בניית אתרים בחינם
הפוך לדף הבית
הוסף למועדפים
שלח לחבר
 
 

לטייל בברלין

 
   דף הבית    אתרים    משפחות וילדים    איך מגיעים    מוזיאונים    לילות ברלין
   יהודים ושואה    היסטוריה    החומה    פוטסדאם    דרזדן    מידע שימושי
   קישוריות    צור קשר
 
   
  
  כל הזכויות על תוכנו של אתר זה שמורות למשה ריינפלד
 
לטייל בברלין
האתר של מדריך הטיולים משה ריינפלד
 
קיצור תולדות ברלין

 

באזור ברלין של ימינו התגוררו עד ימי הביניים שבטים סלביים. הגרמנים הראשונים התיישבו במקום רק במאה ה-12.

כפר גרמני ששמו קלן ((Coelln  נזכר בראשונה במסמך משנת 1237 (הכפר שכן במקום שבו נמצא כיום "אי המוזיאונים").  זהו התאריך שבחרו הברלינאים של ימינו כדי להתחיל בו את מניין שנותיה של עירם. אגב, רק ב-1244 נכתב בראשונה במסמך גם השם ברלין, כפר סמוך לקלן (המקום נמצא בגדה הצפונית של הנהרה שפרה). אדוניהם הפיאודליים של שני הכפרים היו הרוזנים האחים לבית אסקאן, יוהן ה-1 ואוטו ה-3.

(לא ברור מה מקור השם ברלין. יש הסבורים שהוא בא מהמלה הסלבית העתיקה "ברל", שפירושה: ביצה טובענית. השם קלן קשור כנראה למוצאם של המתיישבים: העיר קלן שעל הנהר ריין).  

ב-1307 מחליטים הישובים קלן וברלין על הקמת בית עירייה משותף. זהו הגרעין הראשון של העיר ברלין. כ-30 שנה לאחר מכן, מתחילה עיריית ברלין להשתמש בניירות הרשמיים שלה בסמל המכיל ציור של דב, שהיה סמלו של הכפר ברלין (סמלו של הכפר קלן היה מעוטר בנשר). עוד כ-30 שנה חולפות עד שברלין הקטנה מקבלת מאדוניה את הזכות לטבוע מטבעות משלה. במחצית השנייה של המאה ה-14 משתוללת בברלין סדרת שריפות המכלות חלקים גדולים שלה.

ב-1415 הופך הרוזן פרידריך ה-4 לבית הוהנצולרן, לשליט נסיכות ברנדנבורג, ובתוקף זה גם לשליט ברלין, ומקבל את התואר הנסיך-הבוחר פרידריך 1. זוהי תחילת שלטונה של שושלת הוהנצולרן על ברלין. שלטון זה יימשך 600 שנה.

ב-1443 מניח הנסיך-הבוחר פרידריך ה-2, המכונה "שן הברזל", את אבן הפינה לארמון ההוהנצולרנים בקלן. ב-1470 הופך הארמון למושב הנסיך.

ב-150 השנים הבאות פוקדות את ברלין, כמו את שאר גרמניה, מגיפת הדבר ומלחמת 30 השנה ועושות שמות באוכלוסייתה. באמצע המאה ה-17 נותרים בברלין רק 6000 תושבים. עקב המלחמה ניזוקים שליש מבתי העיר.

מי שמחדש את התנופה הוא הנסיך-הבוחר הגדול פרידריך-וילהלם ה-1, השולט בפרוסיה-ברנדנבורג במחצית השניה של המאה. ב-1647 ניטעת השדרה המחברת את הארמון עם גן החיות הפרטי של הנסיך (לימים שדרת אונטר דן-לינדן). ב-1658 מבצר הנסיך את ברלין. ב-1662 – 1669 הוא כורה את תעלת פרידריך-וילהלם בין הנהרות שפרה ואודר כדי ליצור קשר ישיר בין העיר ברסלאו שממזרח (כיום ורוצלב בפולין) לבין המוצא לים בעיר המבורג שממערב. התעלה הופכת את ברלין לעיר נמל.

כדי להתגבר על בעיית התמעטות האוכלוסין, נוקט הנסיך-הבוחר מדיניות של עידוד ההגירה ושל סובלנות דתית.  ב-1685 הוא מפרסם צו המאפשר לקלוט את ההוגנוטים שגורשו מצרפת בשל רדיפות דת, וליישב אותם בפרוסיה בכלל ובברלין בפרט. מתוך 15 אלף הוגנוטים המגיעים לפרוסיה, 6000 מתיישבים בברלין. בשנת 1700, כ-20 אחוז מתושבי העיר הם צרפתים. השפעתם התרבותית רבה. עוד מהגרים מגיעים מבוהמיה, מפולין ומזלצבורג. גם 50 משפחות של יהודים מאוסטריה מקבלות מקלט בברלין.  

בשנת 1688 עולה לשלטון פרידריך ה-3, בנו של פרידריך-וילהלם. בשנת 1701 הוא מכתיר עצמו בעיר קניגסברג למלך פרוסיה, ומשנה את שמו לפרידריך ה-1. ב-1709 מאחד המלך את ברלין-קלן עם  שלוש רשויות מקומיות נוספות פרידריכסוורדר (Friedrichswerder), דורותיאנשטאדט (Dorotheenstadt) ופרידריכשטאדט (Friedrichstadt) – לעיר המלוכה ברלין. ב-1710 כבר גרים בברלין 60 אלף בני אדם. במהרה נספחים אל הבירה החדשה עוד פרברים: וודינג ((Wedding, מואביט ((Moabit, טמפלהוף (Tempelhof), שנברג (Schoeneberg) ושפנדאו (Spandau).  

ב-1713 עולה לכסא המלוכה פרידריך וילהלם ה-1, המכונה "מלך החיילים". פרידריך וילהלם מולך בפרוסיה עד 1740. בימיו מונהג חינוך חובה כללי בפרוסיה (1717). בנו, פרידריך ה-2, המכונה "פרידריך הגדול", מולך בשנים 1740 – 1786. הוא הופך את ברלין לעיר בירה בדרג אירופי ולמרכז ה"נאורות". זהו עידן השגשוג של המדע והמחקר, האמנות והתרבות בפרוסיה בכלל ובברלין בפרט. 

בשנת 1756 פורצת מלחמת 7 השנים. צבאות אוסטריה ורוסיה כובשים את ברלין. יורשו של פרידריך הגדול על כסא המלוכה הפרוסי הוא פרידריך וילהלם ה-2, המכונה "וילהלם הנפוח". ב-1790 הופכת ברלין למרכז הרומנטיקה האירופית.

פרידריך וילהלם ה-3 מולך על פרוסיה בשנים 1797 – 1840.  בשנות שלטונו הראשונות, ברלין היא כבר העיר השלישית בגודלה באירופה אחרי לונדון ופריס. מתגוררים בה 200 אלף נפש. ב-1806 כובש נפוליאון את ברלין ומחזיק בה כשנתיים. לאחר תום הכיבוש משנה ברלין את פניה במהירות. ב-1816 מעצבים האדריכלים-האמנים קרל פרידריך שינקל, כריסטיאן דניאל ראוך ופטר יוזף לנה את דמותה החדשה. המהפיכה התעשייתית תורמת אף היא את חלקה.

ב-1826 מאירה חברה אנגלית בראשונה את שדרות אונטר דן לינדן בפנסי גז. ב-1838 נפתחת מסילת הברזל ברלין-פוטסדאם, ושנה לאחר מכן נחנך כביש הכרכרות הראשון של ברלין.

בשנים 1840 – 1861 מולך בפרוסיה פרידריך וילהלם ה-4. בימיו הופכת ברלין לאחת מערי התעשייה החשובות של אירופה. ב-1847 מתכנס בברלין בית הנבחרים המאוחד הראשון של פרוסיה למושבו הראשון.

שנה לאחר מכן מתחולל באירופה "אביב העמים". ב-18 במארס 1848, פורצת מהפיכה גם בברלין. אבל כעבור כחודשיים, ב-22 במאי, מפזר הצבא את האסיפה הלאומית.

השנים 1861 – 1888 הן שנות מלכותו של וילהלם ה-1. בראשית מלכותו הוא ממנה את אוטו פון ביסמרק לראש הממשלה, ומאחד בכוח את צפון גרמניה. ברלין הופכת ב-1866 לבירת הממלכה הפרוסית המורחבת.

ב-1870 פולשת פרוסיה לצרפת ומביסה אותה. ב-1871 מכריז על עצמו וילהלם ה-1 בארמון ורסיי לקיסר גרמניה (קייזר, בגרמנית). ברלין, שבה מתגוררים כעת 823 אלף נפש, הופכת לבירת הקיסרות, המכונה "הרייך השני". ביסמרק מתמנה לקנצלר. ב-1872 מתקיימת בברלין ועידת שלושת הקיסרים: פרנץ יוזף ה-1 מאוסטריה, אלכסנדר ה-2 מרוסיה והמארח, וילהלם ה-1.

ב-1879 נפתחת ברובע מואביט שבברלין תערוכה תעשייתית. התעשיין ורנר פון סימנס מציג בה את הרכבת החשמלית הראשונה בעולם. ב- 1881 מתחילה לפעול בברלין מרכזת הטלפונים הראשונה. היא מחוברת ל- 45 מנויים. 

ב-1888 מת הקייזר הראשון. בנו, פרידריך ה-3, מספיק למלוך 99 יום בלבד, ומת אף הוא, מסרטן הגרון. הקייזר השלישי (והאחרון) הוא וילהלם ה-2, בנו של פרידריך ה-3. וילהלם ה-2, המתקנא בהתפשטות הקולוניאלית של המעצמות האחרות, וביחוד אנגליה, שואף להשיג גם לגרמנים "מקום תחת השמש", אבל מתברר לו שיריבותיה של גרמניה השתלטו  על כל הנתחים השמנים של אפריקה ואסיה והשאריות שנותרו הן רק "צל".  אף על פי כן הוא בונה צבא וצי אדירים, וב-1890 הוא מפטר את הקנצלר ביסמרק, הדוגל בשיתוף פעולה אירופי.  ב-1894 מושבע הפרלמנט הקיסרי, הרייכסטאג. ב- 1900 מתגוררים בברלין 1.9 מיליון תושבים.

ב-1902 נחנכת המסילה הראשונה של הרכבת העירונית, העילית והתחתית, מגשר ורשה (Warschauer Bruecke) עד גן החיות. ב-1905 מתחילים לפעול האוטובוסים העירוניים הראשונים. ב-1912 מתחילים להציג את פסל נפרטיטי במוזיאון לתולדות מצרים בברלין.

בשנים 1914 – 1918 ניטשת מלחמת העולם ה-1. גרמניה מסתבכת במלחמה בגלל הברית שלה עם הקיסרות האוסטרו-הונגרית, ונוחלת תבוסה קשה.

מחלון בנין הרייכסטאג מכריז פיליפ שיידמן ב-9 בנובמבר על יסוד הקמת רפובליקה בגרמניה. קרל ליבקנכט, מנהיג תנועת השמאל הרדיקאלי "ספרטקוס", מכריז בו ביום מארמון העיר על הקמת רפובליקה של מועצות עממיות. ב-10 בנובמבר מתפטר הקייזר (הוא גולה להולנד, ומת שם בשנת 1941). תנועת "ספרטקוס" מכריזה על התקוממות. ב-15 בינואר 1919 נרצחים ליבקנכט ושותפתו להנהגה רוזה לוכסמבורג.

בשנת 1919 נבחר המנהיג הסוציאל-דמוקרטי פרידריך אברט לנשיא הראשון של רפובליקת ויימר. משנת 1923 הופכת ברלין למרכז התרבות, הכלכלה והחברה של גרמניה. ב-1924 מתקיימת בברלין תערוכת הרדיו והאלחוט הראשונה.

אבל תוצאות המלחמה נותנות את אותותיהן בכלכלת גרמניה. אינפלציה דוהרת ואבטלה מעיקה. ב-1929 פורץ המשבר הכלכלי העולמי, ומחמיר את מצבם של הגרמנים. בברלין כבר יש 600 אלף מובטלים. המפלגה הנאצית מנצלת את אווירת הייאוש וההתמרמרות עד תום.

ב-30 בינואר ב-1933 משלים הקנצלר החדש אדולף היטלר את תהליך ההשתלטות על גרמניה. ברלין הופכת לבירת הרייך השלישי. הנאצים חוגגים את האירוע בתהלוכת לפידים דרך שער ברנדנבורג. בליל 27 בפברואר אותה שנה מציתים פעילי המפלגה את בניין הרייכסטאג. באפריל מוכרז החרם הראשון על עסקים של יהודים. במאי – שריפת הספרים.  בברלין מושלכים ספריהם של מיטב הסופרים והוגי הדעות למדורה בככר האופרה, ליד האוניברסיטה.

ב-1936 מתקיימים המשחקים האולימפיים ה-11 בברלין. שליטי גרמניה מצליחים לרגע לנטוע בלב מדינות העולם תחושה כוזבת שהרוחות נרגעו. אבל ב-9 – 10 בנובמבר 1938 מתחולל "ליל הבדולח" ברחבי גרמניה ואוסטריה. הנאצים שורפים גם את בתי הכנסת של ברלין, ומחריבים את עסקי היהודים בעיר.

ב-1 בספטמבר 1939 פורצת מלחמת העולם ה-2. בברלין מתגוררים 4.3 מיליון תושבים. ב-25 באוגוסט 1940 מופצצת ברלין מהאוויר בראשונה. הגרמנים מתחילים לגרש את יהודי ברלין. ב-20 בינואר 1942: מתכנסים בפרבר ונזה שבברלין נציגים של גופי הממשל הגרמני כדי לתאם ביניהם את דרכי הביצוע של "הפתרון הסופי".

ב-1943 מכריז יוזף גבלס, שר התעמולה הנאצי, בארמון הספורט על "מלחמה טוטלית". ב-1 במארס אותה שנה: ההפצצה המסיבית הראשונה מהאוויר על ברלין. ב-21 במארס נכשל ניסיון להתנקש בחייו של היטלר בבנין המכונה "Zeughaus" בברלין (כיום: בניין המוזיאון לתולדות גרמניה).

השנתיים הבאות מסתיימות במפלה מוחצת של גרמניה. ב-30 באפריל 1945 שם היטלר קץ לחייו, בבונקר הפיקוד בברלין. ב-2 במאי נכנס הצבא האדום לברלין. ב-8 במאי חותמים מפקדי הצבא הגרמני על הסכם הכניעה. בסוף המלחמה נותרים בברלין 2.8 מיליון תושבים. מתוך 160 אלף היהודים שגרו בעיר לפני עליית היטלר לשלטון ב- 1933, שורדים כ-7000.

כשליש מהמבנים הרוסים. כ-75 אחוז ממרכז העיר נמחקו. כמות ההריסות שיש לפנות מוערכת ב-80 מיליון מטרים מעוקבים.

ביוני 1945 מוקמים בברלין, על פי החלטות ועידת יאלטה, ארבעה אזורי כיבוש נפרדים (כמו בשאר חלקי גרמניה): סובייטי, אמריקני, בריטי וצרפתי. ב-13 באוגוסט מפרסמות מעצמות הכיבוש את החוקה הזמנית לברלין-רבתי ומקיימות בחירות כלליות. ברלין הופכת לעיר-מדינה. ב-1947 מכריזות המעצמות על פירוק המדינה הפרוסית.

ב-1948 מנהיגות שלוש מעצמות המערב רפורמה במטבע באזוריהן. הסובייטים מתנגדים, ומטילים ב-26 ביוני מצור על ברלין המערבית, מתוך כוונה לאלץ את צבאות המערב להסתלק מברלין. מעצמות המערב מגיבות בהטסת אספקה לאזורים הנצורים. הגשר האווירי גורם להסרת המצור ב-12 במאי 1949.

ב-7 באוקטובר אותה שנה נוסדת מדינה חדשה - הרפובליקה הדמוקרטית הגרמנית (DDR) - באזור הכיבוש הסובייטי. מזרח ברלין מוכרזת עיר הבירה. ב-40 השנים הבאות ישלוט בחלק הקומוניסטי של גרמניה משטר דיכוי, שיסתייע במשטרה חשאית אכזרית, ה"שטאזי" (ראשי תיבות של "ביטחון המדינה", בגרמנית). 

בשאר שטחי גרמניה מוקמת רפובליקה בנוסח המערב, המורכבת מפדרציה של מדינות - בדומה לארה"ב (Bundesrepublik Deutschlands). גם ברלין מקבלת מעמד של מדינה. מוסדות השלטון של הרפובליקה החדשה עוברים לעיר בון.   

ב-1 באוקטובר 1950 נכנסת לתוקף חוקה חדשה למערב ברלין. ב-17 ביוני 1953 מדכאים שלטונות מזרח גרמניה ניסיון התקוממות.

ב-1958 מציב השליט הסובייטי ניקיטה כרושצ'וב אולטימטום חדש: יש לפרז את ברלין. הלחץ נכשל, וב-13 באוגוסט 1961 מתחילים שלטונות מזרח גרמניה להקים חומה המפרידה בין מערב ברלין למזרחה. אורכה - 155 קילומטר. מנהיגי מזרח גרמניה מכנים אותה: "חומת הגנה אנטי פשיסטית".

ב-16 באוגוסט: מפגינים יותר מחצי מיליון בני אדם מול בית העיריה ברובע שנברג נגד חלוקת העיר. החומה מנתקת כ-60 אלף מתושבי מזרח ברלין ממקומות העבודה שלהם במערב העיר.

ב-1963 מבקר נשיא ארה"ב ג'ון קנדי בברלין. הוא מכריז ממרפסת בית העירייה ברובע שנברג: "אני ברלינאי".

ב-17 בדצמבר אותה שנה נותנים שלטונות מזרח ברלין אישורי מעבר ראשונים לתושבי המערב. זו פעם ראשונה אחרי שנתיים יכולים שוב תושבי מערב ברלין לבקר אצל בני משפחתם במזרח.

ב-1971 חותמות ארבע המעצמות על הסכם המכיר בסטטוס קוו בברלין. ב-1987 חוגגת מערב ברלין 750 שנה לקיומה. ב-18 באוקטובר 1989 מחליף אגון קרנץ את אריך הונקר בתפקיד ראש המדינה והמפלגה במזרח גרמניה. ב-9 בנובמבר נאלץ השליט החדש להיכנע ללחץ האזרחים. הוא פותח את הגבול לתנועה חופשית. תוך שעות אחדות גם חומת ברלין נופלת.

ב-3 באוקטובר 1990 מתפרקת המדינה המזרח גרמנית, ושתי הגרמניות מתאחדות. ברלין הופכת שוב לבירת גרמניה. ב-2 בדצמבר מתקיימות זו פעם ראשונה בחירות משותפות לשני חלקי העיר. שתי המפלגות הגדולות, האיחוד הדמוקרטי-נוצרי (CDU) הסוציאל-דמוקרטים (SPD), מקימות ממשלת קואליציה.

ב-1993 מעתיק בית הנבחרים של ברלין מבניין העירייה הישן ברובע שנברג לבניין שאכסן בעבר את בית הנבחרים (לנדטאג) של פרוסיה באיזור ה-Mitte.

ביוני-ספטמבר 1994 מתפנים כוחות המעצמות הכבושות מברלין. ב-1996 דוחים התושבים במשאל עם הצעה למזג את ברלין עם מדינת ברנדנבורג המקיפה אותה. בסוף שנת 2000 מתבצעת רפורמה במבנה העיר. במקום 23 הרבעים שהיו קיימים עד אז, מופחת מספרם ל-12, באמצעות מיזוגים.

ב-1 בספטמבר 1999 חוזרים מוסדות השלטון של גרמניה – הממשלה והפרלמנט – לברלין.

 

הצעות מפורטות למסלולי טיולים ואתרים מעניינים בברלין, פוטסדאם, דרזדן ומקומות אחרים במזרח גרמניה, אפשר לקבל באתר www.myberlin.co.il
 
ניתן לפנות אלי, לטלפון 050-6861811  או בדוא"ל: mosherein@yahoo.co . שמי משה ריינפלד, מורה דרך ומדריך טיולים, בעיקר בירושלים וסביבתה, בעל רשיון מורה דרך של משרד התיירות (על שירותי ההדרכה שאני מספק בארץ - ראה אתר www.tourguide.area.co.il).