לימודים אקדמאיים

  • מאת haifa2011

העם היהודי מול העם הפלשתינאי והאומה האיסלאמית.

מדינת ישראל המתיימרת להיות "המדינה היהודית" צריכה להכיר בהיסטוריה שלה ובמקורותיה. היהודים נקראו בעבר בני ישראל בשתי התרבויות העיקריות במדינת ישראל: יהדות ואיסלאם.
הקונפליקט והסכסוך בא מנטיות ממקור התרבות האנושית כולה, וההסבר הוא פשוט: כל התרבויות מקורם תרבות אחת כלל עולמית אשר היא דפוסו של עולם והתפתחותו.
סכסוכים ישראלים-פלשתינאים למשל, היו צריכים להניע את תחום ותוכנית הלימודים לכיוון המקוריות והשלום, ונתחיל במונותיאיזם- תרבות המתבוססת באמונה וביישות נעלמת המניעה את העולם, לכיוון אשר נגדיר כאן שפיות, ואשר נקראת כאמור האל.
נושא השלום וכמו כן נושא המלחמה צריכים לייחד את העמים ולא להפרידם, ונתחיל בנושא המלחמה במקורות:
1) העם היהודי מול העם הפלשתינאי והאומה האיסלאמית.
א) ערך שם הביטוי "יהודי" נמצא כתוב בפעם הראשונה במגילת אסתר (תנ"ך), המבארת סיפור נדודי האומה היהודית בארץ פרס-איראן. ביטוי זה מקורו משבט וממלכות יהודה, אשר גורשו לאחרי פילוג האומה ומשם לגירושה ההמוני הראשון מארץ ישראל.
אפשר לקרות אותו, למרבית הפליאה, בשם המוגדר גלותי ולא קשור למדינת ישראל, אשר מקושרת בדר"כ למושג השחרור מעבדות לחרות.
הערך המשותף לישראלים ולפלשתינאים בנוגע למקורות ייצוק "העם היהודי" הוא אכן השם והמושג הנקרא בני ישראל.
אותם בני ישראל, אשר נצטוו בכניסתם לארץ כנען להשמיד במפורש את "שבעת העממין" המוגדרים כופרים ועובדי אלילים, בשל יכולתם להסית ולהדיח את המאמינים באל אחד.
(רמב"ם, הלכות מלכים ומלחמות פרק ה. סעיף ד) " מצוות עשה להחרים שבעה עממין, שנאמר "החרם תחרימם" (דברים,כ,י"ז) וכל שבא לידו אחד מהן, ולא הרגו- הרי זה עובר בלא תעשה, <פירוש עובר על ציווי> שנאמר, "לא תחייה כל נשמה" (דברים כ, ט"ז)
נושא זה נקרא מלחמת קודש המוכרזת נגד הכופרים ונמצא משותף לשני הדתות, הדבר מהווה נקודת מפנה דרמטית וחד משמעית למעורבות הפוליטיקה, ההסברה התעמולה והדמוניזציה של הצד השני המוצגת ברמז ובגלוי בספרי ההיסטוריה הציונים והפלשתינאים. וכל זה למה? ההסבר פשוט:
ב) הג'יהאד קדם לכניסה ולכיבוש הארץ, הן של היהודים-ציונים הן של הפלשתינאים, הוא עיקר הסכסוך והוא מהווה דווקא מבחינת ההסברתי-חינוכי נקודת חיבור בין שני העמים המפולגים.
הדוגמא הזאת בלבד, מיני רבות, מאפשרת לישראלים לבאר בספרי ההיסטוריה, שלא הייתה מעולם הפרדה בין הדתות המהוות עיקר ומקור תרבות האוכלוסייה העולמית אלא שהדת המונותיאיסטית היתה מאז ומקדם אחת ומיוחדת, ואף המושג עצמו של "היהודי הנודד" יכול בעצמו להפוך כבר ל"המוסלמי הנודד", ונצוטט כאן מקור בדת האיסלאם: (Sunna Sahih Muslim Ch 66) "האיסלאם התחיל כדת מוזרה ובסוף יהפוך לדת מוזרה". <בעיני העם והרודנים> וכל זה למה? מוסבר שם, שהמאמינים עובדי האל באמת <פירוש ללא מטרה רווח חומרי וזמני כלשהו>, שוחרי השלום והייחוד יהפכו לנרדפים בזויים ומושפלים ואף יוחזקו לחסרי דעת וטעם, כאמור למשוגעים, דבר זה הוא דומה למושג "נחש" הידוע ביהדות, אשר פירושו -נידוי חרם ושמתא- כאמור כריתה חברתית מהקהילה, כי באיסלאם, אנשים המוגדרים כ -משוגעים, שתיינים, כופרים, ונרקומנים- פטורים מתפילה ואסור להם להתפלל את חמשת התפילות המהוות חיוב דתי למאמינים.
ג) הציוויליזציה מבחינה טכנולוגית-חברתית, פירושה פיתוח תמידי, קיום חומר מדעי-חברתי למטרה היותה פורייה ורבת ענפים המחוברים לגזע ולא לגזענות, אשר סגולתה להביא לסופה ולהכחדתה. חומר אשר מסוגל לייצר מצב מציאותי של ייחודם של כל העמים והתרבויות דרך מציאת מקורם המשותף. חומר למחשבה לכל מחרחרי מלחמה ורודנות שוחרי כבוד פוליטיקה והסברה מושחתת למיניהם.
קיימים כיום אף תוכנות מיחשוב המסוגלות לנתח נתונים ולבצע זאת, דרך מציאת האלמנטים:
א) המשותפים,
ב) והחיוביים
בין שורות היסטוריית העמים. יש דעה אשר הפכה למשל בינלאומי הנלחש בין ה"מחנות" הקיימים בכל המשטרים, כולל המשטר הישראלי, והוא: -כל הפוליטיקאים מושחתים- מערכת צריכה לטפח את בניה ולא לרמוס אותם, תרתי משמע. ללא זה לא ייתכן קיום כל מערכת ומדינה כי אם בהגדות או בדמיון ובכל מקרה יהיה זה זמני וחולף כאשר מבואר בספרי ההיסטוריה למיניהם.
ובכן, דוגמא אחת על ספרי הלימוד של הדור החדש, אשר כנראה עוד לא הופיעו בעולם, דרך ביאור על ספרי ההיסטוריה הכוללים את הענף ישראל-פלשתין, והמחוברת לגזע ולשדה היידע הכולל, הרב גווני והבין תחומי. ספרי הלימוד המהווים חומר פיקודי והדרכתי, ומי ייתן, נקודת מפנה ביציקת מנטליות האזרחים ומנהיגיהם.


הוספת מאמר