יהדות וקבלה

  • 21-04-2016
  • מאת druda

אמרי שפר י"ג ניסן ה'תשע"ו

 

אַף אַתּה אֱמוֹר לוֹ ְכְּהִלכוֹת הַפֶּסַח אֵין מפטִירין אַחַר הַפֶּסַח אֲפִיקוֹמן. כמו שאסור לאכול אחר הפסח כדי שישאר הטעם בפיו, כך אמור וספר לו ביציאת מצרים באופן שישאר הטעם בפיו. (החידושי הרי"מ)

     בדרשת שבת הגדול תשס"ז, נשאל הגאון רבי פינחס שרייבר "מה לקחת לארבע כוסות, יין או מיץ ענבים?" חיוך רחב עלה על פני הקדוש...: והשיב מה שיותר טעים!". "מה באמת מקור דבריו ? ברמב"ם (פ"ז ט'): "ארבעה כוסות האלו צריך למזוג אותן כדי שתהיה שתיה עריבה, הכל לפי היין, ולפי דעת השותה!" (מפי אחד השומעים - "נר לשולחן שבת" )

     בימות החול מברכים איש את רעהו בבוקר 'א גוט מארגן’  ובלילה 'א גוטע נאכט’, ואילו בשבת מברכים תמיד 'א גוטן שבת’, משום שהוא יום קדוש בפני עצמו. והנה ימות המשיח נקראים "יום שכלו שבת”, ועל זה אנו מבקשים קרב יום אותו יום שכלו שבת, אשר הוא לא יום ולא לילה, שלא לעצמו וקובע ברכה לעצמו. יברכו איש את רעהו בברכת יום או לילה, שיום קדוש הוא )לב שמח לכ"ק האדמו"ר מאלעסק)

     החומרות של פסח אין להם שיעור, שהם כמו תכשיטי אישה, שככל שמוסיפים הרי זה משובח. (רבי בונם מפרשיסחא)

דולר אחרון, שישה ילדים (שיחת השבוע, גיליון 1528)

"הסיפור הזה מלווה אותי יום-יום", פותחת הגב' טובה אדלר , תושבת אשדוד, את סיפורה המדהים. "אנחנו חסידי גור, אבל אבי שיחיה קשור מאוד לרבי מליובאוויטש. הוא היה נוסע הרבה לארה"ב ונהג לבקר אצל הרבי. בכל פעם, כשהיה חוזר, היינו מצפים לסיפור ולחוויות מהרבי. באווירה הזאת גדלתי".

היא נישאה לר' אריה אדלר בחודש אב תשמ"ח. כהכנה לחתונה החליטה לשהות כמה שבועות בחודשי הקיץ בחצר הרבי. התקופה הזאת זכורה לה כתקופת התעלות בלתי-רגילה. היא השתתפה בהתוועדויות, בתפילות ובמעמדי 'חלוקת דולרים'. אחרי החתונה קבע הזוג את מקום מגוריו באשדוד, והחיים זרמו על מי מנוחות.

מחשבות מייאשות

החודשים חלפו ודאגה החלה למלא את ליבם: הם לא זכו לילדים. "החברות כבר טיילו עם עגלות, קבעו לצאת לגני שעשועים, ואני נותרתי מאחור", היא מספרת. "הלכנו לרופאים, ללא הועיל. בכל נסיעה של אבי לניו-יורק הוא הקפיד להזכיר את שמי לפני הרבי. הרבי היה נותן לו עוד דולר, 'עבור הבת', אבל התגשמות הברכה התמהמהה".

חלפו שלוש שנים וחצי. מחשבות מייאשות החלו לכרסם בליבה. "מי יודע אם אי-פעם אזכה לילד משלי", תהתה בכאב. בחורף תשנ"ב המליצו הרופאים על טיפול מיוחד, אחרי שכשלו כל הדרכים האחרות. "אין צורך לתאר את המתח שליווה את הטיפול", היא משחזרת. "אני עדיין מצטמררת כשאני נזכרת ברגע שבו קיבלנו את הבשורה כי הטיפול לא הצליח. יצאנו במפח נפש נורא".

תשלום על המתנה

כמה שבועות אחר-כך, בחודש אדר א תשנ"ב, התארגנו אביה ובעלה לנסיעה עסקית לניו-יורק. היא החליטה לטוס איתם כדי לקבל בעצמה את ברכת הרבי. ביום ראשון, כ"ו באדר א, התייצבו ב'חלוקת הדולרים'.

האב ביקש שתינתן לו אפשרות לעבור עם בתו. המזכיר הציע לחכות לסוף התור, וכך היה. מספרת הגב' אדלר: "תחילה אמר אבי לרבי כי בא לניו-יורק לשבועיים והציג מתנה שמשפחתנו הכינה: כיסוי לחלות. הרבי איחל 'הצלחה רבה', נתן עוד דולר ואמר: 'עבור מתנה צריך לשלם'".

הברכה נולדה

אבל מחשבותיו של האב היו נתונות לבתו. "אבי הצביע לעברנו, ואמר לרבי: 'לשלם להם! אין להם ילדים, הם צריכים להיוושע בילדים'. הרבי נתן לבעלי דולר ואמר לו: 'זה לברכה והצלחה', ואז הוסיף עוד דולר ואמר: 'וזה עבור זרעא חיא וקיימא'. אזרתי אומץ והתחלתי לומר לרבי שאני מבקשת הבטחה, אבל הרבי כמו הִסה אותי, נתן בידי דולר, בעודו מביט בי, ואמר: 'זרעא חיא וקיימא'".

זו הייתה 'חלוקת הדולרים' האחרונה של הרבי. חלפו תשעה חודשים ושלושה שבועות, ובכ' בכסלו תשנ"ג נולדה בתם הבכורה. "זה היה 'נטו' הברכה הקדושה של הרבי", היא מספרת בהתרגשות. "קראנו לה ברכה, על שם שנולדה מברכה של הרבי". בני הזוג זכו לשישה ילדים, ואחד מהם שמו, איך לא, מנחם-מענדל.

חוויית השבוע שלי

http://h-y.xwx.co.il/

דרשת שבת הגדול,שתייה ערבה,א גוט מארגן, א גוטע נאכט,א גוטן שבת, ימות המשיח,


הוספת מאמר