לטייל בברלין - עם משה ריינפלד, פוטסדאם

מידע מורחב יותר על ברלין, פוטסדאם, דרזדן ומקומות יפים אחרים במזרח גרמניה, שפע מסלולי טיולים, ועדכונים למטייל העצמאי, ניתן למצוא באתר נוסף שלי: www.myberlin.co.il

הארמון החדש בפארק סנסוסי (הקלק על התמונה להגדלה)

פוטסדאם (Potsdam)

אין להעלות על הדעת טיול בברלין בלא להקדיש יום אחד לעיר הסמוכה פוטסדאם. אף שפוטסדאם קרובה מאד לברלין, חצי שעה נסיעה לערך, היא שוכנת במדינה אחרת של גרמניה, הלא היא ברנדנבורג, ומשמשת בירתה. בפוטסדאם מתגוררים 143 אלף תושבים. היא ממוקמת על חוף הנהר האבל. לאורכה, תעלות ואגמים, והרבה יערות. במאות ה-17 – 20 הייתה פוטסדאם מעון הקיץ של מלכי פרוסיה וקיסרי גרמניה. במיוחד היא קשורה לפרידריך הגדול, מלך פרוסיה. ארמונותיו וגניו הם ממש אתר עלייה לרגל לתיירים מכל העולם, המבקשים לראות את מה שזכה לכינוי "ורסיי של הצפון". ארגון אונסק"ו הכריז ב-1990 על הארמונות והגנים הללו "אתר מורשת".

פוטסדאם ניזוקה קשה מן ההפצצות האוויריות של בעלות הברית במלחמת העולם השנייה. אדריכלי מזרח גרמניה הקומוניסטית המשיכו במלאכת ההרס, ופוצצו את שרידי הארמונות, את כנסיית Garnisonkirche ובתי פאר רבים, וסתמו את התעלה החוצה את העיר הפנימית בערבות פסולת.

אף על פי כן, נותרו בעיר שלושה פארקים גדולים על ארמונותיהם, והם משמשים כיום אטרקציה עיקרית.

איך מגיעים. הדרך הנוחה ביותר היא ברכבת העירונית (S-Bahn), בקו S-1, עד תחנת הרכבת פוטסדאם, ומשם בחשמלית או באוטובוס. יש לשים לב: התחבורה הציבורית בפוטסדאם פועלת באזור C של חברת BVG. לכן, יש לקנות כרטיסים נפרד. כרטיסים אלה יפים בתחומי ברלין רק לאזור B, שאין בו הרבה אטרקציות תיירותיות. מומלץ לרכוש כרטיס יומי לפוטסדאם, המאפשר תנועה חופשית בכל קווי התחבורה הציבורית בעיר במשך יום שלם. מחירו של כרטיס כזה הוא 5.60 אירו (נכון לאוקטובר 2006).

למטיילים נמרצים, מוצע לשכור אופניים בפוטסאם או להגיע באופניים שנשכרו בברלין . האופניים מאפשרים תנועה חופשית בתוך הגנים העצומים, בלא לכתת רגליים.

מידע: בלשכת התיירות ברחוב פרידריך אברט 5, פתוח בימים ב' – ו' בשעות 9 עד 20, בשבת בשעות 9 עד 18, ביום א' בשעות 10 עד 17.

פוטסדאם נזכרת בראשונה בסוף המאה ה-10 תחת השם פוצטופימי (Poztupimi). משנת 1307 היא עיר. המסחר התפתח בה רק באמצע ה-17 כאשר הנסיך הבוחר של פרוסיה-ברנדנבורג פרידריך וילהלם הפך אותה למעונו השני לצד ברלין והורה לבנות לו שם ארמון. בעת מלכותו של פרידריך וילהלם ה-1 ("מלך החיילים") בפרוסיה החלה העיר ללבוש צביון של עיר מינהל.

פרידריך ה-2 הגדול המשיך במפעל הבנייה. ארמון העיר הורחב, ואליו צורפו ארמון סנסוסי ו"הארמון החדש". במקביל, הרס פרידריך רבעים שלמים ובנה במקומם בנייני פאר בסגנון הבארוק. בתקופת שלטונו הייתה העיר למוקד משיכה לסופרים, פילוסופים ומוסיקאים.

ב-1838 החלה לפעול מסילת הברזל הראשונה בפרוסיה – בין פוטסדאם לברלין.

ב-21 במארס 1933, זמן קצר לאחר השתלטות הנאצים על השלטון בגרמניה, חתמו הנשיא הינדנבורג והקנצלר היטלר בפוטסדאם על הברית בין גרמניה הלאומית (שהינדנבורג היה הסמל שלה) לבין גרמניה הנאצית.

באפריל 1945, כשנה לפני סיום מלחמת העולם השניה, החריבו מפציצים בריטיים את מרכז העיר על מבני הפאר שלה בסגנונות הבארוק והניאו-קלציסיזם.

באוגוסט 1945 התכנסו בארמון ססיליינהוף שבפוטסדאם מנהיגי שלוש המעצמות המנצחות – טרומן, סטלין וצ'רצ'יל (ויורשו אטלי) – וחתמו על ההסכם שלפיו חולק שטחה של גרמניה לארבעה אזורי כיבוש – סובייטי, אמריקני, בריטי וצרפתי.

מאז איחודה של גרמניה מחדש החלה בפוטסדאם תנופת בינוי ושיקום תרבותי, כלכלי ופוליטי, הנשענת בעיר על קירבתה היתרה של העיר לברלין הבירה.

הפארק משתרע על שטח של 2900 דונם. זהו מקבץ הארמונות והגנים החשוב ביותר בגרמניה. הקמתם החלה בימי פרידיריך הגדול במאה ה-18 ונמשכה בימי פרידריך וילהלם ה-4 באמצע המאה ה-19. החלק העתיק ביותר הוא ארמון סנסוסי, שהיה מעון הקיץ של פרידריך הגדול. את הפארק בצורתו הנוכחית תכנן אדריכל הגנים הגרמני פטר יוזף לנה (Lenne`) בימיו של פרידריך ה-4.

הגעה: מתחנת הרכבת פוטסדאם באוטובוס קו 695 או בחשמלית בקווים 96 או 98. אל מתחם הפארק נכנסים מהכניסה הראשית, המזרחית, ברחוב שופנהאור (Schopenhauerstrasse ). הכניסה מעוצבת בסגנון רוקוקו. תכנן אותה הנס גיאורג פון קנובלסדורף בימי פרידריך הגדול. אדריכל זה הוא שהחדיר את הרוקוקו לפוטסדאם.

הסיור בפארק סנסוסי (בלי תשלום) כרוך בהליכה מרובה. אי אפשר להיכנס אליו במכונית. מי שזמנו בידו יכול לטייל בנחת בגנים המרהיבים וליהנות משפע הפסלים, הירק, המים וכמובן הארמונות. מי שממהר יכול להתרכז ב-2-3 מהמבנים. אסור כמובן להחמיץ את ארמון סנסוסי עצמו (כניסה בתשלום), העומד ליד השער (צריך לעמוד בתור לקופה). ליד הקופה אפשר לקבל עלון (בכל השפות, חוץ מעברית כמובן) ובו מפה מפורטת של הפארק ואתריו.

לכל אתר יש שעות הפתיחה נפרדות. שני הארמונות המרכזיים – סנסוסי והארמון החדש (Neues Palais) סגורים בימי ששי. בכל שאר ימי השבוע, שעות הפתיחה הן 9 – 17 מאפריל עד אוקטובר ו-9 – 16 מנובמבר עד מארס. הביקור אך ורק עם מדריך (יש הדרכה באנגלית). שעות הפתיחה של שאר האתרים בפארק הן השעות המקובלות באתרי התיירות של גרמניה: סגור בימי ב', ופתוח בשאר הימים ממאי עד אמצע אוקטובר מ-10 עד 17. אתר אינטרנט: www.spsg.de. (יש ללחוץ על הדגלון בשפה המתאימה: אנגלית, צרפתית איטלקית ועוד. מידע: בטלפון 03 31/969 41 90 .

ארמון סנסוסי (Sanssouci). פרידריך הגדול הורה בשנת 1744 לעקור את עצי הפרי מגן המטבח המלכותי של אביו, המלך פרידריך 1, ולשתול במקומם כרם ענבים. שנה לאחר מכן, התחיל אדריכל החצר פון קנובלסדורף בבניית ארמון בתוך הכרם. זהו מבנה חד-קומתי מוארך, בסגנון הרוקוקו. הוא תוכנן כדי להגשים את משאלתו של פרידריך: לחיות בלי דאגות (Sans souci בצרפתית), להגות את הגיגיו הפילוסופיים ולעסוק בתחביביו המוסיקליים. ליד האגף המזרחי של המבנה נמצא קברם של בעל הבית וכלבו האהוב, "וינדשפיל". פרידריך ציווה עוד בחייו לקבור אותו ואת כלבו בסן סוסי. אבל לאחר מותו קברו את המלך בקברי משפחתו, בית הוהנצולרן. רק ב-1991 הוחלט למלא את בקשתו האחרונה, ועצמותיו הועברו לארמון סן-סוסי.

צורתו החיצונית של הארמון פשוטה יחסית, אבל מבפנים רוהט וצויד ברוב פאר והדר. אגב, האורח הבולט ביותר בארמון היה הפילוסוף הצרפתי וולטייר שהתגורר בו שלוש שנים, מ-1750. במרכז הארמון מצוי אולם השיש הסגלגל (אובאלי). באגף המערבי מצויים חדרי האורחים, ובהם "חדר וולטייר". באגף המזרחי: חדרי המגורים של המלך, חדר הקונצרטים והספרייה הפרטית המפוארת.

את האגפים הצדדיים – אגף הנשים בקצה המערבי ואגף השירותים בקצה המזרחי בנה פרידריך וילהלם ה-4 בשנים 1841-2 (האדריכל: א. פרסיוס). מלך זה, נינו של פרידריך הגדול, עמד במרכזה של תקופת הבנייה הגדולה השנייה בפארק סנסוסי.

את הגנים המופלאים סביב הארמון פיתח פרידריך הגדול בהדרגה מתוך כוונה להאפיל על גני ארמון ורסיי.

גלריית התמונות (Bildergallerie). מבנה חד קומתי שנבנה בימי פרידריך הגדול כדי לאכלס את אוסף הציורים הפרטי. מוצגות בו יצירות היסטוריות של אמנים הולנדיים ואיטלקיים, ובהם רובנס, ואן-דייק, טינטורטו וקאראבאג'יו.

הלשכות החדשות (Neue Kammern). נמצאות כמה עשרות מטרים ממערב לארמון. תכנן אותן פון קנובלסדורף, אדריכלו של פרידריך הגדול. במקורן שימשו מבנים אלה כחממה לגידול תפוזים, אבל בשנים 1771 – 1774 עוצבו מחדש, על פי תכנון של האדריכל ג. אונגר, בתור מעון לאורחיו של המלך. מעל למבנה נראית טחנת הרוח ההיסטורית, שנבנתה רק בסוף המאה ה-18, והיא חיקוי של טחנות רוח הולנדיות. ניתן לבקר בתוך הטחנה. יש שם תערוכה על הטכניקה של הפעלת טחנות רוח (ביום שני – סגור. בשאר ימי השבוע פתוח מ-10 עד 18 בימי הקיץ ועד 16 בימי החורף).

חממת התפוזים (Orangerie). המבנה נבנה באמצע המאה ה-19 בסגנון ארמונות הרנסנס. הוא עומד בראש גבעה קטנה, שצריך לטפס עליה. כיום, הוא משמש ארכיון. אורכו של המבנה כ-300 מטר. לפני הכניסה הראשית עומדת אנדרטה לזכרו של המלך שבנה המבנה, פרידריך וילהלם ה-4. בקומת הקרקע ניצב פסל של פרדיריך הגדול. בתוך המבנה מוצגים העתקים של יצירות הצייר האיטלקי רפאל. מן המגדל ניתן להשקיף אל הנוף מרהיב העין של פארק סנסוסי כולו.

בית הדרקון (Drachenhaus ). מבנה עומד אף הוא על הגבעה של חממת התפוזים. מגיעים אליו מחממת התפוזים דרך שדרת עצים יפה. המבנה נועד להיות בית המגורים של הכורם המלכותי בחצרו של פרידריך הגדול. הוא נבנה בסגנון אדריכלי סיני. כיום יש בו בית קפה ומסעדה.

הבלבדרה (Belvedere). מבנה העומד בהמשך הגבעה של בית הדרקון, בראשה של פסגה גבוהה יותר המכונה הר קלאוס (קלאוסברג). זהו ביתן כפול המשקיף אל הטראסות שעליהן נטעו גנניו של פרידריך הגדול עצי פרי. המבנה נשרף בסוף מלחמת העולם השנייה, ושופץ.

הארמון החדש (Neues Palais ). לאחר מלחמת שבע השנים (1756 – 1763) בנה פרידריך הגדול את האחרון והמרשים בסדרת ארמונותיו, כדי להוכיח שפרוסיה עדיין חזקה. את הארמון תכננו האדריכלים בורינג וגונטארד. יש בו שלושה אגפים. אורכו של המתחם 240 מטר ומקשטים אותו 428 פסלים מאבן חול. יש בו 400 חדרי אירוח ומגורים ואפילו אולם תיאטרון. ב-60 מהחדרים ניתן לבקר. מוצגים בהם רהיטים עתיקים, כלי פורצלן מתוצרת מקומית ומיבוא, וציורים יקרי ערך, שברובם הועברו לכאן בשנת 1960 מארמון העיר, לאחר שהשלטונות הקומוניסטיים הרסו אותו. הארמון שוכן בקצה המערבי של הפארק, ומגיעים אליו דרך שבילים קסומים, מעוטרים בפסלים.

הקומונות (Communs). שני המבנים עומדים מאחורי הארמון החדש. יש בהם כיפות, טורי עמודים וגרמי מדרגות רחבים. בימי פרידריך הגדול שימשו מבנים אלה למינהלה ולמגורי המשרתים. כיום, יש בהם אוניברסיטה.

ארמון שרלוטנהוף (Scharlottenhof). הארמון נמצא בחלק הדרומי המרוחק של הפארק. הוא צנוע יחסית לארמונות האחרים. סגנונו ניאו-קלציסיסטי. בניית הארמון הושלמה ב-1829, והוא שימש למגוריו של פרידריך וילהלם ה-4 בעת שעדיין היה יורש העצר, עם אשתו אליזבת. מי שמוכרח לבקר גם בארמון זה יוכל לראות בתוכו, בין היתר, את חדרי העובדה והשינה של אלכסנדר פון הומבולדט, וכן יצירות של ציירים גרמניים מהמאה ה-19, ובהם קספר דוד פרידריך, קרל גוסטב קארוס וקרל בלכן.

המרחצאות הרומיים (Roemische Baeder). נמצאים בדרך אל ארמון שרלוטנהוף. הם נבנו בשנות ה-30 של המאה ה-19. תכנן אותם האמן הברלינאי הדגול שינקל בסגנון בתי אחוזה איטלקיים. כיום מוצגות בהם תערוכות מתחלפות.

בית התה הסיני (Chinesisches Teehaus). המבנה הוקם באמצע המאה ה-18 בסגנון רוקוקו. הוא מבטא את אופנת הימים ההם שחיקתה את סין. מוצגים בו אוספים מרהיבי עין של כלי פורצלן מסין, מיפאן ומגרמניה (מייסנר).

כנסיית השלום (Friedenskirche). זוהי בסיליקה בסגנון הניאו-קלציסיסטי. נבנתה באמצע המאה ה-19, על פי תכנון של האדריכל לודוויג פרסיוס. זהו אחרון המבנים הגדולים שהוקמו בפארק סנסוסי. החלק היפה ביותר שלה הוא האפסיס (גומחת הקיר), המעוטר בפסיפס מהמאה ה-12, שהובא מכנסיה באיטליה. מתחת למזבח טמונים ארונותיהם של פרידריך וילהלם ה-4, מלך פרוסיה ואשתו אליזבת. עצמותיהם של הקיסר פרידריך ה-3 ואשתו ויקטוריה, והמלך פרידריך וילהלם ה-1, שהיו אף הם קבורים שם, הועברו למאוזוליאום.

העיר העתיקה או העיר הפנימית (Innere Stadt). הגעה: קווי האוטובוס היוצאים צפונה מתחנת הרכבת פוטסדאם (ראה ארמון סנסוסי).

נקודת המוצא לסיור בחלק זה של פוטסדאם הוא: שער ברנדנבורג. שער זה, בסגנון הרוקוקו, נבנה ב-1770, כלומר 21 שנה לפני שער ברנדנבורג הברלינאי. משם הולכים לאורך רחוב ברנדנבורגר, רחוב העסקים הראשי של העיר, עם פניות לשני שערים נוספים Jaeger Tor שנבנה ב-1733 ו-Nauener Tor שנבנה ב-1765. בקצה המסלול מגיעים לכנסיית פטר ופאול, שנבנתה בסוף שנות ה-60 של המאה ה-19 ולרובע ההולנדי, שכונה יחידה במינה בגרמניה כולה שהוקמה ב-1740 ובה 128 בתים הולנדיים מעוטרים בגמלונים. גבולותיה של השכונה: הרחובות פרידריך-אברט-, גוטנברג-, הבל-, וקורפירסטנשטראסה. באמצעות בניית שכונה זו, רצה "מלך החיילים" וילהלם ה-1 לפתות בעלי מלאכה חיוניים מהולנד שבאו לסייע בבניית העיר, להמשיך להתגורר בה. אבל תכניתו לא התממשה, ורק 22 משפחות הולנדיות הסכימו להישאר. הישוב ההולנדי הפך במרוצת השנים למושבת אמנים.

השוק הישן (Alter Markt). במקום זה עמד בעבר ארמון העיר. הארמון נבנה עוד בשנת 1685 והורחב בידי קנובלסדורף, אדריכלו של פרידריך הגדול. אבל כאמור לא נותר מארמון זה זכר, חוץ ממבנה אחד ושורות עצי צפצפה המסמנות את גבולותיו. המבנה ששרד מהארמון מאכלס מאז 1981 את מוזיאון הקולנוע מרשטאל (פתוח כל יום מ-10 עד 18). מבנה זה נועד במקורו לשמש חממה לעצי תפוזים. פרידריך ה-1 הפך אותו לאורוות סוסים. מבנים יפים אחרים במתחם: כנסיית ניקולאי (ניקולאוס הקדוש), שהיא מבנה מהמאה ה-19 שתכנן האמן קרל פרידריך שינקל בסגנון ניאו-קלציסיסטי, ובית העירייה הישן, שנבנה באמצע המאה ה-18 בסגנון קלציסיסטי. המגדל של בית העירייה שימש עד 1875 בית סוהר עירוני. כמו כן עומד באתר בית קנובלסדורף, בניין מגורים מפואר עם קישוטי רוקוקו, שנבנה ב-1750. בית העירייה הישן ובית קנובלסדורף משמשים כיום מרכז תרבות.

בית מכונות הקיטור (Dampfmaschinenhaus). המבנה, בצורת מסגד, מצוי במפרץ של הנהר האבל. הוא הוקם ב-1842 כדי להפעיל את המזרקות של פארק סנסוסי.

הגן החדש. משתרע מצפון לעיר העתיקה, ליד הייליגן-זה (Heiligen-See, האגם הקדוש). זהו הפארק השני בגודלו בפוטסדאם. הוא הוקם בסוף המאה ה-18. בתוכו עומד ארמון השיש. הגעה: מתחנת הרכבת פוטסדאם באוטובוס בקו 692 או בחשמלית בקו 92.

ארמון השיש (Marmorpalais). זהו מבנה דו קומתי בסגנון קלציסיסטי, עשוי מלבנים אדומות ושיש אפור. הארמון נבנה בסוף המאה ה-18 ושיש מעון הקיץ של פרידריך וילהלם ה-2, מלך פרוסיה. בתקופת השלטון הקומוניסטי היה במבנה מוזיאון של הצבא. כיום מוצגת בו תערוכה על אודות מלך זה. ממרפסת הארמון ניתן לראות את הספריה הגותית של המלך. סגור בימי ב'. בשער הימים פתוח בקיץ מ-10 עד 17, ובחורף נסגר הארמון בימים שבת וראשון כבר בשעה 16.

ארמון ססיליינהוף (Cecilienhof Schloss). ארמון זה עומד בשוליים הצפוניים של הגן החדש. מגיעים אליו באוטובוס. הוא נבנה בתקופת מלחמת העולם הראשונה למען יורש העצר וילהלם. הוא התגורר שם שנה אחת, ונמלט להולנד ב-1918 עם התפטרות אביו, הקיסר וילהלם ה-2. אגב, אשתו ססיליה, שהארמון קרוי על שמה, וילדיהם, נשארו בגרמניה. בארמון התכנסה ביולי-אוגוסט 1945 ועידת פוטסדאם. היום זהו בית מלון. מי שאינו אורח המלון, צריך לשלם דמי כניסה אם הוא רוצה לראות את התערוכה המוצגת שם. לא מוכרחים לבקר בה, אבל טיול רומנטי בגן הארמון ועל חוף האגם הסמוך הם בהחלט חוויה. שעות הביקור: ימי שלישי עד ראשון מ-9 עד 17 בקיץ, ועד 16 בחורף. בימי ב' סגור.

המושבה הרוסית (Alexandrowska). נמצאת בצפון פוטסדאם. משתרעת בין רחוב פושקין (Puschkinallee), הרחובות אם-שראגן (Am Schragen) ונדליצר (Nedlitzer). הגעה: חשמלית בקו 92 מתחנת הרכבת פוטסדאם.

המושבה הרוסית היא קבוצה של 13 בתי דירות מקושטים בגילופי עץ נוסח רוסיה. בנה אותם המלך פרידריך וילהלם ה-3 ב-1827 למען 12 שבויים רוסיים שהפכו לזמרי מקהלה והחליטו לא לשוב למולדתם אלא להשתקע בפוטסדאם. הבית המרכזי הוענק לסוהר שלהם. לא כל הזמרים הורשו לעבור לבתים החדשים, שכן התנאי לכך היה: בריאות טובה ותעודת נישואין, רצוי עם אשה פרוסית. גם לאחר שמולאו תנאים אלה, לא הייתה למשפחה זכות בעלות על הבית עד שנולד לה יורש ממין זכר. כדי למנוע נסיונות של החלפת ילדים, נכח תמיד נציג השלטונות בעת הלידה. בשלטים של מספרי הבתים מפורטים אילנות היוחסין של דייריהם. עד היום מתגוררים שם כמה מצאצאיהם של הזמרים הרוסיים.

בית הקברות היהודי. נמצא מדרום למושבה הרוסית.

הר הקפלה (Kapellenberg ). נמצא מצפון למושבה הרוסית, ומזכיר בשמו את מקהלת השבויים. במקום עומדת הכנסייה הרוסית-אורתודוכסית אלכסנדר נייבסקי, שנבנתה שנתיים לאחר הקמת המושבה.

הר הטלגרף (Telegrafenberg) ומגדל איינשטיין. הר הטלגרף הוא גבעה שגובהה 94 מטר מעל פני הים. הוא ניצב מדרום לתחנת הרכבת של פוטסדאם. לאחר הקמת הרייך השני ב-1871 נבנו עליו כמה מבני מחקר ובהם מגדל שגובהו 16 מטר, בסגנון אקספרסיוניסטי. כיום המגדל משמש מצפה כוכבים וקרוי על שמו של אלברט איינשטיין.

פארק באבלסברג. זהו הפארק השלישי בגודלו בפוטסדאם. הוא נמצא ברובע באבלסברג, הגדול ברבעי פוטסדאם. רובע זה מפריד בין פוטסדאם לבין ברלין. בתוך הפארק יש שלושה מבנים מעניינים: אחד מהם הוא ארמון באבלסברג, שנבנה ב-1833 כדי שימש מען קיץ לנסיך וילהלם, לימים הקיסר וילהלם ה-1. את הארמון תכנן האמן שינקל, על פי גחמותיה של אשת יורש העצר, הנסיכה אליזבת, שהייתה אדריכלית חובבת. בהשראתה בנה שינקל בסגנון ניאו-גותי אנגלי. ב-1859 הורחב הארמון, והיה חביב במיוחד על וילהלם לאחר שהפך לקיסר. הוא הרבה להתגורר בו עד יום מותו ב-1888. הקנצלר אוטו פון ביסמרק התארח בארמון לעתים קרובות. כיום ניתן לבקר בכמה מהחדרים, ובכללם חדרי מגורים אחדים של הקיסר, הספריה ואולם הריקודים. זמני הביקור: אפריל – אוקטובר, בימים ג' עד א', בשעות 10 עד 17, אך ורק בליווי מדריך.

מבנים אחרים בפארק: הארמון הקטן, שנבנה שנים אחדות קודם לכן, ומגדל פלטואו (Flatowturm), שגובהו 46 מטר.

עיר הסרטים באבלסברג. רובע באבלסברג שימש אתר הסרטה לחלק נכבד סרטי הקולנוע הגרמני. ניתן לבקר באולפנים השונים, וכן במרכז התקשורת המודרני.

גשר גליניקר (Glienicker Bruecke). הגשר מחבר את פוטסדאם עם ברלין. הוא נבנה בשנת 1905, והתפרסם בימי המלחמה הקרה משום שחילופי המרגלים בין המזרח למערב התבצעו בו. ליד הגשר, בתחום ברלין, עומד ארמון גליניקה, שנבנה ב-1826 על פי תכנון של האמן הנודע שינקל.

ניתן לפנות אלי, לטלפון 050-6861811 או בדוא"ל: mosherein@yahoo.co . שמי משה ריינפלד, מורה דרך ומדריך טיולים, בעיקר בירושלים וסביבתה, בעל רשיון מורה דרך של משרד התיירות (על שירותי ההדרכה שאני מספק בארץ - ראה אתר www.tourguide.area.co.il).