בניית אתרים בחינם
הפוך לדף הבית
הוסף למועדפים
שלח לחבר
 
 

ק ו ל   ה א מ ת

    
 
האתר שיתן לך מבט חדש על המושגים וההנחות בהם מולעט הציבור הישראלי. 
 
הנחות וסיסמאות -- שיוויון - חופש - פשרה - זכות - שלטון החוק מושגים -- עם - שלום - אמת - דמוקרטיה
 
   דף הבית    מושגים נפוצים    הבלוג שלי    כופרים    פורום קול האמת    שמאלנים - ראשי    קישורים - ראשי
 
    הונאות השמאל
    שמאלנים - הפרות חוק.
    ציטוטים - שמאל הסתה לרצח
    שמאלנים צבועים
    שמאל - בגידה
    אישי שמאל ומעלליהם
    טרור בולשביקי במדינת ישראל
    קישורים למסמכים
    הצעות פעולה ויעול
    ציטוטים - תקשורת שמאלנית
    הטרור הערבי לפני 1948
    ציטוטים - האויב
    הטרור הערבי
    ערביי ישראל והטרור
    האיסלם על היהודים וארץ ישראל
    מדע - מאמרים
    צור קשר
 
 
                                                                                          מ   ד   ע 
                                                                               ========================
 
 
                                                           מאמרים, מושגים, ותובנות במונחים ונושאים מדעיים
 
 
                        כיצד נבחין בין מאמר מדעי למאמר המתחזה למדעי?
 
 
     מספר עצות עבור האדם הפשוט, ועבור מי שאינו מומחה בנושא המאמר.
     חלק מהעצות דורשות קריאה או הכרה של יותר ממאמר אחד באותו הנושא.
 
     1. מסקנה בתחילת המאמר - מאמר המתחיל במסקנה איננו מדעי או לפחות חשוד רציני כלא מדעי.
   מאמר מסוג זה ישמור על המסקנה כבבת עינו ולא יטיל בה ספק. מה שהופך אותו ללא מדעי.
 
     2. ספקות - אחת הנקודות בהן המדע מתגאה היא הספק. מאמר ללא ספקות הוא מאמר חשוד.
   מאמר בו הקביעות הן החלטיות הוא מאמר חשוד.
 
     3. חד צדדיות - מאמר המציג תזה אחת בלבד איננו מאמר מדעי.
    אין נושא מדעי שאין לגביו תיאוריות שונות, דעות שונות,
  וזאת גם כאשר מדובר בנושא בו העובדות מוסכמות על הכל, כמו בארכיאולוגיה.
  מאמר שאיננו מציג דעות או תיאוריות נוספות, ומתדיין איתן, איננו מאמר מדעי.
 
     4. שמות תואר - מאמר בו נעשה שימוש יתר בשמות תואר עוינים או אוהדים, הוא מאמר חשוד.
    מדע עוסק בעובדות, ניתוח העובדות, והסקת מסקנות.
   מדע איננו אמור לעסוק בביקורת קולנוע, ניתוחי אופי, או תעמולה,  תחומים בהם לשמות תואר ביקורתיים יש משמעות.
   מאמרים מסוג זה הם מאמרים אידיאולוגיים, עיסקיים,  תומכי אגו, הכל חוץ ממדעיים.
 
     5. הטעיות - קיימות הטעיות אותן יכול לזהות גם האדם הממוצע.
   הטעיות נפוצות הן:
   א. הצגת תיאוריה כעובדה - תיאוריית האבולוציה היא הבולטת ביותר בסוג ההטעיה הזה.
  מאמרים מדעיים בתחום זה מעלימים באופן שיטתי ובדרכים שונות, כי מדובר בתיאוריה בלבד.
   ב. העלמת מידע חיוני - לא אומרים את כל האמת.
  אומרים "נמצאה עצם", כאשר למעשה נמצאו רסיסי עצם. 
  אומרים "במוזיאון יש שלד של דינוזאור", ולא מציינים שמדובר בדגם מגבס ופלסטיק.
 
     6. שימוש בטיעונים לא מדעיים - נפוץ בתחום חקר המקרא.
    טיעון לא מדעי נפוץ: "לא נמצאו ממצאים המעידים על קיומו של X, המסקנה: X לא היה קיים"
   אין צורך להיות בעל תואר שלישי על מנת להבחין בכך שהטיעון איננו מדעי ואיננו הגיוני.
   על מנת שטיעון סהרורי כזה יהיה נכון, יש צורך לחפור כל שטח אפשרי בו פעל X,
   כולל שטחים מיושבים מכל הסוגים, עד לעומק של עשרות מטרים. רק במדע בדיוני זה יהיה אפשרי.
 
     7. התעלמות מסתירה של חוק מדעי.
    חוק שימור האנרגיה הוא חוק היסוד של הפיזיקה, בלעדיו אין פיזיקה כלל.
    חוק שימור האנרגיה אומר: אין יצירת יש מאין!
    תיאוריית האבולוציה סותרת את חוק שימור האנרגיה, טענתה הבסיסית היא: החיים נוצרו מכלום.
    תיאוריית המפץ הגדול סותרת את אותו החוק, טענתה הבסיסית, היקום כולו נוצר מכלום.
 
                     רוצה להגיב על המאמר                        http://www.agenda.co.il/224/forum/546296/
 
 
 ========================================================================================================
 
 
                       מהי תיאוריה, במה היא שונה מעובדה
 
 
          תיאוריה היא נסיון לתת הסבר היגיוני לתופעות ו/או ממצאים על סמך הידע הקיים באותו הזמן.
      התיאוריות המוכרות ביותר הן תיאוריית האבולוציה, ותיאוריית המפץ הגדול.
 
          תיאוריה יכולה להשתנות עם הצטברות הידע, ואף להתבטל כליל.
       תיאוריה מבטלים או משנים כאשר התגלה ידע הסותר אותה או עם התגלות מידע שהתיאוריה אינה יכולה להסביר. ככל שהצטברות הידע מהירה יותר, קצב שינוי התיאוריות גובר.
       בימינו יכול להבחין בכך גם האדם הפשוט הרואה את אינספור שינויי התיאוריות בנושא היקום, אסטרונומיה, שמידע עליהן מתפרסם תדיר גם בכלי התקשורת הנפוצים.
 
       מה ההבדל בין תיאוריה לבין עובדה?
 
        עובדה היא כל אירוע או עצם אותו מסוגל האדם לחוש באחד מחושיו, כשהמשמעותי שבהם הוא הראיה.
 
        עם התפתחות הידע והמדע ובעיקר עם התפתחות מכשירי המדידה, התרחב המושג עובדה מעבר לחושים שלנו.
      אולם אל נשכח לרגע את כל הטעויות האפשריות הנובעות מכך, מכשירים לא מדויקים, מכשירים בנויים על סמך תיאוריות, תפעול לא נכון, וכדומה.
      התרחבות נוספת של המושג מתקיימת בעזרת ניסויים מדעיים. נסוי שנערך פעמים רבות ע" חוקרים שונים, ובכולן נתן את אותה התוצאה, תיחשב תוצאת הנסוי כעובדה.
      גם כאן כמובן, תוך התחשבות במיגבלות הנובעות מתהליך הנסוי ותנאי הנסוי.
 
        מהנאמר עד כאן נוכל להבחין בהבדל העיקרי והחשוב בין תיאוריה לבין עובדה:
        עובדה ניתנת לחישה, בדיקה, או נסוי והוכחה.
        נושא התיאוריה אינו ניתן לחישה ו/או לא ניתן לנסותו ולהוכיחו.
 
                   רוצה להגיב על המאמר          http://www.agenda.co.il/224/forum/94362/             
 
 
 ========================================================================================================
 
 
                         כיצד עובד המדע
 
         פעולתו הראשונה היא איסוף נתונים. בימי קדם האדם ספר, שקל, מדד אורך, וכתב על לוחות. עם הזמן החלו למדוד דברים נוספים, טמפרטורה, מהירות, לחות...ולכתוב בספרים.
      בימינו, מספר המדידות הוא עצום, הדיוק רב יותר, והמחשב עוזר בעבודה השחורה. האדם הסקרן של פעם והחוקר של ימינו, צופים, אוספים נתונים, מעבדים אותם, ומסיקים מסקנות.   
 
        ניקח לדוגמה את מזג האויר:
      הראשונים שעסקו בכך הסתפקו בנתונים מקומיים של טמפ', כיוון הרוח ומהירותה, טמפ' המים, הבחנה בסוגי עננים.
      בימינו יש לחזאים נתונים מכל נקודה בעולם שמעודכנים בין רגע, ובמחשביהם אצורים נתונים על מזג האויר מתחילת המדידות.
      הנתונים הם כמו תקדים, החזאים מסיקים מסקנות על סמך העבר, והמחשב מסייע להם בכך. אין כאן שום חוכמה מיוחדת של החזאים.
      כל אדם יכול להבחין בטעויותיהם בדיווחים על מסלול של הוריקן שהיא תופעת טבע קיצונית.
      בתוך תקופת חייו הקצרים של ההוריקן משנים החזאים את המסלול הצפוי שלו מספר פעמים. 
 
             ההמצאות והתגליות המדעיות הגדולות התגלו באקראי או הומצאו ע"י יחידי סגולה בהברקה של רגע.
             את תורת היחסות הגה איינשטיין, מבלי להחזיק כלי כתיבה ומבלי לחשב נוסחה אחת !!                      
 
 
            כיצד נבחין שהמדע אינו ידען גדול כל כך.  
 
              בקלות רבה מאד. הסתכל על הזמן הרב הלוקח לפתח ולייצר מוצר ולו הפשוט ביותר.
          חברת רכב יפנית רצתה שמן מתאים לתמסורת אינסופית.  השמן אמור לעבוד בטמפ' גבוהות מאד ובלחצים עצומים, עקב החיכוך הישיר והרציף.
          פשוטי עם יאמרו, "מה הבעיה, יודעים מה הדרישות, מכירים את החומרים ותכונותיהם, בוחרים את החומרים הנכונים מערבבים מעבדים לפי הצורך, וזהו, יש לנו שמן".
          ובמציאות, נעשתה עבודה שנמשכה 3 שנים, ניסויים רבים, אכזבות רבות, ומיליוני דולרים, עד שהצליחו לייצר שמן העומד בדרישות.
 
               בתחום האלקטרוניקה, הנוסחאות ברורות וחד משמעיות, מתח, התנגדות, זרם, הספק, התנהגות רכיבים מדויקת מופיעה בקטלוגים עבי כרס.
           וההפתעה, מכשיר אלקטרוני לעולם לא יפעל כראוי בפעם הראשונה. תעבור על כל הנוסחאות, על כל השרטוטים, הכל מושלם, אבל המכשיר לא עובד.
           (המכשיר יעבוד רק לאחר עבודה שחורה של ניסוי וטעיה). עובדה זו מצביעה על חוסר בידע.
 
                ניקח אירוע מהעבר הקרוב והטרי, הכורים שנלכדו במכרה ביוטה. 6 כורים נלכדו במכרה בעומק של כ-350 מטר, מיקומם ידוע, ולא הצליחו לחלצם במשך כחודש.
            איפה הטכנולוגיה המזהירה, גלאי אינפרא, מכ"מ חללים, גלאי תנועה, מחפרי ענק, משאיות ענק?
            איך זה שהטכנולוגיה במדינה המפותחת בעולם, אינה מספקת פיתרון לבעיה כל כך פשוטה?
 
                פיתוח תרופות:  למה פיתוח תרופה לוקח שנים רבות כל כך?
            הרי מכירים את המחלה, יודעים מה גורם לה, ומה שנשאר זה לתקוף את הגורם למחלה ולנטרלו.
 
                   סיכום:
 
             העבודה המדעית היא ברובה הגדול עבודה שחורה.
         רוצים למצוא חומר שיבצע תפקיד מסוים (תרופה, מבודד, וכו'), נכנסים למעבדה ומשחקים עם מאות ואלפי חומרים,
         מחממים, מערבבים, מקרינים, טובלים, מפרקים...עבודה סיזיפית.............עד שמגיעים לתוצאה הרצויה.
 
                           רוצה להגיב על המאמר     http://www.agenda.co.il/224/forum/50566/
 
    
 
 
 
 
       
מחשבה והיגיון, הנשק נגד שטיפת מוח.
 
ברל כצנלסון: "אל נגיע לכך שמדינת ישראל תתפוס את מקומה של ארץ ישראל,בואו נקרא את הילד בשמו,
הסכמנו מתוך הכרח – אבל מה השמחה? חברון יותר ארץ ישראל מתל-אביב".