בניית אתרים בחינם
   צור קשר    כתב הסמכה מינוי לכהנים    קברי צדיקים?    שריפת גופות? קבר אחים?    קבר וטומאת מתים?
   קרי לילה זרע לבטלה?    התרת נדרים?    אל תוסף על דבריו?    נישואין לגויה מותר אסור?    חכמי גמרא בישלו עוף בחלב?
   חזיר יהיה מותר לאכילה?    רמב"ם הזיק לדת יותר משחיזק?    הפלה זה רצח? נפל ולד?    מי כתב את התורה?    מיהו יהודי?
   התרת נדר שבועה?    התרת נדרים שאלות?    התרת שבועה פילגש בגבעה?    ירושלים הוויכוח והקונפליקט    קרבן תפילה מותר בכל מקום?
   עולם הבא?    דוד ויהונתן    יואב כאפיקורוס טוב ליהודים    בית כנסת מקדש מעט?    בתי כנסת?
   סוכות    שבועות    בית כנסת מהי קדושתו?    תשרי שביעי או ראשון?    חגי ישראל שלוש רגלים
   ט באב,    תמוז?    תאריכים מבול פסח וכיפור,    ראש חודש ראשי חודשיכם    תשרי ראש השנה לשנים ולשמיטין וליובלות
   הלל דאטפת גולגולת צפה    משלם לאדם כפועלו    חכמים ומספרים    שבעים לשון?    שבעים שמות לאלוהים?
   שלוש עשרה מידות לאלוהים?    היו במצרים 430 שנה או 210?    120 שנה לאדם.    אין ברכה בנמנה?    כמה עיקרים לרמב"ם?
   מהיכן 70 אומות לשונות?    שבעים למה?    שישה בכרס אחת?    רמב"ן לשון רש"י איננו נכון?    מלשינים ודוברי לשון הרע בעם ישראל?
   משנה וגמרא על חכמים    רד"ק חכמים פספסו?    רמב"ם על ישו ומוחמד?    רמב"ן על הרמב"ם    רשב"ם וסבא רש"י
   רשב"ם על סבא רש"י    ככל אשר יורוך?    מהיכן המילה רב?    עשה לך רב והסתלק מן הספק?    ובני קרח לא מתו?
   מדוע נקראים זקנים וחכמים?    גדולי החכמים היו עניים וחולים?    חכמים חלוקים מדוע?    כהנים רבנים?    הרוגי מלכות?
   חסידות במשבר?    רד"ק, גמרא לא מסיני?    אבן עזרא על פרשני תורה,    בניו של רב עקיבא    מדוע מתו תלמידי עקיבא?
   משה רבנו מול עקיבא?    עקיבא בכלא? צדיק?    עקיבא ובר כוכבא?    עקיבא וחבריו הרוגי מלכות?    עקיבא ותלמידיו?
   עקיבא שועל במקדש?    עקיבא ומלך ערב הכושי?    עקיבא ותורה?    נחמן מברסלב צדיק?    ברלנד הברסלבי צדיק?
   "הרבי" מלובביץ' ערירי וצדיק?    רמח"ל צדיק?    הרמח"ל ומשפחתו נספו במגיפה?    ברכת המזון? רמב"ם    ברכה לבטלה? רמב"ם
   לחם רק מחמשת מיני דגן?    לא יראני האדם וחי?    רש"י חוסר אות סוד או רמז?    שאלות על פירוש רש"י?    רש"י עם ישראל עניים ויתומים?
   מבול לא בכול העולם?    עין רעה?    בלי עין רעה?    פדיון    פדיון בכור בהמה
   פדיון חמור בלבד?    מקנך מקנה פדיון חמור    פדיון בהמה ביום 8 או ביום 30?    פדיון "בכור לאמו" או מן האב?    כתר תורה ומלכות
   המקל    דינא דמלכותא דינא    כתיב מלא או כתיב חסר?    ירבעם והנביא מסר לחיים    ירמיהו והעול מסר לחיים
   הגלות עונש    גולה גלות גולים    היוצא מארץ ישראל נענש    הגר בארץ ישראל עדיף על חכם בחו"ל    חכמים על מגורים בגולה
   היושב בארץ ישראל    למה אנו בגלות?    מצרים לא תשוב    ארץ ישראל מקיאה עוברי עבירה    עם ישראל גרוע יותר מהגויים?
   אל תפלל לא לתפילה    סוכה מצה שופר גזולים    פתק בכותל?    ואכלת ושבעת וברכת - ושמחת    רבנים וחכמים מזלזלים אחד בשני
   שחיטה נבלה וטריפה    אלוהים מטעה הטעיה מכוונת    אלוהים למה תתענו    אדם יראה לעיניים בוחן כליות ולב    הבנת הנקרא
   אחרי רבים להטת?    ודרשת וחקרת ושאלת היטב    קרוב יהוה לכל קראיו    ניסיון    קידוש השם במוות?
   קידוש השם בקרבן אדם?    תפילין?    תפילין בימין או שמאל?    מקור השם תפילין    נשים ותפילין
   מזוזה תפילין    מזוזה?    מצאת כי תדרשנו    קרוב יהוה לכל קוראיו    נח צדיק
   שבע מצוות בני נח?    שם יהוה לא תשא?    בשמו תשבע    מה פירוש לא תשא?    הגלות עונש
   מדוע חרבה ירושלים?    אהל מועד עבודת הלווים    בית שלישי משמים?    חכם מבטל תורה?    כל עדת ישראל ישגו?
   עיר מדיחה מסיתים    נישואין לפני לידה?    אכלו עוף בחלב בגמרא

נח צדיק 

בראשית ה (כד) וַיִּתְהַלֵּךְ חֲנוֹךְ אֶת הָאֱלֹהִים וְאֵינֶנּוּ כִּי לָקַח אֹתוֹ אֱלֹהִים: על חֲנוֹךְ נאמר רק ויתהלך את האלוהים ולקח אותו האלוהים, ולפי מדרש האגדה הוא מְאֵלֶּה שעלו לגן העדן עוד בחייהם? אמרו "חכמים" שנלקח חנוך מפני שיכול היה להיסחף אחרי בני דורו ולחזור בו מצדיקותו, בהנחה שנכונה גרסה זו של "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם", הרי היא מחזקת את אֵלֶּה האומרים שנח צדיק היה, ובכל דור אחר גם היה צדיק, הרי האלוהים יודע אחרית כראשית ואינו לוקח את נח כחנוך, מדוע האלוהים אינו חושש שיחזור בו נֹחַ מצדיקותו כחֲנוֹךְ?

בראשית ו (ח) וְנֹחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי יְהוָֹה:(ט) אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ:--- (כב) וַיַּעַשׂ נֹחַ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ אֱלֹהִים כֵּן עָשָׂה: בראשית ז (א) וַיֹּאמֶר יְהֹוָה לְנֹחַ בֹּא אַתָּה וְכָל בֵּיתְךָ אֶל הַתֵּבָה כִּי אֹתְךָ רָאִיתִי צַדִּיק לְפָנַי בַּדּוֹר הַזֶּה:--- (ה) וַיַּעַשׂ נֹחַ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּהוּ יְהֹוָה: כאן מעידה תורה על נח שהוא צדיק תמים ואת האלוהים התהלך נח מעצמו, הרי לא נתבקש ע"י האלוהים וְאִילוּ אצל אברהם נאמר "הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים" בעתיד ולא בהווה או עבר,

רש"י בראשית ו (ט) אלה תולדות נח נח איש צדיק - הואיל והזכירו ספר בשבחו שנא' (משלי י) זכר צדיק לברכה ד"א(דבר אחר) למדך שעיקר תולדותיהם של צדיקים מעשים טובים בדורותיו - (סנהדרין קט) יש מרבותינו דורשים אותו לְשֶׁבַח כ"ש(כל שכן) שְׁאִלוּ היה בדור צדיקים היה צדיק יותר ויש שדורשים אותו לִגְנַאי לפי דורו היה צדיק וְאִלוּ היה בדורו של אברהם לא היה נחשב לכלום: תלמוד בבלי סנהדרין דף קח עמוד א (בראשית ו-ט) אלה תולדות נח [נח איש צדיק תמים היה בדורותיו] א''ר יוחנן בדורותיו ולא בדורות אחרים, וריש לקיש אמר בדורותיו כ''ש(כל שכן) בדורות אחרים, הַאִם "רבותינו" ה"חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם" לא קיבלו את אותה "תושב"ע" ב"מסורת" בקשר לנח הַאִם לְשֶׁבַח או לִגְנַאי, נאמר "בדורותיו"?

את האלהים התהלך נח - ובאברהם הוא אומר (לקמן כד) אשר התהלכתי לפניו נח היה צריך סעד לתומכו אבל אברהם היה מתחזק ומהלך בצדקו מאליו: התהלך - לשון עבר וזהו שמושו של ל' בלשון כבד משמשת להבא ולשעבר בלשון א' קום התהלך (שם יג) להבא התהלך נח לשעבר התפלל בעד עבדיך (ש"א יב) להבא ובא והתפלל אל הבית הזה (מלכים ח) לשון עבר אלא שהוי"ו שבראשו הופכו להבא: איך מסתדר לרש"י הפרוש שלו כאן עם הפרוש שלו לפס' הבא? בקהלת ט (ב) הַכֹּל כַּאֲשֶׁר לַכֹּל מִקְרֶה אֶחָד לַצַּדִּיק וְלָרָשָׁע לַטּוֹב וְלַטָּהוֹר וְלַטָּמֵא וְלַזֹּבֵחַ וְלַאֲשֶׁר אֵינֶנּוּ זֹבֵחַ כַּטּוֹב כַּחֹטֶא הַנִּשְׁבָּע כַּאֲשֶׁר שְׁבוּעָה יָרֵא: רש"י לצדיק - כגון נח: מדוע לא מצא רש"י לתת דוגמא צדיק אחר? כגון אברהם? הרי אמרו "חכמים" אם היה נח בדורו של אברהם לא היה נחשב? מדוע לא הביא את אחד האבות יצחק או יעקב או יוסף? או אחד ממנהיגי העם משה, אהרון, דוד?

בראשית לז (כב) וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם רְאוּבֵן אַל תִּשְׁפְּכוּ דָם הַשְׁלִיכוּ אֹתוֹ אֶל הַבּוֹר הַזֶּה אֲשֶׁר בַּמִּדְבָּר וְיָד אַל תִּשְׁלְחוּ בוֹ לְמַעַן הַצִּיל אֹתוֹ מִיָּדָם לַהֲשִׁיבוֹ אֶל אָבִיו: רש"י למען הציל אותו - רוח הקודש מעידה על ראובן שלא אמר זאת אלא להציל אותו שיבא הוא ויעלנו משם אמר אני בכור וגדול שבכולן לא יתלה הסרחון אלא בי: כאן מצא רש"י ש"רוח הקודש" מעידה על ראובן? ועל נח מי מעיד? "וְנֹחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי יְהוָֹה" "אִישׁ צַדִּיק תָּמִים" "אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ נֹח" עדות זו ממי? הרי כתוב השם המפורש, "יְהוָֹה" ו"הָאֱלֹהִים" שראה בנח צדיק?

רש"י בראשית ז (כג) וימח - לשון ויפעל הוא ואינו לשון ויפעל והוא מגזרת ויפן ויבן. כל תיבה שסופה ה"א כגון בנה, מחה, קנה, כשהוא נותן וי"ו יו"ד בראשה נקוד בחירק תחת היו"ד: אך נח - לבד נח, זהו פשוטו. ומדרש אגדה היה גונח וכוהה דם מטורח הבהמות והחיות. ויש אומרים שאיחר מזונות לארי והכישו, ועליו נאמר (משלי יא לא) הן צדיק בארץ ישולם:

תלמוד בבלי מסכת עירובין דף יח עמוד ב ואמר רבי ירמיה בן אלעזר: מקצת שבחו של אדם אומרים בפניו, וכולו שלא בפניו. מקצת שבחו בפניו - דכתיב +בראשית ז'+ כי אתך ראיתי צדיק לפני בדור הזה, כולו שלא בפניו - דכתיב +בראשית ו'+ נח איש צדיק תמים היה בדרתיו. איך מסתדרת גמרא זו עם הפרשנות האחרת, שיש מרבותינו הדורשים את נח לגנאי? האם לא אותה "מסורת" "תושב"ע" "נמסרה" לכולם? בקשר לנח אבי האנושות החדשה כולה, שלאחר המבול?

אבן עזרא בראשית שיטה אחרת - פירוש ו (ט) החל להזכיר כי נח צדיק על כן חיה לבדו ובניו בזכותו. וטעם בדורותיו - שלא נמצא כמוהו בדורות רבים. התהלך נח. כדרך חנוך (שלא היה כמוהו) ודרך התהלך את האלהים מעלה גדולה. [כמו] התהלך לפני (ברא' יז, א), שכל הליכתו בעבור השם כאשר כתוב ויקרא בשם יי (שם יב, ח):

רמב"ן איש צדיק תמים היה - יזכיר הכתוב שהיה זכאי ושלם בצדקו, להודיע שראוי להנצל מן המבול שאין לו עונש כלל, כי הוא תמים בצדק, כי הצדיק הוא הזכאי בדין, הפך הרשע, כמו שאמר והצדיקו את הצדיק והרשיעו את הרשע (דברים כה א), וכן ואתה צדיק על כל הבא עלינו כי אמת עשית (נחמיה ט לג), וכן בצדק תשפוט עמיתך (ויקרא יט טו). אבל באברהם שאמר (להלן יח יט) לעשות צדקה ומשפט, שבח אותו בצדק שהוא המשפט, וברחמים שהיא הצדקה. ורבי אברהם(אבן עזרא) אמר, צדיק במעשיו, תמים בלבו. וכתיב (יחזקאל כח טו) תמים אתה בדרכיך: ואחר שאמר שהוא איש צדיק, כי איננו איש חמס ומשחית דרכו כבני דורו החייבים, אמר שהיה מתהלך את השם הנכבד ליראה אותו לבדו, איננו נפתה אחרי הוברי שמים ומנחש ועונן, וכל שכן אחרי עבודה זרה, ואיננו שומע להם כלל, רק בשם לבדו הוא דבק תמיד, והולך בדרך אשר בחר השם, או אשר יורה אותו, כי נביא היה. וזה כטעם אחרי ה' אלהיכם תלכו ואותו תיראו (דברים יג ה) הנאמר בהרחקת המתנבא לעבוד עבודה זרה ונותן אות ומופת, כאשר אפרש. ועוד אזכיר זה בפסוק התהלך לפני והיה תמים (להלן יז א), אם יהיה תמים דעות עמי. והנה אחר שהיה נח צדיק ואיננו ראוי ליענש, גם בניו וביתו ראוים להנצל בזכותו, כי היה עונש עליו אם יכרת זרעו. או יאמר, כי הוא צדיק שלם וגם בניו וביתו צדיקים, כי הוא למדם, כענין שכתוב (להלן יח יט) כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו: יחזקאל יד (יב) וַיְהִי דְבַר יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר:(יג) בֶּן אָדָם אֶרֶץ כִּי תֶחֱטָא לִי לִמְעָל מַעַל וְנָטִיתִי יָדִי...:--- (יד) וְהָיוּ שְׁלשֶׁת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה בְּתוֹכָהּ נֹחַ דָּנִאֵל (דָּנִיֵּאל) וְאִיּוֹב הֵמָּה בְצִדְקָתָם יְנַצְּלוּ נַפְשָׁם נְאֻם אֲדֹנָי יֱהֹוִה:--- (יח) וּשְׁלשֶׁת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה בְּתוֹכָהּ חַי אָנִי נְאֻם אֲדֹנָי יֱהֹוִה לֹא יַצִּילוּ בָּנִים וּבָנוֹת כִּי הֵם לְבַדָּם יִנָּצֵלוּ:

רמב"ן  בדורותיו. יש מרבותינו שדרשוהו לטובה, כל שכן אם היה בדור של צדיקים, ויש שדורשין לגנאי, לשון רש"י. והנכון בעיני לפי הפשט, כי טעמו לומר שהוא לבדו הצדיק בדורות ההם, אין בדורותיו צדיק ולא תמים זולתו. וכן כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה (להלן ז א), שאין אחר בדור ראוי להנצל. ואמר "בדורותיו", כי דורות רבים עברו מעת שהשחיתו, ואין צדיק בארץ בלתו. ואל יקשה עליך דבר רבותינו במתושלח, כי הכתוב לא יספר רק שאין צדיק ראוי להנצל מן המבול מכל הדורות ההם: האם לא קיבלו "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם" את אותה "מסורת" "תושב"ע" על נח? הרי כל אחד נותן פרשנות אחרת למילה "בדורותיו"?

כתר יונתן בראשית ו (ח) ונח שהיה צדיק מצא חן לפני יי:(ט) אלה יחוסין של משפחת נח, נח היה איש צדיק תמים במעשים טובים היה בדורו ביראה של יי הלך נח:

בראשית ז (א) וַיֹּאמֶר יְהוָֹה לְנֹחַ בֹּא אַתָּה וְכָל בֵּיתְךָ אֶל הַתֵּבָה כִּי אֹתְךָ רָאִיתִי צַדִּיק לְפָנַי בַּדּוֹר הַזֶּה: האם האלוהים לא איבד סבלנות מהר מדי, יחסית אל רחום וחנון? הרי אם היה מחכה מעט, "ומביא" את אברהם? או שאולי היה נח צדיק יסוד עולם, שבו בחר האלוהים כדי להיות אבי האנושות לאחר המבול? איך זה שלפי אותה מסורת המסורה לנו מאב לבן יש "חכמים" הטוענים שצדיק היה, ויש הטוענים שלא? 

רמב"ן בראשית ח פרשת נח (א) ויזכור אלהים את נח ואת כל החיה ואת כל הבהמה - הזכירה בנח מפני שהיה צדיק תמים וכרת לו ברית להצילו. ונח יכלול זרעו אשר אתו שם, ולא הזכירם כי בזכותו ניצולו.

רמב"ן בראשית ב (ג) היתה הבריאה ביום הראשון האור, כנגד האלף של ימות אדם שהיה אורו של עולם מכיר את בוראו. ואולי לא עבד אנוש עבודה זרה עד שמת אדם הראשון: ביום השני יהי רקיע ויהי מבדיל, שבו היו מובדלין נח ובניו הצדיקים מן הרשעים שנדונו במים:

רמב"ן בבראשית ט (כו) ויהי כנען עבד למו - ונכתב ענין היין בנח כי יש בו אזהרה ממנו יותר מפרשת נזירות, כי הצדיק תמים אשר צדקו הציל כל העולם, גם אותו החטיא היין והביא אותו לידי בזיון וקללת זרעו: הציל את כל העולם? זה נח שאם היה חי בדורו של אברהם לא היה נחשב? מדוע יש מחלוקת בין "חכמים" על עניין צדיקותו של נח? איך זה שכל אחד נותן פירוש אחר? האם לא קיבלו "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם" את אותה "מסורת" "תושב"ע" בעניין נח?

ילקוט שמעוני תורה פרשת תולדות רמז קי ור' עקיבא בת בתואל הארמי אם למד שהוא מפדן ארם מה ת"ל אחות לבן הארמי אלא בא ללמדך אביה רמאי ואחיה רמאי ואנשי מקומה רמאין והצדקת הזו שהיא יוצאה מביניהם למה היא דומה לשושנה בין החוחים,

איך בנח הצליחו אותם "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם" להבין שבתוספת המילה "בדורותיו" התכוונה תורה לגנאי? איך לא השכילו להבין כמו כאן, שרצתה תורה ללמדך עד כמה צדיק היה נח, זה שבכל הדורות שחי נשאר צדיק, ולא התקלקל, ועוד אם היו שמים לב אותם "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם" היו מבינים שכאשר כתוב "בדורותיו" הכוונה לדורות רבים, ואם הצליח נח לשמור בדורות רבים על דרך האלוהים בוודאי שהוא צדיק.

בראשית יז (א) וַיְהִי אַבְרָם בֶּן תִּשְׁעִים שָׁנָה וְתֵשַׁע שָׁנִים וַיֵּרָא יְהֹוָה אֶל אַבְרָם וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי אֵל שַׁדַּי הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים: כאן אצל אברהם נאמר "הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי", האלהים מנחה את אברהם לדרך שהוא מבקש שילך בה? ואצל נח נאמר "אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ" הרי שנח עשה זאת מעצמו?

לפי "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם" נח אינו צדיק גדול בגלל המילה בדורותיו, והם טוענים שאם חיו אברהם ונח שניהם באותו דור, נח לא היה נחשב צדיק,

לפי דרך חשיבה זאת האם אלוהים לא משתמש במילה צדיק תמים בצורה מופרזת מעט? כאשר מסתכלים לאורך כל התנ"ך, אין עוד איש שנקרא צדיק תמים, גם לא אברהם, ונשאלת השאלה, האם לא חרגו "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם" מתפקידם ועירערו על קביעת האלוהים? ומדוע על נח כתוב "צדיק תמים...את האלוהים התהלך(בעבר) נח" ואצל אברהם אומר לו האלוהים "התהלך(בעתיד) לפני והיה תמים"? ועל נח נאמר צדיק תמים והתהלך בעבר? מאברהם מבקש האלוהים התהלך בעתיד והיה תמים גם בעתיד? מדוע צריך האלהים לבקש זאת מאברהם? האם לא אמור אברהם לעשות את הדברים האלה ללא בקשתו של האלוהים? זה גם מה שמסביר את בחירתו של נח לאבי האנושות החדשה שלאחר המבול, נח מבצע ללא צורך בהדרכה, גם כשכולם מסביבו היו הרע המוחלט, את אברהם מברך מלאך האלוהים בבראשית כב פרשת וירא (טו) וַיִּקְרָא מַלְאַךְ יְהֹוָה אֶל אַבְרָהָם שֵׁנִית מִן הַשָּׁמָיִם:(טז) וַיֹּאמֶר בִּי נִשְׁבַּעְתִּי נְאֻם יְהֹוָה כִּי יַעַן אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידֶךָ:(יז) כִּי בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְכַחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם וְיִרַשׁ זַרְעֲךָ אֵת שַׁעַר אֹיְבָיו: אם זו ברכת האלוהים על המעשה הטוב שעשה אברהם, מדוע לא בחר האלוהים לברך ברכה אחרת, כי אם בריבוי זרע, שמות כ פרשת יתרו (ד) לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם כִּי אָנֹכִי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ אֵל קַנָּא פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹת עַל בָּנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים לְשֹׂנְאָי:(ה) וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים לְאֹהֲבַי וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָי: רש"י ועושה חסד - נוצר חסד שאדם עושה, לשלם שכר עד לאלפים דור, נמצאת מדה טובה יתירה על מדת פורענות אחת על חמש מאות, שזו לארבעה דורות וזו לאלפים: שמות לד פרשת כי תשא (ז) נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל בָּנִים וְעַל בְּנֵי בָנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים: רש"י לאלפים - לשני אלפים דורות: הרי לפי פרשנות רש"י לשני הפס' הקודמים היו רש"י וה"חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם" צריכים לעשות קל וחומר, הרי אם זו ברכת אלוהים לאהוביו, הרי שנח מקל וחומר פשוט, מאוד צדיק, יסוד עולם, שלא היה כמהו, וגם לא יהיה, מפני שהוא אבי האנושות כולה על פני כדור הארץ אחרי המבול, זרעו של נח הוא: האנושות כולה החיה על כדור הארץ!

במדבר יד פרשת שלח (יח) יְהֹוָה אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד נֹשֵׂא עָוֹן וָפָשַׁע וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל בָּנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים: דברים ה פרשת ואתחנן (ח) לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם כִּי אָנֹכִי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ אֵל קַנָּא פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל בָּנִים וְעַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים לְשֹׂנְאָי:(ט) וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים לְאֹהֲבַי וּלְשֹׁמְרֵי <מִצְוֹתָו> מִצְוֹתָי: דברים ז פרשת ואתחנן (ט) וְיָדַעְתָּ כִּי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ הוּא הָאֱלֹהִים הָאֵל הַנֶּאֱמָן שֹׁמֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד לְאֹהֲבָיו וּלְשֹׁמְרֵי <מִצְוֹתָו> מִצְוֹתָיו לְאֶלֶף דּוֹר: נח בעצם אבי כל האנושות לאחר המבול, ונח בעצם אבי האנושות הקיימת היום, כל בני האדם החיים על כדור הארץ, וזו הברכה שקיבל נח מהאלוהים, בראשית ט פרשת נח (א) וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת נֹחַ וְאֶת בָּנָיו וַיֹּאמֶר לָהֶם פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ: ובמקרה נח גם סבו של אברהם, אם האלוהים יודע ראשית ואחרית, האם לאל לא הייתה סבלנות? כדי להמתין עד שיבוא אברהם? הרי לפי הזוהר בבראשית "בראשית ברא אלוהים" אמר רבי שמעון  בא וראה הקב"ה ראה בתורה וברא את העולם", אם היו מקפידים "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם" בקריאת ספר בראשית, אולי היו צריכים "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם" לשים לב לעובדה, שלא בחר אלוהים בחנוך להיות אבי האנושות החדשה, אלא לקח האלוהים את חנוך, וחיכה האלוהים עד נח, ואת נח בחר האלוהים כדי להיות אבי האנושות החדשה שלאחר המבול,

אם היו "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם" קוראים את התנ"ך במעט כובד ראש, היו מגלים ביחזקאל יד (יב-כא) שכאשר מדבר אלוהים על צדיקים מוזכרים נח דנאל ואיוב, לא מוזכרים אחרים כגון כל אבות האומה, "חכמיה", והנביאים, ונשאלת השאלה מדוע אלה הוזכרו? יחזקאל יד (יב) וַיְהִי דְבַר יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר:(יג) בֶּן אָדָם אֶרֶץ כִּי תֶחֱטָא לִי לִמְעָל מַעַל וְנָטִיתִי יָדִי עָלֶיהָ וְשָׁבַרְתִּי לָהּ מַטֵּה לָחֶם וְהִשְׁלַחְתִּי בָהּ רָעָב וְהִכְרַתִּי מִמֶּנָּה אָדָם וּבְהֵמָה:(יד) וְהָיוּ שְׁלשֶׁת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה בְּתוֹכָהּ נֹחַ דָּנִאֵל (דָּנִיֵּאל) וְאִיּוֹב הֵמָּה בְצִדְקָתָם יְנַצְּלוּ נַפְשָׁם נְאֻם אֲדֹנָי יֱהֹוִה:(טו) לוּ חַיָּה רָעָה אַעֲבִיר בָּאָרֶץ וְשִׁכְּלָתָּה וְהָיְתָה שְׁמָמָה מִבְּלִי עוֹבֵר מִפְּנֵי הַחַיָּה:(טז) שְׁלשֶׁת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה בְּתוֹכָהּ חַי אָנִי נְאֻם אֲדֹנָי יֱהֹוִה אִם בָּנִים וְאִם בָּנוֹת יַצִּילוּ הֵמָּה לְבַדָּם יִנָּצֵלוּ וְהָאָרֶץ תִּהְיֶה שְׁמָמָה:(יז) אוֹ חֶרֶב אָבִיא עַל הָאָרֶץ הַהִיא וְאָמַרְתִּי חֶרֶב תַּעֲבֹר בָּאָרֶץ וְהִכְרַתִּי מִמֶּנָּה אָדָם וּבְהֵמָה:(יח) וּשְׁלשֶׁת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה בְּתוֹכָהּ חַי אָנִי נְאֻם אֲדֹנָי יֱהֹוִה לֹא יַצִּילוּ בָּנִים וּבָנוֹת כִּי הֵם לְבַדָּם יִנָּצֵלוּ:(יט) אוֹ דֶּבֶר אֲשַׁלַּח אֶל הָאָרֶץ הַהִיא וְשָׁפַכְתִּי חֲמָתִי עָלֶיהָ בְּדָם לְהַכְרִית מִמֶּנָּה אָדָם וּבְהֵמָה:(כ) וְנֹחַ דָּנִאֵל (דָּנִיֵּאל) וְאִיּוֹב בְּתוֹכָהּ חַי אָנִי נְאֻם אֲדֹנָי יֱהֹוִה אִם בֵּן אִם בַּת יַצִּילוּ הֵמָּה בְצִדְקָתָם יַצִּילוּ נַפְשָׁם:(כא) כִּי כֹה אָמַר אֲדֹנָי יֱהֹוִה אַף כִּי אַרְבַּעַת שְׁפָטַי הָרָעִים חֶרֶב וְרָעָב וְחַיָּה רָעָה וָדֶבֶר שִׁלַּחְתִּי אֶל יְרוּשָׁלִָם לְהַכְרִית מִמֶּנָּה אָדָם וּבְהֵמָה:

רמב"ן בראשית ו (ח) וטעם ונח מצא חן בעיני ה' שהיו כל מעשיו לפניו נאים ונעימים וכן כי מצאת חן בעיני ואדעך בשם (שמות לג יז), כדרך ויתן חנו בעיני שר בית הסוהר (להלן לט כא), ותהי אסתר נושאת חן בעיני כל רואיה (אסתר ב טו) והזכיר זה כנגד מה שאמר בדורו שהיו כל מעשיהם לעצבון לפניו יתברך, ואמר בו שהיה לחן בעיניו ואחר כן סיפר מדוע היה טוב לפני האלהים, כי היה צדיק תמים:

בראשית ז (א) וַיֹּאמֶר יְהוָֹה לְנֹחַ בֹּא אַתָּה וְכָל בֵּיתְךָ אֶל הַתֵּבָה כִּי אֹתְךָ רָאִיתִי צַדִּיק לְפָנַי בַּדּוֹר הַזֶּה: רש"י ראיתי צדיק - ולא נאמר צדיק תמים. מכאן שאומרים מקצת שבחו של אדם בפניו וכולו שלא בפניו (ב"ר):

בראשית ז (ז) וַיָּבֹא נֹחַ וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ וּנְשֵׁי בָנָיו אִתּוֹ אֶל הַתֵּבָה מִפְּנֵי מֵי הַמַּבּוּל:

רש"י מפני מי המבול - אף נח מקטני אמנה היה מאמין ואינו מאמין שיבא המבול ולא נכנס לתיבה עד שדחקוהו המים:     האלהים אומר צדיק על נח, ורש"י אומר שנח מקטני אמונה? הרי לפי סיפורי "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם" בנה נח את התיבה כמאה ועשרים שנה, האם אדם שלא מאמין יעבוד עשרים שנה בבניית תיבה אשר אינו מאמין שיצטרך לה? האלוהים בחר בנח להיות אבי האנושות כולה, האם אלוהים בחר קטן אמונה? או שאלוהים לא הספיק ללמוד רש"י?

האם יכול להיות שהיודע מחשבות אדם טעה? בבחירת אבי האנושות? או היה ללא סבלנות כשבחר את נח, ולא המתין עוד כמה שנים למצוא אדם יותר מוצלח? אשר יהיה לטעמם של "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם"? אם לא היה נח מי יודע מה מבחינת האמונה ועבודת האלוהים? מדוע לא השמיד האלהים את הכל ויצר מחדש? ואז היה יכול לברוא משהו טוב יותר, לכן: סביר מאד להניח ש"חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם" טעו, והאלוהים ידע את מי לבחור, ולכן לפי דברי "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם" ש"הפוסל במומו פוסל" רש"י הוא מקטני אמונה, שלא סמך על האלוהים שעשה את הבחירה הטובה ביותר לאבי האנושות כולה,  איך מסתדר רש"י עם פירושו הבא? דברים ח (א) כָּל הַמִּצְוָה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם תִּשְׁמְרוּן לַעֲשׂוֹת לְמַעַן תִּחְיוּן וּרְבִיתֶם וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהֹוָה לַאֲבֹתֵיכֶם:(ב) וְזָכַרְתָּ אֶת כָּל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הֹלִיכֲךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה בַּמִּדְבָּר לְמַעַן עַנֹּתְךָ לְנַסֹּתְךָ לָדַעַת אֶת אֲשֶׁר בִּלְבָבְךָ הֲתִשְׁמֹר <מצותו> מִצְוֹתָיו אִם לֹא: רש"י התשמור מצותיו - שלא תנסהו ולא תהרהר אחריו:

בראשית ו פרשת נח (כב) וַיַּעַשׂ נֹחַ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ אֱלֹהִים כֵּן עָשָׂה: בראשית ז (ה) וַיַּעַשׂ נֹחַ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּהוּ יְהוָֹה: רש"י ויעש נח - זה ביאתו לתיבה: איך מסתדר עם חוסר אמונה כשאומרת תורה שעשה נח "כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּהוּ"? מדוע "כְּכֹל"? אם חלק לא עשה בצורה מושלמת? מה עם הידיעה של האלוהים ראשית ואחרית? האם לא ידע אלוהים על היסוסיו של נח ואמונתו הלא שלמה? האם לא היה אלוהים בשיעור של "סוף מעשה במחשבה תחילה" ועשה האלוהים בחירה לא כל כך מוצלחת? הרי לפי הזוהר בבראשית "בראשית ברא אלוהים אמר רבי שמעון  בא וראה: הקב"ה ראה בתורה וברא את העולם"

קהלת ז (ז) כִּי הָעֹשֶׁק יְהוֹלֵל חָכָם וִיאַבֵּד אֶת לֵב מַתָּנָה: רש"י כי העושק יהולל חכם - כשהכסיל מקנתר את החכם מערבב דעתו וגם הוא נכשל דתן ואבירם קנתרו את משה לומר (שמות ה) ירא ה' עליכם וישפוט וגומר וערבבוהו ואבדו את לבו וגרמו לו שהקפיד כנגד הקב"ה ואמר (שמות ה) והצל לא הצלת את עמך ונענש בדבר שהשיבו עתה תראה ולא תראה במלחמת ל"א מלכים. לב מתנה - לב חכמה שהיא מתנה לאדם שנאמר (משלי ב) כי ה' יתן חכמה. עושק - לשון ריב וקנתורין יש פנים אחרים אך מפרידין המקראות זו מזו וכי האמור בראש המקרא מוכיח שמחובר למקרא שלפניו: אם היה מקפיד רש"י על פרשנותו לפס' זה, אולי היה מונע מעצמו להיות הכסיל בפרשנותו זו על נח אבי האנושות כולה?

אפשר ללמוד עוד משהו מסיפור נח והמבול, על דרכו של האלוהים, צדיקים נשארים לחיות, ואינם מתים כדי לקדש את שמו של האלוהים, מפני שלקדש את שמו של האלוהים מתים הרשעים, וקידוש השם של האלוהים שצדיקים נשארים לחיות,

בראשית ז (ד) כִּי לְיָמִים עוֹד שִׁבְעָה אָנֹכִי מַמְטִיר עַל הָאָרֶץ אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה וּמָחִיתִי אֶת כָּל הַיְקוּם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה: על נח שנאמר עליו צדיק מפקפקים "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם", ועל מתושלח שלא נאמר עליו כלום, אומרים צדיק? רש"י כי לימים עוד שבעה - (סנהדרין קח) אלו ז' ימי אבלו של מתושלח הצדיק שחס הקב"ה על כבודו ועכב את הפורענות צא וחשוב שנותיו של מתושלח ותמצא שהם כלים בשנת ת"ר שנה לחיי נח: מאיפה למדו שצדיק היה מתושלח? הושע א (א) דְּבַר יְהֹוָה אֲשֶׁר הָיָה אֶל הוֹשֵׁעַ בֶּן בְּאֵרִי בִּימֵי עֻזִּיָּה יוֹתָם אָחָז יְחִזְקִיָּה מַלְכֵי יְהוּדָה וּבִימֵי יָרָבְעָם בֶּן יוֹאָשׁ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל: רש"י ובימי ירבעם בן יואש - מבני יהוא ואף הוא מלך עם עוזיה ויותם אלא שגרמה לו זכות להמנות עם הצדיקים הללו לפי שלא קבל לשון הרע על עמוס כמו שמפורש בפסחים בפ' האשה (דף טז) שנאמר (עמוס ז) וישלח אמציה וגומר קשר עליך עמוס וגו': מהיכן למד רש"י שמלכים אלה צדיקים? הרי על נח שמעידה תורה שצדיק היה פקפקו "חכמים", וכאן על מלכים אלו שתנ"ך אינו מעיד עליהם שצדיקים הם אומר רש"י שצדיקים הם?

משלי יא (ה) צִדְקַת תָּמִים תְּיַשֵּׁר דַּרְכּוֹ וּבְרִשְׁעָתוֹ יִפֹּל רָשָׁע:(ו) צִדְקַת יְשָׁרִים תַּצִּילֵם וּבְהַוַּת בֹּגְדִים יִלָּכֵדוּ:(ז) בְּמוֹת אָדָם רָשָׁע תֹּאבַד תִּקְוָה וְתוֹחֶלֶת אוֹנִים אָבָדָה:(ח) צַדִּיק מִצָּרָה נֶחֱלָץ וַיָּבֹא רָשָׁע תַּחְתָּיו:(ט) בְּפֶה חָנֵף יַשְׁחִת רֵעֵהוּ וּבְדַעַת צַדִּיקִים יֵחָלֵצוּ: (י) בְּטוּב צַדִּיקִים תַּעֲלֹץ קִרְיָה וּבַאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה:(כא) יָד לְיָד לֹא יִנָּקֶה רָֹע וְזֶרַע צַדִּיקִים נִמְלָט:--- (לא) הֵן צַדִּיק בָּאָרֶץ יְשֻׁלָּם אַף כִּי רָשָׁע וְחוֹטֵא:

מלכים א ב (לב) וְהֵשִׁיב יְהֹוָה אֶת דָּמוֹ עַל רֹאשׁוֹ אֲשֶׁר פָּגַע בִּשְׁנֵי אֲנָשִׁים צַדִּקִים וְטֹבִים מִמֶּנּוּ וַיַּהַרְגֵם בַּחֶרֶב וְאָבִי דָוִד לֹא יָדָע אֶת אַבְנֵר בֶּן נֵר שַׂר צְבָא יִשְׂרָאֵל וְאֶת עֲמָשָֹא בֶן יֶתֶר שַׂר צְבָא יְהוּדָה: שלמה המלך מצווה לפגוע ביואב בגלל אבנר ועמשא,

זהרה של תורה פרשת נח פרק יח (זהרה של תורה- הנפש אשר באדם- יצחק שוקרון- עמ  לז)

אלה תולדות נח  אמר רבי אליעזר מנח נכתב ענין הברית ככתוב והקמותי את בריתי אתך וגו' מכיוון שנתקיים בו כח קדושת הברית לפי כך היתה התיבה בבחינת ארון הברית  על כן התיבה ונח הם כדימיון שלמעלה  כמו שזה הברית שלמעלה הוא עושה תולדות כדמיון זה נח למטה הוא עושה תולדות נח איש צדיק מפני מה כתוב נח נח שתי פעמים כי כל צדיק וצדיק בעולם יש לו שני רוחות רוח אחד בעולם הזה ורוח אחד בעולם הבא כך תמצא בכל הצדיקים  משה משה יעקב יעקב אברהם אברהם שמואל שמואל  שם שם  מלבד יצחק שלא כתוב בו לפי שיצחק בשעה שנקרב על גבי המזבח יצאה נשמתו שהיתה בעולם הזה. אם כך: האם נח צדיק או לא? 

 

עבודה זו באה למחות כנגד כל ה"חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם", אשר לא השכילו להבין, שאם ניתנה תורה משמים, ואלו דברי אלוהים חיים, צריך לקבלה כמו שהיא, ולא לערער ולפשפש באותיותיה, דברים ח (א) כָּל הַמִּצְוָה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם תִּשְׁמְרוּן לַעֲשׂוֹת לְמַעַן תִּחְיוּן וּרְבִיתֶם וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהֹוָה לַאֲבֹתֵיכֶם:(ב) וְזָכַרְתָּ אֶת כָּל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הֹלִיכֲךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה בַּמִּדְבָּר לְמַעַן עַנֹּתְךָ לְנַסֹּתְךָ לָדַעַת אֶת אֲשֶׁר בִּלְבָבְךָ הֲתִשְׁמֹר <מִצְוֹתָו> מִצְוֹתָיו אִם לֹא: רש"י (א) כל המצוה - כפשוטו. ומדרש אגדה אם התחלת במצוה גמור אותה, שאינה נקראת אלא על שם הגומרה, שנאמר (יהושע כד, לב) ואת עצמות יוסף אשר העלו בני ישראל ממצרים קברו בשכם, והלא משה לבדו נתעסק בהם להעלותם, אלא לפי שלא הספיק לגומרה וגמרוה ישראל, נקראת על שמם:(ב) התשמור מצותיו - שלא תנסהו ולא תהרהר אחריו: גם אם יש דברים אשר אינם מובנים לנו, הרי נאמר בדברים כט (כח) הַנִּסְתָּרֹת לַיהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וְהַנִּגְלֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ עַד עוֹלָם לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת

ושאלה מאוד חשובה צריכה להישאל, האם לא יכול היה האלוהים להשמיד את כל היקום ולברוא מחדש? אם נח לא היה מי יודע מה צדיק? הרי יכול היה האלוהים לעשות את הכל מחדש, ואנשים שהיו "מוצלחים" יכול היה להחזיר?

לאחר שבררנו את העובדות, והסתבר ללא צל של ספק שלא טעה האלוהים בבחירתו, וטעו "חכמים" מטעם עצמם, או מטעם המינוי שמינו אותם בני אדם, אשר רמתם לא הייתה בלימוד, ועל זה אומר הנביא חבקוק א (ד) עַל כֵּן תָּפוּג תּוֹרָה וְלֹא יֵצֵא לָנֶצַח מִשְׁפָּט כִּי רָשָׁע מַכְתִּיר אֶת הַצַּדִּיק עַל כֵּן יֵצֵא מִשְׁפָּט מְעֻקָּל:  

ואל "חכמים" אשר קבעו שנח אינו צדיק דיו, ואל ה"חכמים" אשר לא מחו, פונה הנביא ישעיהו ואומר ישעיה ה (כ) הוֹי הָאֹמְרִים לָרַע טוֹב וְלַטּוֹב רָע שָׂמִים חֹשֶׁךְ לְאוֹר וְאוֹר לְחֹשֶׁךְ שָׂמִים מַר לְמָתוֹק וּמָתוֹק לְמָר:(כא) הוֹי חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם וְנֶגֶד פְּנֵיהֶם נְבֹנִים:(כב) הוֹי גִּבּוֹרִים לִשְׁתּוֹת יָיִן וְאַנְשֵׁי חַיִל לִמְסֹךְ שֵׁכָר:(כג) מַצְדִּיקֵי רָשָׁע עֵקֶב שֹׁחַד וְצִדְקַת צַדִּיקִים יָסִירוּ מִמֶּנּוּ: ישעיה כט (יג) וַיֹּאמֶר אֲדֹנָי יַעַן כִּי נִגַּשׁ הָעָם הַזֶּה בְּפִיו וּבִשְׂפָתָיו כִּבְּדוּנִי וְלִבּוֹ רִחַק מִמֶּנִּי וַתְּהִי יִרְאָתָם אֹתִי מִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה:(יד) לָכֵן הִנְנִי יוֹסִף לְהַפְלִיא אֶת הָעָם הַזֶּה הַפְלֵא וָפֶלֶא וְאָבְדָה חָכְמַת חֲכָמָיו וּבִינַת נְבֹנָיו תִּסְתַּתָּר:

ואיך מסתדרת הגמרא הבאה עם הקביעה של חלק מה"חכמים" שנח לא היה צדיק מושלם?

תלמוד בבלי מסכת יומא דף לח עמוד (ב) אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: אין צדיק נפטר מן העולם עד שנברא צדיק כמותו, שנאמר +קהלת א+ וזרח השמש ובא השמש, עד שלא כבתה שמשו של עלי זרחה שמשו של שמואל הרמתי,  אם כך: מי הוא הצדיק שבא במקום נח? אסתר ב (יא) וּבְכָל יוֹם וָיוֹם מָרְדֳּכַי מִתְהַלֵּךְ לִפְנֵי חֲצַר בֵּית הַנָּשִׁים לָדַעַת אֶת שְׁלוֹם אֶסְתֵּר וּמַה יֵּעָשֶׂה בָּהּ: רש"י ומה יעשה בה - זה אחד משני צדיקים, שניתן להם רמז ישועה, דוד, ומרדכי, דוד שנאמר (שמואל א יז) גם את הארי גם הדוב הכה עבדך אמר לא בא לידי דבר זה אלא לסמוך עליו להלחם עם זה. וכן מרדכי אמר לא אירע לצדקת זו שתלקח למשכב ערל אלא שעתידה לקום להושיע לישראל לפיכך היה מחזר לדעת מה יהא בסופה: אצל נח שנאמר ונכתב שצדיק פקפקו "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם"? וכאן שלא נאמר על אף אחד מהם צדיק בשום מקום לאורך כל התנ"ך, החליט רש"י לייצר לנו שלושה צדיקים דוד, מרדכי, ואסתר? 

מכאן אפשר להבין את הכתוב בישעיה ה (כ) הוֹי הָאֹמְרִים לָרַע טוֹב וְלַטּוֹב רָע שָׂמִים חֹשֶׁךְ לְאוֹר וְאוֹר לְחֹשֶׁךְ שָׂמִים מַר לְמָתוֹק וּמָתוֹק לְמָר:(כא) הוֹי חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם וְנֶגֶד פְּנֵיהֶם נְבֹנִים:(כב) הוֹי גִּבּוֹרִים לִשְׁתּוֹת יָיִן וְאַנְשֵׁי חַיִל לִמְסֹךְ שֵׁכָר:(כג) מַצְדִּיקֵי רָשָׁע עֵקֶב שֹׁחַד וְצִדְקַת צַדִּיקִים יָסִירוּ מִמֶּנּוּ: ישעיה כט (יג) וַיֹּאמֶר אֲדֹנָי יַעַן כִּי נִגַּשׁ הָעָם הַזֶּה בְּפִיו וּבִשְׂפָתָיו כִּבְּדוּנִי וְלִבּוֹ רִחַק מִמֶּנִּי וַתְּהִי יִרְאָתָם אֹתִי מִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה:(יד) לָכֵן הִנְנִי יוֹסִף לְהַפְלִיא אֶת הָעָם הַזֶּה הַפְלֵא וָפֶלֶא וְאָבְדָה חָכְמַת חֲכָמָיו וּבִינַת נְבֹנָיו תִּסְתַּתָּר:

מיכה ג (ט)  שִׁמְעוּ נָא זֹאת רָאשֵׁי בֵּית יַעֲקֹב וּקְצִינֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל הַמֲתַעֲבִים מִשְׁפָּט וְאֵת כָּל הַיְשָׁרָה יְעַקֵּשׁוּ: מי הם "רָאשֵׁי בֵּית יַעֲקֹב"? ומי הם "וּקְצִינֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל"? אלו הפרשנים ו"חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם", שהכול אצלם הפוך, היכן שכתוב צדיק אמרו אינו צדיק, והיכן שכתוב זונה אמרו אינה זונה, והיכן שלא כתוב כלום, הם כבר ממנים צדיקים, או במקרה דינה בת לאה, שהפכוה ליצאנית בת יצאנית, כשעל הזונה רחב אמרו מוכרת מזון, 

אוי לעם שאלו "חכמיו"

קהלת ז (ז) כִּי הָעֹשֶׁק יְהוֹלֵל חָכָם וִיאַבֵּד אֶת לֵב מַתָּנָה: רש"י כי העושק יהולל חכם - כשהכסיל מקנתר את החכם מערבב דעתו וגם הוא נכשל דתן ואבירם קנתרו את משה לומר (שמות ה) ירא ה' עליכם וישפוט וגומר וערבבוהו ואבדו את לבו וגרמו לו שהקפיד כנגד הקב"ה ואמר (שמות ה) והצל לא הצלת את עמך ונענש בדבר שהשיבו עתה תראה ולא תראה במלחמת ל"א מלכים. לב מתנה - לב חכמה שהיא מתנה לאדם שנאמר (משלי ב) כי ה' יתן חכמה. עושק - לשון ריב וקנתורין יש פנים אחרים אך מפרידין המקראות זו מזו וכי האמור בראש המקרא מוכיח שמחובר למקרא שלפניו: אוי רש"י וכל ה"חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם" אם הייתם הולכים לפי הפרוש הזה אולי הייתם יוצאים חכמים, מפני שאם אלוהים מצא את נח צדיק, מי יכול לערער על קביעה זו?

תלמוד בבלי מסכת עירובין דף יח עמוד ב ואמר רבי ירמיה בן אלעזר: מקצת שבחו של אדם אומרים בפניו, וכולו שלא בפניו. מקצת שבחו בפניו - דכתיב +בראשית ז'+ כי אתך ראיתי צדיק לפני בדור הזה, כולו שלא בפניו - דכתיב +בראשית ו'+ נח איש צדיק תמים היה בדרתיו. מה הגמרא הזו אומרת, שבעצם היה נח צדיק? או לא?

איך מסתדר כל הדיבור על נח עם הנאמר במדרש תנחומא "תשב באחיך תדבר בבן אמך תתן דופי" א"ר יוחנן לא תאמר שבאחיו מאביו יש לו רשות לדבר ולא באחיו מאמו, אלא אם דברת באחיך מאביך סופך לדבר באחיך מאמך שנאמר תשב באחיך תדבר בבן אמך תתן דופי, ור' יהושע ב"ל(בן לוי) אמר אמר דוד אם דברת בעשו שהוא אחיך סופך לדבר בבן אומתך זה משה רבן של כל הנביאים. האם רש"י ו"חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם" קראו זאת לפני שדיברו על נח? הרי מקל וחומר עם על אחיך אינך יכול לדבר, על אביך מקל וחומר, הרי נח אבי כל האנושות החדשה לאחר המבול, הרי אנו נקראים בני-שם ושם הוא בנו של נח?

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת פקודי סימן (ז) אלה פקודי המשכן, זש"ה(זהו שאמר הכתוב) (שמואל ב כב) ותפלטני מריבי עמי וכתוב אחד אומר (תהלים יח) תפלטני מריבי עם, מריבי עם אלו האומות מריבי עמי אלו ישראל, אמר דוד רבש"ע(ריבונו של עולם) ישראל רוגנים הם אתה מבקש שישיחו אחרי תדע לך כשנעשה בית המקדש כל דבר ודבר נעשה במספר ובמשקל שנאמר (עזרא ח) במספר במשקל לכל ויכתב כל המשקל למה שהם רוגנים שנא' (במדבר כא) וידבר העם באלהים ובמשה, הוי תפלטני מריבי עמי, ומדבר במשה כשעשה את המשכן אמר משה יודע אני שישראל איכפת להם משיחין באחיהם ובאמותם שנאמר (תהלים נ) תשב באחיך תדבר בבן אמך תתן דופי, מהו תשב באחיך תדבר, א"ר יוחנן לא תאמר שבאחיו מאביו יש לו רשות לדבר ולא באחיו מאמו, אלא אם דברת באחיך מאביך סופך לדבר באחיך מאמך שנאמר תשב באחיך תדבר בבן אמך תתן דופי, ור' יהושע ב"ל(בן לוי) אמר אמר דוד אם דברת בעשו שהוא אחיך סופך לדבר בבן אומתך זה משה רבן של כל הנביאים שדברו בו שנאמר וידבר העם באלהים ובמשה, אמר משה יודע אני שישראל רוגנים הם הריני עושה להם חשבון מכל מלאכת המשכן, התחיל לעשות חשבון עמהם אלה פקודי המשכן והוא נותן להם חשבון על כל דבר ודבר לזהב ולכסף ולנחשת וכסף פקודי העדה מאת ככר ואלף ושבע מאות ויהי מאת ככר הכסף לצקת ונחשת התנופה שבעים ככר, עם שהוא עושה חשבון והולך על כל דבר ודבר שעשויין כסדר בתוך המשכן שכח אלף ושבע מאות וחמשה ושבעים שקל שעשה מהן ווין לעמודין ולא היו נראין, התחיל עומד תמה ואומר עכשיו ימצאו ידיהם של ישראל עלי לומר שאני נטלתי אותם והוא חוזר לבוא על כל מלאכה ומלאכה, מיד האיר הקב"ה את עיניו ותלה עיניו וראה שהיו עשוין ווין לעמודים, התחיל להשיב להם בקול רם ואת האלף ושבע המאות וחמשה ושבעים עשה ווים לעמודים באותה שעה נתפייסו ישראל, מי גרם לו על ידי שישב ועשה חשבון אלה פקודי המשכן, ולמה עשה חשבון הקב"ה מאמינו שנא' (במדבר יב) בכל ביתי נאמן הוא ומשה נתן חשבון, אלא מפני ששמע ליצני הדור שהיו משיחין אחריו שנאמר והיה כצאת משה וגו' והביטו אחרי משה, ומה היו אומרים ר' יצחק היה דורש לשבח (וכו' כדאיתא לעיל סדר כי תשא סימן כ"ז) וחברו משיבו ריקה אדם שנתמנה על מלאכת המשכן על ככרי כסף ועל ככרי זהב שאין לו חקר ולא משקל ולא מנין מה אתה רוצה שלא יהיה עשיר, כששמע כן אמר חייכם משנגמרה מלאכת המשכן אני נותן להם חשבון כיון שנגמרה אמר להם אלה פקודי המשכן.

איך מסתדרים הדברים הבאים עם הקטגוריה על נח?

רמב"ם הלכות דעות פרק ה  הלכה ז תלמיד חכם לא יהא צועק וצווח בשעת דבורו כבהמות וחיות, ולא יגביה קולו ביותר אלא דבורו בנחת עם כל הבריות, וכשידבר בנחת יזהר שלא יתרחק עד שיראה כדברי גסי הרוח, ומקדים שלום לכל האדם כדי שתהא רוחן נוחה הימנו, ודן את כל האדם לכף זכות, מספר בשבח חבירו ולא בגנותו כלל, אוהב שלום ורודף שלום, אם רואה שדבריו מועילים ונשמעים אומר ואם לאו שותק, ה כיצד לא ירצה חבירו בשעת כעסו, ולא ישאל לו על נדרו בשעה שנדר עד שתתקרר דעתו וינוח, ולא ינחמנו בשעה שמתו מוטל לפניו מפני שהוא בהול עד שיקברהו, וכן כל כיוצא באלו, ולא יראה לחבירו בשעת קלקלתו אלא יעלים עיניו ממנו, ולא ישנה בדבורו, ולא יוסיף ולא יגרע אלא בדברי שלום וכיוצא בהן, כללו של דבר אינו מדבר אלא בדברי חכמה או בגמילות חסדים וכיוצא בהן, ולא יספר עם אשה בשוק ואפילו היא אשתו או אחותו או בתו.

משנה מסכת אבות פרק א משנה ו יהושע בן פרחיה ונתאי הארבלי קבלו מהם יהושע בן פרחיה אומר עשה לך רב וקנה לך חבר והוי דן את כל האדם לכף זכות:

תלמוד בבלי מסכת שבת דף קכז עמוד א אמר רב יהודה בר שילא אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: ששה דברים אדם אוכל פירותיהן בעולם הזה, והקרן קיימת לו לעולם הבא. ואלו הן: הכנסת אורחין, וביקור חולים, ועיון תפלה, והשכמת בית המדרש, והמגדל בניו לתלמוד תורה, והדן את חברו לכף זכות.

תלמוד בבלי מסכת שבת דף קכז עמוד ב תנו רבנן: הדן חבירו לכף זכות דנין אותו לזכות.

ונח אינו בגדר "חבירו", אלא הוא אבי האנושות שלאחר המבול. תהילים נ (כ) תֵּשֵׁב בְּאָחִיךָ תְדַבֵּר בְּבֶן אִמְּךָ תִּתֶּן דֹּפִי: אומר כותב תהילים לא לדבר דופי באחיך? אם כך איך אפשר לדבר דופי על "אביך"? הרי כולנו בני נח.

=============================================================================================

רש"י ויקרא כב (ל)  אני ה' - דע מי גזר על הדבר ואל יקל בעיניך:

דברים ח (א) כָּל הַמִּצְוָה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם תִּשְׁמְרוּן לַעֲשׂוֹת לְמַעַן תִּחְיוּן וּרְבִיתֶם וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהֹוָה לַאֲבֹתֵיכֶם:(ב) וְזָכַרְתָּ אֶת כָּל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הֹלִיכֲךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה בַּמִּדְבָּר לְמַעַן עַנֹּתְךָ לְנַסֹּתְךָ לָדַעַת אֶת אֲשֶׁר בִּלְבָבְךָ הֲתִשְׁמֹר <מצותו> מִצְוֹתָיו אִם לֹא: רש"י התשמור מצותיו - שלא תנסהו ולא תהרהר אחריו:

שמות יט (ו) וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תְּדַבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: רש"י ואתם תהיו לי ממלכת כהנים - שרים כמה דאת אמר (שמואל ב' ח יח) ובני דוד כהנים היו: אלה הדברים - לא פחות ולא יותר: ? מה פירוש "לא פחות ולא יותר"? ומה על כל התוספות של "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם"?

=============================================================================================

 

  אזור זה נשאר קבוע בכל חלקי האתר
אזור זה נשאר קבוע בכל חלקי האתר
אזור זה נשאר קבוע בכל חלקי האתר