בניית אתרים בחינם
   צור קשר    כתב הסמכה מינוי לכהנים    קברי צדיקים?    שריפת גופות? קבר אחים?    קבר וטומאת מתים?
   קרי לילה זרע לבטלה?    התרת נדרים?    אל תוסף על דבריו?    נישואין לגויה מותר אסור?    חכמי גמרא בישלו עוף בחלב?
   חזיר יהיה מותר לאכילה?    רמב"ם הזיק לדת יותר משחיזק?    הפלה זה רצח? נפל ולד?    מי כתב את התורה?    מיהו יהודי?
   התרת נדר שבועה?    התרת נדרים שאלות?    התרת שבועה פילגש בגבעה?    ירושלים הוויכוח והקונפליקט    קרבן תפילה מותר בכל מקום?
   עולם הבא?    דוד ויהונתן    יואב כאפיקורוס טוב ליהודים    בית כנסת מקדש מעט?    בתי כנסת?
   סוכות    שבועות    בית כנסת מהי קדושתו?    תשרי שביעי או ראשון?    חגי ישראל שלוש רגלים
   ט באב,    תמוז?    תאריכים מבול פסח וכיפור,    ראש חודש ראשי חודשיכם    תשרי ראש השנה לשנים ולשמיטין וליובלות
   הלל דאטפת גולגולת צפה    משלם לאדם כפועלו    חכמים ומספרים    שבעים לשון?    שבעים שמות לאלוהים?
   שלוש עשרה מידות לאלוהים?    היו במצרים 430 שנה או 210?    120 שנה לאדם.    אין ברכה בנמנה?    כמה עיקרים לרמב"ם?
   מהיכן 70 אומות לשונות?    שבעים למה?    שישה בכרס אחת?    רמב"ן לשון רש"י איננו נכון?    משנה וגמרא על חכמים
   רד"ק חכמים פספסו?    רמב"ם על ישו ומוחמד?    רמב"ן על הרמב"ם    רשב"ם וסבא רש"י    רשב"ם על סבא רש"י
   ככל אשר יורוך?    מהיכן המילה רב?    עשה לך רב והסתלק מן הספק?    ובני קרח לא מתו?    מדוע נקראים זקנים וחכמים?
   גדולי החכמים היו עניים וחולים?    חכמים חלוקים מדוע?    כהנים רבנים?    הרוגי מלכות?    חסידות במשבר?
   רד"ק, גמרא לא מסיני?    בניו של רב עקיבא    מדוע מתו תלמידי עקיבא?    משה רבנו מול עקיבא?    עקיבא בכלא? צדיק?
   עקיבא ובר כוכבא?    עקיבא וחבריו הרוגי מלכות?    עקיבא ותלמידיו?    עקיבא שועל במקדש?    עקיבא ומלך ערב הכושי?
   עקיבא ותורה?    נחמן מברסלב צדיק?    ברלנד הברסלבי צדיק?    "הרבי" מלובביץ' ערירי וצדיק?    רמח"ל צדיק?
   הרמח"ל ומשפחתו נספו במגיפה?    ברכת המזון? רמב"ם    ברכה לבטלה? רמב"ם    לחם רק מחמשת מיני דגן?    לא יראני האדם וחי?
   רש"י חוסר אות סוד או רמז?    שאלות על פירוש רש"י?    רש"י עם ישראל עניים ויתומים?    מבול לא בכול העולם?    עין רעה?
   בלי עין רעה?    פדיון    פדיון בכור בהמה    פדיון חמור בלבד?    מקנך מקנה פדיון חמור
   פדיון בהמה ביום 8 או ביום 30?    פדיון "בכור לאמו" או מן האב?    כתר תורה ומלכות    המקל    דינא דמלכותא דינא
   כתיב מלא או כתיב חסר?    ירבעם והנביא מסר לחיים    ירמיהו והעול מסר לחיים    גולה גלות גולים    היוצא מארץ ישראל נענש
   הגר בארץ ישראל עדיף על חכם בחו"ל    חכמים על מגורים בגולה    היושב בארץ ישראל    למה אנו בגלות?    מצרים לא תשוב
   ארץ ישראל מקיאה עוברי עבירה    עם ישראל גרוע יותר מהגויים?    אל תפלל לא לתפילה    סוכה מצה שופר גזולים    פתק בכותל?
   ואכלת ושבעת וברכת - ושמחת    רבנים וחכמים מזלזלים אחד בשני    שחיטה נבלה וטריפה    אלוהים מטעה הטעיה מכוונת    אלוהים למה תתענו
   אדם יראה לעיניים בוחן כליות ולב    הבנת הנקרא    אחרי רבים להטת?    ודרשת וחקרת ושאלת היטב    קרוב יהוה לכל קראיו
   ניסיון    קידוש השם במוות?    קידוש השם בקרבן אדם?    תפילין?    תפילין בימין או שמאל?
   מקור השם תפילין    נשים ותפילין    מזוזה תפילין    מזוזה?    מצאת כי תדרשנו
   קרוב יהוה לכל קוראיו    נח צדיק    שבע מצוות בני נח?    שם יהוה לא תשא?    בשמו תשבע
   מה פירוש לא תשא?    הגלות עונש    מדוע חרבה ירושלים?    אהל מועד עבודת הלווים    בית שלישי משמים?
   חכם מבטל תורה?    כל עדת ישראל ישגו?    נישואין לפני לידה?    עבודה וחכמים    על עבודה ופרנסה
   אל תמכור תורה חכמה ומוסר    לימוד תורה בכסף?    מהו שכר מצווה    עבודה בזמן התנ"ך    קרדום לחפור בה
   רב שאינו מקיים את התורה

יחזקאל ה {ה} כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהֹוָה זֹאת יְרוּשָׁלִַם בְּתוֹךְ הַגּוֹיִם שַׂמְתִּיהָ וּסְבִיבוֹתֶיהָ אֲרָצוֹת:{ו} וַתֶּמֶר אֶת מִשְׁפָּטַי לְרִשְׁעָה מִן הַגּוֹיִם וְאֶת חֻקּוֹתַי מִן הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֶיהָ כִּי בְמִשְׁפָּטַי מָאָסוּ וְחֻקּוֹתַי לֹא הָלְכוּ בָהֶם:{ז} לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהֹוָה יַעַן הֲמָנְכֶם מִן הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיכֶם בְּחֻקּוֹתַי לֹא הֲלַכְתֶּם וְאֶת מִשְׁפָּטַי לֹא עֲשִׂיתֶם וּכְמִשְׁפְּטֵי הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיכֶם לֹא עֲשִׂיתֶם:?
=============================================================================================

רש"י{ו}:  ותמר את משפטי. ותחלף את משפטי: מן הגוים. שכך כתוב במשנה ויתעה מנשה את יהודה ויושבי ירושלים לעשות רע מן הגוים אשר השמיד ה' מפני בני ישראל (ד''ה ב לג) ויש פותרי' שהגוים לא קבלו תורתו והם קבלוה עליה' ועברו עליה:
מצודת דוד{ו}: ותמר. והיא לא שלמה כגמולי כי החליפה את משפטי לרשעה ר''ל אני נתתי לה משפטים ישרים והיא הרשיעה לעשות יותר מן העמים ואת חוקותי החליפה לרשעה יותר מן הארצות וכו' והוא כפל ענין במ''ש: בהם. בדרך חוקותי:

מלבי"ם באור הענין{ו}: ותמר, תחת שהיה הכונה האלהית שהיא תהיה לאור עמים בין במשפטים בין אדם לחברו בין בחקים בדברי עבודה למקום, שעז''א בתוך הגוים שמתיה, היה בהפך, כי המירה את המשפטים לרשעה יתר מן הגוים, כי הגוים היה להם משפטים שכליים שיסדו להם חכמיהם, והגם שהנימוסים האנושיים אינם מספיקים, בכ''ז אינם סותרים תמיד אל היושר, רק שנלוזים מן המשפט האלהי, אבל הם שהיה להם משפטים אלהיים ומאסו בהם עשו תמיד הפך המשפט האלהי שהוא הקצה ההפך מן הטוב, וכן בחקים שבין אדם למקום עשו הפך החקים האלהיים, ותחת שהאומות לא הפכו דברי אלהים כי לא ידעו מהם, והגם שחקיהם לא טובים לא יסדו אותם בכונה שיהיה הפך הטוב ולא סרו במזיד ובשאט נפש, (והגוים שלא היה להם מלכות מיוחדת היה להם משפטים גרועים מן הארצות שהיה להם מלך במשפט יעמיד ארץ, וישראל היו גרועים עוד יותר מהם, והארצות הרחוקים מא''י היו להם חקים משונים יותר. ושל ישראל גרועים מהם):
מלבי"ם באור המלות{ו}: משפטי, חקותי, בחקים יציין הנמוסים שאין להם טעם, ובמשפטים מציין הדינים שבין אדם לחברו שי''ל טעם, כמ''ש באילת השחר (כלל תסי''ו) עיי''ש: ותמר, מבנין הפעיל, מן כי המרו את רוחו, שהחליפו מצות ה':

===========================================

רש"י{ז}: יען המנכם. יען הזמינכם את עצמכם להפקר מן הגוים: המנכם. לשון וימן להם המלך (דניאל א) ומנחם פתרו לשון הומה כמו המו גוים (תהלים מז): וכמשפטי הגוים אשר סביבותיכם לא עשיתם. שהם לא המירו את אלהיהם והמה לא אלהים ואתם המרתם כבודי בלא יועיל ורבותינו פירשו כמתוקנים שבהם לא עשיתם כמקולקלים שבהם עשיתם:
מצודת דוד{ז}: יען המנכם. בעבור היותכם המון רב יותר מן העמים וכו' לכן מרוב הטובה בעטתם בי ולא הלכתם בחוקותי וגו' וכענין שנאמר וישמן ישורון ויבעט (דברים לב): וכמשפטי הגוים וגו'. כי הם לא המירו אלהיהם וישראל המירו כבודו בלא יועיל:
מצודת ציון{ז}: יען. בעבור: המנכם. מל' המון עם רב:
מלבי"ם באור הענין{ז}: יען ר''ל מפני שחטאת ישראל כפול, א. שלמדו מן הגוים שלא ללכת בחקי ה' ומשפטיו, וז''ש יען המנכם (למדו) מן הגויים במה שבחקתי לא הלכתם ב. שכמשפטי הגוים הטובים לא עשיתם וא''כ(ואם כן) עשיתם דברים שלא עשה לא מאמין בדת ישראל ולא הנוהגים ע''פ דתות שכליות:
מלבי"ם באור המלות{ז}: הנכם, שם המון בא לרוב לגנאי, ואתם המון רב (דה''ב י''ג) על עם הומה ובלתי מסודר על צבאו, והוא פחות משם עם, ור''ל המנכם הם פחותים והמונים יותר מן הגוים:

===========================================

{ח} לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהֹוָה הִנְנִי עָלַיִךְ גַּם אָנִי וְעָשִׂיתִי בְתוֹכֵךְ מִשְׁפָּטִים לְעֵינֵי הַגּוֹיִם:

רש"י{ח}: גם אני. את בגדת עלי וגם אני הנני עליך:
מצודת דוד{ח}: הנני עליך. הנה אני אלחם בך: גם אני. ר''ל(רצה לומר) כמו שבגדתם בי כן גם אני אבגוד בכם: משפטים. משפט פורעניות:
מלבי"ם באור הענין{ח}: לכן הנני עליך ועשיתי בתוכך משפטים מה שאעשה יהיה בדרך משפט, ב. שיהיו באתגליא לעיני הגוים:

===========================================

{ט} וְעָשִׂיתִי בָךְ אֵת אֲשֶׁר לֹא עָשִׂיתִי וְאֵת אֲשֶׁר לֹא אֶעֱשֶׂה כָמֹהוּ עוֹד יַעַן כָּל תּוֹעֲבֹתָיִךְ:

מצודת דוד{ח}: את אשר לא עשיתי. דבר אשר לא עשיתי מעולם ולא אעשה עוד כמוהו כל ימי הארץ: יען. בעבור כל תועבותיך אשר מאד גדלו:
מלבי"ם באור הענין{ח}: ג. ועשיתי את אשר לא עשיתי עונשים שלא נעשו כמוהם. כמו שאתה עשית דברים שלא נעשו כמוהם. כ''ז אומר דרך כלל, עתה מפרש. יען כל תועבותיך יהיה עונשך בג' דברים:

===========================================

{י} לָכֵן אָבוֹת יֹאכְלוּ בָנִים בְּתוֹכֵךְ וּבָנִים יֹאכְלוּ אֲבוֹתָם וְעָשִׂיתִי בָךְ שְׁפָטִים וְזֵרִיתִי אֶת כָּל שְׁאֵרִיתֵךְ לְכָל רוּחַ:
מצודת דוד: לכן. בעבור תועבותיך האבות יאכלו את הבנים בתוכך ירושלים כי יהיה בך עקת רעבון: ועשיתי. אח''ז אעשה עוד בך משפט פורעניות כי השארית ממך אפזר לכל רוח מארבע רוחות העולם:
מצודת ציון: וזריתי. אפזר: רוח. פאה ועבר:
===========================================

{יא} לָכֵן חַי אָנִי נְאֻם אֲדֹנָי יְהֹוָה אִם לֹא יַעַן אֶת מִקְדָּשִׁי טִמֵּאת בְּכָל שִׁקּוּצַיִךְ וּבְכָל תּוֹעֲבֹתָיִךְ וְגַם אֲנִי אֶגְרַע וְלֹא תָחוֹס עֵינִי וְגַם אֲנִי לֹא אֶחְמוֹל:{יב} שְׁלִשִׁתֵיךְ בַּדֶּבֶר יָמוּתוּ וּבָרָעָב יִכְלוּ בְתוֹכֵךְ וְהַשְּׁלִשִׁית בַּחֶרֶב יִפְּלוּ סְבִיבוֹתָיִךְ וְהַשְּׁלִישִׁית לְכָל רוּחַ אֱזָרֶה וְחֶרֶב אָרִיק אַחֲרֵיהֶם:{יג} וְכָלָה אַפִּי וַהֲנִחוֹתִי חֲמָתִי בָּם וְהִנֶּחָמְתִּי וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי יְהֹוָה דִּבַּרְתִּי בְּקִנְאָתִי בְּכַלּוֹתִי חֲמָתִי בָּם: {יד} וְאֶתְּנֵךְ לְחָרְבָּה וּלְחֶרְפָּה בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבוֹתָיִךְ לְעֵינֵי כָּל עוֹבֵר:{טו} וְהָיְתָה חֶרְפָּה וּגְדוּפָה מוּסָר וּמְשַׁמָּה לַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבוֹתָיִךְ בַּעֲשׂוֹתִי בָךְ שְׁפָטִים בְּאַף וּבְחֵמָה וּבְתֹכְחוֹת חֵמָה אֲנִי יְהֹוָה דִּבַּרְתִּי:{טז} בְּשַׁלְּחִי אֶת חִצֵּי הָרָעָב הָרָעִים בָּהֶם אֲשֶׁר הָיוּ לְמַשְׁחִית אֲשֶׁר אֲשַׁלַּח אוֹתָם לְשַׁחֶתְכֶם וְרָעָב אֹסֵף עֲלֵיכֶם וְשָׁבַרְתִּי לָכֶם מַטֵּה לָחֶם:{יז} וְשִׁלַּחְתִּי עֲלֵיכֶם רָעָב וְחַיָּה רָעָה וְשִׁכְּלֻךְ וְדֶבֶר וָדָם יַעֲבָר בָּךְ וְחֶרֶב אָבִיא עָלַיִךְ אֲנִי יְהֹוָה דִּבַּרְתִּי:

איך מסתדרת הגמרא הבאה? תלמוד בבלי מסכת שבת דף קיב/ב אמר רבי זירא אמר רבא בר זימונא אם ראשונים בני מלאכים אנו בני אנשים ואם ראשונים בני אנשים אנו כחמורים ולא כחמורו של רבי חנינא בן דוסא ושל רבי פנחס בן יאיר אלא כשאר חמורים: הרי אם "הראשונים" היו "חמורים" לפי דברי הנביא יחזקאל האם הדורות הבאים אחריו אינם גרועים יותר? הרי אם לא, אז הגמרא היא שטות? ואם כן הרי שהדורות שלנו יותר עובדי אלילים ומ"הראשונים"?

 

  אזור זה נשאר קבוע בכל חלקי האתר
אזור זה נשאר קבוע בכל חלקי האתר
אזור זה נשאר קבוע בכל חלקי האתר