱלִיפָלֶט:(ז) וְנֹגַהּ וְנֶפֶג וְיָפִיעַ:(ח) וֶאֱלִישָׁמָע וְאֶלְיָדָע וֶאֱלִיפֶלֶט תִּשְׁעָה:(ט) כֹּל בְּנֵי דָוִיד מִלְּבַד בְּנֵי פִילַגְשִׁים וְתָמָר אֲחוֹתָם: מדוע כאן בדברי הימים טועה הכותב? הרי מדוע מבני דוד הבכור אמנון? אִם יש לדוד כל כך הרבה נשים? הרי כל בן של אישה אחרת יכול להיות בכור? או שלא?

מדוע כותב התנ"ך לאורך כל התנ"ך מדבר על "בְּכֹרוֹ" של האיש, בזכר? ואפילו פעם אחת אין בתנ"ך "בכורה" של האישה, בנקבה?

בראשית י (טו) וּכְנַעַן יָלַד אֶת צִידֹן בְּכֹרוֹ וְאֶת חֵת: בראשית כב (כא) אֶת עוּץ בְּכֹרוֹ וְאֶת בּוּז אָחִיו וְאֶת קְמוּאֵל אֲבִי אֲרָם: יהושע ו (כו) וַיַּשְׁבַּע יְהוֹשֻׁעַ בָּעֵת הַהִיא לֵאמֹר אָרוּר הָאִישׁ לִפְנֵי יְהֹוָה אֲשֶׁר יָקוּם וּבָנָה אֶת הָעִיר הַזֹּאת אֶת יְרִיחוֹ בִּבְכֹרוֹ יְיַסְּדֶנָּה וּבִצְעִירוֹ יַצִּיב דְּלָתֶיהָ: מלכים א טז (לד) בְּיָמָיו בָּנָה חִיאֵל בֵּית הָאֱלִי אֶת יְרִיחֹה בַּאֲבִירָם בְּכֹרוֹ יִסְּדָהּ <ובשגיב> וּבִשְׂגוּב צְעִירוֹ הִצִּיב דְּלָתֶיהָ כִּדְבַר יְהֹוָה אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן: דברי הימים א א (יג) וּכְנַעַן יָלַד אֶת צִידוֹן בְּכֹרוֹ וְאֶת חֵת: דברי הימים א ב (יג) וְאִישַׁי הוֹלִיד אֶת בְּכֹרוֹ אֶת אֱלִיאָב וַאֲבִינָדָב הַשֵּׁנִי וְשִׁמְעָא הַשְּׁלִישִׁי: דברי הימים א ב (מב) וּבְנֵי כָלֵב אֲחִי יְרַחְמְאֵל מֵישָׁע בְּכֹרוֹ הוּא אֲבִי זִיף וּבְנֵי מָרֵשָׁה אֲבִי חֶבְרוֹן: דברי הימים א ח (א) וּבִנְיָמִן הוֹלִיד אֶת בֶּלַע בְּכֹרוֹ אַשְׁבֵּל הַשֵּׁנִי וְאַחְרַח הַשְּׁלִישִׁי: דברי הימים א ח (לח) וּלְאָצֵל שִׁשָּׁה בָנִים וְאֵלֶּה שְׁמוֹתָם עַזְרִיקָם בֹּכְרוּ וְיִשְׁמָעֵאל וּשְׁעַרְיָה וְעֹבַדְיָה וְחָנָן כָּל אֵלֶּה בְּנֵי אָצַל: דברי הימים א ח (לט) וּבְנֵי עֵשֶׁק אָחִיו אוּלָם בְּכֹרוֹ יְעוּשׁ הַשֵּׁנִי וֶאֱלִיפֶלֶט הַשְּׁלִשִׁי: דברי הימים א ט (מד) וּלְאָצֵל שִׁשָּׁה בָנִים וְאֵלֶּה שְׁמוֹתָם עַזְרִיקָם בֹּכְרוּ וְיִשְׁמָעֵאל וּשְׁעַרְיָה וְעֹבַדְיָה וְחָנָן אֵלֶּה בְּנֵי אָצַל:

שמות יג (יג) וְכָל פֶּטֶר חֲמֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה וְאִם לֹא תִפְדֶּה וַעֲרַפְתּוֹ וְכֹל בְּכוֹר אָדָם בְּבָנֶיךָ תִּפְדֶּה: בכור אדם בבנותיך היה צריך להיות כתוב, וכדי להוכיח שמדובר על בכור האיש ולא על בכור האישה, הנה בעשרת הדברות אשר מופיעות בספר שמות, ובדברים ה (יד) וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַיהוָֹה אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְשׁוֹרְךָ וַחֲמֹרְךָ וְכָל בְּהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ לְמַעַן יָנוּחַ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ כָּמוֹךָ: מדוע נאמר "וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ" בנך כוונת כותב התורה בנך הבן הזכר, ובתך כוונתו בתך הנקבה, הרי יכול היה לומר בניך בכללי, ואז היה כולל את כולם בנים ובנות, או שאולי הפריד כדי להראות שיש בניהם הפרדה? וכדי שלא יאמר מישהו שאם כך: ובניך זה כללי לזכרים ונקבות, ולכן הכוונה כאשר אמר בניך לבכור האישה, אִם כך: אז גם בכור האיש צריך להיות נחשב, אז איך יסתדר שהבכור רק מהאישה? הרי צריך להיות גם מהגבר וגם מהאישה? אז יש שני בכורות אחד לאישה ואחד לגבר?

שמות יג (טו) וַיְהִי כִּי הִקְשָׁה פַרְעֹה לְשַׁלְּחֵנוּ וַיַּהֲרֹג יְהֹוָה כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכֹר אָדָם וְעַד בְּכוֹר בְּהֵמָה עַל כֵּן אֲנִי זֹבֵחַ לַיהֹוָה כָּל פֶּטֶר רֶחֶם הַזְּכָרִים וְכָל בְּכוֹר בָּנַי אֶפְדֶּה: מדוע נאמר "בְּכוֹר בָּנַי" הרי הבכור צריך להיות מבנותי? מדוע לא נאמר וכל "בְּנִי, הבכור אפדה" הרי ה"בכור לאימו"? או שהיה צריך לומר וכל בכור בנותיי אפדה? או וכל בָּנַי הבכורים אפדה, הרי אִם הוא נשוי לכמה נשים, יש אפשרות לכמה בנים בכורים לאדם אחד? ואִם כבר אמר "פֶּטֶר רֶחֶם הַזְּכָרִים" משמע הבכור הזכר ולא הבכורה הנקבה, אִם כך: מדוע התוספת של "וְכָל בְּכוֹר בָּנַי אֶפְדֶּה"? היה צריך לומר בכור בנותיי? הרי אִם כוונת כותב התורה שפדיון בכור נעשה ל"בכור לאימו"? הרי אִם כך: מצוות פדיון אינה צריכה לחול על האב, כי אִם על הָאֵם?

שמות כב (כח) מְלֵאָתְךָ וְדִמְעֲךָ לֹא תְאַחֵר בְּכוֹר בָּנֶיךָ תִּתֶּן לִי:(כט) כֵּן תַּעֲשֶׂה לְשֹׁרְךָ לְצֹאנֶךָ שִׁבְעַת יָמִים יִהְיֶה עִם אִמּוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי תִּתְּנוֹ לִי: רש"י מלאתך - חובה המוטלת עליך כשתתמלא תבואתך להתבשל והם בכורים: ודמעך - התרומה ואיני יודע מהו לשון דמע: רש"י פירש ב"רוח הקודש" ואינו יודע? האם "רוח הקודש" שכחה את הפרוש ל"דמע"? לא תאחר - לא תשנה סדר הפרשתן לאחר את המוקדם ולהקדים את המאוחר שלא יקדים תרומה לבכורים ומעשר לתרומה: בכור בניך תתן לי - לפדותו בחמש סלעים מן הכהן והלא כבר צוה עליו במקום אחר אלא כדי לסמוך לו כן תעשה לשורך מה בכור אדם לאחר ל' יום פודהו שנאמר (במדבר יח) ופדויו מבן חדש תפדה אף בכור בהמה דקה מטפל בו ל'(30) יום ואח"כ נותנו לכהן: איך לאחר שלושים יום? שהרי מדוע נאמר בפסוק כט' "שִׁבְעַת יָמִים יִהְיֶה עִם אִמּוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי תִּתְּנוֹ לִי"? הרי אִם כוונתו לאחר שמונת ימים והלאה היה צריך לכתוב ו"מ"יום" שמיני ולא "בַּ"יּוֹם הַשְּׁמִינִי"? חלק זה הובא כדי להראות שגם "חכמים" יכולים לטעות, וטעו גם בפרשנות שהבכור מהאישה ולא מהאיש,

שמות לד (יט) כָּל פֶּטֶר רֶחֶם לִי וְכָל מִקְנְךָ תִּזָּכָר פֶּטֶר שׁוֹר וָשֶׂה:(כ) וּפֶטֶר חֲמוֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה וְאִם לֹא תִפְדֶּה וַעֲרַפְתּוֹ כֹּל בְּכוֹר בָּנֶיךָ תִּפְדֶּה וְלֹא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם: האִם כותב התורה אינו מבחין בין זכרים לנקבות? הרי מדוע נכתב "בְּכוֹר בָּנֶיךָ" אִם הכוונה לבכורות בנותיך? הרי בכור = ה"בכור לאימו", אם כך: הרי שבכור האישה נפדה, ולא בכור האיש?

נחמיה י (לה) וְהַגּוֹרָלוֹת הִפַּלְנוּ עַל קֻרְבַּן הָעֵצִים הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְהָעָם לְהָבִיא לְבֵית אֱלֹהֵינוּ לְבֵית אֲבֹתֵינוּ לְעִתִּים מְזֻמָּנִים שָׁנָה בְשָׁנָה לְבַעֵר עַל מִזְבַּח יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ כַּכָּתוּב בַּתּוֹרָה:(לו) וּלְהָבִיא אֶת בִּכּוּרֵי אַדְמָתֵנוּ וּבִכּוּרֵי כָּל פְּרִי כָל עֵץ שָׁנָה בְשָׁנָה לְבֵית יְהֹוָה:(לז) וְאֶת בְּכֹרוֹת בָּנֵינוּ וּבְהֶמְתֵּינוּ כַּכָּתוּב בַּתּוֹרָה וְאֶת בְּכוֹרֵי בְקָרֵינוּ וְצֹאנֵינוּ לְהָבִיא לְבֵית אֱלֹהֵינוּ לַכֹּהֲנִים הַמְשָׁרְתִים בְּבֵית אֱלֹהֵינוּ: האִם יש כאן טעות בכתוב? הרי היה צריך לכתוב "וּלְהָבִיא אֶת"... בנינו הבכורים? ולא "בְּכֹרוֹת בָּנֵינוּ", אלא בכורות בנותינו?

 

פדיון בנה של "בת-כהן" או "בת-לוי"?

משנה תורה ספר זרעים פרק אחד עשרה הלכות ביכורים עם שאר מתנות כהונה

(ה) הַפּוֹדֶה אֶת בְּנוֹ מְבָרֵךְ אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל פִּדְיוֹן הַבֵּן. וְחוֹזֵר וּמְבָרֵךְ שֶׁהֶחֱיָינוּ. וְאַחַר כָּךְ נוֹתֵן הַפִּדְיוֹן לַכֹּהֵן. וְאִם פָּדָה עַצְמוֹ מְבָרֵךְ לִפְדּוֹת הַבְּכוֹר וּמְבָרֵךְ שֶׁהֶחֱיָינוּ:

(ו) מִצְוָה זוֹ נוֹהֶגֶת בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן. וּבְכַמָּה פּוֹדֵהוּ בְּחָמֵשׁ סְלָעִים שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יח-טז) 'וּפְדוּיָו מִבֶּן חֹדֶשׁ תִּפְדֶּה'. בֵּין בְּכֶסֶף בֵּין בִּשְׁוֵה כֶּסֶף מִן הַמִּטַּלְטְלִין שֶׁגּוּפָן מָמוֹן כְּעִנְיַן הַשְּׁקָלִים. לְפִיכָךְ אֵין פּוֹדִין בְּקַרְקָעוֹת וְלֹא בַּעֲבָדִים מִפְּנֵי שֶׁהֵן כְּקַרְקָעוֹת וְלֹא בִּשְׁטָרוֹת לְפִי שֶׁאֵין גּוּפָן מָמוֹן. וְאִם פָּדָהוּ בָּהֶן אֵינוֹ פָּדוּי:

(ז) כָּתַב הָאָב לַכֹּהֵן שֶׁהוּא חַיָּב לוֹ חֲמִשָּׁה סְלָעִים חַיָּב לִתֵּן לוֹ וּבְנוֹ אֵינוֹ פָּדוּי. נָתַן לוֹ כְּלִי שֶׁאֵינוֹ שָׁוֶה בַּשּׁוּק חֲמִשָּׁה סְלָעִים וְקִבְּלוֹ הַכֹּהֵן בַּחֲמִשָּׁה סְלָעִים הֲרֵי בְּנוֹ פָּדוּי. נָתַן חֲמִשָּׁה סְלָעִים לַעֲשָׂרָה כֹּהֲנִים בֵּין בְּבַת אַחַת בֵּין בָּזֶה אַחַר זֶה יָצָא:

(ח) רָצָה הַכֹּהֵן לְהַחְזִיר לוֹ הַפִּדְיוֹן מַחְזִיר. וְלֹא יִתֵּן לוֹ הוּא וְדַעְתּוֹ שֶׁיַּחְזִיר. וְאִם עָשָׂה כֵּן וְהֶחְזִיר לוֹ אֵין בְּנוֹ פָּדוּי עַד שֶׁיִּגְמֹר בְּלִבּוֹ לִתֵּן לוֹ מַתָּנָה גְּמוּרָה. וְאִם רָצָה הַכֹּהֵן אַחַר כָּךְ לְהַחְזִיר יַחְזִיר. וְכֵן אִם פֵּרֵשׁ וְנָתַן לוֹ עַל מְנָת לְהַחְזִיר הֲרֵי בְּנוֹ פָּדוּי:

(ט) כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם פְּטוּרִים מִפִּדְיוֹן הַבֵּן מִקַּל וָחֹמֶר. אִם פָּטְרוּ שֶׁל יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר דִּין הוּא שֶׁיִּפְטְרוּ עַצְמָן:

(י) יִשְׂרָאֵל הַבָּא מִן הַכֹּהֶנֶת וּמִן הַלְּוִיָּה פָּטוּר. שֶׁאֵין הַדָּבָר תָּלוּי בָּאָב אֶלָּא בָּאֵם שֶׁנֶּאֱמַר פֶּטֶר רֶחֶם בְּיִשְׂרָאֵל:

(יא) לְוִיָּה הַמְעֻבֶּרֶת מֵעַכּוּ''ם בְּנָהּ פָּטוּר. וְכֹהֶנֶת הַמְעֻבֶּרֶת מֵעַכּוּ''ם בְּנָהּ חַיָּב שֶׁהֲרֵי נִפְסְלָה אִמּוֹ מִן הַכְּהֻנָּה בִּבְעִילַת הָעַכּוּ''ם:

 

שולחן ערוך יורה דעה סימן שה -- מי חייב בפידיון בכור? ומתי ראוי לפדיון? וכול דיניו.

(יז) אֵין פִּדְיוֹן הַבְּכוֹר תָּלוּי אֶלָּא בְּפֶטֶר רֶחֶם, שֶׁאִם אֵינוֹ בְּכוֹר לְאֵם אַף עַל פִּי שֶׁהוּא בְּכוֹר לְאָב אֵינוֹ חַיָּב בְּפִדְיוֹן. וְאִם יֵשׁ לוֹ כַּמָּה נָשִׁים, וְיֵשׁ לוֹ בְּכוֹר מִכָּל אַחַת וְאַחַת, חַיָּב לִפְדּוֹת אֶת כֻּלָּם.

(יט) כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם פְּטוּרִים מִפִּדְיוֹן הַבֵּן. וַאֲפִלּוּ כֹּהֶנֶת וּלְוִיָּה נְשׂוּאָה לְיִשְׂרָאֵל, אֵין הַבֵּן (יט) חַיָּב בְּפִדְיוֹן, שֶׁאֵין הַדָּבָר תָּלוּי בָּאָב אֶלָּא בָּאֵם, שֶׁנֶּאֱמַר: פֶּטֶר רֶחֶם בְּיִשְׂרָאֵל (בַּמִּדְבָּר ג, יב) וְאִם נִתְעַבְּרָה מֵעוֹבֵד כּוֹכָבִים, בֶּן הַלְוִיָּה פָּטוּר מִפִּדְיוֹן, וּבֶן הַכֹּהֶנֶת חַיָּב בְּפִדְיוֹן, שֶׁהֲרֵי נִתְחַלְּלָה אִמּוֹ מִן הַכְּהֻנָּה בִּבְעִילַת הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים. (הגה: וְאִם הִיא אוֹמֶרֶת שֶׁמִּיִּשְׂרָאֵל נִתְעַבְּרָה, וְהַיִּשְׂרָאֵל מַכְחִישָׁהּ וְאוֹמֵר שֶׁמֵּעוֹבֵד כּוֹכָבִים נִתְעַבְּרָה, הַבֵּן (כ) פָּטוּר מִן הַפִּדְיוֹן (ת''ה סִימָן רס''ד).

 

  אזור זה נשאר קבוע בכל חלקי האתר
אזור זה נשאר קבוע בכל חלקי האתר
אזור זה נשאר קבוע בכל חלקי האתר