• 15-06-2021
  • מאת hen89

שלבי ההליך הפלילי

כמו בכל תחום משפטי, כך גם הדין הפלילי מוסדר על פני החוק והפסיקה. שלבי ההליך הפלילי מצויים אפוא בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ”ב-1982, בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ”ו-1996 וכן בחוק העונשין, התשל"ז – 1977.

חקירה:

בטרם נפרט אודות ההליך הפלילי עצמו, יש לציין כי על דרך הכלל, ההליך הפלילי נפתח כשמוגשת תלונה במשטרה או לחלופין כשנודע למשטרה על ביצוע עבירה באמצעי התקשרות, ממקורות מודיעיניים אותם מפעילה המשטרה וכיוצא באלה. מטרת החקירה הינה לאסוף ראיות אודות המקרה.

הטיפול המשפטי:

בסיום החקירה, החומרים שנאספו על ידי היחידה החוקרת מועברים לפרקליטות או לתביעה המשטרתית. הפרקליטות מטפלת בעבירות ה"כבדות" ולעומת זאת, התביעה, מטפלת בעבירות הנחשבות קלות יותר כגון עבירת גניבה, סמים לשימוש עצמי, הסגת גבול וכיוצא באלה.

עם בחינת חומר הראיות, לתביעה ישנו שיקול דעת אם לסגור את התיק או להגיש כתב אישום.

כתב אישום – דיון הקראה:

עם הגשת כתב האישום, יתקיים בבית המשפט דיון הקראה. מדוע דיון זה נקרא כך? מכיוון שעם פתיחת המשפט על בית המשפט להקריא לנאשם את תוכנו של כתב האישום, וזאת על מנת למנוע עיוות דין ופגיעה בזכויותיו של הנאשם. יחד עם זאת, כשהנאשם מיוצג על ידי עורך דין פלילי  אזי בית המשפט לא יקריא את כתב האישום, אלא יוודא עם עורך הדין שזה הסביר לנאשם את תוכנו של כתב האישום.

מענה לכתב האישום:

לאחר הקראת כתב האישום, על הנאשם להשיב לסעיפי האישום. במסגרת המענה לכתב האישום הנאשם יציין באילו מהסעפים הוא מודה ובאילו מהם הוא כופר.

פרשת התביעה:

לאחר מתן מענה לכתב האישום, המאשימה, מדינת ישראל באמצעות הפרקליטות או חט' התביעות תביא את ראיותיה להוכחת אשמתו של הנאשם. במהלך פרשת התביעה, נחקרים העדים על ידי ב"כ המאשימה בחקירה ראשית ולאחר מכן, העדים נחקרים בחקירה נגדית על ידי בא כוח הנאשם.

פרשת ההגנה:

עם סיום פרשת התביעה, תחל פרשת ההגנה. במסגרת פרשת ההגנה, יוצגו ראיות מטעם הנאשם כדי לסתור את פרשת התביעה ולהציג למעשה את גרסתו, על מנת לעורר ספק סביר.  בדרך כלל, במסגרת פרשת ההגנה אף הנאשם עצמו יעיד ויהיה נתון לחקירה נגדית של ב"כ המאשימה.

סיכומים:

שלב הסיכומים מוסדר בסעיף 169 לחוק סדר הדין הפלילי:

"בתום הבאת הראיות, או משנתקבלה הודיה בעובדות ולא הובאו ראיות, רשאים התובע ואחריו הנאשם להשמיע את סיכומיהם לענין האשמה".

בתום פרשת התביעה ופרשת ההגנה, מגיע שלב הסיכומים. בשלב זה, לא נשמעים עדים ולא מובאות ראיות. בשלב הסיכומים כל צד מדגיש את טענותיו.

הכרעת דין:

במסגרת הכרעת הדין על בית המשפט להכריע בהחלטה מנומקת בכתב - האם יש לזכות את הנאשם או להרשיעו. ככל שבית המשפט החליט לזכות את הנאשם - הכרעת הדין מהווה את מלוא פסק הדין.אם בית המשפט יפסוק כי הנאשם ביצע את העבירה יתקיים דיון בעניין עונשו של הנאשם.

טיעונים לעונש:

במסגרת הטיעונים לעונש, רשאית המדינה להביא ראיות בדבר הרשעותיו הקודמות של הנאשם (באמצעות הגשת המרשם הפלילי) וראיות נוספות. לאחר שהתובע את טענותיו לעניין העונש, סניגורו של הנאשם יטען לעונשו של הנאשם וישכנע את בית המשפט להקל בעונשו. בשלב הטיעונים לעונש, הנאשם רשאי לזמן מטעמו עדי אופי שיעידו על עברו הטוב. למשל – מנהל במקום העבודה שיעיד על אופיו הטוב של הנאשם, בני משפחה, מפקדים בצבא, מכרים ועוד.

גזר דין:

ככל שלא יוגש ערעור – גזר הדין מהווה את נקודת הסיום במשפט הפלילי. במסגרת גזר הדין, בית המשפט יקבע מה העונש הראוי שיש לגזור על הנאשם. העונשים אותם רשאי בית המשפט לגזור על הם - עונש מאסר, מאסר על תנאי, קנס, התחייבות להימנע מביצוע עבירה, עבודות שירות, צו שירות לתולעת הציבור, טיפול בקהילה, פיצוי לקורבן העבירה, צו מבחן, חילוט.

ערעור:

על פסק הדין שניתן בערכאה ראשונה, קיימת זכות ערעור לשני הצדדים. ניתן לערער על גזר הדין או על פסק הדין או על שניהם. אם לא הוגש ערעור בחלוף 45 ימים מיום מתן פסק הדין, פסק הדין הופך לחלוט וכך ההליך הפלילי הגיע לסיומו.


הוספת מאמר