הורים וילדים

  • מאת מירבשרייבר

ליווי רגשי ורוחני לחיי משפחה מודעים!

ליווי רגשי ורוחני לחיי משפחה מודעים!
כמה זמן ביום אנו בקשר עם אחד מבני המשפחה שלנו? ילדים, הורים, אחים או אחיות, בני זוג ועוד... אם לרגע נעצור ונתבונן כמה רגשות מעלים בנו יחסים אלו הרשימה בוודאי תהיה ארוכה. כבר בתחילת החיים, עוד לפני שנוצרנו אנו ביחסים עם הורינו. אמא ואבא מדמיינים איך ניוולד להם. הם רוצים בן אולי בת, הם מקווים שנהיה דומים לאחד מהם או לשניהם. הם מתכננים מתי יעשו אהבה, לפי זמני הביוץ או לא מתכננים בכלל ונכנסים להריון. לא חשוב מה הסיפור של תחילת חיינו, זוהי תחילת מערכת היחסים שלנו עם העולם, עם הורינו. וממחשבה ודמיון אנו הופכים לעובר, בשר ודם בתוך בטנה של אימנו. מערכת היחסים הופכת מורכבת יותר. אמא שמה לב אלי, מקשיבה לתנועות שלי, לצרכים שלי, או שהיא לא חשה בדבר. האם היא שמחה להיות בהריון, או שתנאי חייה קשים והיא כועסת או אפילו שונאת אותי עוד לפני שנולדתי.
הכל משפיע עלינו, ברמת הגוף, הרגש והנשמה. מדובר בדורות על גבי דורות של עיוותים כאלו ואחרים במערכות היחסים שלנו עם הקרובים לנו ביותר. החל מסיפורי התנ"ך, המיתולוגיה היוונית וכלה ב"אח הגדול".
בואו נחזור לתחילת החיים, לרגע שנוצרנו כמחשבה בראשם של הורינו. אם תעצמו עיניים ותדמיינו מאיזו מחשבה הייתם רוצים להיוולד? האם מתוך מחשבה של "כמה אני שיכור הלילה, אני מת לשכב עם אשתי ולא אכפת לי אם היא תכנס להיריון או לא", או מתוך מחשבה "בואי נעשה אהבה, כשאנו מדמיינים את הילד שרוצה להגיע למשפחתנו".
האם הייתם רוצים להיוולד לאמא מותשת מרוב טיפולי פוריות, מתוחה, כועסת, שאינה עוצרת לרגע לחוש מה חשוב לה באמת. או להיוולד לאם שבודקת קודם כל בתוכה, מדוע איננה נכנסת להיריון. שמקשיבה לגופה ולרגשותיה, שמוכנה לחכות עוד קצת בסבלנות, מאמינה באופטימיות שהכל יסתדר. ואולי לאם שמצליחה במודעות ובאיטיות לנווט בין רגשותיה לעזרת הרפואה הקונוונציונאלית.
אתם רואים שאין צורך להרחיק לכת בשביל לעצור לרגע ולהרגיש לבד איך עדיף ללדת ילדים, לא רק בשבילנו ההורים, אלא בעיקר בשביל הילדים שמגיעים. קל לדעת את האמת ולהרגיש מה נכון אך קשה לבצע. למה? הלחץ סביב אישה, או זוג או משפחה שמנסים להרות זמן מה ולא מצליחים הוא גדול מאד בישראל. ואני בכוונה אומרת ישראל מכיוון שבמערב אירופה לא תמצאו גישה שכזו. לא מצד המשפחה, החברים וגם לא מצד הגניקולוגים.
אינני רוצה להיכנס במאמר זה למניעים הפסיכולוגים שעומדים מאחורי הלחץ על ההולדה במדינת ישראל, הם די ברורים (השואה, המצב הביטחוני, רבים לעומת מעטים) תת המודע הקולקטיבי במדינת ישראל מחלחל לתוכנו כל הזמן. אז מה עושים? קודם כל עוצרים ומאפשרים לעצמכם לקחת עוד כמה חודשים, ומנסים להבין באמת מה גורם לכם לקשיי פוריות. ליווי רגשי ורוחני בתקופה שכזו יכול לכוון, למקד ולהעלות על פני השטח את האמת. זה יכול להיות משהו שקשור למערכת היחסים בין בני הזוג, למערכת היחסים של האישה עם גופה וכו' וכו'
בעזרת מנחה שמגיע עם ידע פסיכולוגי ורוחני ניתן בהחלט להגיע לשורש הבעיה ולהמס אותה. הבחירה אז אם להיכנס לטיפולי פוריות או לא תגיע ממקום מודע ורגוע ויש סיכוי רב הרבה יותר לקליטה.
ההיריון אז יושפע גם הוא וכמו כן הבחירה המודעת כזוג או יחיד כיצד והיכן ללדת. עם המודעות שגדלה תשאלנה שאלות נוספות לגבי תזונה נכונה לילד ולמשפחה, איזו רפואה לבחור עבור הילד, מערכת חינוכית, ערכים ובכלל איזו משפחה אנו הופכים להיות. הקשר בין בני הזוג ועם הילדים הופך להיות אכפתי, בונה, תומך ואוהב. משפחה שכזו מתפקדת בחברה שסביבה ביעילות ומשפיעה גם על הסובבים אותה. והילדים יגדלו בעצמם להיות הורים אחראיים ומודעים.
בכל רגע נתון אפשר להחליט שמשנים גישה בכדי להשפיע על הדורות הבאים. עם ליווי רגשי ורוחני לחיי משפחה מודעים הדרך פשוטה ובהירה. הבאת ילדים לעולם וגידולם הופך להרפתקאה שמחה ומפתיעה וההורות מתמלאת במהות.
באהבה רבה
מירב שרייבר, תרפיסטית בהבעה ויצירה, מדריכת הורים טרום לידה
www.ima-neshama.com


הוספת מאמר