• מאת peace0cake

זוגיות – אופוריה וההתפכחות

תארו לעצמכם סצנה הוליוודית טיפיקלית: חיוך גדול של אושר, עיניים קורנות, הוא והיא רצים בשדה פורח, באוויר הפתוח, זה לקראת זו. ידיים פרושות לצדדים בציפייה לרגע בו יפלו זה לזרועות זו בחיבוק המיוחל. הרוח נושבת על פניהם ומעיפה את שיערה הארוך במשובת נעורים מפתה והוא כבר חולם על הרגע ששפתיו יגעו בשפתיה.

ועכשיו... חריקה צורמת...

סצנה שונה לגמרי: הוא מגיע הביתה אחרי יום מעייף וסוחט בו התמודד עם הבוס ועם פרויקט גדול ומורכב. כל מה שהוא מסוגל לחשוב עליו זה להגיע לשקט של הבית, לאכול משהו ולשכוח מתלאות היום ברוגע. היא יוצאת מהעבודה שעה לפניו, בדרך אוספת את הילד מהצהרון, קונה חלב למחר לארוחת הבוקר, מנסה להחליף מילת עדכון עם הבת הגדולה שלא בדיוק מאושרת מהחפירות של אמא. מסיעה את הבינוני לחוג, עושה כביסה ומכניסה כלים למדיח. כל מה שיש לה בראש זה לברוח מכל מה שיש לעשות לחופשה מדהימה בה לא תצטרך לעשות כלום חוץ מלהתפנק. כשהוא נכנס אין ספק במוחה שהוא מיד רואה לנגד עיניו את עשרת הקילוגרמים שלא הצליחה עדיין להשיל מהלידות אז היא מיד מתחילה עם העדכונים ועם התיאומים של מחר, כי אם היא תחכה לו, היא תחכה לעולם.

שניהם כעוסים, עצובים ועייפים ובשלב זה כל דבר יקפיץ את הפיוז ויסתיים בריב גדול. מוכר, נכון?

מצחיק ועצוב בו זמנית. אז מה באמת קורה לנו? כיצד הגענו למקום בו אנחנו לא יכולים לסבול עוד את האדם הכה חשוב לנו. אותו אדם שרק לפני רגע תכננו לבלות איתו לנצח. זה/ו שהיה/תה התגשמות כל חלומנו.
פשוט מאוד – האשמת האחר היא הדרך הכי קלה להוריד אשמה מעצמנו.

אם נעצור ונתבונן לתוכנו, נפסיק להשליך את האחריות ואת האשמה על האחר ונבין כי התכונות שאנו תופסים כשליליות נמצאות גם בנו. ההתרגשות והכעס האמתיים על משהו שעשה בן זוגנו, נובעים מההבנה שגם אנחנו לא חפים מתכונות אלה. כשאנו מבינים שבן/ת זוגנו לא קדוש ויש לו/ה בעיות, חסרונות ודברים שמרגיזים אותנו, אנו מגיבים להם בדחייה ובאי אהבה כי זוהי המראה שמוכיחה לנו שגם אנחנו ממש לא מושלמים. זה מחייב אותנו לתת דין וחשבון על תכונות שאנו רואים כשליליות וחבויות בתוכנו וזה לא נעים לנו –קל יותר לזרוק את זה ולהתעלם! אם אנו מעוניינים ליהנות מעצמה, מצמיחה ומהתפתחות אישית, עלינו להפסיק להשליך את האחריות והאשמה על האחר!

אין אף אחד שביכולתו להגשים עבורנו את חלומנו. הגשמת החלום בידינו בלבד. אם נקבל את ההבדל בין החלום והחיים האמתיים ולא להיכנס למערבולת רגשית שלילית, נוכל להימנע ממערבולת הכעס והאכזבה ולחיות את חיינו טוב יותר. כדאי לנו להיפרד מהכפייתיות המהפנטת אותנו אל היעד של זוגיות מושלמת ולקבל את הדרך בהשלמה והבנה.

האש שיש בין גבר ואישה היא מגית. אך אסור לנו לשכוח כי מדובר בשני עולמות נפרדים שמעוניינים לחלוק את חייהם. אם נגמיש את שרירי הקבלה וההשלמה, נוכל ללמוד את המיומנויות שנדרשות כדי לשמור על זוגיות ארוכת שנים. במקום להיות תלותיים ולצפות שבן/ת זוגנו יעשה העבודה השחורה, אנחנו צריכים לכוון להבנה והכלה. ללמוד את בן/ת הזוג ולהשתחרר מהרגלים ודפוסי התנהגות שטבועים בנו. דעות שונות יש לכבד, אין טוב ורע בכל הנוגע לדעה ולנקודת מבט. לא חובה להסכים אך צריך לכבד! צריך לרצות ולהתעקש ללמוד תכונות והתנהגויות חדשות כדי לצמוח ולהתפתח ולהוסיף למרחב שבשליטתנו אפשרויות נוספות. זה יהפוך אותנו לגמישים יותר ומקובעים פחות ויועיל מאוד לשיפור איכות חיינו.
 


הוספת מאמר