• 12-04-2016
  • מאת sarel1990

חדרי בריחה

"משחקי כוח" של ג'וזף פניידר הוא סיפור על הנהלה של חברה יוקרתית שנתקעת על אי בודד לשם הם נוסעים לסוף שבוע של גיבוש וכיף שיוצא משליטה והופך לסיוט חידתי ועוצר נשימה. מאז שקראתי את הספר הזה תהיתי לעצמי האם ישנם גם כיום מקומות בהם יכולה חברה שאיננה עשירה במיוחד, או גדולה במיוחד ליצור חוויות וימי גיבוש מעניינים בסגנון מיוחד. כלומר אפשר תמיד ללכת ביחד למוזיאון, אולם זו איננה פעילות המחייבת יצירתיות ואי אפשר ללמוד ממנה דפוסי חשיבה ועוד.

בשנים האחרונות הגיע לישראל הטרנד העולמי החדש של חדרי בריחה. חדר בריחה הנו חדר קטן בשטחו בדרך כלל שנועד להכיל בין 2-6 אנשים ברווח. בחדר מתקיים משחק חשיבה המאורגן מסביב לנושא מסוים. בישראל מעל למאה חדרי בריחה, ולפיכך גם מעל למאה סיפורים ויישומים שונים של הרעיון הזה. אולם הבסיס תמיד זהה: חדר קטן, סיפור שמלווה בחידות וההתקדמות בו היא בעזרת פתרון החידות, שילוב של הגיון עם יצירתיות ועוד.
מיד כשראיתי את הרעיון הזה נדלקתי. זה בדיוק מה שחיפשתי כל השנים. אתגר שאפשר לעשות בקבוצה שמשלב יצירתיות ושיתוף פעולה. 
הרעיון הזה בעצם מלהיב בפשטותו כל חברה יכולה להשיג לעצמה יום גיבוש איכותי במחיר זול לאדם, עם קשר רלוונטי ליחסי עבודה ולעבודת צוות. בתל אביב ראיתי חדר בריחה שלקח את הרעיון צעד אחד קדימה והוסיף שיפור משמעותי: הם מחזיקים שני חדרים זהים לחלוטין ובכך מאפשרים לשתי קבוצות להתחרות זו בזו בו זמנית מי תשיג את הזמן הטוב ביותר. ללא ספק זהו רעיון מועיל התורם רבות. 
כשבוחרים חדר בריחה חשוב לוודא שהם נותנים שירות אדיב. חדר בריחה צריך להיות הוגן, הדבר חשוב במיוחד משום שאי אפשר לדעת את החידות לפני שפותרים את החדר ואחרי שפותרים את החדר זה כבר מאוחר מדי... לכן שירות אדיב יכול לתת אינדיקציה לרמת ההוגנות של הקושי בחדר. (מלבד בחדרים שמתפארים בקושי שלהם כמובן והם למיטיבי לכת) 


הוספת מאמר