מחשוב עסקי

  • מאת קובי_שפיבק

לא רוצים לחסוך?

מנהלי מחשוב רבים מעדיפים להתעלם מקשת רחבה של אפשרויות לחסוך בהוצאות המחשוב, גם כאשר באופן מעשי מדובר על מצבים שבהם לא צריך לוותר על כלום, כך נוכחתי לאחרונה. יתרה מזאת, גם כשמשמעות ההתעלמות מהאפשרויות הרבות לחסוך, פירושה לוותר על פרויקטים חיוניים, לבצע קיצוצים מיותרים וכואבים כמו קיצוצים בשכר או אפילו לפטר עובדים, עדיין יש רבים שבוחרים בחלופה זאת, במקום לגלות היכן נמצא כסף זמין שעומד לרדת לטמיון ולמנוע זאת.
איך נוכחתי בכך?
הסיפור שלי הוא קצר ופשוט.
כמי שמסייע למאות מנהלי מחשוב בארגונים הגדולים והמובילים בישראל, לנצל את טכנולוגיות המידע, זאת השנה השמונה עשרה, זכיתי להצלחה מסיבה אחת - מצאתי דרך מעשית קלה ומהירה, לרכז עבור מנהלי המחשוב, אבחנות ותובנות פרקטיות, מעשיות ובעלות ערך מוסף, כדי להפיק יותר תועלת ממערך המחשוב הקיים. בין היתר אני מסייע להם לראות הזדמנויות חדשות, מתריע מפני איומים קריטיים ומציע דרכים בדוקות לחסוך הרבה כסף, והכול על ידי מתן הכוונה ומרשמים בהירים וברורים שמביאים תוצאות.
העובדה שחלק משמעותי מהארגונים המובילים במדינת ישראל נמנה על מנויי השירות שלי, חלקם מעל 10 או 15 שנה, מוכיחה לדעתי, שזה אכן עובד ומצליח.
מצד שני, יש מנהלי מחשוב שאפשרות זאת מוצגת בפניהם ובכל זאת הם מעדיפים להימנע מלהשקיע את הדרוש למיצוי תובנות אלה, גם אם מדובר בעלות שנמוכה מאחוז בודד, מהחיסכון שיראו בעין בעקבות היישום.
למרות שהמהות העיקרית של הקדמה הטכנולוגית היא לתת יותר תמורת פחות, יש עדיין רבים ששבויים בתפיסות ישנות, וממשיכים מתוך אינרציה לפעול לפי דפוסים שגויים, ובעקבות זאת מחמיצים הזדמנויות אמיתיות לחסוך הרבה כסף, שכל כך חיוני בימים אלה. שלוש דוגמאות תמחשנה את כוונתי:
המחיר היקר של החשמל
ההרגל שרכשנו בעבר להשאיר את המחשבים פועלים גם לאחר שעות העבודה, היה נכון לעבר והיום הוא כרוך במחיר יקר וכואב. ההצדקה שהייתה בעבר להשאיר את המחשבים פועלים ברציפות, נבעה מהצורך לגבות את המחשבים בלילה, מבעיות עם הפעלה וכיבוי תכופים שיכלו לפגוע בספק הכוח, ומצריכת החשמל של המחשב שהייתה נמוכה יחסית ומחיר החשמל שהיה זול יותר.
כיום, כאשר יש גיבוי בזמן אמיתי, מנגנוני ההגנה על המחשב טובים ומספקים וצריכת החשמל כמו גם מחירו עלו באופן תלול, המחיר שמשלמים ארגונים בעד החשמל המבוזבז (שאינו כולל את מחיר החשמל שנדרש לזמן העבודה), עקב השארת כל מחשב PC שימשיך לפעול במצב רגיל, יכול להגיע להוצאה של 1500 ₪ לשנה!
כך בארגון עם 200 מחשבים, יכול הבזבוז להגיע ל-300 אלף ₪ בשנה. מאחר ובהרבה ארגונים יש מנגנוני הגנה חלקיים ויש מעט אנשים שכן מודעים לנושא, הרי שגם אם רק חלק משאירים את המחשב פועל ללא צורך, עדיין מדובר על עלות שנתית של עובד אחד לפחות, שיפוטר ללא צורך.
השקעה מיותרת ברכש שרתים חדשים
דוגמא אחרת היא השקעה ברכש שרתים חדשים. ארגונים רבים מחליפים או משדרגים את השרתים בארגון באופן שוטף מדי שנה. בעוד שבעבר היה נכון לעשות זאת, היום יש שורה של פתרונות וירטואליזציה, המאפשרים ניצול טוב יותר של משאבי השרתים הקיימים וקבלת פיתרון שיספק הרבה יותר משאבים ויחסוך לארגון בשורה של תחומים נוספים, בהשקעה של 20% מעלות שרת חדש!
מאחר והעלות הכוללת של שרת ארגוני בינוני עומדת על עשרות אלפי דולרים והיא כוללת גם את הצורך להשקיע בתוכנות שיהיו עליו, לשכור מקום לאחסונו הפיזי, להשקיע באמצעי קירור, בהוצאות חשמל שיכולות להגיע ל-50% ממחיר החומרה וכמובן העלות הכבדה של התפעול השוטף, פיתרונות וירטואליזציה מאפשרים לארגונים לחסוך מאה אלף ₪ ויותר על ידי השקעה בפתרונות מסוג זה, כתחליף לרכש שרתים חדשים.
שוב מדובר בהוצאה מיותרת לשרת בודד. כאשר מדובר על מספר שרתים, הסכום יכול להגיע לחצי מיליון ₪ או אפילו יותר, שניתן היה לחסוך ולהשקיע במטרות חשובות יותר, מבלי להפסיד מאומה.
הכסף שמתבזבז על אחסון
מקור מרכזי ומשמעותי אחר, הוא ההוצאה "האין סופית" על אחסון המידע.
אמת ידועה ואמיתית, היא הגידול האקספוננציאלי של היקפי המידע והצורך הגדל לשמור עוד ועוד מידע. מאחר והעלות של אחסון כל ג'יגה בית של מידע יורדת במהירות גדולה יחסית, קל ומפתה לרכוש עוד ועוד דיסקים או מערכי אחסון, וכמעט בכל ארגון הפכה הוצאה זאת להוצאה שוטפת.
המרת "ההרגל השכיח" לרכוש עוד ועוד אחסון ברכישת פתרונות חכמים לניהול המידע (בעלות שעומדת על חלק קטן יחסית מההוצאה המתוכננת), תאפשר לחסוך כסף רב שגם הוא עומד להתבזבז ללא צורך, במהלך השנה הקרובה.
כדי להבין את הצד הפרקטי של התוכנות לניהול האחסון, אזכיר רק תכונה אחת שנקראת - DeDuplication (מניעת כפילויות), שמאפשרת לשמור במקום אחד קובץ וורד גדול שנשלח ל-30 מכותבים, במקום לשמור אותו ב-30 עותקים כפי שקורה היום. כאשר מדובר על עשרות או מאות טרה בתים שמוכפלים ללא צורך, שוב מדובר על כסף כבד שיורד לטמיון.
מה קורה בשטח?
שלוש הדוגמאות שהבאתי הן רק טיפה בים, דוגמאות על קצה המזלג מתוך עשרות חלופות שנתנו לקוראי התחקירים שלנו בשנה האחרונה. עוד עשרות חלופות כאלה ואחרות, נביא במהלך השנה הקרובה.
למרות זאת וכפי שהזכרתי, כאשר אנחנו מציעים למנהלי מחשוב רבים לנסות את השירות, ואפילו רק לקרוא תחקיר לדוגמא ולראות כיצד גם הם יוכלו לסייע לארגונם, חלק גדול מהם אינו מוכן אפילו לבדוק את הצעתנו עצתנו. חלק אחר טוען שלא יוכלו לעשות זאת בגלל... קיצוצים בתקציב (אירוני ועצוב ככל שזה נשמע...)
כמי שחדור אופטימיות וגישה חיובית לחיים, אני חייב לציין מצידו השני של המתרס, את מאות הארגונים המובילים בארץ ואלפי המנהלים שכן משתמשים בשירות וכן פועלים כדי ליישם את הדברים. עוד אני רוצה לציין לשבח את אלה שכן רואים את התועלת וכן מצטרפים לשירות.
יחד עם זה, ביני לבין עצמי, אני חושב לא אחת, שחבל שלרבים אין מספיק פתיחות להתעמקות במסר חיוני זה, שכן הרבה כאב מיותר על צמצומים, קיצוצים, פיטורים, נגרם עקב אינרציה וחוסר נכונות להקשיב ולנסות.
אני כותב את הדברים כדי להצביע על תופעה שנראית לי מעניינת מצד אחד. מצד שני, יתכן שבכל זאת יהיו כמה מנהלים שיקראו את הדברים האלה, ולהם כן יהיה עניין אמיתי לחסוך, למנוע צמצומים וקיצוצים מיותרים. להם אני מציע את אפשרות להתרשם מתחקיר דוגמא, ללא עלות או התחייבות בקישור זה.
בנוסף, אשמח לקבל תגובות והערות למאמר זה, במסגרת הבלוג האישי שלי באתר pCon, למייל שלי kobys@pcon.co.il או בטלפון 03-9667939.
כמי ששמח בחלקו, אינו שופט אחרים ושמח לשתף במחשבותיו, חשוב לי להדגיש כי בסופו של דבר, אני מאמין בלב שלם כי כל אחד צריך לעשות את מה שמתאים לו. אם יש מנהלי מחשוב שאינם רוצים לחסוך, אני חושב ומסכים שזאת זכותם המלאה - מדהים, מפליא, מוזר, ככל שזה נשמע. מה דעתך?


הוספת מאמר