, הצעות חוק בתזונה

א. מס ישיר בגובה של 3 ₪ לקילו על קמח מעובד - לבן.

מס זה יחליש את הביקוש והצריכה לקמח הלבן ומוצריו. מנגד, תיפתח תנופת ביקוש והאצת תחרות ייצור למוצרים מקמח מחיטה מלאה. מאפיות ותעשיית מוצרי הקמח ישתמשו יותר בקמח מחיטה מלאה במוצריהם (ויתכן שבחלק מהמוצרים תשולב הכמות עם קמח לבן). פער המחירים בין הקמחים יצטמצם ויהפוך את הפרש המחירים בניהם. כמו כן, גם הביקוש המוגבר יאיץ את התחרות והמגוון בין מוצרי החיטה מלאה. כל מוצרי האפייה מקמח מלא ירדו, ובפרט מחירי הלחם מחיטה מלאה.

המוצרים הרבים ומגוון העשויים קמח לבן כיום, יכניסו לתקציב המדינה רווחים גדולים. ההכנסה תהווה מקור/קלף/הצדק נוסף להוספת סבסוד/פיקוח על מוצרים בריאים אחרים. האוכלוסייה שבעלת יכולת כלכלית גבוהה תמשיך לצרוך את המוצרים מחיטה מעובדת - שיעלו ביוקר - רוב מוצרים אלו בגדר מותרים ומזיקים לבריאות. על כן, יש לשייכם לקבוצה המזיקה לציבור ומיועדת לבעלי יכולת כלכלית אמידה (כדוגמת סיגריות, דלק). השכבה הנמוכה תמצא תחליפים זולים, כמובן ביניהם מוצרי החיטה המלאה, וכן מוצרים בריאות אחרים שמשרד הבריאות ינתב את שיווקם והפצתם התעשייתית מסחרית וזולה.

זאת בשל נזקיו הבריאותיים לציבור. הלקוחות שעדיין יהיו מעוניינים לרכושו ישלמו מחיר שוק מלא.

מנגד, תתבצע החלפה/הוספה של מוצרים לסל המוצרים שבפיקוח (פירוטם בסעיף ט').

ג. יישום מזורז של הצעת החוק של ח"כ אפי איתם, בהוראות (נוספות) אלו:

1) סבסוד/הוספת פיקוח מחיר מרבי על קמח מחיטה מלאה.

מחירו של הקמח המלא הינו הבסיס ומפתח להאצת תחרות מחירים ללחמים ומוצרי אפייה. כמו כן החוק יוביל לצריכתו בעיקר בשכבה החלשה המרבה בשימושו לאפייה ביתית.

2) הוספת סבסוד/פיקוח מחיר מרבי על כיכר לחם ופיתות מחיטה מלאה.

מאחר ואלו המוצרים שבצריכה עיקרית אצל השכבה החלשה. השימוש בפיתה נוח להכנת כריכים ואהוב בקרב ילדים. כמו כן, הוא יחליף את הפיתה הלבנה במאכל הזול והלאומי - הפלאפל. ההחלטה באם יוטל סבסוד/פיקוח תלויה באופן היישום של הצעות קודמות לצד השפעות מחירי השוק.

1) רוב ייצור הלחמים והפיתות יהיה עשוי מחיטה מלאה.

2) רוב ייצור מוצרי המאפה יהיה עשוי מחיטה מלאה (בהרכב יחסי מינמלי של 40% מכל מוצר).

3) הכנת ואפיית הלחם (גם אלו שלא בפיקוח) תתבצע בשיטות מסורתיות. (הוראות השיטות להכנה יקבעו כמפורט בסעיף הבא ).

סכום העידוד יהיה לפי תפוקה פרוגרסיבית הפוכה. זאת כדי לעודד פתיחת מאפיות קטנות, מקומיות ואיכותיות.

ה. הוראות על שימוש במרכיבים מוגדרים בלבד לייצור לחם שבפיקוח/סבסוד.

כמו כן, ההוראות יחולו על כמותם היחסית, אופן ההכנה, זמן האפייה וכו'.

בנוסף, אימוץ תקנים (בהתאמה) מהוראות מסמכי ה-FDA לתזונה, להלן טיוטה לדוגמא:

"חיטה מלאה" תכלול דגנים המורכבים מגרגרים טחונים, מפוררים וכתושים של הדגנים שהמרכיבים העיקריים שלהם - האנדוספרם (endosperm) העמילני (הנבג הפנימי, המרכיב את חלק הארי של הגרגיר), נבטים וסובין - הנמצאים באותו יחס כפי שהם קיימים בגרגרים השלמים. דגנים כאלו יכללו שיעורה, כוסמת, בורגול, תירס, דוחן, אורז, שיפון, שיבולת שועל, דורה וחיטה.

בשל המרכיבים הבסיסיים וההכנה המסורתית של הלחם המלא, טעמו יהיה גס יחסית ללחם הלבן העממי והפריך. אמנם, עצם נגישותו במחירו זול לכל דורש, יביא בעיקר את השכבות החלשות לקנייה כמוצר מזון לשובע. גם הטעם יבוא עם ההרגל, וכמובן שגשוג הבריאות.

גם הלחם הלבן יחויב להיות מועשר במספר מזינים: תיאמין, ריבופלאבין, ניאצין וברזל.

ו. תיקונים בתווית המזון ללחם (גם לחמים שלא בפיקוח).

ז. ועדה תקבע הוראות מדויקות לתווית במטרה לסווג לחמים שונים ביחס למרכיביהם.

· רישום קמח במרכיבים של מוצר יציין את סוג הקמח, דהיינו: לבן/כהה/מלא. אם בשילוב יצויין אחוזי כל סוג קמח. (גם בטחינה קיימת בעיה דומה, כאשר מציינים 100% שומשום אך אין זה עשוי שומשום מלא – הטעיית הציבור במסגרת החוק).

· כיום התקן בישראל מתיר לתת את הכינוי "קמח חיטה מלא" לקמח המכיל רק 90% ממרכיבי גרעין החיטה. כמו כן מתיר התקן להדביק את השם "לחם מלא" ללחם שבו 51% קמח מלא ו-49% קמח לבן. לכן, לפי הגדרת התקנים הישראליים, לחם שיוצר מקמח לבן שהוסיפו לו כמות לא גדולה של סובין, או קמח לבן שעירבבו לתוכו כמות דומה של קמח מלא, הוא "לחם מלא". דוד (פרידי) פרידמן[1] אומר ש "התופעה רווחת, אבל הצרכן, לצערי, לא יכול לדעת את זה. ברשימת המרכיבים לא מופיע קמח לבן, כי מותר וחוקי לרשום את זה כקמח מלא". כדי לשוות ללחמים כאלה מראה מלא, מאפיות ממותגים לחמים תחת הטיות שונות של מלים כמו "כפר" ו"טבע"; נצבע ב-E150 (קרמל), לתת כהה ומולסה; ומפזרים מעליו מעט דגנים קצוצים גס. כיום צרכנים רבים כבר לא יודעים להבחין בין לחם מלא אמיתי ללחם מלא "מחופש", כי ללחם הצבוע יש מראה "יותר מלא ממלא"".

· יש לקבוע שסדר הרישום במרכיבים יהיה לפי גודל הכמות היחסית במוצר.

ח. מס על סוכר לפי הסוכר שיש בו - ציון הכמות גרמים חובה במרכיבים

מס על מוצר לפי כמות הסוכר שיש בו. כמות הסוכר תצוין לכל האריזה וכן לפי 100 גרם. המטרה לעודד מכירת מוצרים ללא סוכר או עם כמות מעטה. מנגד, לא יהיה מס על הוספת מולסה למוצרים. יהיו מיסים גבוהים על ממתיקים אחרים, בעיקר המסוכנים לבריאות.

ט. מוצרים נוספים להוספה לחוק הפיקוח,[2] כגון (סדר חשיבות יורד):

v שעורה – בירה ללא תוספות כימכאליות. קואקר לגרנולה ( מומלץ לאכילה עם חלב הארץ).

v ריבת תאנים - 100% פרי ללא תוספות, תוצרת הארץ. ללא ריסוס.

v רימון – מיץ ללא תוספות, תוצרת הארץ. ללא ריסוס.

v דבש תמרים – סילאן ללא תוספות, תוצרת הארץ. ללא ריסוס (מומלץ להכנה בערבוב עם שומשום מלא טחון [טחינה גולמית] המפיק חלבה).

v טחינה גולמית משומשום מלא (כמצוין לעיל, יש לתקן את חוק המטעה: 100% שומשום -אינו שומשום מלא).

v ממרח חרובים - ללא סוכר. תחליף טבעי לממרח השוקולד הנפוץ והמזיק.

v רכז תפוחים/ פירות, טבעי - ללא תוספות כלל. מהווה תחליף טבעי למיצים ותרכיזים מתועשים.

v מולסה - תחליף לשימוש הנפוץ והמזיק של הסוכר המזוקק.

בתחום החלב יש לבצע רפורמה רחבה ותחרות יצרנים חופשית. הפיקוח יהיה על 2 מוצרים חמוצים – לבנה ויוגורט הזולים והפשוטים ביותר של כל חברה מובילה. מחיר המומלץ לפיקוחהינו 1 ₪ לגביע יוגורט ו- 2 ₪ ל-250 גרם לבנה.

v שקדים עם קליפתם. ערכם התזונתי גבוה מאוד, הקליפה שומרת את הפרי לזמן ארוך יותר. הקושי/עצלות להסיר את הקליפה יצמצם את סוג החברה לחברה חלשה בעיקר לצריכת המוצר.

הצפי, שבשל מחירם הנמוך של מוצרים אלו, הביקוש שלהם יעלה. ייצורם/יבואם המוגבר תייצב רמת מחירים נמוכים ואט אט החוק יוכל "לצאת מהמשחק" –להמנע מלהתערב במחירי השוק. לאורך התהליך ילווה פיקוח רווחיות והתערבות ממשלתית גמישה.

י. המוצרים הסופיים יהיו בהתאם להמלצות ועדה. בנוסף היא תחליט על:

1. שיטות שיווק להטמעת המוצרים בהרגלי הצריכה של החמישון התחתון.

2. בחירת המוצרים (ומוצרים נוספים) לפי זנים, מרכיבים, ערך תזונתי, אזורי פריסה ארצית, כמויות צריכה בפועל – יכולת הגדלת ייצור/יבוא וכו'.

"מנה חמה" של אורז מלא, קוסקוס מלא. הוצאת מים רותחים מהמכונה.

2. הקנייה מהמכונה תתאפשר הן במזומן, הן באמצעות כרטיס אשראי והן באמצעות כרטיס מגנטי ניטען. ראוי לבחון שכרטיס זה ישמש גם לתחבורה ציבורית. מטרתו היא שכך יהיה ניתן לתרום מוצרים וארוחות מהמכונה למשפחות ניזקקות.

3. על המכונה תירשם טבלת קלוריות של המוצרים וכן המלצות לפי גיל, משקל, מין, פעילות ספורטיבית וכו'.

יב. פרסום מוצרי הפיקוח הממשלתי בתוך אזורי המכירה:

1. חובת לימוד במסגרת ב"ס יסודי, בגרויות, קורס מתואר אקדמאי.

נימוסי אכילה, כמויות מומלצות של מרכיבי התזונה והשפעתם, המלצות וטיפים לקנייה והכנה, אזהרות מאכלים קשים לגוף, חישוב עלויות של ארוחה ביתית מומלצת לארוחה ולחודש שלם, סקירת ברכת אדמת ישראל.

1. חישוב מתמטי של כמות האוכל לשולחן. ברמת חסד ברמה הכלל חדרית, קבוצתית.

2. לקיחה של החלק היחסי במזון. במידה וכל הסועדים הגיעו לשולחן והשאירו מן מנתם, ניתן לקחת שוב תוספת, בכמות יחסית.

3. התחשבות של משקל הסועד וצורכו בקלוריות לפי הוצאתו (מפעילות בעיקר). במצב זה ניתן לקחת חלק גדול של מנה עיקרית שהיא ביחידות בגדלים שונים ולא ראוי לחתוך אותם שווה לכל הסועדים.

הִגִּיד לְךָ אָדָם, מַה-טּוֹב; וּמָה-יְהוָה דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ, כִּי אִם-עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד, וְהַצְנֵעַ לֶכֶת, עִם-אֱלֹהֶיךָ. מיכה ו'.

[1] הממונה מנהל מחקר ופיתוח בחברת טחנות הקמח "שטיבל".

[2] "כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם, כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם" ספר דברים, פרק ח', פסוק 3..