x
בניית אתרים בחינם
הפוך לדף הבית
הוסף למועדפים
שלח לחבר
 

   עמוד הבית    פרשת שבוע    פינת ההלכה    צור קשר    קישורים    פורום האתר
   חגים    סיפורי צדיקים    הורדות    צדיקי מרוקו
 
     חג פורים         
 
---

 בגתן או בגתנא?נס ההשגחה

בגתן ותרש שני  שומרי המלך שזממו להרוג את אחשורוש ,
לא הצליחו כי כידוע מרדכי סיפר למלך על ששמע על מזימתם,
ויכתב אחשורוש את מרדכי בספר הזכרונות,המדרש אומר שבנו
של המן היה זה שממונו על כתיבת ספר הזיכרונות ,אותו רשע לא
 רצה לכתוב את מרדכי כי חשש פן באחד מן הימים יזכר בו המלך
 ויטיב ליהודים ומה עשה?במקום לכתוב בגתן ותרש כתה בגתן או תרש
 הוא ידע שבעת שיפתח המלך את הספר ויראה את המעשה,יזכר שהרג
את שניהם שלמעשה היה צריך להרוג רק אחד או את בגתן או את תרש
ככתוב בספר,ואז הוא יחל להיצטער ולא יזכור גם ממילא את מרדכי,ובאמת
 כמסופר במדרש נדדה שנת המלך הקב"ה בהשגחתו העיר את אחשוורוש
 על ידי הכהות חזקות וכריחו לקום כשקם קרא לבן המן וימר לו הבה לי
ספר הזכרונות ותפתח אותו לפני,וכן עשה ויפתח ולתדהמתו  ראה שהעמוד
 הוא העמוד שמדבר אודות ההצלה של מרדכי מיד  סגר את הספר שאל
 אותו המלך מה את עושה אמרתי תפתח ויפתח שני והנה כבראשונה
 באותו דף וכן חזר עד שלא היתה לו ברירה ויביא את הספר למלך
מה עשה הקב"ה באותו זמן צוה למלאכו לרדת ולשנות את הכתוב
 בספר הזכרונות המלאך ירד וחצה את תיבת 'או' לשניים ובמקום בגתן
 או תרש ' יצא-בגתנא ותרש',מזה אנו רואים את השגחתו של הקב"ה
 בכל מילי דעלמא בכל פרט ופרט הקב"ה עוזר לאדם ואין לנו לדאוג כי ה'
 עמנו וכמו שעשה ניסים בימים ההם ישעה לנו בעבור נשמור חוקיו ונלך בתורתו.

המלכה ושתי או ושתי המלכה?

"ותמאן המלכה ושתי" [פרק א,יב]

כשאחשורוש שלח להביא את ושתי אמר "את ושתי המלכה"
ואילו אח"כ נאמר "ותמאן המלכה ושתי",הקשה הגאון מוילנא
זצ"ל מדוע פעם נאמר ושתי המלכה ופעם נאמר המלכה ושתי?
אלא אחשורוש רמז לה בזה שקודם היתה אישה פשוטה "ושתי "
 ואח"כ מלכה,א"כ שתבא אליו.אבל ושתי שלחה אליו שהיא היתתה
מלכה עוד לפני כן,שהרי ידוע שהיתה בת מלך  גדול לכן נאמר " ותמאן
המלכה ושתי"ולכן מובן שלאחר מכן נאמר ויאמר המלך לחכמים יודעי
העיתים וכו' כדת מה לעשות "במלכה ושתי" כיון שכאן התחרט ורצה
 להציל אותה חזר בו ואמר קודם המלכה ושתי".
"ויאמר המן למלך אחרשורוש ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים
  בכל מדינות מלכותך ודתיהם שונות מכל עם ואת דתי המלך אינם עושים
 כרצם עושים ולמלך אין שוה להניחם [פרק ג,ח]
פירש האור החיים רבי חיים בן עטר בספר ראשון לציון כל פסוק זה,חלקו
 דברי המן וחלקו רוח הקודש .המן אומר:ישנו עם,ורוה"ק אומרת אחד-
מיוחד מכל העמים.המן אומר:עם מפוזר ומפורד בין העמים.רוה"ק אומרת
:בכל מדינות מלכותיך שאינם יושבים מדברות אלא  מיישבים את מלכותך.
המן אומר ודתיהם,היינו שרצה להטיל פגם מום בדתם.רוח הקודש אומרת
שונות מכל עם-היינו שלומדים תורה.המן אומר ולמלך אין שוה-אין לו שום
הנאה מהם,ורוה"ק אומרת :להניחם,היינו טוב להניחם,כי זו גדולתו של המלך.

"וגם חרבונה זכור לטוב"

הרב עובדיה יוסף שליט"א שואל על פסוק זה ,מדוע חרבונה גם זכור לטוב?

אלא,פירוש אחד הוא כיון שזה היה באמת אליהו הנביא שנתגלה בדמות
חרבונה,לכן גם הוא זכור לטוב(חרבונה בגימטריא=271,תשבי בגמטריא=721
 אותו מספרים)
פירוש ב' הרי חרבונה אמר "גם העץ גבוה 50 אמה תתלו בו את המן,א"כ
"גם" של חרבונה זכור לטוב.

 

 

פיוט לפורים

פּוּרִים פּוּרִים פּוּרִים לָנוּ בָּרוּךְ אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ
יִתְרוֹמַם שֵׁם אֱלֹהֵינוּ הַנּוֹקֵם אֶת נִקְמָתֵנוּ
מֵעֲמָלֵק רֹאשׁ צָרֵינוּ כִּי בִּרְפִידִים נִלְחָם בָּנוּ [לָנוּ]
פּוּרִים פּוּרִים פּוּרִים לָנוּ...
וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתֵנוּ גּוֹלִים בְּאֶרֶץ אוֹיְבֵינוּ
לֹא עֲזָבָנוּ אֱלֹהֵינוּ לְהָפֵר בְּרִיתוֹ אִתָּנוּ
פּוּרִים פּוּרִים פּוּרִים לָנוּ...
סֵתֶר הָיְתָה לְרֹאשׁ אֵל מֶלֶךְ גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ
בִּימֵי הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ יְיָ הוּא מִשְׂגָּב לָנוּ
פּוּרִים פּוּרִים פּוּרִים לָנוּ...
פַּתְשֶׁגֶן הַנִּשְׁתְּוָן לְהַכְרִית אֶת עַם לֹא אַלְמָן
בַּעֲצַת הַצּוֹרֵר הָמָן אֲזַי חַיִּים בְּלָעוּנוּ
פּוּרִים פּוּרִים פּוּרִים לָנוּ...