בניית אתרים בחינם
   צור קשר    כתב הסמכה מינוי לכהנים    קברי צדיקים?    שריפת גופות? קבר אחים?    קבר וטומאת מתים?
   קרי לילה זרע לבטלה?    התרת נדרים?    אל תוסף על דבריו?    נישואין לגויה מותר אסור?    חכמי גמרא בישלו עוף בחלב?
   חזיר יהיה מותר לאכילה?    רמב"ם הזיק לדת יותר משחיזק?    הפלה זה רצח? נפל ולד?    מי כתב את התורה?    מיהו יהודי?
   התרת נדר שבועה?    התרת נדרים שאלות?    התרת שבועה פילגש בגבעה?    ירושלים הוויכוח והקונפליקט    קרבן תפילה מותר בכל מקום?
   עולם הבא?    דוד ויהונתן    יואב כאפיקורוס טוב ליהודים    בית כנסת מקדש מעט?    בתי כנסת?
   סוכות    שבועות    בית כנסת מהי קדושתו?    תשרי שביעי או ראשון?    חגי ישראל שלוש רגלים
   ט באב,    תמוז?    תאריכים מבול פסח וכיפור,    ראש חודש ראשי חודשיכם    תשרי ראש השנה לשנים ולשמיטין וליובלות
   הלל דאטפת גולגולת צפה    משלם לאדם כפועלו    חכמים ומספרים    שבעים לשון?    שבעים שמות לאלוהים?
   שלוש עשרה מידות לאלוהים?    היו במצרים 430 שנה או 210?    120 שנה לאדם.    אין ברכה בנמנה?    כמה עיקרים לרמב"ם?
   מהיכן 70 אומות לשונות?    שבעים למה?    שישה בכרס אחת?    רמב"ן לשון רש"י איננו נכון?    משנה וגמרא על חכמים
   רד"ק חכמים פספסו?    רמב"ם על ישו ומוחמד?    רמב"ן על הרמב"ם    רשב"ם וסבא רש"י    רשב"ם על סבא רש"י
   ככל אשר יורוך?    מהיכן המילה רב?    עשה לך רב והסתלק מן הספק?    ובני קרח לא מתו?    מדוע נקראים זקנים וחכמים?
   גדולי החכמים היו עניים וחולים?    חכמים חלוקים מדוע?    כהנים רבנים?    הרוגי מלכות?    חסידות במשבר?
   רד"ק, גמרא לא מסיני?    בניו של רב עקיבא    מדוע מתו תלמידי עקיבא?    משה רבנו מול עקיבא?    עקיבא בכלא? צדיק?
   עקיבא ובר כוכבא?    עקיבא וחבריו הרוגי מלכות?    עקיבא ותלמידיו?    עקיבא שועל במקדש?    עקיבא ומלך ערב הכושי?
   עקיבא ותורה?    נחמן מברסלב צדיק?    ברלנד הברסלבי צדיק?    "הרבי" מלובביץ' ערירי וצדיק?    רמח"ל צדיק?
   הרמח"ל ומשפחתו נספו במגיפה?    ברכת המזון? רמב"ם    ברכה לבטלה? רמב"ם    לחם רק מחמשת מיני דגן?    לא יראני האדם וחי?
   רש"י חוסר אות סוד או רמז?    שאלות על פירוש רש"י?    רש"י עם ישראל עניים ויתומים?    מבול לא בכול העולם?    עין רעה?
   בלי עין רעה?    פדיון    פדיון בכור בהמה    פדיון חמור בלבד?    מקנך מקנה פדיון חמור
   פדיון בהמה ביום 8 או ביום 30?    פדיון "בכור לאמו" או מן האב?    כתר תורה ומלכות    המקל    דינא דמלכותא דינא
   כתיב מלא או כתיב חסר?    ירבעם והנביא מסר לחיים    ירמיהו והעול מסר לחיים    גולה גלות גולים    היוצא מארץ ישראל נענש
   הגר בארץ ישראל עדיף על חכם בחו"ל    חכמים על מגורים בגולה    היושב בארץ ישראל    למה אנו בגלות?    מצרים לא תשוב
   ארץ ישראל מקיאה עוברי עבירה    עם ישראל גרוע יותר מהגויים?    אל תפלל לא לתפילה    סוכה מצה שופר גזולים    פתק בכותל?
   ואכלת ושבעת וברכת - ושמחת    רבנים וחכמים מזלזלים אחד בשני    שחיטה נבלה וטריפה    אלוהים מטעה הטעיה מכוונת    אלוהים למה תתענו
   אדם יראה לעיניים בוחן כליות ולב    הבנת הנקרא    אחרי רבים להטת?    ודרשת וחקרת ושאלת היטב    קרוב יהוה לכל קראיו
   ניסיון    קידוש השם במוות?    קידוש השם בקרבן אדם?    תפילין?    תפילין בימין או שמאל?
   מקור השם תפילין    נשים ותפילין    מזוזה תפילין    מזוזה?    מצאת כי תדרשנו
   קרוב יהוה לכל קוראיו    נח צדיק    שבע מצוות בני נח?    שם יהוה לא תשא?    בשמו תשבע
   מה פירוש לא תשא?    הגלות עונש    מדוע חרבה ירושלים?    אהל מועד עבודת הלווים    בית שלישי משמים?
   חכם מבטל תורה?    כל עדת ישראל ישגו?    נישואין לפני לידה?    עבודה וחכמים    על עבודה ופרנסה
   אל תמכור תורה חכמה ומוסר    לימוד תורה בכסף?    מהו שכר מצווה    עבודה בזמן התנ"ך    קרדום לחפור בה
   רב שאינו מקיים את התורה

מצה גזולה? שופר גזול? סוכה גזולה? מגילה גזולה? הכול כשר? ויצא ידי חובתו?

שולחן ערוך אורח חיים סימן תנד סעיף ד * (יד) אין אדם יוצא ידי חובתו (טו) <ד> ה במצה [ד] גזולה. במה דברים אמורים, כשגזל מצה; אבל אם גזל חטים או קמח ועשאו מצה, (טז) יוצא בה, (יז) שקנאה בשינוי, ודמים לבד הוא חייב לו. (* (יח) ולענין ברכה * ע"ל ריש סימן תרמ"ט). אסור לגנוב מצה, אבל לגנוב קמח ולעשות מצה, כאילו ביצע מצוות מצה? גנב, גנב, אבל: מצוות מצה עשה? לא חשוב שזה מתנגש בהלכה הבאה? רמב"ם הלכות איסורי מזבח פרק ה הלכה (ח) אין מביאין מנחות ונסכים לא מן הטבל, ולא מן החדש קודם לעומר, ולא מן המדומע, ואין צריך לומר מערלה וכלאי הכרם - מפני שהיא מצוה הבאה בעבירה, שהקדוש ברוך הוא שונאה. ואם הביא, לא נתקדשו להיותן ראויין לקרבן; אבל נתקדשו להיפסל, ויהיו כקודשים שנפסלו: 

דברים לב (לב) כִּי מִגֶּפֶן סְדֹם גַּפְנָם וּמִשַּׁדְמֹת עֲמֹרָה עֲנָבֵמוֹ עִנְּבֵי רוֹשׁ אַשְׁכְּלֹת מְרֹרֹת לָמוֹ: (מדהים מס' הפרק והפסוק האם נרמז כאן שים "לב")

ועל זה נאמר בישעיהו ה (כ) הוֹי הָאֹמְרִים לָרַע טוֹב וְלַטּוֹב רָע שָׂמִים חֹשֶׁךְ לְאוֹר וְאוֹר לְחֹשֶׁךְ שָׂמִים מַר לְמָתוֹק וּמָתוֹק לְמָר: (כא) הוֹי חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם וְנֶגֶד פְּנֵיהֶם נְבֹנִים:

ישעיהו א (י) שִׁמְעוּ דְבַר יְהֹוָה קְצִינֵי סְדֹם הַאֲזִינוּ תּוֹרַת אֱלֹהֵינוּ עַם עֲמֹרָה:(יא) לָמָּה לִּי רֹב זִבְחֵיכֶם יֹאמַר יְהֹוָה שָׂבַעְתִּי עֹלוֹת אֵילִים וְחֵלֶב מְרִיאִים וְדַם פָּרִים וּכְבָשִׂים וְעַתּוּדִים לֹא חָפָצְתִּי:(יב) כִּי תָבֹאוּ לֵרָאוֹת פָּנָי מִי בִקֵּשׁ זֹאת מִיֶּדְכֶם רְמֹס חֲצֵרָי:(יג) לֹא תוֹסִיפוּ הָבִיא מִנְחַת שָׁוְא קְטֹרֶת תּוֹעֵבָה הִיא לִי חֹדֶשׁ וְשַׁבָּת קְרֹא מִקְרָא לֹא אוּכַל אָוֶן וַעֲצָרָה:(יד) חָדְשֵׁיכֶם וּמוֹעֲדֵיכֶם שָׂנְאָה נַפְשִׁי הָיוּ עָלַי לָטֹרַח נִלְאֵיתִי נְשֹׂא:(טו) וּבְפָרִשְׂכֶם כַּפֵּיכֶם אַעְלִים עֵינַי מִכֶּם גַּם כִּי תַרְבּוּ תְפִלָּה אֵינֶנִּי שֹׁמֵעַ יְדֵיכֶם דָּמִים מָלֵאוּ: (טז) רַחֲצוּ הִזַּכּוּ הָסִירוּ רֹעַ מַעַלְלֵיכֶם מִנֶּגֶד עֵינָי חִדְלוּ הָרֵעַ:(יז) לִמְדוּ הֵיטֵב דִּרְשׁוּ מִשְׁפָּט אַשְּׁרוּ חָמוֹץ שִׁפְטוּ יָתוֹם רִיבוּ אַלְמָנָה:

ישעיהו י (א) הוֹי הַחֹקְקִים חִקְקֵי אָוֶן וּמְכַתְּבִים עָמָל כִּתֵּבוּ:

ישעיהו ל (א) הוֹי בָּנִים סוֹרְרִים נְאֻם יְהֹוָה לַעֲשׂוֹת עֵצָה וְלֹא מִנִּי וְלִנְסֹךְ מַסֵּכָה וְלֹא רוּחִי לְמַעַן סְפוֹת חַטָּאת עַל חַטָּאת:

ירמיהו כב (יג) הוֹי בֹּנֶה בֵיתוֹ בְּלֹא צֶדֶק וַעֲלִיּוֹתָיו בְּלֹא מִשְׁפָּט בְּרֵעֵהוּ יַעֲבֹד חִנָּם וּפֹעֲלוֹ לֹא יִתֶּן לוֹ:

חבקוק ב (ט) הוֹי בֹּצֵעַ בֶּצַע רָע לְבֵיתוֹ לָשׂוּם בַּמָּרוֹם קִנּוֹ לְהִנָּצֵל מִכַּף רָע:

רמב"ם הלכות גזלה ואבדה פרק ה הלכה (א) אסור לקנות דבר הגזול מן הגזלן ואסור לסעדו על שינויו כדי שיקנהו שכל העושה דברים אלו וכיוצא בהן מחזק ידי עוברי עבירה ועובר על (ויקרא יט, יד) ולפני עור לא תתן מכשול: ויקרא יט (יד) לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ אֲנִי יְהוָֹה: אם אסור לחזק ידי עוברי עבירה? האם בזה שהשולחן ערוך קובע שאם גנב חיטים או קמח ועשה מצה יצא ידי חובת מצה זה אינו חיזוק ידי עוברי עבירה? ומה על "טובל ושרץ בידו"?

תלמוד בבלי מסכת חולין דף קמב עמוד א מתני'. לא יטול אדם אם על בנים אפי' לטהר את המצורע, ומה אם מצוה קלה שהיא כאיסר אמרה תורה: +דברים כ"ב+ למען ייטב לך והארכת ימים, ק"ו על מצות חמורות שבתורה. אסור לקחת אם על בנים, ולבטל את מצוות שילוח הקן/ציפור, אפילו לא כדי לטהר מצורע? אבל מצה, שופר, וסוכה, גזולים ויצא ידי חובתו? ספר החינוך סדר ומניין המצוות (תרי"ג מצוות) מצווה רכט שלא לגזול, זו מצווה מתרי"ג מצוות ועליה אפשר לדלג? שילוח הקן היא מצווה קלה כביכול(הרי מה זה מצווה קלה או מצווה קשה/כבדה) ואסור לעבור עליה? האם גְּזֵל היא מצווה שמותר לעבור עליה?

שולחן ערוך אורח חיים סימן תקפו סעיף ב

(ט) [ד] <ב> הגוזל שופר ד ותקע בו, יצא אפילו לא נתייאשו הבעלים ממנו. גנב שופר יצא ידי חובת תקיעה?

שולחן ערוך אורח חיים סימן תרלז סעיף ג

(ז) סוכה ב גזולה, כשרה. כיצד, אם תקף על חבירו והוציאו מסוכתו וגזלה וישב בה, יצא, (ח) שאין הקרקע נגזלת. הגה: מיהו לכתחלה לא ישב אדם בסוכת חבירו (ט) שלא מדעתו, כ"ש אם דעתו לגזלה, וכן לא יעשה סוכה לכתחלה בקרקע של חבירו שלא מדעתו, * ג וכן בקרקע (י) שהיא של רבים (הגהות אשירי וא"ז); מיהו בדיעבד יצא. <ג> וכן * (יא) לא יקצצו ישראל הסכך בעצמם, * (יב) אלא יקנו אותם מעובדי כוכבים, (יג) דכל גזל (יד) אין עושין ממנו סוכה לכתחלה (מהרי"ל); * ואם גזל עצים * ועשה מהם סוכה, אף על פי שלא חיברן ולא שינה בהם כלום, * (טו) ד יצא; תקנת חכמים, שאין לבעל העצים אלא (טז) ה דמי עצים בלבד; (יז) <ד> אבל אם גזל סוכה * העשויה בראש [ד] הספינה או בראש העגלה, וישב בה, * (יח) ו לא יצא. הגה: וה"ה אם ראובן בנה סוכה בקרקע שמעון, ושמעון תקף את ראובן וגזל סוכתו הבנויה בקרקע שלו, (יט) ז לא יצא בה ואין כאן תקנת השבים, הואיל ולא טרח בה ולא הוציא עליה הוצאות (הגהות אשיר"י פ"ב דסוכה). אדם גָּזָל סוכה, סילק את שכנו בכוח מתוך סוכתו, וישב בה, יצא ידי חובת סוכה?

שולחן ערוך אורח חיים סימן תרמט סעיף ה (כט) כל אלו שאמרנו (ל) שהם פסולין מפני מומין שביארנו, או * טו מפני גזל וגניבה, ביום טוב הראשון בלבד; אבל בשאר ימים, (לא) הכל כשר. הגה: (לב) <ו> ויש פוסלין בגזול כל ז' ימים, והכי נהוג, אבל שאול יוצא בו (טור והמגיד בשם פוסקים); טז ומותר ליטול לולב של חבירו בלא דעת חבירו, (לג) בשאר ימים, (לד) <ז> דניחא ליה לאינש למיעבד מצוה בממונו, והוי כשאול (תה"ד סי' ק' ופסקיו סי' קנ"ט). (לה) וחסר כשר בשאר ימים (טור); (לו) יז וניטל פטמתו או עוקצו, דינו כחסר וכשר מיום ראשון ואילך (רבינו ירוחם נ"ח ח"ג); מיהו אם נקבוהו עכברים לא יטלנו אף בשאר הימים, משום מאוס (כל בו), (לז) יח <ח> עד [יא] שיסיר ניקור העכברים; * אבל אם היה יבש או מנומר שפסול כל שבעת ימים, אף אם חתך היבשות או הנמור פסול כל שבעה, (לח) הואיל ובא מכח פסול (הגהות אשיר"י פ' לולב הגזול). ומותר לכתחלה (לט) להתנות על אתרוג (מ) שיהיה יט כולו ליום ראשון, ושאינו בודל ממנו כל בין השמשות של ליל שני ואילך, (מא) ומותר אז לכתחלה (מב) לאכול ממנו מיום שני ואילך, ולצאת ידי מצוה עם (מג) הנשאר (ב"י בשם הרא"ש), אלא שאין אנו בקיאין בתנאים, כדלעיל בסוף סימן תרל"ח בהג"ה; והפיסול (מד) שהוא משום עבודת כוכבי', או מפני (מה) שאותו אתרוג כ אסור באכילה, או מפני (מו) כא שאינם מינם, או שהם (מז) חסרים השיעור, בין בי"ט ראשון בין בשאר ימים, פסול. ((מח) כב <ט> וחזזית [יב] פוסלת (מט) כל שבעת הימים) (רבינו ירוחם נ"ח ח"ג ור"ן פ' לולב הגזול). והעושים <י> שני י"ט, * פסולי ראשון נוטלין בשני, אבל ברוכי (נ) לא מברכינן. (ואם יש לחבירו לולב ואתרוג כשר, (נא) כג <יא> יברך על של חבירו, מדעתו) (ד"ע).

שולחן ערוך אורח חיים סימן תרצא סעיף יא אם קרא במגילה גזולה, יא (כח) יצא. הגה: ואם מברכים עליה, עיין לעיל סימן תרמ"ט (כט) [ז*] לענין לולב הפסול, (ל) וה"ה כאן.

מלאכי א (ו) בֵּן יְכַבֵּד אָב וְעֶבֶד אֲדֹנָיו וְאִם אָב אָנִי אַיֵּה כְבוֹדִי וְאִם אֲדוֹנִים אָנִי אַיֵּה מוֹרָאִי אָמַר יְהֹוָה צְבָאוֹת לָכֶם הַכֹּהֲנִים בּוֹזֵי שְׁמִי וַאֲמַרְתֶּם בַּמֶּה בָזִינוּ אֶת שְׁמֶךָ:(ז) מַגִּישִׁים עַל מִזְבְּחִי לֶחֶם מְגֹאָל וַאֲמַרְתֶּם בַּמֶּה גֵאַלְנוּךָ בֶּאֱמָרְכֶם שֻׁלְחַן יְהֹוָה נִבְזֶה הוּא:(ח) וְכִי תַגִּשׁוּן עִוֵּר לִזְבֹּחַ אֵין רָע וְכִי תַגִּישׁוּ פִּסֵּחַ וְחֹלֶה אֵין רָע הַקְרִיבֵהוּ נָא לְפֶחָתֶךָ הֲיִרְצְךָ אוֹ הֲיִשָּׂא פָנֶיךָ אָמַר יְהֹוָה צְבָאוֹת:(ט) וְעַתָּה חַלּוּ נָא פְנֵי אֵל וִיחָנֵּנוּ מִיֶּדְכֶם הָיְתָה זֹּאת הֲיִשָּׂא מִכֶּם פָּנִים אָמַר יְהֹוָה צְבָאוֹת:(י) מִי גַם בָּכֶם וְיִסְגֹּר דְּלָתַיִם וְלֹא תָאִירוּ מִזְבְּחִי חִנָּם אֵין לִי חֵפֶץ בָּכֶם אָמַר יְהֹוָה צְבָאוֹת וּמִנְחָה לֹא אֶרְצֶה מִיֶּדְכֶם:(יא) כִּי מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ וְעַד מְבוֹאוֹ גָּדוֹל שְׁמִי בַּגּוֹיִם וּבְכָל מָקוֹם מֻקְטָר מֻגָּשׁ לִשְׁמִי וּמִנְחָה טְהוֹרָה כִּי גָדוֹל שְׁמִי בַּגּוֹיִם אָמַר יְהֹוָה צְבָאוֹת:(יב) וְאַתֶּם מְחַלְּלִים אוֹתוֹ בֶּאֱמָרְכֶם שֻׁלְחַן אֲדֹנָי מְגֹאָל הוּא וְנִיבוֹ נִבְזֶה אָכְלוֹ:(יג) וַאֲמַרְתֶּם הִנֵּה מַתְּלָאָה וְהִפַּחְתֶּם אוֹתוֹ אָמַר יְהֹוָה צְבָאוֹת וַהֲבֵאתֶם גָּזוּל וְאֶת הַפִּסֵּחַ וְאֶת הַחוֹלֶה וַהֲבֵאתֶם אֶת הַמִּנְחָה הַאֶרְצֶה אוֹתָהּ מִיֶּדְכֶם אָמַר יְהֹוָה:(יד) וְאָרוּר נוֹכֵל וְיֵשׁ בְּעֶדְרוֹ זָכָר וְנֹדֵר וְזֹבֵחַ מָשְׁחָת לַאדֹנָי כִּי מֶלֶךְ גָּדוֹל אָנִי אָמַר יְהֹוָה צְבָאוֹת וּשְׁמִי נוֹרָא בַגּוֹיִם:

ואיך מסתדרת ההלכות למעלה, עם ההלכה הבאה של ספק דאורייתא לחומרא? 

רי"ף מסכת כתובות דף ג עמוד א וספקא דאורייתא לחומרא

רא"ש מסכת פסחים פרק ב סימן כא ספק דאורייתא לחומרא

רא"ש מסכת כתובות פרק א סימן יח וספיקא דאורייתא לחומרא

רשב"ם מסכת בבא בתרא דף נז עמוד ב וכל ספק איסורא דאורייתא לחומרא.

רשב"ם מסכת בבא בתרא דף פ עמוד ב משום דספק איסור דאורייתא לחומרא

האם מצוות איסור גניבה או גְּזֵלָה, פשוטה יותר ממצוות סוכה או מצה או מגילה או שופר?

ספר החינוך סדר ומניין המצוות (תרי"ג מצוות) מצווה רכט שלא לגזול,

שמות כ (יב) לֹא תִּרְצָח לֹא תִּנְאָף לֹא תִּגְנֹב לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר: 

דברים ה (טז) לֹא תִּרְצָח וְלֹא תִּנְאָף וְלֹא תִּגְנֹב וְלֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁוְא:

ויקרא ה (כ) וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר:(כא) נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וּמָעֲלָה מַעַל בַּיהֹוָה וְכִחֵשׁ בַּעֲמִיתוֹ בְּפִקָּדוֹן אוֹ בִתְשׂוּמֶת יָד אוֹ בְגָזֵל אוֹ עָשַׁק אֶת עֲמִיתוֹ:(כב) אוֹ מָצָא אֲבֵדָה וְכִחֶשׁ בָּהּ וְנִשְׁבַּע עַל שָׁקֶר עַל אַחַת מִכֹּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָאָדָם לַחֲטֹא בָהֵנָּה:(כג) וְהָיָה כִּי יֶחֱטָא וְאָשֵׁם וְהֵשִׁיב אֶת הַגְּזֵלָה אֲשֶׁר גָּזָל אוֹ אֶת הָעֹשֶׁק אֲשֶׁר עָשָׁק אוֹ אֶת הַפִּקָּדוֹן אֲשֶׁר הָפְקַד אִתּוֹ אוֹ אֶת הָאֲבֵדָה אֲשֶׁר מָצָא:כד) אוֹ מִכֹּל אֲשֶׁר יִשָּׁבַע עָלָיו לַשֶּׁקֶר וְשִׁלַּם אֹתוֹ בְּרֹאשׁוֹ וַחֲמִשִׁתָיו יֹסֵף עָלָיו לַאֲשֶׁר הוּא לוֹ יִתְּנֶנּוּ בְּיוֹם אַשְׁמָתוֹ:(כה) וְאֶת אֲשָׁמוֹ יָבִיא לַיהֹוָה אַיִל תָּמִים מִן הַצֹּאן בְּעֶרְכְּךָ לְאָשָׁם אֶל הַכֹּהֵן:(כו) וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן לִפְנֵי יְהֹוָה וְנִסְלַח לוֹ עַל אַחַת מִכֹּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה לְאַשְׁמָה בָהּ:

על ההלכות שמותר הַגְּזֵל, ואם גָּזָל "יצא ידי חובת מצווה", הנה מה שאומרים הנביאים,

ישעיהו י (ב) לְהַטּוֹת מִדִּין דַּלִּים וְלִגְזֹל מִשְׁפַּט עֲנִיֵּי עַמִּי לִהְיוֹת אַלְמָנוֹת שְׁלָלָם וְאֶת יְתוֹמִים יָבֹזּוּ:

ישעיהו סא (ח) כִּי אֲנִי יְהֹוָה אֹהֵב מִשְׁפָּט שֹׂנֵא גָזֵל בְּעוֹלָה וְנָתַתִּי פְעֻלָּתָם בֶּאֱמֶת וּבְרִית עוֹלָם אֶכְרוֹת לָהֶם:

ירמיהו ז (ח) הִנֵּה אַתֶּם בֹּטְחִים לָכֶם עַל דִּבְרֵי הַשָּׁקֶר לְבִלְתִּי הוֹעִיל:(ט) הֲגָנֹב רָצֹחַ וְנָאֹף וְהִשָּׁבֵעַ לַשֶּׁקֶר וְקַטֵּר לַבָּעַל וְהָלֹךְ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתֶּם:(י) וּבָאתֶם וַעֲמַדְתֶּם לְפָנַי בַּבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עָלָיו וַאֲמַרְתֶּם נִצַּלְנוּ לְמַעַן עֲשׂוֹת אֵת כָּל הַתּוֹעֵבוֹת הָאֵלֶּה:

יחזקאל יח (א) וַיְהִי דְבַר יְהֹוָה אֵלַי לֵאמֹר:(ב) מַה לָּכֶם אַתֶּם מֹשְׁלִים אֶת הַמָּשָׁל הַזֶּה עַל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אָבוֹת יֹאכְלוּ בֹסֶר וְשִׁנֵּי הַבָּנִים תִקְהֶינָה:(ג) חַי אָנִי נְאֻם אֲדֹנָי יְהֹוִה אִם יִהְיֶה לָכֶם עוֹד מְשֹׁל הַמָּשָׁל הַזֶּה בְּיִשְׂרָאֵל:(ד) הֵן כָּל הַנְּפָשׁוֹת לִי הֵנָּה כְּנֶפֶשׁ הָאָב וּכְנֶפֶשׁ הַבֵּן לִי הֵנָּה הַנֶּפֶשׁ הַחֹטֵאת הִיא תָמוּת:(ה) וְאִישׁ כִּי יִהְיֶה צַדִּיק וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה:(ו) אֶל הֶהָרִים לֹא אָכָל וְעֵינָיו לֹא נָשָׂא אֶל גִּלּוּלֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת אֵשֶׁת רֵעֵהוּ לֹא טִמֵּא וְאֶל אִשָּׁה נִדָּה לֹא יִקְרָב:(ז) וְאִישׁ לֹא יוֹנֶה חֲבֹלָתוֹ חוֹב יָשִׁיב גְּזֵלָה לֹא יִגְזֹל לַחְמוֹ לְרָעֵב יִתֵּן וְעֵירֹם יְכַסֶּה בָּגֶד:(ח) בַּנֶּשֶׁךְ לֹא יִתֵּן וְתַרְבִּית לֹא יִקָּח מֵעָוֶל יָשִׁיב יָדוֹ מִשְׁפַּט אֱמֶת יַעֲשֶׂה בֵּין אִישׁ לְאִישׁ:(ט) בְּחֻקּוֹתַי יְהַלֵּךְ וּמִשְׁפָּטַי שָׁמַר לַעֲשׂוֹת אֱמֶת צַדִּיק הוּא חָיֹה יִחְיֶה נְאֻם אֲדֹנָי יְהֹוִה:(י) וְהוֹלִיד בֵּן פָּרִיץ שֹׁפֵךְ דָּם וְעָשָׂה אָח מֵאַחַד מֵאֵלֶּה:(יא) וְהוּא אֶת כָּל אֵלֶּה לֹא עָשָׂה כִּי גַם אֶל הֶהָרִים אָכַל וְאֶת אֵשֶׁת רֵעֵהוּ טִמֵּא:(יב) עָנִי וְאֶבְיוֹן הוֹנָה גְּזֵלוֹת גָּזָל חֲבֹל לֹא יָשִׁיב וְאֶל הַגִּלּוּלִים נָשָׂא עֵינָיו תּוֹעֵבָה עָשָׂה:(יג) בַּנֶּשֶׁךְ נָתַן וְתַרְבִּית לָקַח וָחָי לֹא יִחְיֶה אֵת כָּל הַתּוֹעֵבוֹת הָאֵלֶּה עָשָׂה מוֹת יוּמָת דָּמָיו בּוֹ יִהְיֶה:(יד) וְהִנֵּה הוֹלִיד בֵּן וַיַּרְא אֶת כָּל חַטֹּאת אָבִיו אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּרְאֶה וְלֹא יַעֲשֶׂה כָּהֵן:(טו) עַל הֶהָרִים לֹא אָכָל וְעֵינָיו לֹא נָשָׂא אֶל גִּלּוּלֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל אֶת אֵשֶׁת רֵעֵהוּ לֹא טִמֵּא:(טז) וְאִישׁ לֹא הוֹנָה חֲבֹל לֹא חָבָל וּגְזֵלָה לֹא גָזָל לַחְמוֹ לְרָעֵב נָתָן וְעֵרוֹם כִּסָּה בָגֶד:(יז) מֵעָנִי הֵשִׁיב יָדוֹ נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית לֹא לָקָח מִשְׁפָּטַי עָשָׂה בְּחֻקּוֹתַי הָלָךְ הוּא לֹא יָמוּת בַּעֲוֹן אָבִיו חָיֹה יִחְיֶה: (יח) אָבִיו כִּי עָשַׁק עֹשֶׁק גָּזַל גֵּזֶל אָח וַאֲשֶׁר לֹא טוֹב עָשָׂה בְּתוֹךְ עַמָּיו וְהִנֵּה מֵת בַּעֲוֹנוֹ:(יט) וַאֲמַרְתֶּם מַדֻּעַ לֹא נָשָׂא הַבֵּן בַּעֲוֹן הָאָב וְהַבֵּן מִשְׁפָּט וּצְדָקָה עָשָׂה אֵת כָּל חֻקּוֹתַי שָׁמַר וַיַּעֲשֶׂה אֹתָם חָיֹה יִחְיֶה:(כ) הַנֶּפֶשׁ הַחֹטֵאת הִיא תָמוּת בֵּן לֹא יִשָּׂא בַּעֲוֹן הָאָב וְאָב לֹא יִשָּׂא בַּעֲוֹן הַבֵּן צִדְקַת הַצַּדִּיק עָלָיו תִּהְיֶה וְרִשְׁעַת <רָשָׁע> הָרָשָׁע עָלָיו תִּהְיֶה:

תהלים סב (יא) אַל תִּבְטְחוּ בְעֹשֶׁק וּבְגָזֵל אַל תֶּהְבָּלוּ חַיִל כִּי יָנוּב אַל תָּשִׁיתוּ לֵב:

קהלת ה (ז) אִם עֹשֶׁק רָשׁ וְגֵזֶל מִשְׁפָּט וָצֶדֶק תִּרְאֶה בַמְּדִינָה אַל תִּתְמַהּ עַל הַחֵפֶץ כִּי גָבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ שֹׁמֵר וּגְבֹהִים עֲלֵיהֶם:

  אזור זה נשאר קבוע בכל חלקי האתר
אזור זה נשאר קבוע בכל חלקי האתר
אזור זה נשאר קבוע בכל חלקי האתר