בניית אתרים בחינם
   צור קשר    יואב הכהן קרי לילה זרע לבטלה?    יואב הכהן התרת נדרים?    יואב הכהן מהו מקור השם תפילין?    יואב הכהן אל תוסף על דבריו?
   יואב הכהן נישואין לגויה מותר אסור?    רמב"ם הזיק לדת יותר משחיזק?    רמב"ם אות ומופת?    הפלה זה רצח? נפל ולד?    בושם המור מהודו? רמב"ם
   יואב הכהן התרת נדר שבועה?    יואב הכהן התרת נדרים שאלות?    יואב הכהן התרת שבועה פילגש בגבעה?    יואב הכהן ירושלים בפירוש רש"י?    בית המקדש ודוד
   יואב הכהן ירושלים הוויכוח והקונפליקט    יואב הכהן קרבן תפילה מותר בכל מקום?    יואב הכהן דוד ויהונתן    יואב הכהן כאפיקורוס טוב ליהודים    שכינה?
   בית כנסת מקדש מעט?    בתי כנסת?    סוכות    פסח    שבועות
   בית כנסת מהי קדושתו?    תשרי שביעי או ראשון?    חגי ישראל שלוש רגלים    ט באב,    תמוז?
   תאריכים מבול פסח וכיפור,    ראש חודש ראשי חודשיכם    תשרי ראש השנה לשנים ולשמיטין וליובלות    הלל דאטפת גולגולת צפה    משלם לאדם כפועלו
   אשת חמו מותרת?    חרם דרבנו גרשום?    חכמים ומספרים    שבעים לשון?    שבעים שמות לאלוהים?
   שלוש עשרה מידות לאלוהים?    היו במצרים 430 שנה או 210?    120 שנה לאדם.    אין ברכה בנמנה?    כמה לא חשוב?
   כמה עיקרים לרמב"ם?    פתילים בציצית    כמה שבטים בעם ישראל?    מהיכן 70 אומות לשונות?    נבראו בערב שבת?
   ספירת בני יעקב היורדים מצרימה?    ספירת השבטים במדבר    שבעים למה?    שישה בכרס אחת?    רמב"ן לשון רש"י איננו נכון?
   מלשינים ודוברי לשון הרע בעם ישראל?    משנה וגמרא על חכמים    פרעה ופרשנים    רד"ק חכמים פספסו?    רמב"ם על ישו ומוחמד?
   רמב"ן על ראב"ע    רמב"ן על הרמב"ם    רשבא על תלמוד ירושלמי    רשב"ם ובנות יעקב    רשב"ם וסבא רש"י
   רשב"ם על סבא רש"י    רש"י מול הזוהר.    ככל אשר יורוך?    עשה לך רב?    מהיכן המילה רב?
   עשה לך רב והסתלק מן הספק?    רב לכם רבנות?    ובני קרח לא מתו?    מדוע נקראים זקנים וחכמים?    גדולי החכמים היו עניים וחולים?
   הרועים?    חכמים חלוקים מדוע?    כהנים רבנים?    לא יכנף עוד מוריך?    הרוגי מלכות?
   חסידות במשבר?    האם הרלב"ג סנילי?    כתר יונתן?    רד"ק, גמרא לא מסיני?    שמואל בר נחמני
   אבן עזרא ורש"י?    אבן עזרא על הקודמים לו?    אבן עזרא עושר לא לצדיקים?    אבן עזרא על פרשני תורה,    אבן עזרא על סעדיה גאון
   אבן עזרא מקשקש?    אבן עזרא על רב מרינוס    בניו של רב עקיבא    מדוע מתו תלמידי עקיבא?    משה רבנו מול עקיבא?
   עקיבא בכלא? צדיק?    עקיבא ובר כוכבא?    עקיבא וחבריו הרוגי מלכות?    עקיבא ותלמידיו?    עקיבא שועל במקדש?
   עקיבא ומלך ערב הכושי?    עקיבא ותורה?    נחמן מברסלב צדיק?    ברלנד הברסלבי צדיק?    "הרבי" מלובביץ' ערירי וצדיק?
   רמח"ל צדיק?    הרמח"ל ומשפחתו נספו במגיפה?    ברכת המזון? רמב"ם    ברכה לבטלה? רמב"ם    חבר? רמב"ם
   לחם רק מחמשת מיני דגן?    לא יראני האדם וחי?    רש"י אורך מחנה ישראל?    רש"י גלות בגלל מנשה?    רש"י אלה הדברים תוכחות?
   רש"י חוסר אות סוד או רמז?    רש"י דאג האדומי דויג דג?    שאלות על פירוש רש"י?    הדבורה ויכתו?    רש"י הפיצם עולם הבא?
   רש"י ויגוע נאמר בצדיקים?    חובה לזבוח קרבן או לא?    חשבנות רבים?    רש"י עם ישראל עניים ויתומים?    רש"י כמה ילדים לחנה?
   רש"י לא מצינו מצאנו?    רש"י לבן לבנה?    רש"י לדרתם לדרת צדיקים גמורים?    רש"י משה נולד בחודש שישי?    רש"י ליצני הדור וקלסתר פנים?
   מבול לא בכול העולם?    רש"י מבן חודש?    עין רעה?    בלי עין רעה?    פדיון
   פדיון בכור בהמה    פדיון חמור    פדיון חמור בלבד?    מקנך מקנה פדיון חמור    פדיון בהמה ביום 8 או ביום 30?
   פדיון "בכור לאמו" או מן האב?    כתר תורה ומלכות    המקל    דינא דמלכותא דינא    שריפת גופות
   כתיב מלא או כתיב חסר?    ירבעם והנביא מסר לחיים    ירמיהו והעול מסר לחיים    ארץ ישראל פרס    ארץ ישראל בגמרא
   הגלות עונש    גולה גלות גולים    היוצא מארץ ישראל נענש    הגר בארץ ישראל עדיף על חכם בחו"ל    חכמים על מגורים בגולה
   היושב בארץ ישראל    למה אנו בגלות?    מדוע אלפיים שנות גלות ומקדשים    מצרים לא תשוב    ארץ ישראל מקיאה עוברי עבירה
   הארץ שלנו בירושה?    חברון?    מתנחלים תנו לצה"ל לנצח?    מתנחלים?    מוסר השכל למתנחלים
   עקירת עצים ע"י מתנחלים?    שתי גדות לירדן?    עם ישראל גרוע יותר מהגויים?    אל תפלל לא לתפילה    ישו/ישוע בן דוד? משבט יהודה?

מהו מקור השם תפילין? מסתבר שמקור השם תפילין בא מארמית, לפי התרגום של אונקלוס, ותרגום יונתן, ביחזקאל פרק כד (טו) וַיְהִי דְבַר יְהֹוָה אֵלַי לֵאמֹר:(טז) בֶּן אָדָם הִנְנִי לֹקֵחַ מִמְּךָ אֶת מַחְמַד עֵינֶיךָ בְּמַגֵּפָה וְלֹא תִסְפֹּד וְלֹא תִבְכֶּה וְלוֹא תָבוֹא דִּמְעָתֶךָ: (יז) הֵאָנֵק דֹּם מֵתִים אֵבֶל לֹא תַעֲשֶׂה פְּאֵרְךָ חֲבוֹשׁ עָלֶיךָ וּנְעָלֶיךָ תָּשִׂים בְּרַגְלֶיךָ וְלֹא תַעְטֶה עַל שָׂפָם וְלֶחֶם אֲנָשִׁים לֹא תֹאכֵל: רש"י האנק - התמקמק בשתיקה שוא"ש דמוני"ץ בלע"ז. פארך - תפילין כל אלה מצות אבלים ואתה חילוף אבל אסור בתפילין וסנדל וחייב בעטיפת הראש ומברין אותו סעודה ראשונה משל אחרים:    

פירושי סידור התפילה לרוקח [מב] שמע ישראל עמוד רפזלטוטפות נקרא בלשון ארמי תפילין. והיו לטוטפות בגימ' תפילי"ם ג' יותר כנגד ב' תפילין יד וראש. ולמה צוה תפילין על הלב ובין העינים,

הרי המילה תפילין אינה מופיעה בשום מקום בתנ"ך, ומופיעה רק בתרגום אונקלוס, ובתרגום יונתן, מדוע היינו צריכים לקחת מילה ארמית ולהשתמש בה, כאשר רש"י מפרש שפארך = תפילין?   ובשמות פרק יג פס (טז) ובדברים פרק יא פס' (יח) כתובה המילה "טוֹטָפֹת", והמתרגמים לארמית אומרים "טוֹטָפֹת"=תפילין,  מדוע להשתמש במילה ארמית, כאשר יש מילה עברית? איך קראו לתפילין לפני שאונקלוס הגר תרגם את התנ"ך לארמית? איך קראו אברהם יצחק ויעקב לתפילין שהרי הם קיימו תרי"ג מצוות לפי "חכמים", ואיך קראו משה אהרון דוד ושלמה לתפילין? האם יכול להיות שאת שם התפילין בעברית שכחו אבותינו ה"חכמים" אבל הלכות העבירו באלפים ובע"פ? ובהנחה שלפני כן קראו לתפילין בשם עברי "פארך" או "אות" או "טוטפות", אם כך: איך מסתדר שינוי השם מעברית לארמית עם הפרשנות הבאה? דברים פרק יא (יח) וְשַׂמְתֶּם אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה עַל לְבַבְכֶם וְעַל נַפְשְׁכֶם וּקְשַׁרְתֶּם אֹתָם לְאוֹת עַל יֶדְכֶם וְהָיוּ לְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֵיכֶם: (יט) וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ:(כ) וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ: רש"י לדבר בם - משעה שהבן יודע לדבר למדהו תורה צוה לנו משה שיהא זה למוד דבורו מכאן אמרוכשהתינוק מתחיל לדבר אביו משיח עמו בלה"ק(בלשון הקודש) ומלמדו תורה ואם לא עשה כן הרי הוא כאילו קוברו שנאמר ולמדתם אותם את בניכם לדבר בם וגו':  הרי אם הציווי הוא ללמד לשון הקודש, אם כך: איך תרגום אונקלוס נכנס לפרשנות התנ"ך? האם ארמית זה לשון קודש? ואיך מסתדר שינוי השם לתפילין עם ההלכה הבאה? רמב"ם סדר תפילות  (מא) ברכה אמצעית של מוסף ראש חודש שחל להיות בשבת:   אתה יצרת עולמך מקדם, כילית מלאכתך ביום השביעי; ובחרת בנו מכל העמים ורצית בנו מכל הלשונות, מה עניין בחר בנו מכל הלשונות אם לא חשוב באיזה שפה מדברים, קוראים, כותבים? הרי היה מספיק "בחרת בנו מכל העמים" ולא חשוב הלשון? הרי אם רצה אותנו מכל הלשונות איך התחלנו להתפלל או לקרוא לדברים בארמית? ואחרי זה לבוא לתפילה ולומר לו שהוא בחר בנו מכל הלשונות מה זה בדיחה? הרי אם הבחירה בנו מכל הלשונות, רצה לומר בחר בלשון העברית ולא הארמית או כל שפה אחרת? אם כך אז מה זה כל הארמית וכל הקדיש וכל התרגום לארמית? ולמה צריך שבעים לשון אם בחר בנו מכל הלשונות?  ומה רוצה לומר רב הונא בשם בר קפרא בשמות רבה (שנאן) פרשה א ד"ה א, כח ויראא, כח וירא איש מצרי (/שמות/ ב'). אמר רב הונא בשם בר קפרא: בשביל ד' דברים נגאלו ישראל ממצרים, שלא שינו את שמם ושלא שינו את לשונם ושלא גלו סודם ושלא הפקירו נשותיהן. האם רב הונא רוצה בעצם לטעון שאם עם ישראל ישנה לשנו לא יגאל? מעניין שבין בית ראשון לשני היו שבעים שנה שרצה לומר נגאלו לאחר שבעים שנה, ואנו כבר כאלפיים שנה לא נגאלים האם לא צריכים היינו לחפש היכן מתחילות הבעיות, ואחת מהן היא בעיית השפה שאנו מדברים, מדוע לקרוא בארמית תפילין, מדוע חלק מהתפילה בארמית, מדוע לקרוא לכנסת ישראל סנהדרין ביוונית, מאין הגיע המשחק של הפיכת אותיות למספרים ומכאן להסיק משמעויות אחרות, גימטרייה הרי זו מילה יוונית או רומית, ואין צורך להוסיף כי אני מקווה שהעיקרון הובן, 

שמות פרק יג (ד) הַיּוֹם אַתֶּם יֹצְאִים בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב:(ה) וְהָיָה כִי יְבִיאֲךָ יְהֹוָה אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ וְעָבַדְתָּ אֶת הָעֲבֹדָה הַזֹּאת בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה:(ו) שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצֹּת וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי חַג לַיהוָֹה:(ז) מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ:(ח) וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה יְהוָֹה לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם:(ט) וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת יְהוָֹה בְּפִיךָ כִּי בְּיָד חֲזָקָה הוֹצִאֲךָ יְהוָֹה מִמִּצְרָיִם: איך עושים זכרון בין העיניים? ואיך תהיה התורה בפה?

אונקלוס פס' (ט) ויהי לך לאת על ידך ולדכרן בין עינך בדיל דתהי אוריתא דיי בפומך ארי ביד תקיפא אפקך יי ממצרים: מדוע אונקלוס כאן אינו מפרש את זיכרון בין עינך = תפילין? בפס' (טז) הוא מפרש בין עיניך = תפילין. האם תפילין היא מילה ארמית?
יונתן פס' (ט) וִיהֵי לָךְ נִיסָא הָדֵין חֲקִיק וּמְפָרַשׁ עַל תְּפִילַת יְדָא בְּגוּבְהָא דִשְׂמָאלָךְ וּלְדוּכְרָן חֲקִיק וּמְפָרַשׁ עַל תְּפִלַּת רֵישָׁא קְבִיעָא כָּל קָבֵיל עֵינָךְ בְּגוּבְהָא לְרֵישָׁךְ מִן בִּגְלַל דְּתִיהֲוֵי אוֹרַיְיתָא דַיְיָ בְּפוּמָךְ אֲרוּם בְּחֵיל יְדָא תַקִיפְתָּא הַנְפָקָךְ יְיָ מִמִּצְרָיִם: הרי גם כאן הוא צריך לקרוא לזה תפילין?

כתר יונתן פס' (ט)והיה לך הנס הזה חקוק ומפורש על תפילת יד בגובה של שׂמאלך ולזיכרון חקוק ומפורש על תפילת ראש קבוע כנגד עיניך בגובה לראשך מן בעבור שתהיה תורה של יי בפיך כי בכח יד חזקה הוציאך יי מִמִצרים:

שמות פרק יג (י) וְשָׁמַרְתָּ אֶת הַחֻקָּה הַזֹּאת לְמוֹעֲדָהּ מִיָּמִים יָמִימָה:

כתר יונתן ושמרת את החוקה הזאת של תפילין לזמן שראוי לה בימי המעשׂה ולא בשבתות ובמועדים וביום ולא בלילה:

אונקלוס ותטר ית קימא הדין בזמניה מזמן לזמן:

 

שמות פרק יג (יא) וְהָיָה כִּי יְבִאֲךָ יְהוָֹה אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְךָ וְלַאֲבֹתֶיךָ וּנְתָנָהּ לָךְ:(יב) וְהַעֲבַרְתָּ כָל פֶּטֶר רֶחֶם לַיהוָֹה וְכָל פֶּטֶר שֶׁגֶר בְּהֵמָה אֲשֶׁר יִהְיֶה לְךָ הַזְּכָרִים לַיהוָֹה:(יג) וְכָל פֶּטֶר חֲמֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה וְאִם לֹא תִפְדֶּה וַעֲרַפְתּוֹ וְכֹל בְּכוֹר אָדָם בְּבָנֶיךָ תִּפְדֶּה:(יד) וְהָיָה כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מַה זֹּאת וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ יְהוָֹה מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים:(טו) וַיְהִי כִּי הִקְשָׁה פַרְעֹה לְשַׁלְּחֵנוּ וַיַּהֲרֹג יְהוָֹה כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכֹר אָדָם וְעַד בְּכוֹר בְּהֵמָה עַל כֵּן אֲנִי זֹבֵחַ לַיהֹוָה כָּל פֶּטֶר רֶחֶם הַזְּכָרִים וְכָל בְּכוֹר בָּנַי אֶפְדֶּה:(טז) וְהָיָה לְאוֹת עַל יָדְכָה וּלְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ כִּי בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ יְהוָֹה מִמִּצְרָיִם:

אונקלוס פסוק (טז) ויהי לאת על ידך ולתפלין בין עינך ארי בתקוף יד אפקנא יי ממצרים:

יונתן פסוק (טז) וִיהֵי לְאַת חֲקִיק וּמְפָרֵשׁ עַל יַד שְׂמָאלָךְ וְלִתְפִילִין בֵּין רִיסֵי עֵינָךְ אֲרוּם בִּתְקוֹף גְּבוּרַת יְדָא הַנְפָקָנָא יְיָ מִמִּצְרָיִם:התפילין זה החלק רק שעל הראש? איך נקרא החלק שעל היד? ומה פרוש בין ריסי העיניים?

דברים פרק ו (ח) וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ:

אונקלוס  ותקטרינון לאת על ידך ויהון לתפלין בין עינך:

יונתן וְתִקְטוּרִינוּן לְאָתִין כְּתִיבִין עַל יְדָךְ דִּשְׂמָאלָא וִיהֲווֹן לִתְפִילִין עַל מוֹקְדָךְ כֻּלּוֹ קָבֵיל עַל עֵינָךְ:

כתר יונתן ותִקשׁרם לאותות כתובים על ידך של שׂמאל ויהיו לתפילין על קדקדך כולו כנגד על עיניך:

דברים פרק יא (יח) וְשַׂמְתֶּם אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה עַל לְבַבְכֶם וְעַל נַפְשְׁכֶם וּקְשַׁרְתֶּם אֹתָם לְאוֹת עַל יֶדְכֶם וְהָיוּ לְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֵיכֶם:

אונקלוס ותשוון ית פתגמי אלין על לבכון ועל נפשכון ותקטרון יתהון לאת על ידכון ויהון לתפלין בין עיניכון:

יונתן  וּתְשַׁוּוּן יַת פִּתְגָמַי אִלֵין עַל לִבְּכוֹן וְעַל נַפְשְׁכוֹן וְתִקְטוֹרוּן יַתְהוֹן כַּד הִנּוּן כְּתִיבִין עַל תְּפִילָא לְאָת עַל רוּם יֶדְכוֹן שְׂמָאלִיתָא וִיהוֹן לִתְפִילִין קֳבֵיל מוֹקְדֵיכוֹן בֵּין עֵינֵיכוֹן:

כתר יונתן ותשׂימו את דברי אלה על לִבכם ועל נפשכם ותִקשׁרו אותם כאשר הם כתובים על תפִלה לאות על רום ידכם השׂמאלית ויהיו לתפִלין כנגד קדקדכם בין עיניכם:

דברים פרק כב (ה) לֹא יִהְיֶה כְלִי גֶבֶר עַל אִשָּׁה וְלֹא יִלְבַּשׁ גֶּבֶר שִׂמְלַת אִשָּׁה כִּי תוֹעֲבַת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ כָּל עֹשֵׂה אֵלֶּה:

יונתן  לָא יִהְיֶה גּוּלְיַין דְּצִיצִית וּתְפִילִין דְּהִינוּן תִּקּוּנֵי גְבַר עַל אִיתָּא וְלָא יְסַפֵּר גְּבַר בֵּי שֵׁיחַיַא וְעִרְיְיתֵיהּ וּבֵי אַנְפּוֹי לְאִיתְחֲמָאָה הֵיךְ נְשָׁא אֲרוּם מְרַחֵק קֳדָם יְיָ אֱלָהָכוֹן הוּא כָּל דְּעָבִיד אִלֵּין:

כתר יונתן לא יהיה מלבוש של ציצית ותפילין שהם תיקוני איש על אִשׁה ולא יגלח איש בית שחי וערוותו ובית פניו להראות כמו אִשׁה כי מתועב לפני יי אלהיכם הוא כל שׁעושׂה אלו:

אונקלוס לא יהי תקון זין דגבר על אתא ולא יתקן גבר בתקוני אתא ארי מרחק קדם יי אלהך כל עביד אלין:

דברים פרק כח (י) וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם יְהֹוָה נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ:

יונתן וְיֶחֱמוּן כָּל עַמְמֵי אַרְעָא אֲרוּם שְׁמָא דַיְיָ חָקִיק בִּזְמַן דִתְּפִילִין עֲלָךְ וִידַחֲלוּן מִנָךְ:

כתר יונתן  ויראו כל גויי הארץ כי שמו של יי חקוק בזמן שׁתפִילין עליך וייראו מִמך:אם כך  צריך ללכת עם תפילין כל הזמן?
אונקלוסויחזון כל עממי ארעא ארי שמא דיי אתקרי עלך וידחלון מנך:  מדוע אונקלוס לא מבין שהכוונה לתפילין? כמו כתר יונתן?

פירושי סידור התפילה לרוקח [מב] שמע ישראל עמוד רפז וקשרתם לאות על ידיך וקשרתם שתהא קשירה תמה, שאם ניתקה הרצועה של התפילין אין יכול לקשור הרצועה או לתופרה יחד, שאין זה קשירה של קיימא, כי (ה)צריכה הרצועה להיות שלימה כדאיתא במנחות בפרק הקומץ רבה. לאות כאדם שנותן אות על זרועו לזכור מצות המלך, כן צוה המלך הגדול לעם קרובו לקשור, וטוטפות אחד ביד לאחר שתקשר בגובה היד תשים בגובה הראש בבין העינים, לכך נאמר והיו לטוטפות, והיו לאחר גמר מעשה.  לטוטפות נקרא בלשון ארמי תפילין. והיו לטוטפות בגימ' תפילי"ם ג' יותר כנגד ב' תפילין יד וראש. ולמה צוה תפילין על הלב ובין העינים, זכר לארון שבאמצע כמו הלב וכרובים וביניהם הקול, כבין העינים התפילין [ובין העיניים] פרצוף אדם, זהו כי שם ה' נקרא עליך. וכל האדם אשר על ראשו תפילין יחשוב כאילו שכינה על ראשו, שהרי כמו שכת' בתפילין כי שם ה' נקרא עליך, כדכתיב אשר נקרא שם שם ה' צבאות יושב הכרובים עליו, לכך תפילין בראש כי הוא בראש מרומים ישכון.

מי הם? אונקלוס? ויונתן בן עוזיאל?

תולדותיו של אונקלוס

אונקלוס - יש מטילים ספק אם אונקלוס ועקילס הם אותו אדם. תנא בדור השלישי. גר צדק. בן אחותו של אדריאנוס (תנחומא משפטים ג'). בבבלי (גיטין נ"ו ע"ב) מובא שהיה בן אחותו של טיטוס הרשע (וגיר' הגר"א: בן אחותו של אדריאנוס). רבותיו היו רבי אליעזר ורבי יהושע: "תרגום של תורה אונקלוס הגר אמרו מפי ר"א ור' יהושע" (מגילה ג' ע"א). וכן היה תלמידו של רבי עקיבא: "תירגם עקילס הגר לפני ר"ע" (ירו', קידושין פ"א ה"א). חברו של רבן גמליאל (תוספתא מקואות פ"ו). בתרגומו יש שאונקלוס מוסיף מלים על הפסוק. פרש"י (קידושין מ"ט ע"א): "ואונקלוס כשהוסיף לא מדעתו הוסיף שהרי בסיני ניתן אלא שנשתכח וחזר ויסדו". כזה צדיק, וכל כך הרבה דעות מי הוא היה? למה? אין היסטוריה מדויקת שלו? אבל תורה הוא תרגם ולא נשכח כלום? ואיך מסתדר פרוש רש"י ששכחו מה שניתן בסיני והגר אונקלוס חזר וייסד זאת? גר? גוי לשעבר? יווני או רומי הוא יודע מה היה בסיני ואלה שהיו בסיני מהעם העברי שכחו? אוי לנו ששוטים "חכמינו"

תולדותיו של יונתן בן עוזיאל

יונתן בן עוזיאל -  תנא בדור הראשון. הגדול שבתלמידי הלל (סוכה כ"ח ע"א). "אמרו עליו על יונתן בן עוזיאל בשעה שיושב ועוסק בתורה כל עוף שפורח עליו מיד נשרף" (פרש"י שם: "שהיו מלאכי השרת מתקבצין סביביו לשמוע דברי תורה מפיו") וכשתרגם הנביאים "יצתה בת קול ואמרה לו דייך" (מגילה ג' ע"א) שמאי (חברו של הלל) בא ליונתן בן עוזיאל "במקלו ובתרמילו" לברר ענין, וא"ל שמאי: "אם אתה יכול וכו'", אמר (שמאי) "הטיח עלי בן עוזיאל" (ב"ב קל"ג ע"ב).

 

  אזור זה נשאר קבוע בכל חלקי האתר
אזור זה נשאר קבוע בכל חלקי האתר
אזור זה נשאר קבוע בכל חלקי האתר