• 15-03-2016
  • מאת alonmeytav

מס ירושה או מס עיזבון - את מי תעדיף רפורמת המס?

מס ירושה או מס עיזבון - את מי תעדיף רפורמת המס?

מס העיזבון בארץ קבוע בחוק משנת 1949 והוא חל על כל נכסי הנפטר לרבות אלו שהעביר ללא תמורה, בתקופה של עד 5 שנים טרם פטירתו.

מאז הקמת גופי המס הממשלתיים בארץ כמו מס ערך מוסף ומס הכנסה עד לשנת 1979 מרבית העיזבונות היו פטורים מתשלום מס בעקבות ניכויים כאלה ואחרים שאופשרו בחוק. לפי החלטת ועדת בן בסט בעניין רפורמת המס משנת 2000, נקבע כי על עיזבונות בשווי 2 מליון ₪ יחול מס עיזבון של 10%. הפרדוקס נוצר מפאת העובדה שהחוק על מס פרוגרסיבי של 60% הקיים מ- 1981, עדיין לא הותר. בניגוד למצב זה מבקשת הוועדה כעת להחיל מס בשווי מלא של עליית הערך מיום רכישת העיזבון ועד לפטירת בעליו.

מבחינת מנגנון המיסוי (מע"מ ומס הכנסה) בעניין עולים סעיפים מספר בהם נמנעת הוועדה מלהחליט קונקרטית (הגדרת בני זוג, תיק ניכויים, הגדרת מס על מתנות ואכיפתו ופריסת תשלום המס).

עם הקמת ממשלה חדשה באחרונה ומינויו של משה כחלון לשר האוצר, עלתה שוב השאלה בנושא העדיפות למס עיזבון או למס ירושה.

כחלון תומך בהצעה להשתת מס ירושה על נכסים בשווי העולה על 10 מיליון ₪ בשיעור של 20%-25%, זאת בניגוד להצעת הועדה לעיל, לפיה יושת מס עיזבון בשיעור של 10% על נכסים ששווים מעל 2 מיליון ₪.

מס העיזבון מושת בעצם על מי שמשאיר את הנכס, לפני הגעתו ליורש ואילו מס הירושה חל על היורש עם קבלת הירושה. ההצדקה למס העיזבון היא בפיזור ערך העיזבון לאזרחים. במס ירושה לצורך העניין יכול האדם היורש להתעשר במהירות, לכן לדעתי, צודק יותר הוא להשית את מס הירושה.

דוגמה לתמיכה בהגינות שבהחלטה שכזו, היא אופציה של יורש יחיד היורש 9 מיליון ₪ ולא משלם מס ירושה, לעומת מספר מוטבים לעיזבון אחד באותו הסכום, היכול להיחלק בין 9 מוטבים שכן יאלצו לשלם מס עיזבון.


הוספת מאמר