• 31-12-2018
  • מאת Adva11

ארוכה הדרך אל בג"צ

במדינה דמוקרטית יש הרבה מאוד רשויות אשר נועדו לנהל את החלקים השונים של המקום הזה שנקרא מדינה באופן מסודר. לא פעם מגלה האזרח הקטן כי הוא מאבד מן הכוח שלו כאשר אחת מן הרשויות הללו פועלת בצורה חוקית כביכול, אבל בצורה שגויה מולו. איך מתקנים את השגיאה? לפעמים הבעיה היא לא איך אלא יותר האם הבעיה תגיע אל מצב של תיקון בין הררי בירוקרטיה שממשיכים לפעול באופן אוטומטי ודי עיוור מול כל אזרח ואזרח. גם כאן יש פתרון מובנה בערוצי הבקרה של המדינה.

ההכנה של העתירה

להכין עתירה לבית דין גבוה לצדק זה לא דבר של מה בכך, אלא ערוץ של פעולה אשר קיים עבור אזרחי ישראל במידה ובה דרך אחרת של פעולה מול גורם מסוים לא צלחה. הפעילות היא בדרך כלל מול הרשויות של המדינה כמו רשויות מקומיות, ובמידה ולא מצליחים להגיע אל עשייה של צדק בצורה של פעולה ישירה, עוברים אל תביעה מנהלית שיכולה להתקדם אל עבר עתירה לבג"צ. לא כל מקרה יכול לבוא לדיון בבית דין גבוה לצדק, ויש רשימה ארוכה של סייגים שאיתם לא מעט עתירות לבג"צ בכלל אינן מגיעות לדיון. הדבר נובע מחוסר בקיאות מקצועית בעניין.

טענות משפטיות בבג"צ

כאמור, לא כל דבר יכולים להביא לטיעון מול השופטים של בית דין גבוה לצדק, והמטרה היא לא רק להוריד את העומס על המקום החשוב הזה שבו יכולים האזרחים להשיג צדק במדינה, אלא למנוע את האפשרות של ניצול גלגלי הצדק לטובת תביעות וטיעונים שהם ניצול של המערכת הזו לרעה.

לכן, יש לבדוק היטב טרם ההגשה של עתירות לבג"צ האם זו העתירה היא רלבנטית ויכולה לעבור את כל תנאי הסף אל עבר הצגת הטיעונים בבית המשפט בשלב מאוחר.


הוספת מאמר