בניית אתרים

 
 
 
    תהילים א-נ
    תהילים נא-ק
    תהילים קא-קנ
    קודים בתנך
    המשיח בתנך
12 בנובמבר נוספו לידיה ומשפחתה, רב המלאכים גבריאל,ומרי ממצרים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אלו שנתנו את חייהם עבור האמונה ידועים כמרטירים. המילה הרוסית היא muchenik וכוונתה סבל של אלימות ומוות. הכנסיה העתיקה  השתמשה בכינוי martis שכוונתה " עדות "  מדוע נקראו כך? ומה נתן להם את הכוח לעמוד באומץ עבור האמונה הנוצרית? זהו הנושא שנדון בו למטה.המילה עד מובנת לרוב כ " עד ראיה " אדם המתבונן או שומע משהוא ממקור ראשון ומעיד על כך. החלטות משפטיות נעשות על סמך עדויות. עדויות הן של התביעה והן של ההגנה.העד נדרש להעיד רק על מה שהוא עצמו היה עד לו  ולא על רעיונות,רכילויות או שמועות ודעות.הנוצרי נעשה לעד על אמונתו כאשר מילותיו וחייו נושאים עדות לחיים חדשים בישוע . חיים שבהם הוא לוקח חלק. לכן העדות יותר משהיא חיצונית היא פנימית. חויה רוחנית פנימית.כתבי הקודש מתיחסים לאדון ישוע המשיח כ " עד האמיתי " ישוע המשיח הוא העד הנאמן. בכור המתים ועד האמת ראשית הבריאה של האלוהים ( ההתגלות 1:5 3:14)  דרך חג השבועות השליחים נעשו לעדים " ואתם תעשו לעדי ואתם תעידו עלי בירושלים " " ואחד מאיתנו שהיה עד לתקומתו צריך להעיד איתנו "( מעשי השליחים 1:22)  " אני שזקן ומעיד על סבלות ישוע " ( הראשונה לפטרוס 5:1) " אני יודע את מעשיך והיכן אתה שוכן...הנשמות של אלו שנהרגו בעבור העדות שהחזיקו " ( ההתגלות 2:13 6:9)

האדון ישוע המשיח אמר שמשימתו בעולם הזה היא  " לסוף  הזה הגעתי לעולם כדי להשמיע את העדות על האמת כול מי שהוא מהאמת ישמע את קולי ואתם תדעו את האמת והאמת תשחרר אותכם "( יוחנן 18:37

האמת שהאדון ישוע העיד עליה לא הייתה של איזו דת אבסטרקטית פילוסופית אלה התגלות אלוהית של מה שישוע עצמו שמע מאביו וראה מהעולם השמימי שממנו בא. הוא מסביר כמי שיודע מהנסיון והמלמד איך לחיות כשם שהקדושים חיים במלכות של אביו. אלו המקבלים את עדותו הוא מכניס אותם לקשר עם החיים השמימים ונותן להם להכיר במעט את השמחה של התחברות עם אלוהים.הוא עוזר להם לראות את האור האלוהי המצוי בהם עצמם. אלו שנוסו במצב זה נעשו לעדים בישוע.לפעמים ע"י מילים אבל לרוב ע"י מעשים.

עבור השליחים החויה הדתית הייתה בו זמנית גם פנימית וגם חיצונית השליח יוחנן כתב את מה שהוא ושאר השליחים חוו על ההתחברות שלהם עם האלוהים"

" אשר היה מתחילה אשר אותו שמענו אשר אותו ראינו בעינינו.שידינו מיששו על הדבר של החיים. כי החיים התגלו ואנו ראינו אותם ונשאנו עדותנו וגילינו לכם את חיי הנצח אשר היו עם האב..ואנו בשרנו לכם כדי שגם אתם תהיו בשיתוף עימנו כשם שאנו שותפים עם האב ועם בנו ישוע המשיח. ואת הדברים האלו כתבנו לכם כדי ששמחתכם תהיה שלמה" ( הראשונה ליוחנן 1-4)

אם ישוע רק  היה מביא אי אילו  רעיונות אבסטרקטים פילוסופים הם היו מתקבלים בשקט ובשלווה כשם שמתקבלים אידיאות השקר הרבות שירדו לעולם. והם לא היו גורמים לפיצול הנורא שנוצר בעולם לכול אורך ההסטוריה של הנצרות.

לקבל את עדותו של ישוע תמיד כוונתו לפתוח את הלב לאורו האלוהי לעשות את הצעד הראשון לקראת מלכות האלוהים.לדברי האדון יש את הכוח הרוחני לפתוח ולגלות לפני האדם את מצבו השפל.אורו חושף את הפצעים העמוקים של החטא בנפשו אולם באותו הזמן הוא פועל כתרופה מהנה ומועילה ומביא להתחדשות רוחנית לקראת המאבק הרוחני עם הרוע.דברו גורם לאדם לבוא לתשוקה לחיים רוחנים אמיתיים וכאשר האדם מתחיל לנקות את עצמו ולהתקרב עוד אל האלוהים הוא חווה את אהבת האלוהים אז אופקים חדשים נעשים פתוחים לפני עיניו הרוחניות והוא מתחיל להבין את הבסיס של החיים הרוחניים.

 

 

 

קדושי ינואר  


באזיל הגדול 1 בינואר

St. Basil the Great


ההירארך באזיל הגדול הוא אחד מגדולי התיאולוגים של הכנסיה. השפעתו על הכנסיה התפשטה הרבה מעבר למולדתו ועודנה מורגשת בימינו.בכתיבתו של באזיל אנו מוצאים פרשנויות על כתבי הקודש,מסות על רוח הקודש,איגרות ,דרשות וחוקים עבור חיי הנזירות.פעל רבות לייסוד סדר הליטורגיה וכתב תפילות רבות. הכנסיה מעריצה אותו כלוחם למען טוהר האמונה.וקוראת לו " מורה עולמי" רק לעוד שני קדושים כריסוסטום וגריגורי התאולוג מוענק כבוד כה רם.

עבודתו של באזיל מורכבת מתחומים רבים הוא היה הוגה דעות,בלשן,דרשן,מומחה למשפטים,מדען וארכיאולוג,בעל ידע כביר באסטרונומיה,מתמטיקה ורפואה. סנט אמפילוקיוס כותב עליו " הוא היה אוניה טעונה בכול כך הרבה ידע הרבה מעבר ליכולת האדם להכיל" באזיל הגדול נולד בשנת 329 לספירה באסיה הקטנה בעיר קיסרי, שהייתה המרכז האדמיניסטרטיווי של קפדוקיה.נולד במשפחה עשירה ומכובדת,במשפחתו היו מרטירים( אנשים שמתו למען קידוש האמונה) רבים .


להוריו של באזיל היו עשרה ילדים 5 בנים ו5 בנות מתוכם 5 נימנו עם קהל הקדושים,באזיל קיבל חינוך משני מטובי המורים

שבקיסרי ומאוחר יותר עבר לבית ספר בקונסטנטינופוליס.

היכן ששמע דרשות של נואמים מפורסמים ופילוסופים.להשלמתחינוכו הוא נסע לאתונה מרכז ההשכלה והדעת העתיק כאן העביר כ4 שנים לומד בעיקר את הפילוסופיה של אפלטון אשר השאירה חותם בל ימחה על תפיסת העולם שלו. באתונה החלה חברות קרובה בין באזיל וגריגורי התאולוג בהתאם למילות האחרון הם נעשו כאחים הקרובים זה לזה בכול. בעלי מטרה אחת.תמיד גדלים באהבה שלנו זה לזה ומכירים רק שני דרכים האחתאל הכנסיה הקדושה ולמוריה והשניה למורי המדעים החיצונים.כבר באתונה נתנו מילים זה לזה לעבור חיי נזירות ביחד. בחזרתו הביתה החליט באזיל להקדיש עצמו לחיים עיונים.


בשנת 355 באזיל הוטבל ולקח על עצמו להכנס לסגפנות אורתודוקסית .מגעו עם הנזירים השפיע עליו כול כך שבשובו מהמסע החליט לחקות אותם ופיזר את רוב הונו לעניים.

באזיל וגריגורי בתנאים הקשים והמחמירים של המנזר עסקו בלימודי הכתבים הקדושים תחת הדרכת הפרשנים הקדומים ביחוד אוריגן. שמעבודתו הם אספו את ה"פילוקאליה" ( שאין לה דבר משותף עם האנתולוגיה הנזירית בת זמננו" באותו הזמן לבקשת הנזירים באזיל כתב אוסף חוקים לחיים מוסרים.

בשנת 360 היה נוכח במועצה בקונסטנטינופוליס.ב364 מונה ככוהן בקיסרי נואם פעמים ביום נלחם כנגד אויבי האורתודוקסיה

,פעל רבות למען אנשי עירו בזמן הרב הנורא שבא עליהם. הפך לארכיבישוף אך המשיך לשמור על החיים הנזירים ביקר את העניים,החולים והמצורעים וייסד אכסניות לטיפול באנשים אלו. גריגורי התאולוג מתארו כך." בעל פרופורציות נאות,עם זקן מלא וחום,הילוך איטי והיעדרות של כול חיפזון בתנועה ובדיבור,בעל ריכוז פנימי כולדבר בו מעוררהערצה ואפילו אויביו ישתחוו בפניו המאה ה4 שבה חי מתועדת כמעין תור זהב של כתיבת האבות.באותו הזמן כפירות חמורות החלו להופיע בכנסיה אחת אחרי השניה. אריאניזם,אפולינריאניזם,נאסטרויאניזם,אוטיציאניזם,מעוררות מחלוקות ותסיסות בכנסיה,ומערערים את סמכותה ואת האמונה בלבבות החלשים.המסוכנת מכולם הייתה "האריאניזם" האריאנים דבקו בלימוד השיקרי שלפיו בן האלוהים לא היה ניצחי ולא היה קיים לפני לידתו,לא היה ללא תחילה ולכן אינו אחד מפני האלוהים, באזיל הקדיש 3 ספרים לנושא זה בהם הוא מתווכח ומפריך את התיאוריה האריאנית.בשנת 372 באזיל יצא בגלוי נגד הלימוד של eustathius of sebasteעד לאותו זמן הם היו חברים הוא דרש ממנו וידוי על עקרונות האמונה בפני עם ועדה.כשהאחרון סירב הוא ניתק כול קשר כנסיתי עימו.בויכוח על רוח הקודש באזיל נתמך ע"י אטנסיוסאבל כול נסיונותיו לקבלת עזרה מרומא היו לשווא,כבר באותו הזמן המערב והמזרח לא הבינו זה את זהבשאלה על רוח הקודש,אף על פי שהיו מתוודים אותו הוידוי.הקיסר(valens(364-378 שהיה שולח לגלות כול בישוף שעורר את זעמו,היה נחוש לתמוך באריאנוס והיה נוטע אריאניזם בעוד מחוזות של אסיה מינור הוא הגיע לקפדוקיה לאותו העניין.הוא שלח את ראש המשטרה שלו לבאזיל במטרה לשכנע את ההירארך להצטרף לאריאניזם.ראש המשטרה איים עליו בגלות,בעינוים ואפילו במוות.גריגורי מספר על תגובת באזיל.

" אתה מאיים עלי בעיקול הרכוש,אבל זה לא אומר דבר לאדם שאין לו כול רכוש,אלה אם אתה מתאווה לגלימת הנזיר שעלי ולמספר ספרים שעליהם כול שלטוני" גלות? אבל אינני יודע מהי כיוון  שאם האדמה הזו שעליה אני עומד איננה שייכת לי אז כול הארץ שייכת לאלוהים ואני רק אורח זמני שלו בכול מקום שאהיה, עינוים? אבל אין להם הכוח לפעול כנגד מי שאין לו בשר חוץ מאולי המכה הראשונה שאותה אתה חופשי לבצע. מוות? אבל עבורי הוא שיחרור כיוון שהוא מחזיר אותי אל האלוהים אליו אני מתאווה לשוב.תגיד לקיסר שלא אלימות ולא שיכנועים יכריחו אותי לקבל לימודי שקר"ראש המשטרה הודיע לקיסר על כך במילים נוצחנו ע"י ראש הכנסיה,באזיל גילה את אותה יציבות בעמדו לפני הקיסר עצמו,הוא עשה רושם רב על הקיסר ע"י התנהגותו ואיתנות אמונתו.ואלן לא תמך עוד באריאנוס שתבע את הגליית באזיל.ההירארך גריגורי מניצה מספר על כך את הדברים הבאים" הקיסר נכנס לבאזיליקה שבה באזיל הגדול היה משרת את הליטורגיה,הוא היה המום מההרמוניה של השירה ושל המתפללים ומהערצת הבישופים שניראה שאפילו לא הבחינובבואו כשואלנס הביא את מתנתו איש לא קיבל אותה עד שניתן אישור מהבישופים התנהגות יציבה זו משכה את ליבו שהיה רגיל בהתרפסות של אנשי החצר" ולאנס קרע את הצו ובעזבו את קיסרי השאיר בידי באזיל גם תרומה נדיבה לעזרה לנצרכים.באזיל ביצע את השירות בכנסיה באופן יומיומי,דאג במיוחד על מילויו של הקאנון הכנסייתי,משגיח בתשומת לב שרק אלו הראוים יכנסו לכמורה,היה מבקר לעיתים קרובות בכנסיותיו משגיח שהמשמעת הכנסיתית תמולא בכול מקום ושכול אפליה או אי התאמה יתוקנו, הוא היה מטיף בלתי נילאה לתחייה של צדק סוציאלי בחברה בת זמנו.בנה אירגון יציב לעבודת הפילנטרופיה הכנסיתית מתנגד לפילנטרופיה פרטית ורחמים נמהרים על כול קבצן ללא הבחנה.לדעתו של באזיל הנזירות היא דרכם של הנבחרים,אבל עיקר הנזירות ועיקר מטרתה להעביר לנוצרים את האידיאלים של הבשורות ואת דרכי מימושן, ולהפכם לבסיס חייו של כול אדםכול אדישות לאמונת האחר וכול סוג של אינדוידואליזם הוא לא רק מושחת לדעתו אלה כוח ההרס בהתגלמותו.

השתמש בכול האמצעים האישים והכנסות הכנסיה למטרת העניים,בכול אחד ממחוזות שלטונו ייסד בית מחסה לאביונים.כן פעל לשחרור הכמורה והמנזרים ובתי האביונים ממיסים.זומן לועדה האקומנית ה2 אבל נפטר לפני התקימותה,מת מתשישות בינואר 379 בגיל 49  


3  בינואר          st.genevieve



 

בצרפת 500 שנה לאחר לידת ישוע.הייתה חיה רועה עם אמונה פורחת בליבה אותה האמונה שליבלבה בלבבות הרועים בחבל יהודה שהלכו אחרי הכוכב אל מקום לידת ישוע.


היא נולדה למשפחה עשירה,שמרה על צאן המשפחה יותר כמנהג מאשר כצורך ביתם היה בחבל ננטרה מחוץ לפריז ובבית זה ניזונה גנויו מלימוד הבשורה,האיקונות המוארות שבו ודוגמת הוריה השלוים והאדוקים באמונתם.

באחד הימים הגיע הבישוף גרמנוס לעירה והאנשים החלו להאסף סביבו,מתי שהחל לברך את ההמון עיניו נחו על גינויו וליבו זיה בקירבה את האש של אהבת האלוהים.הוא ידע שהאלוהים מתעתד להכתיר אותה בחסד האלוהי ובאמונה בלתי מעורערת.הוא קרא לה אליו נשק לראשה ואמר להוריה שרבים יבואו לישוע דרכה,אז הוא שאל אותה האם היא רוצה להקדיש את חייה לישוע ככלה? וגנויו ענתה שהוא קרא את הכתוב על לוח ליבה.

בגיל 15 החלה להקדיש עצמה לחיים הנזירים כשהוריה מתו הלכה לחיות בקהילה נזירית בפאריז.בכול משך חייה היו אנשי פאריז מתנודדים ביחסם כלפיה.פעם היו מביאים את חוליהם אליה שתתפלל עבורם והיו מהללים את האלוהים שאהוביהם נירפאו.אחרי כן השטן הפיץ מחשבות בתוכם וגרם לכך שהם רצו לסקלה באבנים.עד יום מותו הבישוף נשאר נאמן כלפיה ואפילו על ערש מותו שלח מסר שבזכותה היא זכתה לאהבת האנשים מחדש.כגמול לחרטתם של האנשים ובשל התפילות והצומות שלה ושל אחיותיה האלוהים סילק צבא פולש מפאריז וחס על העיר.


פעם מלך פאגני רצה להרוג כמה אסירים הוא ניסה לעשות זאת לפני שגנויו תשמע על כך, הוא ידע שאם היא תתחנן על חייהם הוא לא יוכל לסרב לה,אבל האלוהים הודיע לה על כך והיא נחפזה להוצאה להורג ממש בזמן לבקש על חייהם.

אנשים ראו בכך דוגמה לכך שתפילות הקדושה הם בוודאי בעלות כוח רוחני עצום אם אפילו מלך פאגני לא יכול להתנגד להם.גנויו נפטרה בגיל מבוגר ועצמותיה הונחו בכנסיית סטפן בפאריז שבצרפת.



המרטירית טטיאנה מרומא 12 בינואר 

The Holy Martyr

Tatiana of Rome



 

היא באה ממשפחה מפורסמת ולומדה באמונה הנוצרית,כשהגיעה לבגרות נעשתה אדישה לעושר ולברכה הארצית והייתה מלאה לדרך הרוחנית.ויתרה על חיי הנישואים ונעשתה דיאקונית של הכנסיה הרומאית.

בתפקיד זה טיפלה בחולים ביקרה כלואים בבתי הסוהר ועזרה לנזקקים.באופן קבוע הייתה מרצה אתהאלוהים בדרכים של תפילות ומעשים טובים. במהלך שלטונו של אלכסנדר סברוס ( 222-235) בסביבות השנה 225 סבלה מות מרטירים על אהבתה לישוע. לפי הסיפורים הושלכה לזירה של הקוליסאום אחרי עינוים רביםלאריות הזועמים. לבידור הצופים במקום במקום לתקוף אותה האריות החלו ללקקה לאחר מכן נערף ראשה והוצג בקונסטנטינופוליס.



 

St. Nina, the

Enlightener of Georgia

נינה הקדושה המאירה של גרוזיה 14 ינואר


נינה הקדושה הייתה האחינית של הפטריארך של ירושלים.

מילדות הייתה אוהבת את אלוהים בכול ליבה והייתה מלאה ברחמים על אלו שלא האמינו בו.אביה זבולון פרש לחיי נזירות ואמה נעשתה דיאקונית ( כוהנת) לאחר מכן נמסרה לחינוכן של נזירות שהיו מדברות עימה לעיתים קרובות על גרוזיה.

אם האלוהים הופיעה לפניה והבטיחה לה שהיא תקח אותה לשם.האדון פינה את דרכה והיא הגיעה לגרוזיה ושם זכתה לאהבת האנשים. היא הטבילה את הצאר מיריאן ואת אשתו ננה ובנם בקר שעזרו לה בעבודת הבישור. טיילה בכול גרוזיה והצליחה להביא אתכול האנשים לאמונה והכול במשך הזמן שהקיסק דיאוקלטין היה רודף באופן נורא את הנוצרים. בשומעם על כוח תפילותיה הרבה חולים החלו לבוא אליה.הבישוף והכוהנים של קונסטנטינופול הוזמנו והכנסיה הראשונה נבנתה בגרוזיה מוקדשת לשליחים.נינה הקדושה התאוותה לא לכבוד ולא לתהילה אלה לפיאור מלכותו ולכן כ

כשהחלו מהללים אותה פרשה להרים לענות את בשרה.שם הודתה לאלוהים על המרת הפאגנים לנצרות.לאחר מספר שנים ויתרה על הבידוד והלכה לקניבה( מקום באוזבקיסטן) היכן שהביאה את המלכה סופיה לנצרות ואז נפטרה בשנת 335 מעל מקום קיברהבנה הצאר מיריאן כנסיה לזיכרה וקיברה נימצא בכנסיה בסמטאבו.ביצעה ניסים רבים במהלך שנותיה וגם לאחר מותה.


המרטירית הקדושה ליאונילה 16 בינואר

The Holy Martyr Leonilla

המרטירית הקדושה ליאונילה יחד עם נכדיה המרטירים ספסיפנס,אוליסיפוס ומוליסיפוס סבלו ומתו עבור ישוע בצרפת בתקופת שלטונו של מרקוס אורליוס.(161-180)

בתחילה רק ליאונילה הייתה נוצרית ואחרי כן באו נכדיה לאמונה,הם החלו להעיד על האמת ובקנאותם יצאו והחלו לנפץ אתכול האלילים שבסביבה.

השופט זרק אותם לכלא ואז זימן את סבתם במטרה לשכנע אותם לכחש באמונה אולם היא שיכנעה אותם לסבול עד מוות.

ולהישאר נאמנים עד הסוף כמו שאמר האדון ישוע " המאמין עד קץ הוא יוושע" כשהשופט בחן אותם וראה שרק התחזקו עוד יותר הוא גזר עליהם מיתה.כול השלושה נתלו על עץ ולבסוף נשרפו.אשה בשם גובילה התעוררה ע"י האומץ שלהםובכתה " גם אני נוצריה" מיד אחזו בה וערפו את ראשה בחרב יחד עם ליאונילה.הקיסר היווני זאנו מסר את העצמות

לאציל צרפתי מהעיר לאנטרה היכן שהן נימצאות עד היום.


האב הקדוש אנטוני הגדול 17 בינואר 

Our Holy Father

Antony the Great

 

אנטולי הגדול נולד במצרים בכפר הניקרא קומאן אל ארונסבשנת 251 להורים עשירים ואצילים שהיו נוצרים.מנעוריו היה מבקר בקביעות בכנסיה לא היו לו כול שאיפות ארציות ומצא את החינוך החילוני כבלתי מענין,יום אחד במהלך הליטורגיה הקדושה הוא שמע את מילות הבשורה בהם אומר ישוע לאיש העשיר " אם רצונך להיות שלם לך מכור את רכושך ותן לעניים ויהיה לך אוצר בשמים אחרי כן לך אחרי" מתי 19:21לאחר מות הוריו חילק אתהירושה עם אחותו שעדיין הייתה ילדה דאג לכך שתטופל היטב ונתן חצי מירושתו לעניים,בגיל 20 הקדיש עצמו לחיי סגפנות שאליהם התאווה מילדות.בתחילה חי קרוב לכפר שלו אחרי כן נכנס למדבר שעל חוף הים האדום במטרה לברוח מהפרעות בני האדם.

כאן בילה 20 שנה כנזיר בחברת אף אחד מלבד האלוהים.בתפילות ממושכות,בהרהור והתבוננות מתנסה במלחמות עם הדמונים,תהילתו התפשטה בכול העולם ותלמידים רבים נאספו סביבו שלהם סלל את הדרך לישועה במילים ובדוגמא.


בכול ימות חייו הלך לאלכסנדריה רק פעמים בתחילה לחפש מות מרטירים במהלך רדיפות הכנסיה ובשנית בהזמנה של אטונסיוס להפריך את טענות האריאנים שגם הוא הולך אחרי הכפירה שלהם.

עזב את החיים בגיל 105 מותיר אחריו צבא תלמידים ולמרות שאנטוני היה בלתי מחונך הוא היה יועץ ומורה.כאשר כמה פילוסופים הלניסטים ניסו לבחון אותו ולראות את בקיאותו

אנטוני הפנה כלפיהם את השאלה מה קדום יותר ההבנה או הספרים? ומה משניהם הוא המקור של האחר? הפילוסופים ההלניסטים יצאו בראותם שאצלהם יש רק למידת ספרים בלא מחשבה ובל הבנה. הוא היה מחנכם של מחנכים ומורה המורים שבכול 85 שנותיו תיקן עצמוורק כאלו ראוים גם לתקן אחרים.לאחר חיים מלאים ועבודה גדולה נפטר באדון בשנת

356

The Holy Martyrs

Innas, Pinna, and Rimma

המרטירים הקדושים אינס,פינה,ורימה20 בינואר

נשים אלו נחשבות כמרטיריות הסלאביות הראשונות בהיסטוריה. הן הגיעו לגיל מבוגר בסכיטיה ( איזור עתיק של אירואסיה) במאה הראשונה הן היו תלמידות של השליח אנדרי שטייל לאומות הסלאביות במהלך שירותו על הארץ. המרטיריות הקדושות סבלו למען האמונה מידי השכנים הפאגנים מהצד השני של הדאנובה הן נקשרו והושארו על הקרח עד שקפאו למוות ונכנסו למנוחת האדון.



 

 

Our Holy Father

St. Maximos the Confessor

אבינו הקדוש מקסימוס המוודה 21 בינואר


ענק רוחני שדמותו לא מתעמעמת עם הזמן,מורה דרך המדריך את האחרים כיצד ללכתבעקבות האדון באותו הנתיב שהוא עצמו הלך.

מקסימוס נולד ב580 לספירה כאזרח של קונסטנטינופול.

נעשה נזיר ואב מנזר לא הרחק מעיר הבירה.היה המגן הגדול ביותר של הדת האורתודוקסית כנגד מה שמכונה הכפירה המונוטליטית.שהתפתחה מכפירת האוטיציס. אוטיצס טען שיש רק טבע אחד בישוע אז הכפירה המונוטליטית טענה שיש רק רצון אחד בו -האלוהי.

הכפירה הזו הייתה מנוגדת בתכלית לתפיסה ולחשיבה האורתודוקסית שלישוע היו שני רצונות האלוהי,והאנושי מקסימוס נלחם בכפירה הזו ומצא עצמו נלחם בו זמנית גם בקיסר וגם בפטריארך הראשי.הקיסר קיבל את טענות המונוטליטים והיה בעזרם להפוך מחשבתם לדוגמה הרשמית.

אך מקסימוס באומץ ליבו ושקדנותו הוכיח שני טבעים באדון וגם שני רצונות.מקסימוס סבל רבות על מלחמתו כנגד הכפירה.ועונה ע"י הכופרים הוכה ע"י המון וע"י חיליים,נרדף,נכלא ולבסוף נחתכה לשונו וידו הימנית נכרתה בכדי לשמור עליו מלהעיד על האמת אם בדיבור ואם בכתיבה.כמו כן נגזרה עליו גלות אולם עוזרו הנאמן אנסטסיוס המשיך בעבודתו בכתיבת המיגננה האורתודוקסית.

מקסימוס הצליח להראות את אי נכונותה של הכפירה המונוטוליטית ועל כן אויבי הכנסיה רדפו אותו פעמים רבות.

טיעוניו היו כה חזקים ומשכנעים שבויכוח עם הפירוש המונוטליטי הפטריארך של קונסטנטינופול עזב את הכפירה ב645

הכופרים היו נעים בין להמריץ ולהתחנן למקסימוס ועד איומים התעללות והכאות נשלח מספר פעמים לגלות ונקרא בחזרה לקונסטנטינופול בכול פעם. פעם לאחר הגליתו הוחזר ונשפט הוא הואשם בגאווה בכך שהוא מכבד את עצמו כאורתודוקסי היחיד שינצל ויוושע ומחשיב את כול האחרים ככופרים.

לטענה זו הוא השיב שכאשר כול האנשים בבבל היו סוגדים לפסל הזהב 3 צעירי יהודה לא הרשיעו איש לגיהנום הם לא התענינו במה שהאחרים עושים אלה דאגו רק לעצמם במטרה של לא לפול מהאמונה הנכונה. באותו אופן בדיוק דניאל עצמו הושלך לגוב האריות אף שלא גינה ולא האשים איש מאלו שמילאו את חוקו של דריווש,הוא העדיף למות מאשר לחטוא ולסבול מעינוי המצפון על שהפר את חוקי האלוהים.אלוהים אוסר שאני אאשים מישהוא או שאומר שרק אני נושע אבל בקרוב אסכים למות מלכפור באיזה אופן בדרך הנכונה"


אז שופטיו הטיחו בפניו שכול העולם הנוצרי מכיר בפטריארך המונוטליטי כחוקי ושאר הפטריארכים המזרחיים היו בשיתוף פעולה עימו ונציג של רומא משרת עימו ומשוחח עימו ורק הוא היחידי שנשאר בכול העולם שלא מכיר בפטריארך.


על כךהוא ענה אפילו אם כול העולם יתחיל לשוחח עם הפטריארך אני לא אשוחח עימו.כי אני יודע מכתבי השליח פאולוס שרוח הקודש יאסור ויחרים אפילו את המלאכים אם יתחילו להטיף בשורה אחרת ויציגו משהוא חדש.


לבסוף כיוון שנותר מוצק בדעותיו חתכו את ידו הימנית ואת לשונו כדי שלא יבשר ויגן על האמת ואז שלחו אותו למאסר ב"לאזוב" אזור בקווקז כאן עוזרו הנאמן אנסטסיוס המשיך בעבודתו בכתיבת המגננה מקסימוס מת ב13 באוגוסט 662 כשהוא מודע למותו המתקרב .

כתב עבודות תאולוגיות רבות כהגנה עלהאורתודוקסיות ביחוד רבות ערך הן ההדרכות שלו על החיים הרוחנים. חלק מהם כלולים בפילוקאליה שהיא קולקציה של כתיבת האבות והדרכותיהם,תפילות וחיי סגפנות כמו גם הסבר על הליטורגיה שיש לה משמעות רבה הגיעה אלינו דרכו.


ב680לאחר שנתן את נשמתו לבורא המועצה האקומנית ה6 הוציאה את הכפירה המונוטליתית מחוץ לחוק.

The Venerable Gennady

גנדי הנכבד23 בינואר

באופן חילוני מוכר כגריגורי. נולד לרוסים לאטביים עשירים בעיר הלאטבית מוגיילב. היה אדוק באמונתו מילדות אהב לבקר באופן תכוף בכנסיה ולצום,על דברים אלו הושם ללעג לחבריו.

ברצונו להקדיש את חייו לאלוהיםהוא עזב בחשאי את בית הוריו לבוש בבגדי קבצן ונסע לרוסיה מבקר במוסקוה ובנובגורוד ולא יכול היה למצוא מנזר לטעמו.

לאחר מכן הקים מנזר ושני כנסיות יחד עם קורנליוס ידידו,לאחר מכן מנזר זה נעשה למפורסם וידוע בשם מנזר גנדי.

גנדי היה עובד ללא הרף מכין את האוכל במנזר,גודע עצים וחופר בריכות. אהב לצייר איקונות ולעטר את הכנסיה של המנזר בהן.במטרה שלא יסיח דעתו מהעבודה היה קושר עצמו בשרשרות שיהיה כמו אסיר בעולם הזה הנדון לעבודות פרך.

בשל חייו האדוקים קיבל מהאלוהים את המתנה של הבחנה וריפוי הוא ניבא במוסקווה לאנסטסיה בתו של האציל רומאן זאצרין שהיא תהפוך לצארינה (מלכה) ובאמת לאחר מכן היא התחתנה עם הצאר איוון האיום והייתה לאשתו האהובה.

מת ב 1565 הוא כתב את " ההדרכות של הזקן הרוחני לנזירים המתחילים"


אמנו הקדושה קסניה מרומא24  בינואר 

Our Holy Mother

Xenia of Rome

 

קסניה הייתה בתו של בנטור מפורסם,בהימשכה לשרת את ישוע סירבה להינשא כפי שהוריה חפצו.במטרה של לברוח מהנישואים היא ברחה מהבית עם שתים ממשרתותיה והגיעה לאי קוס למקום הניקרא מילסה כאן החלה בהקמת מסדר נזירות ונשארה שם בסגפנות עד מותה.אף על פי שהייתה אשה חלושה היא גילתה התמדה בצום,תפילות וערות( לילה שלם של תפילה ומדיטציה רוחנית) .היא הייתה מבלה לילות שלמים בתפילות,לבושה באופן עני יותר מאחיותיה והייתה שמה אפר על הלחם שלה כשאכלה למלא את מה שכתב דויד בתהילים קב " כי אפר כלחם אכלתי ושיקויי בבכי מסכתי"

בשנת 450 בשעת מותה סימן מופלא הופיע במנזר זר כוכבים מקיף צלב זוהר יותר מהשמש,עצמותיה ריפאו חולים רבים,

שתי הנערות שהלכו בעקבותיה היו נאמנות לדרכה עד מוות והיו מחקות אותה בכול דבר הן ביקשו להיקבר לרגליה.


זיניה המבורכת מפטרבורג 24 ינואר

Blessed Xenia

of St. Petersburg

זיניה הייתה אשת הקולונל אנדריי פיאודורוביץ בגיל 26 התאלמנה

וניראה היה כאילו איבדה את דעתה מרוב צער.היא חילקה את רכושה לעניים,התלבשה בבגדי בעלה המנוח וכאילו שכחה את שמה המקורי הייתה עונה רק כשקראו בשמו.מוזרויות אלו לא הראו על איבוד השפיות אלה על בוז גמור לכול טוב ארצי של העולם הזה,והבוז שלה להגיון האנושי ולערכים אגואיסטים שמתוקף היותם נפוצים קיבלו תוקף של אמת אף שהם מתנגדים עם רצון ומחשבת האלוהים.היא לקחה על עצמה את התפקיד של להיות טיפשה למען שם ישוע.

זיניה שאפה לכיוון האלוהים בכול ליבה וחיפשה שמירה והגנה רק בו,כול דבר ארצי וחולף הפסיק להיות בעל ערך עבורה.לזיניה היה בית אבל היא נתנה אותו למכרים בתנאי שישומש גם כבית מחסה לאביונים. אולם היא עצמה חייתה ברחובות פטרבורג,משוטטת בין העניים של פטרבורג,בלילה הייתה הולכת לשדה היכן שהייתה מבלה את זמנה בתפילה נלהבת.כאשר החלו בבניית הכנסיה בסמולנסק. זיניה הייתה מעלה בלילות אבנים אל ראש הכנסיה למקום שבו הפועלים יצטרכו אותן למחרת.חלק מקרוביה רצו לקחת אותה ולספק לה את כול צרכיה אבל זיניה ענתה להם אינני זקוקה לדבר.הייתה שמחה בדלותה וכאשר הייתה מבקרת מישהוא הייתה מוסיפה " אני פה כולי" כשבגדי בעלה התבלו היא החליפה אותם בבגדים העלובים מכול.לובשת נעלים קרועות ללא גרביים על רגליה.סובלת מהקור הקשה של פטרבורג.

בחושם את גדלות נפשה של זיניה תושבי פטרבורג אהבו אותה על בוזה לארצי למען מלכות האלוהים,אם זיניה נכנסה לאיזה בית זה היה נחשב לסימן טוב. אמהות שמחו כאשר נישקה את ילדיהם,נהגי מוניות היו מבקשים להסיע אותה כיוון שלאחר מכן הרווח היה מובטח לכול אותו היום. סוחרים בשוק היו מבקשים לתת לה לחם ומזונות. אם זיניה הייתה לוקחת משהוא כול סחורת הסוחר הייתה מיד נמכרת.

לזיניה הייתה המתנה של ההארה והחיזוי.בערב לפני חג המולד 1762 היא טילה בפטרבורג כשהיא עוברת ברחובות וצועקת בבכי " טטגנו בליני ( מקבילה רוסית לפנקייק- אוכל המוכן באופן מסורתי כאשר מישהוא מת) מחר כול רוסיה תאפה בליני.ביום המחרת אליזבת פטרובנה מתה בפתאומיות. מספר ימים לפני הרצח של יוהן ה5 זיניה בכתה ואמרה " דם,דם,דם" פעם נכנסה לבית שהייתה בו נערה בוגרת היא פנתה לכיוון הנערה ואמרה " הנה את שותה פה קפה כשבעלך קובר את אשתו באוקטה" אחרי זמן מה אותה נערה באמת התחתנה עם אדם שכבר באותו היום את אשתו באוקטה.זיניה הקדושה מתה בסוף המאה ה18 אבל במסורת לא נשתמרה לא השנה ולא החודש של מותה,היא נקברה בבית הקברות של סמולנסק היכן שעזרה לבנות את הכנסיה.


עליה לרגל לקברה החלה מיד לאחר מותה.זיניה הייתה מופיעה בחלומות של אנשים בנסיבות מסוימות ומזהירה אותם מסכנות,היא לא חדלה מלגלות רחמים ואהבה כלפי כול מי שבאמונה ביקש את עזרתה וישנן דוגמאות רבות לעזרה שלה בסבל ובסיטואציות מיאשות ידועות.


לדוגמה עובד מדינה בשם גולובין שהיה גר בגורדנו תמיד היה חווה מצבים קשים ומלחיצים בעבודה הוא בא לפטרבורג על מנת לטפל בעניניו אולם הם רק הלכו והסתבכו במצב זה דואג לאמו הזקנה ולשני אחיותיו הוא חפץ להשליך עצמו מהניאבה אז אשה לא ידועה עמדה לפניו, הוא היה מבוהל מהופעתה שהזכירה נזירה מסכנה היא שאלה מדוע אתה כה עצוב? לך לבית הקברות בסמולנסק ועשה תפילה לכבוד זיניה והכול יסודר. אחרי מילים אלו היא נעלמה גולובין

מילא את עצתה ועניניו הסתדרו לפתע באופן הטוב ביותר.

St. Gregory

the Theologian

גריגורי התאולוג 25 בינואר

(326-389) היה בנם של גריגורי ונונה שהיתה אשה דתיה מאוד.אפילו לפני הולדתו היא הבטיחה להקדישו לאלוהים ולהשתמש בכול כוחותיה ללמד אותו לימוד רוחני.גריגורי החשיב את החינוך מאמו כחשוב ביותר שקיבל בכול חייו.הוא למד בבית הספר של קיסריה בישראל,שהכיל ספריה עשירה שמולאה ע"י פמפיל מאלכסנדריה.שם למד את עבודתו של אורגנוס.

מאוחר יותר באתונה נעשה קרוב לבאזיל הגדול שאותו הכיר עוד לפני כן ושאת החברות עימו החשיב לטובה מכול אוניברסיטה.באתונה חלקו שני הקדושים חדר אחד ודרך אחת.רק שני דרכים היו ידועות להם האחת מובילה אל הכנסיה והשניה אל האקדמיה של אתונה.גריגורי נמנע מכול התחייבות ציבורית זמן רב לאחר חזרתו לארצו,הוא שקע בהרהורים על אלוהים,תפילות,קריאה בכתובים,ושירי הלל,דואג לנזקקים בגילאי הוריו זה היה כול עיסוקו.הוא בילה זמן רב עם באזיל בסגפנות במדבר את הזמן הזה הוא מחשיב לזמן המאושר בחייו,אביו שהיה בישוף נזקק לאסיסטנט ולכן קרא לו לשוב מהמדבר, ונתן לו את הדרגה של כומר בכיר אבל אפילו דרגה זו הפחידה אותו עם כינויה והמשא הכבד שלה.אז הוא נסוג אל הבידוד במדבר להשקיט את מהומות נפשו הוא חזר לאביו קיבל את המחויבות של התפקיד עם הנחמה שבכך לפחות הוא משרת את הזקנים בעבודת הקהילה.באותו הזמן חברו באזיל הגדול כבר הגיעה לדרגת ארכיבישוף.באזיל הציע לו משרה של רב כהן של הדיאוקסיה אבל גריגורי דחה זאת.זמן מה לאחר מכן הוא הוסמך לבישוף של סאסימה.דרך סידור סודי בין באזיל לאביו של גריגורי,אולם חרף תפקידו המשיך לשרת את אביו ואת קהילתו ככוהן. ב374 אביו נפטר ולאחר מכן אמו הוא המשיך בעבודת אביו לזמן מה בניהול הכנסיה ונעשה לחולה באופן חמור.בכדי להחלים הוא הלך למקום נידח שם נשאר בתפילות וצומות בערך 3 שנים.

בקונסטנטינופול החל לעשות מלחמה כנגד האריאניזם,שיקם חדר בבית ידידו והסב אותו לקאפלה שלה קרא " התחיה" בכוונה להחזיר ולשקם את הדת האורתודוקסית,אריאנוס ששלט בכנסיות לעג לו,ידו בו אבנים ושלחו אנשים שיתנקשו בחייו,אבל לבסוף הוא ניצח את אויבי הכנסיה והמונים הגיעו מכול רחבי הארץ לשמוע את דרשותיו שבעקבותיהם אלפים חזרו אל אמונת האמת.

לבסוף לאחר הכתרת הקיסר תאודוסיוס אריאנוס הבלתי נכנע הוגלה מכנסיות הבירה אז החל גריגורי להלחם כנגד הכפירה המוקודונית שהתכחשה לאלוהות של רוח הקודש. הוא מילא תפקיד מרכזי בוועדה האקומניקלית ה2 כשסיים את עבודתו דחה את תפקיד הבישוף של קונסטנטינופול באומרו "שלום לך קתדרלה שלי זהו גובה מסוכן ומעורר קינאה " הוא הלך לעיר אריאנזה ושם במעשים סגפניים סיים את השנה האחרונה של חייו.
 
 
 

New Hieromartyr Vladimir,

Metropolitan of Kiev

המרטיר החדש ולדימיר מטרופוליטן של קייב

25 בינואר

נולד ב2 בינואר 1848 למשחת כוהן בפרובינציה טמבוב.חונך במכללה של טמבוב ואז באקדמיה התאולוגית של קייב.בתחילה מונה למורה " לאמנות הדרשה " ב1888 הפסיק את עבודתו במכללה והוסמך לכמורה.שירת בכנסיה בעיר קוזלוב שבטמבוב מילא שם מספר תפקידים בו זמנית.ב1886 הועלה לדרגת ראש מנזר ב1889 הועלה לדרגת בישוף של סטארורוסק.ב1892 נעשה חבר במועצת הסינוד.ב1898 נעשה למטרופוליטן של מוסקווה. ב1912 מטרופוליטן של פטרוגרד וב1915 מטרופוליטן של קייב. בכול מקום ולפני הכול ראה צורך לשמור את המאמינים בתוך ההגנה של הכנסיה,לשמור עליהם מהזאבים הטורפים שבחוץ של רעיונות אטאיסטים ומהפכניים,ומתעמולה סוציאליסטית,לשמור עליהם מהכפירה והאלכוהולותת להם את האור של הלימוד הנוצרי הנכון.

היה אומר לסטודנטים של מכללת מוסקוה " אולי אתם תאמרו שבזמננו הלחם של הכנסיה נעשה עבש ומאוס, שהוא לפעמים כמו קרום יבש כול כך שאפילו שינים צעירות לא יכולות לנגוס בו. אבל לפני הכול אתם צריכים לחשוב לא על מה שבא מהאנשים אלה על מה אנו עצמנו יכולים לעשות בעבורם.

אנשינו הם עניים,חייהם נשלטים ע"י הכוח הנורא של השיכרות. ומוטלת עלינו המשימה לרכז את כול הכוחות לרומם אותם למעלה ולהביא אל תוך הקרב של חייהם את האור של הלימוד הנוצרי הטהור. המשפחה ובית הספר.בית החרושת והעסקיםכול זה ושאר ענפים של החברה והממשלה צריכים לשים להם כבסיס את הרוח של הלימוד של ישוע דרך הכנסיה ודרך רועיה הנאמנים"

במאבקו הרוחני למטרות גבוהות יותר ולדימיר לא חס לא על כוחו ולא על בריאותו.תמיד היה עומד על המשמר מוכן לקרב הרוחני כלוחם נאמן של ישוע.שאף לרומם את רמת הרועיםוהכמורה ולהקים מסגרות למיסיונריותלאנשים.אירגן כיתות תאולוגיות לנשים אירגן קורסים להכנת רועי הכנסיה לשירות בסיביריה הרחוקה ויצא למלחמה כנגד האטאיזם הסוציאליסטי חולי שסכנתו לרוסיה הייתה נהירה לו.בכול אלו

שמר על עצמו כרועה של שלום ואהבה והקדיש עצמו לישוע.



The Translation of the Relics of

St. John Chrysostom


יוהן כריסוסטום 27 בינואר

 

יוהן כריסוסטום (347-407) בא ממשפחה עשירה מאנטיוכיה. איבד את הוריו בילדותו המוקדמת,חונך בקפדנות ע"י אמו למד אצל ליבניוס המפורסם שהיה פאגני,חונך על הביבליה ועל הקלסיקה. כאשר ליבניוס נשאל אתמי הוא מחשיב ליורשו הוא ענה בעצב " יוהן כמובן אבל האם הנוצרים לא לקחו אותו מאיתנו ? "

לאחר שסיים את לימודיו שאף לקרירה של שופט כיוון שהצטיין בצחות לשונו.אולם העולם הזה שיעמם אותו במהרה הוא הוטבל בבגרותו ורצה להיכנס למדבר אך נשאר בשל אמו.הבישוף של אנטיוכיה שמע עליו ועל המתנות שחונן בהם ולקח אותו לדרגת כומר. באותו הזמן למד ברצינות רבה את כתבי הקודש ואת שאר המדעים הנוגעים לתאולוגיה.לאחר מות אמו הגשים את משאלתו ובמשך 4 שנים חי בבידוד

ולמשך שנתיים חי בבידוד מוחלט במערה, חולי הכריח אותו לשוב לאנטיוכיה כאן הוא נכנס בשירות בתפקיד דיאקון (כומר) ואחרי כן ככוהן. 12 השנים של היותו כוהן באנטיוכיה היו המאושרות בחייו. היה דרשן בלתי נילאה ולקח חלק אקטיבי בשמחה ובצער של צאן מרעיתו. פעמים רבות דרשותיו הופרעו ע"י מחיאות כפים והוא היה מפסיק אותם באומרו " מה השבחים שלכם אלי ? תקנו את חייכם ופנו לאלוהים זהו ההלל הגדול ביותר שאתם יכולים לתת לי " נעשה מפורסם ביחוד על מילותיו המוכיחות לצאן האנטיוכי על שהשליכו את פסל הקיסר.

במהרה תהילתו של כריסוסטום הגיעה לכול רחבי העולם הנוצרי. וכינויו כריסוסטום הוא למעשה ( לשון הזהב ) בשל השראתו האלוהית ודיוניו המשכנעים. הקדיש את חייו למשימה של ביעור ה" אריאניזם" בישור בין הבישופים ושיפור רמת הכמורה וקהל המתפללים. אולם פעילותו הנימרצת יצרה אויבים רבים. והראשונה שבהם הקיסריתאודוקסיה.

אודוקסיה כרתה ברית עם תאופוליוס הארכיבישוף של אלכסנדריה ויחד עם עוד בישופים דנו אותו לסילוק מהכנסיה ולגלות כתגובה הוא ענה "כנסיית ישוע לא התחילה בי ולא תסתים בי " הוא עזב את עיר הבירה אולם באותו הלילה התרחשה רעידת אדמה שהורגשה בעיקר בארמון. אודוקסיה המפוחדת התחננה אליו לחזור מיד. לאחר מספר חודשים נגזרה עליו שוב גלות לעיר הארמנית קוקוסוס ושםחי 3 חודשים עד מועד פטירתו. כיוון שבריאותו התדרדרה מהתנאים הקשים שהיו שם.


Our Holy Father

Nikita of the Kiev Caves
אבינו הקדוש ניקיטה ממערות קייב 31 בינואר

כמו נזיר שאינו מציית לאב המנזר שלו ניקיטה יצא מהמנזר וחי כמתבודד בתא נידח. על אי הציות שלו אלוהים שלח לו נסיונות רבים. פעם כשניקיטה היה בתפילה התגלה אליו השטן כמלאך של אור ואמר לו " אל תתפלל יותר ניקיטה רק קרא בספרים ואני אתפלל עבורך " ניקיטה ציית וחדל להתפלל הוא החל לקרוא בספרים. הוא קרא רק בתנ"ך ולא היה מסוגל לחלוטין לפתוח את הברית החדשה מנוע ע"י כוחות שטניים.הוא גם התנבא עם עזרת השטן על פשעים, חטיפה, שריפות ושאר פעולות השטן שידועות לשטן ומפה נודעו גם אליו. האבות הקדושים של המנזר לבסוף הבינו שהוא נתון תחת השפעה שטנית והחלו להתפלל עליו. לאט לאט ניקיטה חזר לעצמו והבין את התהום שאליה נפל הוא התחרט על אי הציות שלו והגאווה והנחה עצמו לכיוון הנכון. אחרי סיגופים רבים ודמעות רבותאלוהים סלח לו ונתן לו את המתנה של עשיית פלאים. הוא נפטר בשנת 1108.

The Three Great Hierarchs:

Sts. Basil the Great, Gregory the Theologian,

and John Chrysostom

שלושת ההירארכים באזיל גריגורי וכריסוסטום

30 בינואר



 

לכול אחד מהקדושים האלו יש את היום המוקדש לו בחודש ינואר.

באזיל ב1 גריגורי ב25 וכריסוסטום ב27. את היום המשותף חוגגים ב30 בינואר. וזה נוסד במאה ה11 בזמן הקיסר אלקסיוס קומננוס.באותו הזמן הייתה מריבה בין האנשים על מי מהם הגדול יותר.חלק נתנו את הקרדיט לבאזיל על הטוהר והאומץ שלו,חלק לגריגורי על עומק המחשבה והבנת הסודות התאולוגים שלו,וחלק לכריסוטום על יופי דיבורו ועל הבהירות והפשטות של הסבריו אודות האמונה. לראשון קראו בסיליאנס,לשניגריגוריאנס,ולשלישי גוניתאס אבל ע"י השגחת האלוהים הויכוח נפתר לטובת הכנסיה ולהאדרת הקדושים ביום המשותף שנחוג.

הבישוף של יוציטה יוהאן .קיבל בשנתו חזון שבו כול אחד מהקדושים הופיע לבדו אליו בכבוד רב וביפי שאין לתאר,ואז כול השלושה ביחד.

הם אמרו לו " אנו אחד באלוהים כפי שאתה רואה ואין כול ויכוח בינינו, גם אין בינינו ראשון ושני"הם גם יעצו לו על ביצוע היום המשותף היוונים מתיחסים ליום זה גם כאל יום האומה שלהם.

 
 

שמעון וחנה הנביאה 3 בפבואר

St. Symeon the Host of God

and St. Anna the Prophetess

שמעון איש האלוהים היה לא רק אדם בעל רוח הקודש אלה גם בעל סבלנות רבה.הוא היה מלומד מאוד בכתבי הקודש,ואיש בעל תודעה רוחנית עמוקה, הוא ידע מהאינטרפטציה שלו לכתבי הקודש שהמשיח צריך לבוא.הוא התפלל לא רק בעבור שחרור אלה גם שיוכל להחזיק מעמד עד שעיניו יראו את המשיח.דרישה זו הייתה לא רגילה כיוון שהוא נולד זמן רב לפני בוא האדון והיה בערך כבן 150 שנה בזמן הלידה. ורק בשל הבטחת האלוהים אליו הוא חי זמן כה רב.

שמעון היה אחד מהשבעים שנבחרו לתרגם את התנ"ך מעברית ליוונית בזמן המלך פרעה פטולמי (285-246) לפני הספירה. כאשר הוא תירגם את ספר ישעיה הוא הגיע לפסוק "הנה העלמה הרה ויולדת בן " בתחילה כתב את המילה " בתולה " אולם אחרי כן נבוך ורצה לקחת סכין לגרד את המילה. ולכתוב " אשה צעירה " וכך לתרגם ביוונית. אולם באותו הרגע מלאך של אלוהים הופיע אליו ומנע ממנו מלהגשים את מבוקשו.והסביר לו שהנביא צדק וביטא נכונה.וכדי לשכנעו באמיתות הובטח לו שהוא ישאר חי עד שיחזה במשיח

חנה הקדושה שהייתה נביאה והבת של פנואל גם באה לראות את הילד וזיהתה אותו כמשיח ופירסמה אותו בין האנשים היא הייתה אז כבת 84 שנה.

 

Holy and Great Martyr

Theodore Stratilates
המרטיר תיאודור סטראטילאטס

8 בפבואר


נולד באסיה הקטנה כיום טורקיה למשפחה מפורסמת חונך בחינוך צבאי. גילה כישרון למדעים הצבאים ואסטרטגיות, במהרה הועלה בדרגות היה רק כבן 20 כשכבר נעשה מפקד על צבא בגלטיה.

הקיסר ליקיניוס זיהה בו גנרל מבריק בתקופת מלחמה ומנהל מבריק בעיתות שלום. והחליט להעניק לו כבוד בפרס חשוב שינתן בפולחן פאגני.

תיאודור הבין שלא יוכל להשתתף באופן מלא בטקס וכשהגיע המועד רצה להכריז על אמונתו. בהדרכת תיאודור הוא פקד על אנשיו לנפץאת אלילי הזהב הפאגנים. ואת החתיכות מהפסלים שנשברו הוא חילק בין העניים. כאשר הקיסר תבע לדעת מה אירע? תיאודור הציג עצמו כאשם והכריז על עצמו כעל נוצרי גינה את הפאגניות ואמר שהוא מוכן למות למען מושיעו.

בהוראת הקיסר הולקה בלמעלה מ1000 מלקות על הגב והבטן אז נצלב ונוקב בחיצים.ולבסוף נהרג בחרב. במהלך כול ענותו חזר שוב ושוב על המילים " כבוד לך האלוהים כבוד לך" מת ונכנס למלכות ישוע בשנת 319 ונחשב כמגן החיילים, עצמותיו הועברו לקונסטנטינופול.

The Martyrs

Valentina, Paula and Ennapha

המרטיריות ולנטינה,פאולה,ואנפה

10 בפבואר

יש מעט מאוד מידע אודות מרטיריות אלו, זה ידוע שהן סבלו בישראל עבור אמונתן בישוע,בשנת 308 בזמן של מקסימינוס ולריוס (308-313) מהמצביא האזורי פירמילניוס, אנפה הייתה מאיזור עזה,ולנטינה מקיסריה ופאולה מסביבות קיסריה.ולנטינה הובאה למקדש פאגני כקורבן וזבח היא זרקה אבן על המזבח והפנתה את גבה אל האש על כך הוכתה וראשה נערף סבל דומה עבר על אנפה ופאולה.
 
St. Alexis of Moscow

אלקסיס הקדוש ממוסקוה 12 בפבואר

נולד במוסקווה בורך בקריאה מיוחדת.

פעם כאשר שם את רשתותיו לתפוס ציפורים הוא שמע קול אומר " מדוע אתה תופס ציפורים אלקסיס אתה צריך ללכוד בני אדם "

הוא החליט להקדיש את חייו לאדון ונכנס למנזר במוסקווה. חי במנזר זה 20 שנה ונעשה ידוע למטרופוליטן בחוכמתו ובמעשיו הרוחנים למד את השפה היוונית והבין טוב יותר את עבודת האבות הקדושים.

12 שנה חי אלקסיס בבית הבישוף ככומר המטרופוליטן במותו של המטרופוליטן טאגנוסט הוא הועלה ב1353 כבישוף פיקח על הכנסיה בזמנים מסוכנים.
 

The Venerable Martinian,

Sts. Zoia and Svetlana

מרטינין זויה וסביטלנה 13 פבואר

קרוב לסוף המאה ה4 נזיר קדוש בשם מרטינין חי ביוון. בגיל 18 הוא פרש להר בקפדוקיה ( עכשיו מערב טורקיה ) פה בילה 25 שנים בצומות,ערות ותפילות, בגופו הצעיר גדלה תאוות הבשר ונשמתו הייתה במבוכה ובמלחמה איתה ומהנסיונות השטניים.

אבל מרטינין ניצח אותם ע"י צום חמור, תפילה ועבודה. אשה יפה ומושחתת בשם זויה באה עם מטרה של לבקר ולפתות אותו לעזוב את החיים הנזירים. ושיתחתן איתה. הקדוש פותה באופן נורא. כדי להלחם בנסיון זה הוא הלך יחף על האש ועמד עד אשר הנסיון הזה נהרס בקירבו.

זויה כה התרשמה מאהבתו ומסירותו לאלוהים שהיא התחרטה ושבה לאלוהים. וביקשה ממרטינין להתפלל עבורה. היא הלכה למנזר של סנט פאולה בבית לחם וחיה שמה בסגפנות חמורה כנזירה ומתבודדת. מתחרטת על כול חטאותיה. היא קיבלה את המתנה של עשיית ניסים עד סוף חיה. התנזרה מיין וחיה על לחם ומים ושכיבה על האדמה.

מרטינין פרש לאיזור לא מיושב וחי שם מספר שנים תחת השמים הפתוחים קיבל אוכל מאדם שעבורו קלע סלים.

באותו המקום בחורה צעירה בשם סויטלנה הגיעה לאי אחרי שספינתה טובעה, בקבלו את הבחורה ציפה מרטינין מראש לנסיונות ולכן זרק עצמו לים. בעזרת האלוהים הוא הופיע בחלק הדרומי של יון אחרי כן שוטט שנתים ומת בשלווה באתונה. ב442 סויטלנה נשארה על החוף של האי והעבירה 6 שנות חיים בבידוד מוחלט ובמעשים טובים מחקה את אורך חייו של מרטינין אף היא מתה בשלווה.

המרטיר הקדוש תאודור הטירון

17 בפבואר

The Holy and Great Martyr

Theodore the Tyro

 בעיר אמסיה במחוז פונטוס במהלך הרדיפות של הקיסר מאקסימוס.נוצרים הוכרחו לדחות את ישוע ולהקריב קורבנות לאלילים. ביניהם היה הלוחם תיאודור שכינוי החיבה שלו " טירו" מרמז על טירון. הוא סירב לעשות מה שהוצע לו ועל כך עונה באכזריות. ואז נכלא. בשהותו בכלא נוחם ע"י התגלות של האדון ישוע המשיח. זמן מה אחרי כן נלקח מהכלא ועונה שוב כדי שידחה את ישוע. לבסוף בראותם שהוא אינו נכנע,מנהל האזור דן אותו למות בשריפה על עמוד. בלי פחד תאודור הועלה באש ונתן את נשמתו לאדון עם תפילות והלל. גופתו נקברה בעיר יוצאייט ( כיום מרסיוון-טורקיה) לאחר מכן עצמותיו הועברו לקונסטנטינופול לכנסיה הנושאת את שמו וראשו נמצא בגאטה איטליה.

30 שנה לאחר מותו הקיסר יוליאן הכופר ( 361-363) ניסה להרוס את חג הלאנט ולפזר על האוכל הנמכר דם שהוקרב לאלילים.סנט תיאודור הופיע לאודיקסוס הארכיבישוף של קונסטנטינופול בחזון לילה וציווה עליו לפרסם זאת לכול הנוצרים. שעליהם לא לקנות את המלאי בחנויות אלה להשתמש בקוטיה ( מאפה חיטה עם דבש ) כאוכל. ולכן הכנסיה האורתודוקסית מנציחה אותו ביום הראשון של חג הלאנט הגדול בערב יום השישי אחרי התפילות בעוגות הקוטיה.

לאו הקדוש מרומא

18 בפבואר

St. Leo of Rome

ליאו הראשון היה אפיפיור ברומא במהלך המאה ה5.

נולד באיטליה להורים מאמינים, היה סגן בישוף תחת האפיפיור סיקטוס השלישי. ונבחר לשמש אפיפיור בניגוד לרצונו אחרי מות סיקטוס. כאשר אטילה ההוני הגיע לרומא על מנתלהרוס ולנטץ את העיר לאו יצא אליו בגלימת הבישוף והכניע את זעמו ומנע את נפילת רומא.אטילה הסכים להיות מונחה ע"י ליאו כיוון שראה את קדושתו ובגלל שהיה לו חזון של השליחים פטרוס ופאולוס עומדים אחרי ליאו ומאימים עליו עם חרבות בוערות.


הקדושות מרינה וקירה 28 בפבואר

The Venerable

Marina and Kira

מרינה וקירה הקדושות היו אחיות מהעיר בארי שבסוריה. שם הן חיו במאה החמישית.הן עזבו את עירן ועברו לגור במערה

באיזור מרוחק במטרה של לחיות את החיים הנזירים. הן חיו כך 40 שנה בנדרי שתיקה.צומות חמורים ותפילות תמידיות. במטרה של ביצוע עבודה יותר נעלה הן לבשו שרשראות כבדות מתחת לבגדיהן. הן עזבו את הגירוש מרצון שלהן רק פעם אחת וזאת במטרה של לבקר בקבר הקדוש. שבירושלים.הן מתו בשלווה בשנת 450 . מותירות אחריהן צבא מעשים טובים


 
Protomartyr Evdokia the Samaritan
המרטירית אבדוקיה השומרונית
1 במרץ
 
קדושה זו חיה בהליפוליס עיר בפיניקיה בתקופת שלטון טארג'ן .
למרות עיסוקה  רב הפעלים בזנות  היא חזרה בתשובה ונעשתה לנזירה ולבסוף למרטירית (מרטירים הם קדושים שמתו  על קידוש האמונה ) בתקופת היותה זונה היא עשתה הון רב מהזנות . המהפך בחייה נעשה  דרך השגחת האלוהים ע"י נזיר זקן בשם גרמנוס (germanus) ודווקא בדרך מקרה.
בהגיעו  בשליחות עבודתו להליפוליס התארח גרמנוס בביתה של אשה מאמינה שהייתה שכנתה של אבדוקיה  קיר דק הפריד בין שתי הבתים, כשהגיע זמן הלילה  והחלו הכול פורשים לחדריהם החל גרמנוס לבצע את הפרקטיקה הנזירית (vigil-אלו לילות ללא שינה המוקדשים לאלוהים   במהלכם מבוצעות תפילות,מדיטציות,קריאה בתהילים, ובשאר ספרים רוחניים)  גרמנוס קורא היה בספר שענינו משפט האלוהים על בני האדם ועונשם של החוטאים  בגיהנום. אבדוקיה שמעה אותו קורא והאזינה לכול מילה עד שלבסוף החלה להתקף בפחד ובאימה גדולים, עד כדי כך שלא יכלה להירדם באותו הלילה ונותרה ערה כשהיא שקועה במחשבות עד אור הבוקר.
עם שחר שלחה את אחד ממשרתיה להביא את גרמנוס אליה ,לכשהגיע החלו משוחחים על  מה שקרא בלילה הקודם נסובה שיחה ארוכה על משפט האלוהים ,תקומת המתים, עונש הגיהנום לחוטאים שלא התחרטו על מעשיהם, עיקר השיחה נסוב על אמונה וישועה הקשר שביניהם.
התוצאה של השיחה הזו הייתה שאבדוקיה ביקשה את הבישופ המקומי להטביל אותה.
 
 
לאחר טבילתה היא נתנה את כול רכושה לכנסיה  על מנת שיחולק לעניים, פיטרה את משרתיה ומשרתותיה ופרשה למנזר  נשים היא גילתה מסירות כה רבה לחיים הנזיריים, למשמעת,סבלנות,ערות תפילות וצום שלאחר 13 חודש היא נבחרה להיות נזירה ראשית.
היא חיה במנזר 56 שנה והייתה ראויה בעיני האלוהים לקבל את המתנה של הקמה ממתים ,כשהחלו רדיפות הנוצרים תחת שלטון המושל וינסנט, אבדוקיה נענשה על אמונתה בעריפת ראשה, היא מסמלת בכנסיה האורתודוקסית  לאיך כלי של טומאה יכול להיות משונה ע"י האלוהים להטהר להתקדש ולהמלאות בניחוח שמימי ע"י חסד רוח הקודש, היא משמשת דוגמה לכך שאדם לא יאמר לעולם נואש לא על עצמו ולא על אחרים שאי אפשר לדעת כיצד עתידים הדברים להתרחש.היו צדיקים ונבחרים שנפלו מכך והיו כופרים גמורים שנראו חסרי תקווה בעיני הכול ודווקא הם שבו.

 

המרטירית הקדושה אנטונינה
Holy Martyr Antonina

1 במרץ לוח ישן

נולדה בניקאה. אנטונינה הייתה נוצריה מסורה  ובשל אמונתה נעצרה ועונתה באכזריות.לבסוף בשל

עמידתה  באמת  נקשרה בתוך שק והושלכה לאגם.זה אירע בשנת 30.  האלוהים הציל את נשמתה  ומשבח אותה לנצח בקרב המלאכים בשמים ובקרב המאמינים על הארץ.

המרטירים הקדושים פאול וגוליאן 

Holy Martyrs

Paul and Juliana

4 במרץ לוח ישן

 אח ואחות מפטולמיס שבפוניסיה, המרטירים פאול וגוליאנה  עונו באכזריות  למען שם ישוע בתקופת שלטונו של הקיסר אורליאן Aurelian לבסוף נכרת ראשם.ניסים ואותות רבים נלוו לאורך מות הקדושים (מרטירדום)  ורבים  מהפאגנים (הלא מאמינים) בראותם זאת הגיעו לאמונה, חלק מאנשים אלה  נגזרו בעריפה ב273 וזכו כתר של מרטירים.

ארבעים המרטירים של סבסטיה
The Forty Martyrs of Sebastia

9 במרץ לוח ישן

בשנת 313 הקיסר קונסטנטין הגדול  הוציא צו של חופש  אמונה  השותף שלו בקיסרות  ליסיניוס תמך בחוק זה ,אולם למרות כול זאת רדיפות הנוצרים נמשכו ממש כמו לפני החוק בפרובינציות שהיו תחת שלטונו.בסביבות  שנת 320  יחידת צבא רומאית התייצבה  בעיר סבסטיה,שבארמניה . בתוך היחידה היו גם 40 חיילים נוצרים שמוצאם  מקפדוקיה (כיום תורכיה). מפקד היחידה אילץ אותם להקריב קורבנות לאלילים ,דבר שהם סירבו לעשותו.

החיילים נעצרו, ובעודם כפותים הונחו אל עבר  אגם הקרוב לעיר סבסטיה. זו הייתה עת חורף והלילה התקרב. החיילים הופשטו והושמו בתוך הקרח שכיסה את האגם. שכבת קרח החלה לצפות אותם ואת השרשראות והם החלו לקפוא. העינוי הזה נעשה לעוד יותר קשה ע"י הצבתו של אמבט  מים חמים שהושם על גדת האגם  בכדי לנסותם  כול אחד יכול היה להציל את חייו ע"י הודעה לסוהר שהוא דחה את ישוע , בעשותו כן הוא יכול להיכנס לאמבט החמים. כול הלילה  החיילים נשאו באומץ את הכפור העז מחזקים  איש את רעהו ושרים שירי המנון ותהילה  לאלוהים.

בהגיע  זמן אחר המענים ראו שהחיילים הנוצרים לא רק שלא קפאו אלה נראו שהופשרו. בהשתמשם באלות  הם שברו את שוקיהם וזרקו אותם לאש לאחר מכן העצמות החרוכות הושלכו לנהר.

3 ימים לאחר מכן הגיעו המענים לפטר  בישוף של סבסטיה , וסיפרו על מעשיהם, הבישוף  אסף את העצמות וקבר אותן בכבוד. שמות המרטירים היו Cyrion, Candidus, Domnus, Hesychius, Heraclius, Smaragdus, Eunoicus, Valens, Vivianus, Claudius, Priscus, Theodulus, Euthychius, John, Xanpheas, Helianus, Sisinius, Angius, Aetius, Flavius, Acacius, Ecdetius, Lysimachus, Alexander, Ilias, Gorgonius, Theophilus, Domitian, Gaius, Leontius, Aphanasius, Cyril, Sacherdon, Nicholas, Valerius, Philoctimon, Severian, Chudion, Meliton and Aglaius..זכרונם של המרטירים  נזכר בימי חג הלאנט Great Lent

 

 

ההירארך גריגורי  הדיאלוגיסט. אפיפיור רומא  

Hierarch Gregory

the Dialogist, Pope of Rome

12 במרץ לוח ישן

גריגורי נולד ברומא בסביבות השנה 540. סבו היה האפיפיור פליקס גם אמו סילביה ודודותיו מאוזכרות

בקהילת הקדושים של כנסית רומא. גריגורי קיבל  השכלה חילונית מבריקה  והצליח בהשגיו הלימודים.

ניהל אורך חיים המשביע את רצון האלוהים, שאף לנזירות  בכול ליבו.לאחר מות אביו השקיע את כול ההון על בנייתם של 6 מנזרים . ברומא בנה מנזר על שם השליח אנדרו ואז החליף את מגוריו מטירה נאה לתא נזירי צר,קיבל את גילוח הראש המונהג ע"י הנזירים. אז לאחר  פקודה מהאפיפיור פלגיוס Pelagius השני  גריגורי חי זמן רב בביזנטיון ושם כתב את " הפרשנות על ספר איוב "  לאחר מות האפיפיור פלגיוס הנ"ל ,גריגורי נבחר לקטדרה של רומא  מחשיב את עצמו כלא ראוי לקחו לו עוד 7 חודשים של הפצרות מצד הכמורה  וצאן העדה עד שהסכים  לקבל את המשרה  האחראית הנ"ל.

ניהל את הכנסיה בחוכמה  תוך שהוא שותל את דבר יהוה.סידר  את הליטורגיות  בשפה הלטינית.מה שלפניו היה ידוע רק במסורת בעל פה. מאושר ע"י 6 קונסולים  הסדר הזה נתקבל בכול הכנסיה האורתודוקסית.

נלחם בקנאות בכפירה של דונטיסט Donatists ( תנועה שקמה בצפון אפריקה בתחילת המאה הרביעית, בתקופת הרדיפות של דיאוקלטין הכנסיה בחרה לנקוט  ביד רכה  כלפי אלו  שעזבו את האמונה תחת הרדיפות לעומתם  הדונטיסטים  נקטו ביד קשה  ולא היו מוכנים להחזיר את המשומדים  ללא טבילה מחדש  וללא עוד מספר דרישות ) הוא המיר לנצרות  את הגותים( גרמנים) שהיו תומכי הכפירה האריאנית Arian heresy ( האריאניזם החל  בתחילת המאה הרביעית ונקרא כך על שם יוצרו  הכומר האלכסנדרי אריוס,בהתאם  למשנתו הפרצוף השני באלוהות  ישוע=הדבר למרות היותו  היצור המושלם מכול הוא עדיין בחזקת הנוצרים חלק מהבריאה של אלוהים ולפי כן הוא  בן האלוהים לא לפי  ממשותו  אלה ע"י חסד" האריאניזם הורשע בועידה האקומנית הראשונה.)

הותיר אחריו מספר עצום של עבודות . אחרי הופעת ספרו" שיחות או דיאלוגים על החיים והניסים של האבות האיטלקים " הוא החל להקרא  "הדיאלוגיסט"  עמד בראש הכנסיה הרומאית במשך 13 שנה,

יחודו באהבה לא רגילה למסכנים,שעבורם הוא קיבל חזון מאלוהים עצמו. נפטר בשנת 604. עצמותיו הונחו בקתדרלה של השליח פטר שבותיקן.

הנסיך רוסטיסלב 

Prince Rostislav

the "Believer of Right

14 במרץ לוח ישן

נסיכה של קייב, נכדו של ולדדימיר מנומה, ובנו של מסטיסלב1 ,כאשר מטיסלב ירש את קייב, הוא נתן לבנו השלישי רוסטיסיסלב את השלטון על סמולנסק. רוסטיסלסב שלט בסמולנסק יותר מ40 שנה.

יסד ערים רבות ובנה כנסיות רבות במהלך שלטונו נוסדה  הדיקוסיה של סמולנסק . בשנת 50 של המאה ה12  הסתבך במלחמה עבור קייב, שנערכה ע"י  המשפחות אולגוביץ ומנומוב. רוסטיסלב נעשה לנסיך של קייב ב1159 אובח בתכונות נוצריות כגון ( אהבתו לנתיניו,רצונו לטוב לכול,) גם ידועה העובדה  שהוא שאף להיות נזיר  אך לא יכול היה לממש את רצונו,מורו הרוחני היה  פוליקרף Polycarp

ראש מנזר  בקייב, רוסטיסלב היה נאהב ע"י אנשים. במהלך  שיבתו  לנובגורד נעשה לחולה ונפטר בשנת 1167 נקבר  בקייב  במנזר תיאודורה  Theodore monastery שנוסד ע"י אביו.

פטריק הקדוש
St. Patrick

17 במרץ לוח ישן

השליח   ומאיר האמונה של אירלנד. (387-493) נולד  למשפחה רומאית אצילה. בגיל 16  נחטף ונמכר לעבד למנהיג  אירי, ששם אותו להיות רועה צאן. 6 שנים לאחר מכן לאחר עידוד מלאך הקדוש ברח לגואל ( חבל ארץ בצרפת )  שם שם עצמו  תחת השגחתו הרוחנית  של גרמנוס הקדוש St. Germanus of Auxerre. במשך 18 שנה הוא התפלל,נלחם,ולמד  ולעיתים קרובות ראה בחזון ילד אירי קורא אליו " נער קדוש חזור שוב לאירלנד והתהלך בקירבנו "

קלסטין הראשון בישוף רומא  מינה את פטריק להביא את אנשי אירלנד לישוע , במהלך  קיץ 433  הוא ועוד מלוים הגיעו לאירלנד. מיד הם נרדפו  ע"י  הדרוידים ושאר מיני פאגאנים , אבל ענוותנותם של הקדושים וניסיהם כמו גם השראתם האלוהית בבישור הבשורה, הביאו לתוצאה של המרתם של אלפים רבים  לאמונת ישוע, ביחוד פטריק התמודד בקרב רוחני עם הדרואיד הראשי לוצרו שע"י כוח השדים ודרך כשפים ניסה לשמור  על  השפעתו הרוחנית על שאר האנשים. במקרה אחד לוצרו כמו סימון מאגוס  יכול היה לרחף באויר בכוח הכשפים. אולם ברגע  כרע ברך בתפילה לורצו נפל אל מותו. זו הייתה תחילת  סופו של הפאגאניזם  באירלנד. סנט פטריק נפטר ב17 במרץ 493  בשוכבו  בציבור למספר ימים אור אלוהי זהר סביב גופו.

 

 

                                                    

St. Alexis

אלקסיס הקדוש איש האלוהים
 

17 במרץ לוח ישן 

במאה הרביעית חיו בני זוג עשירים ברומא שמותיהם אוטומיאנוס ואגליה אנשים שנודעו בטוב ליבם וברחמיהם הם נהגו לקבל ענייםיתומים ואלמנות בביתם ולהאכילם  אם ביום מין הימים באו רק מעט נזקקים לבית אוטמינוס היה נוהג לומר "ניראה שאיני ראוי להיות על הארץ של אלוהי"

הכול היו אוהבים אותם אולם למרבה הצער היו הזוג חשוכי ילדים הם היו מצטערים על כך ובכול יום היו מעתירים בתפילות לפניו יתברך אולי יחננם  ויעניק להם ולד. לבסוף כשם שקורה לכול אלו שאינם מתייאשים בתפילותיהם אלה מחזיקים בתוחלתם  ברכם האלוהים  ונולד להם בן זכר שכינוהו בשם אלקסיס. הזוג עשו כול שביכולתם כדי שבנם יגדל באדיקות וביראת יהוה.

 

מונחה ע"י אדיקות הוריו אלקסיס אהב את האדון משחר ילדותו היה מקפיד על הצומות, לבוש בצניעות חמורה ומרבה בתפילה. כאשר הגיע לגיל בגרות הוריו שידכו לו כלה ביום הראשון של נישואיהם כשנותר הזוג לבדו פנה אל אשתו נתן לה טבעת זהב ואמר שמרי עליה והלוואי והאלוהים יהיה ביני לבינך ועזב. פשט את בגדיו אביונים לקח מעט מהכסף ועזב את בית הוריו,נשמע למילותיו של ישוע " וכול מי שעזב בתים או אחים ואחיות או אב ואם  או אשה או בנים או שדות למען שמי-יקבל פי מאה ויירש חיי עולם"(מתי יט29)

בנדודיו מעיר לעיר הגיע לבסוף לעיר אודסה,כאן הוא מצא פסל עתיק של האדון שלא נעשה בידי אדם, ושם פיזר את כספו האחרון לעניים והחל עצמו לחיות על נדבות בסמוך לכנסיה שנבנתה לכבוד הבתולה.

היה מעביר יום וליל בתפילה וביום ראשון בשבוע משתתף היה בסעודה הקדושה כך העביר 17 שנים בעוני ובמאבק רוחני.

 

בהדרגה החלו תושבי אודסה להכיר את הקבצן שישב על יד הכנסיה והחלו להעריך את האיכויות הרוחניות שלו. אחד השמשים בכנסיה ראה בחלומו את מריה הבתולה אומרת לו " תביא אל תוך הכנסייה שלי את איש האלוהים כי תפילותיו הגיעו עד לאלוהיו וכשם שהכתר מונח על ראש המלך ואינו עוזבו כול חייו כן רוח הקודש עליו" אותו שמש התפלא לשמוע מילים אלו ובתחילה לא התייחס לכך בתשומת לב אולם חזון זה חזר שוב ושוב והבתולה הקדושה נראתה בו  כשהיא מצביעה על הקבצן שישב בדלת הכנסייה "

באותו הזמן שנודע החלום החלו אנשי המקום להעריכו עוד יותר והיו מהללים אותו  ומפרסמים את שמו כדוגמה לצדיקות .  בברחו מגאווה  המפילה  לחטא עזב את  אודסה והגיע עד לים התיכון בהיותו שט על הים החלה  סערה עזה שגרמה לנזק לאוניה ופלטה את האנשים על חוף איטליה לא הרחק מרומא ניכן שאלכסיי חי בעבר.

 

בהגיעו אל החוף החל ללכת לכיוון ביתו ובדרך פגש את אביו שחזר מהכנסייה קד כלפיו ואמר " רחם אדוני על החוטא ותן לי פינה בביתך שהאלוהים יברכך על כך ויכניסך  למלכות האלוהים ואם אחד מקרוביך משוטט בעולם לוואי ויחזור הביתה בשלום " מילים אלו הזכירו לאוסימיאנוס את בנו האובד. הוא ציווה שתינתן לו פינה בביתו "

 

אז החל אלכסיי להתגורר בחדרון קטן  בבית אביו בלתי מוכר ע"י לכול כיוון שנשתנה כול כך במראהו אחרי שספג גופו את התקפותיהם של הרעב והצינה העזה. בביתו חי אלכסיי באותה צורת חיים  שהייתה לו בהיותו באודסה. היה מתפלל בקביעות לאלוהים ומגיע לכנסיה בכול יום ראשון, חי חיי דלות והיה מרוצה במחסור היה לו קושי לחיות בסמוך להוריו ולאשתו לראות את צערם על בנם האובד. כחש במותו הקרב רשם על קלף את חייו והחל מתכונן למותו.

 

במהלך הליטורגיה של הראשון הבא, הבישוף של רומא שירת בנוכחות הקיסר היו שם אנשים רבים בתפילה במהלך השירות  נשמע קול בוקע מהכנסיה  " חפשו את איש האלוהים בביתו של אוסימניוס" הקיסר פנה לאוסימניוס ושאל מדוע לא הודעת לנו על איש האלוהים הנמצא בביתך? אוסימניוס ענה: האלוהים עדי שאיני יודע על מי מדובר.

 

אז הקיסר והאפיפיור באו לביתו של אוסימניוס בשוחחם עם המשרתים הם הבינו שבבית הקטן חי עני שמעביר את כול זמנו בצום ותפילה בהיכנסם ראו איש רזה שוכב ללא נשימה על הרצפה פניו מאירות וגופו מדיף ניחוח נעים.

הקיסר שראה את הקלף בידו לקח אותו וקרא בקול רם ואז הכול הבינו מי הוא היה הם היו עצובים מהעובדה שחי איתם זמן כה רב ללא שידעו מי הוא אבל היו מרוצים מהקדושה שהשיג.מעצמותיו החל לנדוף ריח מור המעניק רפואה לחולים.
 

 

                                                                        

Holy Martyrs

Chrysanthus and Daria

המרטירים  קריסנטוס  ודריה
19 במרץ לוח ישן

המונח " נישואים  עשו שמים " מתייחס לזוג מהמאה השלישית של נישואיהם ניתן לומר שהיו לשם שמיים. בגלל המטרה היחידה לשרת את ישוע. הם נמנים עם הפחותים שבמרטירים של הכנסיה הקדומה הצטרפו לקהל המרטירים בשפיכת דמם למען שם ישוע כשם שהוא עשה עבורם.

 

קריסנטוס היה בן יחיד במשפחת אצילים שעברו מאלכסנדריה לרומא. כבן להורים מהמעמד הגבוה למד את כול הלימודים החילונים בני זמנו ונעשה לאדם משכיל .אולם החוכמה הארצית רק בילבלה אותו והוא נשאר בור מהאמת ואולי אפילו גרוע מכך  כשם שקורה לאנשים רבים שהשכלתם באיזה דבר מה גורמת לאטימת אוזניהם מכול שאר הדברים בחושבם שאם רכשו איזו השכלה  הם מוכרחים להיות במצב שבו  הם אינם צריכים עוד ללמוד מאיש.אולם קריסנטוס חש בחסרון כול הידיעות האלו שלו  והבין שהם רק כשק כבד  המטביע אותו במצולות ומקשה עליו את השחיה אל החוף. האלוהים  שדבר לא נעלם מעיניו שיכך את כאבו ע"י שסידר לו עותק של ספר מעשי השליחים ( מספרי הברית החדשה )  והבשורות בקוראו אותם החלה האמת להתחוור לו עוד ועוד והוא התאווה למורה שינחה אותו בדרך. ומצא כזה בדמותו של קרפפוריס כומר שהדריך והטביל אותו. אולם כמו תמיד  כול התקדמות של בני אדם לעבר האלוהים  מעוררת את זעם השטן שמבחין שמי שהוא משתחרר מהרשת ומצא מי שיפריע בדמות אביו שעשה ככול יכולתו על מנת להוציאו מהאמונה. משראה שכול הדרכים הוכיחו עצמן כלא יעילות  הוא נעל אותו בחדר בחברתן של נשים מושחתות. אולם קריסנטוס הצליח לעמוד בנסיות הזה אז אביו אילצו להתחתן עם אשה פאגנית (עובדת אלילים)  בשם דאריה.

קריסנטוס שיכנע אותה לקבל את האמונה ולחיות עימו כאחות אבל בציבור הם המשיכו להופיע כנשואים.

כשאביו מת הוא החל להודות בגלוי באמונתו בישוע והחל לחיות כנוצרי זה היה בזמן הקיסר נומריאן שהיה רודף את הנוצרים עד חורמה . גם הוא וגם דאריה עונו על אמונתם המענה שלהם קלאודיוס בראותו את אומץ ליבם ואת כוח הסבל שלהם שהתגלו במיתת הקדושים עבר לאמונה כשם שעשו שאר בני ביתן על כך קלאודיוס הוטבע וראשי בניו נערפו, אשתו מתה על הגרדום בתפילה.

 

דאריה הראתה כזו גבורה במות הקדושים שלה שגרמה למעניה לבכות ולומר "דאריה היא אלה " לבסוף הוצא צו שדאריה וקריסנטוס יקברו בבור עמוק ויכוסו באבנים. מאוחר יותר נבנתה כנסיה באותו מקום. ליד אותו הבור הייתה מערה וכמה נוצרים היו נפגשים שם יחדיו לתפילות לזכר המרטירים. בראות זאת הפאגנים הם הניחו אבן גדולה בפתח המערה ובכך מנעו את היציאה ממנה. והנוצרים  נשארו שמה עד למעברם לעולם טוב יותר שבו ישוע האדון מולך לנצח . קדושים אלו סבלו בשנת 284 לספירה.

 

 
 
סנט רפאל,ניקולאס ואירנה
סבלו מיתת קדושים ע"י הטורקים על האי לסבוס (מיטילני) ב9 באפריל 1463 לאחר נפילת קונסטנטינופוליס רפאל היה ראש מנזר ליד הכפר טארמי. ניקולאס היה כומר במנזר ואירנה בת ה12 בתו של בכיר בטרמי. השלושה היו במנזר עם מורה הכפר ואביה של אירנה כאשר הטורקים נכנסו.

קדושים אלו היו בלתי ידועים לפחות 500 שנה לאחר מיתת המרטירים שלהם. ב1959 השלושה החלו להופיע בחלומותיהם של אנשי לסבוס ובחזונות היו מדריכים את האנשים היכן לחפור על מנת למצוא את עצמותיהם. הם קראו אנשים לחזור בתשובה וריפאו סוגים שונים של חולי.

 בין היתר הם גילו כיצד עונו באכזריות במנזר וכינו זאת גולגלתה ה2 במילותיו של סנט רפאל. עינויו של רפאל נסתיימו  כשניסרו את ראשו ניקולס מת מאי ספיקת לב שאירעה במהלך עינויו ואירנה עונתה לפני אביה ונשרפה חיה בחבית חמר כשעצמותיה החרוכות נימצאו . לאחריה ראש המורה נחתך והושם בין רגליו כאשר נקבר .

המרטירים לידיה ובני משפחתה

5 באפריל

פיליטוס לידיה וילדיהם סבלו עבור אמונת ישוע בתקופת שלטונו של אדריאן (118-138) פיליטוס היה יועצו של המלך . המידע אודותיהם מצומצם למדי ידוע שסבלות המשפחה החלו ברומא והסתימו בארליקיום שהם הושלכו לשמן רותח ונשארו שלמים ללא פגע, חפצים להצטרף לישוע המרטירים עצמם התחננו לסיום חייהם

בראותם את חוסן אמונתם של פיליטוס ובני משפחתו המפקד אמפילוקוס והסוהר קרוניד הצהירו גם הם על אמונתם בישוע וסבלו אף הם מיתת מרטירים.

                                                                               

רב המלאכים גבריאל

8 באפריל

מבשר לידת בן האלוהים והוא אחד משבע המלאכים הראשיים העומדים לפני כס הכבוד(מיכאל,גבריאל,רפאל,אוריאל,שאלתיאל,יגודיאל,ברכיאל), גילה לזכריה את לידת בנו יוחנן המטביל ואמר לו  "אני גבריאל הניצב לפני האלוהים נשלחתי לדבר אליך ולבשר לך זאת" לוקס א19

שמו גבריאל מציין (איש של אלוהים ) וגם (גבורת אלוהים) בדברם על בישור לידת ישוע  אומרים אבות הכנסיה שיש בזה מין רמז לעובדת היותו של ישוע איש האלוהים.האלוהים לא שלח את מיכאל לבשר על לידת המשיח כי תפקידו הוא בניצחון על אויבי אמת האלוהים בזמן שגבריאל הוא מבשר הגאולה.

יש הטוענים שזה הוא שלימד את משה במדבר  לכתוב את ספר בראשית.

 

המרטיריות אלה ולריסה

8 במרץ

הקדושות אלה ולריסה סבלו יחד עם עוד מרטירים בזמן המחצית הראשונה של המאה ה4 בגוטה . שם ע"י הפקודה של הקיסר הינריך הן נשרפו בכנסיה במהלך ביצוע הליטורגיה .

גאטה הקדושה ובתה דוקילידה אספו את שרידי הגופות על מנת להביאן לקבורה בראות זאת הפאגנים  אויבי האמונה הן סקלו אותן באבנים.

 

מרי ממצרים

14 באפריל

תיעוד חייה של מרי נעשה ע"י סנט סופרניוס הפטריארך של ירושלים.

היה זקן אחד בשם זוסימה שהלך 20 יום במדבריות סביב ירדן במהלך הצום הגדול (הלאנט) לפתע הבחין במראה של אדם מצומק וערום בעל שיער לבן כשלג שברח במערומיו מעיני זוסימה.

-סלח לי זוסימה למען השם איני יכולה לפנות אליך כיוון שאני עירומה.

זוסימה השליך לעברה את מעילו והיא התעטפה בו ופנתה אליו הזקן היה  המום  משמיעת  שמו משפתיה של אשה לא מוכרת זו הוא פנה אליה שתספר לו מהיכן היא מכירה אותו ומי היא לאחר תחנונים רבים היא סיפרה לו את סיפור חייה.

היא נולדה במצרים וחיה חיי פריצות מינית באלכסנדריה מכורה לסקס על כול סוגיו משועבדת מרצונה למין מגיל 12 היא העבירה 17 שנה מחייה בדרך זו. יום אחד הצטרפה לספינה שדרכה לירושלים.

בהגיעה לירושלים היא התכוונה לבקר באחת הכנסיות  על מנת לנשק את הצלב עליו נצלב האדון אולם כוחות בלתי נראים מנעו בעדה מלהיכנס לכנסיה. בפחד גדול היא פנתה לאיקונה של מריה אם האדון שהייתה תלויה שם. בבקשה לעזרה ואז היא שמעה בת קול באוזניה " אם תחצי את הירדן את תמצאי חופש מכול מה שמייסר אותך " באופן מיידי היא קמה יצאה וקנתה  3 חלות הגיעה לנהר הירדן ושם השתתפה בסעודת אדון  בבוקר שלמחרת במנזר של יוחנן הקדוש  ואז  עברה את הירדן.

 

היא העבירה 48 שנה במדבר בעינוים ובסיגופים גדולים, במלחמה כנגד התאוות, המחשבות המפתות המדיחות  שלבשו דמות  של חיות גדולות שבאו להתקיפה. הייתה נזונה רק מצמחים לאחר מכן כשעמד בתפילה האב זוסימה ראה אותה מתרוממת באויר, היא התחננה ממנו שיביא לה  את סעודת האדון בשנה הבאה על גדת הירדן. ואמרה שהיא תבוא לקבל זאת . בשנה שלאחר מכן זוסימה בא עם הסעודה ועמד בתמהון בראותו אותה חוצה את הירדן בדרך שעשה זאת האדון עצמו הוא ראה אותה באור הירח עוברת את הנהר כשהיא עושה את סימן הצלב על הנהר והולכת עליו כשם שהולכים על אדמה יבשה. כשקיבלה את הסעודה התחננה לפניו שיבוא גם בשנה הבאה , זוסימה חזר לאותו המקום ומצא את גופתה מעל ראשה הוא ראה שנכתב בחול  " אבא זוסימה "  מרי הקדושה מוזכרת בשבוע ה5 של צום הלאנט הכנסיה משתמשת בסיפור חייה כמודל של צום וחרטה נפטרה בשנת 530  
 
                                     המרטיריות הקדושות אגפיה ציאניה ואירנה
                                                                                 14 באפריל
אחיות מאזור אקוויליאה ( צפון מזרח איטליה) כאשר הקיסר דיאוקלטיאן ביקר שם הוא ציווה שהמדריך הרוחני המפורסם כריסוגנוס יוצא להורג. כומר זקן בשם זוילוס קיבל חזון שבו הראו לו היכן הגופה של כריסוגנוס שוכבת ללא קבורה. הוא מיהר לאותו מקום ומצא את גופת המרטיר הניחה בארון מתים ונשאה לביתו, ביום השלישי לאחר מכן כריסוגנוס התגלה אליו ואמר לו ששלושת הנערות יהפכו למרטיריות ב9 הימים הקרובים ושהוא עצמו זוילוס יכנס למנוחת האלוהים באותו הזמן נביאה בשם אנסטסיה קיבלה את אותן בשורות בחזון שנשלח ע"י כריסוגנוס שהיה המורה שלה.
זוילוס באמת נפטר לאחר 9 ימים ו3 האחיות הועמדו למשפט לפני הקיסר, הקיסר אילץ את השלוש להשתחוות לפסלי אלילים אך הן סירבו מתוודות על אמונתן היציבה בישוע אירנה אף אמרה לקיסר שזה מגוחך לעבוד לחפצים מעשי ידי אדם בן תמותה, הקיסר בזעמו השליכם לכלא כשהקיסר נסע למוקדוניה הוא לקח עימו את כול עבדיו ובכללן את האחיות הוא נתנם לדולקיטוס לעינויים  מוצת בתאוות השחורות של השטן התאווה לטמא את העלמות אך כאשר ניסה להכנס אל הכלא החל להשתגע כאשר שמע זאת הקיסר ציווה על גנרל אחר לקחת על עצמו את עינויי העלמות. לאחר עינויים קשים הרשיע השופט את שתי האחיות הבוגרות למוות באש אבל להשאיר את אירנה לזמן מה ( התאווה לטמא אותה ) הוא שלחה לבית זונות יחד עם חיילי הגדוד , מלאך יהוה התערב והפנה את החיילים חזרה והוביל אותה לגבעה גדולה ביום למחרת הגנרל הלך עם חייליו לגבעה אך לא היה מסגל לטפס עליה הוא ציווה שאירנה תומת בחץ וקשת. אנסטסיה אספה את כול שלושת הגופות למקום אחד וערכה להם קבורה מקודשת  . שנת מיתתם 304
 

על אמת ואהבה בכתיבתו של יוחנן השליח

(א)

השליח הקדוש יוחנן התיאולוג,שהיה  התלמיד האהוב על ישוע הוא מעל הכול דוגמה ומדריך לאהבה. האהבה נושמת דרך בשורתו,שיעורים אודות  האהבה ממלאים את מכתביו וחיי השירות שלו מדגימים את האהבה והמסירות היוקדים שרחש לאדון. הוא מסביר  על כול המיסטיות שבאהבה. מקורה, תנועתה במעשים,ושיאה להיכן שהיא מוליכה את כול  ההולכים בה.בנושא הזה של האהבה יוחנן  ידוע באופן מיוחד,ולא משנה מי האיש שינסה להרהר אודות האהבה באופן מידי תעלה בו תמונת יוחנן השליח כמורה האהבה.

 

(ב)

כעת הבה נבחן איך "חכמים " בני זמננו עושים שימוש בלימוד זה.

 הם רכשו איזו חוכמה ריקה הנקראת "אינדיפרנטיזם" שדרכה הם לוחשים לנו

 " תאמין איך שאתה רוצה זה בכלל לא חשוב-רק אהוב כול אחד כאח היה נדיב כלפיהם ותהא בעל השפעה טובה עליהם."

הם מצביעים על כך שהשליח יוחנן כתב רק על אהבה. ועבורו האהבה היא האור והחיים וכול שלמות. בהתאם למילותיו האדם שאינו אוהב נימצא בחושך,ונישאר במוות,והוא כקין רוצח אחיו, זה דבר ידוע  שכאשר  יוחנן הזדקן ולא יכול היה ללכת נשאו אותו לכנסיה,ושם הוא היה מוכיח את הכול במילים  " אחים  עלינו לאהוב זה את זה " הוא כול כך מחשיב את האהבה הם  אומרים לנו שעלינו גם כן לאהוב כך ורק לאהוב היא חובתנו ולהאמין כבר אינו חשוב איך שנאמין באיזו דרך שנחפץ.

אני עצמי שמעתי את ה" חוכמה " הזו ואולי אתה גם כבר שמעת פזמון דומה. הבה נעמת  את לימוד הכפירה הזה עם הלימוד האמיתי של יוחנן. התיאולוג ואז נשמור על מחשבותינו מלהתנודד ככתוב " תורת אלוהים בליבו לא תמעד  אשריו " וגם "ויד רשעים אל תנדני " מיסודות האמונה בשל הלימוד השחצני הזה.

(ג)

 אנשים אלו  חפצים לבנות הכול ללא אלוהים- האושר החיצוני שלהם והמוסריות שלהם בנויים על יסוד עצמם.בידוע הוא שהשטן עצמו מציג עצמו כמלאך אור ואף אלו בדומה לו באים אלינו עם מילים טובות כאילו באמת חפצו   ומשם הם חותרים לטוות בעורמה  בית ספר של מחשבות שבו אין צורך לדבר על אלוהים. והם מכים בתופים שלהם בחוזקה על האהבה כדי שלא נישמע את ההסתרה שמסתירים את אלוהים.למרות שיוחנן אומר לנו " אהבו איש את רעהו" הוא באותו הזמן קושר אהבה זו עם אלוהים  עם אהבה כלפי האלוהים. וידיעת האלוהים. בלתי אפשרי להפריד ביניהם הבה ניבחן זאת :

הראשונה ליוחנן 4:10 " לא שאנו אהבנו את האלוהים אלה הוא אהב אותנו ושלח את בנו להיות כפרה על חטאותינו " והוא מוסיף " אהובי אם האלוהים כה אהב אותנו עלינו גם כן לאהוב איש את רעהו "

בהתאם לחשיבה זו אהבתנו חייבת להבנות ע"י פעולת האמונה באלוהים אשר בו ישועתנו וההצלה מהמוות, מהקור, ומהשנאה ובו מתמלא ליבנו באור וחום האהבה ולכן זה לא דבר חסר משמעות אם אתה מאמין או לא ובמה אתה מאמין.

הוא גם אומר " אהובי הבה נאהב זה את זה כי האהבה היא של אלוהים" ( יוחנן 4:7)" אם אנחנו אוהבים זה את זה האלוהים שוכן בנו "( הראשונה ליוחנן 4:12)  " האלוהים הוא אהבה ומי שנימצא באהבה שוכן באלוהים והאלוהים בו " ( ראשונה ליוחנן 4:16.

כמו שאנו רואים הוא לעולם לא אומר דבר על אהבה בלא לומר דבר על אלוהים ועל המושיע האהבה היא מאלוהים ומובילה לאלוהים ולכן מי שאומר שהוא אוהב את אחיו ואינו יודע ואוהב את אלוהים ואת המושיע הוא שקרן בדיוק  כמו מי שאוהב את המשיח ואין  בו אהבת אדם.(הראשונה יוחנן 4:20) לכן אפשר לסכם את הלימוד השלם של השליח אודות האהבה במילים הבאות " במטרה של לאהוב את אחיך עלייך לאהוב את אלוהים "

וכדי לאהוב את אלוהים אתה חייב כמובן לבוא לדעת אותו בתוכך .בראשונה ליוחנן 3:23 נכתב " וזאת היא מצותו שאנו נאמין בשם בנו ישוע המשיח ונאהב זה את זה כפי שצונו"

הוא לא רק מצווה אותנו לאהוב איש את אחיו אלה להאמין באדון.שממנו  נולדת האהבה והצדיקות.

(ד)

מלבד העובדה שלימודו דוחה את לימוד האומרים רק תאהב ותאמין איך שאתה רוצה.אנו יכולים להבחין בעוד דבר  מהפסוק הראשון שלו  הראשונה ליוחנן א

 

 " א הִנֵּה אֲנַחְנוּ מַגִּידִים לָכֶם אֶת־דְּבַר הַחַיִּים הוּא אֲשֶׁר הָיָה מֵרֵאשִׁית אֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ בְאָזְנֵינוּ רָאִינוּ בְעֵינֵינוּ אֲשֶׁר הִבַּטְנוּ וַאֲשֶׁר יָדֵינוּ מִשֲׁשׁוּ מְקוֹרוֹ׃
ב הוּא מְקוֹר הַחַיִּים אֲשֶׁר נִגְלָה לָּנוּ וַנִּרְאֵהוּ וַנָּעִיד וַנַּגִּיד לָכֶם כִּי זֶה הוּא מְקוֹר חַיֵּי עוֹלָם אֲשֶׁר הָיָה עִם־הָאָב וַאֲשֶׁר נִגֳה לָּנוּ׃
ג כִּי אֶת־אֲשֶׁר רָאִינוּ וְשָׁמַעְנוּ נַגִּיד לָכֶם לְמַעַן תִּדְבְּקוּ בָנוּ גַּם־אַתֶּם כִּי הֲלֹא דְבֵקִים אֲנַחְנוּ בָאָב וּבִבְנוֹ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ׃
ד וַאֲנַחְנוּ כֹתְבִים לָכֶם כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה לְמַלֹּאת אֶת־לִבְּכֶם שִׂמְחָה׃ "

 

 הנקודה החשובה מכול עם יוחנן השליח וכול שאר השליחים היא הלימוד  אודות האיחוד עם אלוהים דרך האדון ישוע. שממנו מתרחש האיחוד של הנאמנים האחד עם השני.איך אנו יכולים  לקבל את האחד בלא האחר? מאוחר יותר יוחנן שואל את השאלה " מי הוא השקרן?" והוא עונה  " מי הוא השקרן מי שמכחש בבן גם מכחש באב כול המודה בכך שישוע המשיח הוא בן האלוהים האלוהים שוכן בו והוא באלוהים "( הראשונה ליוחנן 2:22,23 4:15) כול העניין מסוכם בהודאה שישוע המשיח הוא בן האלוהים והוא האלוהים איך אם כן אדם יכול לומר " תאמין איך שאתה רוצה ?"

אז באה האזהרה א יְדִידִים אַל־תַּאֲמִינוּ לְכָל־רוּחַ כִּי אִם־בַּחֲנוּ אֶת־הָרוּחוֹת אִם־מֵאֱלֹהִים הֵם כִּי נְבִיאֵי שֶׁקֶר רַבִּים יָצְאוּ בָאָרֶץ׃
ב בָּזֹאת תַּכִּירוּן אֶת־רוּחַ הָאֱלֹהִים כָּל־רוּחַ אֲשֶׁר מוֹדֶה כִּי־יֵשׁוּעַ הוּא הַמָּשִׁיחַ וּבָא בַבָּשָׂר מֵאֵת אֱלֹהִים הוּא׃
ג וְכָל־רוּחַ אֲשֶׁר לֹא מוֹדֶה בְּיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ הַבָּא בַבָּשָׂר אֵינֶנּוּ מֵאֱלֹהִים וְהוּא רוּחַ שׂוֹטֵן הַמָּשִׁיחַ אֲשֶׁר שְׁמַעְתֶּם עָלָיו כִּי־יָבֹא וּכְבָר יֶשְׁנוֹ בָּאָרֶץ׃
 ( הראשונה ליוחנן ד:1-3)

מי שאומר " תאמין איך שאתה רוצה " אינו מודה בישוע המשיח  כי אם הוא היה מודה בישוע הוא לא היה אומר דבר כזה ולכן הוא אינו יכול להיות מאלוהים מהיכן הוא מגיע ? מהאנטיכריסט.

(ה)

לבסוף  האוונגליסט הקדוש מתאר  את עיקר הנצרות כך " י הַמַּאֲמִין בְּבֶן־הָאֱלֹהִים יֶשׁ־לוֹ עֵדוּת בְּנַפְשׁוֹ וַאֲשֶׁר לֹא יַאֲמִין לְדִבְרֵי הָאֱלֹהִים נֹתֵן אֹתוֹ לְכֹזֵב יַעַן כִּי לֹא־הֶאֱמִין לָעֵדוּת אֲשֶׁר הֵעִיד אֱלֹהִים עַל־בְּנוֹ׃
יא וְזֹאת הִיא הָעֵדוּת כִּי חַיֵּי עוֹלָם נָתַן לָנוּ אֱלֹהִים וְחַיֵּי עוֹלָם אֵלֶּה בְּיַד בְּנוֹ׃
יב מִי אֲשֶׁר־לוֹ הַבֵּן יֶשׁ־לוֹ חַיִּים וּמִי אֲשֶׁר אֵין־לוֹ בֶּן־הָאֱלֹהִים אֵין־לוֹ חַיִּים׃
 ( ראשונה ליוחנן 5:11-12)

 מי מחזיק בבן האלוהים ? מי שמאמין בשמו ולכן הוא אומר וכותב

"אליכם המאמינים  בשם בן האלוהים למען תדעו שיש לכם חיי עולם " הראשונה ליוחנן 5-13.

כתוצאה מכך מי שאינו מאמין בבן האלוהים  אין לו חיי נצח האם זה אפשרי שלא יהיה הבדל איך אנו מאמינים? אם כן מה ההבדל בין עבודת אלוהים לעבודת אלילים מדוע אוסר אלוהי ישראל על עבודה זרה ועל כך נענשו וגלו מארצם.

לא אנו יודעים שבן האלוהים בא ונתן לנו אור ודעת כדי שנדע את  אלוהי האמת , וכדי שנהיה  בו באשר הוא אמת.וכן בבנו ישוע המשיח הוא האל האמיתי וחיי העולמים ( הראשונה ליוחנן ה:20)

(ו)

המובאות הן מספיקות  אני מניח כדי להראות  שתיאורית ה"אין הבדל" היא שקרית ובייחוד כאשר הם מנסים להביא הוכחות לכך מכתיבת יוחנן השליח זה ניראה כאילו שהם טוענים טענות אלו בלי אפילו לקרוא את כתביו, אלה מצטטים אותו יותר בגדר שמועה.

אני רק אוסיף  את השיקול הבא בהתאם להוראת השליח:

עיקר העניין הוא שאנו  לא נמצאים במצב הנכון ולכן איננו יכולים לפעול בדרך הנכונה במטרה של לפעול פעולות נכונות אנו חייבים להיכנס למצב הנכון.בכוחנו שלנו אנו לא מסוגלים לעשות זאת. האדון בא לארץ והרים את האדם למצב הנכון הוא לא הדריך את האדם למצב זה למען  עצמו אלה כדי שהאדם יקבל ע"י זה התחדשות. אנו משיגים מצב זה דרך הטבילה הקדושה כי אלו שנטבלו בישוע הושמו בישוע.מזמן הטבילה אנו נעשים לאחד עם האדון ומתחילים לחיות את חייו ולפעול בכוחו. אלו הטוענים לאהבה או למצב הנכון( כי האהבה היא מילויו של החוק )  חייבים בתחילה לקבל את  עקרונות אמונת  ישוע .במטרה שיוכלו  ללכת ישר ולהתכחש  לשקר שבקרבם.(שקר  בתוכנו מאדם הראשון ). זה בלתי אפשרי ללא אמונה כי האמונה היא השורש של העמידה  הנכונה  האדון עצמו אומר יוחנן טו- "אָנֹכִי הַגֶּפֶן גֶּפֶן אֱמֶת וְאָבִי הַכֹּרֵם׃
ב כָּל־זְמוֹרָה מִמֶּנִּי אֲשֶׁר לֹא תַעֲשֶׂה עֲנָבִים יְכְרְתֶנָּה וַאֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה עֲנָבִים יְקַיְמֶנָּה לְהַרְבּוֹת אֶת־פִּרְיָהּ׃
ג וְאַתֶּם זַכִּים הִנְּכֶם כַּיּוֹם עַל־פִּי דְבָרַי אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֲלֵיכֶם׃
ד הֱיוּ דְבֵקִים בִּי וַאֲנִי בָכֶם כִּי כַּאֲשֶׁר הַזְּמֹרָה פְּרִי בַל־תַּעֲשֶׂה מֵאֵלֶיהָ אִם־לֹא דָבְקָה בַגָּפֶן כֵּן גַּם־אַתֶּם אִם־לֹא תִדְבְּקוּן בִּי׃
ה אֲנֹכִי הַגֶּפֶן וְאַתֶּם הַזְּמֹרוֹת הַדָּבֵק בִּי וְאֲנִי בוֹ הוּא יְשַׁוֶּה רֹב פֶּרִי כִּי בִּלְעָדַי לֹא תוּכְלוּ עֲשׂוֹת מְאוּמָה׃
ו מִי אֲשֶׁר לֹא יִדְבַּק בִי יַשְׁלִיכֻהוּ כְּנֵצֶר אֲשֶׁר יִיבָשׁ וּמְקֹשֵׁשׁ יְקֹשְׁשֶׁנּוּ וּנְתָנוֹ לָאֵשׁ וְהָיָה לְבָעֵר׃
ז אִם־בִּי אַתֶּם דְּבֵקִים וּדְבָרַי שְׁמֻרִים בָּכֶם תִּשְׁאֲלוּ וְיֵעָשֶׂה לָכֶם כְּכָל־מִשְׁאֲלוֹת לִבְּכֶם".

 

כאשר מישהו מתחיל להסביר לך על אהבה או פעולות המניבות פרי ושהן בלתי תלויות על אמונה נכונה  תדע שהדברים הם הטעיה במטרה לאהוב את אחיך עלייך לבוא אל אלוהים כי "לב האדם רע מנעוריו" ואין אהבת אחיו בקרבו. דרך החיבור עם ישוע  תהא מאוחד עם אלוהים. עשה את חייך וכוחך מיוסדים עליו ואז אתה תתחיל לפעול באופן פורה.תוכל להדוף את קור השדים מהלב ולהצית בו מחדש את אש האהבה. על דברים לו כתב דוד מלך  בתהילים נא "תחטאני באזוב ואטהר תכבסני ומשלג אלבין תשמיעני ששון ושמחה ( עד פה דיבר על כפרת המשיח שנעשה לקורבן עבורנו והוא מטהר אותנו כאזוב ומכבס אותנו כשלג  ומכונה שמועה שפתח בישעיה נג "מי האמין לשמועתנו ") תגלנה עצמות דכית (החטאים כעול כבד על האדם וגם חכמנו זכרונם לברכה  דרשו על הפסוק "הוי מושכי העון בחבלי השוא וכעבות העגלה החטאה " בתחילה  בא אליהם  כחבלים ונעשה כעבות יצרו של אדם מתרבה עליו בכול יום ויום  ונדמה כאילו  סוחב את עגלת חטאיו  הם מדכאים רוחו של אדם  באשר רואה שאין בו הכוח להשתחרר מהם  אבל בקבלתו את קורבן המשיח שמת עבורו לפדותו מי שאול  אז תגלנה העצמות שדוכאו) הסתר פניך מחטאי וכול עונותי מחה ( דרך המשיח נמחקים חטאי אדם ונעשים כהר יבול אלי ים  כמו שאמר דוד במקום אחר  "כרחוק מזרח ממערב הרחיק ממנו את  פשענו "  משהונחו חטאנו על המשיח אינם עוד עלינו ועל כן זה השחרור מהחטא  ומעולו  שהושם העול הזה על המשיח כמו שדרשו חז"ל פסיקתא רבתי (ל"ו), "שבוע שבן דוד בא בה, מביאים קורות של ברזל, ונותנים לו על צוארו, עד שנכפפה קומתו. והוא צועק ובוכה, ועולה קולו למרום. אמר לפניו: רבונו של עולם, כמה יהא כוחי, וכמה יהא רוחי, וכמה יהא נשמתי, וכמה יהיו איבריי. לא בשר ודם אני? על אותה השעה היה דוד בוכה ואומר: "יבש כחרס כוחי" וגו’ (תהלים כ"ב ט"ז)   לב טהור ברא לי אלוהים ורוח נכון חדש בקירבי אילו הייתה אמת במה שאומרים הרבנן " נשמה שבראת בי טובה היא על שום מה יבקש לב טהור שיברא לו הרי די היה שיתקן את אשר יש אבל אומר לנו ירמיה הנביא "עקוב הלב מכול ואנוש הוא ומי ידענו " ועל כן ניתן לבני אדם לב חדש  בקבלם את משיח אלוהי יעקב.
 רק דרך המצב הזה ע"י ציות באהבה בקבלת המשיח  "אנו נגדל אליו בכול הדברים. אל המשיח שהוא הראש " אפסים ד15

אנו יכולים לסכם זאת  כך " מי שאין לו אמונה נכונה לא יכול להיכנס למצב הנכון ומי שלא נכנס למצב הנכון לא יכול ללכת נכון ולעשות מעשים נכונים עכשיו אתה רואה מדוע אי אפשר לומר " תאמין איך שאתה רוצה רק תאהב "

אמונה איננה רק  אסיפת ידע על אלוהים ועל מערכת היחסים שלנו איתו. היא גם מכילה  את כול היסודות ההכרחיים לישועה לא רק הכנסייה (התקהלות המאמינים) אלה גם המצוות ,הטבילה,סעודת האדון ניתנו ע"י האלוהים יסודות אלו שומרים על אמונה אקטיבית.

מוזר לראות איך אנשים אלו מסבירים בעקשנות רבה אודות  מעשים ועבודה אבל הם עצמם אינם מוכנים לקבל את מעשי האדון  שנעשו עבורם יש משהוא שאינו כשורה פה,וודאי שהם מכירים את החוקים של המחשבה הלוגית יש כזו כפילות כאן שאתה מוכרח להסיק ממנה שהם אינם אנשי מעשה אלה כלים בידי רוח זרה ורוח כזו שהיא עצמה זרה לאמת.

אחים בהיותנו מבינים זאת הבה נגונן עצמנו מהחוכמות הרעות של העולם הזה. רק אלו שמעולם  לא טעמו את האמת  יכולים לבלוע פיתיון כזה הבה נתמלא עם שפלות רוח של אמת כול מה שאמונתנו הקדושה תובעת אז אנו  נינשא עדות  שתגרום להרס של כול טיעוני השקר מבחוץ לוואי והאדון יאיר אותנו ע"י האמת שלו אמן.


 

 

האתר נבנה במערכת 2all   בניית אתרים