מערכונים, משלים וסיפורת

באחד הימים פנה יופיטר אבי האלים לשאר האלים ואמר להם: "היום אני עומד ליצור מדינה, ואתן אותה מתנה להרקולס בני. הנה אציג לפניכם תמונתה. מבקש אני מכם שתבחרו צבע כדי לצבוע בו את התמונה". החלו המלאכים להציע כל אחד בתורו צבע

וכך המשיכו האלים לבחור צבעים עד שאחרון הגיע הרקולס. הביט בתמונה החל לבכות ואמר ליופיטר

גער בו יופיטר ואמר "הרקולס אל בכי, הרי חזק וחסון הנך!, התמונה כולה לך שייכת, אינך זקוק לצבע, זקוק אתה למכחול, הנה הוא לפניך. הצבעים מונחים כולם לפניך תוכל לצבוע בהם כרצונך וכאוות נפשך!, אבל זכור את שציירת לא תוכל למחוק אך תמיד תוכל לתקן!!!"

או אז פנתה אליו יונו אשתו ושאלה "אינך חושב שאתה נדיב מדיי להרקולס?"

"בכלל לא", השיב יופיטר, "חכי ותראי איזה שכנים אני הולך לתת לו?.

מי רוצה, רוצה לשמוע
מעשה בפתק!
שלנפש מועמד לכנסת
עושה רק חשק.

פתק, פתק, פתק, פתק -
אין כמוהו פתק!
רק זרוק אותו לתוך הקלפי
גם אם בי אין לך חשק.

פעם בא אל הקלפי
סבא בעל ותק.
בגלל ש-רב עם גמלאיו
הוא דורש הפתק.

שים עוד פתק. שים עוד פתק -
אין כמוהו פתק!
עליך אצחק, כשאהיה לח"כ -
לא מספיק הפתק!

אצה סבתה אלישיבני
את סבא לרתק. -
היא בלונדינית כה "מנוסה"
היא רוצה הפתק.
שים עוד פתק. שים עוד פתק -
אין כמוהו פתק!...

אצה רצה אביביגיל
את סבתא לשתק.
היא "אמינה", פנסיות רוקנה
מגיעה לה הפתק.
שים עוד פתק. שים עוד פתק -
אין כמוהו פתק!...

אץ ורץ הבהב הכלברמן
את הביבי לנתק.
יש לו נאמנות, "קרן נאמנות"
חסינות זה פתק.
שים עוד פתק. שים עוד פתק -
אין כמוהו פתק!...

אץ ורץ חתול ישיאו
בן דת בעלת וותק.
הוא מחזיר עטרה "ספרדית" ליושנה
יהפוך לקמע הפתק.
שים עוד פתק. שים עוד פתק -
אין כמוהו פתק!...

אץ עכברק תרמיל על שכם
מעזה, שפתיו רק מתק.
שם ניצח ב-"אמת", אך קסאמים בשדרות
הוא חייב הפתק.
שים עוד פתק. שים עוד פתק -
אין כמוהו פתק!...

אז מי רוצה, רוצה לשמוע
מעשה בפתק!
שלכל בוחר לכנסת
מוציאה ת'החשק.

פתק, פתק, פתק, פתק -
אין כמוהו פתק!
רק זרוק אותו לתוך הקלפי
גם אם בהם אין לך כלל חשק.

כי שמצביע, משפיע!