• 20-11-2014
  • מאת druda

אמרי שפר כ"ז חשוון ה'תשע"ה

  "איש שדה" - רבי שמעיה חסיד, סבו של המהרש''ג הסתופף אצל גאון עולם, רבי משה טייטלבוים ה''ישמח משה". שם משפחתו היה פלדמן, והבין על ידי רמז מרבו ששם זה אינו מתאים לו, כי הרי פירושו ''איש שדה "... על כן בניו שינו את שמם, חילקו את שם משפחתם פלד מן - לשניים: חלק נקראו מעתה גרינפלד וחלק רייכמן, מהם השתלשלה משפחת רייכמן הנודעת לתהילה. ("שלשלת היוחסים - ועוד" למעשה זה יש מספר גירסאות)
 
     "בא אחיך במרמה" - בימי מלחמת העולם הראשונה הורה השלטון הטורקי לגייס את היהודים שהיו נתינים טורקים. נורא היה מצבם של המגויסים לצבא הטורקי, עינוי ומוות היה מנת חלקם. כולם חיפשו דרכים להינצל מגיוס קטלני זה. בימים הקשים ההם העניקה הממשלה הטורקית פטור מלשרת בצבא לחכמים ו"כלי קודש". את הפטור העניקה ועדה, בה היו חברים קצין טורקי , רופא אזרחי והגאון רבי אליהו ראם. בפני הועדה היה צריך הנבחן להתייצב ולהיבדק, ורבי אליהו ראם היה צריך לבחון אותו בהלכות איסור והיתר. בני הישיבות שהופיעו בפני הועדה, היו נרגשים ונפחדים עד שניטל מהם כח הדיבור. רבי אליהו היה נוהג לפנות אל הנבחנים ולשאול אותם בתקיפות: "אמור נא, אם רוצים לאכול לחם, כיצד מברכים "? בן הישיבה היה עונה בהחלטיות: "המוציא לחם מן הארץ ""... ומה מברכים על היין " "? בורא פרי הגפן , " היה עונה הנבחן ... כך הצליח רבי אליהו להערים על חברי הועדה, שיחשבו כי לפניהם עומדים גדולי תורה בעלי ידע עצום בהלכה... רבים מבני ירושלים קיבלו "תעודת חכם" על סמך מבחן זה וניצלו משירות בצבא הטורקי. ("אדרת אליהו'')
 
     ויתרוצצו הבנים בקרבה" (בראשית כה,כב). מאז אין שלום בין יעקב לעשיו. כבר ברחם אימם התנגשו זה בזה ופרצה ביניהם המלחמה הראשונה, ומאז לא פסקה והיא נמשכת עד עצם היום הזה. (באר יצחק)
 
     'ורב יעבוד צעיר...- פעם בהיות האדמו"ר ה"קדושת ציון " מבאבוב בעיירה וודוויץ רצו הבחורים להוביל את העגלה שישב בה, הרבי לא הניח להם, ואמר בצחות לשונו: 'עבודה קשה וממושכת יש לי כדי לעשות מבהמות בני אדם, ופה רוצים לעשות מאנשים בהמות'... (קונטרס זכרונות מימי קדם מהאדמו"ר האמצעי הי''ד)
 
בן חילוני, הוא גם בן! (קול ברמה, גליון 158)
     מסופר על אחד מגדולי התורה בדורנו, שהיה לו בן שבבחרותו פרש מדרך התורה ועזב את הישיבה. כמובן שהדבר היסב עגמת נפש וצער רב עד מאד להוריו, ובמיוחד לאביו הנעלה. אבל בכל זאת, האב שמר על קשר חם ואוהב עם בנו.
     יום אחד הביע הבן את רצונו לקנות מכנסי ג'ינס. האימא הרבנית, הייתה בטוחה שהאבא לא ייתן זאת לבנו בשום פנים ואופן. לא מספיק הצער והבושות שגרם להם הבן, עכשיו הוא הופך את עצמו לחילוני באופן רשמי?!... למה, שכולם יידעו מכך?!... אבל, למרבה ההפתעה, האבא בפשטות רבה הוציא כסף ונתן לבנו לצורך קניית הג'ינס. ולא זו בלבד – אלא גם הוא הלך בעצמו עם הבן אל החנות כדי לראות שמוכרים לו ג'ינס טוב וחזק, ולא ירמו את הבן בפעם הראשונה שהוא קונה ג'ינס...
     כששאלו את הרב, למה הוא קנה לבן שלו ג'ינס ע – נה: "וכי משום שהוא חילוני הוא הפסיק להיות הבן שלי?!... אין קשר בין הדברים! על כך שהוא עובר עבירות – יש לי ביקורת וזה גם גורם לי צער רב. אבל כשהוא צריך מכנסיים – למה לא לקנות לו?... מה, הוא לא בן אדם"?!...
     זהו אדם גדול. אדם שיודע לחיות גם עם הכעס על הבן שנובע מתוך אהבתו אל בורא העולם, וגם עם אהבת האב שנטעה בקרבו – כששניהם בכפיפה אחת בנפשו.
 
http://2all.co.il/web/Sites13/hy3/

 


הוספת מאמר