במרוקו ישנה מערה הנקראת "מול נחש",שאף אדם אינו יכול להיכנס אליה ,וכל הנכנס היה מוצא עצמו בין המתים,ביום מן הימים הלך הרב אפרגן לאותה מערה וביקש מהשומר להיכנס ,השומר הסביר לרבי שלום שהינו מסכן את חייו בוודאות ואינו יוצא חי מאותה מערה באשר קבור שם צדיק גדול וקדוש אשר אינו נותן להיכנס אלא למובחר שבמובחרים, ניכנס בכל זאת ר' שלום למערה ולאחר שעה קלה יצא משם בריא ושלם ולא ניזוק כהוא זה מכניסתו למערה, אז הודיע הרב בשער בת רבים שהמערה פתוחה לכל המעוניין להיכנס ולספוג מקדושתו של הצדיק ,ובכך הכירו האנשים גדולתו ושמוהו לרבם הנערץ.  

מצוות גמילות חסדים הייתה בראש מעייניו ,בכל יום ויום היה מסובב על פתחי עניים והוא בעצמו מחלק להם אוכל מוכן ומבושל ,ואין הוא נרגע עד אשר ישבו לאכול,ובכל שבת על שולחנו היו מסביב כל הנזקקים יושבים ומתענגים במאכלי שבת.

חייו היו גדושי תורה בלילות היה עושה תיקוני כרת ולילות שלמים היה נשאר ער ולומד להצלחת עם ישראל ולישועות נשגבות.מורנו ורבנו הרב יגאל שריקי היה משמשו בקודש כמה וכמה שנים ויצק מים על ידי, ולמד התנהגותו בקודש.