בניית אתרים בחינם
   צור קשר    יואב הכהן קרי לילה זרע לבטלה?    יואב הכהן התרת נדרים?    יואב הכהן מהו מקור השם תפילין?    יואב הכהן אל תוסף על דבריו?
   יואב הכהן נישואין לגויה מותר אסור?    רמב"ם הזיק לדת יותר משחיזק?    רמב"ם אות ומופת?    הפלה זה רצח? נפל ולד?    בושם המור מהודו? רמב"ם
   יואב הכהן התרת נדר שבועה?    יואב הכהן התרת נדרים שאלות?    יואב הכהן התרת שבועה פילגש בגבעה?    יואב הכהן ירושלים בפירוש רש"י?    בית המקדש ודוד
   יואב הכהן ירושלים הוויכוח והקונפליקט    יואב הכהן קרבן תפילה מותר בכל מקום?    יואב הכהן דוד ויהונתן    יואב הכהן כאפיקורוס טוב ליהודים    שכינה?
   בית כנסת מקדש מעט?    בתי כנסת?    סוכות    פסח    שבועות
   בית כנסת מהי קדושתו?    תשרי שביעי או ראשון?    חגי ישראל שלוש רגלים    ט באב,    תמוז?
   תאריכים מבול פסח וכיפור,    ראש חודש ראשי חודשיכם    תשרי ראש השנה לשנים ולשמיטין וליובלות    הלל דאטפת גולגולת צפה    משלם לאדם כפועלו
   אשת חמו מותרת?    חרם דרבנו גרשום?    חכמים ומספרים    שבעים לשון?    שבעים שמות לאלוהים?
   שלוש עשרה מידות לאלוהים?    היו במצרים 430 שנה או 210?    120 שנה לאדם.    אין ברכה בנמנה?    כמה לא חשוב?
   כמה עיקרים לרמב"ם?    פתילים בציצית    כמה שבטים בעם ישראל?    מהיכן 70 אומות לשונות?    נבראו בערב שבת?
   ספירת בני יעקב היורדים מצרימה?    ספירת השבטים במדבר    שבעים למה?    שישה בכרס אחת?    רמב"ן לשון רש"י איננו נכון?
   מלשינים ודוברי לשון הרע בעם ישראל?    משנה וגמרא על חכמים    פרעה ופרשנים    רד"ק חכמים פספסו?    רמב"ם על ישו ומוחמד?
   רמב"ן על ראב"ע    רמב"ן על הרמב"ם    רשבא על תלמוד ירושלמי    רשב"ם ובנות יעקב    רשב"ם וסבא רש"י
   רשב"ם על סבא רש"י    רש"י מול הזוהר.    ככל אשר יורוך?    עשה לך רב?    מהיכן המילה רב?
   עשה לך רב והסתלק מן הספק?    רב לכם רבנות?    ובני קרח לא מתו?    מדוע נקראים זקנים וחכמים?    גדולי החכמים היו עניים וחולים?
   הרועים?    חכמים חלוקים מדוע?    כהנים רבנים?    לא יכנף עוד מוריך?    הרוגי מלכות?
   חסידות במשבר?    האם הרלב"ג סנילי?    כתר יונתן?    רד"ק, גמרא לא מסיני?    שמואל בר נחמני
   אבן עזרא ורש"י?    אבן עזרא על הקודמים לו?    אבן עזרא עושר לא לצדיקים?    אבן עזרא על פרשני תורה,    אבן עזרא על סעדיה גאון
   אבן עזרא מקשקש?    אבן עזרא על רב מרינוס    בניו של רב עקיבא    מדוע מתו תלמידי עקיבא?    משה רבנו מול עקיבא?
   עקיבא בכלא? צדיק?    עקיבא ובר כוכבא?    עקיבא וחבריו הרוגי מלכות?    עקיבא ותלמידיו?    עקיבא שועל במקדש?
   עקיבא ומלך ערב הכושי?    עקיבא ותורה?    נחמן מברסלב צדיק?    ברלנד הברסלבי צדיק?    "הרבי" מלובביץ' ערירי וצדיק?
   רמח"ל צדיק?    הרמח"ל ומשפחתו נספו במגיפה?    ברכת המזון? רמב"ם    ברכה לבטלה? רמב"ם    חבר? רמב"ם
   לחם רק מחמשת מיני דגן?    לא יראני האדם וחי?    רש"י אורך מחנה ישראל?    רש"י גלות בגלל מנשה?    רש"י אלה הדברים תוכחות?
   רש"י חוסר אות סוד או רמז?    רש"י דאג האדומי דויג דג?    שאלות על פירוש רש"י?    הדבורה ויכתו?    רש"י הפיצם עולם הבא?
   רש"י ויגוע נאמר בצדיקים?    חובה לזבוח קרבן או לא?    חשבנות רבים?    רש"י עם ישראל עניים ויתומים?    רש"י כמה ילדים לחנה?
   רש"י לא מצינו מצאנו?    רש"י לבן לבנה?    רש"י לדרתם לדרת צדיקים גמורים?    רש"י משה נולד בחודש שישי?    רש"י ליצני הדור וקלסתר פנים?
   מבול לא בכול העולם?    רש"י מבן חודש?    עין רעה?    בלי עין רעה?    פדיון
   פדיון בכור בהמה    פדיון חמור    פדיון חמור בלבד?    מקנך מקנה פדיון חמור    פדיון בהמה ביום 8 או ביום 30?
   פדיון "בכור לאמו" או מן האב?    כתר תורה ומלכות    המקל    דינא דמלכותא דינא    שריפת גופות
   כתיב מלא או כתיב חסר?    ירבעם והנביא מסר לחיים    ירמיהו והעול מסר לחיים    ארץ ישראל פרס    ארץ ישראל בגמרא
   הגלות עונש    גולה גלות גולים    היוצא מארץ ישראל נענש    הגר בארץ ישראל עדיף על חכם בחו"ל    חכמים על מגורים בגולה
   היושב בארץ ישראל    למה אנו בגלות?    מדוע אלפיים שנות גלות ומקדשים    מצרים לא תשוב    ארץ ישראל מקיאה עוברי עבירה
   הארץ שלנו בירושה?    חברון?    מתנחלים תנו לצה"ל לנצח?    מתנחלים?    מוסר השכל למתנחלים
   עקירת עצים ע"י מתנחלים?    שתי גדות לירדן?    עם ישראל גרוע יותר מהגויים?    אל תפלל לא לתפילה    ישו/ישוע בן דוד? משבט יהודה?

כתר תורה ומלכות

דברים יז (יד) כִּי תָבֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּה בָּהּ וְאָמַרְתָּ אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ כְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתָי:(טו) שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ בּוֹ מִקֶּרֶב אַחֶיךָ תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי אֲשֶׁר לֹא אָחִיךָ הוּא:

רמב"ם הלכות מלכים ומלחמות פרק א הלכה (ד) אין מעמידין מלך מקהל גרים אפילו אחר כמה דורות עד שתהיה אמו מישראל, שנאמר לא תוכל לתת עליך איש נכרי אשר לא אחיך הוא, ולא למלכות בלבד אלא לכל שררות שבישראל, לא שר צבא לא שר חמשים או שר עשרה, אפילו ממונה על אמת המים שמחלק ממנה לשדות, ואין צריך לומר דיין או נשיא שלא יהא אלא מישראל, שנאמר מקרב אחיך תשים עליך מלך כל משימות שאתה משים לא יהו אלא מקרב אחיך: מלך אינו יכול להיות מ"גרים" אבל "רב" כן?

פרקי אבות ד משנה (יז) רבי שמעון אומר שלשה כתרים הן כתר תורה כתר כהונה וכתר מלכות וכתר שם טוב עולה על גביהן:

פרקי אבות ו משנה (ו) "גדולה תורה יותר מן הכהונה ומן המלכות" אם כך: נשאלת כאן השאלה, אם מלך שכתרו קטן מכתר תורה, אסור שיהיה, אלא רק מעם-ישראל, כיצד קמו לנו "רבנים" אשר אינם מעם-ישראל, ולפי "התורה"/ההלכה שהם הכתיבו אנו הולכים היום? תורה נלמדת מקל וחומר? איך יכולים אונקלוס ועקיבא הגרים, לפרש תורה או לקבוע הלכות? איך מתייחס רש"י לתרגום ואומר שהתרגום מוכיח שהדבר נכון? הרי זה גר שתרגם, ואולי טעה והכניס משהו מאמונתו הקודמת? ואיך אפשר לקחת מילה בשפה העברית, לתרגם אותה לארמית, ומשם להסיק מסקנה מה פירוש המילה בעברית?

במדבר טז (ה) וַיְדַבֵּר אֶל קֹרַח וְאֶל כָּל עֲדָתוֹ לֵאמֹר בֹּקֶר וְיֹדַע יְהוָֹה אֶת אֲשֶׁר לוֹ וְאֶת הַקָּדוֹשׁ וְהִקְרִיב אֵלָיו וְאֵת אֲשֶׁר יִבְחַר בּוֹ יַקְרִיב אֵלָיו: רש"י והקריב - אותם אליו (תנחומא) והתרגום מוכיח כן ויקרב לקדמוהי יקרב לשמושיה. ומדרשו בקר א"ל משה גבולות חלק הקב"ה בעולמו יכולים אתם להפוך בקר לערב כן תוכלו לבטל את זו שנאמר (בראשית א) ויהי ערב ויהי בוקר ויבדל כך (דה"א כג) ויבדל אהרן להקדישו וגו':  רש"י ספר שופטים יט ב ותזנה עליו פילגשו- זנתה מביתו אל החוץ. כל לשון זנות אינו אלא לשון 'יוצאת' (תרגום אונקלוס בראשית לד לא): נפקת ברא, יוצאת מבעלה לאהוב את אחרים:

רמב"ם הלכות סנהדרין פרק ב הלכה (ד) ואין מושיבין מלך ישראל בסנהדרין שאסור לחלוק עליו ולמרות את דברו, אבל מושיבין כהן גדול אם היה ראוי בחכמה: האם להמרות ולחלוק על דברי הכהן הגדול מותר? הרי כתר כהונה גדול מכתר מלכות? ואיך מסתדרת הלכה זו עם הכתוב הבא? דברים יז (ח) כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט בֵּין דָּם לְדָם בֵּין דִּין לְדִין וּבֵין נֶגַע לָנֶגַע דִּבְרֵי רִיבֹת בִּשְׁעָרֶיךָ וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ בּוֹ:(ט) וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְאֶל הַשֹּׁפֵט אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם וְדָרַשְׁתָּ וְהִגִּידוּ לְךָ אֵת דְּבַר הַמִּשְׁפָּט:(י) וְעָשִׂיתָ עַל פִּי הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ מִן הַמָּקוֹם הַהוּא אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָֹה וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּךָ:(יא) עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְךָ תַּעֲשֶׂה לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל:(יב) וְהָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה בְזָדוֹן לְבִלְתִּי שְׁמֹעַ אֶל הַכֹּהֵן הָעֹמֵד לְשָׁרֶת שָׁם אֶת יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ אוֹ אֶל הַשֹּׁפֵט וּמֵת הָאִישׁ הַהוּא וּבִעַרְתָּ הָרָע מִיִּשְׂרָאֵל:(יג) וְכָל הָעָם יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּ וְלֹא יְזִידוּן עוֹד: היכן בתורה כתוב, שאסור להמרות או לחלוק על מלך? 

פירוש ברטנורא לאבות - פרק א (י) שמעיה ואבטליון - גרי צדק היו, ומבני בניו של סנחריב הם. ושמעתי, שמפני שהיה אבטליון אב בית דין נקרא בשם זה, שפירושו אב לקטנים, כי טליא בלשון ארמי קטן, כמו אמר ר' יוחנן כד הוינא טליא [מגילה ה ע"ב], כשהייתי קטן, לייתו טליא וטלייתא [יבמות קי"ד], יביאו קטן וקטנה, אף כאן, אבטליון אביהן של יתומים קטנים: איך מסתדרת המשנה הזו עם ההלכה בהרמב"ם הלכות מלכים ומלחמות פרק א הלכה (ד) "אין מעמידין מלך מקהל גרים אפילו אחר כמה דורות עד שתהיה אמו מישראל, שנאמר לא תוכל לתת עליך איש נכרי אשר לא אחיך הוא, ולא למלכות בלבד אלא לכל שררות שבישראל," אבטליון אינו יכול להיות מלך בישראל, אבל הוא יכול להיות מקובעי ההלכה, "תורה"? האם להיות "אב בית דין" אינו נחשב כ"שררה בישראל"?

תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף צו עמוד ב תנו רבנן: נעמן גר תושב היה, נבוזר אדן גר צדק היה מבני בניו של סיסרא למדו תורה בירושלים, מבני בניו של סנחריב לימדו תורה ברבים, ומאן נינהו - שמעיה ואבטליון. מבני בניו של המן למדו תורה בבני ברק. ואף מבני בניו של אותו רשע ביקש הקדוש ברוך הוא להכניסן תחת כנפי השכינה. אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם! מי שהחריב את ביתך ושרף את היכלך תכניס תחת כנפי השכינה? היינו דכתיב +ירמיהו נ"א+ רפינו את בבל ולא נרפתה. עולא אמר: זה נבוכדנצר. רבי שמואל בר נחמני אמר: אלו נהרות בבל, ותרגמה דצינייתא (צרידתא) דבבלאי. אם כך: שמעיה ואבטליון מבני בניו של המן, או סנחריב? והיכן בתנ"ך מסופר שנשארו אחרי המן ילדים, הרי כולם נתלו על העץ? ואיך מסתדרת הגמרא הזו עם הגמרא הבאה? תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ה עמוד א ואמר רבי לוי בר חמא אמר רבי שמעון בן לקיש: מאי דכתיב +שמות כ"ד+ ואתנה לך את לחת האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורותם, לחות - אלו עשרת הדברות, תורה - זה מקרא, והמצוה - זו משנה, אשר כתבתי - אלו נביאים וכתובים, להורותם - זה תלמוד; מלמד שכולם נתנו למשה מסיני. רש"י מסכת ברכות דף ה עמוד א זה מקרא - חומש, שמצוה לקרות בתורה. זו משנה - שיתעסקו במשנה. זה גמרא - סברת טעמי המשניות שממנו יוצאה הוראה, אבל המורים הוראה מן המשנה נקראו מבלי העולם במסכת סוטה (דף כ"ב א). רש"י ישעיהו נא (ד) כי תורה מאתי תצא - דברי נביאים תורה הוא והמשפטים סופן להיות מרגוע ומנוחה לעמי' אשר אהפוך להם שפה ברורה לעבדני: ויקרא כו (מו) אֵלֶּה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים וְהַתּוֹרֹת אֲשֶׁר נָתַן יְהֹוָה בֵּינוֹ וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַר סִינַי בְּיַד מֹשֶׁה: רש"י והתורת. אחת בכתב ואחת בעל פה מגיד שכולם נתנו למשה בסיני: פרקי אבות פרק א משנה (א) משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה. הרי אם הגמרא "ניתנה"/"נמסרה" בסיני איך זה שהאלוהים ש"נתן"/"מסר" למשה אינו יודע מבני בניו של מי היו שמעיה ואבטליון?

רמב"ם הלכות סנהדרין פרק יא הלכה (יא) הכל כשרים לדון דיני ממונות אפילו גר והוא שתהיה אמו מישראל, וגר דן את חבירו הגר אף על פי שאין אמו מישראל וכן הממזר והסומה באחת מעיניו כשר לדון דיני ממונות, אבל בדיני נפשות אין דנין אותן אלא כהנים לוים וישראלים המשיאין לכהונה ולא יהיה אחד מהן סומה אפילו באחת מעיניו כמו שביארנו: אסור לגר לדון דיני ממונות, ולכתוב הלכה כן? מה זה גר שאימו מישראל? הרי אם אימו מישראל, האם אינו יהודי? האם לא האם היא הקובעת את יהדותו של הוולד?

שמות לב (ז) וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל משֶׁה לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ אֲשֶׁר הֶעֱלֵיתָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: רש"י שחת עמך - שחת העם לא נאמר אלא עמך ערב רב שקבלת מעצמך וגיירתם ולא נמלכת בי ואמרת טוב שידבקו גרים בשכינה הם שחתו והשחיתו: האם האלוהים לא צפה זאת מראש, מדוע לא הזהיר את משה? או שהאלוהים רצה שזה יקרה? ואם רצה שיקרה? אם כך: מדוע האלוהים כועס?

יש בפירושים האלה כמה בעיות, והן: במקום לומר חטאנו פשענו אנו ואבותינו, מספרים לנו "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם" שלא חטאו וזה רק ה"ערב רב", לא למדנו כלום מספר בראשית, אדם וחוה, כל אחד מאשים מישהו אחר, "אני". "לא עשיתי כלום", אבל מה עם "וּמוֹדֶה וְעֹזֵב יְרֻחָם"? אבל לא! "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם" במקום להפנים שיש בעיה, מספרים לנו סיפורים על צדיקים, ואם נסתכל על הרבה מ"חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם" "הגדולים" רובם היו בעצם גרים, וזה מה שנקרא "ומשלם לאדם כפועלו", הרי אם אנחנו מאשימים את ה"ערב רב" ש"גייר" משה לפי דברי "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם", הרי אם משה הצדיק, אבי הנביאים, לא הצליח ב"גיור" כיצד הבאים אחרי משה הצליחו, היכן שנכשל משה? איך מסתדרת הגמרא הבאה? תלמוד בבלי מסכת שבת דף קיב/ב אמר רבי זירא אמר רבא בר זימונא אם ראשונים בני מלאכים אנו בני אנשים ואם ראשונים בני אנשים אנו כחמורים ולא כחמורו של רבי חנינא בן דוסא ושל רבי פנחס בן יאיר אלא כשאר חמורים: הראשונים נכשלו ב"גיור", הבאים אחריהם הצליחו יותר טוב? הרי הגמרא הזו תקרוס? למרות שהיא "ניתנה"/"נמסרה" מהאלוהים למשה בסיני? (ראה תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ה עמוד א)  שלמה המלך החכם באדם טעה, ואחריו "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם", לא רק שלא טעו, אינם יכולים לטעות? ומכאן אפשר ללמוד ש"חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם" הכניסו לנו אמונת גויים, מהנצרות, האפיפיור אינו טועה לעולם!

רמב"ם הלכות אישות פרק ח הלכה (ד) האומר לאישה, הרי את מקודשת לי בזה, על מנת שאני יודע לקרות - צריך שיקרא התורה ויתרגם אותה תרגום אונקלוס הגר; ואם אמר לה, על מנת שאני קראה - צריך להיות יודע לקרות תורה נביאים וכתובים, בדקדוק יפה: איך מסתדרת ההתייחסות לתרגום אונקלוס, כאילו נאמר/נכתב מפי הגבורה? עם הנאמר ברמב"ם הלכות תלמוד תורה פרק א הלכה (ט) גדולי חכמי ישראל היו מהן חוטבי עצים ומהן שואבי מים ומהן סומים ואף על פי כן היו עוסקין בתלמוד תורה ביום ובלילה והם מכלל מעתיקי השמועה איש מפי איש מפי משה רבינו. האם אונקלוס "הגר" גם שמע מאביו? האם לא למדנו כלום? הרי אם נאסר עלינו מלך שאינו מעם ישראל, דברים יז (טו) שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ בּוֹ מִקֶּרֶב אַחֶיךָ תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי אֲשֶׁר לֹא אָחִיךָ הוּא: אם כך: מקל וחומר, אם מנהיג גשמי אינו יכול להיות אלא מעם ישראל, מדוע שמנהיג רוחני יהיה ולא מעם ישראל? הרי גדול כתר תורה מכל הכתרים? פרקי אבות ו משנה (ו) "גדולה תורה יותר מן הכהונה ומן המלכות"

רמב"ם הלכות תלמוד תורה פרק ג הלכה (ב) שמא תאמר שאותן הכתרים גדולים מכתר תורה, הרי הוא אומר "בי, מלכים ימלוכו... בי, שרים ישורו" (משלי ח, טו -טז). הא למדת, שכתר תורה גדול מכתר כהונה וכתר מלכות. אמרו חכמים, ממזר תלמיד חכמים קודם לכוהן גדול עם הארץ, שנאמר "יקרה היא, מפנינים" (משלי ג, טו), יקרה היא מכוהן גדול, שנכנס לפניי ולפנים:

רמב"ם הלכות סנהדרין פרק ב הלכה (ט) בית דין של שלשה זה שהיה אחד מהן גר הרי פסול, עד שתהיה אמו מישראל, היה אחד ממזר אפילו שלשתן ממזרים הרי אלו כשירין לדון, וכן אם היה כל אחד מהם סומה באחד מעיניו כשר מה שאין כן בסנהדרין, אבל הסומה בשתי עיניו פסול לכל: אסור לגר לשפוט? אבל לקבוע את ההלכה, שהיא ה"תורה"/חוקים מותר?

רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק יג הלכה (טו) ומפני זה אמרו חכמים, קשים להן גרים לישראל כנגע צרעת - שרובן חוזר בשביל דבר, ומטעין את ישראל; וקשה הדבר לפרוש מהן, אחר שנתגיירו. צא ולמד מה אירע במדבר במעשה העגל, ובקברות התאווה; וכן רוב הנסיונות, האספסוף היו בהן תחילה:

הקדמת הרמב"ם לספר יד החזקה אנטיגנוס איש שוכו ובית דינו קיבלו משמעון הצדיק ובית דינו, ויוסף בן יועזר איש צרידה ויוסף בן יוחנן איש ירושלים ובית דינם קיבלו מאנטיגנוס ובית דינו, ויהושע בן פרחיה וניתאי הארבלי ובית דינם קיבלו מיוסף בן יועזר ויוסף בן יוחנן ובית דינם, ויהודה בן טבאי ושמעון בן שטח ובית דינם קיבלו מיהושע בן פרחיה וניתאי הארבלי ובית דינם. שמעיה ואבטליון גרי הצדק, ובית דינם קיבלו מיהודה ושמעון ובית דינם. הילל ושמאי ובית דינם קיבלו משמעיה ואבטליון ובית דינם. ורבן יוחנן בן זכאי ורבן שמעון בנו של הילל קיבלו מהילל הזקן ובית דינו: חמישה תלמידים היו לו לרבן יוחנן בן זכאי, והם גדולי החכמים שקיבלו ממנו; ואלו הם - רבי אליעזר הגדול, ורבי יהושע, ורבי יוסי הכוהן, ורבי שמעון בן נתנאל, ורבי אלעזר בן ערך. ורבי עקיבה בן יוסף קיבל מרבי אליעזר הגדול, ויוסף אביו גר צדק היה. ורבי ישמעאל ורבי מאיר בן גר הצדק קיבלו מרבי עקיבה, וגם קיבל רבי מאיר וחבריו מרבי ישמעאל: אלה גרים, שבבית דין אסור להם לשבת? אבל הם קבעו מה היא "התורה"/"תושב"ע" וחוקי הדין?

רשב"ם במדבר יא (לה) מקברות התאוה נסעו [העם] חצרות [וגו'] - לפי הפשט מקברות התאוה נסעו העם חצרות ויהיו שם בחצרות, כלומר נתעכבו שם עד האסף מרים, ולכך האריך בלשונו לומר ויהיו בחצרות. ומדרש אגדה בסיפרי בסוף הפרשה "ואחר נסעו העם מחצרות ויחנו במדבר פארן. וכי שתי חצרות היו שנסעו מזו וחנו בזו ונסעו מזו וחנו בזו". ומסופק לרבותי ונשאלתי עליו בפריש ופירשתיו בדרשה כי זו אנו למדין מתחילת הפרשה שכת' בה מקברות התאוה נסעו [העם] חצרות ויהיו בחצרות, ועל פסוק זה כת' בסיפרי "זה היה בשעה שנצטרעה מרים", וסוף דבר חוזר ומסיימו בפסוק האחרון של פרשה "ואחר נסעו העם מחצירות וכי שתי חצירות היו וכו'", ופסוק זה הוא נדרש [מדלא כתב] מקברות התאוה נסעו העם ויחנו בחצרות, כשאר כל מסעות וחניות שכת' בהן ויסעו ויחנו, אלא מקברות התאוה נסעו העם חצרות, משמע כי העם נסעו [כמו כן] מחצירות ואחר כך ויהיו בחצירות שחזרו לאחוריהם בחצירות, שכשנסע דגל הראשון מחצירות ועדיין לא הורד המשכן [ולא נסעו הלוים] ומשה ואהרן ומרים שהיו עדיין במחנה לויה, קרא להם הק' פתאום ונצטרעה מרים וחזרו לאחוריהם ונאספה מרים מצרעתה לסוף שבעה, ואחר נסעו העם מחצרות ויחנו במדבר פארן. וכל דרשה זו מצאתי במכילתא בפרשת בשלח כולה בפסוק הראשון. ושוב מצאתיה בתשובות ר' קלונימוס איש רומי כמותי. וגם מה שכתוב במכילתא "ויסעו בני ישראל מרעמסס סוכותה על זה נאמר ואשא אתכם על כנפי נשרים" ופירשתי לשואלים, לפי שאין כתוב שם ויסעו מרעמסס ויחנו סוכותה לומר לך שלפי שעה באו מרעמסס לסוכות ובשעה שנסעו מרעמסס נסעו כמו כן מסוכות וזהו כנפי נשרים:

רמב"ם הלכות סנהדרין פרק יא הלכה (יא) הכל כשרים לדון דיני ממונות אפילו גר והוא שתהיה אמו מישראל, וגר דן את חבירו הגר אף על פי שאין אמו מישראל וכן הממזר והסומה באחת מעיניו כשר לדון דיני ממונות, אבל בדיני נפשות אין דנין אותן אלא כהנים לוים וישראלים המשיאין לכהונה ולא יהיה אחד מהן סומה אפילו באחת מעיניו כמו שביארנו: אסור לגר לדון בממונות? ולכתוב את ההלכה כן? מה זה גר שאימו מישראל? הרי אם אימו מישראל, הוא אמור להיות יהודי? או שלא?

האם אונקלוס ה"גר" הוא הבסיס להלכה? מפני שתרגם כך?

ויקרא כג (טו) וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת-עמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימת תִּהְיֶינָה:(טז) עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַיהוָֹה: רש"י השבת השביעת, כתרגומו שבועתא שביעתא: עד ממחרת השבת השביעת תספרו, ולא עד בכלל והן ארבעים ותשעה יום: חמשים יום והקרבתם מנחה חדשה לה', ביום החמשים תקריבוה ואומר אני זהו מדרשו אבל פשוטו עד ממחרת השבת השביעית שהוא יום חמשים תספרו ומקרא מסורס הוא: איך מסתדרת ההלכה הבאה עם ההתייחסות לתרגום לארמית, וקביעתו כפרשנות לשפה העברית? רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק יג הלכה (טו) ומפני זה אמרו חכמים, קשים להן גרים לישראל כנגע צרעת - שרובן חוזר בשביל דבר, ומטעין את ישראל; וקשה הדבר לפרוש מהן, אחר שנתגיירו. צא ולמד מה אירע במדבר במעשה העגל, ובקברות התאווה; וכן רוב הנסיונות, האספסוף היו בהן תחילה:

 

 

  אזור זה נשאר קבוע בכל חלקי האתר
אזור זה נשאר קבוע בכל חלקי האתר
אזור זה נשאר קבוע בכל חלקי האתר