|
לפני העיון באתר המחודש
בפתיחת האתר ניכרים שמות המדורים שהוא מכיל: לשון ובלשנות, החברה שלנו, אני ישראלי, חוק ומשפט, על דא ועל הא, ומדור "מיוחדים". לחיצה על שם המדור מביאה את רשימת המאמרים שהמדור מכיל. חומר מהתקופה האחרונה נמצא ברמיזה גם מעל השורות שאתם קוראים כעת, והם נפתחים בלחיצה. כמה מאמרים נמצאים בהמשך דף הפתיחהר. התחלָתם נראית לעין, ובלחיצה אפשר לקבל את המאמר בשלמותו.
יש כאן גם מקום לתגובות, ואשמח לקבל תגובות. מהם ודאי אלמד לשפר את מה שאני מביא לפניכם. חומר שיגיע כתגובה לא יהיה חשוף לקוראים, אלא אם ירשה זאת הכותב. לכן, בבקשה, לא בעילום שם, או לפחות בציון כתובת לתשובה אישית שלי. מבטיח לענות לכל מגיב.
אל חברי העמותה, אוהדיה וכל המתעניינים ברעיונותיה
אתם מוזמנים להשתתף באסיפה פומבית של העמותה שתיערך ביום שני 14 במאי.
עמותת "אני ישראלי"
מזמינה את הציבור לרב-שיח ציבורי, פאנל, שייערך
ביום שני, 14.5.12, התכנסות בשעה 19 , תחילת דיון בשעה 19.30
בבית הסופר, רחוב קפלן 6, תל אביב
הדילמה של ישראל – קהילה יהודית או מדינת האזרחים?
בהשתתפות:
יו"ר העמותה פרופ' עוזי אורנן
ההיסטוריון פרופ' יגאל עילם
הסופר והפובליציסט מר עודה בישאראת
יועצת משפטית לעמותה עו"ד יואלה הר-שפי
שאלות והערות מן הקהל
מנחה ד"ר דן תמיר
הכניסה חופשית
|
לשון ובלשנות - תעתיק עברית באותיות לטיניות |
|
הערה מקדימה. יש עדיין בעיות לרשום את האותיות המיוחדות בתעתיק לאותיות לטיניות: ח,ט,שּ(=ס),ג',ז',צ', אני מקווה שהבעיות ייפתרו בזמן הקרוב. |
|
לאחרונה חוזרת ועולה בעיית תעתיק שמות עבריים לכתב לטיני. הצורך בתעתיק ברור מאליו, וברור גם שראוי שתשלוט שיטה אחידה של תעתיק. התעניינות מחודשת זו קמה הן מכיוון ש"המרכז למיפוי ישראל" ביקש מן האקדמיה לבחון מחדש את החלטותיה משנות החמישים, והן משום שלאחרונה קיבל ארגון התקינה הבינלאומי (ISO) תקן חדש לתעתיק העברית. תקן ISO נולד עקב פעולת מכון התקנים הישראלי, שהקים ועדת בלשנים לצורך |
|
|
|
לשון ובלשנות - |
|
מילים חדשות והאקדמיה | תאריך כתיבה: |
| כל דובר עברית מסוגל ליצור מילים חדשות, ומילים חדשות אלה שהוא יוצר הן מילים עבריות נכונות ועשויות לפי חוקי הלשון. כמובן, גם חברי האקדמיה מבורכים במנגנוני יצירה של מילים עבריות. אבל -- הם אינם היחידים המבורכים בכך! כל דובר עברית בחוצות ובשווקים הוא בעל מנגנון כזה, ואת תוצאות פעולת החידושים אנו מוצאים על כל צעד ושעל. |
|
|
|
לשון ובלשנות - |
|
فصحة وعمية - ספרותית ומדוברת | תאריך כתיבה: |
בכל שפה יש הבדל בין השפה הספרותית ובין השפה המדוברת, אבל בדרך כלל שפת הדיבור משתנה מדור לדור, ובעקבותיה משתנה גם השפה הספרותית. לכן ברוב השפות מצטמצמים ההבדלים בין שפת הדיבור ובין שפת הכתיבה. ברוב השפות, אבל לא בכולן. השפה הלטינית הייתה שפת הדיבור ושפת הכתיבה של ארצות האימפריה הרומאית, |
|
|
| מאמרים ישנים שליחם לא נס - |
|
הולדת היהדות וחיבור המקרא | תאריך כתיבה: ישן נושן... |
|
לפני ימים אחדים קיבלתי מכתב ובו מסופר כי "באינטרנט רצה טענה מנומקת ומפורטת שמעמד הר סיני הוא אירוע היסטורי מוכח." עיינתי ביצירה הספרותית הזאת שלפי האמור בה היא נערכה מסֵפר בשם "מסע אל פסגת הר סיני" מאת הרב מרדכי נויגרשל. זו לא הפעם הראשונה שנתקלתי בשם זה. לאיש יש לשון חלקה ומהירה, והוא מאמין שבדיבור רהוט אפשר לשכנע כל אדם ששחור הוא לבן, ולבן הוא שחור. בשביל מאמין כמותו אין צורך בשום הסבר או אסמכתא מחוץ למה שכתוב בספר התורה, והוא אינו מבזבז אפילו מילה אחת על שטויות כמו מקורות היסטוריים. |
|
.jpg)
|
|
| ההמנון |
|
|
השיר "התקווה" נכתב בסוף המאה התשע עשרה בידי אחד מחובבי ציון. המשורר הביע יפה את מחשבותיהם ורגשותיהם של יהודים במזרח אירופה שהשתוקקו לעזוב את ארצות מגוריהם
| |
|
יתרונות המדוברת
קהל של מורים ובלשנים התכנס לדון בשאלה אם מן הנכון להתחיל את הלימוד בשפה הספרותית או בשפה המדוברת |
|
|
| |
| חנה ושבעת בניה |
|
יש סיפור עממי יהודי על מלך עובד אלילים שרצה להשליט בכוח את דתו על כל התושבים. בין נתיניו הייתה אישה בשם חנה שהיו לה שבעה בנים. |
|
| |
|
קראו עוד הצורך בהמנון ... |
קראו עוד... |
קראו עוד... |
|