ביציקוטסיס נולד ב11 לדצמבר 1922 בעיר פריסטרי, שהיתה שכונת עוני בצפון מערב אתונה. ביציקוטסיס היה הבן הצעיר למשפחה בת שמונה נפשות. הוריו נלחמו את מלחמת הקיום היומית וניסו לגדל את ילדיהם בקשיים כלכליים רבים.
בגיל עשר החל ביציקוטסיס לגלות עניין במוזיקה וצלילי הגיטרה והבוזוקי.
בגיל צעיר החל לשמוע את שיריו של מרקוס ואמבאקאריס ולדבריו הם לא רק עשו עליו רושם חיצוני אלא השפיעו על נפשו ועולמו הפנימי והשתלטו עליו. ביציקוטסיס החליט להשיג בוזוקי משלו, אך נתקל בהתנגדות חריפה מצד הוריו, לא עזרו תחנוניו ללימודי בוזוקי ולקניית הכלי. ביציקוטסיס לא שמע בקול ההורים ובעיצה אחת עם אחד השכנים השיג לעצמו בוזוקי אותו שמר בבית השכן. ביציקוטסיס נהג להתגנב לבית שכנו ושם החל לפרוט על הבוזוקי ללא לימוד אלא על-פי שמיעה בלבד. תוך מספר חודשים פרט באופן שוטף והלהיב את שומעיו.
במהלך שירותו הצבאי בשנת 1947 שמעה המלכה פרדריקה את ביציקוטסיס מנגן בבוזוקי ומרוב התלהבות העניקה לו בוזוקי חדש במתנה. כאשר שוחרר משירותו הצבאי פנה ביציקוטסיס לתחום הבידור והקים לעצמו להקה, אשר החלה להופיע במועדון לילה בשם "זוגלה". שירו הראשון היה "Kantili tremosvini" (מנורת שמן מהבהבת) - ביציקוטסיס כתב את הלחן למילים של וואסיליאדיס. מאז ועד למותו כתב ביציקוטסיס כ-150 שירים.
בשנת 1953 גילה ביציקוטסיס את פולי פאנו (זמרת ידועה ביוון), שהייתה אז ילדה בגיל 13, והביא אותה לאתונה להופעות משותפות. הופעות אלו עזרו לפולי פאנו לפתח קריירה מפוארת באתונה וברחבי יוון. ציצאניס זיהה את הפוטנציאל הטמון בביציקוטיס וביקש ממנו לשיר משיריו. השיר הראשון שכתב לו ציצאניס היה "M Evales stonMavropinaka".
במהלך השנים 1950 ל-1970 הפך ביציקוטסיס בעזרת קולו המיוחד ושיריו היפים לאחד הכוכבים הגדולים ביוון. הוא התפרסם כזמר מיוחד וכמלחין מוכשר. את הצלחתו הגדולה הוא חייב בן השאר ליוצר גדול אחר, תיאודוראקיס, אשר בחר בביציקוטסיס לבצע את אחת מיצירותיו הגדולות "Epitaphios". יצירה זו נכתבה ע"י יאניס ריצוס והולחנה ע"י תיאודוראקיס, אשר ספג בזמנו ביקורת רבה בשל בחירתו בביציקוטסיס כמבצע שלה. בראיון שנערך בשנת 1961 עם תיאודוראקיס עלה נושא זה שוב ובתשובה אמר תיאודוראקיס כי "קולו של ביציקוטסיס הוא התגלמות קולות העם כולו".
למרות ביקורות מצד חוגי האליטה באתונה, הצליח ביציקוטסיס בעזרת שירי הלאיקה שכתב ושר, ותודות לאישיותו הלבבית והפתוחה להתחבב על ההמונים וזכה עם השנים בכבוד רב של כל שכבות הציבור ביוון. ביציקוטסיס כונה "קפטן" מפי מעריציו, מסיבה לא ברורה, והוא נהנה מזה.
ביציקוטסיס שר להיטים רבים כגון : "Frangosyriani", "Epitaphios" "Epiphania", "Oloi oi Rebetes tou Dounia, "Axion Esti" ועוד. הוא שר משיריו ומשירי יוצרים אחרים כגון: וואמבאקאריס, ציצאניס, מיצאקיס, פאפאיואנו, חיוטיס, קלדאראס, אקיס פאנו וכמובן תיאודוראקיס, קסרחאקוס, חדזידאקיס, ספאנוס וקויומציס.
הצלחתו פתחה דלתות רבות בפניו והוא הופיע באולמות שונים ברחבי אתונה כגון: "Rosingnol" בשכונת ספוליה, "Kipos touAllah" בשכונת אגאלאו, "Kentrikon", "Kalouta" ו-"Rex".
בשנת 1997 אורגן לכבוד "סר" (עוד כינוי שזכה לו מטעם מעריציו) ביציקוטסיס מופע ענק לחגיגות 50 שנות יצירה והופעות. בשנת 2002, לאחר כ-55 שנות הופעה ויצירה, העניק נשיא יוון אות כבוד לביציקוטסיס על תרומתו רבת השנים לתרבות ולמוזיקה היוונית. בחודש מרץ אותה שנה העניק לו גם משרד התרבות היווני אות כבוד וארגן את המופע הענק לכבודו בהשתתפות שורה נכבדה של זמרים וזמרות (מופע שהונצח על-גבי הדיסק הכפול " Gia Ton Grigori").
בחודש ינואר 2005 אושפז ביציקוטסיס בבית חולים באתונה בשל בעיות רפואיות שונות. ביום חמישי, 7 לאפריל 2005, הסתבך מצבו בשל הרעלת דם ומערכות גופו קרסו והביאו למותו בגיל 82. ביציקוטסיס נקבר בהלוויה ממלכתית באתונה וליוו אותו אלפי אנשים ביניהם אישי ציבור, יוצרים וזמרים.
