בניית אתרים בחינם
הפוך לדף הבית
הוסף למועדפים
שלח לחבר
 
 
 כל  הזכויות  לפליקס  אנגל 
פליקס אנגל  מגשר 
ייעוץ  והכוונה בנושאים  חברתיים
 
ללא תמורה !!!
 
צאט'  ולדיבור ישיר בסקייפ שם מנוי   angelfelix3     להוסיף אותי לרשימה שלכם !!! 
 
 
    הצעה לחוקה לישראל ?     מצע כל העם בהרחבה    הצעה לזכויות למבוגרים    הצעה לחינוך    כולנו משרתים צבא, או שרות לאומי
 
    דף כניסה
    להגדרה מי הוא יהודי ???
    מידע כללי על האתר
    כרטיס ביקור
    מידע והודעות ופרסום
    דוא"ל ומידע כללי
    יצירת קשר
    20 עצות להורים בחינוך ילדים
    משכנתאות עצות וטיפים ונדל"ן
    חנויות מפעל למותגים עודפים
    מידע ומודעין
    קהילה מנהיגות רווחה ועתונות
    אלימות,סמים,ותיקפה מינית ,
    בריאות ומידע רפואי
    הסטוריה כללית על מדינת ישראל
    אתרים ממשלתיים
    לימודים מדע/ומחקר
    מפות נוף וטבע ומיסטיקה
    מצלמות און ליין ו-T.V
    פורטל האהבה וקריוקי
    לאוהבי המוזיקה
    שירים בהודי בוידיו
    אוכל ומתוכונים
    מידע על דת וקברי צדיקים
    שנה טובה ראש השנה וכיפור
    חג הסוכות
    חג החנוכה
    חג פורים
    חג הפסח
    חג ל"ג בעומר וספירת העומר
    חג העצמאות
    חג השבועות
    נוסח טפסים לתלונה על המעסיק
    מהפך לתוספת יוקר לשכיר
    הקדמה -חברה וחוזק חברתי
 
 

חוקה מכוונת את השלטון בבקרה של אזרחי המדינה  חוקה היא המוסרות שלנו האזרחים על השלטון.

חוקה לישראל                                                     ‏י"ט/תשרי/תשס"ט

עדכני ליום   27/01/11
 
מוצעת   בזה

 

נוסח הצעה לחוקה

 

למדינת ישראל
 

 

סעיפי החוקה:

n      הקדמה והגדרות.

  

 

מדינת ישראל - קמה על יסוד ההבטחה שנתנה לעם ישראל עוד בשחר העמים בספר הספרים ומתוקף זכותנו ההיסטורית והכרת העמים כפי שמצוינת בהחלטת האומות המאוחדות במטרה לאפשר לעם היהודי מקום שווה זכויות כמו לכל שאר אומות העולם, לחיות בחירות בביטחון ובשלווה.

 

מתוך מגילת העצמאות:

בארץ-ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר   נכסי תרבות לאומיים וכלל-אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי.
לאחר שהוגלה העם היהודי מארצו בכוח הזרוע שמר לה אמונים בכל ארצות פזוריו, ולא חדל מתפילה ומתקווה לשוב לארצו ולחדש בתוכה את חירותו המדינית.
מתוך קשר היסטורי ומסורתי זה חתרו היהודים בכל דור  לשוב ולהיאחז במולדתם העתיקה; ובדורות האחרונים שבו לארצם בהמונים, וחלוצים, מעפילים ומגנים הפריחו נשמות, החיו שפתם העברית, בנו כפרים וערים, והקימו יישוב גדל והולך השליט על משקו ותרבותו, שוחר שלום ומגן על עצמו, מביא ברכת הקידמה לכל תושבי הארץ ונושא נפשו לעצמאות ממלכתית.

 

מדינת ישראל – הינה מדינתו של עם ישראל וכל מי שמוסכם שהינו יהודי. כל היושב בתוך מדינת ישראל הוא תושב קבע (אזרח) שווה זכויות וחובות כל עוד קיבל עליו את חוקת מדינת ישראל ומקיים את חוקיה במלואם.

 

מתוך מגילת העצמאות:

בדורות האחרונים התרחשה שיבה המונית של יהודים אל ארץ-ישראל, במסגרתה חלוצים, מעפילים ומגנים הפריחו נשמות, החיו את השפה העברית, בנו כפרים וערים, הקימו יישוב גדל והולך השליט על משקו ותרבותו, ולמעשה חידשו את הקיום היהודי החברתי, התרבותי והלאומי בארץ-ישראל. ההתיישבות היהודית המחודשת הביאה את ברכת הקידמה לכל תושבי הארץ, והינה שוחרת שלום. בניין הבית הלאומי היהודי בארץ-ישראל הינו עובדה קיימת, שאינה ניתנת לביטול.

 

מדינת ישראל – הינה חלק מארץ ישראל כולה ומוגדרת בתוך הגבולות כפי שיקבעו בהסכמי השלום עם כל המדינות השכנות.

 

מתוך מגילת העצמאות:

במלחמת העולם השנייה תרם היישוב העברי בארץ את מלוא חלקו למאבק האומות שוחרות השלום כנגד הנאצים, ובדם חייליו ובמאמצו המלחמתי הרוויח את הזכות לקחת חלק בייסודה של ברית האומות המאוחדות.

ולבסוף, ניצבת החלטת האו"ם שנתקבלה בכ"ט בנובמבר 1947 ומחייבת הקמת מדינה יהודית בארץ-ישראל. הכרה זו בזכות העם היהודי להקים את מדינתו, אינה ניתנת להפקעה. החלטת האו"ם אינה מקור הזכות אלא הכרה בזכות הקיימת ממילא.

 

מדינת ישראל – תאפשר לכל תושב קבע שאינו אזרח פיצוי כספי כפי שיקבע מעת לעת במידה וירצה להגר למולדתו.

 

מדינת ישראל – תאפשר ותקלוט בתוכה כל מי שהוא יהודי על פי ההלכה הפסוקה והינו תושב ו/או אזרח מדינה אחרת,  ובתנאי שיכיר את החוקה וישהה פה באופן קבוע לפחות שלוש שנים.

 

מתוך מגילת העצמאות:

בשנת תרנ"ז (1897) התכנס הקונגרס הציוני לקריאתו של בנימין זאב הרצל, והכריז על זכותו של העם היהודי לתקומה לאומית בארצו. קונגרס באזל נתן תוקף משפטי מודרני לזכות זו, וכן היווה הצהרת כוונות.

זכות זו הוכרה בהצהרת בלפור מתאריך 2 בנובמבר 1917, ואושרה במנדט מטעם חבר הלאומים, אשר נתן במיוחד תוקף בינלאומי לקשר ההיסטורי שבין העם היהודי לבין ארץ-ישראל ולזכות העם היהודי להקים מחדש את ביתו הלאומי.

השואה, בה נרצחו מיליונים מיהודי אירופה, הוכיחה מחדש בעליל את ההכרח בפתרון בעיית העם היהודי מחוסר המולדת והעצמאות על ידי חידוש המדינה היהודית בא"י. ההכרזה קובעת כי על מדינה זו להיות פתוחה בפני כל יהודי ולהעניק לעם היהודי מעמד של אומה שוות זכויות בתוך משפחת העמים.

מדינת ישראל – תקיים את כל הנדרש כדי שכל תושב בה יוכל לחיות בשלווה ובכבוד. כל תושב מדינת ישראל יהיה מוגן מכל פגיעה מבית ומחוץ.

 

מדינת ישראל – תקיים את מסמך ייסודה "מגילת העצמאות" שהוא חוזה היסוד בין העם למנהיגיו  ותעגן אותו בתוך החוקה של מדינת ישראל. מגילת העצמאות תהיה נספח ראשון לחוקה. לא תהה סתירה כל שהיא בין מגילת העצמאות לבין החוקה.

 

מתוך מגילת העצמאות:

ב-29 בנובמבר 1947 קיבלה עצרת האומות המאוחדות החלטה המחייבת הקמת מדינה יהודית בארץ-ישראל; העצרת תבעה מאת תושבי ארץ-ישראל לאחוז בעצמם בכל הצעדים הנדרשים מצדם הם לביצוע ההחלטה.  הכרזה זו  של האומות המאוחדות בזכות העם היהודי להקים את מדינתו  אינה ניתנת להפקעה.
זוהי זכותו הטבעית של העם היהודי להיות ככל עם ועם עומד ברשות עצמו במדינתו הריבונית.

 

מדינת ישראל – תנהג לגבי כל יושביה בשוויון מוחלט ללא כל הבדל שהוא. אין ולא יהיה בשום תנאי ובשום דרך יתרון של אדם אחד על פני אדם אחר.

לא תהה זכות יתר כל שהיא במדינת ישראל לאדם כל שהוא גם אם הוא נושא תפקיד כל שהוא, אלא על פי חוקה זו. במידה ותינתן באופן מוגבל זכות כזו היא תינתן כלפי התפקיד בלבד ולא לאדם עצמו. עם סיום התפקיד תפוג הזכות.

 

מתוך מגילת העצמאות:

מדינת ישראל תהא פתוחה לעלייה היהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתת על יסודות החירות, הצד והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון,  לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות;  ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות.

 

 

מדינת ישראל – תכיר כל אדם שהוא יהודי על פי ההסכמה שתהיה עם הנוגעים בדבר. ההחלטה בדבר ההגדרה של "מיהו יהודי" תעשה על ידי כינוס הגופים והאנשים שלהם עניין בנושא ותכתב אמנה שתצורף לחוקה זו כנספח ותחייב את המדינה וכל גוף אחר לקבל את ההגדרה המוסכמת כדבר הלכה פסוקה.

 

חקיקה וחוקים

כל זכויות חקיקת החוקים תינתן למוסד החקיקה המוכר: הכנסת, וכל מוסד חקיקה כפי שיוכר על פי חוקה זו. כל שנוי יעשה בהצבעה ובהסכמה של לפחות 60% מהנציגים.

מטרת חוקה זו לקבוע את אחריות השלטון כלפי העם ולחייבו לנהוג כלפי האזרחים כמתחייב מחוקה זו  ולקבוע את הסייגים שמטיל העם על השלטון כך שתשמר הדמוקרטיה בכל מצב.

עד כה לא קוימה "מגילת העצמאות" כפי שהוגדרה והופר האימון בין העם למנהיגיו, על כן מוצעת חוקה זו לשם קביעת עקרונות השלטון בישראל ולהגדיר את מוסדות השלטון ומגבלותיהם.

 

מתוך מגילת העצמאות:

אנו קובעים שהחל מרגע סיום המנדט, הלילה, אור ליום שבת ו' אייר תש"ח, 15 במאי 1948, ועד להקמת השלטונות הנבחרים והסדירים של המדינה בהתאם לחוקה שתיקבע על-ידי האסיפה המכוננת הנבחרת לא יאוחר מ-1 באוקטובר 1948 - תפעל מועצת העם כמועצת מדינה זמנית, ומוסד הביצוע שלה, מנהלת העם, יהווה את הממשלה הזמנית של המדינה היהודית, אשר תיקרא בשם ישראל.  

 

סעיף 1 :  העיקרון השלטוני:

 

מדינת ישראל – הינה מדינה ריבונית, שוויונית, דמוקרטית, חברתית ונשיאותית, שבה שלוש רשויות – הרשות המחוקקת, הרשות המבצעת, הרשות השופטת. רשויות המדינה הינם נפרדות ועצמאיות. בראש כל רשות יעמוד ראש רשות נבחר.

בראש המדינה :

   יעמוד נשיא המדינה המתגורר באופן קבוע בבית הנשיא בירושלים הבירה. הנשיא יבחר אחת ל - שבע שנים על ידי הרשות המחוקקת בהצבעה של נציגי בתי המחוקקים וכל זאת ברוב של לפחות 75% מהנציגים ובהשתתפות של לפחות 90% מחברי המליאה.

 

בראש הרשות המחוקקת :

  יעמוד יושב ראש הכנסת שיהיה ממונה על כל גופי החקיקה. לכל גוף חקיקה יהיה יושב ראש משלו כאשר הסגן הראשון של היו"ר יהיה בעת הצורך גם ממלא מקומו. יו"ר הכנסת יהיה גם המשנה לנשיא המדינה וממלא מקומו. יו"ר הכנסת יבחר על ידי חברי הכנסת בלבד ברוב של לפחות 75% מהחברים בנוכחות של 90% מחברי המליאה בעת ההצבעה. יו"ר הכנסת יבחר בישיבתה הראשונה מיד לאחר סיומם המלא של הבחירות הכלליות.  בראש ישיבת הכנסת הראשונה, לאחר הבחירות, ישב נשיא המדינה וישביע את חברי הכנסת אמונים. (נוסח שבועת האמונים של חבר בית מחוקקים בנספח). לאחר מכן תוגש לנשיא רשימת המעמדים לתפקיד יו"ר הכנסת. לאחר בחירת יו"ר הכנסת, ישב היו"ר הנבחר, ליד נשיא המדינה. היו"ר הנבחר ינהל את ישיבת הכנסת הראשונה. יקבע תקנון לכנסת שיוסכם בהצבעת רוב ויגדיר את דרך פעולתה של הכנסת. יו"ר הכנסת וכל נציג נבחר אחר מתחייב ליושר אישי כאדם וכאזרח מעצם בחירתו.

 

בראש הרשות המבצעת:

    יעמוד ראש הממשלה שיהיה ראש הסיעה הראשונה שהצליח להקים קואליציה התומכת במנהיגותו. ראש הממשלה והוא בלבד מהרשות המבצעת יהיה גם חבר כנסת. לראש הממשלה לא תהיה הזכות להצביע בכנסת כמחוקק. ראש הממשלה יבחר לו סגן שיהיה גם מ"מ ראש הממשלה (ואינו חבר כנסת) שיצביע בכנסת רק במקרה של הצבעת תיקו בכל נושא הקשור במישרין לרשות המבצעת. כאשר ראש הממשלה נוכח במליאת הכנסת לא יוכל סגנו לשבת במליאה. כאשר סגן ראש הממשלה נוכח בכנסת הוא יהיה רשאי לשבת על מקומו של ראש הממשלה אבל לא להשתתף בהצבעה אלא באם נוצר תיקו כאמור.

ראש הממשלה יבחר את השרים המתאימים לדעתו לכהן בתפקידם ובתנאי שאין להם הרשעה פלילית בתקופה של 7 שנים קודם לבחירתם. כל תפקיד של שר יאושר על ידי מליאת הכנסת לפחות ברוב רגיל ובהשתתפות של לפחות 50% מחברי המליאה. לא יהיו יותר מ- 12 משרדי ממשלה ולכן לא יותר מ - 12 שרים ולא פחות. לא יהיו יותר מ- 12 סגני שרים ולא פחות.

 

בראש הרשות השופטת :

 יעמוד נשיא בית המשפט העליון שיהיה גם נשיא בית המשפט לענייני שלטון. נשיא בית המשפט העליון יבחר על ידי הועדה למנוי שופטים ובהצבעת הסכמה בכנסת ברוב של לפחות 60% מהחברים. כל מי שמילא תפקידים שיפוטיים לפחות במשך 7 השנים האחרונות ובתפקיד של נשיא בית משפט מחוזי או סגן נשיא או שופט בבית המשפט העליון והשתתף בהרכב בג"ץ לפחות 3 פעמים, יוכל להיחשב מועמד מתאים. תפקיד נשיא בית המשפט העליון הוא ל - 7 שנים בלבד ללא אפשרות הארכה.

 

שפת המדינה:

   שפת המדינה הראשית והרשמית היא העברית, כאשר תיקונים והתאמת השפה למציאות תעשה על ידי האקדמיה ללשון עברית. מאחר וישראל הינה מדינה קולטת עליה לכן שאר השפות הרשמיות  יקבעו בצו השעה מידיי תקופה ובהצבעת רוב רגילה באחד מבתי המחוקקים ובאישור הכנסת.

 

משאל עם:

משאל עם יתבצע על נושאים עקרוניים הנוגעים לכולנו. משאל עם יקרה גם בהחלטת בתי המחוקקים על פי החלטתם ברוב של 60%. ההחלטה בדבר נושא עקרוני הינה של בית המשפט לענייני שלטון עקב פניה של מספר עותרים הנדרש לנושא.

 

סמלי המדינה והמנון חגים ומועדים:

    חגי ומועדי ישראל יקבעו על פי נוהגי ההלכה היהודית. יום כיפורים יהיה יום שבתון כללי. מדינת  ישראל תכבד ותאפשר לכל קבוצת אמונה (דת) אחרת לחגוג את מועדיה בהתאם. לא יהיה כפל מועדים פרט כאמור ליום הכיפורים שיהיה יום שבתון כללי.

יקבע בחוק החגים והמועדים סדר החגים והמועדים לכל קבוצה דתית על פי מנהג הקבוצה.

    סמלי המדינה וההמנון יקבעו במשאל עם במידה ויהיה צורך או דרישה לשנוי. דרישה לשנוי יכולה לבוא בהצבעה ברוב של 80% מחברי אחד מבתי המחוקקים.

בשלב זה הסמלים וההמנון יישארו כפי שהם. (עם החלת החוקה יערך משאל עם בנושא).

 

שעון קיץ ושעון חורף

מדינת ישראל תנהיג שעון קיץ החל מ-א' לחודש ניסן ועד ל-א' לחודש טבת בכל שנה ושנה שעון הקיץ יהיה לפי גריניץ'' +1 ושעון החורף יהיה לפי גריניץ +2. 

 

סעיף 2 : תפקידי נשיא המדינה, תחום אחריותו ומגבלות התפקיד:

 

א.      בחירת נשיא:

  1. כל מי שהוא אזרח ישראלי לפחות 7 שנים ומלאו לו 25 שנה ולא יותר מ 75 שנה ומילא את כל חובותיו למדינה ואין לו הרשעה פלילית בעשר השנים שקדמו להצעתו לתפקיד ולא מילא תפקיד רשמי כשנה לפני כן, כפי שמוגדרות בחוקה זו, רשאי להיות מוצע לתפקיד הנשיא.

  2. בתוך עד 10 ימים מהיום שבו הודע על בחירת נשיא חדש יוכל כל אזרח ישראלי להגיש את הצעותיו למועמד לכל אחד מחברי הכנסת. כל חבר כנסת יוכל להציע מועמד  אחד ויחיד לבחירה בתוך 10 ימים נוספים מתוך הרשימה שבידו. על חבר הכנסת לנמק מדוע בחר במועמד מסוים. ראשי רשויות המדינה השונות לא יוכלו להציע מועמדים מטעמם.

  3. כל מועמד שמוצע לתפקיד הנשיא, כדי להיות מועמד, עליו לתת את הסכמתו בכתב בחתימת ידו על גבי טופס מועמד לנשיאות. על יו"ר הכנסת לאשר בחתימת ידו ובנוכחות המועמד אישית, את טופס המועמדות.

  4. יו"ר הכנסת יפרסם בפומבי את רשימת המועמדים לנשיאות ויאפשר זמן של חמישה ימים לכל אזרח ולכל מועמד לערער על רשימה זו. הדיון בערעור יעשה בפני בית המשפט לענייני שלטון מיד עם הגשתו.

  5. הערעור יעשה בהרכב של 7 דיינים, שלושה שופטים, שני שרים ושני חברי בתי המחוקקים. החלטת בית המשפט היא סופית ואין עליה זכות ערעור.

  6. הנשיא יבחר ל 7 שנות כהונה ויוכל להיבחר עד ל - 2 תקופות כהונה רצופות ולא יותר.

  7. הנשיא יבחר על ידי הרשות המחוקקת בלבד ברוב קולות בכל מוסדות החקיקה כפי שמוגדרות בחוקה זו. רוב קולות יחשב כאשר 75% מהחברים מצביעים בהצבעה חשאית בעד הבחירה של מועמד מסוים. במידה ולא יזכה אף אחד מהמעמדים ברוב כזה תיערך הצבעה חוזרת לכל מעמד שקבל לפחות 50% מהקולות בסבב הקודם, ובמידה ויזכה בתמיכת 75% מהחברים יבחר, בכל מקרה אחר, יוצעו מועמדים חדשים שלא נכללו ברשימה הקודמת עד לבחירת מועמד מתאים ברוב של 75% מכלל קולות החברים.

  8. בחירת נשיא חדש תעשה בתוך 90 יום מיום הודעת הנשיא הקודם לו על סיום תפקידו.

  9. במידה ויהיה צורך להציג מעמדים חדשים יוארך המועד עד לסך של 120 יום מהודעת על סיום כהונתו של הנשיא הקודם.

  10. במידה והנשיא נאלץ להתפטר ו/או חו"ח אינו יכול למלא את תפקידו מכל סיבה שהי, ימלא יו"ר הכנסת את תפקיד הנשיא באופן זמני עד למינוי הנשיא הבא.

  11. כאשר יו"ר הכנסת ממלא את תפקיד הנשיא, ימלא סגנו הראשון של יו"ר הכנסת את תפקידו תחתיו עד לבחירת נשיא חדש. סמכויות הנשיא הזמני זהות לסמכויות של נשיא נבחר.

  12. נבחר נשיא, תזומן מיד עם בחירת הנשיא ישיבת נציגי כל בתי המחוקקים בכנסת בירושלים לשם השבעתו של הנשיא הנבחר. טקס ההשבעה יעשה בנכחות אורחיו של הנשיא הנבחר.

  13. מרגע שקרא הנשיא הנבחר את כתב שבועתו לשמירת אמונים למדינה לאזרחיה ולמוסדותיה, יתחיל בתפקידו.

 

ב.      לנשיא לא תהיינה סמכויות ביצוע והוא יהיה דמות ייצוגית למדינה ולמוסדותיה. פרט לכך יינתנו  לנשיא הסמכויות הבאות:

 

1.      חתימה על חוקים – כל הצבעה על חוק כל שהוא שעבר בבתי המחוקקים, לשם החלתו, יחתום עליו הנשיא. עד לחתימת הנשיא והכנסת נוסח החוק לרשומות, החוק אינו בתוקף. סרב הנשיא לחתום יועבר החוק ברוב קולות ובהשתתפות של 75% מחברי בית המחוקקים.

2.      מנוי שופטים – יחתום הנשיא על כל מנוי של שופט לבית המשפט העליון, לבית דין גבוה לצדק ולבית המשפט לענייני שלטון. לא יחתום הנשיא, המנוי יבוטל.

3.      פרוטוקול הממשלה – יקבל הנשיא לידיו את פרוטוקול ישיבות הממשלה ויחתום עליהם. אי חתימת הנשיא על הפרוטוקול יחייב הצבעה של הכנסת כדי לאשר את הפרוטוקול. (יו"ר הכנסת יקבל עותק מהפרוטוקול, כל זאת לגבי החלטות לביצוע בלבד).

4.      חתימה על הסכמים – כל הסכם שנעשה עם אומה או מדינה אחרת יחייב את חתימת הנשיא על ההסכם והכנסת נוסח ההסכם לרשומות כדי לתת לו תוקף רשמי.

5.      אישור נציגי המדינה – יאשר הנשיא את נציגי ישראל (שגרירים קונסולים ושליחים רשמיים) לאומות העולם  כולל קריאת כתב האמנה באופן אישי של המועמד בפני הנשיא.

6.      כתבי האמנה – יקבל הנשיא את כתבי האמנה של נציגי אומות העולם (המדינות השונות) וארגונים בין לאומיים. ייתן לכל נציג בשפת מדינתו את עותק החוקה של ישראל.

7.      זכות החנינה – הנשיא בעזרת צוות יועצים ליד בית הנשיא יוכל להעניק חנינה לכל אסיר ובכל נושא ללא מעורבות של הפרקליטות ובית המשפט (פרט לבית המשפט לענייני שלטון). זכות זאת הינה אוטונומית ואין אחריה ערעור בהליכים רגילים. הנשיא יהיה רשאי לקבל את המלצת הגורמים השונים וכן חו"ד פרטיות (או לא לקבל) לעניין החנינה. על הנשיא לפרסם ברשומות את הנימוקים לקבלה או דחית הבקשה.

8.      ביקורת המדינה - הנשיא יהיה ממונה על גופי הביקורת במדינה ויקבל דיווח שוטף מכל גוף ביקורת ו/או ממבקר המדינה לגבי כל נושא שניבדק ותוצאות הבדיקה. הביקורת השלטונית על הרשויות בביקורת סיבובית תהיה בידי הנשיא כפוסק אחרון. כל ערעור על פסיקת הנשיא בנושא הביקורת יוכל להיעשות אך ורק בבית המשפט לענייני שלטון.

9.      ביקורת על גופי הביטחון - הנשיא יהיה אחראי על גופי הביקורת של הצבא וכל גופי הביקורת של מוסדות הביטחון האחרים ויוכל להגיש המלצות לגופי ביקורת אלה ולממשלה. ראש הממשלה וראשי מוסדות אלה יהיו אחראים לפעול על פי המלצות אלה  תוך נימוק ברור לגבי החלטתם לפעול כך או אחרת.

10. ביקורת על מנכלי המשרדים השונים – יקבל הנשיא דיווח שנתי של גופי הביקורת המוסדיים של המשרדים השונים ויתייחס אליהם במידת הצורך.  

11. חתימה על מנויים בכירים במוסדות השלטון:

א.      ממשלה – ראשי אגפים, מנכ"לים, נגיד בנק ישראל וכל תפקיד אחר כפי שיוגדר בחוק יסוד הממשלה.

ב.      בתי מחוקקים – מנהלי בתי מחוקקים, ממונה על משמר הכנסת.

ג.       משפט – מנהלי בתי משפט השונים, יועמ"ש, תובע כללי וכל תפקיד אחר כפי שיוגדר בחוק יסוד בתי המשפט. בנוסף על מנוי יו"ר ועדת חקירה רשמית.

ד.      חתימה על החלטת הועדה הציבורית ביחס לשכר חברי בתי מחוקקים, שופטים ובכירים.

ה.     שלטון מקומי ורשויות עירוניות – ממונה על המחוז, מנכלי עיריות וכן לפי חוק יסוד השלטון המקומי.

ו.        חברות ציבוריות מונופליות – מנוי מנכ"לים (תשתיות – חשמל, מים, גז, תקשורת וכל גוף אחר) כפי שיוגדר בחוק החברות הציבוריות המפוקחות.

באין חתימת הנשיא, המנוי אינו בתוקף ויבוטל לאלתר. על הנשיא, במידה ומאשר את המנוי לחתום על כתב המנוי בתוך 30 יום מאישורו על ידי הגורם המוסמך.

 

ג.       זכויות נושא תפקיד הנשיא:

 

1.      חסין בפני תביעה כל שהיא הקשורה במילוי תפקידו.

2.      אינו חייב בדיווח כל שהוא, לשום גורם, על כל נושא שהובא לידיעתו בתוקף תפקידו.

3.      רשאי להתפטר בכל עת, תוקף ההתפטרות היא בתוך 48 שעות מיום הגשת כתב ההתפטרות ליו"ר הכנסת.

4.      חסין בפני פיטורין, אלא בהצבעה של לפחות 75% מחברי הכנסת ובהשתתפות 90% מחבריה.

5.      זימן הנשיא על פי בקשתו דיון בכנסת מכל סיבה שהיא יתקיים הדיון בתוך 48 שעות מיום הגשת בקשת הנשיא. כל החלטה שתתקיים עקב דיון כזה, במידה ותתקבל תהיה תקפה.

 

סעיף 3 : הרשות המחוקקת:

הרשות המחוקקת היא בתי הנבחרים (הפרלמנט) המחולקים לבית העליון – הכנסת והבתים התחתונים, בית הוותיקים ובית הצעירים. ישיבות בתי המחוקקים השונים יתקיימו אחת לחודש לפחות ובהשתתפות של לפחות 80% מנציגי הנבחרים. כל חבר בית מחוקקים יקבל תשלום תמורת תפקידו.

            א. חבר כנסת יקבל עד כ - 90% משכרו של שר.

            ב. חבר בית הותיקים יקבל עד כ - 50% משכרו של שר.

            ג. חבר בית הצעירים יקבל עד כ – 15% משכרו של שר.

 

א. הכנסת

המוסד המחוקק הראשי (או הבית העליון) היא הכנסת הכוללת 120 נציגים שהם נבחרי הציבור, הנבחרים בבחירות ישירות וכלליות אחת ל 4 שנים על פי מפתח מפלגתי. מועמד לחבר כנסת יהיה אזרח ישראלי לפחות 7 שנים, מעל גיל 23 שנים ולא יותר מ- 67 שנה (ועד סיום תפקידו כחבר כנסת).  כל חבר כנסת נבחר  ימלא את תפקידו כחבר כנסת בלבד (מחוקק), לא יוכל חבר כנסת למלא כל תפקיד אחר פרט לחברותו בכנסת (פרט לראש הממשלה). אי קיום ההוראה כמוה כמעילה בתפקיד  שתביא לפיטורין מיידיים של חבר הכנסת מהכנסת ושלילת כל זכויותיו ולהעמדתו לדין. הרשעתו של חבר כנסת במעילה בתפקידו תחייב מאסר בפועל על פי קביעת בית המשפט. חברות בכנסת נושאת בחובה חובות וזכויות כאחד.

רק חבר כנסת שיבחר למלא את תפקיד ראש הממשלה יישא בשני התפקידים גם יחד. (ראש הממשלה יהיה חייב להיות קודם כל חבר כנסת).

ראש הממשלה לא יוכל להשתתף בהצבעות בכנסת. סגנו הנבחר של ראש הממשלה יחויב להצביע במקומו רק במקרים של תיקו בהצבעה בכנסת. (סגן ראש הממשלה לא יהיה חבר כנסת.)

 

ב. מוסדות מחוקקים נוספים (הבתים התחתונים)

 

יקבעו 2 בתי מחוקקים נוספים: בית הותיקים ובית הצעירים.

 

  1. בית הותיקים

בנוסף לכנסת יוקמו שני מוסדות מחוקקים נוספים אחד של 120 נציגים נבחרים מתושביה הוותיקים של המדינה, שיקרא "בית הותיקים". בחירת הנציגים של בית הותיקים תעשה לפי המפתח הבא: שלושה (או פחות) נציגים לכל עיר גדולה, שניים (או פחות) לעיר בינונית, ונציג אחד לכל ישוב אחר.

במוסד הותיקים יוכל לכהן כחבר כל מי שמלאו לו מעל 65 שנים ויותר, ולא היה חבר בכנסת או בממשלה או שופט או בכל תפקיד ציבורי אחר בחמש השנים שקדמו לכך. כל מי שמכהן בתפקיד נציג בבית הוותיקים יחלו עליו כל הסייגים החלים על חבר כנסת. בית הותיקים יוכל לשנות או לבטל חוק שיש בו טעם לפגם או פוגע בתושביה הותיקים של המדינה. בית הותיקים יוכל להציע חוקים בהצבעה של רוב בבית הותיקים ולהעבירו לכנסת להצבעה בקריאה אחרונה לאישור סופי. והיה והכנסת לא תומכת בהצעת החוק, יוכל בית הותיקים להעבירו ברוב מיוחס של 75% מהחברים ובהשתתפות של לפחות 90% מהחברים, ויחייב גם את הכנסת וכל מוסד ממלכתי אחר. כל מי שמכהן בבית הותיקים ישולם לו שכר בסיסי וכן תוספת בגין טלפון ונסיעות. אחת לשנתיים תהינה בחירות למחצית מנציגי בית הותיקים. על המדינה להסיע את נציגי בית הותיקים להשתתפות בהצבעות ודיונים בבית הוותיקים.

 

בחירת המועמדים:

בחירות לבית הותיקים יערכו אחת לשנתיים למחצית של  החברים כך שכל קבוצה נבחרת תכהן בתפקיד חבר בית הוותיקים לפחות 4 שנים. כל אזרח ישראלי הגר במדינה לפחות 5 שנים רצופות וחבר לפחות שנתיים בפרלמנט מקומי (שיוקם ליד כל מחוז) יוכל להיות מועמד לבית הותיקים.

 

  1. בית הצעירים

הבית המחוקק השני יהיה של אזרחים צעירים עד גיל 18, 240 במספרם שייצג את בתי הספר בארץ. מועמד לבית הצעירים יהיה מעל גיל של 13 שנים, ושנבחר קודם כל כנציג מועצת התלמידים הכללית בבית הספר בו הוא לומד לפחות שנה קודמת או בתחילת השנה הנוכחית. בית המחוקקים הצעירים יהיה בירושלים והנציגים הצעירים יוסעו אליו על חשבון המדינה אחת לחודש לפחות או לפי דרישת 10 נציגים, לצורך התכנסות. במידה ויוצע יוכלו הנציגים הצעירים להתכנס באחד מבתי הספר האחרים לפי החלטתם.

בחירת המועמדים:  

תיערך הצבעה כלל ארצית בתוך בתי הספר לבחירת המועמדים המתאימים מתוך אלה שנבחרו כנציגים במועצת התלמידים. לכל מועמד תינתן הזדמנות להציג את עצמו במשך 2 דקות בפני תלמידי בתי הספר השונים ביחד עם המעמדים האחרים. תקופת הבחירות לבית הצעירים תהיה אחת ל 4 שנים מיד לאחר חג הסוכות כאשר כל שנתיים יבחרו מחצית מחברי בית הצעירים.

נציג בית הצעירים יוכל להציע חוקים הנוגעים לדור הצעיר וכן לגבי החלטות ביצועיות של משרד החינוך. הצעת חוק של בית הצעירים תעבר לכנסת להצבעה סופית ולאישור. במידה והכנסת לא תאשר הצעת חוק זו או אחרת, יוכל בית הצעירים להעבירו ברוב של 75% מהחברים ובהשתתפות של לפחות 80% מהחברים. עברה הצעת החוק בבית הצעירים היא מחייבת את מוסדות המדינה.

ג. החלת החוק

הצבעה בבתי המחוקקים התחתונים הינה שוות ערך לקריאה ראשונה ושנייה בכנסת. והיה והכנסת לא תאשר הצעת חוק של אחד מהבתים התחתונים בקריאה שלישית יועבר החוק כאמור רק ברוב מיוחס בבתים התחתונים. לא תהה לכנסת הזכות לעכב הצבעה על הצעת חוק שהגיע מהבתים התחתונים וההצבעה תהיה בכל מקרה (גם בפגרה) תוך 72 שעות.

כל חוק שאושר באחד מהמוסדות המחוקקים יעבר לניסוח סופי בוועדה מתאימה במוסד המחוקק עצמו למניעת מצב של סתירה מול חוקים אחרים ולחתימה של הנשיא על אישור החוק. חוק לא יכנס לתקפו במידה והוא סותר את החוקה או הלכה פסוקה בנושא של "מיהו יהודי".

 

ד. חובות וזכויות המחוקקים:

על המחוקקים הנבחרים לכל אחד ממסדות החקיקה להישבע אמונים למדינה ולהתחייב למלא את תפקידם ביושר וללא משוא פנים. חריגה משבועה זו תגרור פיטורין מיידים ושלילת כל הזכויות הנובעות מהתפקיד. על המחוקקים לנהוג בצניעות ולכבד כל אזרח במלוא זכויותיו כפי שמוגדרות בחוקה ובחוק. המחוקקים בעת מלוי תפקידם לא יתבעו לדין, לא ימנע מהם לכנס או לצאת מכל מקום שיבחרו להגיע אליו ובתנאי שאין מניעה ביטחונית ובתוך מדינת ישראל בלבד. לא יגיע מחוקק למדינת אויב אלא אם כן קיבל אישור מפורש ובכתב מיו"ר הכנסת ובידיעת ראש הממשלה.

כל מחוקק רשאי לקבל תקציב אישי מינימאלי לצורך מלוי תפקידו והמחוקק ישתמש בתקציב זה לצורך מלוי תפקידו בלבד. על המחוקק לדווח מידי חודש ליו"ר המוסד אליו הוא קשור על פרוט ההוצאות.

 

ה. סמכויות המחוקקים:

1.      לקבוע ולהטיל מיסים על הציבור במידה ובהגיון כלכלי ומידתי, לבטל או לשנות תקנות וחוקים, צווים ופקודות. כל דיון הנוגע לרשות אחרת יעשה במתואם עם השר הממונה או ראש הרשות או נשיא בית המשפט האמור וירשם ברשומות.

2.      בתי המחוקקים יוכלו לזמן לישיבת הבית במתואם מראש לפחות בתוך 7 ימים: ראש הממשלה או סגנו, שר, סגן שר, ראש אגף, נשיא בית המשפט העליון או סגנו, נשיא בית המשפט הגבוה לצדק או סגנו, וראשי מוסדות הביטחון או נציג מוסמך מטעמם. ממלאי תפקידים אלה יהיו חייבים להופיע לפני חברי בית המחוקקים בתוך 7 ימים נוספים. אי הופעה כאמור תלווה בסנקציה מתאימה.

3.      על בתי המחוקקים לקבוע ועדות שונות לטיפול בכל נושא שעליה מופקדים בתי המחוקקים. הועדות השונות ותחום סמכותם יוגדרו בתקנון הבית ויהיו החוק של כל בית מחוקקים בפני עצמו.

4.      אסור לבתי המחוקקים לחוקק חוק המפקיע זכויות שאינו מוסרי. אסור לחוקק חוק המוחל בדיעבד (רטרואקטיבית). אסור לחוקק חוק שיש בו הפליה של קבוצה מסוימת על פי קבוצה אחרת.

5.      אסור למחוקקים לקבוע את התשלומים שהם מקבלים. שכר המחוקקים יקבע על ידי ועדה ציבורית בלתי תלויה שתמונה על ידי הנשיא אחת לשנתיים ושתדון בשכר הנבחרים וממלאי תפקידים בכירים. הועדה תכלול נציגים שונים מהמשק ובכל פעם נציגים חדשים. מספר חברי הועדה יהיה 12 חברים לא פחות ולא יותר. יקבע בחוק הוועדות המייעצות את צורת ודרך בחירת המועמדים.

 

ו. הגנה על נבחרים

כל מועמד לבחירה יערך לו ראיון אישי ע"י צוות מתאים,  כדי לוודא שאינו מאיים או מאוויים בכל דרך. כל איום על מועמד או נציג נבחר או כל אדם אחר, יגרום להטלת סנקציית מאסר על המאיים כפי שיקבע שופט בבית המשפט לענייני שלטון. מאחר ונושא של ביטחון נציגים נבחרים ומועמדים לבחירה הוא קריטי, הבקרה על תהליך זה תעוגן במסגרת צווים מתאימים בכל תחילתו של הליך בחירות. יש לקבוע זהירות יתר בעיקר בבית הצעירים.

סעיף 4 :הרשות המבצעת - הממשלה:

 

הרשות המבצעת מנהלת בפועל את המדינה ומשק המדינה ואחראית באופן ישיר בפני האזרחים ומדווחת לנציגיהם וכן מבוקרת על ידי רשות אחרת והנשיא.

 

הרשות המבצעת היא הממשלה:

  1. ראש הרשות המבצעת הוא ראש הממשלה. ראש הממשלה יתגורר בבית ראש הממשלה בירושלים.

  2. הממשלה וראש הממשלה השרים וסגניהם מכהנים מכוח האימון שקיבלה הממשלה מנבחרי הציבור (הרשות המחוקקת).

  3. מקום מושב הממשלה הוא בירושלים. ישיבות הממשלה יתקיימו בתוך חדר הממשלה או במליאת הכנסת.

  4. על פי החלטת ראש הממשלה ו/או אחד השרים ובאישור ראש הממשלה תוכל ישיבת הממשלה להתקיים בכל מקום בארץ.

  5. הממשלה תהיה אחראית בפני כל האזרחים על תחומים אלה:

א.      ביטחון המדינה – צבא, משטרה, השירותים החשאיים, שרותי האבטחה למיניהם, שרות בתי הסוהר וביטחון גבולות המדינה שרותי כבאות ושרותי חרום כולל טיפול ופנוי נפגעים וסיוע במקרה חרום.

ב.      כלכלה ואוצר המדינה – שרותי כלכלה ואוצר, בנק ישראל  וקשרי מסחר עם העולם.

ג.       שרותי פנים וחוץ – ניהול מרשם תושבים ומאגרי מיידע, הנפקת תעודה מזהה לכל אזרח, הנפקת דרכונים לאזרחים ישראלים ותושבי הקבע, ניהול תיירות נכנסת ותנועת אזרחים מהעולם לישראל וממנה וניהול מסודר של משאבי המדינה.

ד.      שרותי טיפוח האוכלוסייה וחינוך – שרותי חינוך, לימוד, תרבות וספורט. שרותי תמיכה באוכלוסייה חלשה ונזקקת וטיפוח מצוינות. הקמת ותקצוב מוסדות אקדמאיים ומכוני מחקר לקידום המדינה וערכה בעולם.

ה.     שרותיי קיום ומשאבים – אספקה מסודרת של משאבי הקיום והערך לאוכלוסיה מים, מזון, אנרגיה, תשתיות ותעסוקה.

ו.        שרותי פיתוח ואיכות חיים – פיתוח מדעי וקידום הידע והיתרון היחסי של המדינה וקידום איכות החיים של כל פרט באוכלוסיה.

ז.       כל שאר תפקודי הממשלה והשירותים שהיא מספקת יוגדר בחוק יסוד הממשלה ולפי ההסכם הקואליציוני בין המרכיבים את הממשלה.

 

  1. לצורך מילוי תפקידי הממשלה ימנה ראש הממשלה 12 שרים ו 12 סגני שרים למשרדים השונים ויאציל מסמכויותיו לשרים ולסגניהם לצורך מילוי תפקידם.  

  2. כל שר יהיה ממונה על תחום מסוים, לפי הסמכויות שהאציל לו ראש הממשלה. כל שר יהיה אחראי בפני נשיא המדינה, המוסדות המחוקקים וראש הממשלה על ביצועי משרדו ועל תוצאותיו.

  3. יעדי כל משרד ומשרד יכתבו במסמך רשמי פומבי ויוגשו לראש הממשלה לאישור. אישור תכניות השרים והמשרדים השונים יעשה במסגרת הצבעה בישיבת הממשלה בשלב הראשון. לאחר מכן תוגש תוכנית ניהול המדינה על ידי ראש הממשלה לבתי המחוקקים לאישור. והיה ולא אושררה תכנית הממשלה על ידי המחוקקים תשונה התכנית עד לאישורה הסופי. אם התכנית לא תאושר לאחר שלושה סיבובי תיקונים יראה הדבר כאיבוד האימון של המחוקקים בראש הממשלה והממשלה תפוזר. ראש הממשלה יגיש את מסמכי יעדים אלה לנשיא המדינה ולכל ראשי הרשויות האחרים לידיעה וביקורת.

  4. כל שר יהיה אחראי על תקציב משרדו ועליו להגיש לממשלה עד לסוף חודש אוקטובר בכל שנה קלנדארית את בקשותיו להקצבה כספית כדי לממש את יעדי משרדו.

  5. חרג שר או ראש הממשלה מתפקידו או נחקר בעניין פלילי כל שהו, יושהה השר או ראש הממשלה מתפקידו למשך 90 יום. בתקופת ההשעיה ימלא הסגן את תפקיד הממונה עליו. במידה וימצא השר או ראש הממשלה אשם, יפוטר לאלתר. באם מדובר בראש הממשלה אזי הממשלה כולה תאבד את אימון בתי המחוקקים. השר או ראש הממשלה במקרה כזה ישפטו ככל אזרח אחר. במידה ולא ימצא דבר בתוך 90 יום יסתיים הליך החקירה והשר או ראש הממשלה יוחזר לתפקידו. לא יהיה ניתן להשהות את השר או ראש הממשלה בגין אותה חקירה. בפרק זמן ההשעיה ימונה משנה לסגן שיתפקד רק בזמן ההשעיה.

  6. במידה וסגן שר או סגן ראש הממשלה יחרוג מתפקידו או ייחקר בעניין פלילי יושהה הסגן למשך 90 יום. ויחולו עליו כל הכללים כפי שפורטו בסעיף 10. השר הממנה או ראש הממשלה ימנו אדם אחר לפרק זמן של 90 יום כמשנה לסגן.

  7. אלה הם המשרדים השונים (סעיף זה ישונה לפי השתנות העיתים):

א.      משרד ראש הממשלה – ממונה ראש הממשלה.

ב.      משרד הכלכלה ואוצר –  ממונה שר האוצר.

ג.       משרד הביטחון וההגנה – ממונה שר הביטחון וההגנה (כולל ביטחון פנים ושרותי חרום למען האוכלוסייה).

ד.      משרד לקשרי חוץ – ממונה שר החוץ.

ה.     משרד לניהול פנים – ממונה שר הפנים (כולל שלטון מקומי, דתות, מעוטים ורווחה).

ו.        משרד לחינוך לימוד ותרבות – ממונה שר החינוך (כולל אגף לספורט).

ז.       משרד לניהול משאבים –   כולל בנוי ופיתוח, ממונה שר התמ"ת.

ח.     משרד לתיירות – ממונה שר התיירות (כולל אגף לעתיקות ומחקר היסטורי).

ט.     משרד למדע וסביבה –      ממונה שר המדע (כולל אגף לחדשנות ופטנטים).

י.        משרד משפטים –             ממונה שר המשפטים.

יא.    משרד לעבודה, חקלאות ופיתוח –  ממונה שר העבודה והחקלאות.

יב.    משרד לתחבורה ותקשורת  -  ממונה שר התחבורה והתקשורת.

 

  1. כל משרד יחולק לאגפים לפי תוכנית השר הממונה ולא יותר מ - 8 אגפים (פרט לאישור מיוחד של ראש הממשלה יתאפשרו עד 10 אגפים). בראש כל אגף יעמוד מנהל אגף המדווח ישירות לשר הממונה או לסגנו. כל מנהל אגף יגיש תקציב אגפי עבור אישור אצל השר. סגן השר יהיה אחראי לכך שכל אגף יעמוד ביעדים שנקבעו לו.

  2. סגן השר יהיה אחראי להקים גופי ביקורת עבור כל אגף במשרדו ויעביר אחת לרבעון את דוחות הביקורת לידי גוף הביקורת המרכזי ליד בית הנשיא.

  3. סגן השר יהיה אחראי על הקשרים עם המשרדים האחרים ועם בתי המחוקקים כדי לוודא שלא תהינה כפילויות ולהקטנת הצורך בבירוקרטיה מורכבת בבוא האזרח להשתמש בשרותי הממשלה.

  4. פרוט התפקידים והאגפים השונים יוגדר בחוק יסוד הממשלה לפי החלטת ראש הממשלה.

  5. לא יהיו אגפים דומים או בתפקוד דומה במשרדים שונים.

  6. השר הממונה יגיש דוחות ביצוע וניצול תקציב רבעוניים לממשלה ויציגם בישיבת הממשלה בפומבי. חלק חסוי במידה ויש כזה יוצג בפני ראש הממשלה וסגנו בלבד.

  7. כל שר וסגן שר ימנו אחראי לקשרי המשרד עם האזרחים והם יהיו אחראים באופן ישיר שכל מי שפונה למשרדם יענה בתוך 72 שעות מרגע קבלת הפניה. תשובה עניינית לפניה תהיה ביחס לפניה עצמה ותעשה במועד הקצר ביותר האפשרי. אזרח יהיה רשאי לפנות לבית המשפט לענייני שלטון ולדרוש את פטורי השר במידה ולא נענה כראוי או במועד. גם פניה לכל גוף ממשלתי אחר או ציבורי יחייב התייחסות דומה.  (תאובחן הצפת דרישות מכוונת).

  8. ראש ממשלה או שר יתקבל בכבוד הראוי בבתי המחוקקים או בכל מקום אליו הוא מבקש להגיע בתוקף תפקידו.

  9. אין השר או מי מטעמו רשאי לפגוע ברכושו הפרטי או להעליב אזרח כל שהוא ומכל סיבה שהיא. במידה וקרה אירוע כזה זכאי האזרח לפנות לבית המשפט שידון בכך בדחיפות ולתבוע את עלבונו ו/או נזק במידה והיה כזה.

  10. מועמדים לרשות המבצעת יבחרו מתוך מפתח מפלגתי כאשר כל אזרח ישראלי לפחות 7 שנים,  שגר במדינה לפחות 3 שנים ברציפות, ויש ברשותו לפחות תעודת גמר של תיכון ואין מאחוריו הרשאה פלילית לפחות ב 7 השנים האחרונות יוכל להיות מעמד לתפקיד של ראש הממשלה, שר או ראש אגף.

 

סעיף 5 : הרשות השופטת:

 

הרשות השופטת תפקידה לפרש את החוקה ו/או החוק ו/או הפקודה ו/או הצו ביחס למקרה הפרטי או העקרוני שדנים בו. אין לרשות השופטת מעמד בקביעת חוקים, חקיקת חוקים, שנוי חוק או אי הסכמה לגבי חוק כזה או אחר. על הרשות השופטת לקבוע האם יש חריגה מהוראות החוקה או החוק או הפקודה או הצו ולקבוע את מהות החריגה וחומרתה. העונש ייגזר הן ביחס למהות החריגה והן ביחס למקרה הפרטי עצמו. למערכת המשפט מעמד מחנך ומרתיע מפני חריגה כלשהי ממערכת החוקים שדרכה המדינה מתנהלת.

מתוקף דברים אלה אין אדם העומד מעל מערכת החוקים ואין נושא תפקיד העומד מעל מערכת החוקים. ההסדר החברתי כפי שהוא מופיע בחוקה, בחוקים בפקודות ובצווים הוא המוסכמה החברתית עליו מושתת החברה והמדינה.

החוקה מגדירה את תפקיד השופט ומעמדו כחשוב מאוד לחברה ועל כן נושא תפקיד השופט חייב להיות נקי מכל פניה, מאוזן בגישתו ולפעול ממקום של חמלה והבנת המגבלות האנושיות. מאחר ואנשים מעטים בחברה ניחנו בתכונות מעולות אילו על כן ראוי שבחירת אדם לתפקיד שופט עמו יעשה בקפידה רבה ומתן סמכויות רבות לנושא התפקיד. כל שופט יתקבל בכבוד הראוי (כולל התואר הפניה "כבודו") בכל מקום אליו ירצה להגיע. לא יפגע שופט בכבודו של אדם כל שהוא.

ביקורת על הרשות השופטת תעשה על ידי רשות אחרת והנשיא.

הרשות השופטת היא בתי המשפט:

  1. בראש המערכת יעמוד נשיא בית המשפט העליון שיכהן גם כנשיא בית המשפט לענייני שלטון.

  2. נשיא בית המשפט העליון יתגורר בירושלים בבית נשיא בית המשפט העליון.

  3. בית המשפט העליון יהיה בירושלים כך גם  בית המשפט לענייני שלטון ובית המשפט הגבוה לצדק.

  4. לבית המשפט העליון, לבית המשפט הגבוה לצדק ובית המשפט לענייני שלטון יהיה נציג מנהלי בכל בית משפט אחר בארץ לפחות בכל עיר בינונית כך שלכל אזרח תהיה נגישות לבתי משפט אלה.

  5. בית המשפט הגבוה לצדק יהיה אוטונומי ויהיה לו נשיא וסגן נשיא נפרד מבית המשפט העליון. הרכבי בית המשפט הגבוה לצדק יורכבו משופטי בית המשפט העליון, בית המשפט לענייני שלטון ובתי משפט מחוזיים ונשיאי בתי משפט השלום.

  6. תקופת הכהונה של נשיא בית המשפט העליון היא ל 7 שנים בלבד.

  7. יבחר לנשיא בית המשפט העליון סגן נשיא שיכהן כממלא מקום נשיא בית המשפט העליון ויהיה אחראי על ועדות הביקורת של בתי המשפט השונים.

  8. אלה הם בתי המשפט השונים:

א.      בית המשפט העליון - סוגיות עקרוניות הנוגעות למדינה ומערכת המשפט וערעורים.

ב.      בית דין גבוה לצדק – קובלנות עקרוניות של מוסדות ואזרחים למתן צו עשה/ אל תעשה וכן עניינים פליליים עקרוניים.

ג.       בית משפט לענייני שלטון – סוגיות הנוגעות לתפקודי מערכת השלטון וקישרי חוץ.

ד.      בתי משפט מחוזיים – דנים בכל סוגיה ובתחום הפלילי ונמצאים בכל עיר מחוז.

ה.     בתי משפט השלום – דנים בכל סוגיה ובתחום הפלילי ונמצאים גם בכל עיר בינונית.

ו.        בתי משפט לעניינים אישיים ומשפחה – דנים באזרח ובמשפחה.

ז.       בתי משפט לענייני תחבורה ותקשורת – סוגיות הקשורות לעבירות בתחבורה ותקשורת.

ח.     בתי משפט לתביעות קטנות – סוגיות שבין האזרחים או המוסדות שיסודו תביעה מוגבלת בסכום או בענישה או מתן סעד מיידי בהקשר לרשויות.

ט.     בתי משפט צבאיים – ענייני ביטחון וצבא. יפוקחו על ידי בית המשפט לענייני שלטון ובג"ץ.

י.        בתי דין משמעתיים – לסוגיות הקשורות בתפקוד אנשי המערכת ביניהם וכלפי האזרחים.

יא.    בתי משפט לתחום האמונה והדת – בכל הקשור לתחום הנוגע בדת ואמונה ובענייני נשואים וגירושין וטיפול במשפחה.

יב.    בית משפט לעבודה – בכל הקשור ליחסי עבודה ויחסי עובד – מעביד.

  1. לכל בית משפט יהיה נשיא בית המשפט שינהל את המערכת עליה ניתנה לו הסמכות ואת כל הקשור בניהול ענייני בית המשפט. פרוט הנדרש יהיה בחוק בתי המשפט.

  2. לכל נשיא יהיה סגן שימלא את מקום הנשיא בשעת הצורך וכן יהיה ממונה על עניין הביקורת של המערכת בראשה הנשיא עומד.

  3. שופטי בית המשפט העליון, בית דין גבוה לצדק, בתי משפט מחוזיים, בית המשפט לענייני שלטון, בית דין לעבודה ובית דין לתחבורה ותקשורת יבחרו על ידי הועדה למנוי שופטים. המועמדים יהיו שופטים מבתי משפט נמוכים יותר או מקבילים.

  4. שופטי בתי המשפט לשלום, בתי משפט לענייני משפחה ובתי המשפט לתביעות קטנות יבחרו על ידי האוכלוסייה בבחירות מקומיות למחוז השיפוט הקשור לאותו בית המשפט.

  5. שופטים לבתי המשפט האחרים יבחרו לפי צורך המערכת, בביקורת של בית המשפט לענייני שלטון.

  6. כל מועמד למשרת שיפוט ראוי שיהיה בעל תואר אקדמאי בתחום המשפט, ועסק בפועל בתחום עריכת דין לפחות כחמש שנים. כל מעמד חייב להיות נקי מכל קובלנה או תלונה לפחות עשר שנים קודם היבחרו למועמדות ומקובל על האוכלוסייה במקומותיו.

  7. כל מנוי של שופט יאושר או יבחר (על פי העניין)  על ידי ועדה לבחירת שופטים. כל מנוי של שופט בכיר במשרה ניהולית טעון אישור הכנסת ברוב של 60% מחברי הכנסת וכאשר במליאה נוכחים לפחות 80% מהחברים.

  8. כל משרת שיפוט היא לשבע שנים. כל מועמד יוכל להיבחר עד ל - 5 קדנציות למשרות שיפוט שונות ולא יותר משני קדנציות רציפות באותו תפקיד. מניין הקדנציות מתייחס גם למעבר בתפקידי שיפוט ובתי משפט שונים. רק נשיא בית המשפט העליון יכול להיבחר לקדנציה אחת בלבד.

  9. מעבר של שופט ממשרה שיפוטית למשרה ציבורית אחרת ידרוש ממנו תקופת צינון של לפחות חמש שנים.

  10. כל הממלא תפקיד של שופט בישראל לא יוכל לעסוק בשום תפקיד אחר או בשום משרה אחרת דין נושא משרה שיפוטית כדין חבר כנסת במידה וימצא שמעל בתפקידו.

  11. שופט שחרג מתפקידו כפי שמוגדר בחוקה או במערכת החוקים של בתי המשפט או חרג מסדרי הדין או נחשד בפעילות פלילית, יושהה ל 90 יום שבהם יבררו החשדות. אם ימצא שיש בהם דבר יפוטר השופט לאלתר וייתן את הדין ככל אזרח אחר. במידה ולא ימצא דבר יוחזר לתפקידו, ותפסק החקירה נגדו באותו עניין. כל חקירה נגד נושא משרה שיפוטית תדרוש אישור של ועדת חוקה של הכנסת ובידיעת נשיא בית המשפט העליון.

  12. שופט או הרכב שופטים ידון בתיק כלשהו מרגע ההתחלה ועד סיומו לא יותר משישה חודשים. אם התיק מסובך או לא ניתן לסיימו בזמן מסיבות שאינן תלויות בשופט, יעביר השופט דוח מצב לנשיא בית המשפט שבמסגרתו הוא פועל. לא העביר השופט דוח כאמור בזמן יפוטר לאלתר ממשרת השיפוט ויעמד לדין משמעתי.

  13. נשיא בית המשפט או סגנו חייבים למצוא את הדרך לסיים את התיק בהקדם האפשרי ויעבירו דוח מרוכז בגין תיקים מעוכבים לנשיא בית המשפט העליון ולועדת הביקורת על בתי המשפט.

  14. לא יתמנה יועץ משפטי לממשלה או נושא משרה במנגנון התביעה או יועץ משפטי אחר, למשרת שופט אלא רק עם עברו חמש שנים מיום פרישתו מתפקידו.

  15. יוכל כל אזרח לייצג את עצמו עד רמה של בתי משפט מחוזיים. בכל מקרה אחר יזדקק לשירותי עורך דין. בכל מקרה, פרט לבית משפט לתביעות קטנות ובתי משפט משמעתיים תעמיד המדינה עורך דין להגנת הנתבע. (הייצוג הציבורי יהיה שווה ערך כייצוג בתשלום.).

  16. עלות הפניה לבתי המשפט תתואם למצב הכלכלי הנתון כך שכל אזרח (ולא חשוב מה מצבו הכלכלי) יוכל לפנות ולהיעזר בשרות משפטי יעיל וטוב.

  17. לא יעמוד שופט מכהן בראש ועדת חקירה אלא אם כן ממהותה זו ועדה משפטית. יוכל לעמוד שופט בדימוס בראש ועדה רק לאחר 5 שנים מיום סיום תפקידו ובתנאי שגילו אינו עולה על 75 שנים.

 

      סעיף 6 : מערכת הביטחון.

מערכת הביטחון תהיה אחראית לשמירת ביטחון המדינה, ביטחון אזרחיה בארץ ומחוץ לגבולות המדינה ותאפשר לכל אזרח את שלמותו הפיזית והנפשית ושלמות רכושו.

מערכת הביטחון תהיה באחריות שר הביטחון וההגנה ותדווח לפי הנושאים השונים לראש האגף המתאים.

 

ואלה הם מערכות הביטחון של המדינה:

 

צבא – צבא ההגנה לישראל יופעל רק לצורך הגנה על המדינה ואזרחיה ורק על ידי ממשלה חוקית בלבד.

שירותים החשאיים – יופעלו על ידי הממשלה החוקית בלבד ובמגבלות חוקי המוסדות החשאיים  בתוך גבולות המדינה – גוף אחד ומחוצה לה – גוף אחר – ובתאום בניהם.

משטרה ומשמר הגבול – לביטחון הפנים שמירה על הגבולות וכל פעילות לפי החלטת הממשלה החוקית.

כל מי שיש בידו סמכות חוקית שהאצילו על פי החוק והנהלים השונים יוכל לפעול במסגרתם כדי לקיים את התפקיד המוטל עליו. לא יעשה איש חוק מעבר למותר כלפי אזרחי המדינה ויפעל לפי הוראות החוקה ביחס לזכויות האדם והאזרח. כל חריגה מתחום הסמכות או ניצול סמכות לרעה יגרור את פיטורים והעמדתו לדין.

שרותי הצלה וכבאות – יופעלו לצרכי כבוי שרפות, הצלת אזרחים ממצבי אסון וחילוץ מגבהים ותהומות במתואם עם יחידות החילוץ וההצלה השונות בכל אזור בארץ. התאום עם כל הגופים הרלוונטיים לפי החוק והנהלים יעשו על ידי שרותי ההצלה והכיבוי.

יחידות שרותי חילוץ והצלה – יופעלו על ידי ראש האזור המקומי בתאום עם שרותי ההצלה והכבאות. יחידות אלה יופעלו גם בעת רעידות אדמה ואסונות לאומיים.

שרות בתי הסוהר – לשמירה על אזרחים וכל מי שנמצא בגבולות המדינה ושניטלה חירותם.

משמר המוסדות המחוקקים, ראש הממשלה והשרים ובתי המשפט – הגנה על ממלאי תפקידים.

פיקוח ותאום אווירי  באחריות רשות שדות התעופה, במתואם עם הצבא.

תחבורה גשרים ותקשורת – באחריות המשרד לתחבורה ותקשורת במתואם עם שר הביטחון.

 

שבויים- פדיון שבויים

יחס המדינה לנושא חטיפות ופגיעה אחרת באזרחים או חיילים:

 

ישראל ככל מדינה דמוקרטית מתוקנת, רואה בחומרה רבה חטיפה ו/או כל פגיעה אחרת של חייליה, אזרחיה וכל מי שנמצא בתחומה לרבות בזמן שאין לוחמה פעילה. ישראל רואה בפעולה זו עילה מספיקה למלחמה – (קאזוס באלי  causes belli.)
עם זאת, מדינת ישראל מאמינה בערך חיי אדם, לרבות חיי אזרחיה, חייליה ואורחיה. מדינת ישראל תפעיל מאמצים עילאיים על מנת להשיב את שבוייה. אולם, ישראל לא תנקוט באמצעים שיגרמו לחטיפה להיות שיטה משתלמת על מנת להשיג הישגים מדיניים או להטות משא ומתן ובכך להפוך חטיפות לכלי אסטרטגי. למי שמשתמש בנשק החטיפה צריך להיות ברור שדמו בראשו.
לא ישוחררו חיים תמורת מתים, לא ישוחרר אף אחד בטרם ריצה את עונשו שנקבע כחוק, עד אשר תסופק הוכחה אם החטופ(ים) הישראלי(ם) חי(ים) או מת(ים).
לא ישוחררו מחבלים שהורשעו או הואשמו בתכנון או ביצוע פיגועים נגד אזרחי ישראל בשטח ישראל לפני שריצו את עונשם שנקבע כחוק.
לא ישוחררו יותר מ-20 תושבי המדינה או הרשות החוטפת תמורת כל ישראלי שנחטף, כאשר למניין הסכום הזה יכללו גם כל מי ששוחרר במשך כל הזמן בו נמצא(ים) החטופ(ים) בשבי, בין אם בגלל שריצו את עונשם ובין אם בצעדים בוני אמון למיניהם.
אסירים תושבי המדינה או הרשות החוטפת לא יקבלו תנאים מעבר למה שמקבל(ים) השבוי(ים) הישראל(ים), לרבות עיתונים, טלוויזיה, שיחות טלפון, ביקורים משפחתיים או מכל אדם אחר שהוא לא סגל רפואי או משפטי. עם זאת יש לוודא שכל אסיר הנמצא ברשות ישראל יקבל את התנאים המינימאליים המחויבים על ידי החוק הבינלאומי כולל ביקורים של הצלב האדום.


התפיסה המנחה בנושא חטופים או שבויים

חייל או אזרח נמצא בשבי האויב, על מדינת שיראל לעשות את מירב המאמצים כדי לשחררו לחופשי. ערך חיי אדם חשוב יותר מכל שיקול אחר.

במהלך המשא והמתן לשחרור שבויים והמחיר הנדרש עבור השבוי יעמוד השיקול הציבורי מול השיקול האישי וכאשר יתאפשר יקודם המשא ומתן לשחרור השבוי(ים).

            במידה וישחררו אסירים כאלה או אחרים הם ידרשו לחתום על טופס חנינה שמחייבם

           לא לעסוק יותר בשום פעילות הנוגדת את מגילת זכויות האדם של האו"מ וכן את

           משמעות הסעיפים השונים בטופס החנינה.

            יובהר למשתחררים, במסגרת עסקת שחרור שבויים כי כל עיסוק שלהם שיש בו ניגוד

           לתנאי שחרורם – דמם יהיה מותר והם יומתו בכל דרך אפשרית ללא צורך בהליך

           משפטי כל שהוא מרגע שבחרו להמשיך בדרכם בניגוד לזכויות אדם בסיסיות ומגילת

           האו"ם. אין תהליך של חנינה כפולה.

 

    שרותי ביטחון (צבא) ופוליטיקה

            נקבע כמוסכמה וכנוהג ברור, אין מערבים פוליטיקה והחלטות פוליטיות במסגרת שרותי

            הביטחון. לכן כל פעילות שיש בה סממן פוליטי, הצבא או כוחות הביטחון לא יופעלו, רק

            כוחות של משטרה או משמר הגבול יופעלו במקרים כאלה. השרות החשאי יופעל במידה

            מוגבלת בלבד בצמוד לחוקים ולנוהלים של הפעלת השרות החשאי הפנימי.

            סעיף 7 : זכויות האדם והאזרח בישראל:

 

1.      מי הוא אזרח:

א.      אזרח מדינת ישראל כל מי שמוגדר על פי האמנה החברתית כיהודי  ונולד במדינת ישראל.

ב.      כל מי שמוכר כיהודי על פי האמנה החברתית ומימש את זכותו לגור במדינת ישראל כביתו הלאומי ומכיר את החוקה ומסכים לה ואין מאחוריו הרשעות פליליות (לפחות ב 7 השנים האחרונות לפני בואו לישראל)  בכל מקום בעולם.

ג.       כל מי שרוצה להצטרף לעם היהודי וגויר לפי האמנה החברתית ומתגורר במדינת ישראל לפחות 3 שנים מכיר את החוקה וחוקי מדינת ישראל ואין מאחוריו הרשעות פליליות לפחות 7 שנים קודם קבלת האזרחות הישראלית.

 

2.      מי הוא תושב קבע (אזרח שאינו יהודי):

א.      כל מי שנולד במדינת ישראל ואינו מוגדר כיהודי על פי האמנה החברתית הוא תושב קבע שווה זכויות וחובות ככל אזרח אחר.

ב.      כל מי שוויתר על הגדרתו כיהודי על פי האמנה החברתית מרצון.

ג.       כל מי שמתגורר באופן קבוע במדינת ישראל לפחות 7 שנים ואין לו הרשעות פליליות והגיש בקשה (שאושרה על ידי שר הפנים) להיות מוגדר כתושב קבע, מכיר את החוקה והחוקים במדינת ישראל.

ד.      כל אותם שהיו נתיני מדינה אחרת ומכורח המציאות בשטח נמצאים כעת בתחום מדינת ישראל יקבלו זכויות אזרח מלאות  ובתנאי שאין להם הרשעות פליליות או ביטחוניות והגישו בקשה (שאושרה על ידי שר הפנים) לקבלת אזרחות ישראלית.

ה.     פליטים ממדינה אחרת ושאינם יהודים, יקבלו זכויות תושבי קבע לפי החלטת ממשלה כל עוד אינם פועלים נגד מדינת ישראל ומקיימים את הוראות החוקה החוק הצווים והפקודות ואין להם הרשעות פליליות במדינת ישראל טרם קבלתם.

 

3.      מי הינו תושב זמני או תייר:

א.      כל מי שבא לבקר במדינת ישראל ובעל אזרחות שאינה ישראלית הינו תייר או תושב זמני.

ב.      תושב זמני (בשונה מתייר) יש לו אישור של משרד הפנים לשהות ולעבוד בישראל על פי האישור שניתן לו ולתקופת הזמן כפי שהותר לו. כל עוד הינו מקיים את החוקה והחוקים של מדינת ישראל ואינו מעורב בפעילות הנוגדת את החוקה, החוקים או הצווים או הפקודות ואין לו הרשעות פליליות ממדינתו. תושב זמני שהסתיימה תקופת אשרתו יצא מיד מגבולות המדינה. במידה ושינה את מצבו האישי ו/או נולדו לו ילדים פה יחזור איתם למקום מוצאו.

ג.       תייר הינו אורח של מדינת ישראל וחייב בכל הכללים הבין לאומיים כאורח.

ד.      תייר שהגיע לפה כמתנדב יוכל לעבוד פה וזאת בהתאם לאישור הכניסה שקיבל.

 

4.      זכויות האדם:

א.      מדינת ישראל תקיים את אמנת ארגון האומות המאוחדות ביחס לזכויות האדם.

ב.      מדינת ישראל לא תפגע בשום אדם באשר הוא אדם מכל סיבה שהיא אלא אם פעל בניגוד לחוקה או חוקי מדינת ישראל ו/או בניגוד לאמנת זכויות האדם של ארגון האומות המאוחדות.

ג.       אין להפלות שום אדם מכל סיבה שהי ועל רקע כל שהו ובכל מסגרת שהי.

ד.      לא ישלול השלטון במדינה שום זכות מזכותו של אדם אלא עם הוכח שפניו אינם לשלום וכל זאת אך ורק באישור של בית המשפט.

ה.     אדם הינו אוטונומי לחייו ולאושרו האישי. כל עוד אדם בוחר להמשיכם הרי חייו שלמים ובחירתו ראויה. כאשר אדם בוחר בבחירה חופשית לסיים את חייו שמאס בהם  ו/או מבקש בכתב כאשר הינו צלול ובאישור בית המשפט לסיים את חייו בכבוד ולא להאריכם בניגוד לרצונו, ראוי שרצונו יכובד.

ו.        לא תישלל מאדם זכותו לשלמות גופו, שלמות נפשו, שלמות רכושו, שלמות משפחתו, שלמות פרנסתו, שלמות כבודו ושלמות אושרו אלא אם הוכח שפעל בניגוד לחוקה, לחוק, לצווים או הפקודות ועשה זאת במזיד.

ז.       לא יכנס אדם לתוך רכושו הפרטי של אדם אחר אלא בהסכמתו. זכותו של כל אדם על רכושו וזכותו של אדם להגן על עצמו בכל אמצעי סביר כדי למנוע פגיעה בו, במשפחתו, ברכושו ובכל דבר שהינו בחזקתו.

ח.     לא יכנס נציג השלטון לתוך רכושו הפרטי של אדם אלא ברשותו בלבד או באישור צו מפורש מבית המשפט. לא הוצג צו בית המשפט בפני האדם זכותו להתגונן בפני הפולש/ים ולגרשם מחזקתו הפרטית ולהיעזר בכך גם בשרותי המשטרה.

ט.     לפי העניין, לא יוציא בית המשפט צו המאשר פלישה לתוך רכושו הפרטי של אדם אלא באם ניתנה לו (או לבא כוחו) הזכות להתנגד לצו כאמור. צו יינתן על ידי בית משפט מחוזי ומעלה מסיבות המובאות לבית המשפט ללא מתן אפשרות להתגונן לפני מתן הצו כאמור.

י.        במקרים יוצאי דופן יותר לקצין משטרה בכיר (ס/ניצב ומעלה או קצין צבא בכיר תא"ל ומעלה, או כל איש ביטחון בדרגה בכירה מקבילה) לאשר פלישה מבוקרת על ידו לחזקתו הפרטית של אדם ללא צו בית משפט. במקרה כזה יינתן לידי האדם שלחזקתו בוצעה הפלישה אישור בכתב על הפלישה ועל מהותה, ושם המאשר. יהיה זכאי האדם לפנות לבג"ץ לשם סעד מידי כדי להתגונן בפני הפולשים או לאחר מעשה באם לא הייתה עילה מספקת, לתבוע פיצוי הכולל בתוכו מרכיב של עוגמת נפש. על המאשר להופיע בבית המשפט ולהסביר את נימוקי החלטתו.

יא.    נפגע פולש או נהרג כתוצאה מפלישה לשטחו הפרטי של אדם ללא רשותו, תתבצע חקירה על ידי הגורמים המוסמכים לכך ותוך מתן אישור מפורש של בית המשפט. במידה לא תמצא סיבה מנומקת כדבעי תיפסק מיד החקירה. באם נגרמו הוצאות או נזקים כתוצאה מהפלישה או החקירה,  יפוצה האדם מיידית לפי פסיקת בית המשפט.

יב.    נפגע נציג השלטון או נהרג תוך פלישה לחזקתו הפרטית של אדם, תתבצע חקירה על ידי שופט חוקר מבית המשפט לענייני שלטון תוך מתן המלצות לפרקליטות באיזה צעד לנקוט.

יג.     לא יערך חיפוש על גופו או בכליו של אדם אלא לצרכי הגנת האוכלוסייה כולה. כל התר לחיפוש על גופו של אדם או בכליו ידרוש את אישור הממשלה בצו מתאים.

יד.    לא תמנע מאדם זכות בסיסית לטיפול רפואי לפי העניין גם אם אין לו את האפשרות לשלם על השרות שקיבל.

טו.   לא תמנע מאדם זכות בסיסית למגורים לפי העניין גם אם אין לו את היכולת לעמוד בדרישות התשלום. על בית המשפט הרלוונטי לפסוק בכל מקרה פרטי בטרם יינקט צעד כל שהוא נגד האדם ומשפחתו.

טז.  לא תמנע מאדם הזכות הבסיסית לאמצעי קיום בסיסיים מזון, שתייה, בגדים וכל הנדרש, וזאת לכל אדם ובכל תנאי. לא תתאפשר ענישה קולקטיבית או פרטית בהקשר לשרותי בסיס לצורך קיום החיים ובכל תנאי שהו.

יז.     לא ימנע משום אדם הזכות למידע, ללימוד וחינוך גם אם אינו יכול לשלם על כך.

יח.   כל אדם זכאי לרכוש ידע באשר  ל"כישורי חיים" בסיסים ולקבל כל ידע בנושאים אלה ועל המדינה לספקם לכל דורש מיידית וללא כל תמורה.

יט.   לא תמנע מאדם הזכות לתעסוקה. ראוי שלא יקבל אדם הכנסת קיום מהמדינה או מכל גורם אחר אלא אם נתן תמורה כלשהי עבור התשלום שקיבל.

כ.      תישמר זכותו של כל אזרח ותושב קבע להגנה על רכושו, הכנסתו, אושרו וחסכונותיו בגבולות מדינת ישראל ובערבות המדינה.

כא.  נפגע אדם כתוצאה מאירוע פלילי או חבלני, תתבצע מידית הערכת נזק ויפוצה האדם על פי המלצות מקצועיות ובהקדם האפשרי.

כב.  אדם שנשללה על ידי בית המשפט חירותו, לא נשללה על ידי בית המשפט שום זכות אחרת (אלא אם נכתב הדבר במפורש בגזר בדין ובצורה מנומקת).

כג.   אדם שנשללה חירותו ומצוי בתנאי מאסר ישמרו זכויותיו על ידי בית המשפט. ימונה ליד כל מתקן כליאה כאמור נציב תלונות מטעם בית המשפט שיבקר אחת לכמה ימים בכל מתקן וישמע את השגות הכלואים ויטפל בכך בהקדם האפשרי.

כד.  ראוי שכל אדם הנמצא במתקן כליאה שתמצא לו תעסוקה הולמת על ידי שרות בתי הסוהר. תמורת עבודתו יקבל הכלוא שכר לפי פקודות שרות בתי הסוהר. התעסוקה תהיה במסגרת תוכנית שיקום ולפי שיתוף הפעולה מהאסיר כבר מתחילת המאסר בפועל.

כה. ראוי שיוכר כל אדם שיש בידו רעיון או גילוי או המצאה שתבחן בצורה מסודרת על ידי נציג מתאים של המדינה, לפי בקשתו, תוך הבטחת זכויותיו בגין זכויות יוצרים. ברור יהיה לבעל הזכויות שבמקרה כזה תהיה למדינה זכות כל שהי כפי שתסוכם בחוזה שבין בעל הזכויות לנציג המדינה הרלוונטי.

כו.    ראוי שהמדינה תטפח על חשבונה את אזרחיה בעלי היכולת ותאפשר להם לממש את הפוטנציאל הגלום בהם הן בהסכמתם ולפי הצורך בהסכמת האפוטרופוס החוקי שלהם. (קידום מצוינות).

כז.   ראוי שהמדינה תתמוך באזרחיה החלשים לקידומם לממש את הפוטנציאל הגלום בהם. במידת הצורך תספק להם מגורים וטיפול מתאים. (טיפוח החלש).

כח. ראוי שהמדינה תיצור את האפשריות והנגישות של כל אזרח למערכות הידע של המדינה והבין לאומיים כדי שכל אדם לפי רצונו ויכולתו יוכל לממש את הפוטנציאל הגלום בו.

כט. כל מי שהוא אזרח ישראל או תושב קבע לפחות 3 שנים יהיה זכאי לבחור לכל אחד ממוסדות השלטון.

ל.      כל מי שהוא אזרח ישראל או תושב קבע ואין מאחוריו הרשעה פלילית שבע שנים קודם לכן יוכל לפי חוקה זו להיות מועמד לתפקיד כזה או אחר לפי הגדרת ומגבלות התפקיד.

לא.  זכות קניה ושימוש בחומרים משכרים (אלכוהול לסוגיו, סמים "חוקיים") תוגבל לקניה החל מגיל 23, השימוש יהיה מותר החל מגיל 18. מכירה של חומרים אלה יעשה בחנויות מיוחדות ותוך הצגת תעודת זהות תקפה בלבד. כל רוכש ירשם בשמו המלא במקום הרכישה. תפורסם אזהרת המשרד הרלוונטי ביחס לנזקים הנובעים משימוש חומרים אלו.

 

5.      הזכות להגנה עצמית:

א.      יוכל אזרח להחזיק נשק ברישיון להגנה עצמית ולהגנת ביתו. הנשק יהיה מסוג "בלתי הורג". זכותו של אזרח להשתמש בנשק זה רק לצורך הגנתו האישית, הגנת בני משפחתו ורכושו ובלבד שישתמש בנשק בתוך ביתו בלבד. (גם חצר ומשק יוכרו לצורך עניין זה כבית).

ב.      יוכל אזרח להחזיק נשק הורג ברישיון מיוחד באזורים שבהם רמת הביטחון האישי נמוכה. תקנות אחזקת הנשק יפורט בחוקי ההגנה העצמית ויפקחו על ידי השר לענייני ביטחון.

ג.       לא ישתמש אזרח בנשק זולתי להגנה בלבד. שימוש בנשק שלא לצרכי הגנה הינו ניסיון לבצע רצח. כל אזרח שהשתמש בנשקו, ייבחן הצורך על ידי בית משפט בערכאה מחוזית.

ד.      הסדרי בדיקה וביקורת אישיים: לא יערך חיפוש בכליו של אזרח, בביתו ו/או תפיסת חפציו אלא באישור מוקדם ותקנה מחייבת או באישור של בית משפט. בכל מקרה חייבת להיות עילה סבירה לדרישה זו. כל פלישה לתחומו הפרטי של אזרח תתועד על ידי המבצע.

ה.     לא יידרש אזרח (וכל אחד) לתת עדות מפלילה כנגד עצמו. לא יידרש בן-משפחה למסור עדות כנגד בן-משפחה אחר. כל עדות של אזרח (וכל אחד) כנגד עצמו תיבחן היטב בהליך משפטי תקין ומלא ותסויג בהתאם.

ו.        במשפטים פליליים הכוללים מאסר בפועל תהה זכות ערעור כפולה לכל נאשם שהורשע לפחות בשני ערכאות שיפוטיות. תהה שמורה למורשע הזכות למשפט חוזר וכן הזכות לפנות בעתירה לבית הדין הגבוה לצדק.

ז.       הבחינה המשפטית תעשה על פי העובדות בלבד ועל פי הנתונים המועלים בעדויות השונות. על השופטים לדעת לברר את המוץ מהתבן. יש ספק יפעל לטובת הנתבע. במידה ויש צורך יכול הרכב שופטים למנות שופט חוקר כדי לבסס עובדות מסוימות.

ח.     ביתו וחצרו של אדם הם מבצרו. אין לפגוע בזכות זאת.

 

6.      הזכות להתארגנות ולהפגין:

א.      לכל אדם שמורה הזכות להתארגן במסגרת כלשהי כדי להיאבק למען מטרה ראויה. זכות זאת הינה זכות יסוד ואין למנעה בכל דרך.

ב.      לכל אדם שמורה זכות המחאה והזכות להפגין למען מטרה כלשהי הנראית לו ראויה. אין לשלטון את הזכות למנוע הפגנה או כל הבעת מחאה אחרת כל זמן שאינה פוגעת בסדר הציבורי ואינה פועלת כנגד החוקה ועומדת בדרישות החוק.

ג.       לכל אדם שמורה הזכות לעתור כדי שיוכל להביע את מחאתו כאשר השלטון פעל כנגדו בצורה הנוגדת את החוקה או החוקים השונים.

ד.      כל עובד, ארגון עובדים או התארגנות אחרת ראויה, זכותם להתאגד כדי למנוע עוולה מצד מעסיק כל שהוא. במידה ויפנה המעסיק לערכאות ועל פי בקשת העובד, יעמיד בית המשפט עו"ד להגן על העובד כאשר זה נדרש להופיע בבית המשפט.

ה.     מוקנית הזכות לכל קבוצת עובדים להתאגד לשם הקמת ארגון עובדים. לא ימנע מעביד כל שהוא מהעובדים להתאגד בשום דרך. לא יורשה למעביד לפטר עובד מסיבות של התארגנות בארגון עובדים.

ו.        לא יפטר מעביד מי מעובדיו המתריע על שחיתות במקום עבודתו. חובה על העובד לבקש הגנה מבית המשפט שימנה בעת הצורך אחראי מטעם בית המשפט לשמירה והגנה על העובד.

ז.       נאסר על שלטונות המדינה להשתמש בכוחות הביטחון כדי למנוע שביתה. הסייג היחיד – כאשר מדובר בביטחון המדינה או שרות חיוני קריטי לכלל האזרחים.

 

7.      חובת האזרח ותושב הקבע - למדינה:

א.      על כל אזרח או תושב קבע במדינה המגיע לגיל 18, לתת תקופת שרות למען המדינה ואזרחיה האחרים וזאת לפרק זמן כפי שיקבע מעת לעת על פי החלטות הגופים המחוקקים ולפי צרכי המדינה.

ב.      השרות יהיה במסגרת שרות צבאי או שרות לאומי ולפי קריטריונים כפי שיקבעו מעת לעת לפי החוק.

ג.       כל מתגייס חדש למסגרת הצבא או השרות הלאומי יידרש לתת שבועת אמונים למדינה, מתוקף קבלתו כאזרח שווה זכויות וחובות. נוסח השבועה יקבע על פי חוקי המדינה ויותאם למצב המשתנה מעת לעת.

ד.      כל המסרב לשרת את המדינה ו/או המסרב לשבועת האמונים, יועמד לדין בפני בית המשפט לענייני שלטון לקביעת זכאותו ליהנות  מזכויות אזרח מלאות ככל אזרח אחר במדינת ישראל. לא תוטל סנקציית מאסר בגין סירוב לשרת את המדינה ו/או לחתום על נוסח שבועת האמונים.

 

8.      התנדבות, תרומות ועזרה לזולת:

א.      כל אדם המתנדב למען הזולת, התנדבותו הינה בחירתו האישית בלבד ואינו זכאי לשום תמורה תמורת התנדבותו זו, זולתי להכרה הראויה מכוח המעשה האלטרואיסטי שבעצם התנדבותו.

ב.      כל מעשה התנדבות ירשם, בהסכמת המתנדב בלבד, לצורך הענקת "אות המתנדב"  ע"י נשיא המדינה ולהכרת ערך ההתנדבות וחשיבותו למדינה.

ג.       כל ארגון מתנדבים (קבוצה אישית, עמותה או כל התארגנות אחרת) שיש בה צורך בניהול כספים ו/או כל ערך כלכלי אחר, תרשם כחוק, ותפוקח ע"י המשרד לניהול פנים (משרד הפנים) באחריות ס/השר של המשרד. אי רישום כנ"ל יחייב סגירת ההתארגנות וחקירה לאפשרות של פעילות שאינה תקינה.

ד.      כל פעילות של ארגון מתנדבים יזכה להכרה של מוסדות המדינה הרלוונטיים ויוכל להגיש בקשה לסיוע תקציבי למשרד לענייני פנים לפי סוג הפעילות הרלוונטית.

ה.     ארגון מתנדבים מקומי הפועל מחוץ לישראל או ארגון מתנדבים מחוץ לישראל הפועל בתוך ישראל ירשמו כארגון חיצוני ויציינו במפורט את מטרת ארגונם ויוכלו להגיש בקשות שונות לפי הצורך.

ו.        ההתנדבות, תרומות וכל עזרה לזולת היא ערך עליון וכך תוכר על ידי המדינה.

ז.       כל הנותן תרומה או המציע תרומה, רשאי להגדיר את מטרת התרומה והצורה שבה ישתמשו באמצעים של התרומה ורק על כך בלבד. אסור לתורם להכתיב כל דרישה אחרת הקשורה לתרומתו. במקרה כזה תוחזר התרומה לתורם.

ח.     כל תרומה תירשם במשרד לענייני פנים בכל מקרה. ניתן יהיה על פי בקשת התורם למנוע את פרסום דבר התרומה  או פרסום שם התורם (תרומה בעילום שם).

ט.     כל תרומה, שניתנת ובכל דרך (פרטית, ארגונית או ציבורית) תקבל אישור בתוך 3 ימים ע"י המשרד לענייני פנים, כדי למנוע תרומה לארגונים הפועלים בניגוד לאינטרסים של המדינה וכדי למנוע ניצול לרעה של אפשרות זו לגרום נזק. אי הצהרה על תרומה ו/או התנדבות שיש לה ערך כלכלי תחשב לעברה פלילית. במקרים מיוחדים יינתן אישור זמני על המקום.

י.        ייאסר על תרומות לצרכים פוליטיים לצרכים של ניצול וכפיית טובה. (חוק המפלגות יגדיר מה מותר במקרים אלה).

 

 

 

9.      קרקעות המדינה, משאבי המדינה ורכוש המדינה:

רכוש המדינה הוא חלק מהמשאבים הבסיסים השייכים לכולנו אזרחי המדינה בכל דור ודור ועלינו לעשות הכול כדי להוריש את קרקעות המדינה משאביה ורכושה בצורה הטובה ביותר לדורות הבאים.

כל מהלך של מכירת קרקעות או הפרטת קרקעות או הפרטה אחרת של רכוש המדינה השייך לאזרחיה, יעשה ברוב של 70% מחברי הכנסת כאשר בטרם יכנס מהלך כזה לביצוע תידרש הצבעת אישור הן מבית הצעירים והן מבית הוותיקים ברוב רגיל.

מהלך של הפרטת שירותים של המדינה או עסק כלכלי של המדינה יחייב רוב של 60% מחברי הכנסת ובהצבעת הסכמה של בית הצעירים והוותיקים.

יוכל כל אזרח להגיש עתירה לבית המשפט לענייני שלטון בהקשר לכל מהלך הפרטה בטרם אישורו ועל בית המשפט לתת את החלטתו בתוך שלושה חודשים מיום הגשת העתירה.

 

10. עמותות וארגונים ללא כוונת רווח:

עמותה הינה ארגון ללא כוונת רווח המתקיים מתרומות או מתוקצב במקרים מסוימים.

כל עמותה או כל ארגון ללא כוונת רווח יוציא בסוף כל שנה קלנדרית דו"ח מפורט מרואה חשבון. שכר הטרחה של רואה החשבון יהיה מינימאלי ויקבע על פי נוהלי רשם העמותות.

א.      עמותה פרטית: ארגון שייסד אדם פרטי או קבוצה מאורגנת לשם קידום מטרה מסוימת ומוגדרת. מנכ"ל העמותה וחברי העמותה רשאים למשוך שכר וזאת בתנאי שקידום מטרות העמותה על פי מסמכי היסוד מתירים זאת ושכר זה מוגבל מטבע הדברים כאשר כ-90% מסך הכנסות העמותה ילך לקידום המטרות שלה ו 10% לשכר.

ב.      עמותה ציבורית: ארגון שיסד אדם פרטי או קבוצה מאורגנת לשם קידום מטרה מסוימת ומוגדרת, כאשר העמותה זוכה לתמיכה במסגרת תקציב ציבורי או ממשלתי. במקרה כזה העמותה תהיה מבוקרת על ידי מבקר המדינה. מנכ"ל העמותה יהיה רשאי למשוך שכר שיוחלט על ידי ועדה מטעם רשם העמותות וכל זאת  בתנאי שהשכר לא יעלה על השכר הממוצע במשק כפי שמפרסמת הלשכה מרכזית לסטטיסטיקה בכל חודש.

ג.       עמותה התנדבותית למען הציבור: ארגון שייסד אדם פרטי או קבוצה מאורגנת ששם למטרה לסייע לציבור בבעיה אקטואלית. תקציב העמותה יגיע מתרומות בלבד וכן בהתאם לעניין גם מתקציב ממשלתי. במקרה כזה לא יקבל שכר אף אחד בעמותה ההתנדבותית.

 

11. מה מותר ומה אסור בתחום הפוליטי:

כל נבחר ציבור, פוליטיקאי ומייצג ציבור חייב בכללי היסוד הבאים –

1.      נאמנות למדינה ולערכיה לחוקתה ולחוקיה. כל מי שיחרוג מכך ישללו מיידית כל זכויותיו ויהיה צפוי להעמדה לדין בפני בית משפט מתאים.

2.      נאמנות לציבור שבחר בו לשרתו. מי שיחרוג מכך ותוגש נגדו עתירה על ידי אזרח כל שהוא זכויותיו ישעו על להחלטת בית המשפט לענייני שלטון בעניינו. על בית המשפט לפסוק בתוך 90 יום בכל סוגיה.

3.      הכרזת מלחמה או כל מהלך צבאי יעשה בהסכמה רחבה של פורום הביטחוני כפי שקבעה הממשלה מעת לעת.

 

סעיף 8 : יועצים משפטיים והתביעה הכללית:

א.      יועץ משפטי.

1.                יועץ משפטי הוא אדם בעל השכלה משפטית הכוללת ניסיון משפטי רלוונטי ויכול לסייע לגוף שנחוץ לו ייעוץ משפטי, לתת את הייעוץ המבוקש.

2.                יועץ משפטי יכול להמליץ על דרך משפטית נכונה בכל סוגיה ותפקידו להציג את הדרישות לגבי כל סוגיה במסננת החוקה או החוק או הפקודה או הצו או הנוהג, ולהקל בשעת הצורך על בית המשפט בבואם לטפל בעניין המונח לפתחם.

3.                לא תהיה לכל יועץ משפטי יכולת ביצוע ויכולת החלטה, יועץ משפטי כשמו מייעץ וממליץ על דרך פעולה.

4.                יועץ משפטי שפעל במסגרת מוסדות השלטון או בחברות ציבוריות לא יוכל להתמנות לתפקיד שופט או תובע אלא אם עברו לפחות חמש שנים מסיום תפקידו כיועץ. בתקופת הביניים יוכל לבצע כל תפקיד שיבחר בו בשוק הפרטי.

5.                יועץ משפטי החורג מתפקידו ו/או מעורב בפעילות פלילית יושהה ל 120 יום ותיבדק בצורה מקצועית על ידי האגף המתאים חשדות אלה. במידה ולא ימצא דבר יוחזר היועץ המשפטי לתפקידו. במידה וימצא דבר  יפוטר לאלתר ויועמד לדין ככל אזרח אחר.

 

ב.      התביעה הכללית.

1.                  מי שהינו משפטן ובעל אישור מלשכת עורכי הדין, יוכל למלא תפקיד מתאים בפרקליטות המדינה.

2.                  תפקידים של פרקליטי מחוז וראש התביעה הכללית ימולאו בבחירות כלליות של עורכי הדין הרשומים בלשכת עורכי הדין אחת ל- 7 שנים, כאשר רשימת המעמדים תוגש על ידי ראש התביעה הכללית וראשי המחוזות השונים.

3.                  תפקיד התובע הכללי, לאחר שנבחר, יאושר על ידי הכנסת ברוב רגיל. במידה ולא יאושר יערך סבב נוסף של בחירות כדי לבחור מעמד אחר לתפקיד.

4.                  פרקליט לא ימונה לתפקיד שופט או יועץ משפטי אלא עם עברו 5 שנים מיום סיום תפקידו כפרקליט. בתקופת הביניים יוכל לעסוק בכל תפקיד אחר.

5.                  תפקיד פרקליט המדינה מקביל במעמדו לסגן שר על כל החובות והזכויות החלות על סגן שר.

6.                  פרקליט מחוז זהה במעמדו לראש אגף ברשות המבצעת וחלים עליו כל הכללים של ראש אגף.

7.                  מעמד של פרקליט הוא מעמד מכובד וראוי ותפקידו לשמור על אכיפת החוקה והחוקים במדינה.

8.                  האחריות החלה על פרקליט היא רבה ועליו בכל שלב לשמור על מעמדו וזכויותיו של העומד לדין.

9.                  פרקליט החורג מתפקידו ו/או מעורב בפעילות פלילית יושהה ל 120 יום ותיבדק בצורה מקצועית על ידי האגף המתאים חשדות אלה. במידה ולא ימצא דבר יוחזר הפרקליט לתפקידו. במידה וימצא דבר  יפוטר לאלתר ויועמד לדין ככל אזרח אחר.

 

סעיף 9 : יחסי עבודה וזכויות העובד:

1.      אדם העובד בגוף משפטי כל שהו לפרנסתו הריהו מוגדר כעובד וזכאי לתמורה עבור עבודתו כפי שיקבע לפי חוקי העבודה.

2.      עובד ימלא את היעוד של התפקיד שהוטל עליו לפי העניין. לא יידרש העובד לבצע עבודה שהיא מעבר לתחום בגינו קיבל עבודה זו.

3.      הגוף המשפטי שבחזקתו העובד פועל, ישלם לעובד את שכרו כפי שנקבע ובזמן. חריגה מנושא זה תביא לידי תביעה פלילית כנגד הגוף המשפטי.

4.      יחסי עובד מעביד מגדירים שתמורת עבודה מוגדרת  משולם ובזמן שכר מוגדר.

5.      אסור לנצל את העובד ויש להכיל עליו את כל כללי זכויות האדם כפי שמופיעות בחוקה זו. זכותו של עובד לשכר עומדת לפני כל זכות אחרת של גוף כל שהו.

6.      ייאסר להשתמש בטריקים משפטיים או בכל אמצעי כוחני כדי למנוע מעובד את זכויותיו על פי חוקי העבודה.

7.      ייאסר על העובד לפעול בניגוד לחוקי העבודה כנגד מעבידו.

 

            סעיף 10 : השלטון המקומי:

1.      לכל תחום מוגדר יבחר שלטון מקומי על ידי תושבי המקום. בראש השלטון המקומי יעמוד ראש התחום הנבחר.

2.      ראש התחום הנבחר יתגורר בישוב שיבחר בתחום בחירתו ויהיה תושב המקום קודם בחירתו לפחות 5 שנים.

3.      ראש התחום יהיה זה שיעמוד בקשר עם השלטון המרכזי ויהיה אחראי באופן ישיר על מימוש החוקה והחוקים באזורו. ליד ראש התחום יהיה פרלמנט נבחר מקומי שמתוכו יבחרו הנציגים למוסדות המחוקקים.

4.      התחומים השונים והערים הנמצאות בתוך תחומים אלה יוגדרו על ידי אנשי מקצוע וגבולתהם יקבעו במפה מסודרת. אישור סופי של התחומים השונים יעשה בהצבעה בבתי המחוקקים ויוגדר בנספח לחוקה זו.

5.      כל תחום יפעיל מנגנונים שלטוניים ביצועיים משלו לעניין שירותים לאזרחים, כוחות שיטור ובטחון האזור (בנפרד מהמשטרה הארצית) וכל הנדרש לפי חוק התחום.

6.      לכל עיר או ישוב יהיה ראש הישוב שיבחר על ידי בני המקום ויעמוד בקשר ישיר עם ראש התחום.

7.      ראש התחום יגדיר מצב שבו משרה ציבורית נחוצה בתחומו תינתן לתושב התחום האמור בעדיפות ראשונה. כנ"ל לגבי ראשי ערים ומועצות.

8.      על כל הנציגים הנבחרים חלים כל המשתמע מחוקה זו כעל נבחרי הציבור.

9.      כל נציג נבחר (ראש התחום, ראש העיר, או ראש המועצה) יקים ליד משרדו נציגות קשר עם הציבור ויקצה תקציב לכך. חובות נציגות הקשר עם הציבור ותחום האחריות חלים על ראש המערכת בתוכה היא פועלת (ראש תחום, ראש עיר או ראש מועצה) אחריותה כאחריות חבר מחוקק.

 

סעיף 11 : בחירות:

1.      בחירות כלליות יוכרזו במקרים הבאים:

א.      הכנסת החליטה ברוב רגיל ובהשתתפות לפחות 60% מחברי הבית, על סיום כהונתה מכל סיבה שהי.

ב.      בית הצעירים ו/או בית הותיקים החליטו ברוב רגיל ובהשתתפות של לפחות 60% מהנציגים על פיזור הכנסת או הבית עצמו, תועבר ההצעה להצבעה סופית בכנסת וכל השאר יפעל כבסעיף 1.א'.

ג.       התפטר או נבצר ממנו להמשיך בכהונתו, ראש הממשלה, תתאפשר הקמת ממשלה חלופית בתוך 60 יום. במידה ולא יסתייע תפוזר הכנסת ויוכרז על בחירות כלליות בתוך 90 יום מההודעה הזו.

ד.      התפטרו כל שרי הממשלה בעת ובעונה אחת, תפוזר הממשלה ויוכרז על בחירות כלליות בתוך 90 יום כאמור.

ה.     הסתיימה כהונת הכנסת הנבחרת במועדה והממשלה במועדה.

ו.        נמנע מהממשלה להעביר החלטה עקרונית בכנסת כמו חוק התקציב, חוק מנוי שרים (או כל נושא עקרוני אחר), תפוזר הממשלה ויערכו בחירות כלליות בתוך 90 יום.

 

2.      הבחירות הכלליות יהיו אזוריות :

3.      (לפי התחומים השונים) וכלל ארציות לפי המפתח הבא: (סעיף זה יותאם לפי שנוי העיתים)

א.      מכל תחום יבחרו 3 נציגים לכנסת כמועמדי התחום לפי מפתח מפלגתי. בחירת נציגי התחום תעשה בבחירות פנימיות בתוך התחום כ-50 יום לפני הבחירות הכלליות עבור כל מפלגה.

ב.      מכל עיר גדולה יבחרו שני נציגים לכנסת, לפי מפתח מפלגתי, עבור כל מפלגה, בבחירות פנימיות כחודשיים לפני הבחירות הכלליות. מכל עיר בינונית נציג אחד ומכל עיר קטנה או כל ישוב אחר יבחר נציג מכל חמישה ישובים ברצף. בחירת הנציגים תעשה כ- 50 יום לפני הבחירות הכלליות.

ג.       כל שאר הנציגים יבחרו לפי מפתח מפלגתי ברמה הארצית ובצמוד לבחירה מהערים והתחומים השונים. נציגי המפלגות יבחרו מספר ימים לאחר ההכרזה על בחירות חדשות.

ד.      מספר הנציגים בכל רשימה מפלגתית יכלול לפחות 100 נציגים מוצעים לכנסת וכל נציג מוצע, יעבור אישור מתאים בוועדת הבחירות המרכזית לפי חוק הבחירות.

ה.     סדר הנציגים ברשימה יקבע לפי תקנון המפלגה על כל מפלגה להביא את תקנון המפלגה  לאישור בפני ועדת הבחירות המרכזית.

ו.        הבחירות תהינה לפי מפתח מפלגתי כאשר כל מפלגה תגיש את מצעה ורשימת נציגיה לציבור בכל אמצעי לגיטימי כפי שתקבע מעת לעת ועדת הבחירות המרכזית.

4.      כאשר יוכרז על בחירות כלליות תמונה ועדת בחירות שבראש הועדה יעמוד נציג של הכנסת היוצאת שנבחר על ידי הכנסת ברוב קולות ובהשתתפות של לפחות 75% מחברי הכנסת.      בועדת הבחירות יכהנו:

נציג הכנסת הנבחר – שיתפקד כיו"ר הוועדה, שופט מבית המשפט לענייני שלטון שיתמנה על ידי שופטי בית המשפט לענייני שלטון בלבד בהצבעה חשאית פנימית. אחד השרים שיבחר בישיבת הממשלה ברוב קולות. נוסף לכך נציג נבחר של בית הותיקים ונציג נבחר של בית הצעירים. כל נציג יבחר ברוב קולות ובהשתתפות של לפחות 75% מחברי בית המחוקקים. סך הכול 5 נציגים בוועדת הבחירות המרכזית.

5.      נציגי ועדת הבחירות המרכזית לא יוכלו במישרין או בעקיפין להיות בקשר עם כל אדם או נציג שיש לו אינטרסים כל שהם פרט לאלה המוזמנים ע"י הוועדה לצרכי הבחירות. כל נציג בוועדת הבחירות המרכזית מרגע היבחרו, יהיה תחת אבטחה עד לסיומם הרשמי של הבחירות.

6.      נציג ועדת בחירות לא יוכל להימנות לתפקיד רשמי עד שלושה חודשים לאחר סיומם הרשמי של הבחירות.

7.      נציג ועדת הבחירות יוצא לחופשה בת תשעה חודשים מרגע היבחרו כנציג הוועדה, ובסיום חופשתו יוכל לחזור לתפקידו הקודם או להימנות לתפקיד אחר. במידה ונבחר חבר ועדה לכנסת הנכנסת יכנס לכנסת ככל נציג נבחר אחר. אם נבחר לבית הוותיקים או בית הצעירים יוכל לכהן בתפקידו מיידית לאחר סיומם הרשמי של הבחירות.

8.      חילופי שלטון:

א.      יום לאחר  הפרסום הרשמי של תוצאות הבחירות הכלליות יזמן הנשיא את יושב ראש המפלגה שזכתה ברוב מנדטים בכנסת להציע לו להרכיב ממשלה. יינתן לראש המפלגה תקופת זמן של 60 יום לצורך זה. יתאפשר לפי  בקשת היו"ר הנבחר ובאישור הנשיא להאריך את המועד עד ל- 90 יום.

ב.      במידה ולא הסתייע בידו להקים קואליציה של לפחות 61 נציגים בכנסת, תינתן הזדמנות ליושב הראש של המפלגה השנייה בגודלה למשך זמן של 40 יום ללא אפשרות הארכה לנסות ולהקים קואליציה יציבה.

ג.       במידה ותוך פרק זמן זה לא הוקמה ממשלה כאמור יערכו הבחירות שוב בתוך 40 יום נוספים.

ד.      הוקמה קואליציה חדשה תתבצע חפיפה שלטונית למשך שבוע ימים כאשר ראש הממשלה הנבחר יהיה הגורם המחליט.

ה.     השרים החדשים יכנסו לתפקידם המלא בתום שבוע החפיפה וכנ"ל סגני השרים.

9.      סמכויות ראש הממשלה היוצא ונכנס, השרים וסגניהם.

א.      ב- 24 השעות הראשונות לחילופי השלטון, ראש הממשלה היוצא הוא המחליט סופי, כנ"ל השרים וסגניהם עדיין לראש הממשלה הנכנס ולשרים וסגניהם החדשים זכות וטו על כל החלטה בעייתית.

ב.      לאחר 24 השעות הראשונות המחליט הסופי הוא ראש הממשלה הנבחר וכנ"ל שריו הנבחרים וסגניהם.

ג.       לשלטון היוצא לאחר ה 24 השעות הראשונות זכות הייעוץ וההמלצה בלבד.

ד.      האחריות על כל החלטה מרגע שחילופי השלטון הסתיימו הוא על השלטון הנכנס, בתקופת הביניים האחריות היא משותפת ותהיה תחת ביקורת הנשיא ובית המשפט לענייני שלטון.

ה.     על השלטון הנכנס לכבד את ההסכמים של השלטון הקודם וכל שנוי בהסכם כתוב יעשה רק באישור בתי הנבחרים וברוב רגיל.

ו.        בטווח של 100 הימים הראשונים לתפקוד השלטון הנכנס יוכל ראש הממשלה הנכנס וכל אחד משריו או סגניהם לקרוא לסיוע או לעדות את נציגי הממשלה הקודמת, וחלה עליהם החובה להתייצב.

ז.       מעבר ל-מאת הימים הראשונים ישוחררו חברי השלטון הקודם מכל מחויבות שלטונית ואחריות שלטונית ויילקחו מהם כל הזכויות הנובעות מהתפקיד.

ח.     על נציגי השלטון הקודם לשמור אמונים למדינה ולשמור על המידע שהגיע לידיהם בתוקף תפקידם לפי החוקה והחוק. שבועת האמונים שנשבעו תופסת לכל ימי חייהם.

10. מנויים לתפקידים בכירים:

א.      למוסדות השלטון – שלושת רשויות השלטון, יפנה המבקש לאייש משרה בכירה לועדת אישורים ליד המוסד לביקורת המדינה לאיתור מועמדים על פי דרישות התפקיד ומהותו. ייבחרו לאחר סידרת בחינות וראיונות אישיים מועמדים ראויים, ויפנו אלה לראיון לידי המבקש שיבחר את הראוי בעיניו לתפקיד. לאחר אישור המועמד על ידי הועדה והמבקש, יופנה המנוי לחתימה על אישורו למשרה בלשכת נשיא המדינה.

ב.      לשלטון האזורי והמקומי – לאחר איתור מועמדים מתאימים על ידי ועדת איתור ליד המוסד לביקורת המדינה ואישור ראש המחוז המתאים, יחתום הנשיא על המנוי.

ג.       חברות ציבוריות (חברות תשתית ומונופולים) – יבחרו המועמדים על ידי ועדת איתור ליד המוסד לביקורת המדינה ויאושרו על ידי דירקטוריון החברה. כל מנוי בכיר מסוג זה יחייב גם את אישור נשיא המדינה.

לא יהיה למבקש איוש משרה מסוימת שום קשר ישיר או עקיף עם ועדת האיתור.

 

            סעיף 12 : סנקציות נגד בכירים וענישה:

כל ממלא תפקיד ציבורי באשר הוא במידה ופעל בניגוד לחוקה, לחוק, לצווים או הפקודות יועמד לדין בפני בית דין מתאים. במידה ויוטל עליו עונש מאסר עונש זה ירוצה בבית סוהר נפרד לבכירים שסרחו ובתנאי מינימום על פי תנאי ענישה מחמירה בשרות בתי הסוהר. לא תהיינה זכויות יתר כל שהם לבכירים וההפרדה באה על רקע שמירת סודות המדינה המופקדים בידי הבכירים. כל בכיר לאחר תום ריצוי תקופת מאסרו ולפי העניין יהיה תחת מעקב כדי למנוע דליפת המידע שברשותו של אותו בכיר שסרח.

           

סעיף 13 : בקשה להגדיר אמנה החברתית:

בשלב זה של כתיבת החוקה אנו פונים לכל הקבוצות השונות המרכיבות את "העם היהודי" ומבקשים מכל הפלגים להיפגש בוועידה משותפת כדי ליצור הסכמה חברתית מלאה ומחייבת לצורך של הגדרת המושג "מיהו יהודי".

יכולנו כבר מזה שנים רבות לדעת מה דעת העמים השונים על התפיסה של "יהודי" ואיך הדבר מופיע במסמכים השונים. (תורת הגזע של גרמניה הנאצית, הפרוטוקולים של זקני ציון, הפרוטוקולים של הכנסייה הנוצרית לאורך אלפיים שנה וכל הגדרה אחרת כפי שהופיע במהלך ההיסטוריה).

אין אנו, מכוח המחלוקות בינינו אמורים לאפשר "לגויים" הרבים להשמידנו מפני שאנו איננו מסוגלים להגיע להסכמה הלכתית מלאה מי אנחנו ומה באמת מייחד אותנו כקבוצה. אנו איננו טובים יותר מהאחרים בעולם ואין לנו זכויות יתר (או חובות יתר) אנו רוצים מקום משלנו שבו נוכל לחיות בשלווה כשאר אומות העולם.

יש מקום לשקול את ההתכנסות של נציגי הפלגים השונים בעולם היהודי ולהגיע לנוסח מוסכם של ההגדרה "יהודי", כאשר יש לזנוח את התפיסה של חלק מעמנו שאין מקום למדינת ישראל בטרם בא המשיח. ראו נא, במגילת העצמאות נכתב "מקלט לעם היהודי" ולכן כרגע בטרם בא המשיח מדינת ישראל היא מקלט זמני כדי שחס וחלילה לא תתרגש עלינו שואת העם היהודי שוב וחוזר חלילה.

מסגרת ההגדרה, ברור לגמרי, תהיה מותנה בתפיסת ההלכה היהודית ואנו כל זרמי העם היהודי נקבלה בברכה.

דורנו אנו, הוא הדור המתאים לקבוע הלכות פסוקות באותם נושאים שהם בנפשו של העם היהודי ולהקטין מחלוקות וריב ומבוכה בקרבנו.

עניין

 

ובא לציון גואל.

 

 

נספחים:

 

1.      מגילת העצמאות

ישראל הממשלה הזמנית

עיתון רשמי: מס' 1 תל-אביב ה' באייר תש"ח 14.5.1948 עמ' 1

הכרזה על הקמת מדינת ישראל

בארץ-ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל-אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי. לאחר שהוגלה העם מארצו בכוח הזרוע שמר לה אמונים בכל ארצות פזוריו, ולא חדל מתפילה ומתקווה לשוב לארצו ולחדש בתוכה את חירותו המדינית. מתוך קשר היסטורי ומסורתי זה חתרו היהודים בכל דור לשוב ולהיאחז במולדתם העתיקה; ובדורות האחרונים שבו לארצם בהמונים, וחלוצים, מעפילים ומגנים הפריחו נשמות, החיו שפתם העברית, בנו כפרים וערים, והקימו ישוב גדל והולך השליט על משקו ותרבותו, שוחר שלום ומגן על עצמו, מביא ברכת הקידמה לכל תושבי הארץ ונושא נפשו לעצמאות ממלכתית.

בשנת תרנ"ז (1897) נתכנס הקונגרס הציוני לקול קריאתו של הוגה חזון המדינה היהודית תיאודור הרצל והכריז על זכות העם היהודי לתקומה לאומית בארצו.

זכות זו הוכרה בהצהרת בלפור מיום ב' בנובמבר 1917 ואושרה במנדט מטעם חבר הלאומים, אשר נתן במיוחד תוקף בין-לאומי לקשר ההיסטורי שבין העם היהודי לבין ארץ-ישראל ולזכות העם היהודי להקים מחדש את ביתו הלאומי.

השואה שהתחוללה על עם ישראל בזמן האחרון, בה הוכרעו לטבח מיליונים יהודים באירופה, הוכיחה מחדש בעליל את ההכרח בפתרון בעיית העם היהודי מחוסר המולדת והעצמאות על-ידי חידוש המדינה היהודית בארץ-ישראל, אשר תפתח לרווחה את שערי המולדת לכל יהודי ותעניק לעם היהודי מעמד של אומה שוות-זכויות בתוך משפחת העמים.

שארית הפליטה שניצלה מהטבח הנאצי האיום באירופה ויהודי ארצות אחרות לא חדלו להעפיל לארץ-ישראל, על אף כל קושי, מניעה וסכנה, ולא פסקו לתבוע את זכותם לחיי כבוד, חירות ועמל-ישרים במולדת עמם.

במלחמת העולם השנייה תרם הישוב העברי בארץ את מלוא-חלקו למאבק האומות השוחרות חירות ושלום נגד כוחות הרשע הנאצי, ובדם חייליו ובמאמצו המלחמתי קנה לו את הזכות להימנות עם העמים מייסדי ברית האומות המאוחדות.

ב-29 בנובמבר 1947 קיבלה עצרת האומות המאוחדות החלטה המחייבת הקמת מדינה יהודית בארץ-ישראל; העצרת תבעה מאת תושבי ארץ-ישראל לאחוז בעצמם בכל הצעדים הנדרשים מצדם הם לביצוע ההחלטה. הכרה זו של האומות המאוחדות בזכות העם היהודי להקים את מדינתו אינה ניתנת להפקעה.

זו זכותו הטבעית של העם היהודי להיות ככל עם ועם עומד ברשות עצמו במדינתו הריבונית.

לפיכך נתכנסנו, אנו חברי מועצת העם, נציגי הישוב העברי והתנועה הציונית, ביום סיום המנדט הבריטי על ארץ-ישראל, ובתוקף זכותנו הטבעית וההיסטורית ועל יסוד החלטת עצרת האומות המאוחדות אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, היא מדינת ישראל.

אנו קובעים שהחל מרגע סיום המנדט, הלילה, אור ליום שבת ו' אייר תש"ח, 15 במאי 1948, ועד להקמת  השלטונות הנבחרים והסדירים של המדינה בהתאם לחוקה שתיקבע על-ידי האספה המכוננת הנבחרת לא יאוחר מ-1 באוקטובר 1948 - תפעל מועצת העם כמועצת מדינה זמנית, ומוסד הביצוע שלה, מנהלת-העם, יהווה את הממשלה הזמנית של המדינה היהודית, אשר תיקרא בשם ישראל.

מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מששתתה על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין;  תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; ותהיה   נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות. מדינת ישראל תהא מוכנה לשתף פעולה עם המוסדות והנציגים של האומות המאוחדות בהגשמת החלטת העצרת מיום 29 בנובמבר 1947 ותפעל להקמת האחדות הכלכלית של ארץ-ישראל בשלמותה.

אנו קוראים לאומות המאוחדות לתת יד לעם היהודי בבנין מדינתו ולקבל את מדינת ישראל לתוך משפחת העמים.

אנו קוראים - גם בתוך התקפת-הדמים הנערכת עלינו זה חדשים - לבני העם הערבי תושבי מדינת ישראל לשמור על שלום וליטול חלקם בבנין המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה ועל יסוד נציגות מתאימה בכל מוסדותיה, הזמניים והקבועים.

אנו מושיטים יד שלום ושכנות טובה לכל המדינות השכנות ועמיהן, וקוראים להם לשיתוף פעולה ועזרה הדדית עם העם העברי העצמאי בארצו. מדינת ישראל מוכנה לתרום חלקה במאמץ משותף לקדמת המזרח התיכון כולו.

אנו קוראים אל העם היהודי בכל התפוצות להתלכד סביב הישוב בעליה ובבנין ולעמוד לימינו במערכה הגדולה על הגשמת שאיפת הדורות לגאולת ישראל.

מתוך בטחון בצור ישראל הננו חותמים בחתימת ידינו לעדות על הכרזה זו, במושב מועצת המדינה הזמנית, על אדמת המולדת, בעיר תל-אביב, היום הזה, ערב שבת, ה' אייר תש"ח, 14 במאי 1948.

דוד בן-גוריון

דניאל אוסטר, מרדכי בנטוב, יצחק בן-צבי, אליהו ברלין, פריץ ברנשטיין, הרב וולף גולד, מאיר גרבובסקי, יצחק גרינבוים, ד"ר אברהם גרנובסקי, אליהו דובקין, מאיר וילנר-קובנר, זרח ורהפטיג, הרצל ורדי, רחל כהן, הרב קלמן כהנא, סעדיה כובאשי, הרב יצחק מאיר לוין, מאיר דוד לוינשטיין, צבי לוריא, גולדה מאירסון, נחום ניר, צבי סגל, הרב יהודה ליב הכהן פישמן, דוד צבי פנקס, אהרן ציזלינג משה קולודני, אליעזר קפלן, אברהם קצנלסון, פליכס רוזנבליט, דוד רמז, ברל רפטור, מרדכי שטנר, בן-ציון שטרנברג, בכור שיטרית, משה שפירא, משה שרתוק.

 

2.      האמנה החברתית

מי הוא יהודי

ממתי אנו יהודים: אנו נקראים יהודים עוד מתקופת בית ראשון ממש בטרם ימי החורבן ולאחר גלות עשרת השבטים על ידי האשורים.

את הזיהוי יהודים, קיבלנו מהגויים כהגדרה ראשונה של העם הגר בשטח יהודה והכרתם כבני יהודה וכבני בנימין ( ומשפחות מבני שמעון ועוד שבטים), כיהודים. לא הייתה שום הבחנה באותו מועד מי הוא יהודי ומי לא. כל יושבי הארץ בעת ההיא נחשבו ליהודים.

 

ירמיהו נ"ב – פסוק כ"ח: זה העם, אשר הגלה נבוכדראצר בשנת שבע, יהודים שלושת אלפים ועשרים ושלושה.

                 פסוק ל":  בשנת עשרים ושלוש  לנבוכדראצר, הגלה נבוראדן רב טבחים, יהודים  נפש שבע מאות  ארבעים וחמישה; כל נפש, ארבעת אלפים ושש מאות.

 

הויכוח לאורך אלפי שנים של זיהוי כיהודי מי שנולד לאב יהודי או לאם יהודיה הוא תוצר של התקופה והמצב הנתון של העם באותה תקופה. המקובל היום, מי שנולד לאם יהודיה הינו יהודי הוא פיתרון פשוט מחמת העובדה שפשוט הרבה יותר לזהות את האם חד משמעית מאשר את האב. זיהוי זה היה מקובל עוד בתקופת עזרא ונחמיה תחילת תקומת  ימי בית שני.

 

אנו מציעים: ההגדרה של יהודי תתבסס על האם, דיינו: מי שנולד לאם יהודיה הינו יהודי לכל דבר ועניין. מי שנולד לאב יהודי וירצה לחזור לחיק היהדות יגויר בהליך פשוט על פי קביעת הרבנות הראשית בישראל ולפי עקרונות ההלכה היהודית.

לגבי כל מי שיש ספק, יפעל הספק לחומרה והאדם יגויר כאילו אינו יהודי מלידה. הגיור יתבצע על פי ההלכה האורתודוקסית כאשר התהליך עצמו יוסכם על ידי הרבנים כהלכה פסוקה גם לדורות הבאים.

לגבי אותם אלה שזוהו כחלק מעשרת שבטי ישראל שגלו על ידי האשורים, יערך עבורם תהליך הכנסה ליהדות בטבילה כהליך מקוצר וכל זאת למען הסר ספק. לגבי כל אלה שטוענים ליהדותם ומאחוריהם "קופת שרצים" ידרשו להליך גיור לחומרה כולל ניקוי האדם מחטאיו כדי שיוכל להצטרף אל העם היהודי כאדם שווה חובות וזכויות.

ולבסוף על אף הקושי כל הליך גיור של מי שאינו יהודי יתבצע על פי ההליך המחמיר כפי שנקבע עד היום וזאת כדי למנוע מצב של משבר פנימי בקרב העם היהודי.

 

לא נוכל לקבל מצב שבו הנושא הזה הוזז הצידה מחמת הקושי להתמודד עימו. עלינו להגיע להסכמה על אף הקושי גם עם הפלגים היהודיים שאינם מכירים במדינת ישראל. אנו טוענים שאין צורך בהכרה במדינה כישות ריבונות מבחינת הקמת מלכות ישראל כבראשונה. מדינת ישראל הוגדרה כמקלט לעם היהודי מפני שואה או כל חורבן אחר כפי שקרה במהלך אלפיים שנות הגלות. אנו חושבים שאחדות העם היהודי כישות בעלת צביון האופייני לה חשובה יותר מכל מחלוקת סמנטית כך שבבוא העת ויגיע משיח צדקנו, כפי שהאמונה קובעת נוכל עדיין להיות עם אחד ומאוחד.

אין ולא נקבע בשום הלכה או בכל מקום אחר שאסור על יהודים לגור בשטח שנקרא "ארץ ישראל".

על כן אנו פונים לכל נכבדי העם היהודי ולכל ראשי האמונה היהודית לאפיונם המגוון לקבוע הלכה פסוקה וברורה בנושא זה ולאחד את העם כולו. 

 

3.      נוסח שבועת נשיא המדינה

אני (שם הנשיא הנבחר) בן (שם הורי הנשיא הנבחר) מתחייב לשרת באמונה את המדינה ואזרחיה בלא משוא פנים, ביושר ובצניעות ולהשגיח על קיום החוקה, החוקים ודמוקרטיה תקינה .

 

4.      נוסח שבועת יושב ראש הכנסת

אני (שם יושב הראש הנבחר) בן (שם הורי היו"ר) מתחייב לשרת באמונה את המדינה ואזרחיה כיושב ראש הכנסת בלא משוא פנים, ביושר ובצניעות ולקיים את החוקה ואת חוקי המדינה כלשונם.

 

5.      נוסח שבועת נשיא בית המשפט העליון

אני (שם נשיא בית המשפט העליון) בן (שם הורי נשיא בימ"ש עליון) מתחייב לשרת באמונה את המדינה ואזרחיה כנשיא בית המשפט העליון לשפוט באמונה, ביושר בלא משוא פנים ובצניעות ולקיים את החוקה וחוקי המדינה.

 

 

 

6.      נוסח שבועת ראש הממשלה

אני (שם ראש הממשלה) בן (שם הורי ראש הממשלה) מתחייב לשרת באמונה את המדינה ואזרחיה כראש הממשלה,  בלא משוא פנים, ביושר ובצניעות לקיים את החוקה ואת חוקי המדינה ולהובילה לשגשוג והצלחה בקרב העמים.

 

7.      נוסח שבועת חברי בית המחוקקים

אני (שם המחוקק הנבחר) בן (שם הורי המחוקק) מתחייב לשרת באמונה את המדינה ואזרחיה כמחוקק בלא משוא פנים, ביושר ובצניעות ולקיים את החוקה ואת חוקי המדינה כלשונם.

 

8.      נוסח שבועת נשיא בית משפט בכל הערכאות

אני (שם נשיא בית המשפט) בן (שם הורי נשיא בימ"ש) מתחייב לשרת באמונה את המדינה ואזרחיה כנשיא בית המשפט (שם בית המשפט) לשפוט באמונה, ביושר בלא משוא פנים ובצניעות ולקיים את החוקה וחוקי המדינה.

 

9.      נוסח שבועת שופט בכל הערכאות

אני (שם השופט בבית המשפט) בן (שם הורי השופט בבימ"ש) מתחייב לשרת באמונה את המדינה ואזרחיה כשופט בית המשפט (שם בית המשפט) לשפוט באמונה, ביושר בלא משוא פנים ובצניעות ולקיים את החוקה וחוקי המדינה.

 

10. נוסח שבועת שרים וסגני שרים

אני (שם השר או הסגן) בן (שם הורי השר או הסגן) מתחייב לשרת באמונה את המדינה ואזרחיה, כשר/סגן שר בלא משוא פנים, ביושר ובצניעות לקיים את החוקה ואת חוקי המדינה ולהובילה לשגשוג והצלחה בקרב העמים.

 

11. נוסח שבועת ראש תחום

אני (שם ראש התחום) בן (שם הורי ראש התחום) מתחייב לשרת באמונה את המדינה ואזרחיה, כראש תחום במשרד (שם המשרד)  בלא משוא פנים, ביושר ובצניעות לקיים את החוקה ואת חוקי המדינה ולהובילה לשגשוג והצלחה.

 

12. מפת התחומים בישראל

מפת חלוקת התחומים במדינת ישראל כפי שיוצע בוועדה המתאימה בכנסת.

 

13. אתיקה עיתונאית

יחסי השלטון עם העיתונות יהיו כאלה שיאפשרו עד כמה שניתן את חופש העיתונות וזרימת המידע כדי לקיים את ההגדרה "זכות הציבור לדעת". עם זאת, יש מקום לקבוע כללי יסוד (מוצעים) בחוקה (זאת) כדי למנוע מהשלטון "לסתום פיות" מצד אחד ומצד שני למנוע הפקרות בכך שירדו לחיי אדם כל שהוא או יסכנו את בסיס קיום המדינה בגלל הרצון ל"סקופ". מערכת האיזונים מול העיתונות תפעל על ידי כך שישמרו כללי היסוד של עיתונות נכונה כמפורט בהמשך.

לצורך הבהרה: "עיתונות" או "עיתון" - עיתון, טלוויזיה או כל מדיה אחרת המביאה מידע לציבור.

 

כללי היסוד לעיתונות  נבונה ואמינה:

א.      אימות ידיעה:

ב.      כל ידיעה העומדת לפרסום בעיתון (או בכל מדיה אחרת), ראוי שתאומת ממקורות שונים ובלתי תלויים ולפחות יותר ממקור אחד. במידה ואין מקור נוסף ירשם בכותרת הידיעה: "אמינות המידע המובא פה, מוטלת בספק" או "המידע בכתבה לא אומת".

כל ידיעה או פרסום בעיתון שלא אומת כהלכה ולא הובעה הסתייגות באמינותו, חושף את העיתון עורכו ובעליו לתביעת דיבה ובמקרים מסוימים גם לתביעה פלילית ויחייב את העיתון לפרסם נוסח הצהרה בכותרת הראשית שלו: הידיעה שהתפרסמה (תאריך וכותרת) אינה עומדת בכללי העיתונות לכן אינה משקפת את האמת העובדתית.

 

ג.       הזכות לפרטיות:

ד.       אין לפרסם מידע לציבור בנושאים משפטיים אלא רק לאחר הגשת כתב אישום ו/או הגשת כתב תביעה מבוסס כנגד הנתבע/נתבעים. יש להדגיש בכותרת הכתבה שמדובר בכתב אישום לכאורה ו/או כתב תביעה לכאורה, שטרם התברר בבית המשפט ועומדת לנתבע/לנתבעים, חזקת החפות אלא באם נמצא/ו אשם/אשמים. כל מי שיפרסם כתבה בכל אמצעי תקשורת המונים שמקורה בחקירות משטרה ו/או כל תהליך חקירה אחר בטרם הגשת כתב אישום או כתב תביעה מסודר יועמד לדין כותב הכתבה, ובמידה ומדובר באמצעי תקשורת מוסדר, המפרסם עורכו ובעליו.

 

ה.     הזכות לכבוד והערכה:

ו.         אסור לפרסם או להוציא כתבה ו/או מידע לציבור שיש בה/בו כדי לפגוע או להביך או לבייש אדם כלשהו ובפרט איש ציבור. כל פרט שמתפרסם במקרה כזה, ראוי שייבדק כראוי ויעמוד בקנה מידה מוסרי מחמיר ומאומת היטב. במידה ויש ספק יודגש הדבר בכותרת המאמר בצבע או באותיות גדולות וברורות. פגיעה בכבודו של אדם מקביל לשלילת אחת או יותר מזכויות האזרח והוא מנוגד לחוקה ולמוסר.

 

ז.       זכות התגובה:

ח.      על העיתון לאפשר לכל מי שנכתב עליו משהו, את הזכות להביע את דעתו. במידה ונשוא הכתבה מסרב להגיב יש לציין זאת בכותרת המשנה בידיעה עצמה, במידה ולא נעשה פניה לנשוא הכתבה תצוין עובדה זאת בכותרת הראשית. כל דבר שנאמר בין עיתונאי מראיין למרואיין יוקלט וישמר במערכת העיתון.

 

ט.     הגנה על מקורות מידע:

י.         מקורות המידע של העיתונאי חסויים ומוגנים. לא תהה דרישה מעיתונאי לתת את פרטי מקור המידע אלא רק אם מדובר בביטחון המדינה או בהחלטת בג"ץ בהרכב של 5 שופטים.

 

יא.    הגנה על עיתונאים:

יב.     עיתונאי, עורך עיתון או בעלי עיתון (או כל מדיה אחרת) יזכו להגנה, במידת הצורך ולפי בקשתם, מהשלטון. לא יפעיל השלטון שום אמצעי כדי למנוע פרסום ידיעה כל שהי כל זמן שתוכן הידיעה עומד בכללי הבסיס של עיתונות נבונה.

 

14. נוסח הצעה  לסמלים ומדליות.

סמלי המדינה הם: המנון, דגל, תמונת מראה (סמל המדינה) ומדליות וכל אמצעי מקובל אחר.    סמלי המדינה יוגדרו בהצבעה בבתי המחוקקים וברוב מיוחס של 60% מהחברים. הצעות לסמלים ושנויים יבואו על פי בקשת הציבור ובהתאמה למציאות המשתנה.


הצעה לחוקה לישראל ?
לא נמצאו הודעותלא נמצאו הודעות
   
דף : 1     1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 |    >>8
אשמח  לקבל הערתכם  לשיפור האתר,
אשמח ליידע  אותי  כדי לתקן אותו
תודה מראש פילקס אנגל