|
תודה לך, מייקל
מייקל ג'קסון הלך לעולמו בגיל 50 , חודשיים בלבד לפני הקאמבק הגדול שלו .השמועות על לכתו מהעולם של המוזיקאי גרמו לאתרים הגדולים גוגל
וטוויטר לקריסה , מיליוני גולשים מיאנו להאמין שהחדשות מהימנות , אך משהתקבלה ההודעה הרישמית כולם עסקו ועוסקים רק במייקל ג'קסון.
בשנים האחרונות הוזכר מלך הפופ בפרשות הפדופיליה ,ההתאסלמות שינוי צבע העור ויחד עם זאת עדיין קטף פרסים כמעט בכל אירוע הקשור במוזיקה.
השנה בלט בחיסרונו בהשבעתו של אובמה כשאומנים גדולים כמו אריתה פרנקלין וסטיבי וונדר בלטו שם בעיקר , ובכן ג'קסון הוזמן להגיע ולהשתתף לצד
הזמרים אך סירב להגיע גם כאשר אובמה עצמו כמעט והתחנן שיופיע שם : הסירוב של מייקל נבע בשל מצבו הבריאותי שלא איפשר זאת .
16 במאי 1983 משודרת ברשת אנ בי סי תוכנית מיוחדת 25 שנים למוטאון בין האומנים מרווין גיי ,סמוקי רובינסון , סטיבי וונדר, הסופרימס,חמישיית ג'קסון ... מייקל התנה את השתתפותו רק אם יורשה לו לשיר את אחד השירים החדשים שלו - זה היה בילי ג'ין :הכפפה , הכובע , הליכת הירח , הכריזמה , הקול , האנרגטיות , ההתלהבות , הטירוף הכל היה גלום בחמש הדקות ,שלאחריהן היה נהיר לכל שקרה משהו לעולם המוזיקה - המוזיקה השחורה חילחלה לא רק למיינסטרים אלא נסקה עד למקומות ששום מוזיקאי לא היה שם לפני ובוודאי שיתקשה להגיע אליהם אחריי . כמו השיר הנ"ל כמעט כל ציוץ של ג'קסון הגיע למקום הראשון במצעדים בכל העולם בהמשך אלבומו 'מותחן' יהיה לנמכר והמוצלח ביותר בהיסטוריה , רק לשם השוואה האלבום Thriller מכר יותר מ 110 מיליון עותקים במקום השני הרחק הרחק מאחור AC/DC עם 45 מיליון עותקים וכן הלאה .
.jpg) בעוד אם טי וי הצעירה דאז (החלה ב1981) שידרה רק סרטוני מוזיקה של אומנים לבנים בטענה שהמוזיקה השחורה אינה איכותית ומתבססת רק על קצב ,שנתיים אחריי הם היכו על טעותם - בשני לדצמבר 1983 שיחרר ג'קסון את הוידאו קליפ שישנה את כללי המשחק בתעשיית המוזיקה והבידור לנצח , הקליפ שנמכר ב 9 מיליון עותקים גם פתח דלתות לאפרו אמריקאים ומיקם אותם במקום הראוי למוזיקה השחורה בראש הסולם , באלבום המופת 'מותחן ' היה זה Beat It שהדגיש את החלק הרוקרי שבו מלבד הביצוע האלמותי הג'קט האדום וההוא עם הג'קט הלבן איך אפשר שלא להיזכר ולחוש התרוממות רוח מהסולו גיטרה של אדי ואן הלן בחלק האחרון של השיר , להתמוגג ממפגש הענקים בדואט The Girl Is Mine עם פול מאקרטני , לאהוב עם הביצוע הממעולה והמצמרר של 'האישה של חיי' :
And Baby Through The Years Even When We're Old And Gray I Will Love You More Each Day
'Cause You Will Always Be The Lady In My Life לאחר אלבומי פלטינה ושמונה פרסי גארמי הזמנה לבית הלבן על ידי רולאנד רייגן "הצלחתך היא הגשמת החלום האמריקאי" נאמר על ידי רייגן (שהיה לא פחות ולא יותר שנואם של לא מעט אפרו אמריקאים , בשל המדיניות הכלכלית שגרמה נזק אדיר לקהילה השחורה בעיקר בגטאות בארה"ב ) . בתוך כל הלו"ז הצפוף והאינטנסיבי מצא מייקל יחד ליונל ריצ'י סטיבי וונדר וקווינסי ג'ונס לכתוב ולהלחין את מה שמוגדר שבעיני רבים היצירה המשמעותית/הקדושה ביותר 'אנחנו העולם' - הוא אסף את טובי הזמרים לדורותיהם (מבוב דילן עד ריי צ'רלס...) למען מטרה נשגבת - דרך השיר יספר לעולם את אשר מתרחש באפריקה כולה וההכנסות מהשיר יועברו לתושבי היבשת : היחודיות מלבד זאת שענקי המוזיקאים התבצרו במקום אחד , הינה העובדה שאומן שחור בארה"ב הוא זה שיוזם ומסייע לבני גזעו (מה שלא התרחש קודם לכן ובוודאי לא בהיקף שכזה) , השיר מאופיין 'בקריאה והמענה' באופן המובהק ביותר והמזוהה ביותר עם הבלוז והמוזיקה האפריקאית בכלל , שנים לאחר מכן הוא ימשיך בכל אלבום להאיר/להעיר על התחלואות שבעולם - 'האיש שבמראה' מתוך האלבום BAD 'רפא את העולם' מתוך DANGEROUS 'שיר לכדור הארץ' מתוך HISTORY 'הילדים האבודים' מתוך Invincible -- והשיר 'מה אני עוד יכול להעניק' שכתב הלחין וביצע יחד עם 35 זמרים נוספים בינהם אשר , ביונסה ,סלין דיון ומאריה קארי: נכתב בעקבות אירועי ה11 בספטמבר בארה"ב ... ובכן למייקל הייתה מודעות חברתית גדולה מאוד ובל נשכח גם את ההירתמות לצידה של ידידתו אליזבת טיילור בנושא האיידס 'הלכת טרם זמנך' נכתב לזכר חברו הצעיר רייאן וויט שמת מהמחלה - הביצוע המפורסם ביותר היה בהשבעתו הראשונה של ביל קלינטון , ביצוע מרגש שגנב את ההצגה.
12 בספטמבר 1987 החל סיבוב ההופעות לקידום מכירת אלבומו BAD כשהוא שבר כמעט כל שיא אפשרי , מה שנשאר למייקל ג'קסון הוא להישאר בצמרת , אבל אף אחד לא היה מוכן למה שעומד להתחולל ב-16 החודשים הבאים : לידתה של הג'קסומניה : הופעות בחמש עשרה מדינות 4 יבשות קרוב ל-5 מיליון איש , רווחים אסטרונומים בסכום המשוער 150 מיליון דולר והכתרת סיבוב ההופעות (כן כן , גם זה) לגדול ביותר בהיסטוריה , כמעט בכל מקום שדרך האיש האהבה והערצה לאדם חצתה כל מה שידע העולם קודם לכן , "לא הייתה תופעה הערצה כזו מאז אלויס והביטלס" אמרה אחד מהמעריצות המבוגרות , לבטח נתוודעה מאוחר יותר שלמעשה האהבה שזכה לה ג'קו הייתה גדולה יותר משל הביטלס ואלויס יחדיו , המימד הנוסף החשוב הינו סוג המעריצים מעולם לא זכה אדם כל שהוא לאהבת קהל שכזו (בעיקר מלבנים) ובוודאי ובוודאי שאומן שחור לא התקרב למשהו דומה .
הרבה לפניי : בשנות השישים שהאפרו אמריקאים נאבקו על שיוויון זכויות חברת מוטאון היוותה מקור לסיפורי הצלחה , תמיד מזכירים את הסאונד של מוטאון כנשגב , מוטאון במשפט אחד היא התפר ביו סטיבי וונדר חמישיית ג'קסון לבויז טו מן או הכלאה בין שירי הגוספל לבין השירים החילוניים שבסוף דרכו יגיע עד להיפ הופ דרך הפאנק והדיסקו , באותה חברת תקליטים שחורה החלו אט אט להבליט גם את הריקוד במקביל לשירה כמקובל בתרבות האפריקאית הגוף והנפש חד הם
מה שלא היה מקובל בנצרות הלבנה בטענה שהגוף הינו כלי משחית - בין שתי התפישות הללו הצליח מייקל יחד עם אחיו לשלב
ולשווק באופן מדוד את דרכו לפיסגה בין ענקי המוזיקה שבחברת התקליטים ,בשיאו אף עלה מייקל בתרומתו ובחשיבותו למוטאון וככזה נטל את הבכורה מדיאנה רוס והסופרימס והוא רק בשנות העשרה המוקדמות לחייו , כאומן צעיר ביצע הצלע החשוב של חמשת הג'קסונים גירסאות כיסוי לשירים של סטיבי וונדר וסמוקי רובינסון , Who's Lovin' You שנכתב על ידי סמוקי רובינסון זכה לאין ספור ביצועים מלהקת הפיתויים בשנות השישים עד ללהקת הבנות אן ווג בשנות התישעים .
אד סליבן הזמין את חמישיית ג'קסון לתוכנית האירוח שלו , מייקל בכובע סגול בחזית ואחיו מאחריו - מייקל פותח ומספר לאחיו על מערכת יחסים עם 'ילדה אחת' ואז הוא פוצה את פיו ושר את Who's Lovin' You שמפתיע את העולם בעומק היכולות של ילד בן 11 לשיר ולשחק כמו גדול - הביצוע הזה ברבות השנים נהפך למזוהה עם מייקל אף על פי שאינו שלו .
השיר מבוצע על ידי כל צעיר אשר רוצה לזכות בתהילת עולם ע"ע כוכב נולד בפזורות בעולם.
לצד הקריירה המשפחתית הוא פותח קריירת סולו שתכיל 4 אלבומים : GOT TO BE THERE - BEN - MUSIC AND ME - FOREVER MICHEL
את הג'קסונים עד 1978 הוא מציב כאחת מלהקות הדיסקו הטובות ביותר , ומתחיל בקריירה עצמאית כאומן בוגר .
 המפגש עם קווינסי ג'ונס בעת צילומי הסרט 'הקוסם מארץ עוץ' הביא לשיתוף פעולה פורה בתקליט OFF THE WALL שיצא ב1979 :השילוב בין הכורואוגרפיה לבין מוזיקת הסול הפופ הדיסקו והדינמיקה הג'אזית בגוון קולו (I Can't Help It - She's out of My Life) יצרו את אלבום המופת שימכור 20 מיליון עותקים יזכה אותו בפרס גראמי ויכניס 4 להיטים ל 10 הגדולים גם הפעם היה לזמר הראשון שעשה זאת , הבולטים היו Don't stop till you get enough - Rock With You בהם לקח היבטים של מוזיקת הפופ והטמיע בהם אינטרפטציה של מוזיקה אפריקאית - בעיקר יש הרבה נשמה ואנרגטיות , בנוסף אנו עדים לשינוי במגמת התנועה שאת שיאה כאמור ביצע ג'קסון 4 שנים מאוחר יותר בחגיגות 25 שנה למוטאון .
שלושת אלבומיו האחרונים 'מסוכן' 'היסטוריה' ו'בילתי מנוצח' הם הצלחה חסרת תקדים עבור כל זמר באשר הוא : אבל כשמדובר במלך : התגובות היו פושרות לכאן ולכאן , איזה זמר ימכור קרוב ל 30 מיליון עותקים ואלבומו יחשב לעוד אלבום
כנראה רק באשר למייקל , ההופעות וגם האלבומים בראייה אובקטיבית היו מוצלחות לאין ערוך והופעותיו זכו לביקורת טובות
במהלך 1993 הופיע מלך הפופ בפארק הירקון ב 2 הופעות , המדינה דיברה ונשמה אז רק מייקל ג'קסון והוא מצידו סיפק את הסחורה לרבבות המעריצים שהגיעו למתחם הפארק - זו כמובן הייתה חוויה שאי אפשר לשכוח , טרם החלה ההופעה עוד בשעות הבוקר מאות המעריצים שהגיעו על מנת להתמקם קרוב לבמה - לפני פתיחת השערים החלו כל הנוכחים לרקוד לשיר ולקשט כרזות KING OF POP לסדר את תחפושת מייקל ג'קסון - הכוללת : כפפות , מעיל אדום , כובע , משקפיי שמש ...... מי שהיה ליד הבמה בוודאי זוכר איך היה קשה לנשום מהלחץ של המעריצים , כולם דוחפים , מזיעים , מתרגשים , קוססים ציפורניים ...
גם בני הקהילה הפגינו נוכחות מרשימה בהופעותיו בארץ הקודש , לא מעט ברחו/ביקשו אישור מהפנימיות ,מהבסיס , ממקום העבודה , מאז ומתמיד היווה ג'קסון מודל לחיקוי עבור הישראלים ממוצא אתיופי , תחילתו של הרומן היה איפה אי שם בתחילת שנות השמונים , מהרגע שלהיטיי האלבום 'מותחן' נוגנו ברדיו לא היה ולו בן קהילה צעיר אחד אז שלא זימזם BEAT IT BEAT IT * או אולי פידה פידה , צועדים לבית הספר בצהלה ומזמזמים את השיר BEAT IT פוסעים להם בשמחת חיים וברינה הם יודעים שגם היום בתוכנית של שוש עטרי 'חדש חדיש ומחודש' הוא יהיה שוב מקום ראשון , כולם התגאו בעובדה שמישהו שחור הוא האדם המפורסם בתבל ,מייקל נתן השראה לכל אחד מאיתנו במשך דור שלם הגם המשיכו והעריצו אותו בכל 30 שנות שהותנו בארץ ישראל .
תמיד היו אלו שיריי האלבום 'מותחן' שגרמו לרחבה להיות צפופה ולרקדי הברייקדאנס להבליט את כישרונם , אותו ריקוד ברייקדאנס ששאב מייקל מהגטאות של ניו יורק הגיעו עד הפיריפריות הדרומיות בישראל .
כאשר התבשרנו על הקרנת השיר BAD בימי הערוץ הראשון בשעה 20:00 בטלויזיה ובעולם כולם ציפו והכינו עצמם לרגע הנעלה הזה וכמו תמיד נשארו מופתעים ונלהבים , ג'קסון בהיר יותר למען האמת גם יפה יותר - בוידאו קליפ שצולם באנגליה ובו השתתף ווסלי סנייפ (האלמוני) ורקדניי ברייקדאנס מובילים , כמו הוידאו המבריק הזה המשיך מלך הפופ עם מסורת של השקעה ונתינת חשיבות לאומנות סרטוני המוזיקה וגם הצליח לא רע בכלל . במשך כל עשור שנות השמונים בעוד הרוק מבכה רדידות מוזיקלית היו אלו פרינס ליונל ריצ'י בילי אושן הבריטי , פייב סטאר (התגובה הבריטית של חמישיית ג'קסון) אריתרה פרנקלין , גם סטיבי וונדר (אף על פי שאלבומו קיבל תגובות צוננות מאוד) מדונה ,ג'ורג' מייקל, קול והכנופיה וטובים ורבים אחרים שהצליחו לגרום למוזיקה השחורה להישאר רלוונטית ואיכותית כאחד - מעל כולם היה זה שוב פעם מייקל ג'קסון שהחייה וניתב את המוזיקה ולמעשה הגדיר אותה מחדש והשפעותיו ניכרות עד היום - כל תרבות הפופ מורכבת היום מפלחי הגאונות של ג'קסון בניהם : ביונסה , אשר ,טימברלנד , אקון , פאף דדי , בריטני ספירס , כריס בראון ,בייבי פס, מדונה , ברנדי ורבים נוספים אומרים בפה מלא ובלי להתבלבל שההשראה שלהם הגיעה ממייקל ג'קסון .
ולמה אני כותב מבלי להתבלבל - כמעט כל מי שנשען על סטיבי וונדר ומחשיב אותו לגדול מכולם הוא בוודאי מתכוון גם למייקל ג'קסון , בקהילה השחורה קצת קשה להזכיר את מלך הפופ בגלל השינויים בצבע עורו , לכן תמיד כדאי להיצמד למקובל בעיני כולם סטיבי וונדר שגם לו יש לא מעט השפעה על המוזיקה השחורה .
1992 - באחד מימי ראשון בפנימייה בצפון הארץ מתגודדים כולם במועדון הקבוצתי , השעה 18:30 - הקליפ השני REMEMBER THE TIME מתוך האלבום 'מסוכן' ישודר בטלויזיה וכולנו נרגשים לקראת האירוע , קודם לכן העולם עדיין הופתע מהקליפ השערוריתי 'שחור או לבן' מלבד החדשנות והטכניקה בקליפ , זעמו לא מעט מעריצים וחובבי מוזיקה בשל העובדה שג'קסון נצפה מתנהג באלימות מנתץ בקבוקים ומיניות מיותרת - אחד הטענות הבולטות היו "למה מלך הפופ זקוק לפרובוקציה במעמדו הרם במוזיקה ,התנהגות כזו מתאימה לאומנים חדשים הרוצים תשומת לב'
חזרה לאותו יום ראשון והציפייה לקליפ החדש REMEMBER THE TIME - הדוגמנית אימן ואדי מרפי כמלך ומלכת מצריים בעת העתיקה כששחקן הכדורסל האגדי מג'יק גונסון בתפקיד עוזר המלך הקליפ נראה מבטיח וכך היה - שוב פעם נחזה מייקל בשיא אונו כאשר הוא מבצע ,משחק ורוקד כמו שרק הוא יודע - ימים לאחר מכן בכתבה על מלך הפופ נכתב שהתפאורה נבנתה בדיוק לאותם תיאורי ארמונות מלכי המצרים הקדומים ... בסוף השבוע באותו יום שישי החלו תחרויות ריקודים על גג הביתן מי מאלו שחיקה את מייקל ומי מאלו שחיקה את אם סי האמר .... את HISTORY שמענו/שמעתי בעת שירותי הצבאי והוא עדיין פס הקול הבולט של כל המחלקה שבה שירתתי HISTORY הוא אלבום כפול שניסה גבולות אחרים: חידש שיר של הביטלס - דואט עם ג'נט ,ואיפשר לזמר/מפיק אר קלי להפיק לו את You Are Not Alone השיר המזוהה ביותר בימים אלו בשל הידיעה שג'קסון היה בודד מאוד בשנותיו האחרונות - שוב פעם הובלטה היכולת הוואקלית של ג'קסון להלך בין הטיפות בגבול הפופ לאר אנ בי ולהתאים את השיר לכולם , הטקסט בכלל נכתב על ידי אר קלי על אהבה ובדידות לזכר חברו הטוב שהלך לעולמו .
אומן האר אנ בי אר קלי כתב והפיק שיר נוסף גם באלבום האחרון של ג'קסון שיצא בשנת 2001 Invincible , הסאונד האלקטרוני מדיי של שנות ה 2000 ועידן ההיפ הופ הדגישו בפרונט את ההפקה ופלאי הטכנולוגיה (אפקטים - מעבדים דינמיים) ולא את האומן מה שהופך את המפיק/הטכנאי לדומיננטי באותו מידה כמו הזמר ולעיתים הרבה יותר , כך גם ג'קו נבלע בתוך CRY והדגש הוא על ההפקה בשיר הראשון מתוך אותו האלבום Unbreakable הינו מתכון מושלם לאלקטרוניקה ולהיטמעות בפלאיה ,אבל הפעם הוא היה מספיק חכם להביא שחקני חיזוק כדוגמת הראפר B.I.G (מסומפל כמובן) ואת ברנדי בקולות הרקע שילוב מרענן ואיתן שהזכיר לאומי האלקטרוניקה את חשיבות הקול האנושי וגם את הנשגבות שבו , ב don't walk away אנו עדים לביצוע מלהיב ונוגע המחזיר אותנו לתפארת מזמוריו הטובים עם נגיעות הרוק הקלאסיות והמשובחות כדוגמת
dirty diana ו Give Into Me , הלהיט הגדול ללא ספק הוא You Rock My World בו הוא חוזר למסורת הישנה והטובה של מיני סרט עם כוכבי ענק ככריס טאקר ומרלון ברנדו ומספק מקצב לחן ושירה כמו שרק מייקל יודע - בניגוד להבלטת ההפקה או גוון הקול בדוגמאות האחרונות כאן אנו עדים לשילוב מנצח בין השניים - מוזיקת מועדונים טהורה אם תרצו מקבילה
ל Smooth Criminal המעולה מאלבומו BAD או אפילו ל Blood On The Dance Floor . מכל מקום הרצועה האהובה עליי בדיסק
היא Whatever Happens עם הגיטריסט סנטנה - מנלכוני משהו אבל מתעלה לרמות שמזכירות לנו את הוירטואזיות והעומק
של מלך המוזיקה .
לי כמו לבני דורי באשר הם וברחבי הארץ הזו , אלו שהגיעו ממדינה רחוקה לארץ אבותם וחיפשו את ירושלים הזהובה , מצאו את הנשמה הרוח הגאווה בדמותו של אדם אחד שנתן השראה לרבים מאיתנו , אדם שהוכיח לעולם כולו שהכישרון התעוזה והאהבה הם מתכון מנצח למרות הכל , פילנטרופ ואוהב אדם שבמו ידיו יצר והוציא את העולם מאדישותו והזכיר להם שבאפריקה יש בני אדם שזקוקים לעזרה בעוד העולם שבע , מיצא את גבול קצה היכולת של אומן בידור ונהייה לאייקון תרבות , נרדף ובוזה על ידי התקשורת אך אלו לא יכלו אל מול עדת המעריצים שנשארה נאמנה תמיד , בכל מהלך בחיינו היה שם מייקל ג'קסון ושיריו אף ישארו לנצח , ג'קו הוא מעבר למלך הפופ - מייקל ג'קסון הוא התגלמות החלום האמריקאי ואומן הבידור הגדול בהיסטוריה - גדול יותר מכל אייקון תרבות הבידור מג'ימס דין צ'ארלי צ'אפלין אלויס פרסלי הפינק פלויד , לואי ארמסטרונג
ואף חשוב יותר מגאון הג'אז מיילס דויס מהסופר פרדריק דאגלס או טוני מוריסון ממייקל ג'ורדון וכן כן גם מברק אובמה - תרומתו לתרבות האמריקאית והשפעתו כמצויין לעיל הינה גדולה לאין ערוך , ובעיקר תרומתו לקהילה האפרו אמריקאית - מעולם לא יכלה הקהילה האפרו אמריקאית להתרומם אל על לעבר המחוזות בכל תחומי החיים לו סלל מלך המוזיקה את הדרך לכך .
.jpg) |