בניית אתרים בחינם
   צור קשר    כתב הסמכה מינוי לכהנים    קברי צדיקים?    שריפת גופות? קבר אחים?    קבר וטומאת מתים?
   קרי לילה זרע לבטלה?    התרת נדרים?    אל תוסף על דבריו?    נישואין לגויה מותר אסור?    חכמי גמרא בישלו עוף בחלב?
   חזיר יהיה מותר לאכילה?    רמב"ם הזיק לדת יותר משחיזק?    הפלה זה רצח? נפל ולד?    מי כתב את התורה?    מיהו יהודי?
   התרת נדר שבועה?    התרת נדרים שאלות?    קרבן תפילה מותר בכל מקום?    עולם הבא?    סתירות בתנ"ך
   דוד ויהונתן    יואב כאפיקורוס טוב ליהודים    בית כנסת מקדש מעט?    בית כנסת מהי קדושתו?    ט באב,
   תמוז?    תאריכים מבול פסח וכיפור,    ראש חודש ראשי חודשיכם    הלל דאטפת גולגולת צפה    משלם לאדם כפועלו
   היו במצרים 430 שנה או 210?    120 שנה לאדם.    אין ברכה בנמנה?    כמה עיקרים לרמב"ם?    מהיכן 70 אומות לשונות?
   שישה בכרס אחת?    רמב"ן לשון רש"י איננו נכון?    רמב"ם על ישו ומוחמד?    רמב"ן על הרמב"ם    רשב"ם וסבא רש"י
   ככל אשר יורוך?    מהיכן המילה רב?    עשה לך רב והסתלק מן הספק?    ובני קרח לא מתו?    כהנים רבנים?
   הרוגי מלכות?    חסידות במשבר?    רד"ק, גמרא לא מסיני?    משה רבנו מול עקיבא?    עקיבא ותורה?
   נחמן מברסלב צדיק?    "הרבי" מלובביץ' ערירי וצדיק?    רמח"ל צדיק?    הרמח"ל ומשפחתו נספו במגיפה?    ברכת המזון? רמב"ם
   ברכה לבטלה? רמב"ם    לא יראני האדם וחי?    רש"י חוסר אות סוד או רמז?    שאלות על פירוש רש"י?    מבול לא בכול העולם?
   בלי עין רעה?    כתר תורה ומלכות    המקל    דינא דמלכותא דינא    כתיב מלא או כתיב חסר?
   ירבעם והנביא מסר לחיים    ירמיהו והעול מסר לחיים    גולה גלות גולים    היוצא מארץ ישראל נענש    למה אנו בגלות?
   מצרים לא תשוב    ארץ ישראל מקיאה עוברי עבירה    אל תפלל לא לתפילה    פתק בכותל?    ואכלת ושבעת וברכת - ושמחת
   שחיטה נבלה וטריפה    אלוהים מטעה הטעיה מכוונת    אלוהים למה תתענו    אדם יראה לעיניים בוחן כליות ולב    הבנת הנקרא
   אחרי רבים להטת?    ודרשת וחקרת ושאלת היטב    קרוב יהוה לכל קראיו    ניסיון    קידוש השם במוות?
   מזוזה?    מצאת כי תדרשנו    קרוב יהוה לכל קוראיו    נח צדיק    שבע מצוות בני נח?
   שם יהוה לא תשא?    בשמו תשבע    מה פירוש לא תשא?    הגלות עונש    מדוע חרבה ירושלים?
   אהל מועד עבודת הלווים    בית שלישי משמים?    חכם מבטל תורה?    הוכח תוכיח צופה    נישואין לפני לידה?
   על עבודה ופרנסה    אל תמכור תורה חכמה ומוסר    לימוד תורה בכסף?    מהו שכר מצווה    עבודה בזמן התנ"ך
   קרדום לחפור בה    רב שאינו מקיים את התורה    מלאך המוות?    אילן בן דודתי    חשוב חשוב
   משכב זכר?    שטן    השטן ישות עצמאית?    השטן באיוב    אל תפתח פה לשטן?
   אלוהים? שטן?    יצר הרע?    עין הרע?    מלאך המוות?    עשרת הדברות
   עשרת הדברות בדיבור אחד?    עשרת הדברות מכיל תרי'ג?

אכלו עוף שבושל בחלב בגמרא?

תלמוד בבלי מסכת חולין דף קטז עמוד א מתני' דלא כי האי תנא, דתניא, רבי שמעון בן יהודה אומר משום רבי שמעון: בשר בחלב אסור באכילה ומותר בהנאה, שנאמר, +דברים י"ד+ כי עם קדוש אתה ונאמר להלן +שמות כ"ב+ ואנשי קדש תהיון לי, מה להלן - אסור באכילה ומותר בהנאה, אף כאן - אסור באכילה ומותר בהנאה.

רבי עקיבא אומר חיה ועוף וכו'. הני(אלו), הא(הרי,הלוא,אבל,זאת) אפקינהו(הוציא אותם) לכדשמואל! קסבר(חשב) רבי עקיבא איסור חל על איסור, חלב ומתה - לא צריכי(צריך) קרא(ציווי), שליל - גדי מעליא(מעולה,משובח) הוא, אייתרו(נותרו=היו מיותרים) להו(להם) כולהו(כולם), פרט לחיה ועוף ולבהמה טמאה.

רבי יוסי הגלילי אומר: נאמר לא תאכלו. מאי(מה) איכא(יש) בין רבי יוסי הגלילי לרבי עקיבא! איכא(יש) בינייהו(בניהם) חיה, רבי יוסי הגלילי סבר(חשב): חיה דאורייתא(מהתורה), ור' עקיבא סבר(חשב): חיה דרבנן(מחכמים); איבעית(אם תרצה) אימא(אמור): עוף איכא(יש) בינייהו(בניהם), ר' עקיבא סבר: חיה ועוף אינן מן התורה - הא(הרי,הלוא,אבל,זאת)  מדרבנן(מחכמים) אסירי(אסורים), ור' יוסי הגלילי סבר: עוף אפילו מדרבנן(מחכמים) נמי(גם) לא אסיר(אסור); תניא נמי הכי(אף שנויה כך): במקומו של רבי אליעזר היו כורתין עצים, לעשות פחמין לעשות ברזל. במקומו של רבי יוסי הגלילי היו אוכלין בשר עוף בחלב. לוי איקלע(היזדמן) לבי(לבית) יוסף רישבא(צייד עופות), אייתו(הביאו) לקמיה(לפניו) רישא(תחילה,ראשונה) דטיוסא(טווס) בחלבא(בחלב), ולא אמר להו(להם) ולא מידי(משהו, כלום), כי(כש) אתא(בא) לקמיה(לפני) דרבי, אמר ליה(לו): אמאי(למה,מדוע) לא תשמתינהו(תנדה אותם)? אמר ליה(לו): אתריה(מקומו) דרבי(של רבי) יהודה בן בתירא הוא, ואמינא(ואומר), דרש להו(להם) כרבי יוסי הגלילי דאמר(שאמר) יצא עוף שאין לו חלב אם. האם על רב יוסי הגלילי, ורב יהודה בן בתירא, לא חל איסור "חכמים"? רמב"ם הלכות מאכלות אסורות פרק ט הלכה (ד) וכן בשר חיה ועוף בין בחלב חיה בין בחלב בהמה אינו אסור באכילה מן התורה לפיכך מותר לבשלו ומותר בהנייה, ואסור באכילה מדברי סופרים כדי שלא יפשעו העם ויבואו לידי איסור בשר בחלב של תורה ויאכלו בשר בהמה טהורה בחלב בהמה טהו+רה, שהרי אין משמע הכתוב אלא גדי בחלב אמו ממש לפיכך אסרו כל בשר בחלב. בערים/מקומות שבהם כיהנו רב יוסי הגלילי ורב יהודה בן בתירא כולם אכלו עוף בחלב?

רמב"ם הלכות מאכלות אסורות פרק ט הלכה ג אין אסור מן התורה אלא בשר בהמה טהורה בחלב בהמה טהורה שנאמר לא תבשל גדי בחלב אמו, וגדי הוא כולל ולד השור ולד השה ולד העז עד שיפרוט ויאמר גדי עזים ולא נאמר גדי בחלב אמו אלא שדיבר הכתוב בהווה, אבל בשר בהמה טהורה (שבשלו) בחלב בהמה טמאה, או בשר בהמה טמאה (שבשלו) בחלב בהמה טהורה מותר לבשל ומותרת בהנייה ואין חייבין על אכילתו משום בשר בחלב. מותר לבשל בשר בהמה טהורה בחלב בהמה טמאה ולאכול? אבל בשר עוף בחלב אסור?

תלמוד בבלי מסכת שבת דף קל עמוד א תנו רבנן: במקומו של רבי אליעזר היו כורתין עצים לעשות פחמין לעשות ברזל בשבת. במקומו של רבי יוסי הגלילי היו אוכלין בשר עוף בחלב. לוי איקלע לבי יוסף רישבא, קריבו ליה רישא דטוותא בחלבא, לא אכל. כי אתא לקמיה דרבי אמר ליה: אמאי לא תשמתינהו? - אמר ליה: אתריה דרבי יהודה בן בתירה הוה(היה), ואמינא: דילמא(שמא,אולי) דרש להו כרבי יוסי הגלילי. דתנן רבי יוסי הגלילי אומר: נאמר +דברים יד+ לא תאכלו כל נבלה ונאמר +דברים יד+ לא תבשל גדי בחלב אמו את שאסור משום נבלה - אסור לבשל בחלב, עוף שאסור משום נבלה יכול יהא אסור לבשל בחלב? - תלמוד לומר בחלב אמו - יצא עוף שאין לו חלב אם.

אמר רבי יצחק: עיר אחת היתה בארץ ישראל שהיו עושין כרבי אליעזר, והיו מתים בזמנן. ולא עוד אלא שפעם אחת גזרה מלכות הרשעה גזרה על ישראל על המילה, ועל אותה העיר לא גזרה.

הקדמת הרמב"ם למשנה ד"ה והחלק הרביעי

והחלק הרביעי הם הדינים שקבעום הנביאים והחכמים שבכל דור ודור על דרך הגדר והסייג לתורה, והם שצוה ה' לעשותם באופן כללי באמרו ושמרתם את שמרתי, ובא בקבלה עשו משמרת למשמרתי. והם שקוראים אותם חז"ל גזרות. וגם בהם יש שתהיה מחלוקת, כגון שייראה לאדם לאסור כך משום כך, ואחר לא ייראה לו, וזה הרבה בתלמוד, ר' פלוני גזר משום כך וכך ור' פלוני לא גזר, וזוהי אחת מסבות המחלוקת. הלא תראה שבשר עוף בחלב הוא גזרה מדרבנן להרחיק מן העבירה, ואינו אסור מן התורה אלא בשר בהמה טהורה, ואסרו חכמים בשר עוף כדי להרחיק מן הדבר האסור, ומהם מי שלא נראית לו גזרה זו, לפי שר' יוסי הגלילי היה מתיר אכילת בשר עוף בחלב, והיו אנשי מקומו כולם אוכלים אותו כמו שנתבאר בתלמוד. וכשתהיה הסכמת הכל על אחת מגזרות אלו אין לעבור עליה בשום פנים. וכל זמן שפשט איסורה בישראל אין דרך לבטל אותה גזרה, ואפילו נביאים לא יוכלו להתירה. ואמרו בתלמוד שאפילו אליהו לא יוכל להתיר אחד משמונה עשר דבר שגזרו עליהן בית שמאי ובית הלל, ונתנו טעם לזה ואמרו לפי שאסורן פשוט בכל ישראל.

רמב"ם הלכות ממרים פרק א הלכה (ג) דברי קבלה אין בהן מחלוקת לעולם וכל דבר שתמצא בו מחלוקת בידוע שאינו קבלה ממשה רבנו, משבטל בית דין הגדול רבתה מחלוקת בישראל זה מטמא ונותן טעם לדבריו וזה מטהר ונותן טעם לדבריו זה אוסר וזה מתיר:

רק כדי לסבר את האוזן מי היה רב יוסי הגלילי, באה הגמרא הבאה בירושלמי, תלמוד ירושלמי מסכת ברכות פרק ה דף ט טור ב ויתן לך האלהים מטל השמים אמר רבי שמואל בר נחמני בשעה שישראל באין לידי עבירה ומעשים רעים הגשמים נעצרין, הן מביאין להן זקן אחד כגון רבי יוסי הגלילי והוא מפגיע בעדם והגשמים יורדין, בתוכנת חיפוש של אוניברסיטת בר אילן מופיע כ-245 פעם "יוסי הגלילי" בתלמוד הבבלי, וכ-76 פעם מופיע "יוסי הגלילי" בתלמוד ירושלמי,

הקדמת הרמב"ם למשנה ד"ה והחלק הרביעי

והחלק הרביעי הם הדינים שקבעום הנביאים והחכמים שבכל דור ודור על דרך הגדר והסייג לתורה, והם שצוה ה' לעשותם באופן כללי באמרו ושמרתם את שמרתי, ובא בקבלה עשו משמרת למשמרתי. והם שקוראים אותם חז"ל גזרות. וגם בהם יש שתהיה מחלוקת, כגון שייראה לאדם לאסור כך משום כך, ואחר לא ייראה לו, וזה הרבה בתלמוד, ר' פלוני גזר משום כך וכך ור' פלוני לא גזר, וזוהי אחת מסבות המחלוקת. הלא תראה שבשר עוף בחלב הוא גזרה מדרבנן להרחיק מן העבירה, ואינו אסור מן התורה אלא בשר בהמה טהורה, ואסרו חכמים בשר עוף כדי להרחיק מן הדבר האסור, ומהם מי שלא נראית לו גזרה זו, לפי שר' יוסי הגלילי היה מתיר אכילת בשר עוף בחלב, והיו אנשי מקומו כולם אוכלים אותו כמו שנתבאר בתלמוד. וכשתהיה הסכמת הכל על אחת מגזרות אלו אין לעבור עליה בשום פנים. וכל זמן שפשט איסורה בישראל אין דרך לבטל אותה גזרה, ואפילו נביאים לא יוכלו להתירה. ואמרו בתלמוד שאפילו אליהו לא יוכל להתיר אחד משמונה עשר דבר שגזרו עליהן בית שמאי ובית הלל, ונתנו טעם לזה ואמרו לפי שאסורן פשוט בכל ישראל. והחלק החמישי הם הדינים שנעשו בדרך העיון להסדרת הענינים שבין בני אדם, דבר שאין בו הוספה על דברי תורה ולא גרעון, או בענינים שהם מפני תקון העולם בעניני הדת, והם שקוראים אותם חכמים תקנות ומנהגות. ואסור לעבור עליהם בשום פנים הואיל והסכימה עליהם כל האומה, וכבר הזהיר שלמה ע"ה מלעבור עליהם ואמר ופורץ גדר ישכנו נחש, ותקנות אלה רבות מאד נזכרו בתלמוד ובמשנה, מהם בעניני אסור והתר, ומהם בעניני ממונות, ומהם תקנות שתקנו נביאים כגון תקנות משה ויהושע ועזרא כמו שאמרו משה תיקן להם לישראל שיהו שואלים ודורשין הלכות פסח בפסח, ואמור משה תיקן להם לישראל הזן בשעה שירד המן, אבל תקנות יהושע ועזרא רבים הם. ומהם תקנות מיוחסות ליחידים מן החכמים, כגון הלל התקין פרוזבול, התקין ר"ג הזקן, התקין ריב"ז, והרבה בתלמוד התקין ר' פלוני. ומהם תקנות מיוחסות לרבים כאמרם באושא התקינו, או תקנו חכמים, או תקנת חכמים, ורבים כיוצא באלה.

איך מסתדרות הגמרות בבבלי מסכת חולין ומסכת שבת עם הגמרא הבאה הטוענת שהכול ניתן בסיני?

תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ה עמוד א ואמר רבי לוי בר חמא אמר רבי שמעון בן לקיש: מאי דכתיב +שמות כ"ד+ ואתנה לך את לחת האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורותם, לחות - אלו עשרת הדברות, תורה - זה מקרא, והמצוה - זו משנה, אשר כתבתי - אלו נביאים וכתובים, להורותם - זה תלמוד; מלמד שכולם נתנו למשה מסיני. רש"י מסכת ברכות דף ה עמוד א זה מקרא - חומש, שמצוה לקרות בתורה. זו משנה - שיתעסקו במשנה. זה גמרא - סברת טעמי המשניות שממנו יוצאה הוראה, אבל המורים הוראה מן המשנה נקראו מבלי העולם במסכת סוטה (דף כ"ב א). רש"י ישעיהו פרק נא (ד) כי תורה מאתי תצא - דברי נביאים תורה הוא והמשפטים סופן להיות מרגוע ומנוחה לעמי' אשר אהפוך להם שפה ברורה לעבדני: ויקרא כו (מו) אֵלֶּה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים וְהַתּוֹרֹת אֲשֶׁר נָתַן יְהֹוָה בֵּינוֹ וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַר סִינַי בְּיַד מֹשֶׁה: רש"י והתורת. אחת בכתב ואחת בעל פה מגיד שכולם נתנו למשה בסיני:

הרי איך יש וויכוח בין עקיבא, ליוסי הגלילי, על איסור בישול עוף בחלב? רב יוסי מתיר, ורב עקיבא אוסר? האם הם לא קיבלו את אותה "מסורת" "תושב"ע" ממשה? איך משה "מסר" את הוויכוח הזה, בין שני הרבנים ולא פתר להם את הבעיה?                      

איך מסתדרים כל הדברים הבאים שהם "מסורת" "תושב"ע" כביכול, עם איסור אכילת עוף עם חלב?

תלמוד בבלי מסכת עירובין דף עב עמוד ב - כח דהיתרא עדיף.

תלמוד בבלי מסכת ביצה דף ב עמוד ב במאי אוקימתא - בתרנגולת העומדת לגדל ביצים ומשום מוקצה, אי הכי אדמפלגי בביצה לפלגו בתרנגולת! - להודיעך כחן דבית שמאי דבנולד שרי. - ולפלוגי בתרנגולת להודיעך כחן דבית הלל דבמוקצה אסרי! וכי תימא כח דהתירא עדיף - ונפלוג בתרוייהו: תרנגולת העומדת לגדל ביצים, היא וביצתה, בית שמאי אומרים: תאכל, ובית הלל אומרים: לא תאכל. 

תלמוד בבלי מסכת גיטין דף עד עמוד ב דאמר: כח דהיתירא עדיף ליה. תלמוד בבלי מסכת קידושין דף ס עמוד ב כח דהיתירא עדיף. תלמוד בבלי מסכת חולין דף נח עמוד א כח דהיתרא עדיף ליה. תלמוד בבלי מסכת נדה דף נט עמוד ב כחו דרבי יוסי - דאפילו בחד ספקא מטהר. ואדמיפלגי בחד ספק - להודיעך כחו דר' יוסי, ליפלגו בספק ספקא - להודיעך כחו דר' מאיר! כח דהיתרא עדיף ליה. ור' יוחנן אמר: כי קאמר רבי מאיר - בחד ספקא. אבל בספק ספקא - לא אמר. אם כן, ליתני ר"מ ור' יוסי מטהרין! אין הכי נמי, ואיידי דסליק

מדוע "כח דהיתרא עדיף"? אולי מפני שאין חוכמה בלומר על הכול "אסור", החכמה היא למצוא את המותר, האסור זה פתרון לטיפשים? מה פירוש מושיבים בסנהדרין "מי שיודע לטהר את השרץ"? תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף יז עמוד א אמר רבי יוחנן: אין מושיבין בסנהדרי אלא בעלי קומה, ובעלי חכמה, ובעלי מראה, ובעלי זקנה, ובעלי כשפים, ויודעים בשבעים לשון, שלא תהא סנהדרי שומעת מפי המתורגמן. אמר רב יהודה אמר רב: אין מושיבין בסנהדרין אלא מי שיודע לטהר את השרץ מן התורה. מדוע מושיבים בסנהדרין את מי שיודע לטהר את השרץ? האם מפני שכל אידיוט יכול לומר "לא" ו"אסור"? והחוכמה למצוא אדם חכם שיודע לפתוח את הנושא לדיון, ולחפש איך אפשר להקל ולא איך להקשות? הרי גם הרעיון של הגמרא הבאה הוא כזה שצריך להקל ולא להחמיר מפני שהציבור לא יקבל חומרות, תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף ס עמוד (ב) תניא, אמר ר' ישמעאל בן אלישע: מיום שחרב בית המקדש, דין הוא שנגזור על עצמנו שלא לאכול בשר ולא לשתות יין, אלא אין גוזרין גזרה על הצבור אא"כ(אלא אם כן) רוב צבור יכולין לעמוד בה;

מה על הגמרא הבאה? הרי אם דברי תורה אינם צריכים חיזוק מדוע להוסיף גזרות או גדרות לאיסורי תורה?

תלמוד ירושלמי מסכת מגילה פרק א דף ע טור ג /ה"ד מה ראיתה להקל באילו ולהחמיר באילו שאילו דברי תורה ואין דברי תורה צריכין חיזוק ואילו דברי (דף ע טור ד /ה"ד)  סופרים ודברי סופרין צריכין חיזוק..

איך מסתדרת הגמרא וההלכה הבאות/

תלמוד ירושלמי מסכת נדרים פרק ט דף מא טור ב /ה"א ר' דימי בשם ר' יצחק לא דייך מה שאסרה לך התורה אלא שאתה מבקש לאסו'ר עליך דברי'ם אחרי'ם לאסור אסר, אם אין איסור תורה אבל חכמים גדרו/גזרו/אסרו או כל שם אחר שיתנו לאיסור, האם אינו נחשב כאיסור, שלא אסרה תורה?

תלמוד ירושלמי מסכת קידושין פרק ד דף סו טור ב /הי"ב ר' חזקיה ר' כהן בשם רב עתיד אדם ליתן דין וחשבון על כל מה שראת עינו ולא אכל רבי לעזר חשש להדא שמועתא ומצמית ליה פריטין ואכיל בהון מכל מילה חדא בשתא הדרן עלך עשרה יוחסין וכולא מסכתא דקידושין וכולא סידרא דנשים

רמב"ם הלכות דעות פרק ג הלכה א שמא יאמר אדם הואיל והקנאה והתאוה והכבוד וכיוצא בהם דרך רעה הן ומוציאין את האדם מן העולם, אפרוש מהן ביותר ואתרחק לצד האחרון, עד שלא יאכל בשר ולא ישתה יין ולא ישא אשה ולא ישב בדירה נאה ולא ילבש מלבוש נאה אלא השק והצמר הקשה וכיוצא בהן כגון כהני העובדי כוכבים, גם זה דרך רעה היא ואסור לילך בה, המהלך בדרך זו נקרא חוטא, שהרי הוא אומר בנזיר וכפר עליו מאשר חטא על הנפש, אמרו חכמים ומה אם נזיר שלא פירש אלא מן היין צריך כפרה המונע עצמו מכל דבר ודבר על אחת כמה וכמה, לפיכך צוו חכמים שלא ימנע אדם עצמו אלא מדברים שמנעתו התורה בלבד, ולא יהא אוסר עצמו בנדרים ובשבועות על דברים המותרים, כך אמרו חכמים לא דייך מה שאסרה תורה אלא שאתה אוסר עליך דברים אחרים, ובכלל הזה אלו שמתענין תמיד אינן בדרך טובה, ואסרו חכמים שיהא אדם מסגף עצמו בתענית, ועל כל הדברים האלו וכיוצא בהן צוה שלמה ואמר אל תהי צדיק הרבה ואל תתחכם יותר למה תשומם.

וכדי שלא יבוא הליצן שיאמר שגזרה אינה איסור, הנה הדברים הבאים: תלמוד בבלי מסכת עירובין דף כא עמוד ב אמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, הרבה גזירות גזרתי על עצמי יותר ממה שגזרת עלי - וקיימתים. רמב"ם הלכות מאכלות אסורות פרק יז הלכה (ט) ויש שם דברים אחרים, אסרו אותן חכמים. ואף על פי שאין לאיסורן עיקר מן התורה, גזרו עליהן כדי להתרחק מן הגויים - עד שלא יתערבו בהם ישראל, ויבואו לידי חתנות; ואלו הן, אסרו לשתות עימהן, ואפילו במקום שאין לחוש ליין נסך; ואסרו לאכול פיתן או בישוליהן, ואפילו במקום שאין לחוש לגיעוליהן:

איך מסתדרת הגמרא הבאה עם כל האיסורים שאסרו עלינו "חכמים" "רבנים" ולא היו אסורים קודם? תלמוד בבלי מסכת שבת דף קיב/ב אמר רבי זירא אמר רבא בר זימונא אם ראשונים בני מלאכים אנו בני אנשים ואם ראשונים בני אנשים אנו כחמורים ולא כחמורו של רבי חנינא בן דוסא ושל רבי פנחס בן יאיר אלא כשאר חמורים: הרי מה אומרת בעצם גמרא זו: הדור לעולם הולך ופוחת? הרי אנחנו יותר "צדיקים" ו"טובים" מאבותינו, כי אצלנו יש יותר החמרות. 

  אזור זה נשאר קבוע בכל חלקי האתר
אזור זה נשאר קבוע בכל חלקי האתר
אזור זה נשאר קבוע בכל חלקי האתר